20 – תפילה

ויען אברהם ויאמר הנה נא הואלתי לדבר אל אדני ואנכי ער ואר׃

ויאמר יהוה אלהי אדני אברהם הקרה נא לני היום ועשה חד עם אדני אברהם׃ הנה אנכי נצב על עין המים ובנות אנשי העיר יצאת לשאב מים׃ והיה הנער אשר אמר אליה הטי נא כדך ואשתה ואמרה שתה וגם גמליך אשקה אתה הכחת לעבדך ליצחק ובה אדע כי עשית חד עם אדני׃ ויהי הוא טרם כלה לדבר והנה רבקה יצאת אשר ילדה לבתואל בן מלכה אשת נחור אחי אברהם וכדה על שכמה׃

ויעתר יצחק ליהוה לנכח אשתו כי עקרה הוא ויעתר לו יהוה ותהר רבקה אשתו׃

ויותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו עד עלות השחר׃ וירא כי לא יכל לו ויגע בכ ירכו ותקע כ ירך יעקב בהאבקו עמו׃ ויאמר שלחני כי עלה השחר ויאמר לא אשלחך כי אם ברכתני׃ ויאמר אליו מה שמך ויאמר יעקב׃ ויאמר לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל כי שרית עם אלהים ועם אנשים ותוכל׃ וישאל יעקב ויאמר הגידה נא שמך ויאמר למה זה תשאל לשמי ויברך אתו שם׃ ויקרא יעקב שם המקום ניאל כי ראיתי אלהים נים אל נים ותנצל נשי׃

ויהי שם עם יהוה ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכל ומים לא שתה ויכתב על הלחת את דברי הברית עשרת הדברים׃

וילו על ניהם ויאמרו אל אלהי הרוחת לכל בשר האיש אחד יחטא ועל כל העדה תקצ׃

ובקשתם משם את יהוה אלהיך ומצאת כי תדרשנו בכל לבבך ובכל נשך׃ בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים ושבת עד יהוה אלהיך ושמעת בקלו׃ כי אל רחום יהוה אלהיך לא ירך ולא ישחיתך ולא ישכח את ברית אבתיך אשר נשבע להם׃

בעלתי ההרה לקחת לוחת האבנים לוחת הברית אשר כרת יהוה עמכם ואשב בהר ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכלתי ומים לא שתיתי׃

ואתנל לני יהוה כראשנה ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכלתי ומים לא שתיתי על כל חטאתכם אשר חטאתם לעשות הרע בעיני יהוה להכעיו׃

ואתנל לני יהוה את ארבעים היום ואת ארבעים הלילה אשר התנלתי כי אמר יהוה להשמיד אתכם׃

ואנכי עמדתי בהר כימים הראשנים ארבעים יום וארבעים לילה וישמע יהוה אלי גם בעם ההוא לא אבה יהוה השחיתך׃

ויקרע יהושע שמלתיו ויל על ניו ארצה לני ארון יהוה עד הערב הוא וזקני ישראל ויעלו ער על ראשם׃

ויעלו כל בני ישראל וכל העם ויבאו בית אל ויבכו וישבו שם לני יהוה ויצומו ביום ההוא עד הערב ויעלו עלות ושלמים לני יהוה׃

ויבא יהוה ויתיצב ויקרא כעם בעם שמואל שמואל ויאמר שמואל דבר כי שמע עבדך׃

גם אנכי חלילה לי מחטא ליהוה מחדל להתלל בעדכם והוריתי אתכם בדרך הטובה והישרה׃

ויעמד שלמה לני מזבח יהוה נגד כל קהל ישראל וירש כיו השמים׃ ויאמר יהוה אלהי ישראל אין כמוך אלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת שמר הברית והחד לעבדיך ההלכים לניך בכל לבם׃

ויהי ככלות שלמה להתלל אל יהוה את כל התלה והתחנה הזאת קם מלני מזבח יהוה מכרע על ברכיו וכיו רשות השמים׃

ויהי בעלות המנחה ויגש אליהו הנביא ויאמר יהוה אלהי אברהם יצחק וישראל היום יודע כי אתה אלהים בישראל ואני עבדך ובדבריך עשיתי את כל הדברים האלה׃ ענני יהוה ענני וידעו העם הזה כי אתה יהוה האלהים ואתה הבת את לבם אחרנית׃ ותל אש יהוה ותאכל את העלה ואת העצים ואת האבנים ואת הער ואת המים אשר בתעלה לחכה׃ וירא כל העם וילו על ניהם ויאמרו יהוה הוא האלהים יהוה הוא האלהים׃

הטה יהוה אזנך ושמע קח יהוה עיניך וראה ושמע את דברי נחריב אשר שלחו לחר אלהים חי׃

ועתה יהוה אלהינו הושיענו נא מידו וידעו כל ממלכות הארץ כי אתה יהוה אלהים לבדך׃

ויב את ניו אל הקיר ויתלל אל יהוה לאמר׃ אנה יהוה זכר נא את אשר התהלכתי לניך באמת ובלבב שלם והטוב בעיניך עשיתי ויבך חזקיהו בכי גדול׃

ויקרא יעבץ לאלהי ישראל לאמר אם ברך תברכני והרבית את גבולי והיתה ידך עמי ועשית מרעה לבלתי עצבי ויבא אלהים את אשר שאל׃

הודו ליהוה קראו בשמו הודיעו בעמים עלילתיו׃

דרשו יהוה ועזו בקשו ניו תמיד׃

הודו ליהוה כי טוב כי לעולם חדו׃

ולעמד בבקר בבקר להדות ולהלל ליהוה וכן לערב׃

ויעמד לני מזבח יהוה נגד כל קהל ישראל וירש כיו׃ כי עשה שלמה כיור נחשת ויתנהו בתוך העזרה חמש אמות ארכו וחמש אמות רחבו ואמות שלוש קומתו ויעמד עליו ויברך על ברכיו נגד כל קהל ישראל וירש כיו השמימה׃ ויאמר יהוה אלהי ישראל אין כמוך אלהים בשמים ובארץ שמר הברית והחד לעבדיך ההלכים לניך בכל לבם׃

ונית אל תלת עבדך ואל תחנתו יהוה אלהי לשמע אל הרנה ואל התלה אשר עבדך מתלל לניך׃ להיות עיניך תחות אל הבית הזה יומם ולילה אל המקום אשר אמרת לשום שמך שם לשמוע אל התלה אשר יתלל עבדך אל המקום הזה׃ ושמעת אל תחנוני עבדך ועמך ישראל אשר יתללו אל המקום הזה ואתה תשמע ממקום שבתך מן השמים ושמעת ולחת׃

כל תלה כל תחנה אשר יהיה לכל האדם ולכל עמך ישראל אשר ידעו איש נגעו ומכאבו ורש כיו אל הבית הזה׃ ואתה תשמע מן השמים מכון שבתך ולחת ונתתה לאיש ככל דרכיו אשר תדע את לבבו כי אתה לבדך ידעת את לבב בני האדם׃ למען ייראוך ללכת בדרכיך כל הימים אשר הם חיים על ני האדמה אשר נתתה לאבתינו׃

עתה אלהי יהיו נא עיניך תחות ואזניך קשבות לתלת המקום הזה׃

ויכנעו עמי אשר נקרא שמי עליהם ויתללו ויבקשו ני וישבו מדרכיהם הרעים ואני אשמע מן השמים ואלח לחטאתם וארא את ארצם׃ עתה עיני יהיו תחות ואזני קשבות לתלת המקום הזה׃

ויעש הרע כי לא הכין לבו לדרוש את יהוה׃

ויקרא אא אל יהוה אלהיו ויאמר יהוה אין עמך לעזור בין רב לאין כח עזרנו יהוה אלהינו כי עליך נשענו ובשמך באנו על ההמון הזה יהוה אלהינו אתה אל יעצר עמך אנוש׃

