28 – מלאכים

ויגרש את האדם וישכן מקדם לגן עדן את הכרבים ואת להט החרב המתהכת לשמר את דרך עץ החיים׃

ויאמר לה מלאך יהוה הרבה ארבה את זרעך ולא יר מרב׃ ויאמר לה מלאך יהוה הנך הרה וילדת בן וקראת שמו ישמעאל כי שמע יהוה אל עניך׃ והוא יהיה רא אדם ידו בכל ויד כל בו ועל ני כל אחיו ישכן׃

וירא אליו יהוה באלני ממרא והוא ישב תח האהל כחם היום׃ וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו וירא וירץ לקראתם מתח האהל וישתחו ארצה׃

ואת האנשים אשר תח הבית הכו בנורים מקטן ועד גדול וילאו למצא התח׃ ויאמרו האנשים אל לוט עד מי לך ה חתן ובניך ובנתיך וכל אשר לך בעיר הוצא מן המקום׃ כי משחתים אנחנו את המקום הזה כי גדלה צעקתם את ני יהוה וישלחנו יהוה לשחתה׃ ויצא לוט וידבר אל חתניו לקחי בנתיו ויאמר קומו צאו מן המקום הזה כי משחית יהוה את העיר ויהי כמצחק בעיני חתניו׃ וכמו השחר עלה ויאיצו המלאכים בלוט לאמר קום קח את אשתך ואת שתי בנתיך הנמצאת ן תה בעון העיר׃

ויקרא אליו מלאך יהוה מן השמים ויאמר אברהם אברהם ויאמר הנני׃ ויאמר אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה כי עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה ולא חשכת את בנך את יחידך ממני׃

ויקרא מלאך יהוה אל אברהם שנית מן השמים׃ ויאמר בי נשבעתי נאם יהוה כי יען אשר עשית את הדבר הזה ולא חשכת את בנך את יחידך׃ כי ברך אברכך והרבה ארבה את זרעך ככוכבי השמים וכחול אשר על שת הים וירש זרעך את שער איביו׃ והתברכו בזרעך כל גויי הארץ עקב אשר שמעת בקלי׃

ויחלם והנה לם מצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי אלהים עלים וירדים בו׃

ויאמר אלי מלאך האלהים בחלום יעקב ואמר הנני׃

ויעקב הלך לדרכו ויגעו בו מלאכי אלהים׃ ויאמר יעקב כאשר ראם מחנה אלהים זה ויקרא שם המקום ההוא מחנים׃

וירא מלאך יהוה אליו בלבת אש מתוך הנה וירא והנה הנה בער באש והנה איננו אכל׃ ויאמר משה ארה נא ואראה את המראה הגדל הזה מדוע לא יבער הנה׃

ויע מלאך האלהים ההלך לני מחנה ישראל וילך מאחריהם ויע עמוד הענן מניהם ויעמד מאחריהם׃ ויבא בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל ויהי הענן והחשך ויאר את הלילה ולא קרב זה אל זה כל הלילה׃

הנה אנכי שלח מלאך לניך לשמרך בדרך ולהביאך אל המקום אשר הכנתי׃

כי ילך מלאכי לניך והביאך אל האמרי והחתי והרזי והכנעני החוי והיבוי והכחדתיו׃

ועשית שנים כרבים זהב מקשה תעשה אתם משני קצות הכרת׃ ועשה כרוב אחד מקצה מזה וכרוב אחד מקצה מזה מן הכרת תעשו את הכרבים על שני קצותיו׃ והיו הכרבים רשי כנים למעלה ככים בכניהם על הכרת וניהם איש אל אחיו אל הכרת יהיו ני הכרבים׃ ונתת את הכרת על הארן מלמעלה ואל הארן תתן את העדת אשר אתן אליך׃ ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל הכרת מבין שני הכרבים אשר על ארן העדת את כל אשר אצוה אותך אל בני ישראל׃

ועתה לך נחה את העם אל אשר דברתי לך הנה מלאכי ילך לניך וביום קדי וקדתי עליהם חטאתם׃

ושלחתי לניך מלאך וגרשתי את הכנעני האמרי והחתי והרזי החוי והיבוי׃

ובבא משה אל אהל מועד לדבר אתו וישמע את הקול מדבר אליו מעל הכרת אשר על ארן העדת מבין שני הכרבים וידבר אליו׃

ונצעק אל יהוה וישמע קלנו וישלח מלאך ויצאנו ממצרים והנה אנחנו בקדש עיר קצה גבולך׃

ויחר א אלהים כי הולך הוא ויתיצב מלאך יהוה בדרך לשטן לו והוא רכב על אתנו ושני נעריו עמו׃ ותרא האתון את מלאך יהוה נצב בדרך וחרבו שלוה בידו ותט האתון מן הדרך ותלך בשדה ויך בלעם את האתון להטתה הדרך׃ ויעמד מלאך יהוה במשעול הכרמים גדר מזה וגדר מזה׃ ותרא האתון את מלאך יהוה ותלחץ אל הקיר ותלחץ את רגל בלעם אל הקיר וי להכתה׃ ויו מלאך יהוה עבור ויעמד במקום צר אשר אין דרך לנטות ימין ושמאול׃ ותרא האתון את מלאך יהוה ותרבץ תחת בלעם ויחר א בלעם ויך את האתון במקל׃ ויתח יהוה את י האתון ותאמר לבלעם מה עשיתי לך כי הכיתני זה שלש רגלים׃ ויאמר בלעם לאתון כי התעללת בי לו יש חרב בידי כי עתה הרגתיך׃ ותאמר האתון אל בלעם הלוא אנכי אתנך אשר רכבת עלי מעודך עד היום הזה ההכן הכנתי לעשות לך כה ויאמר לא׃

ויגל יהוה את עיני בלעם וירא את מלאך יהוה נצב בדרך וחרבו שלה בידו ויקד וישתחו לאיו׃ ויאמר אליו מלאך יהוה על מה הכית את אתנך זה שלוש רגלים הנה אנכי יצאתי לשטן כי ירט הדרך לנגדי׃ ותראני האתון ותט לני זה שלש רגלים אולי נטתה מני כי עתה גם אתכה הרגתי ואותה החייתי׃ ויאמר בלעם אל מלאך יהוה חטאתי כי לא ידעתי כי אתה נצב לקראתי בדרך ועתה אם רע בעיניך אשובה לי׃ ויאמר מלאך יהוה אל בלעם לך עם האנשים וא את הדבר אשר אדבר אליך אתו תדבר וילך בלעם עם שרי בלק׃

ויהי בהיות יהושע ביריחו וישא עיניו וירא והנה איש עמד לנגדו וחרבו שלוה בידו וילך יהושע אליו ויאמר לו הלנו אתה אם לצרינו׃ ויאמר לא כי אני שר צבא יהוה עתה באתי ויל יהושע אל ניו ארצה וישתחו ויאמר לו מה אדני מדבר אל עבדו׃ ויאמר שר צבא יהוה אל יהושע של נעלך מעל רגלך כי המקום אשר אתה עמד עליו קדש הוא ויעש יהושע כן׃

ויהי כדבר מלאך יהוה את הדברים האלה אל כל בני ישראל וישאו העם את קולם ויבכו׃

מן שמים נלחמו הכוכבים ממלותם נלחמו עם ירא׃

וירא אליו מלאך יהוה ויאמר אליו יהוה עמך גבור החיל׃

וישלח מלאך יהוה את קצה המשענת אשר בידו ויגע בבשר ובמצות ותעל האש מן הצור ותאכל את הבשר ואת המצות ומלאך יהוה הלך מעיניו׃ וירא גדעון כי מלאך יהוה הוא ויאמר גדעון אהה אדני יהוה כי על כן ראיתי מלאך יהוה נים אל נים׃

