06 – גֵיהִנוֹם

ויאמר יהוה אל משה מי אשר חטא לי אמחנו מרי׃ ועתה לך נחה את העם אל אשר דברתי לך הנה מלאכי ילך לניך וביום קדי וקדתי עליהם חטאתם׃

לא יאבה יהוה לח לו כי אז יעשן א יהוה וקנאתו באיש ההוא ורבצה בו כל האלה הכתובה בר הזה ומחה יהוה את שמו מתחת השמים׃

כי אש קדחה באי ותיקד עד שאול תחתית ותאכל ארץ ויבלה ותלהט מודי הרים׃

כלה ענן וילך כן יורד שאול לא יעלה׃

כי ליום איד יחשך רע ליום עברות יובלו׃

ישובו רשעים לשאולה כל גוים שכחי אלהים׃

כי לא תעזב נשי לשאול לא תתן חידך לראות שחת׃

חבלי שאול בבוני קדמוני מוקשי מות׃

תמצא ידך לכל איביך ימינך תמצא שנאיך׃ תשיתמו כתנור אש לעת ניך יהוה באו יבלעם ותאכלם אש׃

ישימות עלימו ירדו שאול חיים כי רעות במגורם בקרבם׃

ימחו מר חיים ועם צדיקים אל יכתבו׃

משנאי יהוה יכחשו לו ויהי עתם לעולם׃

כי חדך גדול עלי והצלת נשי משאול תחתיה׃

איש בער לא ידע וכיל לא יבין את זאת׃ ברח רשעים כמו עשב ויציצו כל עלי און להשמדם עדי עד׃

ישבי חשך וצלמות אירי עני וברזל׃ כי המרו אמרי אל ועצת עליון נאצו׃

שומר יהוה את כל אהביו ואת כל הרשעים ישמיד׃

ולא ידע כי ראים שם בעמקי שאול קראיה׃

שאול ואבדון נגד יהוה א כי לבות בני אדם׃

ארח חיים למעלה למשכיל למען ור משאול מטה׃

אל תמנע מנער מור כי תכנו בשבט לא ימות׃ אתה בשבט תכנו ונשו משאול תציל׃

שאול ואבדה לא תשבענה ועיני האדם לא תשבענה׃

ו דבר הכל נשמע את האלהים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם׃ כי את כל מעשה האלהים יבא במשט על כל נעלם אם טוב ואם רע׃

והיה אור ישראל לאש וקדושו ללהבה ובערה ואכלה שיתו ושמירו ביום אחד׃ וכבוד יערו וכרמלו מנש ועד בשר יכלה והיה כמ נ׃

והריחו ביראת יהוה ולא למראה עיניו ישוט ולא למשמע אזניו יוכיח׃ ושט בצדק דלים והוכיח במישור לענוי ארץ והכה ארץ בשבט יו וברוח שתיו ימית רשע׃

הילילו כי קרוב יום יהוה כשד משדי יבוא׃ על כן כל ידים תרינה וכל לבב אנוש ימ׃ ונבהלו צירים וחבלים יאחזון כיולדה יחילון איש אל רעהו יתמהו ני להבים ניהם׃ הנה יום יהוה בא אכזרי ועברה וחרון א לשום הארץ לשמה וחטאיה ישמיד ממנה׃ כי כוכבי השמים וכיליהם לא יהלו אורם חשך השמש בצאתו וירח לא יגיה אורו׃ וקדתי על תבל רעה ועל רשעים עונם והשבתי גאון זדים וגאות עריצים אשיל׃

על כן שמים ארגיז ותרעש הארץ ממקומה בעברת יהוה צבאות וביום חרון או׃

שאול מתחת רגזה לך לקראת בואך עורר לך ראים כל עתודי ארץ הקים מכאותם כל מלכי גוים׃ כלם יענו ויאמרו אליך גם אתה חלית כמונו אלינו נמשלת׃ הורד שאול גאונך המית נבליך תחתיך יצע רמה ומכיך תולעה׃

איך נלת משמים הילל בן שחר נגדעת לארץ חולש על גוים׃ ואתה אמרת בלבבך השמים אעלה ממעל לכוכבי אל ארים כאי ואשב בהר מועד בירכתי צון׃ אעלה על במתי עב אדמה לעליון׃ אך אל שאול תורד אל ירכתי בור׃