ויבאו בברית לדרוש את יהוה אלהי אבותיהם בכל לבבם ובכל נשם׃

ויקמו הכהנים הלוים ויברכו את העם וישמע בקולם ותבוא תלתם למעון קדשו לשמים׃

ויתלל יחזקיהו המלך וישעיהו בן אמוץ הנביא על זאת ויזעקו השמים׃

ואקרא שם צום על הנהר אהוא להתענות לני אלהינו לבקש ממנו דרך ישרה לנו ולטנו ולכל רכושנו׃ כי בשתי לשאול מן המלך חיל ורשים לעזרנו מאויב בדרך כי אמרנו למלך לאמר יד אלהינו על כל מבקשיו לטובה ועזו ואו על כל עזביו׃ ונצומה ונבקשה מאלהינו על זאת ויעתר לנו׃

ובמנחת הערב קמתי מתעניתי ובקרעי בגדי ומעילי ואכרעה על ברכי וארשה כי אל יהוה אלהי׃ ואמרה אלהי בשתי ונכלמתי להרים אלהי ני אליך כי עונתינו רבו למעלה ראש ואשמתנו גדלה עד לשמים׃

ויקם עזרא מלני בית האלהים וילך אל לשכת יהוחנן בן אלישיב וילך שם לחם לא אכל ומים לא שתה כי מתאבל על מעל הגולה׃

ויהי כשמעי את הדברים האלה ישבתי ואבכה ואתאבלה ימים ואהי צם ומתלל לני אלהי השמים׃ ואמר אנא יהוה אלהי השמים האל הגדול והנורא שמר הברית וחד לאהביו ולשמרי מצותיו׃ תהי נא אזנך קשבת ועיניך תוחות לשמע אל תלת עבדך אשר אנכי מתלל לניך היום יומם ולילה על בני ישראל עבדיך ומתודה על חטאות בני ישראל אשר חטאנו לך ואני ובית אבי חטאנו׃

ויברך עזרא את יהוה האלהים הגדול ויענו כל העם אמן אמן במעל ידיהם ויקדו וישתחו ליהוה אים ארצה׃

וביום עשרים וארבעה לחדש הזה נאו בני ישראל בצום ובשקים ואדמה עליהם׃ ויבדלו זרע ישראל מכל בני נכר ויעמדו ויתודו על חטאתיהם ועונות אבתיהם׃

ובכל מדינה ומדינה מקום אשר דבר המלך ודתו מגיע אבל גדול ליהודים וצום ובכי ומד שק ואר יצע לרבים׃

לך כנו את כל היהודים הנמצאים בשושן וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלשת ימים לילה ויום גם אני ונערתי אצום כן ובכן אבוא אל המלך אשר לא כדת וכאשר אבדתי אבדתי׃

ויקם איוב ויקרע את מעלו ויגז את ראשו ויל ארצה וישתחו׃

אולם אני אדרש אל אל ואל אלהים אשים דברתי׃ עשה גדלות ואין חקר נלאות עד אין מר׃

אם אתה תשחר אל אל ואל שדי תתחנן׃

אם אתה הכינות לבך ורשת אליו כך׃

וקרא ואנכי אענה או אדבר והשיבני׃

תעתיר אליו וישמעך ונדריך תשלם׃

שם יצעקו ולא יענה מני גאון רעים׃ אך שוא לא ישמע אל ושדי לא ישורנה׃

ויהוה שב את שבית איוב בהתללו בעד רעהו וי יהוה את כל אשר לאיוב למשנה׃

קולי אל יהוה אקרא ויענני מהר קדשו לה׃

למנצח בנגינות מזמור לדוד בקראי ענני אלהי צדקי בצר הרחבת לי חנני ושמע תלתי׃

למנצח אל הנחילות מזמור לדוד אמרי האזינה יהוה בינה הגיגי׃ הקשיבה לקול שועי מלכי ואלהי כי אליך אתלל׃ יהוה בקר תשמע קולי בקר אערך לך ואצה׃

ויבטחו בך יודעי שמך כי לא עזבת דרשיך יהוה׃

רשע כגבה או בל ידרש אין אלהים כל מזמותיו׃

תלה לדוד שמעה יהוה צדק הקשיבה רנתי האזינה תלתי בלא שתי מרמה׃

אני קראתיך כי תענני אל הט אזנך לי שמע אמרתי׃

בצר לי אקרא יהוה ואל אלהי אשוע ישמע מהיכלו קולי ושועתי לניו תבוא באזניו׃

הדריכני באמתך ולמדני כי אתה אלהי ישעי אותך קויתי כל היום׃

אחת שאלתי מאת יהוה אותה אבקש שבתי בבית יהוה כל ימי חיי לחזות בנעם יהוה ולבקר בהיכלו׃

שמע יהוה קולי אקרא וחנני וענני׃ לך אמר לבי בקשו ני את ניך יהוה אבקש׃

קוה אל יהוה חזק ויאמץ לבך וקוה אל יהוה׃

לדוד אליך יהוה אקרא צורי אל תחרש ממני ן תחשה ממני ונמשלתי עם יורדי בור׃ שמע קול תחנוני בשועי אליך בנשאי ידי אל דביר קדשך׃

למנצח מזמור לדוד בך יהוה חיתי אל אבושה לעולם בצדקתך לטני׃ הטה אלי אזנך מהרה הצילני היה לי לצור מעוז לבית מצודות להושיעני׃

דרשתי את יהוה וענני ומכל מגורותי הצילני׃ הביטו אליו ונהרו וניהם אל יחרו׃ זה עני קרא ויהוה שמע ומכל צרותיו הושיעו׃ חנה מלאך יהוה ביב ליראיו ויחלצם׃ טעמו וראו כי טוב יהוה אשרי הגבר יחה בו׃

עיני יהוה אל צדיקים ואזניו אל שועתם׃ ני יהוה בעשי רע להכרית מארץ זכרם׃ צעקו ויהוה שמע ומכל צרותם הצילם׃ קרוב יהוה לנשברי לב ואת דכאי רוח יושיע׃

אודך בקהל רב בעם עצום אהללך׃

דום ליהוה והתחולל לו אל תתחר במצליח דרכו באיש עשה מזמות׃

שמעה תלתי יהוה ושועתי האזינה אל דמעתי אל תחרש כי גר אנכי עמך תושב ככל אבותי׃

למנצח לדוד מזמור קוה קויתי יהוה ויט אלי וישמע שועתי׃

רבות עשית אתה יהוה אלהי נלאתיך ומחשבתיך אלינו אין ערך אליך אגידה ואדברה עצמו מר׃

ישישו וישמחו בך כל מבקשיך יאמרו תמיד יגדל יהוה אהבי תשועתך׃ ואני עני ואביון אדני יחשב לי עזרתי ומלטי אתה אלהי אל תאחר׃

יומם יצוה יהוה חדו ובלילה שירה עמי תלה לאל חיי׃

הרו ודעו כי אנכי אלהים ארום בגוים ארום בארץ׃ יהוה צבאות עמנו משגב לנו אלהי יעקב לה׃

זבח לאלהים תודה ושלם לעליון נדריך׃ וקראני ביום צרה אחלצך ותכבדני׃

הן אמת חצת בטחות ובתם חכמה תודיעני׃

למנצח בנגינת משכיל לדוד האזינה אלהים תלתי ואל תתעלם מתחנתי׃

אני אל אלהים אקרא ויהוה יושיעני׃ ערב ובקר וצהרים אשיחה ואהמה וישמע קולי׃

השלך על יהוה יהבך והוא יכלכלך לא יתן לעולם מוט לצדיק׃

עזו אליך אשמרה כי אלהים משגבי׃ אלהי חדו יקדמני אלהים יראני בשררי׃

למנצח על נגינת לדוד שמעה אלהים רנתי הקשיבה תלתי׃ מקצה הארץ אליך אקרא בעט לבי בצור ירום ממני תנחני׃

למנצח על ידותון מזמור לדוד אך אל אלהים דומיה נשי ממנו ישועתי׃ אך הוא צורי וישועתי משגבי לא אמוט רבה׃

אך לאלהים דומי נשי כי ממנו תקותי׃ אך הוא צורי וישועתי משגבי לא אמוט׃ על אלהים ישעי וכבודי צור עזי מחי באלהים׃ בטחו בו בכל עת עם שכו לניו לבבכם אלהים מחה לנו לה׃

מזמור לדוד בהיותו במדבר יהודה אלהים אלי אתה אשחרך צמאה לך נשי כמה לך בשרי בארץ ציה ועי בלי מים׃

