17 – דתות כזב

והנחש היה ערום מכל חית השדה אשר עשה יהוה אלהים ויאמר אל האשה א כי אמר אלהים לא תאכלו מכל עץ הגן׃

ויאמרו הבה נבנה לנו עיר ומגדל וראשו בשמים ונעשה לנו שם ן נוץ על ני כל הארץ׃ וירד יהוה לראת את העיר ואת המגדל אשר בנו בני האדם׃ ויאמר יהוה הן עם אחד ושה אחת לכלם וזה החלם לעשות ועתה לא יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות׃ הבה נרדה ונבלה שם שתם אשר לא ישמעו איש שת רעהו׃ ויץ יהוה אתם משם על ני כל הארץ ויחדלו לבנת העיר׃ על כן קרא שמה בבל כי שם בלל יהוה שת כל הארץ ומשם היצם יהוה על ני כל הארץ׃

ויאמר לה מלאך יהוה הנך הרה וילדת בן וקראת שמו ישמעאל כי שמע יהוה אל עניך׃ והוא יהיה רא אדם ידו בכל ויד כל בו ועל ני כל אחיו ישכן׃

ויאמר אברהם אל האלהים לו ישמעאל יחיה לניך׃ ויאמר אלהים אבל שרה אשתך ילדת לך בן וקראת את שמו יצחק והקמתי את בריתי אתו לברית עולם לזרעו אחריו׃ ולישמעאל שמעתיך הנה ברכתי אתו והריתי אתו והרביתי אתו במאד מאד שנים עשר נשיאם יוליד ונתתיו לגוי גדול׃ ואת בריתי אקים את יצחק אשר תלד לך שרה למועד הזה בשנה האחרת׃

ויקח אברהם את ישמעאל בנו ואת כל ילידי ביתו ואת כל מקנת כו כל זכר באנשי בית אברהם וימל את בשר ערלתם בעצם היום הזה כאשר דבר אתו אלהים׃

ויבא משה ואהרן אל רעה ויעשו כן כאשר צוה יהוה וישלך אהרן את מטהו לני רעה ולני עבדיו ויהי לתנין׃ ויקרא גם רעה לחכמים ולמכשים ויעשו גם הם חרטמי מצרים בלהטיהם כן׃ וישליכו איש מטהו ויהיו לתנינם ויבלע מטה אהרן את מטתם׃ ויחזק לב רעה ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה׃

ויעשו כן חרטמי מצרים בלטיהם ויחזק לב רעה ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה׃

ויט אהרן את ידו על מימי מצרים ותעל הצרדע ותכ את ארץ מצרים׃ ויעשו כן החרטמים בלטיהם ויעלו את הצרדעים על ארץ מצרים׃

ויעשו כן ויט אהרן את ידו במטהו ויך את ער הארץ ותהי הכנם באדם ובבהמה כל ער הארץ היה כנים בכל ארץ מצרים׃ ויעשו כן החרטמים בלטיהם להוציא את הכנים ולא יכלו ותהי הכנם באדם ובבהמה׃ ויאמרו החרטמים אל רעה אצבע אלהים הוא ויחזק לב רעה ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה׃

ולא יכלו החרטמים לעמד לני משה מני השחין כי היה השחין בחרטמם ובכל מצרים׃

לא יהיה לך אלהים אחרים על ני׃ לא תעשה לך ל וכל תמונה אשר בשמים ממעל ואשר בארץ מתחת ואשר במים מתחת לארץ׃ לא תשתחוה להם ולא תעבדם כי אנכי יהוה אלהיך אל קנא קד עון אבת על בנים על שלשים ועל רבעים לשנאי׃

לא תעשון אתי אלהי כ ואלהי זהב לא תעשו לכם׃

מכשה לא תחיה׃

זבח לאלהים יחרם בלתי ליהוה לבדו׃

ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו ושם אלהים אחרים לא תזכירו לא ישמע על יך׃

וירא העם כי בשש משה לרדת מן ההר ויקהל העם על אהרן ויאמרו אליו קום עשה לנו אלהים אשר ילכו לנינו כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו׃ ויאמר אלהם אהרן רקו נזמי הזהב אשר באזני נשיכם בניכם ובנתיכם והביאו אלי׃ ויתרקו כל העם את נזמי הזהב אשר באזניהם ויביאו אל אהרן׃ ויקח מידם ויצר אתו בחרט ויעשהו עגל מכה ויאמרו אלה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים׃

רו מהר מן הדרך אשר צויתם עשו להם עגל מכה וישתחוו לו ויזבחו לו ויאמרו אלה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים׃ ויאמר יהוה אל משה ראיתי את העם הזה והנה עם קשה ער הוא׃ ועתה הניחה לי ויחר אי בהם ואכלם ואעשה אותך לגוי גדול׃

וישב משה אל יהוה ויאמר אנא חטא העם הזה חטאה גדלה ויעשו להם אלהי זהב׃

כי את מזבחתם תתצון ואת מצבתם תשברון ואת אשריו תכרתון׃ כי לא תשתחוה לאל אחר כי יהוה קנא שמו אל קנא הוא׃ ן תכרת ברית ליושב הארץ וזנו אחרי אלהיהם וזבחו לאלהיהם וקרא לך ואכלת מזבחו׃ ולקחת מבנתיו לבניך וזנו בנתיו אחרי אלהיהן והזנו את בניך אחרי אלהיהן׃ אלהי מכה לא תעשה לך׃

ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירם אשר הם זנים אחריהם חקת עולם תהיה זאת להם לדרתם׃

אל תנו אל האלילים ואלהי מכה לא תעשו לכם אני יהוה אלהיכם׃

לא תאכלו על הדם לא תנחשו ולא תעוננו׃

ושרט לנש לא תתנו בבשרכם וכתבת קעקע לא תתנו בכם אני יהוה׃

אל תנו אל האבת ואל הידענים אל תבקשו לטמאה בהם אני יהוה אלהיכם׃

ואל בני ישראל תאמר איש איש מבני ישראל ומן הגר הגר בישראל אשר יתן מזרעו למלך מות יומת עם הארץ ירגמהו באבן׃ ואני אתן את ני באיש ההוא והכרתי אתו מקרב עמו כי מזרעו נתן למלך למען טמא את מקדשי ולחלל את שם קדשי׃

והנש אשר תנה אל האבת ואל הידענים לזנות אחריהם ונתתי את ני בנש ההוא והכרתי אתו מקרב עמו׃