ותבא האשה ותאמר לאישה לאמר איש האלהים בא אלי ומראהו כמראה מלאך האלהים נורא מאד ולא שאלתיהו אי מזה הוא ואת שמו לא הגיד לי׃

ויאמר לו מלאך יהוה למה זה תשאל לשמי והוא לאי׃ ויקח מנוח את גדי העזים ואת המנחה ויעל על הצור ליהוה ומלא לעשות ומנוח ואשתו ראים׃ ויהי בעלות הלהב מעל המזבח השמימה ויעל מלאך יהוה בלהב המזבח ומנוח ואשתו ראים וילו על ניהם ארצה׃

ויתן יהוה דבר בישראל מהבקר ועד עת מועד וימת מן העם מדן ועד באר שבע שבעים אל איש׃ וישלח ידו המלאך ירושלם לשחתה וינחם יהוה אל הרעה ויאמר למלאך המשחית בעם רב עתה הר ידך ומלאך יהוה היה עם גרן האורנה היבי׃ ויאמר דוד אל יהוה בראתו את המלאך המכה בעם ויאמר הנה אנכי חטאתי ואנכי העויתי ואלה הצאן מה עשו תהי נא ידך בי ובבית אבי׃

וישכב ויישן תחת רתם אחד והנה זה מלאך נגע בו ויאמר לו קום אכול׃ ויבט והנה מראשתיו עגת רצים וצחת מים ויאכל וישת וישב וישכב׃ וישב מלאך יהוה שנית ויגע בו ויאמר קום אכל כי רב ממך הדרך׃ ויקם ויאכל וישתה וילך בכח האכילה ההיא ארבעים יום וארבעים לילה עד הר האלהים חרב׃

ויאמר לכן שמע דבר יהוה ראיתי את יהוה ישב על כאו וכל צבא השמים עמד עליו מימינו ומשמאלו׃

וידבר מלאך יהוה אל אליהו רד אותו אל תירא מניו ויקם וירד אותו אל המלך׃

ויהי המה הלכים הלוך ודבר והנה רכב אש ווי אש וירדו בין שניהם ויעל אליהו בערה השמים׃ ואלישע ראה והוא מצעק אבי אבי רכב ישראל ורשיו ולא ראהו עוד ויחזק בבגדיו ויקרעם לשנים קרעים׃

ויתלל אלישע ויאמר יהוה קח נא את עיניו ויראה ויקח יהוה את עיני הנער וירא והנה ההר מלא וים ורכב אש ביבת אלישע׃

ויתלל חזקיהו לני יהוה ויאמר יהוה אלהי ישראל ישב הכרבים אתה הוא האלהים לבדך לכל ממלכות הארץ אתה עשית את השמים ואת הארץ׃

ויהי בלילה ההוא ויצא מלאך יהוה ויך במחנה אשור מאה שמונים וחמשה אל וישכימו בבקר והנה כלם גרים מתים׃

ויתן יהוה דבר בישראל ויל מישראל שבעים אל איש׃ וישלח האלהים מלאך לירושלם להשחיתה וכהשחית ראה יהוה וינחם על הרעה ויאמר למלאך המשחית רב עתה הר ידך ומלאך יהוה עמד עם גרן ארנן היבוי׃ וישא דויד את עיניו וירא את מלאך יהוה עמד בין הארץ ובין השמים וחרבו שלוה בידו נטויה על ירושלם ויל דויד והזקנים מכים בשקים על ניהם׃

ומשכן יהוה אשר עשה משה במדבר ומזבח העולה בעת ההיא בבמה בגבעון׃ ולא יכל דויד ללכת לניו לדרש אלהים כי נבעת מני חרב מלאך יהוה׃

ויעש בבית קדש הקדשים כרובים שנים מעשה צעצעים ויצו אתם זהב׃ וכני הכרובים ארכם אמות עשרים כנ האחד לאמות חמש מגעת לקיר הבית והכנ האחרת אמות חמש מגיע לכנ הכרוב האחר׃

ויהיו הכרובים רשים כנים על מקום הארון ויכו הכרובים על הארון ועל בדיו מלמעלה׃

ויתלל יחזקיהו המלך וישעיהו בן אמוץ הנביא על זאת ויזעקו השמים׃ וישלח יהוה מלאך ויכחד כל גבור חיל ונגיד ושר במחנה מלך אשור וישב בבשת נים לארצו ויבא בית אלהיו ומיציאו מעיו שם הילהו בחרב׃

אתה הוא יהוה לבדך את עשית את השמים שמי השמים וכל צבאם הארץ וכל אשר עליה הימים וכל אשר בהם ואתה מחיה את כלם וצבא השמים לך משתחוים׃

ויהי היום ויבאו בני האלהים להתיצב על יהוה ויבוא גם השטן בתוכם׃

ויהי היום ויבאו בני האלהים להתיצב על יהוה ויבוא גם השטן בתכם להתיצב על יהוה׃

ברן יחד כוכבי בקר ויריעו כל בני אלהים׃

מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תקדנו׃ ותחרהו מעט מאלהים וכבוד והדר תעטרהו׃

חנה מלאך יהוה ביב ליראיו ויחלצם׃

יהיו כמץ לני רוח ומלאך יהוה דוחה׃ יהי דרכם חשך וחלקלקות ומלאך יהוה רדם׃ כי חנם טמנו לי שחת רשתם חנם חרו לנשי׃

רכב אלהים רבתים אלי שנאן אדני בם יני בקדש׃

וימטר עליהם מן לאכל ודגן שמים נתן למו׃ לחם אבירים אכל איש צידה שלח להם לשבע׃

ישלח בם חרון או עברה וזעם וצרה משלחת מלאכי רעים׃

כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך׃ על כים ישאונך ן תג באבן רגלך׃

יהוה מלך ירגזו עמים ישב כרובים תנוט הארץ׃

ברכו יהוה מלאכיו גברי כח עשי דברו לשמע בקול דברו׃ ברכו יהוה כל צבאיו משרתיו עשי רצונו׃

עשה מלאכיו רוחות משרתיו אש להט׃

הללוהו כל מלאכיו הללוהו כל צבאו׃

בשנת מות המלך עזיהו ואראה את אדני ישב על כא רם ונשא ושוליו מלאים את ההיכל׃ שרים עמדים ממעל לו שש כנים שש כנים לאחד בשתים יכה ניו ובשתים יכה רגליו ובשתים יעו׃ וקרא זה אל זה ואמר קדוש קדוש קדוש יהוה צבאות מלא כל הארץ כבודו׃ וינעו אמות הים מקול הקורא והבית ימלא עשן׃ ואמר אוי לי כי נדמיתי כי איש טמא שתים אנכי ובתוך עם טמא שתים אנכי יושב כי את המלך יהוה צבאות ראו עיני׃ ויע אלי אחד מן השרים ובידו רצה במלקחים לקח מעל המזבח׃ ויגע על י ויאמר הנה נגע זה על שתיך ור עונך וחטאתך תכר׃

יהוה צבאות אלהי ישראל ישב הכרבים אתה הוא האלהים לבדך לכל ממלכות הארץ אתה עשית את השמים ואת הארץ׃

וגנותי על העיר הזאת להושיעה למעני ולמען דוד עבדי׃ ויצא מלאך יהוה ויכה במחנה אשור מאה ושמנים וחמשה אל וישכימו בבקר והנה כלם גרים מתים׃

