07 – יום הדין

ויהי אברם בן תשעים שנה ותשע שנים וירא יהוה אל אברם ויאמר אליו אני אל שדי התהלך לני והיה תמים׃

חללה לך מעשת כדבר הזה להמית צדיק עם רשע והיה כצדיק כרשע חללה לך השט כל הארץ לא יעשה משט׃

תמים תהיה עם יהוה אלהיך׃

ואהיה תמים לו ואשתמרה מעוני׃

אז ירננו עצי היער מלני יהוה כי בא לשוט את הארץ׃

ואתה שלמה בני דע את אלהי אביך ועבדהו בלב שלם ובנש חצה כי כל לבבות דורש יהוה וכל יצר מחשבות מבין אם תדרשנו ימצא לך ואם תעזבנו יזניחך לעד׃

ואני ידעתי גאלי חי ואחרון על ער יקום׃ ואחר עורי נקו זאת ומבשרי אחזה אלוה׃ אשר אני אחזה לי ועיני ראו ולא זר כלו כליתי בחקי׃ כי תאמרו מה נרד לו ושרש דבר נמצא בי׃ גורו לכם מני חרב כי חמה עונות חרב למען תדעון שדין׃

כי ליום איד יחשך רע ליום עברות יובלו׃

ישקלני במאזני צדק וידע אלוה תמתי׃

לא כן הרשעים כי אם כמץ אשר תדנו רוח׃ על כן לא יקמו רשעים במשט וחטאים בעדת צדיקים׃ כי יודע יהוה דרך צדיקים ודרך רשעים תאבד׃

ויהוה לעולם ישב כונן למשט כאו׃ והוא ישט תבל בצדק ידין לאמים במישרים׃

ישובו רשעים לשאולה כל גוים שכחי אלהים׃

ואהי תמים עמו ואשתמר מעוני׃

זמם רשע לצדיק וחרק עליו שניו׃ אדני ישחק לו כי ראה כי יבא יומו׃

אך אלהים ידה נשי מיד שאול כי יקחני לה׃

על און לט למו בא עמים הורד אלהים׃ נדי רתה אתה שימה דמעתי בנאדך הלא ברתך׃

ימחו מר חיים ועם צדיקים אל יכתבו׃

רק בעיניך תביט ושלמת רשעים תראה׃

לני יהוה כי בא כי בא לשט הארץ ישט תבל בצדק ועמים באמונתו׃

לני יהוה כי בא לשט הארץ ישט תבל בצדק ועמים במישרים׃

גלמי ראו עיניך ועל רך כלם יכתבו ימים יצרו ולא אחד בהם׃

שומר יהוה את כל אהביו ואת כל הרשעים ישמיד׃

לא יועיל הון ביום עברה וצדקה תציל ממות׃

אמרתי אני בלבי את הצדיק ואת הרשע ישט האלהים כי עת לכל חץ ועל כל המעשה שם׃

טוב שם משמן טוב ויום המות מיום הולדו׃

ו דבר הכל נשמע את האלהים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם׃ כי את כל מעשה האלהים יבא במשט על כל נעלם אם טוב ואם רע׃

ואל ארץ יביט והנה צרה וחשכה מעו צוקה ואלה מנדח׃

וקדתי על תבל רעה ועל רשעים עונם והשבתי גאון זדים וגאות עריצים אשיל׃

בלע המות לנצח ומחה אדני יהוה דמעה מעל כל נים וחרת עמו ייר מעל כל הארץ כי יהוה דבר׃

יחיו מתיך נבלתי יקומון הקיצו ורננו שכני ער כי טל אורת טלך וארץ ראים תיל׃

תגל ערותך גם תראה חרתך נקם אקח ולא אגע אדם׃ גאלנו יהוה צבאות שמו קדוש ישראל׃

לקרא שנת רצון ליהוה ויום נקם לאלהינו לנחם כל אבלים׃

כי הנני בורא שמים חדשים וארץ חדשה ולא תזכרנה הראשנות ולא תעלינה על לב׃

כי כאשר השמים החדשים והארץ החדשה אשר אני עשה עמדים לני נאם יהוה כן יעמד זרעכם ושמכם׃ והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו יבוא כל בשר להשתחות לני אמר יהוה׃ ויצאו וראו בגרי האנשים השעים בי כי תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה והיו דראון לכל בשר׃

הן כל הנשות לי הנה כנש האב וכנש הבן לי הנה הנש החטאת היא תמות׃

חזה הוית עד די כרון רמיו ועתיק יומין יתב לבושה כתלג חור ושער ראשה כעמר נקא כריה שביבין די נור גלגלוהי נור דלק׃ נהר די נור נגד ונק מן קדמוהי אל אלים ישמשונה ורבו רבון קדמוהי יקומון דינא יתב ורין תיחו׃

ויקבלון מלכותא קדישי עליונין ויחנון מלכותא עד עלמא ועד עלם עלמיא׃

חזה הוית וקרנא דכן עבדה קרב עם קדישין ויכלה להון׃ עד די אתה עתיק יומיא ודינא יהב לקדישי עליונין וזמנא מטה ומלכותא החנו קדישין׃

ומלין לצד עליא ימלל ולקדישי עליונין יבלא ויבר להשניה זמנין ודת ויתיהבון בידה עד עדן ועדנין ולג עדן׃ ודינא יתב ושלטנה יהעדון להשמדה ולהובדה עד וא׃ ומלכותה ושלטנא ורבותא די מלכות תחות כל שמיא יהיבת לעם קדישי עליונין מלכותה מלכות עלם וכל שלטניא לה ילחון וישתמעון׃

ובעת ההיא יעמד מיכאל השר הגדול העמד על בני עמך והיתה עת צרה אשר לא נהיתה מהיות גוי עד העת ההיא ובעת ההיא ימלט עמך כל הנמצא כתוב בר׃ ורבים מישני אדמת ער יקיצו אלה לחיי עולם ואלה לחרות לדראון עולם׃ והמשכלים יזהרו כזהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד׃ ואתה דניאל תם הדברים וחתם הר עד עת קץ ישטטו רבים ותרבה הדעת׃

