19 – כנסיה

ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה אין זה כי אם בית אלהים וזה שער השמים׃

והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלהים וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך׃

ויהוה הלך לניהם יומם בעמוד ענן לנחתם הדרך ולילה בעמוד אש להאיר להם ללכת יומם ולילה׃ לא ימיש עמוד הענן יומם ועמוד האש לילה לני העם׃

ועתה אם שמוע תשמעו בקלי ושמרתם את בריתי והייתם לי גלה מכל העמים כי לי כל הארץ׃ ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש אלה הדברים אשר תדבר אל בני ישראל׃

וגם הכהנים הנגשים אל יהוה יתקדשו ן ירץ בהם יהוה׃

ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם׃

והיה כבא משה האהלה ירד עמוד הענן ועמד תח האהל ודבר עם משה׃ וראה כל העם את עמוד הענן עמד תח האהל וקם כל העם והשתחוו איש תח אהלו׃ ודבר יהוה אל משה נים אל נים כאשר ידבר איש אל רעהו ושב אל המחנה ומשרתו יהושע בן נון נער לא ימיש מתוך האהל׃

יין ושכר אל תשת אתה ובניך אתך בבאכם אל אהל מועד ולא תמתו חקת עולם לדרתיכם׃ ולהבדיל בין הקדש ובין החל ובין הטמא ובין הטהור׃

וביום הקים את המשכן כה הענן את המשכן לאהל העדת ובערב יהיה על המשכן כמראה אש עד בקר׃ כן יהיה תמיד הענן יכנו ומראה אש לילה׃

כי לא ישבתי בבית למיום העלתי את בני ישראל ממצרים ועד היום הזה ואהיה מתהלך באהל ובמשכן׃

הבית הזה אשר אתה בנה אם תלך בחקתי ואת משטי תעשה ושמרת את כל מצותי ללכת בהם והקמתי את דברי אתך אשר דברתי אל דוד אביך׃ ושכנתי בתוך בני ישראל ולא אעזב את עמי ישראל׃

ויהי בצאת הכהנים מן הקדש והענן מלא את בית יהוה׃ ולא יכלו הכהנים לעמד לשרת מני הענן כי מלא כבוד יהוה את בית יהוה׃

ויהי ככלות שלמה לבנות את בית יהוה ואת בית המלך ואת כל חשק שלמה אשר חץ לעשות׃

ויאמר חלקיהו הכהן הגדול על שן הר ר התורה מצאתי בבית יהוה ויתן חלקיה את הר אל שן ויקראהו׃

ויתץ את בתי הקדשים אשר בבית יהוה אשר הנשים ארגות שם בתים לאשרה׃

עתה תנו לבבכם ונשכם לדרוש ליהוה אלהיכם וקומו ובנו את מקדש יהוה האלהים להביא את ארון ברית יהוה וכלי קדש האלהים לבית הנבנה לשם יהוה׃

ויהי כאחד למחצצרים ולמשררים להשמיע קול אחד להלל ולהדות ליהוה וכהרים קול בחצצרות ובמצלתים ובכלי השיר ובהלל ליהוה כי טוב כי לעולם חדו והבית מלא ענן בית יהוה׃ ולא יכלו הכהנים לעמוד לשרת מני הענן כי מלא כבוד יהוה את בית האלהים׃

וככלות שלמה להתלל והאש ירדה מהשמים ותאכל העלה והזבחים וכבוד יהוה מלא את הבית׃ ולא יכלו הכהנים לבוא אל בית יהוה כי מלא כבוד יהוה את בית יהוה׃ וכל בני ישראל ראים ברדת האש וכבוד יהוה על הבית ויכרעו אים ארצה על הרצה וישתחוו והודות ליהוה כי טוב כי לעולם חדו׃

ויעמד השוערים על שערי בית יהוה ולא יבא טמא לכל דבר׃

עתה אל תקשו ערכם כאבותיכם תנו יד ליהוה ובאו למקדשו אשר הקדיש לעולם ועבדו את יהוה אלהיכם וישב מכם חרון או׃

ויאמר לעם ליושבי ירושלם לתת מנת הכהנים והלוים למען יחזקו בתורת יהוה׃

וישלח יהוה אלהי אבותיהם עליהם ביד מלאכיו השכם ושלוח כי חמל על עמו ועל מעונו׃

ויקראו בר בתורת האלהים מרש ושום שכל ויבינו במקרא׃

כי אל הלשכות יביאו בני ישראל ובני הלוי את תרומת הדגן התירוש והיצהר ושם כלי המקדש והכהנים המשרתים והשוערים והמשררים ולא נעזב את בית אלהינו׃

לקדושים אשר בארץ המה ואדירי כל חצי בם׃

ארה שמך לאחי בתוך קהל אהללך׃

אך טוב וחד ירדוני כל ימי חיי ושבתי בבית יהוה לארך ימים׃

אחת שאלתי מאת יהוה אותה אבקש שבתי בבית יהוה כל ימי חיי לחזות בנעם יהוה ולבקר בהיכלו׃

הושיעה את עמך וברך את נחלתך ורעם ונשאם עד העולם׃

גדלו ליהוה אתי ונרוממה שמו יחדו׃

אלה אזכרה ואשכה עלי נשי כי אעבר בך אדדם עד בית אלהים בקול רנה ותודה המון חוגג׃

אשרי תבחר ותקרב ישכן חצריך נשבעה בטוב ביתך קדש היכלך׃

אלהים מושיב יחידים ביתה מוציא אירים בכושרות אך וררים שכנו צחיחה׃

ואנחנו עמך וצאן מרעיתך נודה לך לעולם לדר ודר נר תהלתך׃

למנצח על הגתית לבני קרח מזמור מה ידידות משכנותיך יהוה צבאות׃ נכה וגם כלתה נשי לחצרות יהוה לבי ובשרי ירננו אל אל חי׃ גם צור מצאה בית ודרור קן לה אשר שתה ארחיה את מזבחותיך יהוה צבאות מלכי ואלהי׃ אשרי יושבי ביתך עוד יהללוך לה׃

כי טוב יום בחצריך מאל בחרתי התו בבית אלהי מדור באהלי רשע׃

אל נערץ בוד קדשים רבה ונורא על כל ביביו׃

שתולים בבית יהוה בחצרות אלהינו יריחו׃

הללו יה אודה יהוה בכל לבב בוד ישרים ועדה׃

שיר המעלות לדוד שמחתי באמרים לי בית יהוה נלך׃

שיר המעלות לשלמה אם יהוה לא יבנה בית שוא עמלו בוניו בו אם יהוה לא ישמר עיר שוא שקד שומר׃

שיר המעלות לדוד הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד׃

הללו יה שירו ליהוה שיר חדש תהלתו בקהל חידים׃

חנך לנער על י דרכו גם כי יזקין לא יור ממנה׃

ברזל בברזל יחד ואיש יחד ני רעהו׃

שמר רגליך כאשר תלך אל בית האלהים וקרוב לשמע מתת הכילים זבח כי אינם יודעים לעשות רע׃

בשנת מות המלך עזיהו ואראה את אדני ישב על כא רם ונשא ושוליו מלאים את ההיכל׃

ואשמע את קול אדני אמר את מי אשלח ומי ילך לנו ואמר הנני שלחני׃ ויאמר לך ואמרת לעם הזה שמעו שמוע ואל תבינו וראו ראו ואל תדעו׃

ורו ורו צאו משם טמא אל תגעו צאו מתוכה הברו נשאי כלי יהוה׃

ובני הנכר הנלוים על יהוה לשרתו ולאהבה את שם יהוה להיות לו לעבדים כל שמר שבת מחללו ומחזיקים בבריתי׃ והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תלתי עולתיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי כי ביתי בית תלה יקרא לכל העמים׃

ונתתי לכם רעים כלבי ורעו אתכם דעה והשכיל׃

הוי רעים מאבדים ומצים את צאן מרעיתי נאם יהוה׃ לכן כה אמר יהוה אלהי ישראל על הרעים הרעים את עמי אתם הצתם את צאני ותדחום ולא קדתם אתם הנני קד עליכם את רע מעלליכם נאם יהוה׃ ואני אקבץ את שארית צאני מכל הארצות אשר הדחתי אתם שם והשבתי אתהן על נוהן ורו ורבו׃ והקמתי עליהם רעים ורעום ולא ייראו עוד ולא יחתו ולא יקדו נאם יהוה׃

כי גם נביא גם כהן חנו גם בביתי מצאתי רעתם נאם יהוה׃

בן אדם צה נתתיך לבית ישראל ושמעת מי דבר והזהרת אותם ממני׃ באמרי לרשע מות תמות ולא הזהרתו ולא דברת להזהיר רשע מדרכו הרשעה לחיתו הוא רשע בעונו ימות ודמו מידך אבקש׃ ואתה כי הזהרת רשע ולא שב מרשעו ומדרכו הרשעה הוא בעונו ימות ואתה את נשך הצלת׃ ובשוב צדיק מצדקו ועשה עול ונתתי מכשול לניו הוא ימות כי לא הזהרתו בחטאתו ימות ולא תזכרן צדקתו אשר עשה ודמו מידך אבקש׃ ואתה כי הזהרתו צדיק לבלתי חטא צדיק והוא לא חטא חיו יחיה כי נזהר ואתה את נשך הצלת׃

כהניה חמו תורתי ויחללו קדשי בין קדש לחל לא הבדילו ובין הטמא לטהור לא הודיעו ומשבתותי העלימו עיניהם ואחל בתוכם׃

בן אדם הנבא על רועי ישראל הנבא ואמרת אליהם לרעים כה אמר אדני יהוה הוי רעי ישראל אשר היו רעים אותם הלוא הצאן ירעו הרעים׃ את החלב תאכלו ואת הצמר תלבשו הבריאה תזבחו הצאן לא תרעו׃ את הנחלות לא חזקתם ואת החולה לא ראתם ולנשברת לא חבשתם ואת הנדחת לא השבתם ואת האבדת לא בקשתם ובחזקה רדיתם אתם וברך׃ ותוצינה מבלי רעה ותהיינה לאכלה לכל חית השדה ותוצינה׃ ישגו צאני בכל ההרים ועל כל גבעה רמה ועל כל ני הארץ נצו צאני ואין דורש ואין מבקש׃

לכן רעים שמעו את דבר יהוה׃ חי אני נאם אדני יהוה אם לא יען היות צאני לבז ותהיינה צאני לאכלה לכל חית השדה מאין רעה ולא דרשו רעי את צאני וירעו הרעים אותם ואת צאני לא רעו׃ לכן הרעים שמעו דבר יהוה׃ כה אמר אדני יהוה הנני אל הרעים ודרשתי את צאני מידם והשבתים מרעות צאן ולא ירעו עוד הרעים אותם והצלתי צאני מיהם ולא תהיין להם לאכלה׃

לכן כה אמר אדני יהוה אליהם הנני אני ושטתי בין שה בריה ובין שה רזה׃ יען בצד ובכת תהדו ובקרניכם תנגחו כל הנחלות עד אשר היצותם אותנה אל החוצה׃ והושעתי לצאני ולא תהיינה עוד לבז ושטתי בין שה לשה׃