וארא והנה רוח ערה באה מן הצון ענן גדול ואש מתלקחת ונגה לו ביב ומתוכה כעין החשמל מתוך האש׃ ומתוכה דמות ארבע חיות וזה מראיהן דמות אדם להנה׃ וארבעה נים לאחת וארבע כנים לאחת להם׃ ורגליהם רגל ישרה וכ רגליהם ככ רגל עגל ונצצים כעין נחשת קלל׃ וידו אדם מתחת כניהם על ארבעת רבעיהם וניהם וכניהם לארבעתם׃ חברת אשה אל אחותה כניהם לא יבו בלכתן איש אל עבר ניו ילכו׃ ודמות ניהם ני אדם וני אריה אל הימין לארבעתם וני שור מהשמאול לארבעתן וני נשר לארבעתן׃ וניהם וכניהם רדות מלמעלה לאיש שתים חברות איש ושתים מכות את גויתיהנה׃ ואיש אל עבר ניו ילכו אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת ילכו לא יבו בלכתן׃ ודמות החיות מראיהם כגחלי אש בערות כמראה הלדים היא מתהלכת בין החיות ונגה לאש ומן האש יוצא ברק׃ והחיות רצוא ושוב כמראה הבזק׃

וארא החיות והנה און אחד בארץ אצל החיות לארבעת ניו׃ מראה האונים ומעשיהם כעין תרשיש ודמות אחד לארבעתן ומראיהם ומעשיהם כאשר יהיה האון בתוך האון׃ על ארבעת רבעיהן בלכתם ילכו לא יבו בלכתן׃ וגביהן וגבה להם ויראה להם וגבתם מלאת עינים ביב לארבעתן׃ ובלכת החיות ילכו האונים אצלם ובהנשא החיות מעל הארץ ינשאו האונים׃ על אשר יהיה שם הרוח ללכת ילכו שמה הרוח ללכת והאונים ינשאו לעמתם כי רוח החיה באונים׃ בלכתם ילכו ובעמדם יעמדו ובהנשאם מעל הארץ ינשאו האונים לעמתם כי רוח החיה באונים׃

ודמות על ראשי החיה רקיע כעין הקרח הנורא נטוי על ראשיהם מלמעלה׃ ותחת הרקיע כניהם ישרות אשה אל אחותה לאיש שתים מכות להנה ולאיש שתים מכות להנה את גויתיהם׃ ואשמע את קול כניהם כקול מים רבים כקול שדי בלכתם קול המלה כקול מחנה בעמדם תרינה כניהן׃ ויהי קול מעל לרקיע אשר על ראשם בעמדם תרינה כניהן׃

וקול כני החיות משיקות אשה אל אחותה וקול האונים לעמתם וקול רעש גדול׃

ואראה והנה אל הרקיע אשר על ראש הכרבים כאבן יר כמראה דמות כא נראה עליהם׃ ויאמר אל האיש לבש הבדים ויאמר בא אל בינות לגלגל אל תחת לכרוב ומלא חניך גחלי אש מבינות לכרבים וזרק על העיר ויבא לעיני׃ והכרבים עמדים מימין לבית בבאו האיש והענן מלא את החצר הנימית׃ וירם כבוד יהוה מעל הכרוב על מתן הבית וימלא הבית את הענן והחצר מלאה את נגה כבוד יהוה׃ וקול כני הכרובים נשמע עד החצר החיצנה כקול אל שדי בדברו׃ ויהי בצותו את האיש לבש הבדים לאמר קח אש מבינות לגלגל מבינות לכרובים ויבא ויעמד אצל האון׃ וישלח הכרוב את ידו מבינות לכרובים אל האש אשר בינות הכרבים וישא ויתן אל חני לבש הבדים ויקח ויצא׃ וירא לכרבים תבנית יד אדם תחת כניהם׃

ואראה והנה ארבעה אונים אצל הכרובים און אחד אצל הכרוב אחד ואון אחד אצל הכרוב אחד ומראה האונים כעין אבן תרשיש׃ ומראיהם דמות אחד לארבעתם כאשר יהיה האון בתוך האון׃ בלכתם אל ארבעת רבעיהם ילכו לא יבו בלכתם כי המקום אשר ינה הראש אחריו ילכו לא יבו בלכתם׃ וכל בשרם וגבהם וידיהם וכניהם והאונים מלאים עינים ביב לארבעתם אוניהם׃ לאונים להם קורא הגלגל באזני׃ וארבעה נים לאחד ני האחד ני הכרוב וני השני ני אדם והשלישי ני אריה והרביעי ני נשר׃ וירמו הכרובים היא החיה אשר ראיתי בנהר כבר׃ ובלכת הכרובים ילכו האונים אצלם ובשאת הכרובים את כניהם לרום מעל הארץ לא יבו האונים גם הם מאצלם׃ בעמדם יעמדו וברומם ירומו אותם כי רוח החיה בהם׃

ויצא כבוד יהוה מעל מתן הבית ויעמד על הכרובים׃ וישאו הכרובים את כניהם וירומו מן הארץ לעיני בצאתם והאונים לעמתם ויעמד תח שער בית יהוה הקדמוני וכבוד אלהי ישראל עליהם מלמעלה׃ היא החיה אשר ראיתי תחת אלהי ישראל בנהר כבר ואדע כי כרובים המה׃ ארבעה ארבעה נים לאחד וארבע כנים לאחד ודמות ידי אדם תחת כניהם׃ ודמות ניהם המה הנים אשר ראיתי על נהר כבר מראיהם ואותם איש אל עבר ניו ילכו׃

וישאו הכרובים את כניהם והאונים לעמתם וכבוד אלהי ישראל עליהם מלמעלה׃

וגבריא אלך תלתהון שדרך מישך ועבד נגו נלו לגוא אתון נורא יקדתא מכתין׃ אדין נבוכדנצר מלכא תוה וקם בהתבהלה ענה ואמר להדברוהי הלא גברין תלתא רמינא לגוא נורא מכתין ענין ואמרין למלכא יציבא מלכא׃ ענה ואמר הא אנה חזה גברין ארבעה שרין מהלכין בגוא נורא וחבל לא איתי בהון ורוה די רביעיא דמה לבר אלהין׃ באדין קרב נבוכדנצר לתרע אתון נורא יקדתא ענה ואמר שדרך מישך ועבד נגו עבדוהי די אלהא עליא קו ואתו באדין נקין שדרך מישך ועבד נגו מן גוא נורא׃ ומתכנשין אחשדרניא גניא וחותא והדברי מלכא חזין לגבריא אלך די לא שלט נורא בגשמהון ושער ראשהון לא התחרך ורבליהון לא שנו וריח נור לא עדת בהון׃ ענה נבוכדנצר ואמר בריך אלההון די שדרך מישך ועבד נגו די שלח מלאכה ושיזב לעבדוהי די התרחצו עלוהי ומלת מלכא שניו ויהבו גשמיהון די לא ילחון ולא יגדון לכל אלה להן לאלההון׃

חזה הוית בחזוי ראשי על משכבי ואלו עיר וקדיש מן שמיא נחת׃

בגזרת עירין תגמא ומאמר קדישין שאלתא עד דברת די ינדעון חייא די שליט עליא במלכות אנושא ולמן די יצבא יתננה ושל אנשים יקים עליה׃

אלהי שלח מלאכה וגר ם אריותא ולא חבלוני כל קבל די קדמוהי זכו השתכחת לי וא קדמיך מלכא חבולה לא עבדת׃

נהר די נור נגד ונק מן קדמוהי אל אלים ישמשונה ורבו רבון קדמוהי יקומון דינא יתב ורין תיחו׃

ואשמע קול אדם בין אולי ויקרא ויאמר גבריאל הבן להלז את המראה׃ ויבא אצל עמדי ובבאו נבעתי ואלה על ני ויאמר אלי הבן בן אדם כי לעת קץ החזון׃

ועוד אני מדבר בתלה והאיש גבריאל אשר ראיתי בחזון בתחלה מע ביע נגע אלי כעת מנחת ערב׃ ויבן וידבר עמי ויאמר דניאל עתה יצאתי להשכילך בינה׃