ואתה לך לקץ ותנוח ותעמד לגרלך לקץ הימין׃

כי קרוב יום יהוה על כל הגוים כאשר עשית יעשה לך גמלך ישוב בראשך׃

ויהי כראותו רבים מן הרושים והצדוקים נגשים לטבילתו ויאמר להם ילדי הצעונים מי השכיל אתכם להמלט מן הקצ הבא׃

וכבר הושם הגרזן על שרש העצים והנה כל עץ אשר איננו עשה רי טוב יגדע וישלך באש׃

אשר בידו המזרה וזרה את גרנו וא את דגנו אל אוצרו ואת המץ ישרנו באש אשר לא תכבה׃

ואם תכשילך עין ימינך נקר אותה והשלך ממך כי טוב לך אשר יאבד אחד מאבריך מרדת כל גוך אל גיהנם׃ ואם ידך הימנית תכשילך קצץ אותה והשלך ממך כי טוב לך אשר יאבד אחד מאבריך מרדת כל גוך אל גיהנם׃

כי במשט אשר אתם שטים בו תשטו ובמדה אשר אתם מדדים בה ימד לכם׃

באו בתח הצר כי רחב התח ומרוח הדרך המביא לאבדון ורבים אשר יבאו בו׃ ומה צר התח ומוצק הדרך המביא לחיים ומעטים הם אשר ימצאוהו׃

הכר תכירו אותם בריהם היאו ענבים מן הקצים או תאנים מן הברקנים׃ כן כל עץ טוב עשה רי טוב והמשחת עשה רי רע׃ עץ טוב לא יוכל עשות רי רע ועץ משחת לא יעשה רי טוב׃ וכל עץ אשר לא יעשה רי טוב יגדע וישלך באש׃ לכן ברים תכירו אותם׃

לא כל האמר לי אדני אדני יבוא אל מלכות השמים כי אם העשה רצון אבי שבשמים׃ והיה ביום ההוא יאמרו רבים אלי אדנינו אדנינו הלא בשמך נבאנו ובשמך גרשנו שדים ובשמך עשינו גבורות רבות׃ אז אענה בם לאמר מעולם לא ידעתי אתכם ורו ממני עלי האון׃

וכל אשר לא יקבל אתכם ולא ישמע לדבריכם צאו לכם מן הבית ההוא ומן העיר ההיא ונערו את ער רגליכם׃ אמן אמר אני לכם כי יקל לארץ דום ועמרה ביום הדין מן העיר ההיא׃

ואל תיראי מן ההרגים את הגו ואת הנש לא יוכלו להרג אך תיראו את אשר יוכל לאבד גם את הנש גם את הגו בגיהנם׃

אבל אני אמר לכם כי ביום הדין יקל לצור וצידון יותר מכם׃ ואת כר נחום המרוממה עד השמים עד שאול תורדי כי הגבורות אשר נעשו בתוכך לו בדום נעשו כי עתה עמדה על תלה עד היום הזה׃ אבל אני אמר לכם כי ביום הדין יקל לאדמת דום ממך׃

ואני אמר לכם כל מלה בטלה אשר ידברו בני האדם יתנו עליה חשבון ביום הדין׃ כי מדבריך תצדק ומדבריך תחיב׃

והשדה הוא העולם והזרע הטוב בני המלכות הם והזונין בני הרע המה׃ והאיב אשר זרעם הוא השטן והקציר הוא קץ העולם והקצרים הם המלאכים׃ והנה כאשר ילקטו הזונין ונשרו באש כן יהיה בקץ העולם הזה׃ בן האדם ישלח את מלאכיו ולקטו ממלכותו את כל המכשלות ואת כל עלי האון׃ והשליכו אתם אל תנור האש שם תהיה היללה וחרק השנים׃ אז יזהירו הצדיקים כשמש במלכות אביהם מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃

עוד דומה מלכות השמים למכמרת אשר הורדה לים ומינים שונים יאו לתוכה׃ וכאשר נמלאה העלו אתה אל שת הים וישבו וילקטו את המינים הטובים לתוך הכלים ואת המשחתים השליכו חוצה׃ כן יהיה בקץ העולם יצאו המלאכים והבדילו את הרשעים מתוך הצדיקים׃ והשליכום אל תנור האש שם תהיה היללה וחרק השנים׃

כי מן הלב יוצאות מחשבות רע רציחות נאוים זנונים גנבות עדיות שקר וגדוים׃

כי מה יועיל האדם כי יקנה את כל העולם ונשו תשחת או מה יתן האדם דיון נשו׃ כי עתיד בן האדם לבוא בכבוד אביו עם מלאכיו ואז ישלם לכל איש כמעשהו׃

ויאמר אמן אמר אני לכם אם לא תשובו להיות כילדים לא תבוא אל מלכות השמים׃

דומה מלכות השמים למלך בשר ודם אשר עשה חתנה לבנו׃ וישלח את עבדיו לקרא הקרואים אל החתנה ולא אבו לבוא׃

ויהי כבוא המלך לראות את המבים וירא בהם איש ולא היה לבוש בגדי חתנה׃ ויאמר אליו רעי איכה באת הנה ואין לך בגדי חתנה ויאלם׃ ויאמר המלך למשרתים ארו ידיו ורגליו ונשאתם והשלכתם אותו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרק השנים׃

נחשים אתם ילדי הצעונים איכה תמלטו מדין גיהנם׃

והמחכה עד עת קץ הוא יושע׃

אז תדמה מלכות השמים לעשר עלמות אשר לקחו את נרותיהן ותצאנה לקראת החתן׃ חמש מהן היו חכמות וחמש כילות׃ הכילות לקחו את הנרות ולא לקחו עמהן שמן׃ והחכמות לקחו שמן בכליהן ואת נרותיהן׃ וכאשר בשש החתן לבוא ותנמנה כלן ותרדמנה׃ ויהי בחצות הלילה ותהי צוחה הנה החתן צאינה לקראתו׃ אז התעוררו כל העלמות ההן ותיטבנה את נרותיהן׃ ותאמרנה הכילות אל החכמות תנה לנו משמנכן כי יכבו נרותינו׃ ותענינה החכמות לאמר לא כן ן יחר לנו ולכן כי אם לכנה אל המוכרים וקנינה לכן׃ ויהי בעת לכתן לקנות ויבוא החתן והנכנות ללכת באו אתו אל החתנה ותגר הדלת׃ ואחרי כן באו גם שאר העלמות ותאמרנה אדנינו אדנינו תח לנו׃ ויען ויאמר אמן אמר אני לכן לא ידעתי אתכן׃

