31 – בישור

עד כל ימי הארץ זרע וקציר וקר וחם וקיץ וחר ויום ולילה לא ישבתו׃

ויען משה ויאמר והן לא יאמינו לי ולא ישמעו בקלי כי יאמרו לא נראה אליך יהוה׃

ויאמר משה אל יהוה בי אדני לא איש דברים אנכי גם מתמול גם משלשם גם מאז דברך אל עבדך כי כבד ה וכבד לשון אנכי׃ ויאמר יהוה אליו מי שם ה לאדם או מי ישום אלם או חרש או קח או עור הלא אנכי יהוה׃ ועתה לך ואנכי אהיה עם יך והוריתיך אשר תדבר׃

ויאמר בי אדני שלח נא ביד תשלח׃ ויחר א יהוה במשה ויאמר הלא אהרן אחיך הלוי ידעתי כי דבר ידבר הוא וגם הנה הוא יצא לקראתך וראך ושמח בלבו׃ ודברת אליו ושמת את הדברים ביו ואנכי אהיה עם יך ועם יהו והוריתי אתכם את אשר תעשון׃ ודבר הוא לך אל העם והיה הוא יהיה לך לה ואתה תהיה לו לאלהים׃

כל מקום אשר תדרך כ רגלכם בו לכם נתתיו כאשר דברתי אל משה׃

שירו ליהוה כל הארץ בשרו מיום אל יום ישועתו׃ רו בגוים את כבודו בכל העמים נלאתיו׃

בשרתי צדק בקהל רב הנה שתי לא אכלא יהוה אתה ידעת׃ צדקתך לא כיתי בתוך לבי אמונתך ותשועתך אמרתי לא כחדתי חדך ואמתך לקהל רב׃

י יר צדקתך כל היום תשועתך כי לא ידעתי רות׃ אבוא בגברות אדני יהוה אזכיר צדקתך לבדך׃ אלהים למדתני מנעורי ועד הנה אגיד נלאותיך׃ וגם עד זקנה ושיבה אלהים אל תעזבני עד אגיד זרועך לדור לכל יבוא גבורתך׃

שירו ליהוה ברכו שמו בשרו מיום ליום ישועתו׃ רו בגוים כבודו בכל העמים נלאותיו׃

ואדברה בעדתיך נגד מלכים ולא אבוש׃

הזרעים בדמעה ברנה יקצרו׃ הלוך ילך ובכה נשא משך הזרע בא יבוא ברנה נשא אלמתיו׃

שיתה יהוה שמרה לי נצרה על דל שתי׃

דור לדור ישבח מעשיך וגבורתיך יגידו׃

רשע עשה עלת שקר וזרע צדקה שכר אמת׃

רי צדיק עץ חיים ולקח נשות חכם׃

מאור עינים ישמח לב שמועה טובה תדשן עצם׃ אזן שמעת תוכחת חיים בקרב חכמים תלין׃ ורע מור מוא נשו ושומע תוכחת קונה לב׃ יראת יהוה מור חכמה ולני כבוד ענוה׃

צו דבש אמרי נעם מתוק לנש ומרא לעצם׃

חושך אמריו יודע דעת וקר רוח איש תבונה׃ גם אויל מחריש חכם יחשב אטם שתיו נבון׃

לא יחץ כיל בתבונה כי אם בהתגלות לבו׃

שתי כיל יבאו בריב ויו למהלמות יקרא׃ י כיל מחתה לו ושתיו מוקש נשו׃

משיב דבר בטרם ישמע אולת היא לו וכלמה׃

מות וחיים ביד לשון ואהביה יאכל ריה׃

מים קרים על נש עיה ושמועה טובה מארץ מרחק׃

עת לקרוע ועת לתור עת לחשות ועת לדבר׃

שמר רוח לא יזרע וראה בעבים לא יקצור׃

בבקר זרע את זרעך ולערב אל תנח ידך כי אינך יודע אי זה יכשר הזה או זה ואם שניהם כאחד טובים׃

ויתר שהיה קהלת חכם עוד למד דעת את העם ואזן וחקר תקן משלים הרבה׃ בקש קהלת למצא דברי חץ וכתוב ישר דברי אמת׃

ואשמע את קול אדני אמר את מי אשלח ומי ילך לנו ואמר הנני שלחני׃

ויאמר לך ואמרת לעם הזה שמעו שמוע ואל תבינו וראו ראו ואל תדעו׃ השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע ן יראה בעיניו ובאזניו ישמע ולבבו יבין ושב ורא לו׃ ואמר עד מתי אדני ויאמר עד אשר אם שאו ערים מאין יושב ובתים מאין אדם והאדמה תשאה שממה׃

