10 – טְבִילָה

והארץ היתה תהו ובהו וחשך על ני תהום ורוח אלהים מרחת על ני המים׃

ומלתם את ערלת לבבכם וערכם לא תקשו עוד׃

הרבה כבני מעוני ומחטאתי טהרני׃

תחטאני באזוב ואטהר תכבני ומשלג אלבין׃

רחצו הזכו הירו רע מעלליכם מנגד עיני חדלו הרע׃

כבי מרעה לבך ירושלם למען תושעי עד מתי תלין בקרבך מחשבות אונך׃

וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם מכל טמאותיכם ומכל גלוליכם אטהר אתכם׃ ונתתי לכם לב חדש ורוח חדשה אתן בקרבכם והרתי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר׃ ואת רוחי אתן בקרבכם ועשיתי את אשר בחקי תלכו ומשטי תשמרו ועשיתם׃

ויצאו אליו ישבי ירושלים וכל יהודה וכל ככר הירדן׃ ויטבלו על ידו בירדן מתודים את חטאתם׃ ויהי כראותו רבים מן הרושים והצדוקים נגשים לטבילתו ויאמר להם ילדי הצעונים מי השכיל אתכם להמלט מן הקצ הבא׃ לכן עשו רי הראוי לתשובה׃

וכבר הושם הגרזן על שרש העצים והנה כל עץ אשר איננו עשה רי טוב יגדע וישלך באש׃ הן אנכי טובל אתכם במים לתשובה והבא אחרי חזק הוא ממני אשר אינני כדי לשאת נעליו והוא יטבל אתכם ברוח הקדש ובאש׃ אשר בידו המזרה וזרה את גרנו וא את דגנו אל אוצרו ואת המץ ישרנו באש אשר לא תכבה׃

ויבא ישוע מן הגליל הירדנה אל יוחנן להטבל על ידו׃ ויוחנן חשך אותו לאמר אני צריך להטבל על ידך ואתה בא אלי׃ ויען ישוע ויאמר אליו הניחה לי כי כן נאוה לנו למלא כל הצדקה וינח לו׃ ויהי כאשר נטבל ישוע וימהר לעלות מן המים והנה נתחו לו השמים וירא את רוח אלהים יורדת כיונה ונחה עליו׃ והנה קול מן השמים אומר זה בני ידידי אשר רצתה נשי בו׃

ויען יושע ויאמר אליהם גם אני אשאלה אתכם דבר אחד אשר אם תגידו אתו לי גם אני אגיד לכם באי זו רשות אני עשה אלה׃ טבילת יוחנן מאין היתה המן השמים אם מבני אדם ויחשבו בלבבם לאמר׃ אם נאמר מן השמים יאמר אלינו מדוע אוא לא האמונתם לו ואם נאמר מבני אדם יראים אנחנו את המון העם כי כלם חשבים את יוחנן לנביא׃ ויענו את ישוע ויאמרו לא ידענו ויאמר אליהם גם אני לא אמר לכם באי זו רשות אני עשה אלה׃

לכו ועשו לתלמידים את כל הגוים וטבלתם אתם לשם האב והבן ורוח הקדש׃ ולמדתם אתם לשמר את כל אשר צויתי אתכם והנה אנכי אתכם כל הימים עד קץ העולם אמן׃

ויהי יוחנן טבל במדבר וקורא טבילת התשובה לליחת החטאים׃ ותצא אליו כל ארץ יהודה ובני ירושלים ויטבלו כלם על ידו בנהר הירדן מתודים את חטאתם׃ ויוחנן לבוש שער גמלים ואזור עור במתניו ואכל חגבים ודבש היער׃ ויקרא לאמר בוא יבא אחרי החזק ממני אשר אינני כדי לכרע ולהתיר את שרוך נעליו׃ אנכי טבלתי אתכם במים והוא יטבל אתכם ברוח הקדש׃

ויהי בימים ההם ויבא ישוע מנצרת אשר בגליל ויטבל על ידי יוחנן בירדן׃ ויהי אך עלה עלה מן המים וירא את השמים נבקעים והרוח כיונה ירדת עליו׃ ויהי קול מן השמים אתה בני ידידי אשר רצתה נשי בו׃