מתים בל יחיו ראים בל יקמו לכן קדת ותשמידם ותאבד כל זכר למו׃

כי הנה יהוה יצא ממקומו לקד עון ישב הארץ עליו וגלתה הארץ את דמיה ולא תכה עוד על הרוגיה׃

לילה ויומם לא תכבה לעולם יעלה עשנה מדור לדור תחרב לנצח נצחים אין עבר בה׃

כי לא שאול תודך מות יהללך לא ישברו יורדי בור אל אמתך׃

כי הנה יהוה באש יבוא וכוה מרכבתיו להשיב בחמה או וגערתו בלהבי אש׃ כי באש יהוה נשט ובחרבו את כל בשר ורבו חללי יהוה׃

ויצאו וראו בגרי האנשים השעים בי כי תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה והיו דראון לכל בשר׃

הן כל הנשות לי הנה כנש האב וכנש הבן לי הנה הנש החטאת היא תמות׃

חזה הוית באדין מן קל מליא רברבתא די קרנא ממללה חזה הוית עד די קטילת חיותא והובד גשמה ויהיבת ליקדת אשא׃

ומלין לצד עליא ימלל ולקדישי עליונין יבלא ויבר להשניה זמנין ודת ויתיהבון בידה עד עדן ועדנין ולג עדן׃ ודינא יתב ושלטנה יהעדון להשמדה ולהובדה עד וא׃

ורבים מישני אדמת ער יקיצו אלה לחיי עולם ואלה לחרות לדראון עולם׃

כי הנה היום בא בער כתנור והיו כל זדים וכל עשה רשעה קש ולהט אתם היום הבא אמר יהוה צבאות אשר לא יעזב להם שרש וענ׃

ויהי כראותו רבים מן הרושים והצדוקים נגשים לטבילתו ויאמר להם ילדי הצעונים מי השכיל אתכם להמלט מן הקצ הבא׃

וכבר הושם הגרזן על שרש העצים והנה כל עץ אשר איננו עשה רי טוב יגדע וישלך באש׃

אשר בידו המזרה וזרה את גרנו וא את דגנו אל אוצרו ואת המץ ישרנו באש אשר לא תכבה׃

שמעתם כי נאמר לקדמונים לא תרצח ואשר ירצח מחיב הוא לבית דין׃ אבל אני אמר לכם כל אשר יקצ על אחיו חנם מחיב הוא לבית דין ואשר יאמר אל אחיו רקא מחיב הוא לנהדרין ואשר יאמר אתה הנבל מחיב לאש גיהנם׃

ואם תכשילך עין ימינך נקר אותה והשלך ממך כי טוב לך אשר יאבד אחד מאבריך מרדת כל גוך אל גיהנם׃ ואם ידך הימנית תכשילך קצץ אותה והשלך ממך כי טוב לך אשר יאבד אחד מאבריך מרדת כל גוך אל גיהנם׃

באו בתח הצר כי רחב התח ומרוח הדרך המביא לאבדון ורבים אשר יבאו בו׃ ומה צר התח ומוצק הדרך המביא לחיים ומעטים הם אשר ימצאוהו׃

וכל עץ אשר לא יעשה רי טוב יגדע וישלך באש׃ לכן ברים תכירו אותם׃

לא כל האמר לי אדני אדני יבוא אל מלכות השמים כי אם העשה רצון אבי שבשמים׃ והיה ביום ההוא יאמרו רבים אלי אדנינו אדנינו הלא בשמך נבאנו ובשמך גרשנו שדים ובשמך עשינו גבורות רבות׃ אז אענה בם לאמר מעולם לא ידעתי אתכם ורו ממני עלי האון׃

אבל בני המלכות המה יגרשו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרוק השנים׃

ואל תיראי מן ההרגים את הגו ואת הנש לא יוכלו להרג אך תיראו את אשר יוכל לאבד גם את הנש גם את הגו בגיהנם׃

האיש הטוב מאוצר לבו הטוב מוציא את הטוב והאיש הרע מאוצר הרע מוציא רע׃ ואני אמר לכם כל מלה בטלה אשר ידברו בני האדם יתנו עליה חשבון ביום הדין׃ כי מדבריך תצדק ומדבריך תחיב׃