לתורה ולתעודה אם לא יאמרו כדבר הזה אשר אין לו שחר׃

לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי כי מלאה הארץ דעה את יהוה כמים לים מכים׃

על הר גבה עלי לך מבשרת ציון הרימי בכח קולך מבשרת ירושלם הרימי אל תיראי אמרי לערי יהודה הנה אלהיכם׃

מה נאוו על ההרים רגלי מבשר משמיע שלום מבשר טוב משמיע ישועה אמר לציון מלך אלהיך׃

רוח אדני יהוה עלי יען משח יהוה אתי לבשר ענוים שלחני לחבש לנשברי לב לקרא לשבוים דרור ולאורים קח קוח׃ לקרא שנת רצון ליהוה ויום נקם לאלהינו לנחם כל אבלים׃ לשום לאבלי ציון לתת להם אר תחת אר שמן ששון תחת אבל מעטה תהלה תחת רוח כהה וקרא להם אילי הצדק מטע יהוה להתאר׃

ואמר אהה אדני יהוה הנה לא ידעתי דבר כי נער אנכי׃ ויאמר יהוה אלי אל תאמר נער אנכי כי על כל אשר אשלחך תלך ואת כל אשר אצוך תדבר׃ אל תירא מניהם כי אתך אני להצלך נאם יהוה׃ וישלח יהוה את ידו ויגע על י ויאמר יהוה אלי הנה נתתי דברי ביך׃

הנני שלח לדוגים רבים נאם יהוה ודיגום ואחרי כן אשלח לרבים צידים וצדום מעל כל הר ומעל כל גבעה ומנקיקי הלעים׃

ויאמר אלי בן אדם את אשר תמצא אכול אכול את המגלה הזאת ולך דבר אל בית ישראל׃ ואתח את י ויאכלני את המגלה הזאת׃ ויאמר אלי בן אדם בטנך תאכל ומעיך תמלא את המגלה הזאת אשר אני נתן אליך ואכלה ותהי בי כדבש למתוק׃ ויאמר אלי בן אדם לך בא אל בית ישראל ודברת בדברי אליהם׃

והמשכלים יזהרו כזהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד׃

ויהי דבר יהוה אל יונה שנית לאמר׃ קום לך אל נינוה העיר הגדולה וקרא אליה את הקריאה אשר אנכי דבר אליך׃

ויחל יונה לבוא בעיר מהלך יום אחד ויקרא ויאמר עוד ארבעים יום ונינוה נהכת׃ ויאמינו אנשי נינוה באלהים ויקראו צום וילבשו שקים מגדולם ועד קטנם׃ ויגע הדבר אל מלך נינוה ויקם מכאו ויעבר אדרתו מעליו ויכ שק וישב על האר׃ ויזעק ויאמר בנינוה מטעם המלך וגדליו לאמר האדם והבהמה הבקר והצאן אל יטעמו מאומה אל ירעו ומים אל ישתו׃ ויתכו שקים האדם והבהמה ויקראו אל אלהים בחזקה וישבו איש מדרכו הרעה ומן החמ אשר בכיהם׃ מי יודע ישוב ונחם האלהים ושב מחרון או ולא נאבד׃ וירא האלהים את מעשיהם כי שבו מדרכם הרעה וינחם האלהים על הרעה אשר דבר לעשות להם ולא עשה׃

הנה על ההרים רגלי מבשר משמיע שלום חגי יהודה חגיך שלמי נדריך כי לא יוי עוד לעבור בך בליעל כלה נכרת׃

בימים ההם בא יוחנן המטביל ויהי קרא במדבר יהודה לאמר׃ שובו כי מלכות השמים הגיעה׃

ויהי כראותו רבים מן הרושים והצדוקים נגשים לטבילתו ויאמר להם ילדי הצעונים מי השכיל אתכם להמלט מן הקצ הבא׃ לכן עשו רי הראוי לתשובה׃

ויען ויאמר הן כתוב לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא י יי׃

מן העת ההיא החל ישוע לקרא קרוא ואמור שובו כי הגיעה מלכות השמים׃

ויאמר אליהם לכו אחרי ואשימכם לדיגי אנשים׃ ויעזבו מהרה את המכמרות וילכו אחריו׃ ויהי כעברו משם וירא שני אנשים אחים אחרים את יעקב בן זבדי ואת יוחנן אחיו באניה עם זבדי אביהם מתקנים את מכמרותם ויקרא אליהם׃ ויעזבו מיד את האניה ואת אביהם וילכו אחריו׃

