16 – אוכל שהוקרב לאלילים

ויאמר יעקב אל ביתו ואל כל אשר עמו הרו את אלהי הנכר אשר בתככם והטהרו והחליו שמלתיכם׃

לא יהיה לך אלהים אחרים על ני׃ לא תעשה לך ל וכל תמונה אשר בשמים ממעל ואשר בארץ מתחת ואשר במים מתחת לארץ׃ לא תשתחוה להם ולא תעבדם כי אנכי יהוה אלהיך אל קנא קד עון אבת על בנים על שלשים ועל רבעים לשנאי׃

ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו ושם אלהים אחרים לא תזכירו לא ישמע על יך׃

כי את מזבחתם תתצון ואת מצבתם תשברון ואת אשריו תכרתון׃ כי לא תשתחוה לאל אחר כי יהוה קנא שמו אל קנא הוא׃ ן תכרת ברית ליושב הארץ וזנו אחרי אלהיהם וזבחו לאלהיהם וקרא לך ואכלת מזבחו׃ ולקחת מבנתיו לבניך וזנו בנתיו אחרי אלהיהן והזנו את בניך אחרי אלהיהן׃

אל תנו אל האלילים ואלהי מכה לא תעשו לכם אני יהוה אלהיכם׃

לא יהיה לך אלהים אחרים על ני׃ לא תעשה לך ל כל תמונה אשר בשמים ממעל ואשר בארץ מתחת ואשר במים מתחת לארץ׃ לא תשתחוה להם ולא תעבדם כי אנכי יהוה אלהיך אל קנא קד עון אבות על בנים ועל שלשים ועל רבעים לשנאי׃

ונתנם יהוה אלהיך לניך והכיתם החרם תחרים אתם לא תכרת להם ברית ולא תחנם׃ ולא תתחתן בם בתך לא תתן לבנו ובתו לא תקח לבנך׃ כי ייר את בנך מאחרי ועבדו אלהים אחרים וחרה א יהוה בכם והשמידך מהר׃ כי אם כה תעשו להם מזבחתיהם תתצו ומצבתם תשברו ואשירהם תגדעון ויליהם תשרון באש׃

ילי אלהיהם תשרון באש לא תחמד כ וזהב עליהם ולקחת לך ן תוקש בו כי תועבת יהוה אלהיך הוא׃ ולא תביא תועבה אל ביתך והיית חרם כמהו שקץ תשקצנו ותעב תתעבנו כי חרם הוא׃

והיה אם שכח תשכח את יהוה אלהיך והלכת אחרי אלהים אחרים ועבדתם והשתחוית להם העדתי בכם היום כי אבד תאבדון׃ כגוים אשר יהוה מאביד מניכם כן תאבדון עקב לא תשמעון בקול יהוה אלהיכם׃

את כל הדבר אשר אנכי מצוה אתכם אתו תשמרו לעשות לא ת עליו ולא תגרע ממנו׃

יקנאהו בזרים בתועבת יכעיהו׃ יזבחו לשדים לא אלה אלהים לא ידעום חדשים מקרב באו לא שערום אבתיכם׃

ויאמר שמואל החץ ליהוה בעלות וזבחים כשמע בקול יהוה הנה שמע מזבח טוב להקשיב מחלב אילים׃ כי חטאת קם מרי ואון ותרים הצר יען מאת את דבר יהוה וימאך ממלך׃

ויצאו את מצבות בית הבעל וישרוה׃ ויתצו את מצבת הבעל ויתצו את בית הבעל וישמהו למחראות עד היום׃

כי גדול יהוה ומהלל מאד ונורא הוא על כל אלהים׃ כי כל אלהי העמים אלילים ויהוה שמים עשה׃

ויזבח לאלהי דרמשק המכים בו ויאמר כי אלהי מלכי ארם הם מעזרים אותם להם אזבח ויעזרוני והם היו לו להכשילו ולכל ישראל׃

כי גדול יהוה ומהלל מאד נורא הוא על כל אלהים׃ כי כל אלהי העמים אלילים ויהוה שמים עשה׃