והקמתי עליהם רעה אחד ורעה אתהן את עבדי דויד הוא ירעה אתם והוא יהיה להן לרעה׃

והיה משכני עליהם והייתי להם לאלהים והמה יהיו לי לעם׃

ויביאני דרך שער הצון אל ני הבית וארא והנה מלא כבוד יהוה את בית יהוה ואל אל ני׃

ואת עמי יורו בין קדש לחל ובין טמא לטהור יודעם׃

וביום באו אל הקדש אל החצר הנימית לשרת בקדש יקריב חטאתו נאם אדני יהוה׃

קדש מן הארץ הוא לכהנים משרתי המקדש יהיה הקרבים לשרת את יהוה והיה להם מקום לבתים ומקדש למקדש׃

והיה אחרי כן אשוך את רוחי על כל בשר ונבאו בניכם ובנותיכם זקניכם חלמות יחלמון בחוריכם חזינות יראו׃ וגם על העבדים ועל השחות בימים ההמה אשוך את רוחי׃

כי לא יעשה אדני יהוה דבר כי אם גלה ודו אל עבדיו הנביאים׃

והרעשתי את כל הגוים ובאו חמדת כל הגוים ומלאתי את הבית הזה כבוד אמר יהוה צבאות׃ לי הכ ולי הזהב נאם יהוה צבאות׃ גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון אמר יהוה צבאות ובמקום הזה אתן שלום נאם יהוה צבאות׃

כי שתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מיהו כי מלאך יהוה צבאות הוא׃

הביאו את כל המעשר אל בית האוצר ויהי טר בביתי ובחנוני נא בזאת אמר יהוה צבאות אם לא אתח לכם את ארבות השמים והריקתי לכם ברכה עד בלי די׃

ויאמר אליהם לכו אחרי ואשימכם לדיגי אנשים׃

ויב ישוע בכל הגליל וילמד בבתי כניותיהם ויבשר בשורת המלכות וירא כל מחלה וכל מדוה בעם׃

ובהתללכם אל תטטו כגוים החשבים כי בהרבות דבריהם ישמעו׃

אך בקשו בראשונה את מלכות אלהים ואת צדקתו ונו לכם כל אלה׃

השמרו לכם מנביאי השקר הבאים אליכם בלבוש כבשים ובקרבם זאבים טרים המה׃

ויב ישוע בכל הערים והכרים וילמד בבתי כניותיהם ויבשר בשורת המלכות וירא כל מחלה וכל מדוה בעם׃ ובראותו את ההמנים נכמרו רחמיו עליהם כי הם מתעלים ונדחים כצאן אשר אין להם רעה׃ אז ידבר לתלמדידיו ויאמר רב הקציר והעלים מעטים׃ לכן התחננו אל בעל הקציר לשלח עלים לקצירו׃

ויקרא אליו את שנים עשר תלמידיו ויתן להם שלטן על רוחות הטמאה לגרשם ולרוא כל חלי וכל מדוה׃

ראו את החולים טהרו את המצרעים הקימו את המתים ואת השדים גרשו חנם לקחתם חנם תתנו׃

והשמרו לכם מבני האדם כי ימרו אתכם לנהדריות ויכו אתכם בשוטים בבתי כניותיהם׃

המקבל אתכם אותי הוא מקבל והמקבל אותי הוא מקבל את אשר שלחני׃ המקבל נביא לשם נביא שכר נביא יקח והמקבל צדיק לשם צדיק שכר צדיק יקח׃ והמשקה את אחד הקטנים האלה רק כו מים קרים לשם תלמיד אמן אמר אני לכם כי לא יאבד שכרו׃

ויבא לארצו וילמד אתם בבית כנתם עד כי השתוממו ויאמרו מאין לזה החכמה הזאת והגבורות׃

וא אני אמר אליך כי אתה טרו ועל הלע הזה אבנה את קהלתי ושערי שאול לא יגברו עליה׃ ואתן לך את מתחות מלכות השמים וכל אשר תאר על הארץ אור יהיה בשמים וכל אשר תתיר על הארץ מתר יהיה בשמים׃

מה דעתכם כי יהיו לאיש מאה כבשים ותעה אחד מהם הלא יעזב את התשעים ותשעה על ההרים והלך לבקש את התעה׃ והיה כאשר ימצאהו אמן אמר אני לכם כי ישמח עליו יותר מעל התשעים ותשעה אשר לא תעו׃

וכי יחטא לך אחיך לך והוכחת אותו בינך ובינו לבדו ואם ישמע אליך קנית לך אחיך׃ ואם לא ישמע קח עמך עוד אחד או שנים למען על י שנים או שלשה עדים יקום כל דבר׃ ואם לא ישמע אליהם הגד אל הקהל ואם לא ישמע גם אל הקהל והיה לך כגוי וכמוכ׃

כי בכל מקום אשר שנים או שלשה נאו בשמי שם אני בתוכם׃

ואתם אל יהי כן ביניכם כי אם החז להיות גדול בכם יהי לכם למשרת׃ והחץ להיות בכם לראש יהי לכם עבד׃ כאשר בן האדם לא בא למען ישרתוהו כי אם לשרת ולתת את נשו כר תחת רבים׃

ויבא ישוע אל מקדש האלהים ויגרש משם את כל המוכרים והקונים במקדש ויהך את שלחנות השלחנים ואת מושבות מכרי היונים׃ ויאמר אליהם הן כתוב כי ביתי בית תלה יקרא ואתם שמתם אתו למערת ריצים׃

ויגשו אליו עורים וחים במקדש ויראם׃ ויהי כראות הכהנים הגדולים והורים את הנלאות אשר עשה ואת הילדים הצעקים במקדש ואמרים הושע נא לבן דוד ויחר להם׃

אולם אתם אל תקראו רבי כי אחד הוא רבכם המשיח ואתם אחים כלכם׃ ואל תקראו אב לאיש מכם על האדמה כי אחד הוא אביכם אשר בשמים׃ גם אל תקראו מנהיגים כי אחד הוא מנהיגכם המשיח׃ והגדול בכם יהי לכם למשרת׃ כל המרומם את עצמו ישל והמשיל את עצמו ירומם׃

כי יקומו משיחי שקר ונביאי שקר ויתנו אתות גדלות ומותים למען התעות א את הבחירים אם יוכלו׃

ערום ותכוני חולה ותבקרוני במשמר הייתי ותבאו אלי׃

והנה נקרעה רכת ההיכל מלמעלה למטה לשנים קרעים והארץ נרעשה והלעים נבקעו׃

לכו ועשו לתלמידים את כל הגוים וטבלתם אתם לשם האב והבן ורוח הקדש׃ ולמדתם אתם לשמר את כל אשר צויתי אתכם והנה אנכי אתכם כל הימים עד קץ העולם אמן׃

ויהי קרא בבתי כניותיהם בכל הגליל ויגרש את השדים׃ ויבוא אליו איש מצרע ויתחנן אליו ויכרע על ברכיו ויאמר לו אם תרצה תוכל לטהרני׃ וירחם עליו וישלח את ידו ויגע בו ויאמר רצה אנכי טהר׃

וישם שנים עשר איש למען יהיו אתו ולמען ישלחם לקרא׃ והיה להם השלטן לרא את התחלאים ולגרש את השדים׃

וביום השבת החל ללמד בבית הכנת וישמעו רבים וישתוממו לאמר מאין לזה כאלה ומה היא החכמה הנתונה לו עד אשר נעשו גבורות כאלה על ידיו׃

ותהו יראתם אתי מצות אנשים מלמדים׃ כי עזבתם את מצות אלהים לאחז בקבלת בני אדם טבילות כדים וכות וכאלה רבות אתם עשים׃ ויאמר אליהם מה יה עשיתם אשר בטלתם את מצות האלהים כדי שתשמרו את קבלתכם׃

ותרו את דבר האלהים על ידי קבלתכם אשר קבלתם והרבה כאלה אתם עשים׃

כי כל המשקה אתכם כו מים בשמי על אשר אתם למשיח אמן אמר אני לכם כי לא יאבד שכרו׃

ויבאו ירושלים ויבא ישוע אל המקדש ויחל לגרש משם את המוכרים ואת הקונים ויהך את שלחנות השלחנים ואת מושבות מכרי היונים׃ ולא הניח לאיש לשאת כלי דרך המקדש׃ וילמד ויאמר להם הלא כתוב כי ביתי בית תלה יקרא לכל העמים ואתם עשיתם אתו מערת ריאים׃

ויען ישוע אתו ויאמר הראית את כל הבנינים הגדולים האלה לא תשאר אבן על אבן אשר לא תתרק׃

אלה ראשית החבלים ואתם השמרו בנשתיכם כי ימרו אתכם לנהדריות והכיתם בבתי כניות ולני משלים ומלכים תובאו למעני לעדות להם׃

ורכת ההיכל נקרעה לשנים קרעים מלמעלה למטה׃

ויאמר אליהם לכו אל כל העולם וקראו את הבשורה לכל הבריאה׃ המאמין ונטבל הוא יושע ואשר לא יאמין יאשם׃ ואלה האתות אשר ילוו אל המאמינים יגרשו שדים בשמי ובלשנות חדשות ידברו׃ נחשים ישאו בידיהם ואם ישתו ם המות לא יזיקם על חולים ישימו את ידיהם וייטב להם׃

והמה יצאו ויקראו בכל המקמות והאדון עזרם ויחזק את הדבר באתות הבאות אחרי דברם אמן׃

ויבא אל נצרת אשר גדל שם וילך כמשטו ביום השבת אל בית הכנת ויקם לקרא בתורה׃

וישתוממו על תורתו כי עצום דברו׃ ואיש היה בבית הכנת ובו רוח שד טמא ויצעק בקול גדול לאמר׃ אתה מה לנו ולך ישוע הנצרי באת להאבידנו ידעתיך מי אתה קדוש האלהים׃ ויגער בו ישוע לאמר האלם וצא ממנו ויילהו השד בתוכם ויצא ממנו לא הרע לו׃ ותל אימה על כלם וידברו איש אל רעהו לאמר מה הדבר הזה כי בשלטן ובגבורה מצוה לרוחות הטמאה והמה יצאים׃

ויהי קורא בבתי הכניות אשר בגליל׃

וכן גם את יעקב ואת יוחנן בני זבדי אשר התחברו עם שמעון ויאמר ישוע אל שמעון אל תירא מעתה צוד תצוד אנשים׃

ויהי בשבת אחרת בא אל בית הכנת וילמד ושם איש אשר יבשה ידו הימנית׃

אין תלמיד נעלה על רבו ודי לכל תלמיד שלם להיות כרבו׃

ויקרא אל שנים העשר ויתן להם גבורה ושלטן על כל השדים ולרא חליים׃ וישלחם לקרא את מלכות האלהים ולרא את החלים׃

אך בקשו את מלכות האלהים ונו לכם כל אלה׃ אל תירא העדר הקטן כי רצה אביכם לתת לכם את המלכות׃

ויהי הוא מלמד בשבת באחד מבתי הכניות׃ והנה אשה טעונת רוח חלי כשמנה עשרה שנה ותהי כוה ולא יכלה לקום קומה זקוה׃ ויהי בראות אתה ישוע ויקרא אליה ויאמר לה אשה החלצי מחליך׃ וישם את ידיו עליה וכרגע קמה ותתעודד ותשבח את האלהים׃ ויכע ראש הכנת על אשר רא ישוע בשבת ויען ויאמר אל העם ששת ימים הם אשר תעשה בהם מלאכה לכן באלה באו והראו ולא ביום השבת׃