ויב ישוע בכל הגליל וילמד בבתי כניותיהם ויבשר בשורת המלכות וירא כל מחלה וכל מדוה בעם׃

אשריכם אם יחרו וירדו אתכם וידברו בשקר עליכם כל רע בעבורי׃ שמחו וגילו כי שכרכם רב בשמים כי כן רדו את הנביאים אשר היו לניכם׃ אתם מלח הארץ ואם המלח היה תל במה ימלח הן לא יצלח עוד לכל כי אם להשליך חוצה והיה מרמ לבני אדם׃

אתם אור העולם עיר ישבת על ההר לא תוכל להתר׃ גם אין מדליקים נר ושמים אותו תחת האיה כי אם על המנורה ויאר לכל אנשי הבית׃ כן יאר אורכם לני בני האדם למען יראו מעשיכם הטובים ושבחו את אביכים שבשמים׃

אל תאצרו לכם אוצרות בארץ אשר יאכלום שם ורקב וגנבים יחתרו שם וגנבו׃ אבל תאצרו לכם אוצרות בשמים אשר ורקב לא יאכלום שם וגנבים לא יחתרו שם ולא יגנבו׃ כי במקום אשר אוצרכם בו שם יהיה גם לבבכם׃

ואחר מן התלמידים אמר אליו אדני הניחה לי בראשונה ללכת ולקבר את אבי׃ ויאמר אליו ישוע לך אחרי והנח למתים לקבר את מתיהם׃

ויהי בעבר ישוע משם וירא איש ישב בבית המכ ושמו מתי ויאמר אליו לכה אחרי ויקם וילך אחריך׃

ויב ישוע בכל הערים והכרים וילמד בבתי כניותיהם ויבשר בשורת המלכות וירא כל מחלה וכל מדוה בעם׃

אז ידבר לתלמדידיו ויאמר רב הקציר והעלים מעטים׃ לכן התחננו אל בעל הקציר לשלח עלים לקצירו׃

ובלכתכם קראו לאמר למכות השמים קרבה לבוא׃ ראו את החולים טהרו את המצרעים הקימו את המתים ואת השדים גרשו חנם לקחתם חנם תתנו׃

לא תקחו זהב ולא כ ולא נחשת בחגוריכם׃ ולא תרמיל לדרך ולא שתי כתנות ולא נעלים ולא מטה כי שוה העל די מחיתו׃ וכל עיר וכר אשר תבאו שמה דרשו מי הוא הראוי לזה בתוכה ושם שבו עד כי תצאו׃ ובבואכם אל הבית שאלו לו לשלום׃ והיה אם ראוי הבית יבוא עליו שלומכם ואם איננו ראוי שלומכם אליכם ישוב׃

וכל אשר לא יקבל אתכם ולא ישמע לדבריכם צאו לכם מן הבית ההוא ומן העיר ההיא ונערו את ער רגליכם׃ אמן אמר אני לכם כי יקל לארץ דום ועמרה ביום הדין מן העיר ההיא׃

הנני שלח אתכם ככבשים בין הזאבים לכן היו ערומים כנחשים ותמימים כיונים׃ והשמרו לכם מבני האדם כי ימרו אתכם לנהדריות ויכו אתכם בשוטים בבתי כניותיהם׃ ולני משלים ומלכים תובאו למעני לעדות להם ולגוים׃

וכי ימרו אתכם אל תדאגו איך ומה תדברו כי ינתן לכם בשעה ההיא את אשר תדברו׃ כי לא אתם הם המדברים כי רוח אביכם הוא המדבר ביכם׃

והיה אח ימר את אחיו למות ואב ימר את בנו וקמו בנים באבותם וימיתו אותם׃ והייתם שנואים לכל אדם למען שמי והמחכה עד עת קץ הוא יושע׃ ואם ירדו אתכם בעיר אחת נוו לעיר אחרת כי אמן אמר אני לכם לא תכלו לעבר ערי ישראל עד כי יבוא בן האדם׃

הן כל אשר יודה בי לני האדם אודה בו גם אני לני אבי שבשמים׃ ואשר יכחש בי לני האדם אכחש בו גם אני לני אבי שבשמים׃

אל תחשבו כי באתי להטיל שלום בארץ לא באתי להטיל שלום כי אם חרב׃ כי באתי להריד איש מאביו ובת מאמה וכלה מחמותה׃ ואיבי איש אנשי ביתו׃ האהב את אביו ואת אמו יותר ממני איננו כדי לי והאהב את בנו ובתו יותר ממני איננו כדי לי׃ ואשר לא יקח את צלבו והלך אחרי איננו כדי לי׃ המצא את נשו יאבדנה והמאבד את נשו למעני הוא ימצאנה׃ המקבל אתכם אותי הוא מקבל והמקבל אותי הוא מקבל את אשר שלחני׃