והנה יד נגעה בי ותניעני על ברכי וכות ידי׃ ויאמר אלי דניאל איש חמדות הבן בדברים אשר אנכי דבר אליך ועמד על עמדך כי עתה שלחתי אליך ובדברו עמי את הדבר הזה עמדתי מרעיד׃ ויאמר אלי אל תירא דניאל כי מן היום הראשון אשר נתת את לבך להבין ולהתענות לני אלהיך נשמעו דבריך ואני באתי בדבריך׃ ושר מלכות ר עמד לנגדי עשרים ואחד יום והנה מיכאל אחד השרים הראשנים בא לעזרני ואני נותרתי שם אצל מלכי ר׃ ובאתי להבינך את אשר יקרה לעמך באחרית הימים כי עוד חזון לימים׃

ובדברו עמי כדברים האלה נתתי ני ארצה ונאלמתי׃ והנה כדמות בני אדם נגע על שתי ואתח י ואדברה ואמרה אל העמד לנגדי אדני במראה נהכו צירי עלי ולא עצרתי כח׃ והיך יוכל עבד אדני זה לדבר עם אדני זה ואני מעתה לא יעמד בי כח ונשמה לא נשארה בי׃ וי ויגע בי כמראה אדם ויחזקני׃ ויאמר אל תירא איש חמדות שלום לך חזק וחזק וכדברו עמי התחזקתי ואמרה ידבר אדני כי חזקתני׃ ויאמר הידעת למה באתי אליך ועתה אשוב להלחם עם שר ר ואני יוצא והנה שר יון בא׃ אבל אגיד לך את הרשום בכתב אמת ואין אחד מתחזק עמי על אלה כי אם מיכאל שרכם׃

ובעת ההיא יעמד מיכאל השר הגדול העמד על בני עמך והיתה עת צרה אשר לא נהיתה מהיות גוי עד העת ההיא ובעת ההיא ימלט עמך כל הנמצא כתוב בר׃

תקעו שור בציון והריעו בהר קדשי ירגזו כל ישבי הארץ כי בא יום יהוה כי קרוב׃ יום חשך ואלה יום ענן וערל כשחר רש על ההרים עם רב ועצום כמהו לא נהיה מן העולם ואחריו לא יו עד שני דור ודור׃ לניו אכלה אש ואחריו תלהט להבה כגן עדן הארץ לניו ואחריו מדבר שממה וגם ליטה לא היתה לו׃ כמראה וים מראהו וכרשים כן ירוצון׃ כקול מרכבות על ראשי ההרים ירקדון כקול להב אש אכלה קש כעם עצום ערוך מלחמה׃ מניו יחילו עמים כל נים קבצו ארור׃ כגבורים ירצון כאנשי מלחמה יעלו חומה ואיש בדרכיו ילכון ולא יעבטון ארחותם׃ ואיש אחיו לא ידחקון גבר במלתו ילכון ובעד השלח ילו לא יבצעו׃ בעיר ישקו בחומה ירצון בבתים יעלו בעד החלונים יבאו כגנב׃ לניו רגזה ארץ רעשו שמים שמש וירח קדרו וכוכבים או נגהם׃ ויהוה נתן קולו לני חילו כי רב מאד מחנהו כי עצום עשה דברו כי גדול יום יהוה ונורא מאד ומי יכילנו׃

ראיתי הלילה והנה איש רכב על ו אדם והוא עמד בין ההדים אשר במצלה ואחריו וים אדמים שרקים ולבנים׃ ואמר מה אלה אדני ויאמר אלי המלאך הדבר בי אני אראך מה המה אלה׃ ויען האיש העמד בין ההדים ויאמר אלה אשר שלח יהוה להתהלך בארץ׃ ויענו את מלאך יהוה העמד בין ההדים ויאמרו התהלכנו בארץ והנה כל הארץ ישבת ושקטת׃ ויען מלאך יהוה ויאמר יהוה צבאות עד מתי אתה לא תרחם את ירושלם ואת ערי יהודה אשר זעמתה זה שבעים שנה׃ ויען יהוה את המלאך הדבר בי דברים טובים דברים נחמים׃ ויאמר אלי המלאך הדבר בי קרא לאמר כה אמר יהוה צבאות קנאתי לירושלם ולציון קנאה גדולה׃

ואשא עיני וארא והנה איש ובידו חבל מדה׃ ואמר אנה אתה הלך ויאמר אלי למד את ירושלם לראות כמה רחבה וכמה ארכה׃ והנה המלאך הדבר בי יצא ומלאך אחר יצא לקראתו׃ ויאמר אלו רץ דבר אל הנער הלז לאמר רזות תשב ירושלם מרב אדם ובהמה בתוכה׃ ואני אהיה לה נאם יהוה חומת אש ביב ולכבוד אהיה בתוכה׃

ויראני את יהושע הכהן הגדול עמד לני מלאך יהוה והשטן עמד על ימינו לשטנו׃ ויאמר יהוה אל השטן יגער יהוה בך השטן ויגער יהוה בך הבחר בירושלם הלוא זה אוד מצל מאש׃ ויהושע היה לבש בגדים צואים ועמד לני המלאך׃ ויען ויאמר אל העמדים לניו לאמר הירו הבגדים הצאים מעליו ויאמר אליו ראה העברתי מעליך עונך והלבש אתך מחלצות׃ ואמר ישימו צני טהור על ראשו וישימו הצני הטהור על ראשו וילבשהו בגדים ומלאך יהוה עמד׃ ויעד מלאך יהוה ביהושע לאמר׃ כה אמר יהוה צבאות אם בדרכי תלך ואם את משמרתי תשמר וגם אתה תדין את ביתי וגם תשמר את חצרי ונתתי לך מהלכים בין העמדים האלה׃

ואען ואמר אל המלאך הדבר בי מה אלה אדני׃ ויען המלאך ויאמר אלי אלה ארבע רחות השמים יוצאות מהתיצב על אדון כל הארץ׃

הוא חשב כזאת והנה מלאך יהוה נראה אליו בחלום ויאמר יו בן דוד אל תירא מכנו אליך את מרים אשתך כי אשר הרה בה מרוח הקדש הוא׃ והיא ילדת בן וקראת את שמו ישוע כי הוא יושיע את עמו מעונותיהם׃ ותהי כל זאת למלאת את אשר דבר יהוה ביד הנביא לאמר׃ הנה העלמה הרה וילדת בן וקראו שמו עמנואל אשר רושו האל עמנו׃ וייקץ יו משנתו ויעש כאשר צוהו מלאך יהוה ויקח אליו את אשתו׃

הם הלכו משם והנה מלאך יהוה נראה אל יו בחלום לאמר קום קח את הילד ואת אמו וברח לך מצרימה והיה שם עד אשר אמר אליך כי הורדו צדה את הילד לאבדו׃

ויהי אחרי מות הורדו והנה מלאך יהוה נראה בחלום אל יו בארץ מצרים׃ ויאמר אליו קום קח את הילד ואת אמו ולך שוב אל ארץ ישראל כי מתו המבקשים את נש הילד׃

ויאמר אליו אם בן האלהים אתה התנל למטה כי כתוב כי מלאכיו יצוה לך ועל כים ישאונך ן תג באבן רגלך׃

ויר ממנו השטן והנה נגשו אליו מלאכים וישרתוהו׃

והאיב אשר זרעם הוא השטן והקציר הוא קץ העולם והקצרים הם המלאכים׃ והנה כאשר ילקטו הזונין ונשרו באש כן יהיה בקץ העולם הזה׃ בן האדם ישלח את מלאכיו ולקטו ממלכותו את כל המכשלות ואת כל עלי האון׃ והשליכו אתם אל תנור האש שם תהיה היללה וחרק השנים׃

כן יהיה בקץ העולם יצאו המלאכים והבדילו את הרשעים מתוך הצדיקים׃ והשליכום אל תנור האש שם תהיה היללה וחרק השנים׃