עצביהם כ וזהב מעשה ידי אדם׃ ה להם ולא ידברו עינים להם ולא יראו׃ אזנים להם ולא ישמעו א להם ולא יריחון׃ ידיהם ולא ימישון רגליהם ולא יהלכו לא יהגו בגרונם׃ כמוהם יהיו עשיהם כל אשר בטח בהם׃

עצבי הגוים כ וזהב מעשה ידי אדם׃ ה להם ולא ידברו עינים להם ולא יראו׃ אזנים להם ולא יאזינו א אין יש רוח ביהם׃ כמוהם יהיו עשיהם כל אשר בטח בהם׃

כי ביום ההוא ימאון איש אלילי כו ואלילי זהבו אשר עשו לכם ידיכם חטא׃

ונתן את אלהיהם באש כי לא אלהים המה כי אם מעשה ידי אדם עץ ואבן ויאבדום׃

אני יהוה הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן ותהלתי לילים׃

נגו אחור יבשו בשת הבטחים בל האמרים למכה אתם אלהינו׃

ודברתי משטי אותם על כל רעתם אשר עזבוני ויקטרו לאלהים אחרים וישתחוו למעשי ידיהם׃

הבנים מלקטים עצים והאבות מבערים את האש והנשים לשות בצק לעשות כונים למלכת השמים והך נכים לאלהים אחרים למען הכעני׃ האתי הם מכעים נאם יהוה הלוא אתם למען בשת ניהם׃ לכן כה אמר אדני יהוה הנה אי וחמתי נתכת אל המקום הזה על האדם ועל הבהמה ועל עץ השדה ועל רי האדמה ובערה ולא תכבה׃

נבער כל אדם מדעת הביש כל צור מל כי שקר נכו ולא רוח בם׃ הבל המה מעשה תעתעים בעת קדתם יאבדו׃

ואמרת שמעו דבר יהוה מלכי יהודה וישבי ירושלם כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני מביא רעה על המקום הזה אשר כל שמעה תצלנה אזניו׃ יען אשר עזבני וינכרו את המקום הזה ויקטרו בו לאלהים אחרים אשר לא ידעום המה ואבותיהם ומלכי יהודה ומלאו את המקום הזה דם נקים׃

והיו בתי ירושלם ובתי מלכי יהודה כמקום התת הטמאים לכל הבתים אשר קטרו על גגתיהם לכל צבא השמים והך נכים לאלהים אחרים׃

ויענו את ירמיהו כל האנשים הידעים כי מקטרות נשיהם לאלהים אחרים וכל הנשים העמדות קהל גדול וכל העם הישבים בארץ מצרים בתרו לאמר׃ הדבר אשר דברת אלינו בשם יהוה איננו שמעים אליך׃ כי עשה נעשה את כל הדבר אשר יצא מינו לקטר למלכת השמים והיך לה נכים כאשר עשינו אנחנו ואבתינו מלכינו ושרינו בערי יהודה ובחצות ירושלם ונשבע לחם ונהיה טובים ורעה לא ראינו׃ ומן אז חדלנו לקטר למלכת השמים והך לה נכים חרנו כל ובחרב וברעב תמנו׃ וכי אנחנו מקטרים למלכת השמים ולהך לה נכים המבלעדי אנשינו עשינו לה כונים להעצבה והך לה נכים׃

ולא יוכל יהוה עוד לשאת מני רע מעלליכם מני התועבת אשר עשיתם ותהי ארצכם לחרבה ולשמה ולקללה מאין יושב כהיום הזה׃ מני אשר קטרתם ואשר חטאתם ליהוה ולא שמעתם בקול יהוה ובתרתו ובחקתיו ובעדותיו לא הלכתם על כן קראת אתכם הרעה הזאת כיום הזה׃

נבער כל אדם מדעת הביש כל צר מל כי שקר נכו ולא רוח בם׃ הבל המה מעשה תעתעים בעת קדתם יאבדו׃