והשדה הוא העולם והזרע הטוב בני המלכות הם והזונין בני הרע המה׃ והאיב אשר זרעם הוא השטן והקציר הוא קץ העולם והקצרים הם המלאכים׃ והנה כאשר ילקטו הזונין ונשרו באש כן יהיה בקץ העולם הזה׃ בן האדם ישלח את מלאכיו ולקטו ממלכותו את כל המכשלות ואת כל עלי האון׃ והשליכו אתם אל תנור האש שם תהיה היללה וחרק השנים׃

כן יהיה בקץ העולם יצאו המלאכים והבדילו את הרשעים מתוך הצדיקים׃ והשליכום אל תנור האש שם תהיה היללה וחרק השנים׃

וא אני אמר אליך כי אתה טרו ועל הלע הזה אבנה את קהלתי ושערי שאול לא יגברו עליה׃

כי מה יועיל האדם כי יקנה את כל העולם ונשו תשחת או מה יתן האדם דיון נשו׃ כי עתיד בן האדם לבוא בכבוד אביו עם מלאכיו ואז ישלם לכל איש כמעשהו׃

ויאמר אמן אמר אני לכם אם לא תשובו להיות כילדים לא תבוא אל מלכות השמים׃

וכל המכשיל את אחד מן הקטנים האלה המאמינים בי נוח לו שיתלה לח רכב על צוארו וטבע במצולות ים׃

ואם תכשילך ידך או רגלך קצץ אותה והשלך ממך טוב לך לבוא לחיים ח או קטע מהיות לך שתי ידים או שתי רגלים ותשלך אל אש עולם׃ ואם עינך תכשליך נקר אותה והשלך ממך טוב לך לבוא לחיים בעין אחת מהיות לך שתי עינים ותשלך אל אש גיהנם׃

ויהי כבוא המלך לראות את המבים וירא בהם איש ולא היה לבוש בגדי חתנה׃ ויאמר אליו רעי איכה באת הנה ואין לך בגדי חתנה ויאלם׃ ויאמר המלך למשרתים ארו ידיו ורגליו ונשאתם והשלכתם אותו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרק השנים׃

נחשים אתם ילדי הצעונים איכה תמלטו מדין גיהנם׃

ויש אתו וישים את חלקו עם החנים שם תהיה היללה וחרק השנים׃

ויהי בעת לכתן לקנות ויבוא החתן והנכנות ללכת באו אתו אל החתנה ותגר הדלת׃ ואחרי כן באו גם שאר העלמות ותאמרנה אדנינו אדנינו תח לנו׃ ויען ויאמר אמן אמר אני לכן לא ידעתי אתכן׃

ואת עבד הבליעל השליכו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרק השנים׃

והיה כי יבוא בן האדם בכבודו וכל המלאכים הקדשים עמו וישב על כא כבודו׃ ונאו לניו כל הגוים והריד בינותם כאשר יריד הרעה את הכבשים מן העתודים׃ והציב את הכבשים לימינו ואת העתודים לשמאלו׃

ואז יאמר גם אל הנצבים לשמאלו לכו מעלי אתם הארורים אל אש עולם המוכנה לשטן ולמלאכיו׃ כי רעב הייתי ולא האכלתם אותי צמא הייתי ולא השקיתם אותי׃ גר הייתי ולא אתם אותי ערום ולא כיתם אותי חולה ובמשמר ולא בקרתם אותי׃ וענו גם הם ואמרו אדנינו מתי ראינוך רעב או צמא או גר או ערום או חולה או במשמר ולא שרתנוך׃ אז יענה אתם לאמר אמן אמר אני לכם מה שלא עשיתם לאחד מן הצעירים האלה גם לי לא עשיתם׃ וילכו אלה למעצבת עולם והצדיקים לחיי עולם׃

אך המגד את רוח הקדש אין לו ליחה לעולם כי יאשם בעונו לנצח׃

כי מה יכן לאדם כי יקנה את כל העולם ונשחתה נשו׃ או מה יתן איש דיון נשו׃

וכל המכשיל אחד הקטנים המאמינים בי טוב לו שיתלה לח רכב על צוארו והשלך בים׃ ואם ידך תכשילך קצץ אתה טוב לך לבוא קטע לחיים מהיות לך שתי ידים ותלך אל גיהנם אל האש אשר לא תכבה׃ אשר שם תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה׃ ואם רגלך תכשילך קצץ אתה טוב לך לבוא ח לחיים מהיות לך שתי רגלים ותשלך לגיהנם אל האש אשר לא תכבה׃ אשר שם תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה׃ ואם עינך תכשילך עקר אתה טוב לך לבוא אל מלכות האלהים בעין אחת מהיות לך שתי עינים ותשלך לגיהנם׃ אשר שם תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה׃