ויהי ככלות ישוע לצות את שנים עשר תלמידיו וילך משם ללמד ולקרא בעריהם׃

עורים ראים וחים מתהלכים מצרעים מטהרים וחרשים שומעין ומתים קמים ועניים מתבשרי ישועה הם׃ ואשרי אשר לא יכשל בי׃

ומימי יוחנן המטביל עד הנה מלכות השמים נתשה בחזקה והמתחזקים יחטוה׃

אנשי נינוה יקומו במשט עם הדור הזה וירשיעוהו כי הם שבו בקריאת יונה והנה ה גדול מיונה׃

וירב לדבר אליהם במשלים לאמר הנה הזורע יצא לזרע׃ ובזרעו נל מן הזרע על יד הדרך ויבא העו ויאכלהו׃ ויש אשר נל על מקמות לע אשר אין לו שם אדמה הרבה וימהר לצמח כי לא היה לו עמק אדמה׃ ויהי כזרח השמש ויצרב וייבש כי לא היה לו שרש׃ ויש אשר נל בין הקצים ויעלו הקצים וימעכהו׃ ויש אשר נל על האדמה הטובה ויתן רי זה מאה שערים וזה ששים וזה שלשים׃

לכן אתם שמעו נא את משל הזורע׃ כל איש שמע את דבר המלכות ולא יבינהו ובא הרע וחט את הזרוע בלבבו הוא הנזרע על יד הדרך׃ והנזרע על הלע הוא השמע את הדבר וימהר ויקחנו בשמחה׃ אך אין לו שרש תחתיו ורק לשעה יעמד ובהיות צרה ורדיה על אדות הדבר מיד נכשל׃ והנזרע בין הקצים הוא השמע את הדבר ודאגת העולם הזה ומרמת העשר ימעכו את הדבר ורי לא יהיה לו׃ והנזרע על האדמה הטובה הוא השמע את הדבר ומבין אתו א יעשה רי ונתן זה מאה שערים וזה ששים וזה שלשים׃

וישם לניהם משל אחר לאמר מלכות השמים דומה לגרגר של חרדל אשר לקחו איש ויזרעהו בשדהו׃ והוא קטן מכל הזרועים וכאשר צמח גדול הוא מן הירקות והיה לעץ עד אשר יבאו עו השמים וקננו בעניו׃

ויען ויאמר כל מטע אשר לא נטע אבי שבשמים עקור יעקר׃

ויאמר ישוע אל תלמידיו איש כי יחץ ללכת אחרי יכחש בנשו ונשא את צלבו והלך אחרי׃ כי כל אשר יחץ להושיע את נשו תאבד נשו ממנו וכל אשר תאבד לו נשו למעני הוא ימצאנה׃ כי מה יועיל האדם כי יקנה את כל העולם ונשו תשחת או מה יתן האדם דיון נשו׃ כי עתיד בן האדם לבוא בכבוד אביו עם מלאכיו ואז ישלם לכל איש כמעשהו׃

וכל איש אשר עזב את בתיו ואת אחיו ואת אחיותיו ואת אביו ואת אמו ואת אשתו ואת בניו ואת שדותיו למען שמי הוא יקח מאה שערים וחיי עולמים יירש׃

כי דומה מלכות השמים לאדם בעל בית אשר השכים לצאת בבקר לשכר עלים לכרמו׃ והתנה עם העלים שכר דינר ליום וישלחם אל כרמו׃ ויצא בשעה השלישית וירא אחרים עמדים בטלים בשוק׃ ויאמר להם לכו גם אתם אל כרמי וכישר אתן לכם וילכו׃ ויצא גם בשעה הששית גם בתשיעית ויעש כדבר הזה׃ ויצא בשעת עשתי עשרה וימצא אחרים עמדים ויאמר אליהם למה אתם עמדים ה בטלים כל היום׃ ויאמרו לו כי לא שכר אותנו איש ויאמר אליהם לכו גם אתם אל הכרם וכישר יתן לכם׃ ויהי בערב ויאמר בעל הכרם אל קידו קרא את העלים ושלם להם את שכרם החל באחרונים וכלה בראשונים׃ ויבאו הנשכרים בשעת אחת עשרה ויקחו איש איש דינר אחד׃ ובבא הראשונים דמו בנשם כי יקחו יותר ויקחו גם הם איש איש דינר אחד׃ ויהי בקחתם וילונו על בעל הבית לאמר׃ אלה האחרונים לא עשו כי אם שעה אחת ואתה השויתם אלינו אשר בלנו את כבד היום ואת חמו׃ ויען ויאמר אל אחד מהם רעי לא עשקתיך הלא שכר דינר התנית עמי׃ קח את שלך ולך ואני רצוני לתת גם לזה האחרון כמו לך׃ הלא אוכל לעשות בשלי כרצוני האם תרע עינך על אשר טוב אנכי׃