כי עתיד בן האדם לבוא בכבוד אביו עם מלאכיו ואז ישלם לכל איש כמעשהו׃

ראו ן תבזו אחד wקטנים האלה כי אמר אני לכם כי מלאכיהם ראים תמיד את ני אבי שבשמים׃

כי בתחית המתים לא ישאו נשים ולא תנשאנה כי אם כמלאכי אלהים בשמים יהיו׃

וישלח את מלאכיו בקול שור גדול ויקבצו את בחיריו מארבע הרוחות למקצה השמים ועד קצה השמים׃

אך היום ההוא והשעה ההיא אין איש יודע אתה גם לא מלאכי השמים בלתי אבי לבדו׃

והיה כי יבוא בן האדם בכבודו וכל המלאכים הקדשים עמו וישב על כא כבודו׃

או היחשב לבך כי לא יכלתי לשאל עתה מאת אבי והוא יצוה לי יותר משנים עשר לגיונות של מלאכים׃

והנה רעש גדול היה כי מלאך יהוה ירד מן השמים ויגש ויגל את האבן מן התח וישב עליה׃ ויהי מראהו כברק ולבושו לבן כשלג׃ ומחדו נבהלו השמרים ויהיו כמתים׃ ויען המלאך ויאמר אל הנשים אתן אל תיראן הן ידעתי כי את ישוע הנצלב אתן מבקשות׃ איננו ה כי קם כאשר אמר באנה ראינה את המקום אשר שכב שם האדון׃ ומהרתן ללכת ואמרתן אל תלמידיו כי קם מן המתים והנה הוא הולך לניכם הגלילה ושם תראהו הנה אמרתי לכן׃

ויהי שם במדבר ארבעים יום והשטן נהו ויהי עם החיות והמלאכים שרתוהו׃

כי כל איש אשר הייתי אני ודברי לו לחרה בדור הנא והחוטא הזה א הוא יהיה לחרה לבן האדם בבואו בכבוד אביו עם המלאכים הקדושים׃

כי בעת קומם מן המתים האנשים לא ישאו נשים ולא תנשאנה אך יהיו כמלאכי השמים׃

ואז ישלח את מלאכיו ויקבץ את בחיריו מארבע הרוחות מקצה הארץ עד קצה השמים׃

אך עת בוא היום ההוא והשעה ההיא אין איש יודע אותה גם לא מלאכי השמים גם לא הבן מבלעדי האב׃

ותבאנה אל תוך הקבר ותראינה בחור אחד ישב מימין והוא עטה שמלה לבנה ותשתוממנה׃ ויאמר אליהן אל תשתוממנה את ישוע הנצרי אתן מבקשות את הנצלב הוא קם איננו ה הנה זה המקום אשר השכיבהו בו׃ אך לכנה ואמרתן אל תלמידיו ואל טרו כי הולך הוא לניכם הגלילה ושם תראהו כאשר אמר לכם׃

וירא אליו מלאך יהוה עמד לימין מזבח הקטרת׃ ויבהל זכריה בראותו אתו ואימה נלה עליו׃ ויאמר אליו המלאך אל תירא זכריהו כי נשמעה תלתך ואלישבע אשתך תלד לך בן וקראת שמו יוחנן׃ והיה לך לשמחה וגיל ורבים ישמחו בהולדו׃ כי גדול יהיה לני יהוה ויין ושכר לא ישתה ורוח הקדש ימלא בעודנו בבטן אמו׃ ורבים מבני ישראל ישיב אל יהוה אלהיהם׃ והוא ילך לניו ברוח אליהו ובגבורתו להשיב את לב אבות על בנים ואת הוררים לתבונת הצדיקים להעמיד ליהוה עם מתקן׃ ויאמר זכריה אל המלאך במה אדע זאת כי אני זקנתי ואשתי באה בימים׃ ויען המלאך ויאמר אליו אני גבריאל העומד לני האלהים ושלוח אנכי לדבר אליך ולבשרך את זאת׃ והנה תאלם ולא תוכל לדבר עד היום אשר תהיה זאת תחת כי לא האמנת בדברי אשר ימלאו למועדם׃

ויהי בחדש הששי וישלח המלאך גבריאל מאת האלהים גלילה אל עיר אשר שמה נצרת׃ אל בתולה מארשה לאיש אשר שמו יו מבית דוד ושם הבתולה מרים׃ ויבא המלאך אליה החדרה ויאמר שלום לך אשת חן יהוה עמך ברוכה את בנשים׃ והיא בראותה נבהלה לדברו ותאמר בלבה מה היא הברכה הזאת׃ ויאמר לה המלאך אל תיראי מרים כי מצאת חן לני האלהים׃ והנך הרה וילדת בן וקראת את שמו ישוע׃ והוא גדול יהיה ובן עליון יקרא ויהוה אלהים יתן לו את כא דוד אביו׃ ועל בית יעקב ימלך לעולם ועד ולמלכותו אין קץ׃ ותאמר מרים אל המלאך איך תהיה זאת ואני אינני ידעת איש׃ ויען המלאך ויאמר אליה רוח הקדש תבוא עליך וגבורת עליון תצל עליך על כן גם לקדוש הילוד יקרא בן אלהים׃ והנה אלישבע קרובתך אשר קראו לה עקרה גם היא הרתה בן בזקנתה וזה לה החדש הששי׃ כי לא ילא מאלהים כל דבר׃ ותאמר מרים הנני שחת יהוה יהי לי כדברך ויצא מאתה המלאך׃

ורעים היו בארץ ההיא לנים בשדה ושמרים את משמרות הלילה בעדרם׃ והנה מלאך יהוה נצב עליהם וכבוד יהוה הויע עליהם מביב וייראו יראה גדולה׃ ויאמר אליהם המלאך אל תיראו כי הנני מבשר אתכם שמחה גדולה אשר תהיה לכל העם׃ כי היום ילד לכם בעיר דוד מושיע אשר הוא המשיח האדון׃ וזה לכם האות תמצאון ילד מחתל ומנח באבו׃ ויהי תאם אצל המלאך המון צבא השמים והם משבחים את האלהים ואמרים׃ כבוד במרומים לאלהים ובארץ שלום בבני אדם רצונו׃ ויהי כאשר עלו מעליהם המלאכים השמימה ויאמרו הרעים איש אל רעהו נעברה נא עד בית לחם ונראה המעשה הזה אשר הודיענו יהוה׃

כי כתוב כי מלאכיו יצוה לך לשמרך׃ וכי על כים ישאונך ן תג באבן רגלך׃

כי כל אשר הייתי אני ודברי לו לחרה הוא יהיה לחרה לבן האדם כאשר יבא בכבודו ובכבוד האב והמלאכים הקדושים׃

ואני אמר לכם כל אשר יודה בי לני האדם גם בן האדם יודה בו לני מלאכי אלהים׃ ואשר יכחש בי לני האדם הוא יכחש לני מלאכי אלהים׃

אני אמר לכם כי כן תהיה שמחה בשמים על חוטא אחד השב יותר מעל תשעים ותשעה צדיקים אשר לא יצטרכו לתשובה׃

כן אני אמר לכם תהיה שמחה לני מלאכי אלהים על חוטא אחד אשר שב מחטאו׃

ויהי כאשר מת האביון ויובל על ידי המלאכים אל חיק אברהם וימת גם העשיר ויקבר׃

כי לא יוכלו עוד למות כי שוים הם למלאכים ובני אלהים המה בהיותם בני התקומה׃

וירא אליו מלאך מן השמים ויחזקהו׃

ויהי הנה נבכות על הדבר הזה והנה שני אנשים עמדו עליהן ולבושיהם מזהירים׃ ויל חד עליהן ותקדנה אים ארצה ויאמרו אליהן מה תבקשנה את החי אצל המתים׃ איננו ה כי קם זכרנה את אשר דבר אליכן בעוד היותו בגליל לאמר׃ כי צריך בן האדם להמר לידי אנשים חטאים ולהצלב וביום השלישי קום יקום׃