ואיש או אשה כי יהיה בהם אוב או ידעני מות יומתו באבן ירגמו אתם דמיהם בם׃

לא תעשו לכם אלילם ול ומצבה לא תקימו לכם ואבן משכית לא תתנו בארצכם להשתחות עליה כי אני יהוה אלהיכם׃

והשמדתי את במתיכם והכרתי את חמניכם ונתתי את גריכם על גרי גלוליכם וגעלה נשי אתכם׃

והורשתם את כל ישבי הארץ מניכם ואבדתם את כל משכיתם ואת כל צלמי מכתם תאבדו ואת כל במתם תשמידו׃

ונשמרתם מאד לנשתיכם כי לא ראיתם כל תמונה ביום דבר יהוה אליכם בחרב מתוך האש׃ ן תשחתון ועשיתם לכם ל תמונת כל מל תבנית זכר או נקבה׃ תבנית כל בהמה אשר בארץ תבנית כל צור כנ אשר תעו בשמים׃ תבנית כל רמש באדמה תבנית כל דגה אשר במים מתחת לארץ׃ ון תשא עיניך השמימה וראית את השמש ואת הירח ואת הכוכבים כל צבא השמים ונדחת והשתחוית להם ועבדתם אשר חלק יהוה אלהיך אתם לכל העמים תחת כל השמים׃

כי יהוה אלהיך אש אכלה הוא אל קנא׃

לא יהיה לך אלהים אחרים על ני׃ לא תעשה לך ל כל תמונה אשר בשמים ממעל ואשר בארץ מתחת ואשר במים מתחת לארץ׃ לא תשתחוה להם ולא תעבדם כי אנכי יהוה אלהיך אל קנא קד עון אבות על בנים ועל שלשים ועל רבעים לשנאי׃

לא תלכון אחרי אלהים אחרים מאלהי העמים אשר ביבותיכם׃ כי אל קנא יהוה אלהיך בקרבך ן יחרה א יהוה אלהיך בך והשמידך מעל ני האדמה׃

ולא תתחתן בם בתך לא תתן לבנו ובתו לא תקח לבנך׃ כי ייר את בנך מאחרי ועבדו אלהים אחרים וחרה א יהוה בכם והשמידך מהר׃ כי אם כה תעשו להם מזבחתיהם תתצו ומצבתם תשברו ואשירהם תגדעון ויליהם תשרון באש׃

אבד תאבדון את כל המקמות אשר עבדו שם הגוים אשר אתם ירשים אתם את אלהיהם על ההרים הרמים ועל הגבעות ותחת כל עץ רענן׃ ונתצתם את מזבחתם ושברתם את מצבתם ואשריהם תשרון באש וילי אלהיהם תגדעון ואבדתם את שמם מן המקום ההוא׃ לא תעשון כן ליהוה אלהיכם׃

השמר לך ן תנקש אחריהם אחרי השמדם מניך ון תדרש לאלהיהם לאמר איכה יעבדו הגוים האלה את אלהיהם ואעשה כן גם אני׃ לא תעשה כן ליהוה אלהיך כי כל תועבת יהוה אשר שנא עשו לאלהיהם כי גם את בניהם ואת בנתיהם ישרו באש לאלהיהם׃

כי יקום בקרבך נביא או חלם חלום ונתן אליך אות או מות׃ ובא האות והמות אשר דבר אליך לאמר נלכה אחרי אלהים אחרים אשר לא ידעתם ונעבדם׃ לא תשמע אל דברי הנביא ההוא או אל חולם החלום ההוא כי מנה יהוה אלהיכם אתכם לדעת הישכם אהבים את יהוה אלהיכם בכל לבבכם ובכל נשכם׃

כי ייתך אחיך בן אמך או בנך או בתך או אשת חיקך או רעך אשר כנשך בתר לאמר נלכה ונעבדה אלהים אחרים אשר לא ידעת אתה ואבתיך׃ מאלהי העמים אשר ביבתיכם הקרבים אליך או הרחקים ממך מקצה הארץ ועד קצה הארץ׃ לא תאבה לו ולא תשמע אליו ולא תחו עינך עליו ולא תחמל ולא תכה עליו׃

וילך ויעבד אלהים אחרים וישתחו להם ולשמש או לירח או לכל צבא השמים אשר לא צויתי׃ והגד לך ושמעת ודרשת היטב והנה אמת נכון הדבר נעשתה התועבה הזאת בישראל׃ והוצאת את האיש ההוא או את האשה ההוא אשר עשו את הדבר הרע הזה אל שעריך את האיש או את האשה וקלתם באבנים ומתו׃

לא ימצא בך מעביר בנו ובתו באש קם קמים מעונן ומנחש ומכש׃ וחבר חבר ושאל אוב וידעני ודרש אל המתים׃ כי תועבת יהוה כל עשה אלה ובגלל התועבת האלה יהוה אלהיך מוריש אותם מניך׃

אך הנביא אשר יזיד לדבר דבר בשמי את אשר לא צויתיו לדבר ואשר ידבר בשם אלהים אחרים ומת הנביא ההוא׃

ארור האיש אשר יעשה ל ומכה תועבת יהוה מעשה ידי חרש ושם בתר וענו כל העם ואמרו אמן׃

יקנאהו בזרים בתועבת יכעיהו׃ יזבחו לשדים לא אלה אלהים לא ידעום חדשים מקרב באו לא שערום אבתיכם׃

הם קנאוני בלא אל כעוני בהבליהם ואני אקניאם בלא עם בגוי נבל אכעים׃

וגם אל שטיהם לא שמעו כי זנו אחרי אלהים אחרים וישתחוו להם רו מהר מן הדרך אשר הלכו אבותם לשמע מצות יהוה לא עשו כן׃

והיה במות השוט ישבו והשחיתו מאבותם ללכת אחרי אלהים אחרים לעבדם ולהשתחות להם לא הילו ממעלליהם ומדרכם הקשה׃

ויו בני ישראל לעשות הרע בעיני יהוה ויעבדו את הבעלים ואת העשתרות ואת אלהי ארם ואת אלהי צידון ואת אלהי מואב ואת אלהי בני עמון ואת אלהי לשתים ויעזבו את יהוה ולא עבדוהו׃ ויחר א יהוה בישראל וימכרם ביד לשתים וביד בני עמון׃