ועל מרא שמיא התרוממת ולמאניא די ביתה היתיו קדמיך ואנתה ורברבניך שגלתך ולחנתך חמרא שתין בהון ולאלהי כא ודהבא נחשא רזלא אעא ואבנא די לא חזין ולא שמעין ולא ידעין שבחת ולאלהא די נשמתך בידה וכל ארחתך לה לא הדרת׃

הם המליכו ולא ממני השירו ולא ידעתי כם וזהבם עשו להם עצבים למען יכרת׃

קראו להם כן הלכו מניהם לבעלים יזבחו וללים יקטרון׃

מה הועיל ל כי לו יצרו מכה ומורה שקר כי בטח יצר יצרו עליו לעשות אלילים אלמים׃

אל תחשבו כי באתי להר את התורה או את דברי הנביאים לא באתי להר כי אם למלאת׃ כי אמן אמר אני לכם עד כי יעברו השמים והארץ לא תעבר יוד אחת או קוץ אחד מן התורה עד אשר יעשה הכל׃ לכן מי אשר יר אחת מן המצות הקטנות האלה וכן ילמד את בני האדם קטון יקרא במלכות השמים ואשר יעשה וילמד אותן הוא גדול יקרא במלכות השמים׃

ויאמר אליהם הא אתם חרי בינה הלא תשכילו כי כל הבא את תוך האדם מחוצה לו לא יטמאנו׃ כי לא יבוא אל לבו כי אם אל כרשו ויצא למוצאות להבר כל אכל׃

הנאמן במעט מזער נאמן גם בהרבה והמעול במעט מזער מעול גם בהרבה׃

אין עבד אשר יוכל לעבד שני אדנים כי ישנא את האחד ויאהב את האחר או ידבק באחד ואת האחר יבזה לא תוכלו עבד את האלהים ואת הממון׃

וכהן בית בל אשר מחוץ לעירם הביא השערה שורים ועטרות ויחץ לזבח הוא והמון העם׃ ויהי כשמע זאת השליחים ולו ובר נבא ויקרעו את בגדיהם וירוצו אל תוך העם׃ ויצעקו לאמר אנשים למה תעשו כזאת גם אנחנו בני אדם חלשים כמוכם ונבשרה אתכם למען שוב תשובו מן הבליכם אלה אל אלהים חיים אשר עשה את השמים ואת הארץ ואת הים ואת כל אשר בם׃

רק לכתב אליהם אשר ירחקו מטמאת האלילים ומן הזנות ומבשר הנחנק ומן הדם׃

כי טוב לני רוח הקדש ולנינו לבלתי שום עליכם משא אחר לבד מאלה הדברים הצריכים׃ אשר תרחקו מזבחי אלילים ומן הדם ומבשר הנחנק ומן הזנות אם מאלה תשמרו את נשתיכם תיטיבו לעשות ושלום לכם׃

ויהי באתינ וולו מהכה להם ותתחמץ רוחו בקרבו בראתו את העיר מלאה אלילים׃

והנה בהיותנו ילידי האלהים לא נכון לנו לחשב כי האלהות תדמה לזהב או לכ או לאבן מעשה חרש ומחשבת בני אדם׃ לכן עתה אחרי עבר אלהים על ימות הכלות מצוה הוא את כל בני האדם בכל אי ארץ כי שוב ישובו׃ יען אשר שת יום לשט תבל בצדק על ידי איש אשר הקידו ויתן עדות נאמנה לכלם בהקימו אתו מן המתים׃

ועל דבר המאמינים בגוים כתבנו וגזרנו אשר לא ישמרו דבר מאלה רק להשמר מזבחי אלילים ומן הדם ומבשר הנחנק ומן הזנות׃ ויקח ולו את האנשים ויטהר אתם וממחרת בא אל המקדש ויגד כי מלאו ימי טהרתם עד כי הקרב קרבן כל אחד מהם׃

ובאמרם חכמים אנחנו היו לכילים׃ וימירו את כבוד האלהים אשר איננו נד בדמות צלם אדם הנד צלם כל עו והולך על ארבע ורמש האדמה׃