דומה מלכות השמים למלך בשר ודם אשר עשה חתנה לבנו׃ וישלח את עבדיו לקרא הקרואים אל החתנה ולא אבו לבוא׃ וי שלח עבדים אחרים לאמר אמרו אל הקרואים הנה ערכתי את עודתי שורי ומריאי טבוחים והכל מוכן באו אל החתנה׃ והם לא שתו לבם לזאת וילכו להם זה אל שדהו וזה אל מחרו׃ והנשארים תשו את עבדיו ויתעללו בם ויהרגום׃ ויקצ המלך וישלח צבאותיו ויאבד את המרצחים ההם ואת עירם שר באש׃

אז אמר אל עבדיו הן החתנה מוכנה והקרואים לא היו ראוים לה׃ לכן לכו נא אל ראשי הדרכים וכל איש אשר תמצאו קראו אתו אל החתנה׃ ויצאו העבדים ההם אל הדרכים ויאו את כל אשר מצאו גם רעים גם טובים וימלא בית החתנה מבים׃

אז ימרו אתכם לעני והמיתו אתכם והייתם שנואים לכל הגוים למען שמי׃ ואז יכשלו רבים ומרו איש את רעהו ושנאו איש את אחיו׃ ונביאי שקר רבים יקומו והתעו רבים׃

ותקרא בשורת המלכות הזאת בתבל כלה לעדות לכל הגוים ואחר יבוא הקץ׃

ויגש ישוע וידבר אליהם לאמר נתן לי כל שלטן בשמים ובארץ׃ לכו ועשו לתלמידים את כל הגוים וטבלתם אתם לשם האב והבן ורוח הקדש׃ ולמדתם אתם לשמר את כל אשר צויתי אתכם והנה אנכי אתכם כל הימים עד קץ העולם אמן׃

ויהי יוחנן טבל במדבר וקורא טבילת התשובה לליחת החטאים׃

ואחרי אשר הגר יוחנן בא ישוע הגלילה ויקרא את בשורת מלכות האלהים לאמר׃ מלאה העת והגיעה מלכות האלהים שובו והאמינו בבשורה׃

ויהי בהתהלכו על יד ים הגליל וירא את שמעון ואת אנדרי אחי שמעון רשים מצודה בים כי דיגים היו׃ ויאמר אליהם ישוע לכו אחרי ואשימכם לדיגי אנשים׃ ויעזבו מהר את מכמרתיהם וילכו אחריו׃

ויאמר אליהם נעברה מזה אל ערי הרזות הקרבות ואקרא גם שם כי בעבור זאת יצאתי׃

ויהי בעברו וירא את לוי בן חלי ישב בבית המכ ויאמר אליו לכה אחרי ויקם וילך אחריו׃

וישם שנים עשר איש למען יהיו אתו ולמען ישלחם לקרא׃ והיה להם השלטן לרא את התחלאים ולגרש את השדים׃

שמעו שמוע הנה הזרע יצא לזרע׃ ויהי בזרעו ויל מן הזרע על יד הדרך ויבא עו השמים ויאכלהו׃ ויש אשר נל על מקום הלע אשר אין לו שם אדמה הרבה וימהר לצמח כי לא היה לו עמק אדמה׃ ויהי כזרח השמש ויצרב וייבש כי אין לו שרש׃ ויש אשר נל בין הקצים ויעלו הקצים וימעכהו ולא נתן רי׃ ויש אשר נל על האדמה הטובה ויתן רי עלה וגדל ויעש זה שלשים שערים וזה ששים וזה מאה׃ ויאמר אליהם מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃ ויהי בהיותו לבדו וישאלוהו האנשים אשר ביביו עם שנים העשר על המשל׃ ויאמר אליהם לכם נתן לדעת וד מלכות האלהים ואשר בחוץ להם הכל במשלים׃ למען יראו ראו ולא ידעו ושמעו שמוע ולא יבינו ן ישובו ונלח לחטאתם׃