אליו י קראתי ורומם תחת לשוני׃ און אם ראיתי בלבי לא ישמע אדני׃ אכן שמע אלהים הקשיב בקול תלתי׃ ברוך אלהים אשר לא היר תלתי וחדו מאתי׃

יגעתי בקראי נחר גרוני כלו עיני מיחל לאלהי׃

ראו ענוים ישמחו דרשי אלהים ויחי לבבכם׃

למנצח אל תשחת מזמור לא שיר הודינו לך אלהים הודינו וקרוב שמך רו נלאותיך׃

למנצח על ידיתון לא מזמור קולי אל אלהים ואצעקה קולי אל אלהים והאזין אלי׃ ביום צרתי אדני דרשתי ידי לילה נגרה ולא תוג מאנה הנחם נשי׃

אשמעה מה ידבר האל יהוה כי ידבר שלום אל עמו ואל חידיו ואל ישובו לכלה׃

האזינה יהוה תלתי והקשיבה בקול תחנונותי׃ ביום צרתי אקראך כי תענני׃

שיר מזמור לבני קרח למנצח על מחלת לענות משכיל להימן האזרחי יהוה אלהי ישועתי יום צעקתי בלילה נגדך׃ תבוא לניך תלתי הטה אזנך לרנתי׃

ואני אליך יהוה שועתי ובבקר תלתי תקדמך׃

למנות ימינו כן הודע ונבא לבב חכמה׃

ישב בתר עליון בצל שדי יתלונן׃

יקראני ואענהו עמו אנכי בצרה אחלצהו ואכבדהו׃

מזמור שיר ליום השבת טוב להדות ליהוה ולזמר לשמך עליון׃ להגיד בבקר חדך ואמונתך בלילות׃

באו נשתחוה ונכרעה נברכה לני יהוה עשנו׃ כי הוא אלהינו ואנחנו עם מרעיתו וצאן ידו היום אם בקלו תשמעו׃ אל תקשו לבבכם כמריבה כיום מה במדבר׃

תלה לעני כי יעט ולני יהוה ישך שיחו יהוה שמעה תלתי ושועתי אליך תבוא׃ אל תתר ניך ממני ביום צר לי הטה אלי אזנך ביום אקרא מהר ענני׃

נה אל תלת הערער ולא בזה את תלתם׃

התהללו בשם קדשו ישמח לב מבקשי יהוה׃ דרשו יהוה ועזו בקשו ניו תמיד׃

ברכי כשלו מצום ובשרי כחש משמן׃

אהבתי כי ישמע יהוה את קולי תחנוני׃ כי הטה אזנו לי ובימי אקרא׃ אוני חבלי מות ומצרי שאול מצאוני צרה ויגון אמצא׃ ובשם יהוה אקרא אנה יהוה מלטה נשי׃

לך אזבח זבח תודה ובשם יהוה אקרא׃

מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה׃

אודך כי עניתני ותהי לי לישועה׃

אשרי נצרי עדתיו בכל לב ידרשוהו׃

בכל לבי דרשתיך אל תשגני ממצותיך׃

קראתי בכל לב ענני יהוה חקיך אצרה׃ קראתיך הושיעני ואשמרה עדתיך׃ קדמתי בנש ואשועה לדבריך יחלתי׃ קדמו עיני אשמרות לשיח באמרתך׃ קולי שמעה כחדך יהוה כמשטך חיני׃

שיר המעלות ממעמקים קראתיך יהוה׃ אדני שמעה בקולי תהיינה אזניך קשבות לקול תחנוני׃

קויתי יהוה קותה נשי ולדברו הוחלתי׃ נשי לאדני משמרים לבקר שמרים לבקר׃

הודו ליהוה כי טוב כי לעולם חדו׃

הודו לאלהי האלהים כי לעולם חדו׃

הודו לאדני האדנים כי לעולם חדו׃

מזמור לדוד יהוה קראתיך חושה לי האזינה קולי בקראי לך׃ תכון תלתי קטרת לניך משאת כי מנחת ערב׃

משכיל לדוד בהיותו במערה תלה קולי אל יהוה אזעק קולי אל יהוה אתחנן׃ אשך לניו שיחי צרתי לניו אגיד׃

מזמור לדוד יהוה שמע תלתי האזינה אל תחנוני באמנתך ענני בצדקתך׃

עיני כל אליך ישברו ואתה נותן להם את אכלם בעתו׃ ותח את ידך ומשביע לכל חי רצון׃ צדיק יהוה בכל דרכיו וחיד בכל מעשיו׃ קרוב יהוה לכל קראיו לכל אשר יקראהו באמת׃ רצון יראיו יעשה ואת שועתם ישמע ויושיעם׃

אז יקראנני ולא אענה ישחרנני ולא ימצאנני׃ תחת כי שנאו דעת ויראת יהוה לא בחרו׃ לא אבו לעצתי נאצו כל תוכחתי׃

אני אהביה אהב ומשחרי ימצאנני׃

מיר אזנו משמע תורה גם תלתו תועבה׃

אל תבהל על יך ולבך אל ימהר להוציא דבר לני האלהים כי האלהים בשמים ואתה על הארץ על כן יהיו דבריך מעטים׃

חדשיכם ומועדיכם שנאה נשי היו עלי לטרח נלאיתי נשא׃ וברשכם כיכם אעלים עיני מכם גם כי תרבו תלה אינני שמע ידיכם דמים מלאו׃ רחצו הזכו הירו רע מעלליכם מנגד עיני חדלו הרע׃

וחכיתי ליהוה המתיר ניו מבית יעקב וקויתי לו׃

נשי אויתיך בלילה א רוחי בקרבי אשחרך כי כאשר משטיך לארץ צדק למדו ישבי תבל׃

כי עם בציון ישב בירושלם בכו לא תבכה חנון יחנך לקול זעקך כשמעתו ענך׃

וקוי יהוה יחליו כח יעלו אבר כנשרים ירוצו ולא ייגעו ילכו ולא ייעו׃

דרשו יהוה בהמצאו קראהו בהיותו קרוב׃

והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תלתי עולתיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי כי ביתי בית תלה יקרא לכל העמים׃

הכזה יהיה צום אבחרהו יום ענות אדם נשו הלכ כאגמן ראשו ושק ואר יציע הלזה תקרא צום ויום רצון ליהוה׃ הלוא זה צום אבחרהו תח חרצבות רשע התר אגדות מוטה ושלח רצוצים חשים וכל מוטה תנתקו׃

כי אם עונתיכם היו מבדלים בינכם לבין אלהיכם וחטאותיכם התירו נים מכם משמוע׃

נדרשתי ללוא שאלו נמצאתי ללא בקשני אמרתי הנני הנני אל גוי לא קרא בשמי׃

והיה טרם יקראו ואני אענה עוד הם מדברים ואני אשמע׃

לכן כה אמר יהוה הנני מביא אליהם רעה אשר לא יוכלו לצאת ממנה וזעקו אלי ולא אשמע אליהם׃ והלכו ערי יהודה וישבי ירושלם וזעקו אל האלהים אשר הם מקטרים להם והושע לא יושיעו להם בעת רעתם׃

כי אנכי ידעתי את המחשבת אשר אנכי חשב עליכם נאם יהוה מחשבות שלום ולא לרעה לתת לכם אחרית ותקוה׃ וקראתם אתי והלכתם והתללתם אלי ושמעתי אליכם׃ ובקשתם אתי ומצאתם כי תדרשני בכל לבבכם׃ ונמצאתי לכם נאם יהוה ושבתי את שביתכם וקבצתי אתכם מכל הגוים ומכל המקומות אשר הדחתי אתכם שם נאם יהוה והשבתי אתכם אל המקום אשר הגליתי אתכם משם׃

קרא אלי ואענך ואגידה לך גדלות ובצרות לא ידעתם׃

ובאת אתה וקראת במגלה אשר כתבת מי את דברי יהוה באזני העם בית יהוה ביום צום וגם באזני כל יהודה הבאים מעריהם תקראם׃ אולי תל תחנתם לני יהוה וישבו איש מדרכו הרעה כי גדול הא והחמה אשר דבר יהוה אל העם הזה׃