מי זה האיש מכם אשר לו מאה כבשים ואבד לו אחד מהם ולא יטוש את התשעים ותשעה במדבר והלך אחרי האבד עד כי ימצאהו׃ והיה כמצאו אתו ישימנו על כתיו בשמחה׃ ובא אל ביתו וקרא לאהביו ולשכניו יחד לאמר שמחו אתי כי מצאתי את שיי האבד׃ אני אמר לכם כי כן תהיה שמחה בשמים על חוטא אחד השב יותר מעל תשעים ותשעה צדיקים אשר לא יצטרכו לתשובה׃

השמרו לנשותיכם אם יחטא לך אחיך הוכח לו ואם ינחם לח לו׃

ויחשך השמש ותקרע רכת ההיכל לשנים קרעים׃

והם השתחוו לו וישובו לירושלים בשמחה גדולה׃ ויהיו תמיד במקדש מהללים ומברכים את האלהים אמן׃

ויקח חבלים ויעבתם לשוט ויגרש כלם מן המקדש ואת הצאן ואת הבקר ויזר את מעות השלחנים ויהך שלחנתיהם׃ ואל מכרי היונים אמר הוציאו אלה מזה ואל תעשו את בית אבי לבית מחר׃ ויזכרו תלמידיו את הכתוב כי קנאת ביתך אכלתני׃

ויאמר אליהם ישוע אמן אמן אני אמר לכם אם לא תאכלו את בשר בן האדם ושתיתם את דמו אין לכם חיים בקרבכם׃

וצאן אחרות יש לי אשר אינן מן המכלה הזאת ועלי לנהל גם אתן ותשמענה קולי והיה עדר אחד ורעה אחד׃

מצוה חדשה אני נתן לכם כי תאהבו איש את אחיו כאשר אהבתי אתכם כן גם אתם איש את אחיו תאהבון׃ בזאת ידעו כלם כי תלמידי אתם בהיות אהבה ביניכם׃

הנה ינדו אתכם וא באה השעה אשר כל הרג אתכם ידמה להקריב עבודה לאלהים׃ וכזאת יעשו לכם יען גם את אבי וגם אתי לא ידעו׃

ואני אינני עוד בעולם והם בעולם המה ואני בא אליך אבי הקדוש נצר בשמך את אשר נתתם לי למען יהיו אחד כמנו׃

מן העולם אינמו כאשר גם אנכי אינני מן העולם׃ קדש אתם באמתך דברך אמת הוא׃

למען יהיו כלם אחד כאשר אתה אבי בי אתה ואני בך והיו גם המה בנו כאשר למען יאמין העולם כי אתה שלחתני׃ ואני נתתי להם את הכבוד אשר נתת לי למען יהיו אחד כאשר אנחנו אחד נחנו׃

ויהי אחרי אכלם אמר ישוע אל שמעון טרו שמעון בן יונה התאהב אתי יותר מאלה ויאמר אליו כן אדני אתה ידעת כי אהבתיך ויאמר אליו רעה את טלאי׃ ויאמר אליו עוד העם שמעון בן יונה התאהב אתי ויאמר אליו כן אדני אתה ידעת כי אהבתיך ויאמר אליו נהג את צאני׃ ויאמר אליו עם שלישית שמעון בן יונה התאהב אתי ויתעצב טרו על כי אמר אליו בשלישית התאהב אתי ויאמר אליו אדני את כל אתה יודע וידעת כי אהבתיך ויאמר אליו ישוע רעה את צאני׃

אבל תקבלו גבורה בבוא עליכם רוח הקדש והייתם עדי בירושלים ובכל יהודה ובשמרון ועד קצה הארץ׃

כל אלה היו שקדים יחדו בלב אחד להתלל ולהתחנן ועמהם הנשים ומרים אם ישוע וגם אחיו׃ ובימים האלה קם טרו בתוך התלמידים ומר שמות הנקהלים יחד כמאה ועשרים ויאמר׃

וביום מלאת שבעת השבעות ויתאו כלם לב אחד׃ ויהי תאם קול רעש מן השמים כקול רוח ערה וימלא את כל הבית אשר ישבו בו׃ ותראינה אליהם לשנות נחלקות ומראיהן כאש ותנוחינה אחת אחת על כל אחד מהם׃ וימלאו כלם רוח הקדש ויחלו לדבר בלשנות אחרות כאשר נתנם הרוח להטי׃

ויקבלו את דברו בשמחה ויטבלו וביום ההוא נוו כשלשת אלי נש׃ ויהיו שקדים על תורת השליחים ועל ההתחברות ועל בציעת הלחם ועל התלה׃ ותל אימה על כל נש ומותים רבים ואתות נעשו על ידי השליחים בירושלים׃ וכל המאמינים התאחדו יחד ויהי להם הכל בשתות׃ ואת אחזתם ואת רכושם מכרו ויחלקו אתם לכלם לאיש איש די מחורו׃ ויום יום היו שקדים במקדש לב אחד ויבצעו את הלחם בבית בבית׃ ויאכלו מזונם בגילה ובתם לבב וישבחו את האלהים וימצאו חן בעיני כל העם והאדון הוי יום יום על העדה את הנושעים׃

ויהי כאשר התללו וינע המקום אשר היו נקהלים שם וימלאו כלם רוח הקדש וידברו את דבר האלהים בבטחון לבב׃ וקהל המאמינים היה להם לב אחד ונש אחת ואין איש מהם אומר על אשר בידו לי הוא כי הכל היה להם בשתות׃ ובגבורה גדולה יעידו השליחים על תקומת האדון ישוע וחד גדול נמשך לכלם׃ כי לא היה בהם חר דבר כי כל בעלי שדות ובתים מכרו אתם ויביאו את כ מחירם׃ וישימהו לרגלי השליחים ויתן לכל איש ואיש די מחרו׃

ותהי יראה גדולה על כל הקהל ועל כל השמעים את אלה׃ ויעשו אתות ומותים רבים בקרב העם על ידי השליחים וכלם נאו לב אחד באולם של שלמה׃ ומן האחרים אין איש אשר מלאו לבו לחלות עליהם אך הוקיר אתם העם׃ אבל נחו עוד יתר מאמינים אל האדון אנשים ונשים הרבה מאד׃ עד כי נשאו את החולים אל הרחבות וישימום על מטות ומשכבות למען אשר ילך טרו ונל אך צלו על אחד מהם׃ וגם המון עם הערים אשר מביב נקבצו ירושלים מביאים את החולים ואת הנלחצים מרוחות טמאות ויראו כלם׃

וכל היום לא חדלו ללמד במקדש ובבתים ולבשר את בשורת ישוע המשיח׃

ואנחנו נשקד על התלה ועל שמוש הדבר׃

ויהי דבר האלהים הולך וגדל וירב מר התלמידים בירושלים עד מאד וגם המון רב מן הכהנים נכנעו אל האמונה׃ ואטנו מלא אמונה וגבורה ויעש אתות ומותים גדולים בקרב העם׃ ויקומו אנשים מבית הכנת הנקרא על שם הליברטינים ושל קורינים ואלכנדריים ומן בני קיליקיא ואיא ויתוכחו עם אטנו׃ ולא יכלו עמד לנגד החכמה והרוח אשר דבר בו׃ וייתו בו אנשים אמרים שמענו אתו מדבר גדוים במשה ובאלהים׃

אבל העליון לא ישכן בהיכלות מעשי ידים כאשר אמר הנביא׃ השמים כאי והארץ הדם רגלי אי זה בית אשר תבנו לי אמר יהוה ואי זה מקום מנוחתי׃

ושאול גם הוא היה רצה בהרגתו ותהי ביום ההוא רדיה גדולה על הקהלה אשר בירושלים ויצו כלם בערי יהודה ושמרון לבד מן השליחים׃

והנוצים עברו בארץ ויבשרו את הדבר׃ וילו ירד אל עיר שמרון ויכרז להם את המשיח׃ ויקשב המון העם בלב אחד אל אמרי ילו בשמעם ובראותם את האתות אשר עשה׃ כי רבים היו אחוזי רוחות הטמאה והרוחות יצאו מהם צעקות בקול גדול ורבים נכי אברים וחים ויראו׃ ותהי שמחה גדולה בעיר ההיא׃

ושאול עודנו יח זעם ורצח על תלמידי האדון ויבא אל הכהן הגדול׃ וישאל מאתו מכתבים לדמשק אל בתי הכניות למען אשר יאר את אשר ימצא בדרך ההיא אנשים או נשים ויביאם ירושלים׃

ויהי הוא הלך וקרב לדמשק והנה תאם נגה עליו מביב אור מן השמים׃ ויל ארצה וישמע קול מדבר אליו שאול שאול למה תרדני׃ ויאמר מי אתה אדני ויאמר האדון אנכי ישוע אשר אתה רוד קשה לך לבעט בדרבנות׃ והוא חרד ונבעת ויאמר אדני מה תחץ ואעשה ויען האדון קום לך העירה ויאמר לך את אשר עליך לעשות׃ והאנשים אשר הלכו אתו עמדו נאלמים כי שמעו את הקול ואיש לא הביטו׃ ויקם שאול מן הארץ ובתחו את עיניו לא ראה איש ויחזיקו בידו ויוליכהו לדמשק׃ ויחשכו עיניו מראות שלשת ימים ולא אכל ולא שתה׃

וימהר ויקרא בבתי הכניות את המשיח לאמר כי הוא הוא בן האלהים׃ וישתוממו כל השמעים ויאמרו הלא זה הוא אשר האביד בירושלים את קראי השם הזה ולמען זאת בא הנה להביאם אורים לני ראשי הכהנים׃ ושאול היה הולך וחזק ויהם את היהודים ישבי דמשק בהוכיחו כי זה הוא המשיח׃

ויהי כבוא שאול ירושלימה ויבקש להלות אל התלמידים וייראו כלם מניו ולא האמינו כי תלמיד הוא׃ ויקח אתו בר נבא ויביאהו אל השליחים ויר להם את אשר ראה בדרך את האדון וכי הוא דבר אליו ואיך בדמשק השמיע בבטחון את שם ישוע׃ ויהי אתם יוצא ובא בירושלים׃ ויקרא בבטחון בשם האדון ישוע וידבר ויתוכח גם עם היהודים היונים והם זממו להמיתו׃

ויהי שלום לקהלות בכל מקמות יהודה והגליל ושמרון ותבנינה ותתהלכנה ביראת האדון ותרבינה בנחמת רוח הקדש׃

ויצו אתנו להשמיע לעם ולהעיד כי אתו שם האלהים לשוט החיים והמתים׃

ותהי עמהם יד יהוה ומר רב האמינו וישובו אל האדון׃

ויהיו ישבים יחד בקהלה שנה תמימה ומלמדים עם רב אז הוחל באנטיוכיא לקרא את התלמידים בשם משיחיים׃

בעת ההיא שלח המלך הורדו את ידו להרע לאנשים מן הקהל׃ וימת את יעקב אחי יוחנן בחרב׃ וירא כי טוב הדבר בעיני היהודים ויו לתש גם את טרו והימים ימי חג המצות׃

טרו היה עצור במשמר והקהלה העתירה בעדו בחזקה אל האלהים׃ ויהי בלילה ההוא אשר אמר הורדו להביאו מחר לדין ויישן טרו בין שני אנשי צבא והוא אור בשנים זקים ושמרי התח שמרים את המשמר׃ והנה מלאך יהוה נצב עליו ואור נגה בחדר ויק על ירך טרו ויעירהו לאמר קום מהרה וילו מורותיו מעל ידיו׃