ויזעקו בני ישראל אל יהוה לאמר חטאנו לך וכי עזבנו את אלהינו ונעבד את הבעלים׃

ואתם עזבתם אותי ותעבדו אלהים אחרים לכן לא אוי להושיע אתכם׃ לכו וזעקו אל האלהים אשר בחרתם בם המה יושיעו לכם בעת צרתכם׃ ויאמרו בני ישראל אל יהוה חטאנו עשה אתה לנו ככל הטוב בעיניך אך הצילנו נא היום הזה׃ ויירו את אלהי הנכר מקרבם ויעבדו את יהוה ותקצר נשו בעמל ישראל׃

ויקחו לשתים את ארון האלהים ויביאו אתו בית דגון ויציגו אתו אצל דגון׃ וישכמו אשדודים ממחרת והנה דגון נל לניו ארצה לני ארון יהוה ויקחו את דגון וישבו אתו למקומו׃ וישכמו בבקר ממחרת והנה דגון נל לניו ארצה לני ארון יהוה וראש דגון ושתי כות ידיו כרתות אל המתן רק דגון נשאר עליו׃ על כן לא ידרכו כהני דגון וכל הבאים בית דגון על מתן דגון באשדוד עד היום הזה׃ ותכבד יד יהוה אל האשדודים וישמם ויך אתם בעלים את אשדוד ואת גבוליה׃ ויראו אנשי אשדוד כי כן ואמרו לא ישב ארון אלהי ישראל עמנו כי קשתה ידו עלינו ועל דגון אלהינו׃

כי חטאת קם מרי ואון ותרים הצר יען מאת את דבר יהוה וימאך ממלך׃

ושמואל מת וידו לו כל ישראל ויקברהו ברמה ובעירו ושאול היר האבות ואת הידענים מהארץ׃

ויאמר שאול לעבדיו בקשו לי אשת בעלת אוב ואלכה אליה ואדרשה בה ויאמרו עבדיו אליו הנה אשת בעלת אוב בעין דור׃ ויתחש שאול וילבש בגדים אחרים וילך הוא ושני אנשים עמו ויבאו אל האשה לילה ויאמר קומי נא לי באוב והעלי לי את אשר אמר אליך׃ ותאמר האשה אליו הנה אתה ידעת את אשר עשה שאול אשר הכרית את האבות ואת הידעני מן הארץ ולמה אתה מתנקש בנשי להמיתני׃

ויהי לעת זקנת שלמה נשיו הטו את לבבו אחרי אלהים אחרים ולא היה לבבו שלם עם יהוה אלהיו כלבב דויד אביו׃ וילך שלמה אחרי עשתרת אלהי צדנים ואחרי מלכם שקץ עמנים׃ ויעש שלמה הרע בעיני יהוה ולא מלא אחרי יהוה כדוד אביו׃ אז יבנה שלמה במה לכמוש שקץ מואב בהר אשר על ני ירושלם ולמלך שקץ בני עמון׃ וכן עשה לכל נשיו הנכריות מקטירות ומזבחות לאלהיהן׃

יען אשר עזבוני וישתחוו לעשתרת אלהי צדנין לכמוש אלהי מואב ולמלכם אלהי בני עמון ולא הלכו בדרכי לעשות הישר בעיני וחקתי ומשטי כדוד אביו׃

ויועץ המלך ויעש שני עגלי זהב ויאמר אלהם רב לכם מעלות ירושלם הנה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים׃

ויבנו גם המה להם במות ומצבות ואשרים על כל גבעה גבהה ותחת כל עץ רענן׃ וגם קדש היה בארץ עשו ככל התועבת הגוים אשר הוריש יהוה מני בני ישראל׃

ויגש אליהו אל כל העם ויאמר עד מתי אתם חים על שתי העים אם יהוה האלהים לכו אחריו ואם הבעל לכו אחריו ולא ענו העם אתו דבר׃ ויאמר אליהו אל העם אני נותרתי נביא ליהוה לבדי ונביאי הבעל ארבע מאות וחמשים איש׃ ויתנו לנו שנים רים ויבחרו להם הר האחד וינתחהו וישימו על העצים ואש לא ישימו ואני אעשה את הר האחד ונתתי על העצים ואש לא אשים׃ וקראתם בשם אלהיכם ואני אקרא בשם יהוה והיה האלהים אשר יענה באש הוא האלהים ויען כל העם ויאמרו טוב הדבר׃

ויאמר אליהו לנביאי הבעל בחרו לכם הר האחד ועשו ראשנה כי אתם הרבים וקראו בשם אלהיכם ואש לא תשימו׃ ויקחו את הר אשר נתן להם ויעשו ויקראו בשם הבעל מהבקר ועד הצהרים לאמר הבעל עננו ואין קול ואין ענה ויחו על המזבח אשר עשה׃ ויהי בצהרים ויהתל בהם אליהו ויאמר קראו בקול גדול כי אלהים הוא כי שיח וכי שיג לו וכי דרך לו אולי ישן הוא ויקץ׃ ויקראו בקול גדול ויתגדדו כמשטם בחרבות וברמחים עד שך דם עליהם׃ ויהי כעבר הצהרים ויתנבאו עד לעלות המנחה ואין קול ואין ענה ואין קשב׃

ויאמר אליהו לכל העם גשו אלי ויגשו כל העם אליו וירא את מזבח יהוה ההרו׃ ויקח אליהו שתים עשרה אבנים כמר שבטי בני יעקב אשר היה דבר יהוה אליו לאמר ישראל יהיה שמך׃ ויבנה את האבנים מזבח בשם יהוה ויעש תעלה כבית אתים זרע ביב למזבח׃ ויערך את העצים וינתח את הר וישם על העצים׃ ויאמר מלאו ארבעה כדים מים ויצקו על העלה ועל העצים ויאמר שנו וישנו ויאמר שלשו וישלשו׃ וילכו המים ביב למזבח וגם את התעלה מלא מים׃

ויהי בעלות המנחה ויגש אליהו הנביא ויאמר יהוה אלהי אברהם יצחק וישראל היום יודע כי אתה אלהים בישראל ואני עבדך ובדבריך עשיתי את כל הדברים האלה׃ ענני יהוה ענני וידעו העם הזה כי אתה יהוה האלהים ואתה הבת את לבם אחרנית׃ ותל אש יהוה ותאכל את העלה ואת העצים ואת האבנים ואת הער ואת המים אשר בתעלה לחכה׃ וירא כל העם וילו על ניהם ויאמרו יהוה הוא האלהים יהוה הוא האלהים׃ ויאמר אליהו להם תשו את נביאי הבעל איש אל ימלט מהם ויתשום ויורדם אליהו אל נחל קישון וישחטם שם׃