בימים ההמה ובעת ההיא נאם יהוה יבאו בני ישראל המה ובני יהודה יחדו הלוך ובכו ילכו ואת יהוה אלהיהם יבקשו׃ ציון ישאלו דרך הנה ניהם באו ונלוו אל יהוה ברית עולם לא תשכח׃

טוב יהוה לקוו לנש תדרשנו׃ טוב ויחיל ודומם לתשועת יהוה׃

נשא לבבנו אל כים אל אל בשמים׃

ויאמר אלי הראית בן אדם עוד תשוב תראה תועבות גדלות מאלה׃ ויבא אתי אל חצר בית יהוה הנימית והנה תח היכל יהוה בין האולם ובין המזבח כעשרים וחמשה איש אחריהם אל היכל יהוה וניהם קדמה והמה משתחויתם קדמה לשמש׃ ויאמר אלי הראית בן אדם הנקל לבית יהודה מעשות את התועבות אשר עשו ה כי מלאו את הארץ חמ וישבו להכעיני והנם שלחים את הזמורה אל אם׃ וגם אני אעשה בחמה לא תחו עיני ולא אחמל וקראו באזני קול גדול ולא אשמע אותם׃

והוא מהשנא עדניא וזמניא מהעדה מלכין ומהקים מלכין יהב חכמתא לחכימין ומנדעא לידעי בינה׃ הוא גלא עמיקתא ומתרתא ידע מה בחשוכא ונהירא עמה שרא׃ לך אלה אבהתי מהודא ומשבח אנה די חכמתא וגבורתא יהבת לי וכען הודעתני די בעינא מנך די מלת מלכא הודעתנא׃

אתיעטו כל רכי מלכותא גניא ואחשדרניא הדבריא וחותא לקימה קים מלכא ולתקה אר די כל די יבעה בעו מן כל אלה ואנש עד יומין תלתין להן מנך מלכא יתרמא לגב אריותא׃ כען מלכא תקים ארא ותרשם כתבא די לא להשניה כדת מדי ור די לא תעדא׃ כל קבל דנה מלכא דריוש רשם כתבא וארא׃

ודניאל כדי ידע די רשים כתבא על לביתה וכוין תיחן לה בעליתה נגד ירושלם וזמנין תלתה ביומא הוא ברך על ברכוהי ומצלא ומודא קדם אלהה כל קבל די הוא עבד מן קדמת דנה׃ אדין גבריא אלך הרגשו והשכחו לדניאל בעא ומתחנן קדם אלהה׃ באדין קריבו ואמרין קדם מלכא על אר מלכא הלא אר רשמת די כל אנש די יבעה מן כל אלה ואנש עד יומין תלתין להן מנך מלכא יתרמא לגוב אריותא ענה מלכא ואמר יציבא מלתא כדת מדי ור די לא תעדא׃ באדין ענו ואמרין קדם מלכא די דניאל די מן בני גלותא די יהוד לא שם עליך מלכא טעם ועל ארא די רשמת וזמנין תלתה ביומא בעא בעותה׃

ואתנה את ני אל אדני האלהים לבקש תלה ותחנונים בצום ושק ואר׃ ואתללה ליהוה אלהי ואתודה ואמרה אנא אדני האל הגדול והנורא שמר הברית והחד לאהביו ולשמרי מצותיו׃ חטאנו ועוינו והרשענו ומרדנו וור ממצותך וממשטיך׃

ועתה שמע אלהינו אל תלת עבדך ואל תחנוניו והאר ניך על מקדשך השמם למען אדני׃ הטה אלהי אזנך ושמע קחה עיניך וראה שממתינו והעיר אשר נקרא שמך עליה כי לא על צדקתינו אנחנו מילים תחנונינו לניך כי על רחמיך הרבים׃ אדני שמעה אדני לחה אדני הקשיבה ועשה אל תאחר למענך אלהי כי שמך נקרא על עירך ועל עמך׃

ועוד אני מדבר ומתלל ומתודה חטאתי וחטאת עמי ישראל ומיל תחנתי לני יהוה אלהי על הר קדש אלהי׃ ועוד אני מדבר בתלה והאיש גבריאל אשר ראיתי בחזון בתחלה מע ביע נגע אלי כעת מנחת ערב׃ ויבן וידבר עמי ויאמר דניאל עתה יצאתי להשכילך בינה׃ בתחלת תחנוניך יצא דבר ואני באתי להגיד כי חמודות אתה ובין בדבר והבן במראה׃

בימים ההם אני דניאל הייתי מתאבל שלשה שבעים ימים׃ לחם חמדות לא אכלתי ובשר ויין לא בא אל י ווך לא כתי עד מלאת שלשת שבעים ימים׃

והנה יד נגעה בי ותניעני על ברכי וכות ידי׃ ויאמר אלי דניאל איש חמדות הבן בדברים אשר אנכי דבר אליך ועמד על עמדך כי עתה שלחתי אליך ובדברו עמי את הדבר הזה עמדתי מרעיד׃ ויאמר אלי אל תירא דניאל כי מן היום הראשון אשר נתת את לבך להבין ולהתענות לני אלהיך נשמעו דבריך ואני באתי בדבריך׃ ושר מלכות ר עמד לנגדי עשרים ואחד יום והנה מיכאל אחד השרים הראשנים בא לעזרני ואני נותרתי שם אצל מלכי ר׃ ובאתי להבינך את אשר יקרה לעמך באחרית הימים כי עוד חזון לימים׃ ובדברו עמי כדברים האלה נתתי ני ארצה ונאלמתי׃

אלך אשובה אל מקומי עד אשר יאשמו ובקשו ני בצר להם ישחרנני׃

קדשו צום קראו עצרה או זקנים כל ישבי הארץ בית יהוה אלהיכם וזעקו אל יהוה׃

וגם עתה נאם יהוה שבו עדי בכל לבבכם ובצום ובבכי ובמד׃ וקרעו לבבכם ואל בגדיכם ושובו אל יהוה אלהיכם כי חנון ורחום הוא ארך אים ורב חד ונחם על הרעה׃

ויתלל יונה אל יהוה אלהיו ממעי הדגה׃ ויאמר קראתי מצרה לי אל יהוה ויענני מבטן שאול שועתי שמעת קולי׃

בהתעט עלי נשי את יהוה זכרתי ותבוא אליך תלתי אל היכל קדשך׃

ויאמינו אנשי נינוה באלהים ויקראו צום וילבשו שקים מגדולם ועד קטנם׃ ויגע הדבר אל מלך נינוה ויקם מכאו ויעבר אדרתו מעליו ויכ שק וישב על האר׃ ויזעק ויאמר בנינוה מטעם המלך וגדליו לאמר האדם והבהמה הבקר והצאן אל יטעמו מאומה אל ירעו ומים אל ישתו׃ ויתכו שקים האדם והבהמה ויקראו אל אלהים בחזקה וישבו איש מדרכו הרעה ומן החמ אשר בכיהם׃ מי יודע ישוב ונחם האלהים ושב מחרון או ולא נאבד׃ וירא האלהים את מעשיהם כי שבו מדרכם הרעה וינחם האלהים על הרעה אשר דבר לעשות להם ולא עשה׃

אז יזעקו אל יהוה ולא יענה אותם ויתר ניו מהם בעת ההיא כאשר הרעו מעלליהם׃

ואני ביהוה אצה אוחילה לאלהי ישעי ישמעני אלהי׃

בקשו את יהוה כל ענוי הארץ אשר משטו עלו בקשו צדק בקשו ענוה אולי תתרו ביום א יהוה׃

אמר אל כל עם הארץ ואל הכהנים לאמר כי צמתם ווד בחמישי ובשביעי וזה שבעים שנה הצום צמתני אני׃

והלכו ישבי אחת אל אחת לאמר נלכה הלוך לחלות את ני יהוה ולבקש את יהוה צבאות אלכה גם אני׃ ובאו עמים רבים וגוים עצומים לבקש את יהוה צבאות בירושלם ולחלות את ני יהוה׃

והבאתי את השלשית באש וצרתים כצר את הכ ובחנתים כבחן את הזהב הוא יקרא בשמי ואני אענה אתו אמרתי עמי הוא והוא יאמר יהוה אלהי׃