המאמין ונטבל הוא יושע ואשר לא יאמין יאשם׃

אשר המזרה בידו להבר את גרנו ויא את דגנו אל אוצרו ואת המץ ישרנו באש אשר לא תכבה׃

וישאל אתו ישוע לאמר מה שמך ויאמר לגיון שמי כי שדים רבים נכנו בו׃ ויתחנן לו לבלתי צות אתם לרדת אל התהום׃

כי מה יועיל האדם כי יקנה את כל העולם ואבד והשחית את נשו׃

ואת כר נחום אשר עד השמים התרוממת אל שאול תורדי׃ השומע אליכם אלי הוא שומע והבוזה אתכם אותי הוא בוזה והבוזה אותי הוא בוזה את אשר שלחני׃

אבל אורה אתכם את אשר תיראו יראו את אשר יש לו שלטן אחרי המיתו להשליך אל גיהנם הן אני אמר לכם אותו תיראון׃

לא כי אמר אני לכם אם לא תשובו תאבדו כלכם גם אתם׃

וישאלהו איש לאמר אדנינו המעט הם הנושעים׃ ויאמר אליהם התאמצו לבוא בתח הצר כי אמר אני לכם רבים יבקשו לבוא ולא יוכלו׃ והיה מיום אשר יקום בעל הבית וגר את הדלת ותחלו לעמד בחוץ ולדק על הדלת לאמר אדנינו אדנינו תח לנו וענה ואמר אליכם אינני יודע אתכם מאין אתם׃ אז תחלו לאמר אכלנו ושתינו לניך וברחבותינו למדת׃ ויאמר אני אמר לכם אינני יודע אתכם מאין אתם ורו ממני כל עלי האון׃ ושם תהיה היללה וחרק השנים כאשר תראו את אברהם ויצחק ויעקב ואת כל הנביאים במלכות האלהים ואתם מגרשים החוצה׃

איש עשיר היה והוא לבוש ארגמן ושש ויתעגג וישמח יום יום׃ ואיש אביון ושמו לעזר משכב תח שער ביתו והוא מלא אבעבעות׃ ויתאו לשבע מן הרורים הנלים מעל שלחן העשיר וגם הכלבים באו וילקו אבעבעותיו׃ ויהי כאשר מת האביון ויובל על ידי המלאכים אל חיק אברהם וימת גם העשיר ויקבר׃ ובהיותו במכאבות בשאול וישא את עיניו וירא את אברהם מרחוק ואת לעזר בחיקו׃ ויצעק ויאמר אבי אברהם חנני ושלח נא את לעזר ויטבל את קצה אצבעו במים למען קרר את לשוני כי עניתי במוקד הזה׃ ויאמר אברהם בני זכר כי לקחת טובך בחייך וגם לעזר לקח את הרעות ועתה הוא ינחם ואתה תצטער׃ ומלבד כל זאת שוחה גדולה מקת בינינו וביניכם לבלתי יוכלו עבור החצים ללכת מה אליכם ולבלתי יעברו משם אלינו׃ ויאמר אם כן אבי שאל אני מאתך כי תשלח אתו אל בית אבי׃ כי יש לי חמשה אחים למען יעיד בהם ן יבאו גם הם אל מקום המעצבה הזה׃ ויאמר אברהם יש להם משה והנביאים אליהם ישמעון׃ ויאמר לא כן אבי אברהם אך אם ילך אליהם אחד מן המתים אז ישובו׃ ויאמר אליו אם לא ישמעו אל משה ואל הנביאים גם כי יקום אחד מן המתים לא יאמינו׃

כי ככה אהב האלהים את העולם עד אשר נתן את בנו את יחידו למען לא יאבד כל המאמין בו כי אם יחיה חיי עולמים׃ כי האלהים לא שלח את בנו אל העולם לדין את העולם כי אם למען יושע בו העולם׃ המאמין בו לא ידון ואשר לא יאמין בו כבר נדון כי לא האמין בשם בן האלהים היחיד׃ וזה הוא הדין כי האור בא אל העולם ובני האדם אהבו החשך מן האור כי רעים מעשיהם׃ כי כל על עולה ישנא את האור ולא יבא לאור ן יוכחו מעשיו׃

