03 – בני אדם

ויאמר אלהים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו וירדו בדגת הים ובעו השמים ובבהמה ובכל הארץ ובכל הרמש הרמש על הארץ׃ ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אתו זכר ונקבה ברא אתם׃ ויברך אתם אלהים ויאמר להם אלהים רו ורבו ומלאו את הארץ וכבשה ורדו בדגת הים ובעו השמים ובכל חיה הרמשת על הארץ׃ ויאמר אלהים הנה נתתי לכם את כל עשב זרע זרע אשר על ני כל הארץ ואת כל העץ אשר בו רי עץ זרע זרע לכם יהיה לאכלה׃ ולכל חית הארץ ולכל עו השמים ולכל רומש על הארץ אשר בו נש חיה את כל ירק עשב לאכלה ויהי כן׃

וייצר יהוה אלהים את האדם ער מן האדמה ויח באיו נשמת חיים ויהי האדם לנש חיה׃

ויאמר יהוה אלהים לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו׃

ויאמר האדם זאת העם עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה זאת׃ על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד׃ ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא יתבששו׃

בזעת איך תאכל לחם עד שובך אל האדמה כי ממנה לקחת כי ער אתה ואל ער תשוב׃

זה ר תולדת אדם ביום ברא אלהים אדם בדמות אלהים עשה אתו׃ זכר ונקבה בראם ויברך אתם ויקרא את שמם אדם ביום הבראם׃

ויאמר יהוה לא ידון רוחי באדם לעלם בשגם הוא בשר והיו ימיו מאה ועשרים שנה׃

וירא יהוה כי רבה רעת האדם בארץ וכל יצר מחשבת לבו רק רע כל היום׃ וינחם יהוה כי עשה את האדם בארץ ויתעצב אל לבו׃

ותשחת הארץ לני האלהים ותמלא הארץ חמ׃ וירא אלהים את הארץ והנה נשחתה כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ׃

וירח יהוה את ריח הניחח ויאמר יהוה אל לבו לא א לקלל עוד את האדמה בעבור האדם כי יצר לב האדם רע מנעריו ולא א עוד להכות את כל חי כאשר עשיתי׃

כי נש הבשר בדם הוא ואני נתתיו לכם על המזבח לכר על נשתיכם כי הדם הוא בנש יכר׃

יהוה ממית ומחיה מוריד שאול ויעל׃

ויאמר יהוה אל שמואל אל תבט אל מראהו ואל גבה קומתו כי מאתיהו כי לא אשר יראה האדם כי האדם יראה לעינים ויהוה יראה ללבב׃

ויאמר ערם יצתי מבטן אמי וערם אשוב שמה יהוה נתן ויהוה לקח יהי שם יהוה מברך׃

הן בעבדיו לא יאמין ובמלאכיו ישים תהלה׃ א שכני בתי חמר אשר בער יודם ידכאום לני עש׃

כי תמול אנחנו ולא נדע כי צל ימינו עלי ארץ׃

ידיך עצבוני ויעשוני יחד ביב ותבלעני׃ זכר נא כי כחמר עשיתני ואל ער תשיבני׃ הלא כחלב תתיכני וכגבנה תקיאני׃ עור ובשר תלבישני ובעצמות וגידים תככני׃ חיים וחד עשית עמדי וקדתך שמרה רוחי׃

אשר בידו נש כל חי ורוח כל בשר איש׃

אדם ילוד אשה קצר ימים ושבע רגז׃ כציץ יצא וימל ויברח כצל ולא יעמוד׃

אם חרוצים ימיו מר חדשיו אתך חקו עשית ולא יעבור׃

א כי נתעב ונאלח איש שתה כמים עולה׃

כי שנות מר יאתיו וארח לא אשוב אהלך׃

א כי אנוש רמה ובן אדם תולעה׃

כי כל עוד נשמתי בי ורוח אלוה באי׃ אם תדברנה שתי עולה ולשוני אם יהגה רמיה׃

רוח אל עשתני ונשמת שדי תחיני׃

מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תקדנו׃

ותחרהו מעט מאלהים וכבוד והדר תעטרהו׃ תמשילהו במעשי ידיך כל שתה תחת רגליו׃ צנה ואלים כלם וגם בהמות שדי׃ צור שמים ודגי הים עבר ארחות ימים׃