ויתעב מאד ללכת אחרי הגללים ככל אשר עשו האמרי אשר הוריש יהוה מני בני ישראל׃

ויהי כראות יהורם את יהוא ויאמר השלום יהוא ויאמר מה השלום עד זנוני איזבל אמך וכשיה הרבים׃

ויצאו את מצבות בית הבעל וישרוה׃ ויתצו את מצבת הבעל ויתצו את בית הבעל וישמהו למחראות עד היום׃

ויקטרו שם בכל במות כגוים אשר הגלה יהוה מניהם ויעשו דברים רעים להכעי את יהוה׃ ויעבדו הגללים אשר אמר יהוה להם לא תעשו את הדבר הזה׃

ולא שמעו ויקשו את ערם כער אבותם אשר לא האמינו ביהוה אלהיהם׃ וימאו את חקיו ואת בריתו אשר כרת את אבותם ואת עדותיו אשר העיד בם וילכו אחרי ההבל ויהבלו ואחרי הגוים אשר ביבתם אשר צוה יהוה אתם לבלתי עשות כהם׃ ויעזבו את כל מצות יהוה אלהיהם ויעשו להם מכה שנים עגלים ויעשו אשירה וישתחוו לכל צבא השמים ויעבדו את הבעל׃ ויעבירו את בניהם ואת בנותיהם באש ויקמו קמים וינחשו ויתמכרו לעשות הרע בעיני יהוה להכעיו׃ ויתאנ יהוה מאד בישראל וירם מעל ניו לא נשאר רק שבט יהודה לבדו׃

ויהיו עשים גוי גוי אלהיו ויניחו בבית הבמות אשר עשו השמרנים גוי גוי בעריהם אשר הם ישבים שם׃

את יהוה היו יראים ואת אלהיהם היו עבדים כמשט הגוים אשר הגלו אתם משם׃ עד היום הזה הם עשים כמשטים הראשנים אינם יראים את יהוה ואינם עשים כחקתם וכמשטם וכתורה וכמצוה אשר צוה יהוה את בני יעקב אשר שם שמו ישראל׃ ויכרת יהוה אתם ברית ויצום לאמר לא תיראו אלהים אחרים ולא תשתחוו להם ולא תעבדום ולא תזבחו להם׃

הוא היר את הבמות ושבר את המצבת וכרת את האשרה וכתת נחש הנחשת אשר עשה משה כי עד הימים ההמה היו בני ישראל מקטרים לו ויקרא לו נחשתן׃

אמנם יהוה החריבו מלכי אשור את הגוים ואת ארצם׃ ונתנו את אלהיהם באש כי לא אלהים המה כי אם מעשה ידי אדם עץ ואבן ויאבדום׃

והעביר את בנו באש ועונן ונחש ועשה אוב וידענים הרבה לעשות הרע בעיני יהוה להכעי׃

יען אשר עשה מנשה מלך יהודה התעבות האלה הרע מכל אשר עשו האמרי אשר לניו ויחטא גם את יהודה בגלוליו׃ לכן כה אמר יהוה אלהי ישראל הנני מביא רעה על ירושלם ויהודה אשר כל שמעיו תצלנה שתי אזניו׃

וילך בכל הדרך אשר הלך אביו ויעבד את הגללים אשר עבד אביו וישתחו להם׃

והשבית את הכמרים אשר נתנו מלכי יהודה ויקטר בבמות בערי יהודה ומבי ירושלם ואת המקטרים לבעל לשמש ולירח ולמזלות ולכל צבא השמים׃ ויצא את האשרה מבית יהוה מחוץ לירושלם אל נחל קדרון וישר אתה בנחל קדרון וידק לער וישלך את ערה על קבר בני העם׃ ויתץ את בתי הקדשים אשר בבית יהוה אשר הנשים ארגות שם בתים לאשרה׃ ויבא את כל הכהנים מערי יהודה ויטמא את הבמות אשר קטרו שמה הכהנים מגבע עד באר שבע ונתץ את במות השערים אשר תח שער יהושע שר העיר אשר על שמאול איש בשער העיר׃

וגם את האבות ואת הידענים ואת התרים ואת הגללים ואת כל השקצים אשר נראו בארץ יהודה ובירושלם בער יאשיהו למען הקים את דברי התורה הכתבים על הר אשר מצא חלקיהו הכהן בית יהוה׃

וימת שאול במעלו אשר מעל ביהוה על דבר יהוה אשר לא שמר וגם לשאול באוב לדרוש׃

כי כל אלהי העמים אלילים ויהוה שמים עשה׃

ויעמד לו כהנים לבמות ולשעירים ולעגלים אשר עשה׃

ויר את מזבחות הנכר והבמות וישבר את המצבות ויגדע את האשרים׃

ויעזבו את בית יהוה אלהי אבותיהם ויעבדו את האשרים ואת העצבים ויהי קצ על יהודה וירושלם באשמתם זאת׃

ויזבח לאלהי דרמשק המכים בו ויאמר כי אלהי מלכי ארם הם מעזרים אותם להם אזבח ויעזרוני והם היו לו להכשילו ולכל ישראל׃ ויא אחז את כלי בית האלהים ויקצץ את כלי בית האלהים ויגר את דלתות בית יהוה ויעש לו מזבחות בכל נה בירושלם׃ ובכל עיר ועיר ליהודה עשה במות לקטר לאלהים אחרים ויכע את יהוה אלהי אבתיו׃

ויעש הרע בעיני יהוה כתועבות הגוים אשר הוריש יהוה מני בני ישראל׃ וישב ויבן את הבמות אשר נתץ יחזקיהו אביו ויקם מזבחות לבעלים ויעש אשרות וישתחו לכל צבא השמים ויעבד אתם׃

והוא העביר את בניו באש בגי בן הנם ועונן ונחש וכש ועשה אוב וידעוני הרבה לעשות הרע בעיני יהוה להכעיו׃ וישם את ל המל אשר עשה בבית האלהים אשר אמר אלהים אל דויד ואל שלמה בנו בבית הזה ובירושלם אשר בחרתי מכל שבטי ישראל אשים את שמי לעילום׃