ויהי אחרי צומו ארבעים יום וארבעים לילה וירעב׃

אבל אני אמר לכם אהבו את איביכם ברכו את מקקליכם היטיבו לשנאיכם והתללו בעד מכאיביכם ורדיכם׃

וכי תתלל אל תהי כחנים האהבים להתלל בעמדם בבתי הכניות ואצל נות השוקים למען יראו לבני אדם אמן אמר אני לכם כי לקחו את שכרם׃ ואתה כי תתלל בוא בחדרך וגר דלתך בעדך והתלל אל אביך אשר בתר ואביך הראה במתרים הוא בגלוי יגמלך׃ ובהתללכם אל תטטו כגוים החשבים כי בהרבות דבריהם ישמעו׃ ואתם אל תדמו להם כי יודע אביכם כל צרככם בטרם תשאלו ממנו׃

לכן כה תתללו אבינו שבשמים יתקדש שמך׃ תבא מלכותך יעשה רצונך כמו בשמים כן בארץ׃ את לחם חקנו תן לנו היום׃ ולח לנו את חבותינו כאשר לחנו גם אנחנו לחיבינו׃ ואל תביאנו לידי ניון כי אם חלצנו מן הרע כי לך הממלכה והגבורה והתארת לעולמי עולמים אמן׃

וכי תצומו אל תהיו זעים כחנים המשנים את ניהם להראות צמים לבני אדם אמן אמר אני לכם כי לקחו את שכרם׃ ואתה כי תצום וך את ראשך ורחץ את ניך׃ למען לא תראה בצומך לבני אדם כי אם לאביך אשר בתר ואביך הראה במתרים הוא בגלוי יגמלך׃

לכן אל תדאגו לאמר מה נאכל ומה נשתה ומה נלבש׃ כי את כל אלה מבקשים הגוים הלא ידע אביכם אשר בשמים כי אתם צריכים לכל אלה׃ אך בקשו בראשונה את מלכות אלהים ואת צדקתו ונו לכם כל אלה׃

שאלו וינתן לכם דרשו ותמצאו דקו ויתח לכם׃ כי כל השאל יקבל והדרש ימצא והדק יתח לו׃ ומי זה איש מכם אשר ישאל ממנו בנו לחם ונתן לו אבן׃ וכי ישאל ממנו דג היתן לו נחש׃ הן אתם הרעים ידעים לתת מתנות טבות לבניכם א כי אביכם שבשמים יתן אך טוב לשאלים מאתו׃

ויגשו אליו תלמידי יוחנן ויאמרו מדוע אנחנו והרושים צמים הרבה ותלמידיך אינם צמים׃ ויאמר אליהם ישוע איך יוכלו בני החה להתאבל בעוד החתן עמהם הנה ימים באים ולקח מאתם החתן ואז יצומו׃

בעת ההיא ענה ישוע ואמר אודך אבי אדון השמים והארץ כי התרת את אלה מן החכמים והנבונים וגליתם לעוללים׃

ואחרי שלחו את העם עלה ההרה בדד להתלל ויהי ערב והוא לבדו שמה׃

ועוד אמר אני לכם שנים מכם כי יועצו יחדו בארץ על כל דבר אשר ישאלו היה יהיה להם מאת אבי שבשמים׃ כי בכל מקום אשר שנים או שלשה נאו בשמי שם אני בתוכם׃

ויען ישוע ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם אם תהיה לכם אמונה ואינכם מתקים לא לבד כמעשה התאנה הזאת תעשו כי גם באמרכם אל ההר הזה הנשא והעתק אל תוך הים היו תהיה׃ וכל אשר תשאלו בתלה ואתם מאמינים תקחהו׃

ויקח את הכו ויברך ויתן להם לאמר שתו ממנה כלכם׃

אחרי כן בא אתם ישוע אל חצר הנקרא גת שמני ויאמר אל התלמידים שבו לכם ה עד אשר אלך שמה והתללתי׃ ויקח אתו את טרו ואת שני בני זבדי ויחל להעצב ולמוג׃ ויאמר להם נשי מרה לי עד מות עמדו ה ושקדו עמי׃ וילך מעט האלה ויל על ניו ויתלל לאמר אבי אם יוכל להיות תעבר נא מעלי הכו הזאת אך לא כרצוני כי אם כרצונך׃ ויבא אל התלמידים וימצאם ישנים ויאמר אל טרו הנה לא היה ביכלתכם לשקד עמי שעה אחת׃ שקדו והתללו ן תבאו לידי ניון הן הרוח היא חצה והבשר הוא רה׃ ויו ללכת לו שנית ויתלל לאמר אבי אם לא תוכל הכו הזאת לעבר ממני מבלי שתותי אתה יהי כרצונך׃

והנה נקרעה רכת ההיכל מלמעלה למטה לשנים קרעים והארץ נרעשה והלעים נבקעו׃

וישכם ממחרת בעוד לילה ויצא וילך אל מקום חרבה ויתלל שם׃

ותלמידי יוחנן והרושים היו צמים ויבאו ויאמרו אליו מדוע תלמידי יוחנן ותלמידי הרושים צמים ותלמידיך אינם צמים׃ ויאמר אליהם ישוע איך יוכלו בני החה לצום בעוד החתן עמהם כל ימי היות החתן עמהם לא יוכלו לצום׃ הנה ימים באים ולקח מאתם החתן ואז יצומו בימים ההם׃

ויהי אחר שלחו אתם ויעל ההרה להתלל׃

ויאמר אליו ישוע לאמר אם תוכל להאמין כל יוכל המאמין׃ ויתן אבי הילד את קלו בבכי ויאמר אני מאמין עזר נא לחרון אמונתי׃

ויאמר אליהם המין הזה יצא לא יצא כי אם בתלה ובצום׃

כי אמן אמר אני לכם כל אשר יאמר אל ההר הזה הנשא והעתק אל תוך הים ואין ק בלבבו כי אם יאמין כי יהיה כאשר אמר כן גם יהיה לו׃ על כן אני אמר לכם כל אשר תשאלו בהתללכם האמינו כי תקחו ויהי לכם׃

וכי תעמדו להתלל תלחו לכל איש את אשר בלבבכם עליו למען ילח לכם אביכם שבשמים א הוא את שעיכם׃ ואתם אם לא תלחו א אביכם שבשמים לא ילח לכם את שעיכם׃

ויבאו אל חצר גת שמני שמו ויאמר אל תלמידיו שבו לכם ה עד אשר אתלל׃ ויקח אתו את טרו ואת יעקב ואת יוחנן ויחל להשמים ולמוג׃ ויאמר אליהם נשי מרה לי עד מות עמדו ה ושקדו׃ ויעבר משם מעט והלאה ויל ארצה ויתלל אשר אם יוכל היות תעבר נא מעליו השעה הזאת׃ ויאמר אבא אבי הכל תוכל העבר נא מעלי את הכו הזאת אך לא את אשר אני רוצה כי אם את אשר אתה׃ ויבא וימצאם ישנים ויאמר אל טרו שמעון התישן הכי לא יכלת לשקד שעה אחת׃ שקדו והתללו ן תבאו לידי ניון הן הרוח היא חצה והבשר רה׃

ורכת ההיכל נקרעה לשנים קרעים מלמעלה למטה׃

כי לא ילא מאלהים כל דבר׃

והיא אלמנה כארבע ושמנים שנה ולא משה מן המקדש ובצום ובתחנונים עבדה את האלהים לילה ויום׃ ותקם בשעה ההיא ותגש להדות ליהוה ותדבר עליו באזני כל המחכים לגאלה בירושלים׃

ויהי בהטבל כל העם וגם ישוע נטבל ומתלל ויתחו השמים׃

וינהו השטן ארבעים יום ולא אכל מאומה בימים ההם ואחרי אשר תמו וירעב׃

והוא ר אל המדברות ויתלל׃

ויאמרו אליו הן תלמידי יוחנן צמים הרבה ואמרים תחנות וגם תלמידי הרושים עשים כן ותלמידיך אכלים ושתים׃ ויאמר אליהם התוכלו אנ בני החה לצום והחתן עוד עמהם׃ ואולם ימים באים ולקח מאתם החתן אז יצומו בימים ההמה׃