למנצח לדוד אמר נבל בלבו אין אלהים השחיתו התעיבו עלילה אין עשה טוב׃ יהוה משמים השקי על בני אדם לראות היש משכיל דרש את אלהים׃ הכל ר יחדו נאלחו אין עשה טוב אין גם אחד׃

לדוד מזמור ליהוה הארץ ומלואה תבל וישבי בה׃ כי הוא על ימים ידה ועל נהרות יכוננה׃

משמים הביט יהוה ראה את כל בני האדם׃ ממכון שבתו השגיח אל כל ישבי הארץ׃ היצר יחד לבם המבין אל כל מעשיהם׃

הודיעני יהוה קצי ומדת ימי מה היא אדעה מה חדל אני׃ הנה טחות נתתה ימי וחלדי כאין נגדך אך כל הבל כל אדם נצב לה׃

בתוכחות על עון ירת איש ותמ כעש חמודו אך הבל כל אדם לה׃

הן בעוון חוללתי ובחטא יחמתני אמי׃

זבחי אלהים רוח נשברה לב נשבר ונדכה אלהים לא תבזה׃

למנצח על מחלת משכיל לדוד אמר נבל בלבו אין אלהים השחיתו והתעיבו עול אין עשה טוב׃ אלהים משמים השקי על בני אדם לראות היש משכיל דרש את אלהים׃ כלו ג יחדו נאלחו אין עשה טוב אין גם אחד׃

ויזכר כי בשר המה רוח הולך ולא ישוב׃

זכר אני מה חלד על מה שוא בראת כל בני אדם׃ מי גבר יחיה ולא יראה מות ימלט נשו מיד שאול לה׃

ימי שנותינו בהם שבעים שנה ואם בגבורת שמונים שנה ורהבם עמל ואון כי גז חיש ונעה׃

למנות ימינו כן הודע ונבא לבב חכמה׃

ימי כצל נטוי ואני כעשב איבש׃ ואתה יהוה לעולם תשב וזכרך לדר ודר׃

כי הוא ידע יצרנו זכור כי ער אנחנו׃ אנוש כחציר ימיו כציץ השדה כן יציץ׃ כי רוח עברה בו ואיננו ולא יכירנו עוד מקומו׃

תתיר ניך יבהלון ת רוחם יגועון ואל ערם ישובון׃

השמים שמים ליהוה והארץ נתן לבני אדם׃ לא המתים יהללו יה ולא כל ירדי דומה׃

למנצח לדוד מזמור יהוה חקרתני ותדע׃ אתה ידעת שבתי וקומי בנתה לרעי מרחוק׃ ארחי ורבעי זרית וכל דרכי הכנתה׃ כי אין מלה בלשוני הן יהוה ידעת כלה׃

כי אתה קנית כליתי תכני בבטן אמי׃ אודך על כי נוראות נליתי נלאים מעשיך ונשי ידעת מאד׃ לא נכחד עצמי ממך אשר עשיתי בתר רקמתי בתחתיות ארץ׃ גלמי ראו עיניך ועל רך כלם יכתבו ימים יצרו ולא אחד בהם׃ ולי מה יקרו רעיך אל מה עצמו ראשיהם׃ ארם מחול ירבון הקיצתי ועודי עמך׃

אדם להבל דמה ימיו כצל עובר׃

אל תבטחו בנדיבים בבן אדם שאין לו תשועה׃ תצא רוחו ישב לאדמתו ביום ההוא אבדו עשתנתיו׃

תועבת יהוה עקשי לב ורצונו תמימי דרך׃

לגי מים לב מלך ביד יהוה על כל אשר יחץ יטנו׃ כל דרך איש ישר בעיניו ותכן לבות יהוה׃