ובצאת היהודים מבית הכנת בקשו מהם הגוים לדבר אליהם את הדברים האלה בשבת הבאה׃ ורבים מן היהודים ומגרי הצדק הלכו אחרי ולו ובר נבא בהרד הקהל והמה דברו על לבם ויזהירום לעמד בחד האלהים׃ ובשבת השנית נקהלה כמעט כל העיר לשמע את דבר יהוה׃ ויהי כראות היהודים את המון העם וימלאו קנאה ויכחישו את דברי ולו הכחש וגד׃ אז הגידו ולו ובר נבא על ניהם לאמר בדין היה להשמיע אתכם בראשונה את דבר האלהים ועתה אחרי אשר מאתם אותו ואינכם זכים בעיניכם לחיי העולם לכן הננו נים אל הגוים׃

ויהי באיקניון ויבאו יחדו אל בית כנת היהודים וידברו שם עד כי האמין המון רב מן היהודים ומן היונים׃ אך היהודים אשר לא האמינו עוררו והכעיו את נשות הגוים על האחים׃ וישבו שם ימים רבים וילמדו בבטחונם ביהוה העמיד על דבר חדו בעשותו על ידם אתות ומותים׃

ויבחרו להם זקנים בכל קהלה וקהלה ויתללו ויצומו ויקידום ביד האדון אשר האמינו בו׃

ובבאם שמה הקהילו את העדה ויגידו את כל אשר עשה אתם האלהים ואת אשר תח לגוים תח האמונה׃

ויהי כחצות הלילה ויתללו ולו וילא ויזמרו לאלהים והאורים מקשיבים אליהם׃ ותאם היה רעש גדול עד אשר זעו מודות בית הכלא וכרגע נתחו כל הדלתות ומורות כלם נתקו׃

ואלה היו נדיבים מאנשי תלוניקי ויקבלו את הדבר בכל לב וידרשו בכתובים יום יום לדעת אם כן הוא הדבר׃ ויאמינו הרבה מהם וגם מן הנשים החשובות היוניות ומן האנשים לא מעט׃

על כן בבית הכנת דבר עם היהודים ועם יראי אלהים ובשוק יום יום עם הנקרים אליו׃

וידבר בבית הכנת בכל שבת ושבת ויוכח את היהודים ואת היונים׃

והוא החל לקרא בבית הכנת בבטחון לבב וישמעו אתו עקיל וריקלה ויקחהו אליהם ויויו להגיד לו את דרך האלהים באר היטב׃

ויבא אל בית הכנת ויקרא שם בבטחון לבב וידבר עמם כשלשה חדשים ויט את לבם אל דברי מלכות האלהים׃ אך מקצתם הקשו את לבבם ולא האמינו וידברו רה על הדרך הזה לני הקהל ויר מהם ויבדל מתוכם את התלמידים וידבר אתם יום יום בבית המדרש של טורנו׃

ותהי בעת ההיא מהומה לא קטנה על אדות דרך יהוה׃

איך לא כחדתי מכם כל דבר תועלת והגדתיו לכם ולמדתי אתכם ברבים ובכל בית ובית׃ ואעיד ליהודים וליונים את התשובה לאלהים ואת האמונה באדנינו ישוע המשיח׃

לכן שמרו את נשותיכם ואת כל העדר אשר הקים אתכם רוח הקדש לקידים בו לרעות את עדת האלהים אשר קנה לו בדם נשו׃ כי ידע אני אשר אחרי צאתי יבואו בתוככם זאבים עזים אשר לא יחוו על העדר׃ וגם מקרבכם יקומו אנשים דברי תהכות להטות אחריהם את התלמידים׃ על כן שקדו וזכרו כי שלש שנים יומם ולילה לא חדלתי לדבר על לב כל אחד מכם בדמעות׃

וארד את הדרך הזאת עד מות ואהי אר ומגיר לכלא אנשים ונשים׃ כאשר גם יעיד עלי הכהן הגדול וכל בית הזקנים אשר מהם לקחתי מכתבים ואלך אל האחים לדמשק לאר א את הנמצאים שמה להביאם ירושלים למען יורו׃

אבל את זאת מודה אני לניך כי בדרך ההיא אשר יקראוה בשם כת בה אני עבד את אלהי אבותינו בהאמיני בכל הכתוב בתורה ובנביאים׃

ויהי כשמע יליכ את הדרים האלה ויאחר את דינם לעת אחרת כי עניני הדרך הזאת נודעו לו היטב ויאמר ברדת אלי לויא שר האל אשט על דברכם׃

ולו עבד ישוע המשיח מקרא להיות שליח ונבדל לבשורת אלהים׃

כי הבריאה תערג ועיניה תלויות להתגלות בני אלהים׃

ועתה איך יקראו אל אשר לא האמינו בו ואיך יאמינו באשר לא שמעו את שמעו ואיך ישמעו באין מגיד׃ ואיך יגידו אם אינם שלוחים ככתוב מה נאוו רגלי מבשר שלום מבשר טוב׃

כי כאשר בגו אחד יש לנו אברים הרבה ואין עלה אחת לכל האברים׃ כן אנחנו הברים גו אחד במשיח וכל אחד ואחד ממנו אבר לחברו הוא׃ ויש לנו מתנות שנות כי החד הנתן לנו אם נבואה תהי כי מדת האמונה׃ ואם לאיש שמוש יעמל בשמוש ואם מורה בהוראה׃ ואם מוכיח בתוכחה הנותן יעשה בתם לבב והמנהיג בשקידה והגמל חד בבר נים יות׃

באהבת אחים הראו חבה יתרה ובכבוד הקדימו איש את רעהו׃

להיותי משרת ישוע המשיח לגוים ולכהן בבשורת האלהים למען יהיה קרבן הגוים רצוי ומקדש ברוח הקדש׃

והנני מזכיר לכם לטוב את ובי אחותנו שהיא משמשת הקהלה אשר בקנכרי׃ אשר תקבלוה באדנינו כראוי לקדושים ותעזרו לה בכל אשר תצטרך לכם כי היתה גם היא עזרת לרבים וגם לעצמי׃ שאלו לשלום ריקלא ועקיל שהם חברי בעבודת המשיח ישוע׃ ואשר מרו את צוארם בעד נשי ולא אני לבדי אודה להם כי גם כל קהלות הגוים וגם לשלום הקהלה בביתם׃ שאלו לשלום אינטו חביבי שהוא ראשית אכיא למשיח׃

שאלו לשלום איש את רעהו בנשיקה הקדושה קהלות המשיח שאלות לשלומכם׃

אל קהלת אלהים אשר בקורנתו אל המקדשים במשיח ישוע הקרואים להיות קדשים עם כל הקראים בשם אדנינו ישוע המשיח בכל מקום שלהם ושלנו׃

נאמן הוא האלהים אשר על יו נקראתם לחברת בנו ישוע המשיח אדנינו׃ והנני מזהיר אתכם אחי בשם אדנינו ישוע המשיח להיות כלכם ה אחד ולא תהיין מחלקות בקרבכם כי אם תכוננו יחד בלב אחד ובעצה אחת׃ כי הגד לי עליכם ביד בני בית כלואה כי יש מריבות ביניכם׃ וזאת אני אמר כי איש איש מכם זה אמר לולו וזה לאולו וזה לכיא וזה למשיח הנני׃ הכי חלק המשיח הכי ולו נצלב בעדכם או לשם ולו נטבלתם׃

ואנחנו משמיעים את המשיח הצלוב מכשול ליהודים וכלות ליונים׃

וגם אנכי בבאי אליכם אחי לא באתי בגאות הדבור והחכמה בהגידי לכם את עדות האלהים׃

ודברי וקריאתי לא לתות באמרי חכמת בני אדם כי אם בתוכחת הרוח והגבורה׃ למען אשר לא תהיה אמונתכם בחכמת בני אדם כי אם בגבורת אלהים׃ אכן חכמה נדבר בין השלמים לא חכמת העולם הזה גם לא של שרי העולם הזה אשר יאבדו׃ כי אם בוד נדבר חכמת האלהים הנתרה אשר האלהים יעדה לכבודנו לני ימי העולם׃ אשר לא ידעה איש משרי העולם הזה כי לו ידעוה לא צלבו את אדון הכבוד׃

ואת זאת נדבר לא בדברים אשר תלמדם חכמת בני אדם כי אם בדברים אשר רוח הקדש תלמדם ונבאר דברים רוחניים על י הרוח׃

אני נטעתי ואולו השקה אבל האלהים הוא הצמיח׃ על כן הנטע איננו מאומה והמשקה איננו מאומה כי אם האלהים המצמיח׃ והנטע והמשקה כאחד המה ואיש איש יקבל את שכרו כי עמלו׃ כי עזרי אל אנחנו ואתם שדה אלהים ובנין אלהים אתם׃

]11-01[ ואני כי חד אלהים הנתן לי כבני חכם שתי יוד ואחר בונה עליו אך ירא כל איש לשית יוד אחר חוץ מן המוד שהוא ישוע המשיח׃ ]11-01[׃

הלא ידעתם כי היכל אלהים אתם ורוח אלהים שכן בקרבכם׃ ואיש אשר ישחית את היכל אלהים האלהים ישחית אתו כי היכל אלהים קדוש ואתם הנכם קדושים׃

כן יחשב איש אתנו כמשרתי המשיח וכני רזי אל׃ הנה ו דבר שלא יבקש מן הכנים כי אם להמצא נאמן׃

אך זאת כתבתי לכם לבלתי התערב עם איש אשר אח יקרא והוא זנה או בצע בצע או עבד אלילים או מגד או בא או גזלן עם האיש אשר כזה גם לא תאכלו׃ כי מה לי לשט את אשר בחוץ הלא תשטו את אשר בבית׃ ואשר בחוץ האלהים ישטם ואתם תבערו את הרע מקרבכם׃

או הלא ידעתם כי גוכם הוא היכל רוח הקדש השכן בקרבכם אשר קבלתם מאת האלהים וכי לא לעצמכם אתם׃

הלא ידעתם כי עבדי עבדת הקדש אכלים מן הקדשים ומשרתי המזבח לקחים חלקם במזבח׃ כן תקן אדנינו גם הוא אשר יחיו המבשרים על הבשורה׃

אם אבשר את הבשורה אין לי תהלה כי החובה מטלת עלי ואוי לי אם לא אבשר׃

ועתה מה הוא שכרי הלא זה שאבשר בשורת המשיח בלא מחיר לבלתי השתמש להנאת עצמי ברשיון הנתן לי בבשורה׃

כי אם אדכא את גוי ואשעבדנו ן אהיה אני הקורא לאחרים נאלח בעצמי׃

כו הברכה אשר אנחנו מברכים הלא היא התחברות דם המשיח והלחם אשר אנחנו בצעים הלא הוא התחברות גו המשיח׃ כי לחם אחד הוא לכן גם נו אחד אנחנו הרבים באשר לכלנו חלק בלחם האחד׃ ראו את ישראל לי הבשר הלא אכלי הזבחים חברי המזבח המה׃ ועתה מה אמר היש ממש באליל אם יש ממש בזבחי אלילים׃ אלא את אשר יזבחו הגוים לשדים הם זבחים ולא לאלהים ואני לא אחץ היתכם חברים לשדים׃ לא תוכלו לשתות יחד כו אדנינו וגם כו השדים ולא תוכלו להתחבר אל שלחן אדנינו וגם אל שלחן השדים׃