ולא מצאו את גויתו ותבאנה ותאמרנה כי ראו גם מראה מלאכים האמרים כי הוא חי׃

ויאמר אליו אמן אמן אני אמר לכם מעתה תראו השמים נתחים ומלאכי אלהים עלים וירדים על בן אלהים׃

ובירושלים ברכה קרובה לשער הצאן ושמה בלשון עברית בית חדא ולה חמשה אלמים׃ שמה שכבו חולים ועורים וחים ויבשי כח לרב והמה מיחלים לתנועת המים׃ כי מלאך ירד במועדו אל הברכה וירעש את מימיה והיה הירד ראשון אל תוכה אחרי התגעשו המים הוא נרא מכל מחלה אשר דבקה בו׃

ומרים עמדה בוכיה מחוץ לקבר ויהי בבכותה ותשק אל תוך הקבר׃ ותרא שני מלאכים לבושי לבנים ישבים במקום אשר שמו שם את גות ישוע אחד מראשותיו ואחד מרגלותיו׃ ויאמרו אליה אשה למה תבכי ותאמר אליהם כי נשאו מזה את אדני ולא ידעתי איה הניחהו׃

ויהי כדברו זאת העלה והם ראים וישאהו ענן מנגד עיניהם׃ ויביטו אחריו השמימה בעברו והנה שני אנשים לבושי בדים נצבים עליהם׃ ויאמרו אתם אנשי הגליל מה תעמדו ה ועיניכם השמימה ישוע זה אשר לקח מאתכם השמימה כן בוא יבוא כאשר ראיתם אתו עלה השמימה׃

וישלחו יד בשליחים ויתנום במשמר העיר׃ ויהי בלילה ויתח מלאך יהוה את דלתי בית הכלא ויוציאם לאמר׃ לכו והתיצבו במקדש ודברו אל העם את כל דברי החיים האלה׃

אתם אשר קבלתם את התורה על ידי מלאכות המלאכים ולא שמרתם אותה׃

וידבר מלאך יהוה אל ילו לאמר קום לך הנגבה על הדרך הירדת מירושלים עזתה והיא חרבה׃

ומחזה נראה אליו כשעה התשיעית ליום וירא מלאך אלהים בא אליו נימה ואמר קרניליו׃ ויבט אליו ויירא ויאמר מה זה אדני ויאמר אליו תלותיך וצדקותיך עלו לזכרון לני האלהים׃

טרו היה עצור במשמר והקהלה העתירה בעדו בחזקה אל האלהים׃ ויהי בלילה ההוא אשר אמר הורדו להביאו מחר לדין ויישן טרו בין שני אנשי צבא והוא אור בשנים זקים ושמרי התח שמרים את המשמר׃ והנה מלאך יהוה נצב עליו ואור נגה בחדר ויק על ירך טרו ויעירהו לאמר קום מהרה וילו מורותיו מעל ידיו׃ ויאמר אליו המלאך חגר מתניך והנעל את רגליך ויעש כן ויאמר אליו עטה מעילך ולך אחרי׃ ויצא וילך אחריו ולא ידע אם אמת הוא הנעשה לו על ידי המלאך כי כמראה היה בעיניו׃ ויעברו דרך המשמרת הראשונה והשניה ויבאו עד שער הברזל אשר יצאו בו העירה ויתח השער לניהם מאליו ויצאו החוצה וילכו מהלך רחוב אחד והמלאך ר מעליו תאם׃

ויהי בשובו אל דעתו ויאמר טרו עתה זה ידעתי באמת כי האלהים שלח את מלאכו וילטני מיד הורדו ומכל מזמת עם היהודים׃ הוא חשב כזאת והוא בא עד בית מרים אם יוחנן המכנה מרקו אשר נקהלו שם רבים והם מתללים יחד׃ וידק על דלת השער ותגש נערה להקשיב ושמה רודי׃ ותכר את קול טרו ומשמחתה לא תחה לו אם דלת השער ותרץ הביתה ותגד להם כי טרו עמד על השער׃ ויאמרו אליה משגעת את והיא מתאמצת כי כן הוא ויאמרו מלאכו הוא׃ וטרו הרבה לדק ויתחו ויראהו וישתוממו׃

ויהי ביום המועד וילבש הורדו לבוש מלכות וישב על כא המשט ויט אליהם אמרתו׃ ויריעו לו העם לאמר קול אלהים הוא ולא קול אדם׃ ויכהו מלאך יהוה תאם עקב אשר לא נתן הכבוד לאלהים ויאכלהו תולעים ויגוע׃

כי הצדוקים אמרים אין תחיה ואין מלאך ורוח והרושים מודים בשניהם׃

כי בלילה הזה נצב עלי מלאך האלהים אשר לו אנכי ואשר אני עבד אתו׃ ויאמר אל תירא ולו עליך עוד לעמד לני הקיר ועתה הנה נתן לך האלהים את כל ההלכים אתך באניה׃

הלא ידעתם כי נדין את המלאכים א כי דברי ממונות׃

על כן האשה חיבת להיות לה כה על ראשה בעבור המלאכים׃

אם בלשנות אנשים ומלאכים אדבר ואין בי האהבה הייתי כנחשת המה או כצלצל תרועה׃

אבל גם אנחנו או מלאך מן השמים אם יבוא לבשר אתכם בשורה מבלעדי זאת אשר בשרנו אתכם חרם יהיה׃

אל תתנו לאיש לעקב אתכם על ידי שלות רוח ועבודה מלאכים המהלך בדברים אשר לא ראו עיניו ומלא רוח גאוה על לא דבר משכל בשרו׃

כי הוא האדון ירד מן השמים בתרועה בקול שר המלאכים ובשור אלהים ואז יקומו ראשונה המתים במשיח׃

כי אל מי מן המלאכים אמר מעולם בני אתה אני היום ילדתיך ועוד אני אהיה לו לאב והוא יהיה לי לבן׃

ובהביאו את הבכור שנית לעולם אמר והשתחוו לו כל מלאכים אלהים׃

הן על המלאכים הוא אמר עשה מלאכיו רוחות משרתיו אש להט׃

ואל מי מן המלאכים אמר מעולם שב לימיני עד אשית איביך הדם לרגליך׃ הלא הם כלם רוחות השרת שלוחים לעזרה בעד העתידים לרשת את הישועה׃

כי לא תחת יד המלאכים שת את העולם הבא אשר אנחנו מדברים עליו׃ כי אם כאשר העיד האמר במקום אחד מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תקדנו׃ ותחרהו מעט מאלהים וכבוד והדר תעטרהו ותמשילהו במעשי ידיך׃

כי אמנם לא במלאכים החזיק כי אם בזרע אברהם החזיק׃

וממעל לו כרובי הכבוד הככים על הכרת לא נדבר כעת על כל אחד מהם ברט׃

כי אם באתם אל הר ציון ואל עיר אלהים חיים אל ירושלים שבשמים׃ ואל עצרת רבבות המלאכים ועדת הבכורים הכתובים בשמים ואל אלהים שט הכל ואל רוחות הצדיקים הנשלמים׃

הכנת ארחים אל תשכחו כי יש אשר הכניו בה מלאכים ולא ידעו׃

ונגלה להם כי לא לנשם כי אם לנו שרתו בדברים ההם אשר הגד לכם עתה על י המבשרים אתכם ברוח הקדש השלוח משמים דברים אשר מלאכי אלהים חמדו להשקי אל תוכם׃