ויאמר ישוע אליהם גם אני אשאלה אתכם דבר אחד ואתם השיבוני ואמר לכם באי זו רשות אני עשה אלה׃ טבילת יוחנן המן השמים היתה אם מבני אדם השיבוני׃ ויחשבו כה וכה בקרבם לאמר אם נאמר מן השמים יאמר מדוע אוא לא האמנתם לו׃ או הנאמר מבני אדם וייראו את העם כי כלם חשבו את יוחנן לנביא באמת׃ ויענו ויאמרו אל ישוע לא ידענו ויען ישוע ויאמר אליהם אם כן גם אני לא אמר לכם באי זו רשות אני עשה אלה׃

ויאמר אליהם לכו אל כל העולם וקראו את הבשורה לכל הבריאה׃ המאמין ונטבל הוא יושע ואשר לא יאמין יאשם׃ ואלה האתות אשר ילוו אל המאמינים יגרשו שדים בשמי ובלשנות חדשות ידברו׃

ויבא אל כל ככר הירדן ויקרא טבילת התשובה לליחת החטאים׃

ויאמר אל המון העם היצאים להטבל על ידו אתם ילדי הצעונים מי הורה אתכם להמלט מני הקצ הבא׃ לכן עשו רי הראוי לתשובה ואל תדמו בנשכם לאמר אברהם הוא אבינו כי אני אמר לכם כי מן האבנים האלה יכל האלהים להקים בנים לאברהם׃ וכבר הושם הגרזן על שרש העצים והנה כל עץ אשר איננו עשה רי טוב יגדע והשלך באש׃

ויבאו גם מוכים להטבל ויאמרו אליו רבי מה נעשה׃

ויען יוחנן ויאמר לכלם הן אני טובל אתכם במים אבל בוא יבוא החזק ממני אשר אינני כדי להתיר את שרוך נעליו הוא יטבל אתכם ברוח הקדש ובאש׃ אשר המזרה בידו להבר את גרנו ויא את דגנו אל אוצרו ואת המץ ישרנו באש אשר לא תכבה׃

ויהי בהטבל כל העם וגם ישוע נטבל ומתלל ויתחו השמים׃ וירד עליו רוח הקדש בדמות גו כיונה ויהי קול מן השמים ויאמר אתה בני ידידי בך רצתה נשי׃

וכל העם והמכים כשמעם הצדיקו את האלהים ויטבלו בטבילת יוחנן׃ אך הרושים ובעלי התורה נאצו את עצת האלהים על נשם ולא נטבלו על ידו׃

ויעד יוחנן ויאמר חזיתי הרוח כדמות יונה ירדת משמים ותנח עליו׃ ואני לא ידעתיו אולם השלח אתי לטבל במים הוא אמר אלי את אשר תראה הרוח ירדת ונחה עליו הנה זה הוא אשר יטבל ברוח הקדש׃ ואני ראיתי ואעידה כי זה הוא בן האלהים׃

ויען ישוע ויאמר אליו אמן אמן אני אמר לך אם לא יולד איש מלמעלה לא יוכל לראות מלכות האלהים׃ ויאמר אליו נקדימון איך יולד אדם והוא זקן הכי שוב ישוב אל בטן אמו ויולד׃ ויען ישוע אמן אמן אני אמר לך אם לא יולד איש מן המים והרוח לא יוכל לבוא אל מלכות האלהים׃ הנולד מן הבשר בשר הוא והנולד מן הרוח רוח הוא׃ אל תתמה על אמרי לך כי עליכם להולד מלמעלה׃

ויהי אחרי הדברים האלה ויבא ישוע ותלמידיו אל ארץ יהודה ויגר שם עמהם ויטבל׃ וגם יוחנן היה טבל בעינון קרוב לשלם כי שמה מים לרב ויבאו ויטבלו׃

ויהי ריב בין תלמידי יוחנן ובין היהודים על דבר הטהרה׃ ויבאו אל יוחנן ויאמרו אליו רבי האיש אשר היה עמך בעבר הירדן ואשר העידת לו הנו טבל וכלם באים אליו׃ ויען יוחנן לא יוכל איש לקחת דבר בלתי אם נתן לו מן השמים׃

ויהי כאשר נודע לאדון כי שמעו הרושים אשר ישוע העמיד והטביל תלמידים הרבה מיוחנן׃ ואולם ישוע הוא לא הטביל כי אם תלמידיו׃ ויעזב את ארץ יהודה וילך שנית הגלילה׃

אם אהבתם אתי את מצותי תשמרו׃

ובאכלו לחם עמהם צוה אתם לבלתי ור מירושלים כי אם להוחיל להבטחת האב אשר שמעתם ממני׃ כי יוחנן הטביל במים ואתם תטבלו ברוח הקדש בקרוב אחרי הימים האלה׃