ויהי בימים ההם ויצא ההרה להתלל ויעמד כל הלילה בתלה לאלהים׃

אבל אליכם השמעים אני אמר אהבו את איביכם היטיבו לשנאיכם׃ ברכו את מקלליכם והתללו בעד מכלימיכם׃

ויהי כשמנה ימים אחרי הדברים האלה ויקח אליו את טרו ואת יוחנן ואת יעקב ויעל אל ההר להתלל שם׃ ויהי בהתללו נשתנה מראה ניו ולבושו הלבין והבריק׃

ויהי הוא מתלל במקום אחד ויאמר אליו אחד מתלמידיו אחרי כלותו אדני למדנו להתלל כאשר למד גם יוחנן את תלמידיו׃ ויאמר אליהם כי תתללו אמרו אבינו שבשמים יתקדש שמך תבוא מלכותך יעשה רצונך כמו בשמים כן בארץ׃ את לחם חקנו תן לנו יום יום׃ ולח לנו את חובתנו כי לחים גם אנחנו לכל החיב לנו ואל תביאנו לידי ניון כי אם הצילנו מן הרע׃

ויאמר אליהם מי בכם אשר יהיה לו אהב והלך ובא אליו בחצות הלילה ואמר אליו ידידי הלוני שלשת ככרות לחם׃ כי אהבי בא אלי מן הדרך ואין לי דבר לשום לניו׃ והוא מלנים יענה ויאמר אל תוגיעני כי כבר נגרה הדלת וילדי שוכבים עמדי במטה לא אוכל לקום ולתת לך׃ אני אמר לכם גם כי לא יקום לתת לו על היותו אהבו יקום בעבור עזות ניו ויתן לו ככל צרכו׃

וגם אני אמר לכם שאלו וינתן לכם דרשו ותמצאו דקו ויתח לכם׃ כי כל השאל יקבל והדרש ימצא ולדק יתח׃ ומי בכם האב אשר ישאל ממנו בנו לחם ונתן לו אבן ואם דג היתן לו נחש תחת הדג׃ או כי ישאלנו ביצה היתן לו עקרב׃ הן אתם הרעים ידעים לתת מתנות טבות לבניכם א כי האב מן השמים יתן את רוח הקדש לשאלים מאתו׃

ואתם היו דמים לאנשים המחכים לאדניהם מתי ישוב מן החתנה וכאשר יבוא ודק יתחו לו כרגע׃ אשרי העבדים ההם אשר בבוא האדון ימצאם שקדים אמן אמר אני לכם כי יתאזר ויושיבם וילך לשרת אותם׃

וגם משל דבר אליהם להתלל תמיד ולא להתרות׃ ויאמר שוט היה בעיר אחת אשר לא ירא את האלהים ולא נשא נים לאדם׃ ואלמנה היתה בעיר ההיא ותבא אליו לאמר דינה את דיני ממריבי׃ וימאן מיום אל יום ואחרי כן אמר בנשו גם כי את האלהים אינני ירא ולאדם לא אשא נים׃ אעשה את דין האלמנה הזאת על הוגיעה אתי ן תבוא תמיד ותדכאני במלים׃ ויאמר האדון שמעו את אשר אמר דין העולה׃ והאלהים הלא הוא יעשה דין בחיריו הקראים אליו יומם ולילה גם כי יתמהמה להושיעם׃ אני אמר לכם כי יעשה את דינם במהרה אך בן האדם בבאו הימצא אמונה בארץ׃

שני אנשים עלו אל המקדש להתלל האחד רוש והאחד מוכ׃ ויתיצב הרוש לבדו ויתלל לאמר אלהים אודך כי אינני כאשר האדם הגזלים והעשקים והנאים או גם כמכ הזה׃ אני צם עמים בשבוע אני מעשר את כל קניני׃ והמוכ היה עמד מרחוק ולא אבה א לשאת את עיניו לשמים כי אם תו על לבו לאמר אלהים לח לי החוטא׃ אני אמר לכם כי ירד זה לביתו נצדק מזה כי כל המרים את נשו ישל ואשר ישילה ירומם׃

לכן שקדו בכל עת והתללו למען תעצרו כח להמלט מכל העתידות האלה ולהתיצב לני בן האדם׃

ואני התללתי בעדך אשר לא תכלה אמונתך ואתה כאשר תשוב חזק את אחיך׃

ויבא אל המקום ויאמר אליהם התללו לבלתי בוא לידי ניון׃ והוא נרד מהם הרחק כקלע אבן ויכרע על ברכיו ויתלל לאמר׃ אבי אם רצונך להעביר מעלי את הכו הזאת אך אל יהי כרצוני כי אם כרצונך׃ וירא אליו מלאך מן השמים ויחזקהו׃ ויבאו עליו חבלי מות ויו להתלל בחזקה ותהי זעתו כנטי דם ירדים לארץ׃ ויקם מהתלל ויבא אל התלמידים וימצאם ישנים מיגון׃ ]74-64[ ויאמר אליהם למה תישנו קומו והתללו אשר לא תבאו לידי ניונ, עודנו מדבר והנה המון ואחד משנים העשר הנקרא יהודה הלך לניהם ויקרב אל ישוע לנשק לו׃

ויאמר ישוע אבי לח להם כי לא ידעו מה הם עשים ויחלקו בגדיו להם ויילו גורל׃

ויחשך השמש ותקרע רכת ההיכל לשנים קרעים׃

ויקח ישוע את ככרות הלחם ויברך ויתן לתלמידיו והתלמידים אל המבים וככה גם מן הדגים כאות נשם׃

אשר מאת האלהים הוא ישמע את דברי האלהים על כן אתם לא שמעתם כי אינכם מאת האלהים׃

והנה ידענו כי את החטאים לא ישמע אל כי אם את ירא האלהים ועשה רצונו אתו ישמע׃

לו יתח שמר ה והצאן את קלו תשמענה והוא לצאנו בשם יקרא ויוציאם׃ ואחרי הוציאו את צאנו הוא יעבר לניהן והצאן הלכות אחריו כי ידעו את קולו׃

וצאן אחרות יש לי אשר אינן מן המכלה הזאת ועלי לנהל גם אתן ותשמענה קולי והיה עדר אחד ורעה אחד׃

צאני תשמענה את קולי ואני ידעתין ואחרי תלכנה׃

וישאו את האבן אשר המת הושם שם וישוע נשא את עיניו למרום ויאמר אודך אבי כי עניתני׃ ואני ידעתי כי בכל עת תענני אולם בעבור העם הזה אשר ביבותי דברתי למען יאמינו בי כי אתה שלחתני׃ ויהי ככלותו לדבר ויקרא בקול גדול לעזר קום צא׃

וכל אשר תשאלו בשמי אעשנו למען יכבד האב בבנו׃ כי תשאלו דבר בשמי אני אעשנו׃ אם אהבתם אתי את מצותי תשמרו׃ ואני אשאלה מאבי והוא יתן לכם רקליט אחר אשר ישכן אתכם לנצח׃ את רוח האמת אשר לא יכל העולם להשיגו באשר לא יראהו ולא ידעהו ואתם ידעתם אתו כי אתכם שכן הוא א יהיה בתוככם׃

והרקליט תוח הקדש אשר ישלחנו אבי בשמי הוא ילמדכם את כל ויזכירכם את כל אשר הגדתי לכם׃

והיה אם תעמדו בי ודברי יהיו בכם ככל חצכם תשאלו ויעשה לכם׃

לא אתם בחרתם בי כי אם אנכי בחרתי בכם והקדתי אתכם ללכת ולעשות רי וריכם יקום והיה כל אשר תשאלו מאבי בשמי יתן לכם׃

ורוח האמת בבאו הוא ידריך אתכם אל כל האמת כי לא ידבר מעצמו כי אם אשר ישמע ידבר והאתיות יגיד לכם׃

וביום ההוא לא תשאלוני דבר אמן אמן אני אמר לכם כי כל אשר תשאלו מאת אבי בשמי יתננו לכם׃ עד עתה לא שאלתם דבר בשמי שאלו ותקחו למען תמלא שמחתכם׃