אשר הוא לימין אלהים אחרי אשר עבר השמימה ויכנעו לניו המלאכים והרשיות והגבורות׃

אשר א המלאכים הגדולים מהם בעז וכח לא יגדום לני יהוה במשטם׃

אהובי אל תאמינו לכל רוח כי אם בחנו הרוחות אם מאלהים המה כי נביאי שקר רבים יצאו לעולם׃ בזאת תכירו את רוח אלהים כל רוח המודה בישוע המשיח כי בא בבשר מאלהים הוא׃

ומיכאל שר המלאכים בהתוכחו עם השטן וירב אתו על אדות גוית משה לא מלאו לבו לחרץ משט גדוים כי אם אמר יגער יהוה בך׃

את וד שבעת הכוכבים אשר ראית בימיני ואת שבע מנרות הזהב שבעת הכוכבים הם מלאכי שבע הקהלות ושבע המנרות אשר ראית שבע קהלות הנה׃

המנצח ילבש בגדים לבנים ולא אמחה את שמו מר החיים ואודה שמו לני אבי ולני מלאכיו׃

וביב לכא ארבעה ועשרים כאות ועל הכאות ראיתי את ארבעה ועשרים הזקנים ישבים והם לבשי בגדים לבנים ועטרות זהב בראשיהם׃ ומן הכא יוצאים ברקים ורעמים וקולות ושבעה לידי אש בערים לני הכא אשר הם שבעה רוחות האלהים׃

ולני הכא ים זכוכית כעין הקרח ובין הכא וביב לכא ארבע חיות מלאות עינים מלניהם ומאחריהם׃ ודמות החיה הראשונה כאריה והחיה השנית כשור וני החיה השלישית כני אדם ודמות החיה הרביעית כנשר מעו׃ ולכל אחת מארבע החיות שש כנים מביב ולנימה הנה מלאות עינים ואין דמי להן יומם ולילה ואמרות קדוש קדוש קדוש יהוה אלהים צבאות היה והוה ויבוא׃ ומדי תת החיות כבוד והדר ותודה לישב על הכא אשר הוא חי לעולמי עולמים׃ אז ילו עשרים וארבעה הזקנים על ניהם לני הישב על הכא והשתחוו לחי עולמי העולמים ושמו את עטרותיהם לני הכא לאמר׃ לך נאה אדנינו לקחת כבוד והדר ועז כי אתה בראת הכל והכל ברצונך היו ונבראו׃

וארא מלאך אביר קורא בקול גדול מי הוא הזכה לתח הר ולהתיר את חותמיו׃

וארא והנה בין הכא וארבע החיות ובין הזקנים שה עמד כמו טבוח ולו שבע קרנים ושבעה עינים אשר הם שבעה רוחות האלהים השלוחים אל כל הארץ׃ ויבא ויקח את הר מימין הישב על הכא׃ ויהי בקחתו את הר וילו לני השה ארבע החיות ועשרים וארבעה הזקנים ואיש איש כנור בידו וקערות זהב מלאת קטרת אשר הנה תלות הקדושים׃

וארא ואשמע קול מלאכים רבים ביב לכא ולחיות ולזקנים מרם רבו רבבות ואלי אלים׃ קראים בקול גדול נאה לשה הטבוח לקחת עז ועשר וחכמה וגבורה והדר וכבוד וברכה׃ וכל בריה אשר בשמים ובארץ ומתחת לארץ ואשר על הים וכל אשר בהם את כלם שמעתי אמרים לאמר לישב על הכא ולשה הברכה וההדר והכבוד והעז לעולמי עולמים׃ ותאמרנה ארבע החיות אמן ועשרים וארבעה הזקנים נלו על ניהם וישתחוו לחי עולמי העולמים׃

ואחרי כן ראיתי ארבעה מלאכים עמדים בארבע כנות הארץ ויעצרו את ארבע רוחות הארץ למען לא תשב רוח לא בארץ ולא בים ולא בכל עץ׃ וארא מלאך אחר עלה ממרח שמש ובידו חתמת אלהים חיים ויקרא בקול גדול אל ארבעה המלאכים אשר נתן להם לחבל הארץ והים לאמר׃ אל תחבלו את הארץ ואת הים ואת העץ עד אם חתמנו את עבדי אלהינו על מצחותם׃

וכל המלאכים עמדו ביב לכא וביב לזקנים ולארבע החיות וילו על ניהם לני הכא וישתחוו לאלהים׃ ויאמרו אמן הברכה והכבוד והחכמה והתודה וההדר והכח והעז לאלהינו לעולמי עולמים אמן׃

וארא את שבעת המלאכים אשר עמדו לני האלהים וינתנו להם שבעה שורות׃ ויבא מלאך אחר ויגש אל המזבח ומחתת זהב בידו ותנתן לו קטרת הרבה לתתה עם תלות כל הקדשים על מזבח הזהב אשר לני הכא׃ ויעל עשן הקטרת עם תלות הקדשים מיד המלאך לני אלהים׃ ויקח המלאך את המחתה וימלאה אש מעל המזבח וישלך על הארץ ויהי קולות ורעמים וברקים ורעש׃ ושבעה המלאכים ההם אשר בידם שבעת השורות התעתדו לתקע׃

והמלאך הראשון תקע בשור ויהי ברד ואש בלולים בדם ותשלך ארצה ותשר שלישית העץ וכל ירק עשב נשר׃ והמלאך השני תקע בשור והנה כדמות הר גדול בער באש השלך אל תוך הים ותהי שלישית הים לדם׃ ותמת שלישית כל נש חיה אשר בים ושלישית האניות נשחתה׃ והמלאך השלישי תקע בשור ויל מן השמים כוכב גדול בער כליד ויל על שלישית הנהרות ועל מעינות המים׃ ושם הכוכב נקרא לענה ותהי שלישית המים ללענה ורבים מבני אדם מתו מן המים כי מרים היו׃ והמלאך הרביעי תקע בשור ותכה שלישית השמש ושלישית הירח ושלישית הכוכבים למען תחשך שלישיתם והיום לא יאיר שלישיתו וכן גם הלילה׃ וארא ואשמע מלאך אחד מעו במרום הרקיע הקורא בקול גדול אוי אוי אוי לישבי הארץ משאר קלות שור שלשת המלאכים העתידים לתקע׃

והמלאך החמישי תקע בשור וארא כוכב נל מן השמים לארץ וינתן לו מתח באר התהום׃

והמלאך הששי תקע בשור ואשמע קול אחד מארבע קרנות מזבח הזהב אשר לני אלהים׃ ויאמר למלאך הששי אשר השור בידו התר את ארבעה המלאכים ההם האורים על הנהר הגדול נהר רת׃ ויתרו ארבעה המלאכים אשר היו נכונים לשעה וליום ולחדש ולשנה להמית שלישית בני האדם׃ ויהי מר צבאות הרשים שתי רבוא רבבות ואני שמעתי מרם׃

וארא מלאך אחר אביר יורד מן השמים והוא עטה ענן ועל ראשו כמראה קשת הענן וניו כשמש ורגליו כעמודי אש׃ ובידו ר קטן תוח וישם את רגל ימינו על הים ואת שמאלו על הארץ׃ ויקרא בקול גדול כאשר ישאג האריה ובקראו דברו שבעת הרעמים בקולתיהם׃ וכדבר שבעת הרעמים בקולתיהם חצתי לכתב ואשמע קול מן השמים לאמר חתום את אשר דברו שבעת הרעמים ואל תכתב זאת׃ והמלאך אשר ראיתיו עמד על הים ועל הארץ הרים ידו אל השמים׃ וישבע בחי עולמי העולמים אשר ברא את השמים וכל אשר בהם והארץ וכל אשר בה והים וכל אשר בו כי לא יהיה עוד זמן׃ אך בימי קול המלאך השביעי בעת עמדו לתקוע ונשלם וד האלהים כאשר בשר את עבדיו הנביאים׃