ויאמר אליו אדניו כן העבד הטוב והנאמן כי במעט נאמן היית ועל הרבה אקידך בוא אל שמחת אדניך׃

והיה כי יבוא בן האדם בכבודו וכל המלאכים הקדשים עמו וישב על כא כבודו׃ ונאו לניו כל הגוים והריד בינותם כאשר יריד הרעה את הכבשים מן העתודים׃ והציב את הכבשים לימינו ואת העתודים לשמאלו׃ אז יאמר המלך אל הנצבים לימינו באו ברוכי אבי ורשו את המלכות המוכנה לכם למן הוד העולם׃ כי רעב הייתי ותאכילני צמא הייתי ותשקוני גר הייתי ותאוני׃ ערום ותכוני חולה ותבקרוני במשמר הייתי ותבאו אלי׃ וענו הצדיקים ואמרו אדנינו מתי ראינוך רעב ונכלכלך או צמא ונשקה אותך׃ ומתי ראינוך גר ונאך או ערם ונכך׃ ומתי ראינוך חולה או במשמר ונבא אליך׃ והמלך יענה ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם מה שעשיתם לאחד מאחי הצעירים האלה לי עשיתם׃ ואז יאמר גם אל הנצבים לשמאלו לכו מעלי אתם הארורים אל אש עולם המוכנה לשטן ולמלאכיו׃ כי רעב הייתי ולא האכלתם אותי צמא הייתי ולא השקיתם אותי׃ גר הייתי ולא אתם אותי ערום ולא כיתם אותי חולה ובמשמר ולא בקרתם אותי׃ וענו גם הם ואמרו אדנינו מתי ראינוך רעב או צמא או גר או ערום או חולה או במשמר ולא שרתנוך׃ אז יענה אתם לאמר אמן אמר אני לכם מה שלא עשיתם לאחד מן הצעירים האלה גם לי לא עשיתם׃ וילכו אלה למעצבת עולם והצדיקים לחיי עולם׃

אך המגד את רוח הקדש אין לו ליחה לעולם כי יאשם בעונו לנצח׃

וכל אשר לא יקבלו אתכם ולא ישמעו אליכם צאו משם ונערו את ער כות רגליכם לעדות להם אמן אני אמר לכם לדם ולעמרה יקל ביום הדין מן העיר ההיא׃

]22-12[ כי מתוך לב האדם יצאות המחשבות הרעות נא וזנה ורצוח וגנוב ואהבת בצע ורשעה ורמיה וזוללות וצרות עין וגדו וזדון וכלות׃ ]22-12[׃

וכל המכשיל אחד הקטנים המאמינים בי טוב לו שיתלה לח רכב על צוארו והשלך בים׃ ואם ידך תכשילך קצץ אתה טוב לך לבוא קטע לחיים מהיות לך שתי ידים ותלך אל גיהנם אל האש אשר לא תכבה׃ אשר שם תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה׃ ואם רגלך תכשילך קצץ אתה טוב לך לבוא ח לחיים מהיות לך שתי רגלים ותשלך לגיהנם אל האש אשר לא תכבה׃ אשר שם תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה׃ ואם עינך תכשילך עקר אתה טוב לך לבוא אל מלכות האלהים בעין אחת מהיות לך שתי עינים ותשלך לגיהנם׃ אשר שם תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה׃

המאמין ונטבל הוא יושע ואשר לא יאמין יאשם׃

אשר המזרה בידו להבר את גרנו ויא את דגנו אל אוצרו ואת המץ ישרנו באש אשר לא תכבה׃

ואין דבר מכה אשר לא יגלה ואין נעלם אשר לא יודע׃ לכן כל אשר דברתם בחשך באור ישמע ואת אשר לחשתם לאזן בחדרים קרא יקרא על הגגות׃ ואני אמר לכם ידידי אל תיראו מן הממיתים את הגו ואחרי זאת אין לאל ידם לעשות עוד דבר׃ אבל אורה אתכם את אשר תיראו יראו את אשר יש לו שלטן אחרי המיתו להשליך אל גיהנם הן אני אמר לכם אותו תיראון׃

לא כי אמר אני לכם אם לא תשובו תאבדו כלכם גם אתם׃

וישאלהו איש לאמר אדנינו המעט הם הנושעים׃ ויאמר אליהם התאמצו לבוא בתח הצר כי אמר אני לכם רבים יבקשו לבוא ולא יוכלו׃ והיה מיום אשר יקום בעל הבית וגר את הדלת ותחלו לעמד בחוץ ולדק על הדלת לאמר אדנינו אדנינו תח לנו וענה ואמר אליכם אינני יודע אתכם מאין אתם׃ אז תחלו לאמר אכלנו ושתינו לניך וברחבותינו למדת׃ ויאמר אני אמר לכם אינני יודע אתכם מאין אתם ורו ממני כל עלי האון׃ ושם תהיה היללה וחרק השנים כאשר תראו את אברהם ויצחק ויעקב ואת כל הנביאים במלכות האלהים ואתם מגרשים החוצה׃

אבל כי תעשה משתה קרא לעניים ולנשברים ולחים ולעורים׃ ואשריך באשר אין להם לשלם לך כי ישלם לך בתחית הצדיקים׃

ואחד מאנשי הבליעל התלוים גדו לאמר הלא אתה המשיח הושע את עצמך ואתנו׃ ויען האחר ויגער בו לאמר האינך ירא את האלהים בהיותך בעצם הענש הזה׃ והן אנחנו בו כמשט כי לקחנו כי מעשינו אבל זה לא עשה מאומה רע׃ ויאמר אל ישוע זכרני נא אדני בבאך במלכותך׃ ויאמר ישוע אליו אמן אמר אני לך כי היום תהיה עמדי בגן עדן׃