ואת החלוש באמונה אותו קבלו ולא לדין את המחשבות׃ יש מאמין כי נכון לאכל כל דבר והחלוש יאכל רק את הירק׃

או הלא ידעתם כי גוכם הוא היכל רוח הקדש השכן בקרבכם אשר קבלתם מאת האלהים וכי לא לעצמכם אתם׃ כי במחיר נקניתם על כן כבדו את האלהים בגוכם וברוחכם אשר לאלהים המה׃

ועל דבר זבחי האלילים ידענו שיש דעה לכלנו הדעת תגביה לב והאהבה היא הבונה׃ החשב כי הוא ידע דבר מה עוד לא ידע מאומה כאשר עליו לדעת אתו׃ אבל אם יאהב איש את האלהים האלהים ידעו׃

ועל דבר אכילת זבחי האלילים הנה ידענו כי האליל אין בעולם ואין אלהים בלתי אחד׃ וא כי יש הנקראים אלהים אם בשמים אם בארץ באשר יש אלהים רבים ואדנים רבים׃ אמנם לנו אך לא אחד האב אשר הכל ממנו ואנחנו אליו ואדון אחד ישוע המשיח אשר הכל על ידו ונחנו על ידו׃

אך לא בכלם הדעת כי יש אשר בזכרם עוד את האליל אכלים כזבח האליל ובכן לבם החלוש יתגאל׃ המאכל לא יקרב אתכם לאלהים כי אם נאכל אין לנו יתרון ואם לא נאכל לא נגרע׃ אבל הזהרו ן יהיה אתו הרשיון שלכם למכשל החלשים׃ כי האיש הראה אתך אשר לך הדעת מב בבית אלילים הלא יעז ברוחו החלוש לאכל מזבחי אלילים׃ ויאבד על ידי דעתך אחיך החלש אשר למענו מת המשיח׃ ואם ככה תחטאו לאחיכם ותכאיבו את רוחם החלוש למשיח אתם חטאים׃ על כן אם מאכלי מכשיל את אחי לא אכל בשר לעולם למען לא אכשיל את אחי׃

על כן חביבי נוו מעבודת אלילים׃ כמו אל נבונים מדבר אנכי ושטו אתם את אשר אמר׃

ראו את ישראל לי הבשר הלא אכלי הזבחים חברי המזבח המה׃ ועתה מה אמר היש ממש באליל אם יש ממש בזבחי אלילים׃ אלא את אשר יזבחו הגוים לשדים הם זבחים ולא לאלהים ואני לא אחץ היתכם חברים לשדים׃ לא תוכלו לשתות יחד כו אדנינו וגם כו השדים ולא תוכלו להתחבר אל שלחן אדנינו וגם אל שלחן השדים׃ הנעז להקניא את אדנינו הכי חזקים אנחנו ממנו׃

הכל ברשותי אבל אין הכל מועיל הכל ברשותי אבל אין הכל בנה׃ איש איש אל יבקש את תועלת עצמו כי אם את תועלת רעהו׃ כל הנמכר במקולין אתו תאכלו ואל תחקרו מני מכשל הלב׃ כי ליהוה הארץ ומלואה׃ ואם יקרא אתכם איש מאשר אינם מאמינים ותרצו ללכת אליו אכול תאכלו מכל אשר ישימו לניכם ואל תחקרו מני מכשול הלב׃ ואיש כי יאמר אליכם זה הוא זבח אלילים אל תאכלו בעבור המודיע ומני מכשול הלב כי ליהוה הארץ ולמואה׃ והלב אשר אני אמר לא לבך כי אם לב רעך כי למה זה תשט חרותי על ידי לב האחר׃ ואם אכל אני בתודה למה אהיה מגד על הדבר אשר אני מודה עליו׃

לכן אם תאכלו או אם תשתו או כל אשר תעשו את הכל עשו לכבוד אלהים׃ ואל תתנו מכשול לא ליהודים ולא ליונים ולא לקהלת אלהים׃ כאשר גם אנכי מבקש להיות רצוי לכל בכל ולא אבקש תועלת עצמי כי אם של הרבים למען יושעו׃

