14 – הפלה

ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אתו זכר ונקבה ברא אתם׃

שך דם האדם באדם דמו ישך כי בצלם אלהים עשה את האדם׃

קדש לי כל בכור טר כל רחם בבני ישראל באדם ובבהמה לי הוא׃

לא תרצח׃

מכה איש ומת מות יומת׃

וכי ינצו אנשים ונגו אשה הרה ויצאו ילדיה ולא יהיה און ענוש יענש כאשר ישית עליו בעל האשה ונתן בללים׃ ואם און יהיה ונתתה נש תחת נש׃

לא תטה משט אבינך בריבו׃ מדבר שקר תרחק ונקי וצדיק אל תהרג כי לא אצדיק רשע׃

כי נש הבשר בדם הוא ואני נתתיו לכם על המזבח לכר על נשתיכם כי הדם הוא בנש יכר׃

ומזרעך לא תתן להעביר למלך ולא תחלל את שם אלהיך אני יהוה׃

וידבר יהוה אל משה לאמר׃ ואל בני ישראל תאמר איש איש מבני ישראל ומן הגר הגר בישראל אשר יתן מזרעו למלך מות יומת עם הארץ ירגמהו באבן׃ ואני אתן את ני באיש ההוא והכרתי אתו מקרב עמו כי מזרעו נתן למלך למען טמא את מקדשי ולחלל את שם קדשי׃ ואם העלם יעלימו עם הארץ את עיניהם מן האיש ההוא בתתו מזרעו למלך לבלתי המית אתו׃ ושמתי אני את ני באיש ההוא ובמשחתו והכרתי אתו ואת כל הזנים אחריו לזנות אחרי המלך מקרב עמם׃

ואיש כי יכה כל נש אדם מות יומת׃

כל מכה נש לי עדים ירצח את הרצח ועד אחד לא יענה בנש למות׃ ולא תקחו כר לנש רצח אשר הוא רשע למות כי מות יומת׃

ולא תחניו את הארץ אשר אתם בה כי הדם הוא יחני את הארץ ולארץ לא יכר לדם אשר שך בה כי אם בדם שכו׃

לא תרצח׃

לא תעשה כן ליהוה אלהיך כי כל תועבת יהוה אשר שנא עשו לאלהיהם כי גם את בניהם ואת בנתיהם ישרו באש לאלהיהם׃

לא ימצא בך מעביר בנו ובתו באש קם קמים מעונן ומנחש ומכש׃

ארור לקח שחד להכות נש דם נקי ואמר כל העם אמן׃ ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת לעשות אותם ואמר כל העם אמן׃

העידתי בכם היום את השמים ואת הארץ החיים והמות נתתי לניך הברכה והקללה ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך׃

וילך בדרך מלכי ישראל וגם את בנו העביר באש כתעבות הגוים אשר הוריש יהוה אתם מני בני ישראל׃

ויעבירו את בניהם ואת בנותיהם באש ויקמו קמים וינחשו ויתמכרו לעשות הרע בעיני יהוה להכעיו׃

והעוים עשו נבחז ואת תרתק והרוים שרים את בניהם באש לאדרמלך וענמלך אלה רים׃

והעביר את בנו באש ועונן ונחש ועשה אוב וידענים הרבה לעשות הרע בעיני יהוה להכעי׃

והוא הקטיר בגיא בן הנם ויבער את בניו באש כתעבות הגוים אשר הריש יהוה מני בני ישראל׃

והוא העביר את בניו באש בגי בן הנם ועונן ונחש וכש ועשה אוב וידעוני הרבה לעשות הרע בעיני יהוה להכעיו׃

ידיך עצבוני ויעשוני יחד ביב ותבלעני׃ זכר נא כי כחמר עשיתני ואל ער תשיבני׃ הלא כחלב תתיכני וכגבנה תקיאני׃ עור ובשר תלבישני ובעצמות וגידים תככני׃

כי אמלט עני משוע ויתום ולא עזר לו׃

הלא בבטן עשני עשהו ויכננו ברחם אחד׃

תאות ענוים שמעת יהוה תכין לבם תקשיב אזנך׃ לשט יתום ודך בל יוי עוד לערץ אנוש מן הארץ׃

כי אתה גחי מבטן מבטיחי על שדי אמי׃ עליך השלכתי מרחם מבטן אמי אלי אתה׃

הצילני מעלי און ומאנשי דמים הושיעני׃ כי הנה ארבו לנשי יגורו עלי עזים לא שעי ולא חטאתי יהוה׃ בלי עון ירוצון ויכוננו עורה לקראתי וראה׃