עשיר ורש נגשו עשה כלם יהוה׃

כאשר יצא מבטן אמו ערום ישוב ללכת כשבא ומאומה לא ישא בעמלו שילך בידו׃

טוב שם משמן טוב ויום המות מיום הולדו׃

כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא׃

אין אדם שליט ברוח לכלוא את הרוח ואין שלטון ביום המות ואין משלחת במלחמה ולא ימלט רשע את בעליו׃

זה רע בכל אשר נעשה תחת השמש כי מקרה אחד לכל וגם לב בני האדם מלא רע והוללות בלבבם בחייהם ואחריו אל המתים׃

כאשר אינך יודע מה דרך הרוח כעצמים בבטן המלאה ככה לא תדע את מעשה האלהים אשר יעשה את הכל׃

קול אמר קרא ואמר מה אקרא כל הבשר חציר וכל חדו כציץ השדה׃ יבש חציר נבל ציץ כי רוח יהוה נשבה בו אכן חציר העם׃

כה אמר האל יהוה בורא השמים ונוטיהם רקע הארץ וצאצאיה נתן נשמה לעם עליה ורוח להלכים בה׃

כה אמר יהוה גאלך ויצרך מבטן אנכי יהוה עשה כל נטה שמים לבדי רקע הארץ מי אתי׃

אנכי אנכי הוא מנחמכם מי את ותיראי מאנוש ימות ומבן אדם חציר ינתן׃

כלנו כצאן תעינו איש לדרכו נינו ויהוה הגיע בו את עון כלנו׃

כי לא מחשבותי מחשבותיכם ולא דרכיכם דרכי נאם יהוה׃ כי גבהו שמים מארץ כן גבהו דרכי מדרכיכם ומחשבתי ממחשבתיכם׃

ונהי כטמא כלנו וכבגד עדים כל צדקתינו ונבל כעלה כלנו ועוננו כרוח ישאנו׃ ואין קורא בשמך מתעורר להחזיק בך כי התרת ניך ממנו ותמוגנו ביד עוננו׃ ועתה יהוה אבינו אתה אנחנו החמר ואתה יצרנו ומעשה ידך כלנו׃

בטרם אצורך בבטן ידעתיך ובטרם תצא מרחם הקדשתיך נביא לגוים נתתיך׃

ואתם הרעתם לעשות מאבותיכם והנכם הלכים איש אחרי שררות לבו הרע לבלתי שמע אלי׃

כה אמר יהוה ארור הגבר אשר יבטח באדם ושם בשר זרעו ומן יהוה יור לבו׃

עקב הלב מכל ואנש הוא מי ידענו׃ אני יהוה חקר לב בחן כליות ולתת לאיש כדרכו כרי מעלליו׃

הן כל הנשות לי הנה כנש האב וכנש הבן לי הנה הנש החטאת היא תמות׃

ונתתי לכם לב חדש ורוח חדשה אתן בקרבכם והרתי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר׃

כה אמר אדני יהוה לעצמות האלה הנה אני מביא בכם רוח וחייתם׃ ונתתי עליכם גדים והעלתי עליכם בשר וקרמתי עליכם עור ונתתי בכם רוח וחייתם וידעתם כי אני יהוה׃

ובראותו את ההמנים נכמרו רחמיו עליהם כי הם מתעלים ונדחים כצאן אשר אין להם רעה׃

ואתם גם שערות ראשכם נמנות כלן׃ לכן אל תיראו הנכם יקרים מצרים רבות׃

האיש הטוב מאוצר לבו הטוב מוציא את הטוב והאיש הרע מאוצר הרע מוציא רע׃

אבל היוצא מן הה יוצא מן הלב והוא מטמא את האדם׃ כי מן הלב יוצאות מחשבות רע רציחות נאוים זנונים גנבות עדיות שקר וגדוים׃

והוא ישוע אמר הניחו לילדים ואל תמנעום מבוא אלי כי לאלה מלכות השמים׃

שקדו והתללו ן תבאו לידי ניון הן הרוח היא חצה והבשר הוא רה׃

]22-12[ כי מתוך לב האדם יצאות המחשבות הרעות נא וזנה ורצוח וגנוב ואהבת בצע ורשעה ורמיה וזוללות וצרות עין וגדו וזדון וכלות׃ ]22-12[׃ כל הרעות האלה מקרב האדם הן יוצאות ומטמאות אתו׃