ויען ישוע אמן אמן אני אמר לך אם לא יולד איש מן המים והרוח לא יוכל לבוא אל מלכות האלהים׃

כי ככה אהב האלהים את העולם עד אשר נתן את בנו את יחידו למען לא יאבד כל המאמין בו כי אם יחיה חיי עולמים׃ כי האלהים לא שלח את בנו אל העולם לדין את העולם כי אם למען יושע בו העולם׃ המאמין בו לא ידון ואשר לא יאמין בו כבר נדון כי לא האמין בשם בן האלהים היחיד׃ וזה הוא הדין כי האור בא אל העולם ובני האדם אהבו החשך מן האור כי רעים מעשיהם׃ כי כל על עולה ישנא את האור ולא יבא לאור ן יוכחו מעשיו׃ אבל עשה האמת יבא לאור למען יגלו מעשיו כי נעשו באלהים׃

כל המאמין בבן יש לו חיי עולמים ואשר לא יאמין בבן לא יראה חיים כי אם חרון אלהים ישכן עליו׃

אמן אמן אני אמר לכם השמע דברי ומאמין לשלחי יש לו חיי עולמים ולא יבא במשט כי עבר ממות לחיים׃ אמן אמן אני אמר לכם כי תבוא שעה ועתה היא אשר ישמעו המתים את קול בן האלהים והשמעים חיה יחיו׃ כי כאשר לאב יש חיים בעצמו כן נתן גם לבן להיות לו חיים בעצמו׃ וא שלטן נתן לו לעשות משט כי בן אדם הוא׃ אל תתמהו על זאת כי הנה שעה באה אשר כל שכני קבר את קולו ישמעון׃ ויצאו עשי הטוב לתקומת החיים ועשי הרע לתקומת המשט׃

וזה רצון שלחי אשר כל הראה את הבן ומאמין בו יהיו לו חיי עולמים ואני אקימנו ביום האחרון׃

לא יוכל איש לבוא אלי בלתי אם ימשכהו אבי אשר שלחני ואני אקימנו ביום האחרון׃

אמן אמן אני אמר לכם המאמין בי לו חיי עולמים׃

האכל את בשרי והשתה את דמי יש לו חיי עולמים ואני אקימנו ביום האחרון׃

ויו ישוע ויאמר אליהם אני הלך מזה ותבקשוני ובחטאתכם תמותו אל אשר אני הלך שמה אתם לא תוכלו לבוא׃

ותאמר אליו מרתא ידעתי כי יקום בתקומה ביום האחרון׃ ויאמר אליה ישוע אנכי התקומה והחיים המאמין בי יחיה גם כי ימות׃

עתה משט בא על העולם הזה עתה ישלך שר העולם הזה חוצה׃

ואיש אשר יבזני ולא יקח אמרי יש אחד אשר ידין אתו הדבר אשר דברתי הוא ידין אתו ביום האחרון׃

איש אשר לא יעמד בי השלך כשריג החוצה וייבש וילקטום וישליכום אל תוך האש והיה לבער׃

ויצו אתנו להשמיע לעם ולהעיד כי אתו שם האלהים לשוט החיים והמתים׃

לכן עתה אחרי עבר אלהים על ימות הכלות מצוה הוא את כל בני האדם בכל אי ארץ כי שוב ישובו׃ יען אשר שת יום לשט תבל בצדק על ידי איש אשר הקידו ויתן עדות נאמנה לכלם בהקימו אתו מן המתים׃ וכאשר שמעו תחית מתים אלה הלעיגו לו ואלה אמרו על זאת נשמעך בעת אחרת׃

ותקותי לאלהים אשר גם הם יחכו לה זאת היא כי עתידה להיות תחית המתים לצדיקים ולרשעים׃ ובזאת גם עמלתי להיות תמים לב לאלהים ולאדם תמיד׃

וכאשר מאו להשיג האלהים בדעת נתנם האלהים בידי דעה נמאה לעשות את אשר לא יתכן׃ וירב בקרבם כל חמ זנות ורשע בצע ואון וימלאו קנאה ורצח ומריבה ומרמה ותהכות׃ הלכי רכיל ומלשינים שנאי אלהים וגאים וזדים והוללים וחשבי און ואינם שמעים בקול אבותם׃ נבערים מדעת ובגדים אכזרים נטרי שנאה ולא רחמנים׃ יודעים המה את משט אלהים כי עשי אלה בני מות הם ולא לבד שיעשו את אלה כי גם רצתה נשם בעשיהם׃

לכן אין לך התנצלות אתה בן אדם הדן תהיה מי שתהיה כי במה שתדין את חברך תחיב את נשך באשר אתה הדן תעשה כמעשהו׃ וידענו כי משט אלהים כי האמת על עשי אלה׃ ואתה בן אדם הדן את אשר עלו כאלה ועשית כמעשיהם התחשב להמלט ממשט האלהים׃ או התבוז לעתרת טובו ולחמלתו ולארך רוחו ולא תתבונן כי טובת האלהים תדריך אתך לתשובה׃ ובקשי לבבך הממאן לשוב תצבר לך עברה אל יום עברת האלהים ועת הגלות צדקת משטו׃ אשר ישלם לאיש כמעשהו׃ למתמידים בעשות הטוב ומבקשים את הכבוד וההדר ואת אשר איננו עבד יתן את חיי העולמים׃ ועל בני המרי ואשר לא ישמעו לאמת כי אם לעולה שמעו חרון א וחמה׃ צרה ומצוקה על כל נש אדם עשה הרע על היהודי בראשונה וכן גם על היוני׃ וכבוד והדר ושלום לכל עשה הטוב ליהודי בראשונה וכן גם ליוני׃ כי אין משא נים עם האלהים׃