ירבו עצבותם אחר מהרו בל איך נכיהם מדם ובל אשא את שמותם על שתי׃

ויכעיוהו בבמותם וביליהם יקניאוהו׃ שמע אלהים ויתעבר וימא מאד בישראל׃

כי כל אלהי העמים אלילים ויהוה שמים עשה׃

יבשו כל עבדי ל המתהללים באלילים השתחוו לו כל אלהים׃

ויעבדו את עצביהם ויהיו להם למוקש׃ ויזבחו את בניהם ואת בנותיהם לשדים׃ וישכו דם נקי דם בניהם ובנותיהם אשר זבחו לעצבי כנען ותחנ הארץ בדמים׃

עצביהם כ וזהב מעשה ידי אדם׃ ה להם ולא ידברו עינים להם ולא יראו׃ אזנים להם ולא ישמעו א להם ולא יריחון׃ ידיהם ולא ימישון רגליהם ולא יהלכו לא יהגו בגרונם׃ כמוהם יהיו עשיהם כל אשר בטח בהם׃

עצבי הגוים כ וזהב מעשה ידי אדם׃ ה להם ולא ידברו עינים להם ולא יראו׃ אזנים להם ולא יאזינו א אין יש רוח ביהם׃ כמוהם יהיו עשיהם כל אשר בטח בהם׃

כי נטשתה עמך בית יעקב כי מלאו מקדם ועננים כלשתים ובילדי נכרים ישיקו׃

ותמלא ארצו אלילים למעשה ידיו ישתחוו לאשר עשו אצבעתיו׃

ביום ההוא ישליך האדם את אלילי כו ואת אלילי זהבו אשר עשו לו להשתחות לחר רות ולעטלים׃

וכי יאמרו אליכם דרשו אל האבות ואל הידענים המצצים והמהגים הלוא עם אל אלהיו ידרש בעד החיים אל המתים׃ לתורה ולתעודה אם לא יאמרו כדבר הזה אשר אין לו שחר׃

איך נלת משמים הילל בן שחר נגדעת לארץ חולש על גוים׃ ואתה אמרת בלבבך השמים אעלה ממעל לכוכבי אל ארים כאי ואשב בהר מועד בירכתי צון׃ אעלה על במתי עב אדמה לעליון׃ אך אל שאול תורד אל ירכתי בור׃

ונבקה רוח מצרים בקרבו ועצתו אבלע ודרשו אל האלילים ואל האטים ואל האבות ואל הידענים׃

וטמאתם את צוי ילי כך ואת אדת מכת זהבך תזרם כמו דוה צא תאמר לו׃

כי ביום ההוא ימאון איש אלילי כו ואלילי זהבו אשר עשו לכם ידיכם חטא׃

אני יהוה הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן ותהלתי לילים׃

נגו אחור יבשו בשת הבטחים בל האמרים למכה אתם אלהינו׃

אתם עדי נאם יהוה ועבדי אשר בחרתי למען תדעו ותאמינו לי ותבינו כי אני הוא לני לא נוצר אל ואחרי לא יהיה׃

כה אמר יהוה מלך ישראל וגאלו יהוה צבאות אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין אלהים׃

יצרי ל כלם תהו וחמודיהם בל יועילו ועדיהם המה בל יראו ובל ידעו למען יבשו׃ מי יצר אל ול נך לבלתי הועיל׃ הן כל חבריו יבשו וחרשים המה מאדם יתקבצו כלם יעמדו יחדו יבשו יחד׃ חרש ברזל מעצד ועל בחם ובמקבות יצרהו ויעלהו בזרוע כחו גם רעב ואין כח לא שתה מים וייע׃ חרש עצים נטה קו יתארהו בשרד יעשהו במקצעות ובמחוגה יתארהו ויעשהו כתבנית איש כתארת אדם לשבת בית׃ לכרת לו ארזים ויקח תרזה ואלון ויאמץ לו בעצי יער נטע ארן וגשם יגדל׃ והיה לאדם לבער ויקח מהם ויחם א ישיק ואה לחם א יעל אל וישתחו עשהו ל ויגד למו׃

ושאריתו לאל עשה ללו יגוד לו וישתחו ויתלל אליו ויאמר הצילני כי אלי אתה׃ לא ידעו ולא יבינו כי טח מראות עיניהם מהשכיל לבתם׃

אני יהוה ואין עוד זולתי אין אלהים אאזרך ולא ידעתני׃

הקבצו ובאו התנגשו יחדו ליטי הגוים לא ידעו הנשאים את עץ לם ומתללים אל אל לא יושיע׃

הזלים זהב מכי וכ בקנה ישקלו ישכרו צור ויעשהו אל יגדו א ישתחוו׃ ישאהו על כת יבלהו ויניחהו תחתיו ויעמד ממקומו לא ימיש א יצעק אליו ולא יענה מצרתו לא יושיענו׃

עמדי נא בחבריך וברב כשיך באשר יגעת מנעוריך אולי תוכלי הועיל אולי תערוצי׃ נלאית ברב עצתיך יעמדו נא ויושיעך הברו שמים החזים בכוכבים מודיעם לחדשים מאשר יבאו עליך׃ הנה היו כקש אש שרתם לא יצילו את נשם מיד להבה אין גחלת לחמם אור לשבת נגדו׃ כן היו לך אשר יגעת חריך מנעוריך איש לעברו תעו אין מושיעך׃

הגנב רצח ונא והשבע לשקר וקטר לבעל והלך אחרי אלהים אחרים אשר לא ידעתם׃ ובאתם ועמדתם לני בבית הזה אשר נקרא שמי עליו ואמרתם נצלנו למען עשות את כל התועבות האלה׃ המערת רצים היה הבית הזה אשר נקרא שמי עליו בעיניכם גם אנכי הנה ראיתי נאם יהוה׃

הבנים מלקטים עצים והאבות מבערים את האש והנשים לשות בצק לעשות כונים למלכת השמים והך נכים לאלהים אחרים למען הכעני׃

ושטחום לשמש ולירח ולכל צבא השמים אשר אהבום ואשר עבדום ואשר הלכו אחריהם ואשר דרשום ואשר השתחוו להם לא יאו ולא יקברו לדמן על ני האדמה יהיו׃

כי חקות העמים הבל הוא כי עץ מיער כרתו מעשה ידי חרש במעצד׃ בכ ובזהב ייהו בממרות ובמקבות יחזקום ולוא ייק׃ כתמר מקשה המה ולא ידברו נשוא ינשוא כי לא יצעדו אל תיראו מהם כי לא ירעו וגם היטיב אין אותם׃