כל המאמין בבן יש לו חיי עולמים ואשר לא יאמין בבן לא יראה חיים כי אם חרון אלהים ישכן עליו׃

אל תתמהו על זאת כי הנה שעה באה אשר כל שכני קבר את קולו ישמעון׃ ויצאו עשי הטוב לתקומת החיים ועשי הרע לתקומת המשט׃

איש אשר לא יעמד בי השלך כשריג החוצה וייבש וילקטום וישליכום אל תוך האש והיה לבער׃

כי לא תעזב נשי לשאול לא תתן חידך לראות שחת׃

לכן בחזותו מראש דבר על תקומת המשיח כי לא נעזבה נשו לשאול וגם בשרו לא ראה שחת׃

כי נגלה חרון אלהים מן השמים על כל רשעת בני אדם ועולתם אשר יעצרו את האמת בעולה׃ יען אשר דעת האלהים גלויה בקרבם כי האלהים הודיעם אותה׃ כי מהותו הנעלמה היא כחו הנצחי ואלהותו מעת נברא העולם תודע במעשים ותראה לבלתי היות להם להתנצל׃ יען בדעתם את האלהים לא כבדהו כאלהים וגם לא הודו לו כי אם הלכו אחרי ההבל במועצותיהם ויחשך לבם הנבער׃ ובאמרם חכמים אנחנו היו לכילים׃

ובקשי לבבך הממאן לשוב תצבר לך עברה אל יום עברת האלהים ועת הגלות צדקת משטו׃ אשר ישלם לאיש כמעשהו׃ למתמידים בעשות הטוב ומבקשים את הכבוד וההדר ואת אשר איננו עבד יתן את חיי העולמים׃ ועל בני המרי ואשר לא ישמעו לאמת כי אם לעולה שמעו חרון א וחמה׃

כי שכר החטא הוא המות ומתנת חד אלהים היא חיי העולם במשיח ישוע אדנינו׃

על כן אין אשמה באלה אשר הם במשיח ישוע המתהלכים בלא כבשר כי אם לי הרוח׃ כי תורת רוח החיים במשיח ישוע שחררה אתי מתורת החטא והמות׃

אל תנקמו נקם ידידי כי אם תנו מקום לרגז כי כתוב לי נקם ושלם אמר יהוה׃

כי כתוב חי אני נאם יהוה כי לי תכרע כל ברך וכל לשון תודה לאלהים׃ הנה נא כל אחד ממנו על נשו יתן חשבון לאלהים׃

כי כלנו עתידים להראות לני כא דין המשיח למען יקבל איש ואיש כי עלו בחיי גוו אם טוב ואם רע׃ ועתה יען אשר ידענו יראת האדון נדבר על לב בני אדם ולאלהים אנחנו גלוים ואקוה כי גלוים אנחנו גם במדעכם׃

וכל עשה עול הוא ישא העול אשר עשה ואין שם משא נים׃

באש להבה להשיב נקם לאשר לא ידעו את האלהים ולא שמעו לבשורת אדנינו ישוע המשיח׃ אשר ישאו משט אבדן עולם מאת ני האדון ומהדר גאונו׃

וכאשר נגזר על בני אדם עם אחת המות ואחריו הדין׃

כי אם נחטא בזדון אחרי אשר קבלנו דעת האמת לא ישאר עוד זבח קרבן לכר על החטא׃ כי אם בעותי הדין העתיד ואש קנאה אשר תאכל את הצררים׃

מה תחשבו כמה יגדל הענש הראוי לרמ ברגלו את בן האלהים וחשב לחל את דם הברית אשר הוא מקדש בו ומחר את רוח החד׃ כי ידענו את האמר לי נקם ושלם ועוד כי ידין יהוה עמו׃ מה נורא לנל ביד אלהים חיים׃

כי גם המשיח ענה עם אחת על חטאתינו הצדיק בעד הרשעים לקרב אתנו אל האלהים הומת לי הבשר ויחי ברוח׃ אשר בו הלך ויקרא גם לרוחות אשר במשמר׃