כי כל אלה אשר חטאו בלי תורה גם בבלי תורה יאבדו ואשר חטאו בתורה גם על י התורה ישטו׃ כי לא שמעי התורה צדיקים לני האלהים כי אם עשי התורה הם יצדקו׃ כי הגוים אשר אין להם תורה בעשותם כדברי התורה מאליהם גם באין תורה הם תורה לנשם׃ בהראותם מעשה התורה כתוב על לבם ודעתם מעידה בהם ומחשבותם בקרבם מחיבות זאת את זאת או גם מזכות׃ ביום אשר ישט האלהים את כל תעלמות בני האדם ביד ישוע המשיח כי בשורתי׃

ואנחנו ידענו כי כל מה שאמרה התורה מדברת אל אלה אשר תחת התורה למען יכר כל ה והיה כל העולם מחיב לני אלהים׃

כי אם גם למעננו אשר עתידה להחשב לנו המאמינים במי שהעיר את ישוע אדנינו מן המתים׃ אשר נמר בעבור שעינו ונעור לבעבור צדקנו׃

לכן נקברנו אתו בטבילה למות למען כאשר נעור המשיח מן המתים בכבוד האב כן נתהלך גם אנחנו בחיים מחדשים׃ כי אם נדבקנו בדמיון מותו אכן גם נהיה דבוקים לתחיתו׃

אכן עתה בהיותכם משחררים מידי החטא ומשעבדים לאלהים יש לכם ריכם לקדשה ואחריתו חיי עולם׃ כי שכר החטא הוא המות ומתנת חד אלהים היא חיי העולם במשיח ישוע אדנינו׃

על כן אין אשמה באלה אשר הם במשיח ישוע המתהלכים בלא כבשר כי אם לי הרוח׃ כי תורת רוח החיים במשיח ישוע שחררה אתי מתורת החטא והמות׃

אל תנקמו נקם ידידי כי אם תנו מקום לרגז כי כתוב לי נקם ושלם אמר יהוה׃

ואתה למה זה תדין את אחיך או אתה למה תבוז לאחיך הלא כלנו עתידים לעמד לני כא דין אלהים׃ כי כתוב חי אני נאם יהוה כי לי תכרע כל ברך וכל לשון תודה לאלהים׃ הנה נא כל אחד ממנו על נשו יתן חשבון לאלהים׃

אשר גם יקים אתכם ער עת קץ להיות נקיים ביום אדנינו ישוע המשיח׃

]11-01[׃ ואם יבנה הבונה על היוד הזה זהב או כ או אבנים יקרות או עץ או חציר או קש׃ מעשה כל איש יגלה כי היום הוא יבררהו כי באש יראה ואת מה מעשה כל איש ואיש האש תבחננו׃ אם יעמד מעשה איש אשר בנה עליו יקבל שכרו׃ ואם ישר מעשהו יידנו והוא יושע אך כמו מצל מאש׃

על כן אל תשטו שוט לני העת עד כי יבוא האדון אשר גם יוציא לאור את תעלמות החשך ויגלה את עצת הלבבות ואז תהיה תהלה לכל איש מאת האלהים׃

הלא ידעתם כי הרשעים לא יירשו את מלכות האלהים אל תתעו את נשותיכם לא הזנים לא עבדי אלילים לא המנאים ולא הקדשים ולא השכבים את זכר׃ לא הגנבים ולא בצעי בצע לא הבאים ולא המגדים ולא הגזלנים כל אלה לא יירשו את מלכות האלהים׃ וכאלה לנים היו מקצתכם אבל רחצתם אבל קדשתם אבל הצדקתם בשם האדון ישוע וברוח אלהינו׃

כי אם נבחן את נשנו לא נהיה נדונים׃

ועתה המשיח הוקם מן המתים ויהי לראשית הישנים׃ כי אחרי אשר בא המות על ידי אדם אחד גם תחית המתים באה על ידי אדם אחד׃ כי כאשר באדם מתים כלם כן גם יחיו כלם במשיח׃ וכל אחד ואחד בדרו ראשית כלם המשיח ואחרי כן אשר הם למשיח בבואו׃ ואחרי כן הקץ כשימר את המלכות אל האלהים האב אחרי בטלו כל משרה וכל שלטן וגבורה׃ כי הוא מלך ימלך עד כי ישית את כל איביו תחת רגליו׃ ואחרון האיבים אשר יבטל הוא המות׃ כי כל שת תחת רגליו ובאמרו כל הושת תחתיו ברור הוא שהשת כל תחתיו איננו בכלל׃ וכאשר יושת הכל תחתיו אז הבן גם הוא יושת תחת השת כל תחתיו למען יהיה האלהים הכל בכל׃

וכן גם בתחיה המתים הן יזרע בכליון ויקום בלא כליון׃ יזרע בבזיון ויקום בכבוד יזרע בחלשה ויקום בגבורה׃ יזרע גו נשי ויקום גו רוחני יש גו נשי ויש גו רוחני׃ כן גם כתוב ויהי האדם הוא אדם הראשון לנש חיה אדם האחרון לרוח מחיה׃ אבל לא של הרוח היא הראשונה אלא של הנש ואחרי כן של הרוח׃ האדם הראשון מן האדמה הוא של ער והאדם השני הוא האדון מן השמים׃ וכמו אשר הוא מער ככה גם אשר הם מער וכמו אשר הוא מן השמים ככה גם אשר הם מן השמים׃ וכאשר לבשנו דמות האדם אשר מער כן נלבש גם דמות האדם אשר מן השמים׃

וזאת אני אמר אחי כי בשר ודם לא יוכל לרשת את מלכות האלהים ואשר יכלה לא יירש את אשר לא יכלה׃ הנה וד אגידה לכם הן לא כלנו נישן המות אבל כלנו נתחל׃ ברגע אחד כהר עין כתקע השור האחרון כי יתקע בשור והמתים יחיו בלי כליון ואנחנו נתחל׃ כי מה שעתה לכליון לבוש ילבש אל כליון ואמר ימות יבוש ילבש אל מות׃ וכשילבש מה שעתה לכליון אל כליון ומה שעתה למות ילבש אל מות אז יהיה דבר הכתוב בלע המות לנצח׃