אבל מראשית הבריאה זכר ונקבה עשה אתם אלהים׃ על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו׃ והיו שניהם לבשר אחד ואם כן אוא אינם עוד שנים כי אם בשר אחד׃ לכן את אשר חבר אלהים לא ירידנו אדם׃

ויאמר לו ישוע מדוע קראת לי טוב אין טוב בלתי אחד האלהים׃

האיש הטוב מאוצר לבבו הטוב מיק את הטוב והאיש הרע מאוצר לבבו הרע מיק את הרע כי משעת הלב ימלל יהו׃

ואתם גם שערות ראשכם נמנות כלן לכן אל תיראו יקרתם מצרים רבות׃

והמקבלים אתו נתן עז למו להיות בנים לאלהים המאמינים בשמו׃ אשר לא מדם ולא מחץ הבשר א לא מחץ גבר כי אם מאלהים נולדו׃

והוא ישוע לא הקיד את עצמו בידם על אשר ידע את כלם׃ ולא הצטרך לעדות איש על האדם כי הוא ידע מה בקרב האדם׃

ויען ישוע ויאמר אליו אמן אמן אני אמר לך אם לא יולד איש מלמעלה לא יוכל לראות מלכות האלהים׃ ויאמר אליו נקדימון איך יולד אדם והוא זקן הכי שוב ישוב אל בטן אמו ויולד׃ ויען ישוע אמן אמן אני אמר לך אם לא יולד איש מן המים והרוח לא יוכל לבוא אל מלכות האלהים׃ הנולד מן הבשר בשר הוא והנולד מן הרוח רוח הוא׃ אל תתמה על אמרי לך כי עליכם להולד מלמעלה׃

כי ככה אהב האלהים את העולם עד אשר נתן את בנו את יחידו למען לא יאבד כל המאמין בו כי אם יחיה חיי עולמים׃

וזה הוא הדין כי האור בא אל העולם ובני האדם אהבו החשך מן האור כי רעים מעשיהם׃

ויאמר אליהם אתם הנכם מן התחתונים ואני מן העליונים אתם מן העולם הזה ואני אינני מן העולם הזה׃ לכן אמרתי אליכם כי תמותו בחטאיכם כי אם לא תאמינו כי אני הוא בחטאיכם תמותו׃

גם לא ישרתוהו ידי בני אדם כאלו יצטרך לדבר כי הוא הנתן לכל חיים ונשמה וכל דבר׃ ויושב כל עממי בני אדם על כל ני האדמה מדם אחד ויצב מועדים קבועים וגבולת מושבם׃ למען יבקשו את האלהים אולי ימששהו וימצאהו א כי איננו רחוק מכל אחד ממנו׃ כי בו אנחנו חיים ומתנועעים וקימים כאשר גם מקצת משורריכם אמרו א ילידיו אנחנו׃

כי נגלה חרון אלהים מן השמים על כל רשעת בני אדם ועולתם אשר יעצרו את האמת בעולה׃

ובאמרם חכמים אנחנו היו לכילים׃ וימירו את כבוד האלהים אשר איננו נד בדמות צלם אדם הנד צלם כל עו והולך על ארבע ורמש האדמה׃ על כן גם נתנם האלהים לטמאה בתאות לבם לנבל גויותיהם איש את רעהו׃

חלילה אבל יהי האל הוא הנאמן וכל האדם כזב ככתוב למען תצדק בדברך תזכה בשטך׃

ככתוב אין צדיק אין גם אחד׃ אין משכיל אין דרש את אלהים׃ הכל ר יחדו נאלחו אין עשה טוב אין גם אחד׃

כי כלם חטאו וחרי כבוד אלהים המה׃

לכן כאשר על ידי אדם אחד בא החטא לעולם והמות בעקב החטא וכן עבר המות על כל בני אדם מני אשר כלם חטאו׃