אל תהיו משכי על זר עם חרי אמונה כי אי זה שתות יש לצדקה עם העול ואי זה התחברות לאור עם החשך׃ ואי זה הכמה למשיח עם בליאל או מה חלק המאמין עם שאיננו מאמין׃ ואי זה דבק יש להיכל אלהים עם האלילים כי אתם היכל אלהים חיים כמו שאמר האלהים ושכנתי והתהלכתי בתוכם והייתי להם לאלהים והם יהיו לי לעם׃ על כן צאו מתוכם והברו נאם יהוה וטמא אל תגעו ואני אקבץ אתכם׃

על כן לא ידין איש אתכם על דבר מאכל ומשקה או בענין המועדים וראשי חדשים ושבתות׃ אשר הם צל הדברים העתידים לבא וגום הוא במשיח׃

לכן אם מתם עם המשיח ליודת העולם למה תשתעבדו לחקים כאלו עדכם חיים בעולם׃ אל תאחז אל תטעם אל תגע׃ והם כלם לכליון בתשמישם לי מצות אנשים ולמודיהם׃ הנראים כעין חכמה בעבודה בדויה מלב ובשלות רוח ובענוי הגו שלא כהגן רק להשביע הבשר׃

כי יהם המר מה היה מבואנו אליכם ואיך ניתם מעבודת אלילים ושבתם לאלהים לעבד את אל חי ואמתי׃

אבל הרוח אמר ברוש כי באחרית הימים יהיו אנשים אשר יורו מן האמונה בנותם אל הרוחות המטעות ואל תורת השדים׃ דברי שקרים בחנה ונכוים הם במדעת׃ ארים לקחת אשה ומנעים ממיני מאכל אשר בראם האלהים שיאכלות בתודה המאמינים וידעי האמת׃ כי כל בריאת אלהים טובה היא ואין דבר משקץ אם יאכל בתודה׃ כי יקדש בדבר אלהים ובתלה׃

והיו עשי הדבר ולא שמעיו לבד לרמות את נשכם׃ כי האיש אשר רק שמע את הדבר ולא עשהו נמשל לאיש מביט את תאר הויתו במראה׃ כי הביט אל מראהו וילך לו וברגע שכח מה תארו׃

כל העשה חטא גם שע בתורה הוא והחטא הוא שע בתורה׃

בני השמרו לכם מן האלילים אמן׃

כל העבר על תורת המשיח ואיננו עמד בה אין לו אלהים והעמד בתורת המשיח יש לו גם האב גם הבן׃ כל הבא אליכם ולא יביא את התורה הזאת לא תאו אתו הביתה ולא תשאלו לו לשלום׃ כי השאל בשלומו הוא משתת במעשיו הרעים׃

אך מעט יש לי עליך כי שם עמך אנשים דבקים בתורת בלעם אשר הורה את בלק לתת מכשול לני בני ישראל לאכל מזבחי אלילים ולזנות׃

אך מעט יש לי עליך כי תניח את האשה איזבל האמרת כי היא נביאה ללמד ולהתעות את עבדי לזנות ולאכל זבחי אלילים׃ ואתן לה זמן לשוב והיא מאנה לשוב מתזנותיה׃ הנני מיל אתה על מטה ואת המנאים אתה בצרה גדולה אם לא ישובו ממעשיהם׃ והרגתי במות את בניה וידעו כל הקהלות כי אני חקר כליות ולב ונתתי לכם לכל איש כרי מעלליו׃

ושאר בני אדם אשר לא נהרגו במגות האלה בכל זאת לא שבו ממעשי ידיהם מהשתחות עוד לשדים ולעצבי זהב וכ ונחשת ואבן ועץ אשר לא יראו ולא ישמעו ולא יהלכו׃

אבל רכי הלב ואשר אינם מאמינים והמגאלים והמרצחים והזנים והמכשים ועבדי האלילים וכל המכזבים חלקם יהיה באגם הבער באש וגרית אשר הוא המות השני׃