כדנה תאמרון להום אלהיא די שמיא וארקא לא עבדו יאבדו מארעא ומן תחות שמיא אלה׃

נבער כל אדם מדעת הביש כל צור מל כי שקר נכו ולא רוח בם׃ הבל המה מעשה תעתעים בעת קדתם יאבדו׃

העם הזה הרע המאנים לשמוע את דברי ההלכים בשררות לבם וילכו אחרי אלהים אחרים לעבדם ולהשתחות להם ויהי כאזור הזה אשר לא יצלח לכל׃

היעשה לו אדם אלהים והמה לא אלהים׃

יען אשר עזבני וינכרו את המקום הזה ויקטרו בו לאלהים אחרים אשר לא ידעום המה ואבותיהם ומלכי יהודה ומלאו את המקום הזה דם נקים׃ ובנו את במות הבעל לשר את בניהם באש עלות לבעל אשר לא צויתי ולא דברתי ולא עלתה על לבי׃ לכן הנה ימים באים נאם יהוה ולא יקרא למקום הזה עוד התת וגיא בן הנם כי אם גיא ההרגה׃

והיו בתי ירושלם ובתי מלכי יהודה כמקום התת הטמאים לכל הבתים אשר קטרו על גגתיהם לכל צבא השמים והך נכים לאלהים אחרים׃

ואל תלכו אחרי אלהים אחרים לעבדם ולהשתחות להם ולא תכעיו אותי במעשה ידיכם ולא ארע לכם׃

ואתם אל תשמעו אל נביאיכם ואל קמיכם ואל חלמתיכם ואל ענניכם ואל כשיכם אשר הם אמרים אליכם לאמר לא תעבדו את מלך בבל׃ כי שקר הם נבאים לכם למען הרחיק אתכם מעל אדמתכם והדחתי אתכם ואבדתם׃

וישימו שקוציהם בבית אשר נקרא שמי עליו לטמאו׃ ויבנו את במות הבעל אשר בגיא בן הנם להעביר את בניהם ואת בנותיהם למלך אשר לא צויתים ולא עלתה על לבי לעשות התועבה הזאת למען החטי את יהודה׃

נבער כל אדם מדעת הביש כל צר מל כי שקר נכו ולא רוח בם׃ הבל המה מעשה תעתעים בעת קדתם יאבדו׃

ואמרת כה אמר אדני יהוה הוי למתרות כתות על כל אצילי ידי ועשות המחות על ראש כל קומה לצודד נשות הנשות תצודדנה לעמי ונשות לכנה תחיינה׃

לכן כה אמר אדני יהוה הנני אל כתותיכנה אשר אתנה מצדדות שם את הנשות לרחות וקרעתי אתם מעל זרועתיכם ושלחתי את הנשות אשר אתם מצדדות את נשים לרחת׃

בן אדם האנשים האלה העלו גלוליהם על לבם ומכשול עונם נתנו נכח ניהם האדרש אדרש להם׃ לכן דבר אותם ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה איש איש מבית ישראל אשר יעלה את גלוליו אל לבו ומכשול עונו ישים נכח ניו ובא אל הנביא אני יהוה נעניתי לו בה ברב גלוליו׃ למען תש את בית ישראל בלבם אשר נזרו מעלי בגלוליהם כלם׃

לכן אמר אל בית ישראל כה אמר אדני יהוה שובו והשיבו מעל גלוליכם ומעל כל תועבתיכם השיבו ניכם׃ כי איש איש מבית ישראל ומהגר אשר יגור בישראל וינזר מאחרי ויעל גלוליו אל לבו ומכשול עונו ישים נכח ניו ובא אל הנביא לדרש לו בי אני יהוה נענה לו בי׃

כי עמד מלך בבל אל אם הדרך בראש שני הדרכים לקם קם קלקל בחצים שאל בתרים ראה בכבד׃

ענה דניאל קדם מלכא ואמר רזה די מלכא שאל לא חכימין אשין חרטמין גזרין יכלין להחויה למלכא׃ ברם איתי אלה בשמיא גלא רזין והודע למלכא נבוכדנצר מה די להוא באחרית יומיא חלמך וחזוי ראשך על משכבך דנה הוא׃

באדין עללין חרטמיא אשיא כשדיא וגזריא וחלמא אמר אנה קדמיהון ושרה לא מהודעין לי׃

ושר מלכות ר עמד לנגדי עשרים ואחד יום והנה מיכאל אחד השרים הראשנים בא לעזרני ואני נותרתי שם אצל מלכי ר׃

משמרים הבלי שוא חדם יעזבו׃

והכרתי כשים מידך ומעוננים לא יהיו לך׃ והכרתי יליך ומצבותיך מקרבך ולא תשתחוה עוד למעשה ידיך׃ ונתשתי אשיריך מקרבך והשמדתי עריך׃

מה הועיל ל כי לו יצרו מכה ומורה שקר כי בטח יצר יצרו עליו לעשות אלילים אלמים׃ הוי אמר לעץ הקיצה עורי לאבן דומם הוא יורה הנה הוא תוש זהב וכ וכל רוח אין בקרבו׃

ונטיתי ידי על יהודה ועל כל יושבי ירושלם והכרתי מן המקום הזה את שאר הבעל את שם הכמרים עם הכהנים׃ ואת המשתחוים על הגגות לצבא השמים ואת המשתחוים הנשבעים ליהוה והנשבעים במלכם׃

כי התרים דברו און והקומים חזו שקר וחלמות השוא ידברו הבל ינחמון על כן נעו כמו צאן יענו כי אין רעה׃

בגדה יהודה ותועבה נעשתה בישראל ובירושלם כי חלל יהודה קדש יהוה אשר אהב ובעל בת אל נכר׃ יכרת יהוה לאיש אשר יעשנה ער וענה מאהלי יעקב ומגיש מנחה ליהוה צבאות׃