או האינכם ידעים כי כלנו הנטבלים למשיח ישוע למותו נטבלנו׃ לכן נקברנו אתו בטבילה למות למען כאשר נעור המשיח מן המתים בכבוד האב כן נתהלך גם אנחנו בחיים מחדשים׃ כי אם נדבקנו בדמיון מותו אכן גם נהיה דבוקים לתחיתו׃ באשר ידעים אנחנו כי נצלב אתו האדם הישן אשר בנו למען תבטל גוית החטא לבלתי היותנו עוד עבדים לחטא׃ כי אשר מת הוא נקה מן החטא׃ והנה אם מתנו עם המשיח נאמין כי גם נחיה עמו׃ באשר ידענו כי המשיח אחרי אשר נעור מן המתים לא ימות עוד והמות לא ישלט בו עוד׃ כי אשר מת מת לחטא עם אחת ואשר חי חי הוא לאלהים׃ וכן גם אתם חשבו אתכם מתים לחטא וחיים לאלהים במשיח ישוע אדנינו׃ אם כן אוא אל תמלך החטאת בגוכם אשר ימות לנטות אחריה בתאותיו׃ ]31-21[ גם אל תכינו את אבריכם להיות כלי עול לחטא אך תכינו את נשכם לאלהים כחיים מעם המתים ואבריכם כלי צדקה לאלהים כי החטא לא יוכל למשל עוד בכם יען אינכם תחת יד התורה כי אם תחת יד החד׃

כדרך בני אדם אני מדבר מני ריון בשרכם כי כאשר לנים הכינותם את אבריכם לעבודת החטאה והרשע להרשיע כן עתה הכינו את אבריכם לעבודת הצדקה להתקדש׃

כי בעת היותנו בבשר תשוקות החטא אשר התעוררו על ידי התורה היו עלות באברינו לעשות רי למות׃

כי ידעתי אשר בי בבשרי לא ישב טוב הן הרצון יש עמדי אבל עשות הטוב לא מצאתי׃

אוי לי האדם העני מי יצילני מגו המות הזה׃

כי מה שלא יכלה התורה לעשות הנחלשה על יד הבשר עשה האלהים בשלחו את בנו בתואר בשר החטא ובעד החטא וירשיע את החטא בבשר׃ למען תמלא חקת התורה בנו המתהלכים בלא כבשר כי אם לי הרוח׃ כי אשר המה לבשר בעניני הבשר יחשבו ואשר לרוח בעניני הרוח יחשבו׃ כי מחשבת הבשר היא המות ומחשבת הרוח היא החיים והשלום׃ יען מחשבת הבשר רק שנאת אלהים היא באשר לא תשתעבד לתורת האלהים וא איננה יכולה׃ ואשר המה בבשר לא יוכלו להיות רצוים לאלהים׃ ואתם אינכם בבשר כי אם ברוח אם אמנם רוח האלהים שכן בקרבכם כי מי שאין בו רוח המשיח איננו שלו׃

כי אם תחיו לי הבשר מות תמתון ואם על ידי הרוח תמותתו את מעללי הבשר חיה תחיו׃

כלומר לא בני הבשר המה בני האלהים כי אם בני ההבטחה הם הנחשבים לזרע׃

כי אם לבשו את האדון ישוע המשיח ודאגו לבשרכם אך לא להגביר התאות׃

הן האדם הנשי איננו מקבל את דברי רוח אלהים כי המה כלות לו ולא יוכל להבינם באשר המה נדונים בדרך הרוח׃

הלא ידעתם כי היכל אלהים אתם ורוח אלהים שכן בקרבכם׃ ואיש אשר ישחית את היכל אלהים האלהים ישחית אתו כי היכל אלהים קדוש ואתם הנכם קדושים׃

או הלא ידעתם כי גוכם הוא היכל רוח הקדש השכן בקרבכם אשר קבלתם מאת האלהים וכי לא לעצמכם אתם׃ כי במחיר נקניתם על כן כבדו את האלהים בגוכם וברוחכם אשר לאלהים המה׃