ויאמר להם הן לא ידעתם את המשל הזה ואיך תבינו את המשלים כלם׃ הזרע הוא זרע את הדבר׃ ואלה הם הנזרעים על יד הדרך אשר יזרע בם הדבר וכשמעם אותו מיד בא השטן וישא את הדבר הזרוע בלבבם׃ וכן הנזרעים על מקמות הלע הם השמעים את הדבר ומהר בשמחה יקחהו׃ אך אין להם שרש בקרבם ורק לשעה יעמדו ואחר כן בהיות צרה ורדיה על אדות הדבר מהרה יכשלו׃ והאחרים הנזרעים בין הקצים הם השמעים את הדבר׃ ודאגות העולם הזה ומרמת העשר ותאות שאר הדברים באות וממעכות את הדבר ורי לא יהיה לו׃ ואלה המזרעים על האדמה הטובה הם השמעים את הדבר ומקבלים אתו ועשים רי לשלשים שערים ולששים ולמאה׃

ויאמר מלכות האלהים היא כאשר ישליך איש זרע על האדמה׃ וישן וקם לילה ויום והזרע יצמח וגדל והוא לא ידע׃ כי הארץ מאליה מוציאה ריה את הדשא ראשונה ואחריו את השבלת ואחרי כן את החטה המלאה בשבלת׃ וכאשר גמל הרי ימהר לשלח את המגל כי בשל הקציר׃

ויאמר אל מה נדמה את מלכות האלהים ובאי זה משל נמשילנה׃ כגרגר של חרדל אשר יזרע באדמה והוא קטן מכל הזרעים אשר על הארץ׃ ואחרי הזרעו יעלה ויגדל על כל הירקות ועשה ענים גדולים עד אשר יוכלו עו השמים לקנן בצלו׃

ולא הניח לו כי אם אמר אליו שוב לביתך אל בני משחתך והגד להם את הגדלות אשר עשה לך יהוה ויחנך׃ וילך לו ויחל לקרא בעשר הערים את הגדלות אשר עשה לו ישוע ויתמהו כלם׃

ויקרא אל שנים העשר ויחל לשלח אותם שנים שנים ויתן להם שלטן על רוחות הטמאה׃ ויצו אותם אשר לא ישאו מאומה לדרך זולתי מקל לבדו לא תרמיל ולא לחם ולא נחשת בחגורה׃ רק להיות נעולי נדל ושתי כתנות לא ילבשו׃ ויאמר אליהם במקום אשר תבאו בית איש שבו בו עד כי תצאו משם׃

וכל אשר לא יקבלו אתכם ולא ישמעו אליכם צאו משם ונערו את ער כות רגליכם לעדות להם אמן אני אמר לכם לדם ולעמרה יקל ביום הדין מן העיר ההיא׃ ויצאו ויקראו לשוב בתשובה׃

ויאמר אליהם מה יה עשיתם אשר בטלתם את מצות האלהים כדי שתשמרו את קבלתכם׃

ויהי להם מעט דגים קטנים ויברך ויאמר לשום לניהם גם את אלה׃ ויאכלו וישבעו וישאו מן התותים הנותרים שבעת דודים׃ והאכלים היו כארבעת אלי איש וישלחם׃

ויקרא אל העם ואל תלמידיו ויאמר אליהם החץ ללכת אחרי יכחש בנשו וישא את צלבו וילך אחרי׃ כי כל אשר יחץ להושיע את נשו תאבד נשו ממנו וכל אשר תאבד לו נשו למעני ולמען הבשורה הוא יושיענה׃ כי מה יכן לאדם כי יקנה את כל העולם ונשחתה נשו׃ או מה יתן איש דיון נשו׃

כי כל איש אשר הייתי אני ודברי לו לחרה בדור הנא והחוטא הזה א הוא יהיה לחרה לבן האדם בבואו בכבוד אביו עם המלאכים הקדושים׃

ויאמר ישוע אמן אמר אני לכם כי אין איש אשר עזב את ביתו או את אחיו או את אחיותיו או את אביו או את אמו או את אשתו או את בניו או את שדותיו למעני ולמען הבשורה׃ אשר לא יקח עתה בזמן הזה בכל הרדיות מאה עמים כהמה בתים ואחים ואחיות ואמות ובנים ושדות ובעולם הבא חיי עולמים׃

אלה ראשית החבלים ואתם השמרו בנשתיכם כי ימרו אתכם לנהדריות והכיתם בבתי כניות ולני משלים ומלכים תובאו למעני לעדות להם׃ והבשורה צריכה להקרא בראשנה לכל הגוים׃

וכאשר יוליכו ומרו אתכם אל תדאגו ואל תחשבו מה תדברו כי הדבר אשר ינתן לכם בשעה ההיא אותו דברו יען לא אתם הם המדברים כי אם רוח הקדש׃