וגם נביאי שקר היו בעם כאשר יהיו גם בכם מורי שקר אשר יכניו כתות משחיתות ובכחשם במשל אשר קנם יביאו על נשם כליון תאם׃ ורבים ילכו אחרי תועבותם ובעבורם יתן דרך האמת לגדוים׃ ובדברי בדוי יעשו אתכם למחר להם למען בצע בצע אשר משטם מעולם לא יתמהמה ושברם לא ינום׃

כי לא ח אלהים על המלאכים אשר חטאו כי אם הורידם לקצבי הרים ויגירם בכבלי אל לשמרם למשט׃ וגם על דורות קדם לא ח וישמר רק את נח השמיני קרא הצדק בהביאו את המבול על דור הרשעים׃ ואת ערי דום ועמרה הך לאר והאשימם במהכה וישימם למשל לאשר עתידים לעשות זמה׃ ויצל את לוט הצדיק אשר הלאוהו אנשי בליעל ההם בדרך זמתם׃ כי הצדיק הזה בשבתו בתוכם האדיב את נשו הישרה יום יום בראותו ובשמעו מעשי רשעם׃ כי יודע יהוה להציל את חידיו מניון ולחשך את הרשעים ליום המשט להשיב גמולם להם׃ וביותר את ההלכים אחרי הבשר בתאות תבל ובזים את הממשלה עזי נים הלכים בשרירות לבם ולא יחרדו מחר את השררות׃ אשר א המלאכים הגדולים מהם בעז וכח לא יגדום לני יהוה במשטם׃

בארות בלי מים המה עבים נדים בערה אשר שמור להם חשך אלה לעולם׃

גם השמים והארץ אשר לנינו נצנו בדברו והם שמורים לאש ליום הדין ואבד אנשי הרשע׃

ולא יאחר יהוה את אשר הבטיח כאשר יש חשבים אתה לאחור כי אך האריך או בעבורנו ולא יחץ באבד איש כי אם בנות כלם לתשובה׃

כל השנא את אחיו רצח נש הוא וידעתם כי כל רצח נש לא יתקימו בו חיי עולמים׃

וזאת היא העדות כי חיי עולמים נתן לנו האלהים והחיים האלה בבנו המה׃ אשר יש לו הבן יש לו החיים ואשר אין לו בן האלהים אין לו החיים׃

כי התגנבו לבוא מקצת אנשים הכתובים מאז למשט הזה אנשי רשע ההכים את חד אלהינו לזמה וכרים באלהים המשל היחיד ובאדנינו ישוע המשיח׃

והמלאכים אשר לא שמרו את משרתם כי אם עזבו את זבלם שמרם במורות עולם ובאלה למשט היום הגדול׃ כאשר דום ועמרה והערים ביבותיהן אשר הזנו כמוהם וילכו אחרי בשר זר נהיו כראי כי נמרו למור אש עולם׃

הלא צורי מכשול המה בעודתיכם של אהבה ובקלות ראש יאכלו וישתו עמכם ורעים את נשם עננים הם בבלי מים הנדים מני רוח עצי חר באין רי אשר מתו עמים ונעקרו׃ משברי ים עזים אשר יגרשו בשתם ככבים תעים אשר חשך אלה צון להם עדי עד׃

ואת אלה תושיעו באימה וחלצתם אתם מתוך האש וגעלתם גם את הלבוש המגאל בחלאת הבשר׃

ואהי מת והנני חי לעולמי עולמים אמן ובידי מתחות שאול ומות׃

מי אשר אזן לו ישמע את אשר הרוח אמר לקהלות המנצח לא ינזק במות השני׃

והמלאך החמישי תקע בשור וארא כוכב נל מן השמים לארץ וינתן לו מתח באר התהום׃ ויתח את באר התהום ויעל עשן מן הבאר כעשן כבשן גדול ויחשך השמש והרקיע מקיטר הבאר׃

ומלאך שלישי בא אחריהם ויאמר בקול גדול כל אשר ישתחוה לני החיה ולני צלמה ונשא את תוה על מצחו או על ידו׃ גם הוא שתה ישתה מיין חמת אלהים יין בלתי מהול הנמך בכו זעמו ויענה באש וגרית לני המלאכים הקדשים ולני השה׃ ועשן ענוים יעלה לעולמי עד ולא ימצאו מנוחה יומם ולילה המשתחוים לחיה ולצלמה ואשר ישא את תו שמה׃