כי אחרי אשר בא המות על ידי אדם אחד גם תחית המתים באה על ידי אדם אחד׃ כי כאשר באדם מתים כלם כן גם יחיו כלם במשיח׃

לא כל הבשר באשר אחד הוא כי מין אחר הוא בשר האדם ומין אחר בשר הבהמה ומין אחר בשר הדגה ומין אחר בשר העו׃

וכן גם בתחיה המתים הן יזרע בכליון ויקום בלא כליון׃ יזרע בבזיון ויקום בכבוד יזרע בחלשה ויקום בגבורה׃ יזרע גו נשי ויקום גו רוחני יש גו נשי ויש גו רוחני׃ כן גם כתוב ויהי האדם הוא אדם הראשון לנש חיה אדם האחרון לרוח מחיה׃ אבל לא של הרוח היא הראשונה אלא של הנש ואחרי כן של הרוח׃ האדם הראשון מן האדמה הוא של ער והאדם השני הוא האדון מן השמים׃ וכמו אשר הוא מער ככה גם אשר הם מער וכמו אשר הוא מן השמים ככה גם אשר הם מן השמים׃ וכאשר לבשנו דמות האדם אשר מער כן נלבש גם דמות האדם אשר מן השמים׃ וזאת אני אמר אחי כי בשר ודם לא יוכל לרשת את מלכות האלהים ואשר יכלה לא יירש את אשר לא יכלה׃

ובעבור זאת לא נחת וא אם יכלה בנו האדם החיצון הנה האדם הנימי יתחדש יום יום׃

הן ידענו כי בהר בית אהלנו אשר בארץ יש לנו בנין מאת האלהים בית אשר איננו מעשה ידים והוא לעולם בשמים׃ כי גם עתה נאנחים ונכים אנחנו להתעט בביתנו אשר מן השמים׃ באשר אחרי לבשנהו לא נמצא ערמים׃ כי גם עתה באהלנו זה נאנח מני הכבד ולא חצנו להתשט כי אם להתעט למען יבלע המות על ידי החיים׃

לכן חביבי בהיות לנו ההבטחות האלה נטהרה את עצמנו מכל טמאת בשר ורוח להשלים קדשתנו ביראת אלהים׃

ואין עוד לא יהודי ולא יוני לא עבד ולא בן חורין לא זכר ולא נקבה כי אתם כלכם אחד במשיח ישוע׃

והנני אמר התהלכו ברוח ולא תמלאו את תאות הבשר׃ כי הבשר מתאוה הך מן הרוח והרוח הך מן הבשר ושניהם מתקוממים זה לזה עד שלא תוכלו לעשות את אשר תחצו׃

ואשר הם למשיח צלבו את בשרם עם כל תשוקתיו ותאותיו׃

הזרע בבשרו יקצר כליון משברו והזרע ברוח יקצר מן הרוח חיי עולם׃

וגם אנחנו כלנו בתוכם הלכנו לנים בתאות הבשר לעשות חצי בשרנו ומחשבותינו ונהי אך בני רגז בטבענו כאשר בני אדם׃

חשכי הדעת ומוזרים לחיי אלהים מני אולתם אשר בהם כי טח מהשכיל לבבם׃

כי המשיח הוא חיי והמות רוח לי׃

כי אנחנו בני המילה העבדים את האלהים ברוח ומתארים במשיח ישוע ואיננו בטחים בבשר׃

כי רבים המתהלכים כן כאשר אנחנו מות לכם׃ כי רבים המתהלכים אשר עליהם אמרתי לכם עמים הרבה ועתה גם בבכי אני אמר כי הם איבי צלב המשיח׃ אשר אחריתם האבדון אשר כרם אלהיהם וכבודם בבשתם וקרבם הבלי חלד׃ כי אזרחותנו בשמים היא ומשם מחכים אנחנו למושיענו אדנינו ישוע המשיח׃ [

הזהרו ן יוליך איש אתכם שולל בילויה ובמדוחי שוא לי קבלת בני האדם וידות העולם ולא על י המשיח׃