אבי יתומים ודין אלמנות אלהים במעון קדשו׃

עליך נמכתי מבטן ממעי אמי אתה גוזי בך תהלתי תמיד׃

שטו דל ויתום עני ורש הצדיקו׃ לטו דל ואביון מיד רשעים הצילו׃ לא ידעו ולא יבינו בחשכה יתהלכו ימוטו כל מודי ארץ׃

אלמנה וגר יהרגו ויתומים ירצחו׃ ויאמרו לא יראה יה ולא יבין אלהי יעקב׃ בינו בערים בעם וכילים מתי תשכילו׃

היחברך כא הוות יצר עמל עלי חק׃ יגודו על נש צדיק ודם נקי ירשיעו׃ ויהי יהוה לי למשגב ואלהי לצור מחי׃ וישב עליהם את אונם וברעתם יצמיתם יצמיתם יהוה אלהינו׃

ויזבחו את בניהם ואת בנותיהם לשדים׃ וישכו דם נקי דם בניהם ובנותיהם אשר זבחו לעצבי כנען ותחנ הארץ בדמים׃ ויטמאו במעשיהם ויזנו במעלליהם׃ ויחר א יהוה בעמו ויתעב את נחלתו׃

ידיך עשוני ויכוננוני הבינני ואלמדה מצותיך׃ יראיך יראוני וישמחו כי לדברך יחלתי׃

הנה נחלת יהוה בנים שכר רי הבטן׃

כי אתה קנית כליתי תכני בבטן אמי׃ אודך על כי נוראות נליתי נלאים מעשיך ונשי ידעת מאד׃ לא נכחד עצמי ממך אשר עשיתי בתר רקמתי בתחתיות ארץ׃ גלמי ראו עיניך ועל רך כלם יכתבו ימים יצרו ולא אחד בהם׃

כי חזק בריחי שעריך ברך בניך בקרבך׃

אם יאמרו לכה אתנו נארבה לדם נצנה לנקי חנם׃ נבלעם כשאול חיים ותמימים כיורדי בור׃

על כן תאם יבוא אידו תע ישבר ואין מרא׃ שש הנה שנא יהוה ושבע תועבות נשו׃ עינים רמות לשון שקר וידים שכות דם נקי׃

הצל לקחים למות ומטים להרג אם תחשוך׃ כי תאמר הן לא ידענו זה הלא תכן לבות הוא יבין ונצר נשך הוא ידע והשיב לאדם כעלו׃

אדם עשק בדם נש עד בור ינו אל יתמכו בו׃

כאשר אינך יודע מה דרך הרוח כעצמים בבטן המלאה ככה לא תדע את מעשה האלהים אשר יעשה את הכל׃

וברשכם כיכם אעלים עיני מכם גם כי תרבו תלה אינני שמע ידיכם דמים מלאו׃ רחצו הזכו הירו רע מעלליכם מנגד עיני חדלו הרע׃ למדו היטב דרשו משט אשרו חמוץ שטו יתום ריבו אלמנה׃ לכו נא ונוכחה יאמר יהוה אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו אם יאדימו כתולע כצמר יהיו׃

הוי האמרים לרע טוב ולטוב רע שמים חשך לאור ואור לחשך שמים מר למתוק ומתוק למר׃

כי הנה יהוה יצא ממקומו לקד עון ישב הארץ עליו וגלתה הארץ את דמיה ולא תכה עוד על הרוגיה׃

כה אמר יהוה עשך ויצרך מבטן יעזרך אל תירא עבדי יעקב וישרון בחרתי בו׃

כה אמר יהוה גאלך ויצרך מבטן אנכי יהוה עשה כל נטה שמים לבדי רקע הארץ מי אתי׃

שמעו אלי בית יעקב וכל שארית בית ישראל העמים מני בטן הנשאים מני רחם׃

שמעו איים אלי והקשיבו לאמים מרחוק יהוה מבטן קראני ממעי אמי הזכיר שמי׃

ועתה אמר יהוה יצרי מבטן לעבד לו לשובב יעקב אליו וישראל לא יא ואכבד בעיני יהוה ואלהי היה עזי׃

התשכח אשה עולה מרחם בן בטנה גם אלה תשכחנה ואנכי לא אשכחך׃ הן על כים חקתיך חומתיך נגדי תמיד׃

האני אשביר ולא אוליד יאמר יהוה אם אני המוליד ועצרתי אמר אלהיך׃

ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ בטרם אצורך בבטן ידעתיך ובטרם תצא מרחם הקדשתיך נביא לגוים נתתיך׃