וביום מלאת שבעת השבעות ויתאו כלם לב אחד׃ ויהי תאם קול רעש מן השמים כקול רוח ערה וימלא את כל הבית אשר ישבו בו׃ ותראינה אליהם לשנות נחלקות ומראיהן כאש ותנוחינה אחת אחת על כל אחד מהם׃ וימלאו כלם רוח הקדש ויחלו לדבר בלשנות אחרות כאשר נתנם הרוח להטי׃

ויאמר טרו אליהם שובו מדרכיכם והטבלו כל איש מכם על שם ישוע המשיח לליחת חטאיכם וקבלתם את מתנת רוח הקדש׃

ויקבלו את דברו בשמחה ויטבלו וביום ההוא נוו כשלשת אלי נש׃ ויהיו שקדים על תורת השליחים ועל ההתחברות ועל בציעת הלחם ועל התלה׃ ותל אימה על כל נש ומותים רבים ואתות נעשו על ידי השליחים בירושלים׃

ויהי כאשר האמינו לילו בבשרו את מלכות האלהים ואת שם ישוע המשיח ויטבלו אנשים ונשים׃ ויאמן שמעון גם הוא ויטבל וידבק בילו וירא את האתות והמתים הגדלים אשר נעשו וישתומם׃

וישמעו השליחים אשר בירושלים כי קבלה שמרון את דבר האלהים וישלחו אליהם את טרו ואת יוחנן׃ וירדו שמה ויתללו בעדם אשר יקבלו את רוח הקדש׃ כי הרוח לא צלחה עד עתה על אחד מהם והם רק נטבלים בשם האדון ישוע׃ וימכו את ידיהם עליהם ויקבלו את רוח הקדש׃

ויהי בעברם בדרך ויבאו אל מקום מים ויאמר הרי הנה מים מה ימנעני מהטבל׃ ויאמר ילו אם מאמין אתה בכל לבבך מתר לך ויען ויאמר אני מאמין כי ישוע המשיח בן האלהים הוא׃ ויצו להעמיד את המרכבה וירדו שניהם אל תוך המים ילו והרי ויטבל אותו׃ ויהי כי עלו מן המים וישא רוח יהוה את ילו ולא י הרי לראותו כי הלך לדרכו שמח׃ וילו נמצא באשדוד ויעבר ויבשר בכל הערים עד באו לקרין׃

וכרגע נלו מעל עיניו כמו קשקשים וישב תאם לראות ויקם ויטבל׃

ויען טרו ויאמר היוכל איש למנע את המים מטבל את אלה אשר קבלו את רוח הקדש גם הם כמנו׃ ויצו לטבל אתם בשם האדון ויבקשו ממנו לשבת אתם ימים אחדים׃

ואזכר את דבר האדון אשר אמר יוחנן הטביל במים ואתם תטבלו ברוח הקדש׃ ועתה אם מתנה אחת נתן האלהים להם ולנו המאמינים באדון ישוע המשיח מי אנכי כי אעצר לאלהים׃ ויהי כשמעם זאת ויחרישו ויהללו את האלהים ויאמרו אכן גם לגוים נתן האלהים התשובה לחיים׃

וזה הוא אשר מזרעו הקים האלהים כי ההבטחה גואל לישראל את ישוע׃ אשר לני בואו קדם יוחנן לקרא את טבילת התשובה אל כל עם ישראל׃

ואשה יראת אליהם ושמה לודיא מכרת ארגמן מעיר תיאטירא שמעה ויתח יהוה את לבה להקשיב אל דברי ולו׃ ותטבל היא ובני ביתה ותבקש ממנו לאמר אם חשבתם אתי נאמנה לאדון באו נא אל ביתי ושבו בו ותצר בנו׃

ויאמרו האמן באדון ישוע המשיח ותושע אתה וביתך׃ ויגידו לו את דבר יהוה ולכל אשר בביתו׃ ויקחם בלילה בשעה ההיא וירחץ את חבורתיהם וימהר להטבל הוא וכל אשר לו׃