את אלה דבר ישוע וישא עיניו השמימה ויאמר אבי הנה באה השעה אר את בנך למען גם בנך יארך׃ כאשר נתת לו השלטן על כל בשר למען יתן חיי עולמים לכל אשר נתת לו׃ ואלה הם חיי העולמים לדעת אתך אשר אתה לבדך אל אמת ואת ישוע המשיח אשר שלחת׃ אני ארתיך בארץ כליתי עלך אשר צויתני לעשות׃ ועתה ארני אתה אבי עמך בכבוד אשר היה לי עמך טרם היות העולם׃ את שמך הודעתי לבני האדם אשר נתתם לי מתוך העולם לך היו ולי נתת אתם ואת דברך נצרו׃ ועתה ידעו כי כל אשר נתת לי מעמך הוא׃ כי הדברים אשר נתת לי נתתי להם והם קבלום ויכירו באמת כי מעמך יצאתי ויאמינו כי אתה שלחתני׃ אני בעדם אעתיר לך לא בעד העולם אעתיר כי אם בעד אלה אשר נתת לי כי לך המה׃ וכל אשר לי לך הוא ושלך שלי ונתארתי בהם׃ ואני אינני עוד בעולם והם בעולם המה ואני בא אליך אבי הקדוש נצר בשמך את אשר נתתם לי למען יהיו אחד כמנו׃ בהיותי עמהם בעולם אני נצרתי אתם בשמך את אשר נתתם לי שמרתי ולא אבד מהם איש זולתי בן האבדון למלאת דבר הכתוב׃ ועתה הנני בא אליך ואלה אני מדבר בעולם למען תמלא להם שמחתי בקרבם׃ אני נתתי להם את דברך והעולם שנא אתם יען כי לא מן העולם המה כאשר גם אנכי לא מן העולם אני׃ ולא אעתיר לך אשר תקחם מן העולם רק שתצרם מן הרע׃ מן העולם אינמו כאשר גם אנכי אינני מן העולם׃ קדש אתם באמתך דברך אמת הוא׃ כאשר אתה שלחת אתי אל העולם כן גם אני שלחתי אתם אל העולם׃ והתקדשתי בעדם למען יהיו גם הם מקדשים באמת׃ אולם לא לבד בעד אלה אנכי מעתיר לך כי אם גם בעד המאמינים בי על י דברם׃ למען יהיו כלם אחד כאשר אתה אבי בי אתה ואני בך והיו גם המה בנו כאשר למען יאמין העולם כי אתה שלחתני׃ ואני נתתי להם את הכבוד אשר נתת לי למען יהיו אחד כאשר אנחנו אחד נחנו׃ אני בהם ואתה בי למען יהיו משלמים לאחד ולמען ידע העולם כי אתה שלחתני ואהבת אתם כאשר אהבתני׃ אבי חצתי כי גם הם אשר נתתם לי יהיו עמי באשר אהיה אני למען יחזו את כבודי אשר נתת לי כי אהבתני לני מודות עולם׃ אבי הצדיק הן העולם לא ידעך ואני ידעתיך ואלה הכירו כי אתה שלחתני׃ ואני הודעתים את שמך ואוי להודיעם למען תהיה בם האהבה אשר אהבתני ואני אהיה בהם׃

כל אלה היו שקדים יחדו בלב אחד להתלל ולהתחנן ועמהם הנשים ומרים אם ישוע וגם אחיו׃

וביום מלאת שבעת השבעות ויתאו כלם לב אחד׃ ויהי תאם קול רעש מן השמים כקול רוח ערה וימלא את כל הבית אשר ישבו בו׃ ותראינה אליהם לשנות נחלקות ומראיהן כאש ותנוחינה אחת אחת על כל אחד מהם׃ וימלאו כלם רוח הקדש ויחלו לדבר בלשנות אחרות כאשר נתנם הרוח להטי׃

ויהי כאשר שמעו את זאת וישאו את קולם בלב אחד לאלהים ויאמרו אדני אתה האל העשה את השמים ואת הארץ ואת הים ואת כל אשר בם׃

ויהי כאשר התללו וינע המקום אשר היו נקהלים שם וימלאו כלם רוח הקדש וידברו את דבר האלהים בבטחון לבב׃

וירדו שמה ויתללו בעדם אשר יקבלו את רוח הקדש׃

ויאמר קרניליו זה ארבעה ימים הייתי צם עד השעה הזאת ובשעה התשיעית התללתי בתוך ביתי והנה איש נצב לני בלבוש זהר׃ ויאמר קרניליו נשמעה תלתך וצדקותיך היו לזכרון לני האלהים׃

טרו היה עצור במשמר והקהלה העתירה בעדו בחזקה אל האלהים׃ ויהי בלילה ההוא אשר אמר הורדו להביאו מחר לדין ויישן טרו בין שני אנשי צבא והוא אור בשנים זקים ושמרי התח שמרים את המשמר׃ והנה מלאך יהוה נצב עליו ואור נגה בחדר ויק על ירך טרו ויעירהו לאמר קום מהרה וילו מורותיו מעל ידיו׃

ויצומו ויתללו וימכו את ידיהם עליהם וישלחום׃

ויבחרו להם זקנים בכל קהלה וקהלה ויתללו ויצומו ויקידום ביד האדון אשר האמינו בו׃

ויהי כחצות הלילה ויתללו ולו וילא ויזמרו לאלהים והאורים מקשיבים אליהם׃ ותאם היה רעש גדול עד אשר זעו מודות בית הכלא וכרגע נתחו כל הדלתות ומורות כלם נתקו׃

וימך ולו את ידיו עליהם ויבא עליהם רוח הקדש וימללו בלשנות ויתנבאו׃

ואחרי דברו את הדברים האלה כרע על ברכיו ויתלל עם כלם׃

ועתה למה תתמהמה קום והטבל והתרחץ מחטאתיך בקראך בשמו׃

הוא דבר את הדברים האלה והוא לקח את הלח ויודה לאלהים לני כלם ויבצע ויחל לאכל׃

וכן גם הרוח תמך אתנו בחלשותינו כי לא ידענו מה להתלל כראוי אכן הרוח הוא מגיע בעדנו באנחות עמקות מדבר׃ והחקר לבבות יודע את אשר יחשב הרוח כי כרצון האלהים יגיע בעד הקדושים׃

אחי חץ לבבי ותלתי לאלהים בעד ישראל אשר יושעו׃

שמחו בתוחלת בלו בצרה שקדו על התלה׃

השמר את היום לאדון שמר אתו ואשר איננו שמר את היום לאדון איננו שמר האכל לאדון הוא אכל כי מודה הוא לאלהים ואשר איננו אכל לאדון איננו אכל ומודה הוא לאלהים׃

ואני מעורר אתכם אחי באדנינו ישוע המשיח ובאהבת הרוח להתאמץ אתי בהעתיר בעדי אל האלהים׃

כי המדבר בלשון איננו מדבר לאדם כי אם לאלהים כי אין איש אשר ישמעהו רק ברוח הוא מדבר ודות׃

המדבר בלשון בונה את נשו והמתנבא בונה את העדה׃

על כן יתלל המדבר בלשון וגם ירשנה׃ כי אם אתלל בלשון רוחי מתלל ושכלי איננו עשה רי׃ ועתה מה לעשות אתללה ברוחי ואתללה גם בשכלי אזמרה ברוחי ואזמרה גם בשכלי׃ כי אם תברך ברוח איך יענה העמד נמצב ההדיוט אמן על הודיתך באשר לא ידע מה אתה אמר׃ הן אתה תיטיב להודות אבל רעך לא יבנה׃ אודה לאלהי כי יותר מכלכם אני מדבר בלשנות׃ אכן בקהל אבחר לדבר חמש מלין בשכלי למען הורת גם את האחרים מלדבר רבבות מלין בלשון׃

לכן הלשנות לא למאמינים הנה לאות כי אם לאשר אינם מאמינים אבל הנבואה איננה לאשר אינם מאמינים כי אם למאמינים׃ והנה אם תקהל כל העדה יחד וכלם ידברו בלשנות ויבואו הדיוטים או אשר אינם מאמינים הלא יאמרו כי משגעים אתם׃ אבל אם יתנבאו כלם ובא איש לא מאמין או הדיוט אז יוכח על ידי כלם וידון על ידי כלם׃ ובכן יגלו תעלמות לבבו ויל על ניו וישתחוה לאלהים ויודה בקול כי באמת האלהים בקרבכם׃