כי כלנו עתידים להראות לני כא דין המשיח למען יקבל איש ואיש כי עלו בחיי גוו אם טוב ואם רע׃ ועתה יען אשר ידענו יראת האדון נדבר על לב בני אדם ולאלהים אנחנו גלוים ואקוה כי גלוים אנחנו גם במדעכם׃

כי ירא אנכי ן בבאי לא אמצא אתכם כאשר חצתי ואתם גם אתם לא תמצאו אתי כאשר חצתם ן יהיה בכם מצה וקנאה ורגז ומריבות ודבה רעה ורכילות וגאות ומבוכה׃ ן אשוב לבוא וישילני אלהי אצלכם ואתאבל על רבים אשר חטאו כבר ולא שבו מן הטמאה ומן הזנות ומן הזמה אשר עשו׃

וגלוים הם עלי הבשר אשר הם נאו זנות טמאה וזמה׃ עבודת אלילים וכשו איבות ומצות וקנאה ורגז מריבות מחלקות וכתות׃ צרות עין ושיכות דמים ושרון וזוללות ודומיהן אשר אמר עליהן כמו שאמרתי כבר כי עשי אלה לא ינחלו מלכות האלהים׃

אל תתעו לא יתן אלהים להתל בו כי מה שזרע האדם אתו יקצר׃ הזרע בבשרו יקצר כליון משברו והזרע ברוח יקצר מן הרוח חיי עולם׃

אשר בו לנו הדיום בדמו וליחת השעים כרב חדו׃

אבל זנות וכל טמאה ואהבת בצע בל יזכר ביניכם כאשר נאוה לקדשים׃ גם לא נבול ה ודברי כלות ולעג אשר לא כהגן כי אם קול תודה׃ כי זאת ידע תדעו כי כל זנה וטמא ואהב בצע שהוא עבד אלילים אין לו חלק ונחלה במלכות המשיח והאלהים׃ אל ישיא איש אתכם בדברי ריק כי בגלל אלה חרון אלהים בא על בני המרי׃

לדעת אתו ואת גבורת תחיתו והתחברות ענוייו ולהדמות למותו׃ להגיע אם אוכל אל תחית המתים׃

אשר אחריתם האבדון אשר כרם אלהיהם וכבודם בבשתם וקרבם הבלי חלד׃ כי אזרחותנו בשמים היא ומשם מחכים אנחנו למושיענו אדנינו ישוע המשיח׃ [

אשר הוא חלצנו מממשלת החשך והעבירנו למלכות בן אהבתו׃ אשר יש לנו בו הדיון בדמו ליחת החטאים׃

עתה רצה אתכם בגו בשרו על ידי מותו להעמידכם לניו קדשים ובלי מום ודי׃ אם תעמדו מידים ונכונים באמונה ולא תזועו מתוחלת הבשורה אשר שמעתם ואשר נשמעה לכל הנברא תחת השמים ואני ולו הייתי לה למשרת׃

על כן תמותתו את אבריכם בארץ את הזנות והטמאה והזמה והתאות הרעות ונטות אחרי הבצע אשר היא עבודת אלילים׃ כי בגלל אלה בא חרון אלהים על בני חמרי׃ אשר גם אתם הלכתם בהם מלנים בחיותכם בתוכם׃ אך עתה הירו מכם כל אלה את הרגז את הכע את הרשע את הגדו ואת דברי נבלה מיכם׃ ואל תשקרו איש בעמיתו כי שטתם את האדם הישן עם עלותיו׃

וכל עשה עול הוא ישא העול אשר עשה ואין שם משא נים׃

ויכונן את לבבכם להיות תמים בקדשה לני אלהינו אבינו בבוא ישוע המשיח אדנינו עם כל קדשיו׃

והוא אלהי השלום יקדש אתכם קדשה שלמה וכל רוחכם ונשכם וגוכם ישמר תמים בבוא אדנינו ישוע המשיח׃

לאות צדקת משט אלהים למען תמצאו ראוים למלכות האלהים אשר בעבורה גם תענו׃ באשר צדיק האלהים לגמל לחץ ללחציכם׃ ולכם הנלחצים רוחה אתנו יחד בהגלות האדון ישוע מן השמים עם מלאכי עזו׃ באש להבה להשיב נקם לאשר לא ידעו את האלהים ולא שמעו לבשורת אדנינו ישוע המשיח׃ אשר ישאו משט אבדן עולם מאת ני האדון ומהדר גאונו׃ בבאו ביום ההוא להכבד בקדשיו ולהתלא בכל המאמינים כי האמנתם לעדותנו אליכם׃

אבל ידענו כי התורה טובה היא אם יתנהג בה האדם כתורה׃ בדעתו זאת כי חק לא הושם בעבור הצדיק אלא בעבור הוררים והמרדים הרשעים והחטאים עשי זמה ונבלה מכי אב ומכי אם ומרצחים׃ וזנים ושכבים את זכר וגנבי נש וכזבים ונשבעים לשקר וכל מעשה הך מן הלקח הבריא׃ כי בשורת כבוד האל המברך אשר קדה עלי׃

וזאת תצוה למען תהיינה בלא די׃

כי לא הבאנו מאומה לעולם בידוע שגם לא נוכל להוציא ממנו מאומה׃

כי שמור תשמר את המצוה באין שמץ ודי עד הועת המשיח ישוע אדנינו׃

נאמן הדבר הזה כי אם מתנו אתו גם אתו נחיה׃ אם נבל גם נמלך אתו ואם ננכר גם הוא ינכר אתנו׃

לכן אני מעיד בך נגד האלהים ונגד אדנינו ישוע המשיח הבא לשט את החיים ואת המתים בהועתו ובמלכותו׃

כי עתה זה אך נך ועת טירתי הגיעה׃ המלחמה הטובה נלחמתי את המרוצה השלמתי את האמונה שמרתי׃ ומעתה שמור לי כתר הצדקה אשר ביום ההוא יתננו לי האדון השט הצדיק ולא לי לבדי כי גם לכל אהבי הועתו׃

לכן אנחנו חיבים ביותר להכין לבבנו אל אשר שמענו ן ילוז ויאבד ממנו׃ כי אם הדבר הנאמר על ידי המלאכים היה קים וכל שע ומרי נשא את ענשו כמשט׃ איך נמלט אנחנו אם לא נשים לב לתשועה גדולה אשר כזאת הנאמרה מתחלה בי האדון ותקים לנו על ידי שמעיה׃