לכו בעקבותי כאשר גם אני הלך בעקבות המשיח׃

והנה בצותי את זאת לא אוכל לשבח אתכם על אשר תקהלו יחד לא להועיל כי אם לרעה׃ כי בראשונה שמעתי שיש מחלקות ביניכם כאשר תועדו בקהל ומקצתו אני מאמין׃ כי א צריכות כתות להיות ביניכם למען יודעו הנאמנים בכם׃

כי בכל עת שתאכלו את הלחם הזה ותשתו את הכו הזאת הזכר תזכירו את מות אדנינו עד כי יבוא׃ לכן מי שיאכל מן הלחם הזה או ישתה מכו האדון שלא כראוי יאשם לגו אדנינו ולדמו׃ יבחן האיש את נשו ואז יאכל מן הלחם וישתה מן הכו׃ כי האכל והשתה שלא כראוי אכל ושתה דין לנשו יען אשר לא הלה את גו האדון׃ בעבור זאת יש בכם חולים וחלשים רבים והרבה ישנו המות׃

ובענין הרוחניות אחי לא אכחד מכם דבר׃

ושנות הנה המתנות אבל הרוח אחד הוא׃ ושנים המה השמושים והאדון אחד הוא׃ ושנות הנה העלות והאלהים הוא אחד העל את הכל בכל׃ ולכל איש ואיש נתנה לו התגלות הרוח להועיל׃ כי האחד נתן לו על ידי הרוח דבור החכמה ולאחד דבור הדעת כי הרוח ההוא׃ לאחר האמונה ברוח ההוא ולאחר מתנות הראות ברוח ההוא׃ ולאחר לעל גבורות ולאחר נבואה ולאחר להבחין בין הרוחות ולאחר מיני לשנות ולאחר באור לשנות׃ וכל אלה על הרוח האחד ההוא המחלק לאיש איש כרצונו׃

כי כאשר הגו הוא אחד ויש בו אברים הרבה וכל אברי הגו ההוא א כי רבים הם כלם גו אחד כן גם המשיח׃ כי ברוח אחד נטבלנו כלנו לגו אחד אם יהודים אם יונים אם עבדים אם בני חורין וכלנו לרוח אחד השקינו׃

כי גם הגו לא אבר אחד הוא כי אם רבים׃ אם תאמר הרגל אינני יד על כן אינני מן הגו הבעבור זאת איננה מן הגו׃ ואם תאמרו האזן אינני עין על כן אינני מן הגו הבעבור זאת איננה מן הגו׃ אם הגו כלו יהיה עין איה השמע ואם כלו יהיה שמע איה הריח׃ ועתה האלהים שת את האברים כל אחד ואחד מהם בגו כמי רצונו׃ ואלו היו כלם אבר אחד איה הגו׃ הנה רבים הם האברים והגו אחד׃ העין לא תוכל דבר אל היד לאמר לא אצטרך לך וגם הראש לא יוכל דבר אל הרגלים לאמר לא אצטרך לכן׃ כי להך אברי הגו הנראים רים הם לנו לצרך ביותר׃ והנראים לנו נקלים בגו אתם נלביש ביתר כבוד ואשר לבשת לנו המה כאלו ההגונים מכלם׃ כי ההגונים לנו אינם צריכים לזאת אבל האלהים מזג ככה את הגו שנתן כבוד יותר לגרוע׃ למען לא תהיה מחלקת בגו כי אם ידאגו כל האברים יחד זה לזה׃ ואם יכאב אבר אחד יכאבו אתו כל האברים ואם יכבד אבד אחד ישמחו אתו כל האברים׃ אכן גו המשיח אתם ואבריו כל אחד לי חלקו׃

ומהם שם האלהים בקהל ראשונה לשליחים ושנית לנביאים ושלישית למלמדים ויתן גבורות א מתנות הראות ועזרים ומנהיגים ומיני לשנות׃ הכלם שליחים אם כלם נביאים או כלם מלמדים הכלם עשי גבורות׃ הלכלם מתנות ראות הכלם מדברים בלשנות הכלם מרשי לשנות׃

והמתנבא הוא מדבר לבני אדם לבנותם ולירם ולנחמם׃ המדבר בלשון בונה את נשו והמתנבא בונה את העדה׃ וחצתי כי תדברו כלכם בלשנות וביותר כי תתנבאו כי גדול המתנבא מן המדבר בלשנות בלתי אם ירש למען תבנה העדה׃

אכן בקהל אבחר לדבר חמש מלין בשכלי למען הורת גם את האחרים מלדבר רבבות מלין בלשון׃

לכן הלשנות לא למאמינים הנה לאות כי אם לאשר אינם מאמינים אבל הנבואה איננה לאשר אינם מאמינים כי אם למאמינים׃ והנה אם תקהל כל העדה יחד וכלם ידברו בלשנות ויבואו הדיוטים או אשר אינם מאמינים הלא יאמרו כי משגעים אתם׃ אבל אם יתנבאו כלם ובא איש לא מאמין או הדיוט אז יוכח על ידי כלם וידון על ידי כלם׃ ובכן יגלו תעלמות לבבו ויל על ניו וישתחוה לאלהים ויודה בקול כי באמת האלהים בקרבכם׃

ועתה מה לעשות אחי בהקהלכם יחד כל אחד ואחד מכם יש לו מזמור יש לו הוראה יש לו לשון יש לו חזון יש לו באור אך יעשה הכל להבנות׃ כי ידבר איש בלשון ידברו נא שנים שנים או על היותר שלשה וזה אחר זה ואחד ירש׃ ואם אין מרש אז ידם בקהל וידבר לנשו ולאלהים׃ והנביאים הם ידברו שנים או שלשה והאחרים יבחנו׃ וכי נגלה חזון לאחר הישב שם אז ידם הראשון׃ כי תוכלו להתנבא כלכם זה אחר זה למען ילמדו כלם וכלם יזהרו׃ ורוחות הנביאים תחת ידי הנביאים המה׃ כי לא אלהי מבוכה האלהים כי אם אלהי השלום כאשר בכל קהלות הקדשים׃

נשיכם בכניות תשתקנה כי לא נתנה להן רשות לדבר כי אם להכנע כאשר גם אמרה התורה׃ ואם חצן ללמד דבר תשאלנה את בעליהן בבית כי חרה היא לנשים לדבר בקהל׃ או המכם יצא דבר אלהים אם אליכם לבדכם הגיע׃ כי יתברך איש בלבבו להיות נביא או איש הרוח בין יבין את אשר אני כתב לכם כי מצות האדון הנה׃ ומי אשר לא ידע אל ידע׃

לכן אחי השתדלו להתנבא ואל תכלאו מלדבר בלשנות׃ הכל יעשה כהגן וכשורה׃

כי אני הצעיר בשליחים ואינני כדי להקרא שליח באשר רדתי את קהל האלהים׃

אל נא תתעו חברת אנשים רעים משחתת מדות טבות׃

האחים כלם שאלים לשלומכם שאלו לשלום איש את רעהו בנשקה הקדושה׃

כי אנחנו איננו כמו הרבים העשים חורה בדבר האלהים כי אם מתוך ישר לבב ומאלהים לני אלהים נדבר במשיח׃

יען אשר לא נוכל אנחנו לדין דין מעצמנו כי יכלתנו מאת האלהים היא׃ אשר הכשיר אתנו למשרתי ברית חדשה לא של האותיות אלא של הרוח כי האות ימית והרוח יחיה׃

כי אם מאנו בתרי הבשת שלא להתהלך בערמה ולא לזי את דבר האלהים אלא בהראות האמת נזכיר אתנו לטוב נגד דעת כל בני אדם לני האלהים׃

כי לא אתנו מכריזים אנחנו כי אם את המשיח ישוע לאמר הוא האדון ואנחנו עבדיכם למען ישוע׃

הן ידענו כי בהר בית אהלנו אשר בארץ יש לנו בנין מאת האלהים בית אשר איננו מעשה ידים והוא לעולם בשמים׃

לכן מליצי המשיח אנחנו וכאלו האלהים מזהיר אתכם על ידנו נבקש מכם בעד המשיח התרצו נא אל האלהים׃

ואנחנו כעזרים נזהירה אתכם שלא תקבלו לריק את חד אלהים׃

כי אם נראה בכל דבר כמשרתי אלהים בבלנות רבה בלחץ ובצרות ובמצוקות׃

ואי זה דבק יש להיכל אלהים עם האלילים כי אתם היכל אלהים חיים כמו שאמר האלהים ושכנתי והתהלכתי בתוכם והייתי להם לאלהים והם יהיו לי לעם׃ על כן צאו מתוכם והברו נאם יהוה וטמא אל תגעו ואני אקבץ אתכם׃

ויבקשו ממנו ברב תחנונים להיות חברינו בגמילות חדם לעזרת הקדשים׃

אם לטיטו הנה חברי הוא ועזרי בכם ואם לאחינו הנה שלוחי הקהלות הם ותארת המשיח׃ על כן הראו והוכיחו להם לני הקהלות את אהבתכם ואת תהלתנו עליכם׃

אבל את אשר אני עשה אוי לעשות לבלתי תת מקום למבקשים עלילה למען במה שיתהללו בו ימצאו דומים לנו׃ כי אנשים כאלה שליחי שקר הם עלי רמיה מתחשים לשליחי המשיח׃

הן אתות השליח נעשו בקרבכם בכל בלנות באתות ובמותים ובגבורות׃

]31-21[ שאלו לשלום איש את רעהו בנשיקה הקדושה הקדושים כלם שאלים לשלומכם׃ ]31-21[׃ חד האדון ישוע המשיח ואהבת האלהים והתחברות רוח הקדש עם כלכם אמן׃

אבל גם אנחנו או מלאך מן השמים אם יבוא לבשר אתכם בשורה מבלעדי זאת אשר בשרנו אתכם חרם יהיה׃ כמו שאמרנו כבר כן אמר עתה עוד העם איש כי יבשר אתכם בשורה מבלעדי אשר קבלתם חרם יהיה׃ ועתה המתרצה אנכי אל בני אדם אם אל האלהים או המבקש אנכי למצא חן בעיני בני אדם כי במצאי חן בעיני בני אדם לא אהיה עוד עבד המשיח׃

אחי גם כי יתש איש מכם בעברה אתם אנשי הרוח תקימהו ברוח ענוה והשמר לנשך ן תבא לידי ניון גם אתה׃ שאו איש את משא רעהו בזאת תמלאו את תורת המשיח׃ כי החשב את עצמו להיות מה ואיננו מאומה את נשו הוא מרמה׃

לכן כאשר העת בידנו נעשה נא את הטוב עם כל אדם וביותר עם בני אמונתנו׃

וישת כל תחת רגליו ויתן אתו לראש על הכל אל העדה׃ אשר היא גוו מלוא הממלא את הכל בכל׃

לכן אינכם עוד גרים ותושבים כי אתם בני עיר אחת עם הקדשים ובני בית אלהים׃ בנוים על יוד השליחים והנביאים וישוע המשיח הוא אבן הנה׃ אשר חבר בו יחד הבנין כלו עדי יגבה להיכל קדש ליהוה׃ ובו נבנים גם אתם להיות משכן אלהים ברוח׃

אשר בדורת הראשנים לא נודע לבני אדם כאשר נגלה עתה לשליחיו הקדשים ולנביאיו ברוח׃ להיות הגוים גם הם בני ירשתו וגו אחד אתו וחברי הבטחתו במשיח על ידי הבשרה׃ אשר הייתי לה למשרת במתנת חד אלהים הנתונה לי כי עלת גבורתו׃ לי צעיר הצעירים שבכל הקדשים נתן החד הזה לבשר בגוים את עשר המשיח אשר לא יחקר׃ ולהאיר עיני כל מה היא הנהגת הוד הנתר מדרת עולם באלהים יוצר הכל על ידי ישוע המשיח׃ למען אשר תודע עתה על ידי העדה לשרים לשליטים אשר במרומים חכמת אלהים המליאה דתכיה׃