כי ידבר איש בלשון ידברו נא שנים שנים או על היותר שלשה וזה אחר זה ואחד ירש׃ ואם אין מרש אז ידם בקהל וידבר לנשו ולאלהים׃

לכן אחי השתדלו להתנבא ואל תכלאו מלדבר בלשנות׃

לא אחדל מהודות בעבורכם בהזכירי אתכם בתלתי׃ כי יתן לכם אלהי אדנינו ישוע המשיח אבי הכבוד את רוח החכמה והחזון לדעת אתו׃

כי על ידו יש לשנינו מבוא ברוח אחד אל אבינו׃

ולו אשר יכל להרבות גמוליו עלינו יותר מכל משאלותינו ומחשבותינו לי הכח העל בקרבנו׃ לו הכבוד בקרב הקהל במשיח ישוע לדר ודר עד עולמי עולמים אמן׃

ושיחו איש לרעהו בתהלות ותשבחות ושירות רוחניות שירו וזמרו לאדני בלבבכם׃ והודו בכל עת על הכל לאלהים אבינו בשם אדנינו ישוע המשיח׃

והתללו תמיד בכל עת בתלה ותחנונים ברוח ושקדו והתאמצו על זאת להעתיר תמיד בעד כל הקדשים׃

אודה לאלהי מדי זכרי אתכם׃ ותמיד בכל תלותי אתחנן בשמחה בעד כלכם׃

ועל זאת מתלל אנכי כי תרבה ותגדל אהבתכם בהשכל ובכל דעת׃ למען תבחנו את המבחרות והייתם זכים ובלי מכשול עד יום המשיח׃ מלאים רי הצדקה על ידי ישוע המשיח לכבוד אלהים ותהלתו׃

אל תדאגו כי אם בתלה ובתחנונים עם תודה תודיעו בכל דבר את משאלותיכם לאלהינו׃ ושלום אלהים הנשגב מכל שכל ינצר את לבבכם ואת מחשבותיכם במשיח ישוע׃

כל זאת אוכל בעזרת המשיח הנותן כח בקרבי׃ אבל היטבתם לעשות בהתחברכם אלי בצרתי׃

ואלהי הוא ימלא את כל צרככם כעשר כבודו במשיח ישוע׃

נודה לאלהים אבי אדנינו ישוע המשיח בכל עת אשר אנחנו מתללים בעדכם׃

בעבור זאת גם אנחנו למן היום אשר שמענוה לא חדלנו להתלל בעדכם ולבקש שתמלאו דעת רצון האלהים בכל חכמה ותבונה רוחנית׃

התמידו בתלה ושקדו בה בתודה׃ והתללו גם בעדנו למען יתח לנו האלהים את שער הדבור לחות את וד המשיח אשר בעבורו אור אנכי׃

אר אשר הוא מכם שאל לשלומכם משרת המשיח הנאבק בעדכם בתלתיו בכל עת למען תעמדו שלמים ומלאים דעת בכל רצון אלהים׃

נודה לאלהים על כלכם בכל עת בהזכיר אתכם בתלותינו׃

היו שמחים בכל עת׃ התמידו בתלה׃ הודו על הכל כי זה רצון האלהים אליכם במשיח ישוע׃

אחי התללו בעדנו׃

ועוד אחי התללו בעדנו אשר ירוץ דבר יהוה ויכבד כמו גם בקרבכם׃

ועתה קדם כל דבר אבקשה מכם לשאת תלות ותחנונים ובקשות ותודות בעד כל בני אדם׃ בעד המלכים וכל השליטים למען נחיה חיי השקט ובטח בכל חידות וישר׃

לכן רצוני שיתללו האנשים בכל מקום וישאו ידיהם קדש בלי כע ומדון׃

כי כל בריאת אלהים טובה היא ואין דבר משקץ אם יאכל בתודה׃ כי יקדש בדבר אלהים ובתלה׃

אבל האלמנה באמת אשר נשארה יחידה שמה אלהים מבטחה ומתמדת בתלות ובתחנות לילה ויומם׃

מודה אני לאלהים אשר אני עבד אותו מימי אבותי ברוח טהורה כי תמיד אזכרך בתלותי לילה ויומם׃

מודה אני לאלהי בכל עת בהזכירי אתך בתלותי׃

האלהים אשר דבר מקדם עמים רבות ובנים שנים אל אבתינו ביד הנביאים דבר אלינו באחרית הימים האלה ביד בנו׃ אשר נתנו ליורש כל וגם עשה בידו את העולמות׃

כאשר נאמר היום אם בקלו תשמעו אל תקשו לבבכם כמריבה׃

לכן הוי לקבוע יום באמרו היום על ידי דוד מקץ ימים רבים כמו שנאמר היום אם בקלו תשמעו אל תקשו לבבכם׃

על כן נקרבה בבטחון אל כא החד לשאת רחמים ולמצא חד לעזרה בעתה׃

אשר בימי היותו בבשר הקריב תלות ותחנונים בצעקה גדולה ובדעות לני מי שיכול להושיעו ממות ויעתר לו מני יראתו׃ וא כי היה הבן למד מענותו לשמוע׃

ועתה אחי בהיות לנו בטחון דרך הקדש בדם ישוע׃

ובלי אמונה לא יוכל איש להיות רצוי אל האלהים כי כל הקרב אליו צריך להאמין כי יש אלהים וגמול הוא משיב לדרשיו׃

לכן נקריב על ידו בכל עת זבח תודה לאלהים היא רי שתים המודות לשמו׃

ואיש מכם כי יחר חכמה יבקשנה מאלהים הנותן לכל בנדיבה ובאין גערה ותנתן לו׃ רק יבקש באמונה ובבלי ק כי בעל ק דומה לגלי הים הער והנגרש׃

הן אתם מבקשים ואינכם מקבלים על אשר תתללו ברעה למען תבלו בתאותיכם׃

קרבו לאלהים ויקרב אליכם רחצו ידיכם החטאים טהרו לבבכם חלוקי הלבב׃ התענו והתאבלו ובכו שחקכם יהך לאבל ושמחתכם ליגון׃ הכנעו לני יהוה והוא ירים אתכם׃

כי יצר לאיש בכם הוא יתלל ואשר ייטב לבו הוא יזמר׃ איש כי יחלה בכם יקרא את זקני הקהלה ויתללו בעדו ויוכהו שמן בשם יהוה׃ ותלת האמונה תושיע את החולה ויהוה יקימנו ואשר חטא ילח לו׃ התודו עונותיכם איש לני רעהו והתללו איש בעד רעהו למען תראו כי גדול כח תלת הצדיק הקרא אל אלהים בחזקה׃ אליהו אנוש אנוש היה כמנו והתלל תלה שלא יהיה מטר ולא היה מטר בארץ שלש שנים וששה חדשים׃ וישב ויתלל והשמים נתנו מטר והארץ הצמיחה את ריה׃

כי עיני יהוה אל צדיקים ואזניו אל שועתם וני יהוה בעשי רע׃

הן קץ הכל קרב לכן היו צנועים וערים להתלל׃

השליכו עליו כל יהבכם כי הוא ידאג לכם׃

ואם נתודה את חטאתינו נאמן הוא וצדיק ללח לנו את חטאתינו ולטהרנו מכל עון׃

וכל אשר נשאל מאתו נקבל כי נשמר את מצותיו ונעשה את הרצוי לניו׃

וזה הוא בטחוננו אליו אשר אם נשאל דבר כי רצונו ישמענו׃ ומדעתנו כי ישמענו לכל אשר נשאל נדע גם זאת כי נשיג את המשאלות אשר שאלנו ממנו׃

חביבי חצי הוא כי ייטב לך בכל דבר ותחזק כאשר טוב לך בנשך׃

מי אשר אזן לו ישמע את אשר הרוח אמר לקהלות׃

מי אשר אזן לו ישמע את אשר הרוח אמר לקהלות׃

מי אשר אזן לו ישמע את אשר הרוח אמר לקהלות׃

מי אשר אזן לו ישמע את אשר הרוח אמר לקהלות׃