ואל תקראו אב לאיש מכם על האדמה כי אחד הוא אביכם אשר בשמים׃

ויען ישוע ויאמר אליו אמן אמן אני אמר לך אם לא יולד איש מלמעלה לא יוכל לראות מלכות האלהים׃ ויאמר אליו נקדימון איך יולד אדם והוא זקן הכי שוב ישוב אל בטן אמו ויולד׃ ויען ישוע אמן אמן אני אמר לך אם לא יולד איש מן המים והרוח לא יוכל לבוא אל מלכות האלהים׃ הנולד מן הבשר בשר הוא והנולד מן הרוח רוח הוא׃ אל תתמה על אמרי לך כי עליכם להולד מלמעלה׃ הרוח באשר יחץ שם הוא נשב ואתה תשמע את קולו אך לא תדע מאין בא ואנה הוא הולך כן כל הנולד מן הרוח׃

כי ככה אהב האלהים את העולם עד אשר נתן את בנו את יחידו למען לא יאבד כל המאמין בו כי אם יחיה חיי עולמים׃ כי האלהים לא שלח את בנו אל העולם לדין את העולם כי אם למען יושע בו העולם׃ המאמין בו לא ידון ואשר לא יאמין בו כבר נדון כי לא האמין בשם בן האלהים היחיד׃

אמן אמן אני אמר לכם איש אשר לא יבוא דרך השער אל מכלא הצאן כי אם יעלה בדרך אחר גנב וריץ הוא׃

ויאמר אליו ישוע אנכי הנני הדרך והאמת והחיים לא יבא איש אל האב כי אם על ידי׃

ורוח האמת בבאו הוא ידריך אתכם אל כל האמת כי לא ידבר מעצמו כי אם אשר ישמע ידבר והאתיות יגיד לכם׃

ואין הישועה באחר ואין תחת השמים שם אחר הנתן לבני אדם אשר בו נושע׃

ואיש אחד ושמו שמעון היה מלנים בעיר מכש ומשמים את עם שמרון באמרו על נשו כי גדול הוא׃ ויקשיבו אליו מקטנם ועד גדולם לאמר זה הוא גבורת האלהים הגדולה׃ ויקשיבו אליו על היותו משמים אותם בכשיו ימים רבים׃ ויהי כאשר האמינו לילו בבשרו את מלכות האלהים ואת שם ישוע המשיח ויטבלו אנשים ונשים׃ ויאמן שמעון גם הוא ויטבל וידבק בילו וירא את האתות והמתים הגדלים אשר נעשו וישתומם׃

ויעברו בכל האי עד ו וימצאו איש מגוש אחד נביא שקר איש יהודי ושמו בר ישוע׃ אשר היה עם רגיו ולו שר המדינה איש נבון והוא קרא אליו את בר נבא ואת שאול ויתאו לשמע את דבר האלהים׃ ויעמד לנגדם אלימא המגוש כי זה תרגום שמו ויבקש להטות את השר מן האמונה׃ ושאול הנקרא גם ולו מלא רוח הקדש ויתכל בו׃ ויאמר אתה המלא כל מרמה וכל עולה בן בליעל ושונא כל צדק הלא תחדל לל את דרכי יהוה הישרים׃ ועתה הנה יד יהוה בך והיית עור ולא תראה את השמש עד עת מועד ותל עליו תאם אלה וחשכה וין הנה והנה ויבקש איש להוליכו בידו׃ והשר כאשר ראה את המעשה האמין וישתומם על תורת האדון׃

ויקראו לבר נבא בל ולולו קראו הרמי באשר הוא ראש המדברים׃ וכהן בית בל אשר מחוץ לעירם הביא השערה שורים ועטרות ויחץ לזבח הוא והמון העם׃ ויהי כשמע זאת השליחים ולו ובר נבא ויקרעו את בגדיהם וירוצו אל תוך העם׃ ויצעקו לאמר אנשים למה תעשו כזאת גם אנחנו בני אדם חלשים כמוכם ונבשרה אתכם למען שוב תשובו מן הבליכם אלה אל אלהים חיים אשר עשה את השמים ואת הארץ ואת הים ואת כל אשר בם׃

ויהי בלכתנו למקום התלה ותגע בנו שחה בעלת אוב אשר עשתה הון רב לאדניה בקמיה׃ ותלך אחרי ולו ואחרינו הלוך וקרוא לאמר האנשים האלה עבדי אל עליון המה המודיעים אתנו ארח הישועה׃ וכן עשתה ימים רבים וירע בעיני ולו הדבר הזה וין ויאמר אל הרוח אנכי מצוך בשם ישוע המשיח לצאת ממנה ויצא בשעה ההיא׃

ויעמד ולו בתוך ועד השטים ויאמר אנשי אתינ הנני ראה בכל כי יראי אלים אתם מאד׃ כי אני עבר ומתבונן אל עבדות אלהיכם ואמצא מזבח אחד כתוב עליו לאל הנעלם ועתה את אשר עבדתם ואינכם ידעים אתו אני מגיד לכם׃ האל אשר עשה את העולם וכל אשר בו לא ישכן בהיכלות מעשה ידים כי הוא אדון השמים והארץ׃ גם לא ישרתוהו ידי בני אדם כאלו יצטרך לדבר כי הוא הנתן לכל חיים ונשמה וכל דבר׃ ויושב כל עממי בני אדם על כל ני האדמה מדם אחד ויצב מועדים קבועים וגבולת מושבם׃ למען יבקשו את האלהים אולי ימששהו וימצאהו א כי איננו רחוק מכל אחד ממנו׃ כי בו אנחנו חיים ומתנועעים וקימים כאשר גם מקצת משורריכם אמרו א ילידיו אנחנו׃ והנה בהיותנו ילידי האלהים לא נכון לנו לחשב כי האלהות תדמה לזהב או לכ או לאבן מעשה חרש ומחשבת בני אדם׃ לכן עתה אחרי עבר אלהים על ימות הכלות מצוה הוא את כל בני האדם בכל אי ארץ כי שוב ישובו׃

ורבים אשר עשקו במעשי כשים הביאו את ריהם וישרום לעיני כל ויחשבו את ערכם וימצאהו חמשת רבבות דינרים׃

ובאמרם חכמים אנחנו היו לכילים׃ וימירו את כבוד האלהים אשר איננו נד בדמות צלם אדם הנד צלם כל עו והולך על ארבע ורמש האדמה׃

אשר המירו אמת האלהים בכזב ויכבדו ויעבדו את הבריה תחת בראה המברך לעולמים אמן׃

ועל דבר אכילת זבחי האלילים הנה ידענו כי האליל אין בעולם ואין אלהים בלתי אחד׃ וא כי יש הנקראים אלהים אם בשמים אם בארץ באשר יש אלהים רבים ואדנים רבים׃