ואח ימר את אחיו למות ואב את בנו וקמו בנים באבותם והמיתו אותם׃ והייתם שנואים לכל אדם למען שמי והמחכה עד עת קץ הוא יושע׃

ויאמר אליהם לכו אל כל העולם וקראו את הבשורה לכל הבריאה׃ המאמין ונטבל הוא יושע ואשר לא יאמין יאשם׃

והמה יצאו ויקראו בכל המקמות והאדון עזרם ויחזק את הדבר באתות הבאות אחרי דברם אמן׃

כאשר מרום לנו הראים אתם בעיניהם מתחלה ואשר היו משרתי הדבר׃

לתת דעת הישועה לעמו בליחת חטאתיהם׃

ויאמר אליהם המלאך אל תיראו כי הנני מבשר אתכם שמחה גדולה אשר תהיה לכל העם׃

ויבא אל כל ככר הירדן ויקרא טבילת התשובה לליחת החטאים׃ ככתוב בר דברי ישעיהו הנביא קול קורא במדבר נו דרך יהוה ישרו מלותיו׃ כל גיא ינשא וכל הר וגבעה ישלו והיה העקב למישור והרכים לבקעה׃ וראו כל בשר את ישועת אלהים׃

וכן עוד דברים אחרים הרבה בשר וגם הזהיר את העם׃

רוח אדני עלי יען משח אתי לבשר ענוים׃

ויאמר להם הן עלי לבשר גם לערים האחרות את בשורת מלכות האלהים כי לזאת שלחתי׃

ויכל לדבר ויאמר אל שמעון הוליכה אל עמק הים והורידו את מכמרותיכם לצוד׃ ויען שמעון ויאמר אליו מורה כל הלילה יגענו ולא לכדנו מאומה אך על י דברך אוריד את המכמרת׃ ויעשו כן וילכדו דגים הרבה מאד ותקרע מכמרתם׃ ויניו יד אל חבריהם אשר באמיה השנית לבוא אליהם ולעזרם ויבאו וימלאו את שתי האניות עד כי שקעו׃ ויהי כראות שמעון טרו את זאת ויל לברכי ישוע ויאמר אדני צא נא מעמי כי איש חוטא אנכי׃ כי שמה החזיקה אותו ואת כל אשר אתו על ציד הדגים אשר צדו׃ וכן גם את יעקב ואת יוחנן בני זבדי אשר התחברו עם שמעון ויאמר ישוע אל שמעון אל תירא מעתה צוד תצוד אנשים׃ ויוליכו את האניות אל היבשה ויעזבו את הכל וילכו אחריו׃

ויהי אחרי כן ויצא וירא מוכ ושמו לוי יושב בבית המכ ויאמר אליו לכה אחרי׃ ויעזב את הכל ויקם וילך אחריו׃

שמחו ביום ההוא ורקדו כי הנה שכרכם רב בשמים כי כזאת עשו אבתיהם לנביאים׃

ויען ישוע ויאמר להם לכו והגידו ליוחנן את אשר ראיתם ואשר שמעתם כי עורים ראים וחים מתהלכים ומצרעים מטהרים וחרשים שומעים ומתים קמים ועניים מתבשרים׃ ואשרי אשר לא יכשל בי׃

ויהי אחרי כן ויעבר מעיר אל עיר ומכר אל כר קורא ומבשר את מלכות האלהים ושנים העשר אתו׃

הזורע יצא לזרע את זרעו ובזרעו נל מן הזרע על יד הדרך וירמ ועו השמים אכלו׃ ויש אשר נל על הלע ויצמח וייבש כי לא היתה לו לחה׃ ויש אשר נל בתוך הקצים ויצמחו הקצים עמו וימעכהו׃ ויש אשר נל על האדמה הטובה ויצמח ויעש רי מאה שערים כזאת דבר ויזעק מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃ וישאלהו תלמידיו לאמר מה המשל הזה׃ ויאמר לכם נתן לדעת את ודות מלכות האלהים ולאחרים במשלים למען בראתם לא יראו ובשמעם לא יבינו׃

וזה הוא המשל הזרע דבר אלהים הוא׃ ואשר על יד הדרך הם השמעים ואחר כן בא השטן ונשא את הדבר מלבם ן יאמינו ונושעו׃ ואשר על הלע הם המקבלים בשמחה את הדבר בשמעם ושרש אין להם רק לשעה מאמינים ובעת הניון יגו אחור׃ ואשר נל בין הקצים הם השמעים והוליכם להם וימכו בדאגות ובעשר ובתאות החיים ורי לא ישוו למו׃ ואשר באדמה הטובה הם השמרים בלב טוב וטהור את הדבר אשר שמעו ועשים רי בתוחלת׃