לו הכבוד בקרב הקהל במשיח ישוע לדר ודר עד עולמי עולמים אמן׃

לכן אזהירכם אני האור באדון להתהלך כאשר יאתה למשמרתכם אשר נקראתם לה׃ בכל נמיכות וענוה ובארך רוח לשאת איש את רעהו באהבה׃ ושקדו לשמר את אחדות הרוח באגדת השלום׃ גו אחד ורוח אחד כאשר גם נקראתם בתקות משמרתכם האחת׃ אדון אחד אמונה אחת טבילה אחת׃ אל ואב אחד לכל שהוא על כל ובכל ובתוך כלכם׃

והוא נתן את אלה שליחים ואת אלה נביאים ואת אלה מבשרים ואת אלה רעים ומלמדים׃ להשלים את הקדשים למעשה העבודה לבנין גו המשיח׃ עד כי נגיע כלנו לאחדות האמונה ודעת בן האלהים כאיש אחד שלם לשעור קומת מלוא המשיח׃ ולא נהיה עוד ילדים נגרשים ונדים בכל רוח הלמוד בתרמית בני אדם ומקשותם אשר שתו להתעות׃ כי אם נדבר האמת באהבה ונגדלה בכל דבר לו למשיח שהוא הראש׃ אשר ממנו כל הגו בהיותו מרכב ומדבק בכל חבור השמוש כי מדת העלה הנתונה לכל אבר ואבר ירבה ויגדל להשלמת בנינו באהבה׃

ושיחו איש לרעהו בתהלות ותשבחות ושירות רוחניות שירו וזמרו לאדני בלבבכם׃ והודו בכל עת על הכל לאלהים אבינו בשם אדנינו ישוע המשיח׃ הכנעו איש לאחיו ביראת אלהים׃

כי האיש הוא ראש האשה כאשר המשיח הוא ראש העדה והוא מושיע של הגו׃ אבל כאשר תכנע העדה למשיח ככה גם הנשים לבעליהן בכל דבר׃ האנשים אהבו את נשיכם כאשר גם המשיח אהב את העדה ויתן את נשו בעדה׃ למען קדשה בדברו אחרי אשר טהרה ברחיצת המים׃ להקימה בכבוד לו לעדה אשר אין בה כתם וקמט וכדומה כי אם למען תהיה קדושה ותמימה׃

כי מעולם לא שנא איש את בשרו כי אם זן ומכלכל אתו כאשר גם האדון את עדתו׃ כי אברי גוו אנחנו משברו ומעצמיו׃ על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו שניהם לבשר אחד׃ גדול הוד הזה ואני מרש אתו על המשיח ועל עדתו׃

לכן אם יש תוכחה במשיח אם תנחומות האהבה אם התחברות הרוח אם רחמים וחמלה׃ השלימו נא את שמחתי בהיות לכם לב אחד ואהבה אחת ונש אחת ורצון אחד׃ ולא תעשו דבר בדרך מריבה או כבוד שוא כי אם בשלות רוח תחשבו איש את רעהו יותר מעצמו׃ כל אחד אל ידאג לאשר לו לבדו כי אם גם לאשר לחברו׃

אחי היו חברים להלכים אחרי והביטו אל המתהלכים כן כאשר אנחנו מות לכם׃

ואתה חברי הנצמד לי באמת א ממך אני מבקש להיות להן לעזר אשר יגעו עמדי על הבשורה עם קלימי ועם שאר תמכי אשר שמותם יחד בר החיים׃

והוא ראש גו העדה אשר הוא ראשית ובכור מעם המתים למען יהיה הראשון בכל׃

עתה הנני שמח בענויי אשר אני בל למענכם ואמלא את החר ביורי המשיח בבשרי בעד גוו היא העדה׃ אשר הייתי לה למשרת כי קדת אלהים אשר נתנה לי עליכם למלאת את דבר האלהים׃

ואיננו אחז בראש אשר מחבר ממנו כל הגו ומאחז בציריו ודבקיו יגדל גדול אלהים׃

לכן אתם כבחירי האלהים הקדשים והחביבים לבשו המון רחמים ונדיבות ונמיכות רוח וענוה וארך אים׃ ותשאו איש את רעהו ותלחו בהיות לכם ריב איש עם אחיו כאשר המשיח לח לכם כן תלחו גם אתם׃ ועל כל אלה לבשו האהבה היא אגדת השלמות׃ וישלט בלבבכם שלום האלהים אשר נקראתם לו בגו אחד וזבחו תודה׃ דבר האדון ישכן בקרבכם בשע רב בכל חכמה ותלמדו ותעוררו את נשכם בתהלות ותשבחות ושירות רוחניות ושירו ליהוה בנעימה בלבבכם׃

כי אם כאשר נחשבנו נאמנים לאלהים להקיד בידנו את הבשורה כן נדבר ולא כחצים להיות רצוים לבני אדם כי אם לאלהים הבחן לבותנו׃ כי מעולם לא דברנו בשת חלקות כאשר ידעתם וגם לא למען בצע בצע האלהים עד׃ גם לא בקשנו מן האדם כבוד לא מכם ולא מאחרים א כי היה לנו מקום להתכבד כשליחי המשיח׃ אבל הלכנו לאט בתוככם כאמנת מנקת את בניה׃ ובחבבנו ככה אתכם חצנו לתת לכם לא לבד את בשורת האלהים כי גם את נשתינו יען כי הייתם חביבים עלינו׃ הלא תזכרו אחי את יגיעתנו ואת תלאתנו אשר היינו עמלים לילה ויומם לבלתי היות למשא לאיש בבשרנו בקרבכם את בשורת האלהים׃

ועל אהבת האחים אין צרך לכתב אליכם הלא א אתם למודי יהוה לאהבה איש את רעהו׃

על כן נחמו זה את זה ובנו איש את אחיו כאשר גם עשיתם׃ והננו מבקשים מכם אחי להכיר את העמלים בכם ואשר הם נצבים עליכם באדון ומוכיחים אתכם׃ אשר תנהגו בם כבוד עד למעלה באהבה למען עלתם ויהי שלום ביניכם׃ והננו מזהירים אתכם אחי הוכיחו את הוררים אמצו את רכי הלבב תמכו את החלשים והאריכו רוח אל כל אדם׃

עד כי נתהלל בכם א אנחנו בקהלות אלהים על בלנותכם ועל אמונתכם בכל הרדיות ובכל הלחץ אשר בלתם׃ לאות צדקת משט אלהים למען תמצאו ראוים למלכות האלהים אשר בעבורה גם תענו׃

והננו מצוים אתכם אחים בשם אדנינו ישוע המשיח אשר תבדלו מכל אח מעקש דרכיו ואיננו מתהלך על י הקבלה אשר קבל מאתנו׃

ואם לא ישמע איש אל דברנו באגרת הזאת אתו תרשמו לכם ואל תתערבו עמו למען יבוש׃ אך לא כאיב תחשבהו כי אם תוכיחהו כאח׃

יש אשר תעו ממנה וינו אחרי למודי תהו׃ בחשבם להיות מורי תורה ואינם מבינים מה הם אמרים ומה הם מחליטים׃

אשר אני הקדתי לה לכרוז ולשליח אמת אני אמר במשיח ולא אשקר מורה הגוים באמונה ובאמת׃ לכן רצוני שיתללו האנשים בכל מקום וישאו ידיהם קדש בלי כע ומדון׃

וכן גם הנשים תתיינה בתלבשת נאה עם בשת נים וצניעות לא במחלות הראש לא בזהב לא בנינים ולא במלבושים יקרים׃ אלא כמו שהוא הגון לנשים אשר בחרו להן יראת אלהים במעשים טובים׃ האשה תלמד דומם בכל הכנעה׃ ואינני נתן רשות לאשה ללמד א לא להתנשא על האיש אלא תדום׃ כי אדם נוצר בראשונה ואחריו חוה׃ ואדם לא נתה כי האשה שמעה לקול המשיא ותבא לידי עברה׃

אמת הדבר איש כי יבקש לו קידות הוא מתאוה מעשה טוב׃ וקיד העדה צריך להיות איש אשר אין בו די בעל אשה אחת משל ברוחו צנוע ונחמד לבריות מכני ארחים ומבין ללמד ולא אהב יין ולא נוח להכות ולא בצע בצע רע׃ כי אם דן לכ זכות ולא בעל קטטה ולא אהב כ׃ ויהי מנהיג את ביתו בטוב ומדריך את בניו למשמעתו בכל הישר׃ כי אם לא ידע איש להנהיג את ביתו איככה יוכל לדאג לעדת אלהים׃ ואל יהי תלמיד הדש למען לא ירהב לבו ויל בדין המשטין׃ והוא גם צריך לשם טוב בי אלה אשר בחוץ ן יל בחרה ובמוקש המשטין׃

וכן גם השמשים יהיו ישרים ולא מחליקי לשון ולא אהבים בא יין ולא נטים אחרי בצע רע׃ כי אם ישמרו את וד האמונה ברוח טהורה׃ וגם אלה יבחנו בראשונה ואחר כן ישמשו אם אין בהם די׃ וככה הנשים תהיינה ישרות ולא מלשינות משלות ברוחן ונאמנות בכל׃ השמשים יהיו כל אחד בעל אשה אחת ומנהלים בטוב את בניהם ואת בתיהם׃ כי המשמשים היטב יקנו לעצמם מעלה טובה ובטחון רב באמונת המשיח ישוע׃

ואם אחר הנה תדע איך להתנהג בבית האלהים שהיא עדת אלהים חיים עמוד האמת ומכונה׃

אבל הרוח אמר ברוש כי באחרית הימים יהיו אנשים אשר יורו מן האמונה בנותם אל הרוחות המטעות ואל תורת השדים׃

אם תשים כזאת לני אחיך משרת טוב תהיה לישוע המשיח מגדל בדברי האמונה ובלקח הטוב אשר דבקת אחריו׃ אך התרחק מהגדות ולות ובלות והרגל עצמך בחידות׃

את זאת תצוה ותלמד׃ אל יבוז איש את בחורותיך אך היה מות למאמינים בדבור במעשה באהבה ברוח באמונה ובטהרה׃ והיה שקוד לקרות ולהוכיח ולהורת עד כי אבוא׃ ואל תקל בעיניך מתנת החד אשר בך הנתונה לך בנבואה עם מיכת ידי הזקנים׃ לאלה תשית לבך ובהם היה למען תראה הצלחתך לכל׃ שית לבך לנשך ולהוראה והחזק בזה כי בעשותך כן תושיע את נשך ואת נש השמעים אליך׃

הזקנים המיטיבים לנהל ראוים הם למשנה כבוד וביותר העמלים בדבר ובהוראה׃ כי הכתוב אמר לא תחם שור בדישו ועוד נאמר העל שוה בשכרו׃ אל תקבל שטנה על הזקן בלתי אם על י שנים או שלשה עדים׃ את החטאים תוכיח בני כל למען ייראו גם האחרים׃ הנני מעיד בך נגד האלהים ואדנינו ישוע המשיח ונגד בחירי המלאכים אשר שמור תשמר את זאת בלי משט נמהר ולא תעשה דבר במשא נים׃ אל תהי נמהר במיכת ידיך על אדם ולא תשתת לחטאת אחרים שמר את נשך בטהרה׃