גם בכניך נמצאו דם נשות אביונים נקיים לא במחתרת מצאתים כי על כל אלה׃ ותאמרי כי נקיתי אך שב או ממני הנני נשט אותך על אמרך לא חטאתי׃

ובנו במות התת אשר בגיא בן הנם לשר את בניהם ואת בנתיהם באש אשר לא צויתי ולא עלתה על לבי׃

יען אשר עזבני וינכרו את המקום הזה ויקטרו בו לאלהים אחרים אשר לא ידעום המה ואבותיהם ומלכי יהודה ומלאו את המקום הזה דם נקים׃ ובנו את במות הבעל לשר את בניהם באש עלות לבעל אשר לא צויתי ולא דברתי ולא עלתה על לבי׃ לכן הנה ימים באים נאם יהוה ולא יקרא למקום הזה עוד התת וגיא בן הנם כי אם גיא ההרגה׃ ובקתי את עצת יהודה וירושלם במקום הזה והלתים בחרב לני איביהם וביד מבקשי נשם ונתתי את נבלתם למאכל לעו השמים ולבהמת הארץ׃

אשר לא מותתני מרחם ותהי לי אמי קברי ורחמה הרת עולם׃

כי אין עיניך ולבך כי אם על בצעך ועל דם הנקי לשוך ועל העשק ועל המרוצה לעשות׃

כה אמר יהוה קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים רחל מבכה על בניה מאנה להנחם על בניה כי איננו׃

ויבנו את במות הבעל אשר בגיא בן הנם להעביר את בניהם ואת בנותיהם למלך אשר לא צויתים ולא עלתה על לבי לעשות התועבה הזאת למען החטי את יהודה׃

ותקחי את בניך ואת בנותיך אשר ילדת לי ותזבחים להם לאכול המעט מתזנתך׃ ותשחטי את בני ותתנים בהעביר אותם להם׃ ואת כל תועבתיך ותזנתיך לא זכרתי את ימי נעוריך בהיותך ערם ועריה מתבות בדמך היית׃ ויהי אחרי כל רעתך אוי אוי לך נאם אדני יהוה׃

כה אמר אדני יהוה יען השך נחשתך ותגלה ערותך בתזנותיך על מאהביך ועל כל גלולי תועבותיך וכדמי בניך אשר נתת להם׃ לכן הנני מקבץ את כל מאהביך אשר ערבת עליהם ואת כל אשר אהבת על כל אשר שנאת וקבצתי אתם עליך מביב וגליתי ערותך אלהם וראו את כל ערותך׃ ושטתיך משטי נאות ושכת דם ונתתיך דם חמה וקנאה׃

הן כל הנשות לי הנה כנש האב וכנש הבן לי הנה הנש החטאת היא תמות׃

ובשאת מתנתיכם בהעביר בניכם באש אתם נטמאים לכל גלוליכם עד היום ואני אדרש לכם בית ישראל חי אני נאם אדני יהוה אם אדרש לכם׃

כי נאו ודם בידיהן ואת גלוליהן נאו וגם את בניהן אשר ילדו לי העבירו להם לאכלה׃ עוד זאת עשו לי טמאו את מקדשי ביום ההוא ואת שבתותי חללו׃ ובשחטם את בניהם לגלוליהם ויבאו אל מקדשי ביום ההוא לחללו והנה כה עשו בתוך ביתי׃

כה אמר יהוה על שלשה שעי בני עמון ועל ארבעה לא אשיבנו על בקעם הרות הגלעד למען הרחיב את גבולם׃

וירא הורדו כי התלו בו המגושים ויקצ מאד וישלח וימת את כל הילדים אשר בבית לחם ובכל גבוליה מבן שנתים ולמטה כי העת אשר חקרה מי המגושים׃

שמעתם כי נאמר לקדמונים לא תרצח ואשר ירצח מחיב הוא לבית דין׃

ואל תיראי מן ההרגים את הגו ואת הנש לא יוכלו להרג אך תיראו את אשר יוכל לאבד גם את הנש גם את הגו בגיהנם׃

וכל אשר יקבל ילד אחד כזה בשמי אותי הוא מקבל׃

ואם תכשילך ידך או רגלך קצץ אותה והשלך ממך טוב לך לבוא לחיים ח או קטע מהיות לך שתי ידים או שתי רגלים ותשלך אל אש עולם׃ ואם עינך תכשליך נקר אותה והשלך ממך טוב לך לבוא לחיים בעין אחת מהיות לך שתי עינים ותשלך אל אש גיהנם׃ ראו ן תבזו אחד wקטנים האלה כי אמר אני לכם כי מלאכיהם ראים תמיד את ני אבי שבשמים׃ כי בא בן האדם להושיע את האבד׃