והחיה אשר היתה ואיננה הוא השמיני והוא מן השבעה וילך לאבדון׃

ויקרא בקול עז לאמר נלה נלה בבל הגדולה ותהי נוה שערים ומשמר לכל רוח טמא ומשמר לכל עו טמא ונמא׃ כי מיין חמת זנותה שתו כל הגוים ומלכי ארץ זנו עמה וחרי ארץ משעת תענגיה העשירו׃

ואור נר לא יאיר לך עוד וקול חתן וקול כלה לא ישמע בך עוד כי כנעניך היו נכבדי ארץ ובכשיך תעו כל הגוים׃ ובה נמצא דם הנביאים והקדשים וכל הרוגי ארץ׃

כי אמת וישר משטיו כי שט את הזונה הגדולה אשר השחיתה את הארץ בתזנתה וידרש מידה טאת דם עבדיו׃ וישנו ויאמרו הללויה ועשנה יעלה לעולמי עולמים׃

והוא לבוש בלבוש מאדם בדם ושמו נקרא דבר האלהים׃ וצבאות השמים יצאים אחריו על וים לבנים מלבשים בגדי בוץ לבן וטהור׃ ומיו יצאת חרב חדה להכות בה את הגוים והוא ירעם בשבט ברזל והוא דרך ורת יין חמת א אלהי הצבאות׃

וארא מלאך אחד עמד בשמש ויצעק בקול גדול ויאמר אל צור כל כנ אשר תעו במרום הרקיע באו והאו על זבח האלהים הגדול׃ ואכלתם בשר מלכים ובשר שרי אלים ובשר גבורים ובשר וים ורכביהם ובשר כל בני חורים ועבדים הקטנים עם הגדולים׃

ותתש החיה ונביא השקר אתה אשר עשה האותות לניה אשר הדיח בהן את נשאי תו החיה והמשתחוים לצלמה וחיים השלכו שניהם באגם האש הבער בגרית׃ והנשארית נהרגו בחרב היוצאת מי הרכב על הו וכל העו שבעו מבשרם׃

וארא מלאך יורד מן השמים ובידו מתח התהום וכבל גדול׃ ויתש את התנין את הנחש הקדמוני הוא המלשין והוא השטן ויארהו לאל שנים׃ וישליכהו בתהום ויגר בעדו ויחתם עליו למען לא ידיח עוד את הגוים עד כלות אל השנים ואחרי כן יתר לזמן מצער׃

ואחרי כלות אל השנים יתר השטן מבית משמרו׃ ויצא להדיח את הגוים בארבע כנות הארץ את גוג ומגוג ולקבצם למלחמה אשר מרם כחול הים׃ ויעלו על מרחבי ארץ ויבו את מחנה הקדשים ואת העיר החביבה ותרד אש מאת האלהים מן השמים ותאכל אתם׃ והשטן אשר הדיחם השלך באגם אש וגרית אשר שם גם החיה ונביא השקר וירו יומם ולילה לעולמי עולמים׃

וארא כא לבן וגדול ואת הישב עליו אשר מניו נו ארץ ושמים ולא נמצא להם מקום׃ וארא את המתים הקטנים עם הגדלים עמדים לני הכא ורים נתחים ויתח ר אחר אשר הוא ר החיים וישטו המתים על י הכתוב ברים כמעשיהם׃ ויתן הים את מתיו והמות והשאול נתנו את מתיהם וישטו איש איש כמעשיהם׃ והמות והשאול השלכו באגם האש והוא המות השני׃ וכל איש אשר לא נמצא כתוב בר החיים השלך באגם האש׃

אבל רכי הלב ואשר אינם מאמינים והמגאלים והמרצחים והזנים והמכשים ועבדי האלילים וכל המכזבים חלקם יהיה באגם הבער באש וגרית אשר הוא המות השני׃

החומ יוי לחמ והטמא יוי להטמא והצדיק יוי להצדק והקדוש יוי להתקדש׃

מעיד אני בכל השמע דברי נבואת הר הזה אם יוי איש עליהם יוי עליו האלהים את המכות הכתובות בר הזה׃ ואם יגרע איש מדברי ר הנבואה הזאת יגרע האלהים את לחקו מעץ החיים ומעיר הקדש הכתובים בר הזה׃