וכאשר נגזר על בני אדם עם אחת המות ואחריו הדין׃

אז אמרתי הנה באתי במגלת ר כתוב עלי לעשות רצונך אלהי׃

ונתבוננה זה על זה לעורר אתנו לאהבה ולמעשים טובים׃ ואל נעזב את כנאיתנו כמנהג קצת אנשים כי אם נוכיח איש את אחיו וביותר בראתכם כי קרוב היום׃ כי אם נחטא בזדון אחרי אשר קבלנו דעת האמת לא ישאר עוד זבח קרבן לכר על החטא׃ כי אם בעותי הדין העתיד ואש קנאה אשר תאכל את הצררים׃

כי ידענו את האמר לי נקם ושלם ועוד כי ידין יהוה עמו׃ מה נורא לנל ביד אלהים חיים׃

כי אם באתם אל הר ציון ואל עיר אלהים חיים אל ירושלים שבשמים׃ ואל עצרת רבבות המלאכים ועדת הבכורים הכתובים בשמים ואל אלהים שט הכל ואל רוחות הצדיקים הנשלמים׃

האישות תיקר בכל וערש יצועכם אל יחלל את הזנים ואת המנאים ידין אלהים׃

כי דינו עת החיים אשר עברה לעשות כחץ הגוים בלכתנו בדרכי זמה ובתאות כבאי יין וזללי בשר ורדי שכר ותועבות עבדת האלילים׃

אשר יתנו חשבון לני העתיד לשט החיים והמתים׃ כי על כן התבשרו גם המתים למען ישטו בבשר לי דרך בני אדם ויחיו ברוח לי דרך אלהים׃ הן קץ הכל קרב לכן היו צנועים וערים להתלל׃

כי עת החל המשט מבית אלהים ואם ממנו ראשנה מה אוא תהיה אחרית הממרים את בשורת אלהים׃

כי לא ח אלהים על המלאכים אשר חטאו כי אם הורידם לקצבי הרים ויגירם בכבלי אל לשמרם למשט׃

כי יודע יהוה להציל את חידיו מניון ולחשך את הרשעים ליום המשט להשיב גמולם להם׃ וביותר את ההלכים אחרי הבשר בתאות תבל ובזים את הממשלה עזי נים הלכים בשרירות לבם ולא יחרדו מחר את השררות׃ אשר א המלאכים הגדולים מהם בעז וכח לא יגדום לני יהוה במשטם׃ והמה כבהמות הכלות הנולדות כחק טבעם ללכד ולשחת יאבדו באבוד נשם יען חרו את אשר לא הבינו וישאו גמול עולתם׃ אשר עדנת יומם לענג יחשבו מטנים ומום בם המתנקים במדוחי נשם ואכלים ושתים עמכם׃ עינים להם מלאות נאים אשר לא תחדלות מחטוא ואת נשות התאים יצודדו ולב מלמד בצע להם בני המארה׃ את הדרך הישר עזבו ויתעו וילכו בדרך בלעם בן בעור אשר אהב שכר העולה׃ ותהי לו תוכחת על חטאתו כי הבהמה האלמת דברה בקול אדם ותעצר באולת הקם׃ בארות בלי מים המה עבים נדים בערה אשר שמור להם חשך אלה לעולם׃

גם השמים והארץ אשר לנינו נצנו בדברו והם שמורים לאש ליום הדין ואבד אנשי הרשע׃ וזאת האחת אל תעלם מכם אהובים כי יום אחד כאל שנים בעיני יהוה ואל שנים כיום אחד׃ ולא יאחר יהוה את אשר הבטיח כאשר יש חשבים אתה לאחור כי אך האריך או בעבורנו ולא יחץ באבד איש כי אם בנות כלם לתשובה׃

בא יבא יום יהוה כגנב בלילה אז השמים בשאון יחלו והידות יבערו והתמגגו והארץ והמעשים אשר עליה ישרו׃ ועתה אם כל אלה ימוגו מה מאד חיבים אתם להתהלך בקדשה ובחידות׃ ולחכות לבא יום יהוה ולהחיש אתו אשר בגללו השמים ימוגו באש והידות יבערו ונמו׃ ואנחנו כי הבטחתו מחכים לשמים חדשים ולארץ חדשה אשר צדק ילין בם׃

על כן אהובים אשר לאלה חכיתם שקדו להמצא לניו בשלום נקים וזכים משע׃

ראו מה גדלה אהבת האב הנתונה לנו אשר נקרא בני האלהים על כן העולם איננו ידע אתנו יען כי אותו לא ידע׃ אהובי עתה בנים לאלהים אנחנו ועוד לא נגלה מה נהיה אך ידענו כי בהגלותו נדמה לו כי נראהו כאשר הוא׃

אנחנו ידענו כי עברנו מן המות אל החיים על כי נאהב את אחינו איש אשר לא יאהב את אחיו ישאר במות׃ כל השנא את אחיו רצח נש הוא וידעתם כי כל רצח נש לא יתקימו בו חיי עולמים׃

ובזאת נשלמה בנו האהבה בהיות לנו בטחון ביום הדין כי כמהו כן גם אנחנו בעולם הזה׃

וזאת היא העדות כי חיי עולמים נתן לנו האלהים והחיים האלה בבנו המה׃ אשר יש לו הבן יש לו החיים ואשר אין לו בן האלהים אין לו החיים׃

והמלאכים אשר לא שמרו את משרתם כי אם עזבו את זבלם שמרם במורות עולם ובאלה למשט היום הגדול׃ כאשר דום ועמרה והערים ביבותיהן אשר הזנו כמוהם וילכו אחרי בשר זר נהיו כראי כי נמרו למור אש עולם׃

משברי ים עזים אשר יגרשו בשתם ככבים תעים אשר חשך אלה צון להם עדי עד׃

לעשות משט בכלם ולהוכיח כל רשעי ארץ על כל מעשי רשעתם ועל כל הקשות אשר דברו עליו חטאים אנשי רשע׃