כן איננו רצון מלני אביכם שבשמים כי יאבד אחד מן הקטנים האלה׃

והוא ישוע אמר הניחו לילדים ואל תמנעום מבוא אלי כי לאלה מלכות השמים׃

]22-12[ כי מתוך לב האדם יצאות המחשבות הרעות נא וזנה ורצוח וגנוב ואהבת בצע ורשעה ורמיה וזוללות וצרות עין וגדו וזדון וכלות׃

הן ידעת את המצות לא תנא לא תרצח לא תגנב לא תענה עד שקר לא תעשק כבד את אביך ואת אמך׃

כי גדול יהיה לני יהוה ויין ושכר לא ישתה ורוח הקדש ימלא בעודנו בבטן אמו׃

ויהי כשמע אלישבע את ברכת מרים וירקד הילד במעיה ותמלא אלישבע רוח הקדש׃ ותקרא בקול גדול ותאמר ברוכה את בנשים וברוך רי בטנך׃ ומאין לי זאת אשר אם אדני באה אלי׃ כי קול ברכתך בא באזני והנה רקד בשמחה הילד במעי׃

כאשר כתוב בתורת יהוה כל זכר טר רחם יקרא קדש ליהוה׃

את המצות אתה יודע לא תנא לא תרצח לא תגנב לא תענה עד שקר כבד את אביך ואת אמך׃

מדוע לא תבינו לשוני יען לא תוכלון לשמע את דברי׃ אתם מן אביכם השטן ולעשות את תאות אביכם חצתם הוא רוצח נש היה מראש ובאמת לא עמד כי אמת אין בו מדי דברי כזב משלו ידבר כי כזב הוא ואבי הכזב׃ ואני יען דברי האמת לא תאמינו לי׃

האשה בלדתה עצב לה כי באה עתה ואחרי ילדה את הילד לא תזכר עוד את עצבונה משמחתה כי אדם נולד לעולם׃

וכאשר מאו להשיג האלהים בדעת נתנם האלהים בידי דעה נמאה לעשות את אשר לא יתכן׃ וירב בקרבם כל חמ זנות ורשע בצע ואון וימלאו קנאה ורצח ומריבה ומרמה ותהכות׃ הלכי רכיל ומלשינים שנאי אלהים וגאים וזדים והוללים וחשבי און ואינם שמעים בקול אבותם׃ נבערים מדעת ובגדים אכזרים נטרי שנאה ולא רחמנים׃ יודעים המה את משט אלהים כי עשי אלה בני מות הם ולא לבד שיעשו את אלה כי גם רצתה נשם בעשיהם׃

ואל תהיו חיבים לאיש דבר זולתי אהבת איש את רעהו כי האהב את חברו קים את התורה׃ כי מצות לא תנא לא תרצח לא תגנב לא תענה עד שקר לא תחמד ועוד כאלה כלולות הנה במאמר הזה ואהבת לרעך כמוך׃ האהבה לא תרע לרע על כן האהבה קיום התורה כלה׃

או הלא ידעתם כי גוכם הוא היכל רוח הקדש השכן בקרבכם אשר קבלתם מאת האלהים וכי לא לעצמכם אתם׃

אך כאשר היה רצון האלהים אשר הבדיל אתי מרחם אמי ויקראני בחדו׃ לגלות בי את בנו שאבשרנו בגוים מיד לא נועצתי עם בשר ודם׃

אבל הלכנו לאט בתוככם כאמנת מנקת את בניה׃

ומישרות את הצעירות לאהב את בעליהן ולאהב את בניהן׃

כי כאשר הגו בלי נשמה מת הוא כן גם האמונה בלי מעשים מתה היא׃

ראו מה גדלה אהבת האב הנתונה לנו אשר נקרא בני האלהים על כן העולם איננו ידע אתנו יען כי אותו לא ידע׃

לא כקין אשר היה מן הרע והרג את אחיו ומדוע הרגו יען כי מעשיו היו רעים ומעשי אחיו מעשי צדק׃

כל השנא את אחיו רצח נש הוא וידעתם כי כל רצח נש לא יתקימו בו חיי עולמים׃

ויזעקו בקול גדול ויאמרו עד מתי אדני הקדוש והאמתי לא תשט ולא תקום את דמינו מישבי הארץ׃

אבל רכי הלב ואשר אינם מאמינים והמגאלים והמרצחים והזנים והמכשים ועבדי האלילים וכל המכזבים חלקם יהיה באגם הבער באש וגרית אשר הוא המות השני׃