אשר אין שם יוני ויהודי אין מילה וערלה אין לעז וקותי אין עבד ובן חורין כי המשיח הוא הכל ובכל׃

והוא אלהי השלום יקדש אתכם קדשה שלמה וכל רוחכם ונשכם וגוכם ישמר תמים בבוא אדנינו ישוע המשיח׃

כי לא הבאנו מאומה לעולם בידוע שגם לא נוכל להוציא ממנו מאומה׃

כי האלהים לא נתן לנו רוח אימה כי אם רוח גבורה ואהבה ומור׃

כי יהיו האנשים אהבי עצמם ואהבי בצע והוללים וגאים ומגדים וממרים באבותם וכויי טובה ולא חידים׃ חרי אהבה ובוגדים ומלשינים וזוללים ואכרזים ושנאי טוב׃ ומרים וחזים וגבהי רוח והלכים אחרי תענוגים יותר מאחרי האלהים׃ ואשר דמיון חידות להם ומכחשים בכחה ואתה ור מאלה׃

הן הכל טהור לטהורים אבל לנטמאים ולאינם מאמינים אין דבר טהור כי נטמאה גם דעתם גם רוחם׃ אמרים המה כי ידעו את האלהים ובמעשיהם כורים בו כי מתעבים וממרים הם ולא יצלחו לכל מעשה טוב׃

כי אם כאשר העיד האמר במקום אחד מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תקדנו׃ ותחרהו מעט מאלהים וכבוד והדר תעטרהו ותמשילהו במעשי ידיך׃ כל שתה תחת רגליו הנה באשר שת כל תחתיו לא השאיר דבר שלא שת תחתיו ועתה זה לא ראינו עדין כי כל הושת תחתיו׃

ויען כי הילדים כלם יחדו בשר ודם א הוא לבש בשר ודם כמוהם למען אשר יבטל על ידי המות את אשר לו ממשלת המות הוא השטן׃ ולהתיר את אלה אשר מאימת המות היו נתנים לעבדות כל ימי חייהם׃

כי דבר האלהים חי הוא ועל גבורות וחד מחרב ייות ונכנ עד להבדיל בין נש לרוח ובין הדבקים למוח ובחן מחשבות לבב ומזמותיו׃ ואין כל נברא נתר מנגדו כי הכל חשו וגלוי לעיני בעל דברים שלנו׃

וכאשר נגזר על בני אדם עם אחת המות ואחריו הדין׃

כי אם ינה כל איש בתאות נשו אשר תיתהו ותתהו׃ ואחרי כן הרתה התאות ותלד חטא והחטא כי נשלם יוליד את המות׃ אל תתעו אחי אהובי׃

כי כאשר הגו בלי נשמה מת הוא כן גם האמונה בלי מעשים מתה היא׃

הוי האמרים נלכה היום ומחר לעיר לונית אלמונית ונעשה שם שנה אחת לחר בה ולהרבות רוח׃ ולא תדעו מה ילד יום מחר כי מה חייכם עשן הם אשר נראה כמעט רגע ואחר כלה וילך׃

כי כל בשר חציר וכל כבוד איש כציץ השדה יבש חציר נבל ציץ׃

אהובים אזהירכם כגרים ותושבים הנזרו מתאות הבשר המתגרות בנש׃

אל תאהבו את החלד ואת דברי החלד אם יאהב איש את החלד אין בו אהבת האב׃ כי כל אשר בחלד תאות הבשר ותאות העינים וגאות ההון איננו מן אבינו כי אם מן החלד׃ והחלד עבור יעבר עם תאותיו והעשה רצון אלהים יעמד לעד׃

ראו מה גדלה אהבת האב הנתונה לנו אשר נקרא בני האלהים על כן העולם איננו ידע אתנו יען כי אותו לא ידע׃

ואת אלה תושיעו באימה וחלצתם אתם מתוך האש וגעלתם גם את הלבוש המגאל בחלאת הבשר׃

הנה הוא בא עם העננים וראתה אתו כל עין גם אלה אשר דקרהו ודו עליו כל משחות הארץ כן יהיה אמן׃