על כן חביבי נוו מעבודת אלילים׃

ועתה מה אמר היש ממש באליל אם יש ממש בזבחי אלילים׃ אלא את אשר יזבחו הגוים לשדים הם זבחים ולא לאלהים ואני לא אחץ היתכם חברים לשדים׃ לא תוכלו לשתות יחד כו אדנינו וגם כו השדים ולא תוכלו להתחבר אל שלחן אדנינו וגם אל שלחן השדים׃ הנעז להקניא את אדנינו הכי חזקים אנחנו ממנו׃

הלא ידעתם כי בהיתכם גוים אחרי אלילים אלמים הובלתם כאשר נמשכתם׃ לכן אודיע אתכם כי אין איש דבר ברוח אלהים אשר יאמר ישוע חרם הוא ולא יוכל איש לקרא לישוע אדון בלתי אם ברוח הקדש׃

ואי זה הכמה למשיח עם בליאל או מה חלק המאמין עם שאיננו מאמין׃ ואי זה דבק יש להיכל אלהים עם האלילים כי אתם היכל אלהים חיים כמו שאמר האלהים ושכנתי והתהלכתי בתוכם והייתי להם לאלהים והם יהיו לי לעם׃

כי אנשים כאלה שליחי שקר הם עלי רמיה מתחשים לשליחי המשיח׃ ואיננו לא הלא השטן גם הוא מתחש למלאך האור׃

תמה אני כי רתם מהר מאחרי הקרא אתכם בחד המשיח אל בשורה זרה׃ והיא איננה אחרת רק שיש אנשים העכרים אתכם וחצים להך את בשורת המשיח׃ אבל גם אנחנו או מלאך מן השמים אם יבוא לבשר אתכם בשורה מבלעדי זאת אשר בשרנו אתכם חרם יהיה׃ כמו שאמרנו כבר כן אמר עתה עוד העם איש כי יבשר אתכם בשורה מבלעדי אשר קבלתם חרם יהיה׃

כי אחד הוא האלהים ואחד הוא העמד בין אלהים ובין בני אדם הוא בן אדם המשיח ישוע׃

אבל הרוח אמר ברוש כי באחרית הימים יהיו אנשים אשר יורו מן האמונה בנותם אל הרוחות המטעות ואל תורת השדים׃

וכאשר נגזר על בני אדם עם אחת המות ואחריו הדין׃

אתה מאמין כי האלהים אחד הוא הטיבות גם השדים מאמינים בו ורעדים׃

מי הוא הכזב אם לא המכחש בישוע לאמר כי איננו המשיח זה הוא צר המשיח המכחש באב ובבן׃ כל המכחש בבן גם האב אין לו׃

אהובי אל תאמינו לכל רוח כי אם בחנו הרוחות אם מאלהים המה כי נביאי שקר רבים יצאו לעולם׃ בזאת תכירו את רוח אלהים כל רוח המודה בישוע המשיח כי בא בבשר מאלהים הוא׃ וכל רוח אשר איננו מודה בישוע האדון כי בא בבשר לא מאלהים הוא וזה הוא רוח צר המשיח אשר שמעתם עליו כי בוא יבא ועתה הנה הוא בעולם׃

ואנחנו מאלהים הננו היודע את האלהים ישמע אלינו ואשר איננו מאלהים לא ישמע אלינו בזאת נכיר את רוח האמת ואת רוח התועה׃

בני השמרו לכם מן האלילים אמן׃

כל העבר על תורת המשיח ואיננו עמד בה אין לו אלהים והעמד בתורת המשיח יש לו גם האב גם הבן׃ כל הבא אליכם ולא יביא את התורה הזאת לא תאו אתו הביתה ולא תשאלו לו לשלום׃ כי השאל בשלומו הוא משתת במעשיו הרעים׃

ושאר בני אדם אשר לא נהרגו במגות האלה בכל זאת לא שבו ממעשי ידיהם מהשתחות עוד לשדים ולעצבי זהב וכ ונחשת ואבן ועץ אשר לא יראו ולא ישמעו ולא יהלכו׃ ולא שבו מדרכם לרצח ולכש ולזנות ולגנב׃

ויוטל התנין הגדול הנחש הקדמוני אשר נקרא שמו מלשין ושטן המדיח תבל כלה הוא הוטל ארצה ומלאכיו עמו הוטלו׃

וישתחוו לתנין אשר נתן ממשלה לחיה וישתחוו לחיה ויאמרו מי ידמה לחיה ומי יוכל להלחם אתה׃

וינתן לה לתת רוח בצלם החיה למען דבר ידבר צלם החיה ועשתה כי כל אשר אימן משתחוים לצלם החיה מות יומתו׃ ותעש כי כלם למקטן ועד גדול אם אביון ואם עשיר גם בני החרים גם העבדים יתוו תו על די ימינם או על מצחתם׃ וכי לא יוכל איש לקנות או למכר כי אם בהיות עליו תו החיה או שמה או מר שמה׃ בזה החכמה מי אשר לו תבונה יחשב מר החיה כי מר בן אדם הוא ומרו שש מאות וששים ושש׃

ומלאך שלישי בא אחריהם ויאמר בקול גדול כל אשר ישתחוה לני החיה ולני צלמה ונשא את תוה על מצחו או על ידו׃ גם הוא שתה ישתה מיין חמת אלהים יין בלתי מהול הנמך בכו זעמו ויענה באש וגרית לני המלאכים הקדשים ולני השה׃ ועשן ענוים יעלה לעולמי עד ולא ימצאו מנוחה יומם ולילה המשתחוים לחיה ולצלמה ואשר ישא את תו שמה׃

והאשה לבושה ארגמן ושני והיא מכללה בזהב ואבן יקרה ונינים ובידה כו זהב מלאה תועבות וטמאת תזנותה׃ ועל מצחה כתוב שם וד בבל הגדולה אם הזנות ותועבות האדמה׃ וארא את האשה שכורה מדם הקדשים ומדם עדי ישוע ואשתומם על המראה שמה גדולה׃

ואור נר לא יאיר לך עוד וקול חתן וקול כלה לא ישמע בך עוד כי כנעניך היו נכבדי ארץ ובכשיך תעו כל הגוים׃

אבל רכי הלב ואשר אינם מאמינים והמגאלים והמרצחים והזנים והמכשים ועבדי האלילים וכל המכזבים חלקם יהיה באגם הבער באש וגרית אשר הוא המות השני׃