והקול אשר שמעתי מן השמים שב לדבר אלי לאמר לך וקח את הר הקטן התוח אשר ביד המלאך העמד על הים ועל הארץ׃ ואבא אל המלאך ואמר לו תנה לי את הר ויאמר אלי קח ואכל אתו וימר לבטנך אבל ביך יהיה מתוק כדבש׃ ואקח את הר מיד המלאך ואכלהו ויהי בי כדבש למתוק ואחרי אכלי אתו וימלא בטני מרורים׃ ויאמר אלי עליך לשוב להנבא עוד על עמים וגוים ולשנות ומלכים רבים׃

והמלאך השביעי תקע בשור ויהי קלות גדולים בשמים ויאמרו הנה ממלכת העולם היתה לאדיניו ולמשיחו והוא ימלך לעולמי עולמים׃ ועשרים וארבעה הזקנים הישבים לני האלהים על כאותם נלו על ניהם וישתחוו לאלהים׃ ויאמרו מודים אנחנו לך יהוה אלהים צבאות ההוה והיה ויבוא כי לבשת עזך הגדול ותמלך׃

ותהי מלחמה בשמים מיכאל ומלאכיו נלחמים בתנין והתנין נלחם ומלאכיו׃ ולא התחזקו וגם מקומם לא נמצא עוד בשמים׃

וישירו כשיר חדש לני הכא ולני ארבע החיות ולני הזקנים ואין איש אשר יכל ללמד את השיר זולתי מאת האל וארבעים וארבעת האלים ההם אשר נקנו מן הארץ׃

וארא מלאך אחר מעו במרום הרקיע אשר היה לו בשורת עולם לבשר את ישבי הארץ ואת כל גוי ונשחה ולשון ועם׃ ויאמר בקול גדול יראו את האלהים והבו לו כבוד כי באה עת משטו והשתחוו לעשה שמים וארץ את הים ומעינות המים׃ ומלאך אחר בא אחריו ויאמר נלה נלה בבל העיר הגדולה כי השקתה כל הגוים מיין חמת תזנתה׃ ומלאך שלישי בא אחריהם ויאמר בקול גדול כל אשר ישתחוה לני החיה ולני צלמה ונשא את תוה על מצחו או על ידו׃ גם הוא שתה ישתה מיין חמת אלהים יין בלתי מהול הנמך בכו זעמו ויענה באש וגרית לני המלאכים הקדשים ולני השה׃

ומלאך אחר יצא מן ההיכל ויזעק בקול גדול אל הישב על הענן לאמר שלח מגלך וקצר כי באה העת לקצר כי יבש קציר הארץ׃ וישלח הישב בענן את מגלו בארץ והארץ נקצרה׃

ומלאך אחר יצא מן ההיכל אשר בשמים וגם לו מגל מלטש בידו׃ ויצא מלאך אחר מן המזבח וממשלתו על האש ויקרא קול גדול אל אשר בידו המגל המלטש לאמר שלח מגלך המלטש ובצר את גן הארץ כי בשלו ענביהם׃ וינ המלאך את מגלו על הארץ ויבצר את אשכלת גן הארץ וישליכם בגת חמת אלהים הגדולה׃ ותדרך הגת מחוץ לעיר ויצא דם מן הגת עד רני הוים דרך אל ושש מאות רי׃

וארא אות אחרת בשמים גדולה ונלאה שבעה מלאכים הנשאים את שבע המכות האחרנות כי בהן כלה זעם אלהים׃

ויצאו מן ההיכל שבעה המלאכים הנשאים את שבע המכות מלבשים בד טהור וצח וחגורים אזורי זהב על לבביהם׃ ואחת מארבע החיות נתנה אל שבעת המלאכים שבע קערת זהב מלאות חמת האלהים החי לעולמי העולמים׃ וימלא ההיכל עשן מכבוד אלהים ועזו ולא יכל איש לבוא אל ההיכל עד אשר כלו שבע המכות אשר בידי שבעה המלאכים׃

ואשמע קול גדול מן ההיכל האמר אל שבעת המלאכים לכו ושכו את קערת חמת האלהים ארצה׃ וילך הראשון וישך את קערתו על הארץ ויהי שהין רע ומכאיב באנשים אשר עליהם תו החיה ובמשתחוים לצלמה׃ וישך השני את קערתו על הים ויהי לדם כדם חלל ותמת כל נש חיה אשר בים׃ וישך השלישי את קערתו בנהרות ובמעינות המים ויהיו לדם׃ ואשמע את מלאך המים אמר צדיק אתה ההוה והיה והקדוש כי כן שטת׃ כי דם קדשים ונביאים שכו ודם השקיתם כי גמול ידם הוא׃ ואשמע את המזבח אמר אמנם כן יהוה אלהים צבאות אמת וצדק משטיך׃ וישך המלאך הרביעי את קערתו על השמש וינתן לו לצרב את בני אדם באש׃ ויצרבו בני אדם בחם גדול ויגדו את שם אלהים אשר לו הממשלה על המכות האלה ולא שבו לתת לו הכבוד׃ וישך החמישי את קערתו על כא החיה ותחשך מלכותה וינשכו מכאב לב את לשונם׃ ויגדו את אלהי השמים ממכאבם ושחינם ולא שבו ממעשיהם׃ וישך הששי את קערתו על הנהר הגדול נהר רת ויחרבו מימיו למען תישר מלה למלכים אשר ממזרח שמש׃

וישך המלאך השביעי את קערתו על האור ויצא קול גדול מהיכל השמים מן הכא ויאמר היה נהיתה׃

ויבא אחד מן שבעה המלאכים הנשאים שבע הקערות וידבר אלי לאמר בא ואראך את משט הזונה הגדולה הישבת על מים רבים׃ אשר זנו אתה מלכי האדמה וישכרו שכני תבל מיין תזנותה׃ ויוליכני ברוח המדברה וארא והנה אשה ישבת על חיה אדמה כתולע מלאת שמות גדוים ולה שבעה ראשים ועשר קרנים׃

אחרי כן ראיתי מלאך אחר יורד מן השמים אשר לו שלטן גדול והארץ האירה מכבדו׃

וישא מלאך נורא אבן גדולה כלח רכב וישליכה אל תוך הים לאמר ככה תשלך במערצה בבל העיר הגדולה ולא תמצא עוד׃

ועשרים וארבעה הזקנים וארבע החיות נלו על ניהם וישתחוו לאלהים הישב על הכא ויאמרו אמן הללויה׃

וארא מלאך אחד עמד בשמש ויצעק בקול גדול ויאמר אל צור כל כנ אשר תעו במרום הרקיע באו והאו על זבח האלהים הגדול׃

וארא מלאך יורד מן השמים ובידו מתח התהום וכבל גדול׃ ויתש את התנין את הנחש הקדמוני הוא המלשין והוא השטן ויארהו לאל שנים׃

ויבא אלי אחד משבעת המלאכים הנשאים שבע הקערות המלאות שבע המכות האחרנות וידבר אלי לאמר בא ואראך את הכלה אשת השה׃ ויוליכני ברוח על הר גדול וגבה ויראני העיר הגדולה ירושלים הקדושה ירדת מן השמים מאת האלהים׃

וימד את חומתה על מאה וארבעים וארבע אמות במדת איש אשר היא מדת המלאך׃

ואני יוחנן הוא הראה אלה ושמעם ויהי כשמעי וכראותי ואל לני רגלי המלאך אשר הראני את אלה להשתחות לו׃ ויאמר אלי ראה אל תעשה זאת כי עבד כמוך אנכי וחבר לך ולאחיך הנביאים ולשמרים את דברי הר הזה לאלהים השתחוה׃

אני ישוע שלחתי את מלאכי להעיד לכם את אלה בני הקהלות אנכי שרש דוד ותולדתו כוכב נגה השחר׃