הבדילו את אלה והתנהגו עמהם ברחמים׃ ואת אלה תושיעו באימה וחלצתם אתם מתוך האש וגעלתם גם את הלבוש המגאל בחלאת הבשר׃ ולאשר יכול לשמרכם בבלי מכשול ולהעמיד אתכם בששון תמימים לני כבודו׃

וכראתי אותו ואל לרגליו כמת וישת עלי יד ימינו ויאמר אל תירא אני הראשון והאחרון והחי׃ ואהי מת והנני חי לעולמי עולמים אמן ובידי מתחות שאול ומות׃

מי אשר אזן לו ישמע את אשר הרוח אמר לקהלות המנצח אתן לו לאכל מעץ החיים אשר בתוך גן עדן לאלהים׃

מי אשר אזן לו ישמע את אשר הרוח אמר לקהלות המנצח לא ינזק במות השני׃

המנצח ילבש בגדים לבנים ולא אמחה את שמו מר החיים ואודה שמו לני אבי ולני מלאכיו׃

המנצח אתננו לשבת אתי על כאי כאשר נצחתי גם אנכי ואשב את אבי על כאו׃

ויזעקו בקול גדול ויאמרו עד מתי אדני הקדוש והאמתי לא תשט ולא תקום את דמינו מישבי הארץ׃

והמלאך השביעי תקע בשור ויהי קלות גדולים בשמים ויאמרו הנה ממלכת העולם היתה לאדיניו ולמשיחו והוא ימלך לעולמי עולמים׃

והגוים קצו ויבא קצך ועת המתים להשט ולתת שכר לעבדיך הנביאים ולקדשים וליראי שמך למקטנם ועד גדולם ולהשחית את משחיתי הארץ׃ ויתח היכל יהוה בשמים וירא ארון בריתו בהיכל ויהי ברקים וקלות ורעמים ורעש וברד כבד׃

ותרמית לא נמצאה ביהם כי תמימים המה לני כא האלהים׃

ויאמר בקול גדול יראו את האלהים והבו לו כבוד כי באה עת משטו והשתחוו לעשה שמים וארץ את הים ומעינות המים׃

גם הוא שתה ישתה מיין חמת אלהים יין בלתי מהול הנמך בכו זעמו ויענה באש וגרית לני המלאכים הקדשים ולני השה׃ ועשן ענוים יעלה לעולמי עד ולא ימצאו מנוחה יומם ולילה המשתחוים לחיה ולצלמה ואשר ישא את תו שמה׃

ואשמע את מלאך המים אמר צדיק אתה ההוה והיה והקדוש כי כן שטת׃ כי דם קדשים ונביאים שכו ודם השקיתם כי גמול ידם הוא׃ ואשמע את המזבח אמר אמנם כן יהוה אלהים צבאות אמת וצדק משטיך׃

אחרי כן שמעתי קול גדול כקול המון רב בשמים האמרים הללויה הישועה והכבוד והעז ליהוה אלהינו׃ כי אמת וישר משטיו כי שט את הזונה הגדולה אשר השחיתה את הארץ בתזנתה וידרש מידה טאת דם עבדיו׃ וישנו ויאמרו הללויה ועשנה יעלה לעולמי עולמים׃

ויאמר אלי כתב אשרי הקרואים אל משתה חתנת השה ויאמר אלי אלה הדברים אמת הם דברי אלהים׃

וארא את השמים נתחים והנה ו לבן והרכב עליו נקרא נאמן ואמתי ובצדק הוא שט ולחם׃

וארא כאות וישבו עליהם והמשט נתן בידם ונשות ההרוגים על עדות ישוע ועל דבר האלהים ואשר לא השתחוו לחיה ולצלמה ולא קבלו את תוה על מצחותם ועל ידם ויקומו ויחיו וימלכו עם המשיח אל שנים׃ ושאר המתים לא קמו לחיים עד כלות אל השנים זאת היא התחיה הראשונה׃

וארא כא לבן וגדול ואת הישב עליו אשר מניו נו ארץ ושמים ולא נמצא להם מקום׃ וארא את המתים הקטנים עם הגדלים עמדים לני הכא ורים נתחים ויתח ר אחר אשר הוא ר החיים וישטו המתים על י הכתוב ברים כמעשיהם׃ ויתן הים את מתיו והמות והשאול נתנו את מתיהם וישטו איש איש כמעשיהם׃ והמות והשאול השלכו באגם האש והוא המות השני׃ וכל איש אשר לא נמצא כתוב בר החיים השלך באגם האש׃

וארא שמים חדשים וארץ חדשה כי השמים הראשנים והארץ הראשונה עברו והים איננו עוד׃ וארא את העיר הקדושה ירושלים החדשה ירדת מאת האלהים מן השמים נכונה ככלה המקשטת לבעלה׃ ואשמע קול גדול מן השמים לאמר הנה משכן אלהים עם בני האדם ושכן בתוכם והמה יהיו לו לעם והוא האלהים יהיה אתם אלהיהם׃ ומחה אלהים כל דמעה מעיניהם והמות לא יהיה עוד וגם אבל וזעקה וכאב לא יהיה עוד כי הראשנות עברו׃

ויאמר הישב על הכא הנני עשה הכל חדש ויאמר אלי כתב כי הדברים האלה אמתים ונאמנים הם׃ ויאמר אלי היה נהיתה אני האל והתו הראש והו אני אתן לצמא ממעין מים חיים חנם׃ המנצח יירש הכל ואני אהיה לו לאלהים והוא יהיה לי לבן׃ אבל רכי הלב ואשר אינם מאמינים והמגאלים והמרצחים והזנים והמכשים ועבדי האלילים וכל המכזבים חלקם יהיה באגם הבער באש וגרית אשר הוא המות השני׃

ולא יבוא בה כל טמא ועשה תועבה ושקר כי אם הכתובים בר החיים של השה׃

החומ יוי לחמ והטמא יוי להטמא והצדיק יוי להצדק והקדוש יוי להתקדש׃ והנני בא מהר ושכרי אתי לשלם לכל איש כמעשהו׃