וקריו ראש הכנת האמין באדון הוא וכל ביתו וגם קורנתים רבים בשמעם האמינו ויטבלו׃

ויאמר אליהם הקבלתם את רוח הקדש אחרי אשר האמנתם ויאמרו אליו א לא שמענו כי ישנו רוח הקדש׃ ויאמר אליהם על מה אוא הטבלתם ויאמרו על טבילת יוחנן׃ ויאמר ולו יוחנן הטביל בטבילת התשובה ואמר אל העם כי האמן יאמינו באשר יבוא אחריו והוא המשיח ישוע׃ ויהי כשמעם זאת ויבאו להטבל בשם ישוע האדון׃ וימך ולו את ידיו עליהם ויבא עליהם רוח הקדש וימללו בלשנות ויתנבאו׃

ועתה למה תתמהמה קום והטבל והתרחץ מחטאתיך בקראך בשמו׃

או האינכם ידעים כי כלנו הנטבלים למשיח ישוע למותו נטבלנו׃ לכן נקברנו אתו בטבילה למות למען כאשר נעור המשיח מן המתים בכבוד האב כן נתהלך גם אנחנו בחיים מחדשים׃ כי אם נדבקנו בדמיון מותו אכן גם נהיה דבוקים לתחיתו׃ באשר ידעים אנחנו כי נצלב אתו האדם הישן אשר בנו למען תבטל גוית החטא לבלתי היותנו עוד עבדים לחטא׃ כי אשר מת הוא נקה מן החטא׃ והנה אם מתנו עם המשיח נאמין כי גם נחיה עמו׃

וכן גם אתם חשבו אתכם מתים לחטא וחיים לאלהים במשיח ישוע אדנינו׃

ואם המשיח בקרבכם אז הגו מת הוא בדבר החטא והרוח חיים הוא בדבר הצדקה׃

וכאלה לנים היו מקצתכם אבל רחצתם אבל קדשתם אבל הצדקתם בשם האדון ישוע וברוח אלהינו׃

כי ברוח אחד נטבלנו כלנו לגו אחד אם יהודים אם יונים אם עבדים אם בני חורין וכלנו לרוח אחד השקינו׃

ובכן מי שהוא במשיח בריאה חדשה הוא הישנות עברו והנה הכל נהיה לחדש׃

כי כלכם בני אלהים אתם על ידי האמונה במשיח ישוע׃ כי כלכם אשר נטבלתם למשיח לבשתם את המשיח׃

גם אתכם המתים לנים בשעיכם וחטאתיכם׃

אחרי היותנו מתים בשעים החינו עם המשיח בחד נושעתם׃ ויעירנו אתו א הושיבנו במרומים במשיח ישוע׃

גו אחד ורוח אחד כאשר גם נקראתם בתקות משמרתכם האחת׃ אדון אחד אמונה אחת טבילה אחת׃

למען קדשה בדברו אחרי אשר טהרה ברחיצת המים׃ להקימה בכבוד לו לעדה אשר אין בה כתם וקמט וכדומה כי אם למען תהיה קדושה ותמימה׃

ובו אתם גם נמולים מילה שלא בידים בהשטת גו הבשר החוטא היא מילת המשיח׃ כי נקברתם אתו בטבילה א קמתם אתו בתחיה על ידי האמונה בגבורת אלהים אשר העירו מן המתים׃

על כן בעזב כעת ראשית דבר המשיח נעבר אל השלמות ולא נשוב לשית יודי התשובה ממעשי מות והאמונה באלהים׃ ותורת הטבילות ומיכת ידים ותחית המתים והדין הנצחי׃ ואת זאת נעשה אם יתן האל׃

ועתה אחי בהיות לנו בטחון דרך הקדש בדם ישוע׃ דרך חדש וחי אשר חדש לנו ברכת היא בשרו׃ ובהיות לנו כהן גדול על בית אלהים׃ נקרבה נא בלבב שלם ובאמונה תמימה מטהרים בהזית לבבנו מרוח רעה ורחוצי בשר במים טהורים׃

זכו את נשתיכם על ידי הרוח בשמעכם בקול האמת לאהבת אחים בלא חנה ואהבתם איש את רעהו אהבה חזקה בלב טהור׃ כנולדים מחדש לא מזרע נשחת כי אם מזרע לא ישחת במאמר אלהים החי והקים לעולם׃

וזה הוא אות הטבילה אשר כעת תושיע גם אתנו לא בהיר טנו הבשר כי אם בשאל לנו מאת אלהים רוח שלמה על ידי הקמת ישוע המשיח׃

אשרי העשים את מצותיו למען תהיה ממשלתם בעץ החיים ובאו העירה דרך השערים׃