האיש אשר יורה תורה אחרת ולא יעמד בדברים הבריאים של אדנינו ישוע המשיח ובלקח החידות׃

אשר הקדתי להיות לה כרוז ושליח ומורה הגוים׃ ובעבור זאת אבל כאלה ולא אבוש כי יודע אנכי במי האמנתי ומבטח אנכי כי היכלת לו לשמר את קדוני עד היום ההוא׃

ואת אשר שמעת ממני בני עדים רבים תקידנו בידי אנשים נאמנים אשר הם כשרים ללמד גם את האחרים׃ ובל הרעות כאיש חיל בצבא מלחמת ישוע המשיח׃

היה שקוד להתיצב נאמן לני אלהים וכעל אשר לא יבוש המחלק על נכון דבר האמת׃ אבל תרחק מדברי הבל הולים כי יויו הרבות רשע׃ ושיחתם כרקב תאכל ביב אשר מהם הומניו ויליטו׃ אשר תעו מן האמת באמרם כי תחית המתים כבר היתה ויבלבלו אמונת קצת אנשים׃ אך איתן הוא יוד האלהים וזה חותמו ידע יהוה את אשר לו ועוד יור מעול כל הקורא את שם המשיח׃

ותרחק מן השאלות התלות באין מור באשר תדע כי אך קטטה מולידות הנה׃ ועבד האדון לא יתקוטט אלא יהי נוח לכל ומבין ללמד ובלן׃ ומיר בנמיכות רוח את המתנגדים אולי יתן האלהים בלבבם לשוב להכרת האמת׃ ויעירו ממוקשי השטן אשר צדם בהם לרצונו׃

כי כל הכתוב נכתב ברוח אלהים גם מועיל להורת ולהוכיח ולישר וליר בצדק׃ למען אשר יהיה איש האלהים תמים ומהיר לכל מעשה טוב׃

לכן אני מעיד בך נגד האלהים ונגד אדנינו ישוע המשיח הבא לשט את החיים ואת המתים בהועתו ובמלכותו׃ הכרז את הדבר והתמד בין בעתו בין שלא בעתו הוכח וגער והזהר בכל ארך רוח והוראה׃ כי בוא תבא העת אשר לא יכילו את הלקח הבריא כי אם כאות נשם יקבצו להם מורים לשעשעי אזנים׃ ויטו אזניהם מן האמת וינו אל ההגדות׃ אבל אתה היה ער בכל בל הרעות ועשה מלאכת המבשר ומלא את שרותך׃

לזאת עזבתיך בקריטי למען תשלים את החד ותשים זקנים בכל עיר ועיר כאשר צויתיך׃ אם ימצא איש תם ובעל אשה אחת ויש לו בנים מאמינים ואין עליהם טענת ריצות ואינם וררים׃ כי קיד העדה צריך להיות איש תם ככן לאלהים לא עמד על דעתו ולא רגזן ולא אהב יין ולא בעל אגר ולא נטה אחרי הבצע׃ כי אם יהי מכני ארחים ואהב טוב וצנוע וצדיק וקדוש וכבש את יצרו׃ ומחזיק בדבר הנאמן כי ההוראה למען יהיה בכחו להזהיר בלקח הבריא ולהוכיח את המריבים׃

את אלה תדבר ותזהיר ותוכיח בכל חזקה ואיש אל יבוז לך׃

באמרו ארה שמך לאחי בתוך קהל אהללך׃ ועוד וקויתי לו ועוד הנה אנכי והילדים אשר נתן לי יהוה׃ ויען כי הילדים כלם יחדו בשר ודם א הוא לבש בשר ודם כמוהם למען אשר יבטל על ידי המות את אשר לו ממשלת המות הוא השטן׃

אבל המשיח הוא הבן על ביתו ואנחנו ביתו אם נחזיק בבטחון ובתהלת התקוה ולא נרנה עד הקץ׃

אך הוכח תוכיחו איש את רעהו יום יום עד שיקרא היום למען אשר לא יקשה איש מכם את לבו במדוחי שע׃

כי תחת אשר היה ראוי לכם לי ארך הזמן להיות מלמדים עתה מן הצרך לשוב וללמד אתכם עקרי ראשית דברי אלהים ונצרכתם לחלב ולא למאכל בריא׃ כי כל אשר מאכלו חלב איננו מבין בדבר צדק כי עודנו עולל׃ אך לשלמים המאכל הבריא אשר על י ההרגל יש להם חושים מנים להבדיל בין טוב לרע׃

ובהיות לנו כהן גדול על בית אלהים׃

ונתבוננה זה על זה לעורר אתנו לאהבה ולמעשים טובים׃ ואל נעזב את כנאיתנו כמנהג קצת אנשים כי אם נוכיח איש את אחיו וביותר בראתכם כי קרוב היום׃

כי אם באתם אל הר ציון ואל עיר אלהים חיים אל ירושלים שבשמים׃ ואל עצרת רבבות המלאכים ועדת הבכורים הכתובים בשמים ואל אלהים שט הכל ואל רוחות הצדיקים הנשלמים׃

זכרו את מנהיגיכם אשר הגידו לכם את דבר האלהים בינו לאחרית דרכם ולכו באמונתם׃

שמעו אל מנהיגיכם והכנעו מניהם כי שקדים הם על נשתיכם כעתידים לתת חשבון למען יעשו זאת בשמחה ולא באנחה כי זאת לא להועיל לכם׃ התללו בעדנו כי ידענו אשר שלמה מחשבתנו ונחץ ללכת דרך ישרה בכל׃

כי אם יבוא איש לבית כנתכם וטבעת זהב על ידיו והוא לבוש לבשי מכלול וגם איש עני יבא שמה ובגדו מטנ׃ וניתם אל הלבוש לבשי מכלול ואמרתם לו שב לך הנה בטוב ולעני תאמרו עמד שם או שב ה מתחת להדם רגלי׃ הלא בזאת נחלק לבכם והנכם שטים בעלי מחשבות רעות׃ שמעו אחי אהובי הלא בעניי העולם הזה בחר האלהים להיות עשירים באמונה וירשי המלכות אשר הבטיח לאהביו׃

איש כי יחלה בכם יקרא את זקני הקהלה ויתללו בעדו ויוכהו שמן בשם יהוה׃ ותלת האמונה תושיע את החולה ויהוה יקימנו ואשר חטא ילח לו׃ התודו עונותיכם איש לני רעהו והתללו איש בעד רעהו למען תראו כי גדול כח תלת הצדיק הקרא אל אלהים בחזקה׃

ונבניתם גם אתם כאבנים חיות לבית רוחני לכהנת קדש להעלות זבחי רוח לרצון לאלהים בישוע המשיח׃ וזה הוא שאמר הכתוב הנני יד בציון אבן נה אבן בחן ויקרה והמאמין בה לא יבוש׃ לכן לכם המאמינים היקר אבל לוררים האבן אשר מאו הבונים היתה לראש נה ולאבן נג ולצור מכשל׃ והם נכשלו יען לא שמעו לדבר ולזאת גם נועדו׃ ואתם הנכם זרע נבחר ממלכת כהנים וגוי קדוש ועם גלה למען תרו תהלות הקורא אתכם מחשך אל אורו הנלא׃ אשר לנים לא עם הייתם ועתה עם אלהים ואשר לנים לא רחמו ועתה מרחמים׃

ולני כל דבר אהבו איש את אחיו אהבה חזקה כי על רב שעים תכה האהבה׃ היו מארחים איש את רעהו בבלי תלנות׃ איש איש כמתן החד אשר קבל תעזרו איש לרעהו כגזברים ממנים על חדי אלהים הרבים׃ איש כי ידבר יהי כאמרי אל ואיש כי יעזר תהי עזרתו מתוך החיל אשר חננו אלהים למען יכבד אלהים בכל על ידי ישוע המשיח אשר לו הכבוד והעז לעולמי עולמים אמן׃

כי עת החל המשט מבית אלהים ואם ממנו ראשנה מה אוא תהיה אחרית הממרים את בשורת אלהים׃

את הזקנים אשר בקרבכם אזהיר אנכי עמיתם הזקן ועד ענויי המשיח וגם חבר לכבוד העתיד להגלות׃ רעו את עדר האלהים אשר בידכם והשגיחו עליהם לא באנ כי אם בנדבה א לא עקב בצע כי אם בנש חצה׃ גם לא כמתעמרים בנחלת יהוה כי אם בהיותכם מות לצאן׃ והיה בהגלות שר הרעים תשאו עטרת הכבוד אשר לא תבל׃ וכן גם אתם הנערים הכנעו לני הזקנים וחגרו כלכם שלות רוח בהכנע איש לרעהו כי אלהים ללצים יליץ ולענוים יתן חן׃

שאלו לשלום איש את רעהו בנשיקת אהבה שלום לכלכם אשר במשיח ישוע אמן׃

וגם נביאי שקר היו בעם כאשר יהיו גם בכם מורי שקר אשר יכניו כתות משחיתות ובכחשם במשל אשר קנם יביאו על נשם כליון תאם׃ ורבים ילכו אחרי תועבותם ובעבורם יתן דרך האמת לגדוים׃ ובדברי בדוי יעשו אתכם למחר להם למען בצע בצע אשר משטם מעולם לא יתמהמה ושברם לא ינום׃

את אשר ראינו ושמענו נודיעה לכם למען תתחברו לנו גם אתם והתחברותנו היא עם האב ועם בנו ישוע המשיח׃

אך אם באור נלך כאשר הוא באור הנה נתחברנו יחד ודם ישוע המשיח בנו יטהרנו מכל חטא׃

האמר כי בו יעמד עליו להתהלך בדרך אשר גם הוא הלך׃

מאתנו יצאו אך לא משלנו היו כי אלו היו משלנו כי אז היו עמדים עמנו אבל למען יגלו כי לא כלם משלנו המה׃

זאת כתבתי אליכם מני המתעים אתכם׃ ואתם המשחה אשר קבלתם מאתו עמדת בכם ולא תצטרכו לאיש אשר ילמדכם כי אם כאשר תלמד אתכם המשחה בכל דבר היא האמת ואיננה כזב וכאשר למדה אתכם כן תעמדו בו׃

כל הנולד מאלהים לא יחטא כי זרעו בו יקום ולא יוכל לחטא כי מאלהים נולד׃ ונודעו בזאת בני האלהים ובני השטן כל איש אשר לא יעשה צדקה איננו מאלהים וכן כל אשר לא יאהב את אחיו׃ כי זאת היא השמועה אשר שמעתם מראש לאהבה איש את רעהו׃

אנחנו ידענו כי עברנו מן המות אל החיים על כי נאהב את אחינו איש אשר לא יאהב את אחיו ישאר במות׃

בזאת הכרנו את האהבה כי הוא נתן את נשו בעדנו גם אנחנו חיבים לתת את נשתינו בעד אחינו׃ ואיש אשר לו נכי העולם והוא ראה את אחיו חר לחם וקץ את רחמיו ממנו איך תעמד בו אהבת אלהים׃ בני אל נא נאהב במלין ובלשון כי אם בעל ובאמת׃

אהובי אל תאמינו לכל רוח כי אם בחנו הרוחות אם מאלהים המה כי נביאי שקר רבים יצאו לעולם׃

כל העבר על תורת המשיח ואיננו עמד בה אין לו אלהים והעמד בתורת המשיח יש לו גם האב גם הבן׃ כל הבא אליכם ולא יביא את התורה הזאת לא תאו אתו הביתה ולא תשאלו לו לשלום׃ כי השאל בשלומו הוא משתת במעשיו הרעים׃

אני כתבתי אל הקהלה אך דיוטרי המתאוה להיות עליהם לראש איננו מקבל אתנו׃ על כן בבאי אזכיר את מעשיו אשר הוא עשה ברו עלינו דברים רעים ולא דיו שלא יקבל את האחים כי גם ימנע את החצים לקבל ויגרשם מתוך הקהלה׃ חביבי אל תרד הרעה כי אם הטוב העשה טוב הוא מאלהים והעשה רע לא ראה את האלהים׃

יוחנן אל שבע הקהלות אשר באיא חד לכם ושלום מאת ההוה והיה ויבוא ומן שבעת הרוחות אשר לני כאו׃

את וד שבעת הכוכבים אשר ראית בימיני ואת שבע מנרות הזהב שבעת הכוכבים הם מלאכי שבע הקהלות ושבע המנרות אשר ראית שבע קהלות הנה׃

אל מלאך קהל או כתב כה אמר האחז בימינו שבעת הכוכבים המתהלך בתוך שבע מנרות הזהב׃ ידעתי את מעשיך ואת עמלך ואת בלך וכי לא תוכל שאת את הרשעים ותנה את האמרים שליחים אנחנו ואינם ותמצאם כזבים׃ ואתה נשאת הרבה ויש לך בלנות ולמען שמי לא יעת׃ אך יש לי עליך כי עזבת את אהבתך הראשונה׃ זכר אוא אי מזה נלת ושובה ועשה מעשיך הראשנים ואם לא הנני בא עליך מהר ונחתי מנורתך ממקומה אם לא תשוב׃ אבל זאת היא לך כי תשנא את מעשי הניקליים אשר שנאתים גם אני׃ מי אשר אזן לו ישמע את אשר הרוח אמר לקהלות המנצח אתן לו לאכל מעץ החיים אשר בתוך גן עדן לאלהים׃

ואל מלאך קהל זמירנא כתב כה אמר הראשון והאחרון אשר מת ויחי׃ ידעתי את מעשיך ואת צרתך ואת רישך ואולם עשיר אתה ואת גדו האמרים יהודים אנחנו ואינם כי אם כנית השטן׃ אל תירא את אשר עליך לבל הנה עתיד המלשין להשליך מכם לבית המשמר למען תנו והייתם בצרה עשרת ימים היה נאמן עד מות ואתנה לך עטרת החיים׃ מי אשר אזן לו ישמע את אשר הרוח אמר לקהלות המנצח לא ינזק במות השני׃

ואל מלאך קהל רגמו כתב כה אמר אשר לו חרב ייות החדה׃ ידעתי את מעשיך ואת מקום שבתך אשר שם כא השטן ותדבק בשמי ולא שקרת באמונתי גם בימי אנטי עדי הנאמן אשר נהרג אצלכם מקום מושב השטן׃ אך מעט יש לי עליך כי שם עמך אנשים דבקים בתורת בלעם אשר הורה את בלק לתת מכשול לני בני ישראל לאכל מזבחי אלילים ולזנות׃ כן נמצאו גם בך אנשים דבקים בתורת הניקליים אשר שנאתי׃ שובה ואם לא כי עתה אבוא עליך מהרה ונלחמתי בם בחרב י׃ מי אשר אזן לו ישמע את אשר הרוח אמר לקהלות המנצח אאכילנו מן המן הגנוז ונתתי לו אבן לבנה ועל האבן מתח שם חדש אשר לא ידענו איש זולתי המקבל׃

ואל מלאך קהל תיאטירא כתב כה אמר בן האלהים אשר עיניו כלבת אש ומרגלתיו כעין נחשת קלל׃ ידעתי את מעשיך ואהבתך ואמונתך ועבורתך ובלך וכי מעשיך האחרונים רבים הם מן הראשנים׃ אך מעט יש לי עליך כי תניח את האשה איזבל האמרת כי היא נביאה ללמד ולהתעות את עבדי לזנות ולאכל זבחי אלילים׃ ואתן לה זמן לשוב והיא מאנה לשוב מתזנותיה׃ הנני מיל אתה על מטה ואת המנאים אתה בצרה גדולה אם לא ישובו ממעשיהם׃ והרגתי במות את בניה וידעו כל הקהלות כי אני חקר כליות ולב ונתתי לכם לכל איש כרי מעלליו׃ אבל אמר אני לכם ולשאר הנמצאים בתיאטירא כל אשר אין להם הלקח ההוא ולא ידעו את עמקות השטן כאשר הם מתהללים לא אשים עליכם משא אחר׃ א מה שיש לכם החזיקו בו עד כי אבוא׃ והמנצח ושמר את מעשי עד עת קץ אתן לו שלטן על הגוים׃ ורעם בשבט ברזל ככלי יוצר ינצו כאשר קבלתי גם אנכי מאת אבי׃ ונתתי לו כוכב השחר׃ מי אשר אזן לו ישמע את אשר הרוח אמר לקהלות׃

ואל מלאך קהל רדי כתב כה אמר אשר לו שבע רוחות האלהים ושבעת הכוכבים ידעתי את מעשיך כי לך שם כאלו אתה חי והנך מת׃ שקד וחזק את השארית הקרובה למות כי לא מצאתי מעשיך שלמים לני האלהים׃ זכור את אשר קבלת ושמעת ושמרה זאת ושובה ואם לא תשקד הנני בא עליך כגנב ולא תדע באי זו שעה אבא עליך׃ יש לך גם ברדי שמות מעטים אשר לא גאלו את מלבושיהם ויתהלכו אתי לבשי לבנים כי ראוים הם לזאת׃ המנצח ילבש בגדים לבנים ולא אמחה את שמו מר החיים ואודה שמו לני אבי ולני מלאכיו׃ מי אשר אזן לו ישמע את אשר הרוח אמר לקהלות׃

ואל מלאך קהל ילדליא כתב כה אמר הקדוש האמתי אשר בידו מתח דוד התח ואין גר והגר ואין תח׃ ידעתי את מעשיך הנה נתתי לניך תח נתח אשר לא יוכל איש לגרו כי גבורת מעט לך ותשמר את דברי ולא כחשת בשמי׃ הנני נתן אנשים מכנית השטן האמרים יהודים אנחנו ואינם כי כזבים המה הנני עשה אשר יבאו להשתחות לני רגליך וידעו כי אני אהבתיך׃ יען שמרת דבר בלנותי אשמרך גם אנכי משעת הניון העתידה לבוא על תבל כלה לנות את ישבי הארץ׃ הנני בא מהרה החזק באשר לך למען לא יקח איש את נזרך׃ המנצח אתננו לעמוד בהיכל אלהי ולא יצא עוד החוצה וכתבתי עליו את שם אלהי ואת שם עיר אלהי ירושלים החדשה הירדת משמים מעם אלהי ואת שמי החדש׃ מי אשר אזן לו ישמע את אשר הרוח אמר לקהלות׃

ואל מלאך קהל לודקיא כתב כה אמר האמן העד הנאמן והאמתי ראשית בריאת האלהים׃ ידעתי את מעשיך כי לא קר ולא חם אתה מי יתן והיית קר או חם׃ כי עתה ושר אתה ולא קר ולא חם על כן אקיאך מי׃ כי אמרת אך עשרתי מצאתי און לי ולא חרתי כל ולא ידעת כי אמלל אתה ודוי ועני ועור וערם׃ אני איעצך לנות מאתי זהב צרו באש למען תעשיר ובגדים לבנים למען תתכה בהם ולא תראה בשת ערותות ולמשח עיניך קלורית למען תראה׃ ]12-02[ אני את כל אשר אהב אוכיחם ואירם לכן תשקד ותשוב, הנני עמד לתח ודק והיה כי ישמע איש לקולי ותח התח אבוא אליו לעוד עמו והוא עמדי׃ ]12-02[׃ המנצח אתננו לשבת אתי על כאי כאשר נצחתי גם אנכי ואשב את אבי על כאו׃ מי אשר אזן לו ישמע את אשר הרוח אמר לקהלות׃

לכן הנם לני כא האלהים ומשרתים אותו בהיכלו יומם ולילה והישב על הכא יתן משכנו עליהם׃

וינתן לי קנה דומה למטה ויעמד המלאך ויאמר קום ומד את היכל יהוה ואת המזבח ואת המשתחוים בו׃

ויתח היכל יהוה בשמים וירא ארון בריתו בהיכל ויהי ברקים וקלות ורעמים ורעש וברד כבד׃

בזה בלנות הקדשים בזה השמרים את מצות האלהים ואת אמונת ישוע׃

וימלא ההיכל עשן מכבוד אלהים ועזו ולא יכל איש לבוא אל ההיכל עד אשר כלו שבע המכות אשר בידי שבעה המלאכים׃

ואשמע קול אחר מן השמים האמר צאו ממנה עמי ן תתחברו אל חטאתיה ון תקחו ממכותיה׃

רנו עליה השמים והשליחים הקדשים והנביאים כי שט אלהים את משטכם ממנה׃

וקול יוצא מן הכא ויאמר הללו את אלהינו כל עבדיו ויראיו הקטנים עם הגדולים׃ ואשמע כקול המון רב וכקול מים רבים וכקול רעמים חזקים ויאמרו הללויה כי מלך אלהינו יהוה צבאות׃ נשמחה ונגילה ונתנה לו הכבוד כי באה חתנת השה ואשתו התקדשה׃ וינתן לה ללבש בוץ טהור וצח כי הבוץ הוא צדקות הקדשים׃ ויאמר אלי כתב אשרי הקרואים אל משתה חתנת השה ויאמר אלי אלה הדברים אמת הם דברי אלהים׃

וארא את העיר הקדושה ירושלים החדשה ירדת מאת האלהים מן השמים נכונה ככלה המקשטת לבעלה׃ ואשמע קול גדול מן השמים לאמר הנה משכן אלהים עם בני האדם ושכן בתוכם והמה יהיו לו לעם והוא האלהים יהיה אתם אלהיהם׃ ומחה אלהים כל דמעה מעיניהם והמות לא יהיה עוד וגם אבל וזעקה וכאב לא יהיה עוד כי הראשנות עברו׃

ויבא אלי אחד משבעת המלאכים הנשאים שבע הקערות המלאות שבע המכות האחרנות וידבר אלי לאמר בא ואראך את הכלה אשת השה׃ ויוליכני ברוח על הר גדול וגבה ויראני העיר הגדולה ירושלים הקדושה ירדת מן השמים מאת האלהים׃ ויש לה כבוד אלהים ואור נגהה כאבן יקרה מאד כאבן ישה המבהקת כעין הקרח׃ ויש לה חומה גדולה וגבהה ושנים עשר שערים לה ועל השערים שנים עשר מלאכים ושמות כתובים עליהם אשר הם שמות שנים עשר שבטי בני ישראל׃ שערים שלשה ממזרח שערים שלשה מצון שערים שלשה מנגב ושערים שלשה ממערב׃ ולחומת העיר שנים עשר מודות ועליהם שנים עשר שמות לשנים עשר שליחי השה׃

והיכל לא ראיתי בה כי יהוה אלהים צבאות היכלה הוא והשה׃

אני ישוע שלחתי את מלאכי להעיד לכם את אלה בני הקהלות אנכי שרש דוד ותולדתו כוכב נגה השחר׃