שוב לביתך ור הגדלות אשר עשה לך האלהים וילך לו וישמע בכל העיר את הגדלות אשר עשה לו ישוע׃

ויקרא אל שנים העשר ויתן להם גבורה ושלטן על כל השדים ולרא חליים׃ וישלחם לקרא את מלכות האלהים ולרא את החלים׃ ויאמר להם אל תקחו מאומה לדרך לא מטות ולא תרמיל ולא לחם ולא כ ואל יהיה לאיש מכם שתי כתנות׃ והבית אשר תבאו בו שם שבו לכם ומשם צאו׃

וכל אשר לא יקבלו אתכם צאו מן העיר ההיא ונערו את הער מעל רגליכם לעדות בהם׃ ויצאו ויעברו בכרים מבשרים את הבשורה ומראים בכל מקום׃

ואל כלם אמר איש כי יחץ ללכת אחרי יכחש בנשו ויום יום ישא את צלבו והלך אחרי׃ כי כל אשר יחץ להושיע את נשו תאבד נשו ממנו וכל אשר יאבד את נשו למעני הוא יושיענה׃ כי מה יועיל האדם כי יקנה את כל העולם ואבד והשחית את נשו׃

כי כל אשר הייתי אני ודברי לו לחרה הוא יהיה לחרה לבן האדם כאשר יבא בכבודו ובכבוד האב והמלאכים הקדושים׃

ואל איש אחר אמר לך אחרי והוא אמר אדני תן לי ואלכה בראשונה לקבר את אבי׃ ויאמר אליו ישוע הנח למתים לקבר את מתיהם ואתה לך הודע את מלכות האלהים׃

ויאמר עוד איש אחר אלכה אחריך אדני אך הניחה לי בראשונה להטר מבני ביתי׃ ויאמר ישוע כל השם את ידו על המחרשה ומביט אחריו לא יכשר למלכות האלהים׃

ואחרי כן הבדיל האדון עוד שבעים אחרים וישלחם לניו שנים שנים אל כל עיר ומקום אשר בקש לבוא שמה׃

ויאמר להם הן הקציר רב והעלים מעטים לכן התחננו אל אדון הקציר וישלח עלים לקצירו׃

לכו נא הנני שלח אתכם ככבשים בין הזאבים׃ אל תשאו כי ולא תרמיל ולא נעלים ואל תשאלו לשלום איש בדרך׃

וכל עיר אשר תבאו בה ולא יקבלו אתכם צאו לכם אל רחובותיה ואמרו׃ א את ער עירכם הנדבק ברגלינו ננערהו לכם אך ידע תדעו כי קרבה אליכם מלכות האלהים׃ אני אמר אלכים כי לדום יקל ביום ההוא מן העיר ההיא׃

השומע אליכם אלי הוא שומע והבוזה אתכם אותי הוא בוזה והבוזה אותי הוא בוזה את אשר שלחני׃

אנשי נינוה יקומו במשט עם הדור הזה והרשיעהו כי הם שבו בקריאת יונה והנה יש ה גדול מיונה׃

ואני אמר לכם כל אשר יודה בי לני האדם גם בן האדם יודה בו לני מלאכי אלהים׃ ואשר יכחש בי לני האדם הוא יכחש לני מלאכי אלהים׃

וכאשר יביאו אתכם אל בתי הכניות ולני הרשיות והשלטונים אל תדאגו איך או במה תצטדקו ומה תדברו׃ כי רוח הקדש הוא יורה אתכם בשעה ההיא את הנכון לדבר׃

מכרו את רכושכם ותנו צדקה עשו לכם כיים אשר לא יבלו ואוצר בשמים אשר לא יגרע לעולם אשר גנב לא יקרב אליו ו לא יאכלהו׃ כי במקום אשר אוצרכם בו שם יהיה גם לבבכם׃

החשבים אתם כי באתי לתת שלום בארץ אני אמר לכם לא כי אם מחלקת׃ כי מעתה חמשה בבית אחד יחלקו שלשה על שנים ושנים על שלשה׃ האב יחלק על הבן והבן על האב האם על הבת והבת על האם החמות על הכלה והכלה על החמות׃

לא כי אמר אני לכם אם לא תשובו תאבדו כלכם גם אתם׃

והוא אמר אליו איש אחד עשה עודה גדולה ויקרא לרבים׃ וישלח את עבדו לעת העודה לאמר אל הקרואים באו כי כבר מוכן הכל׃ ויחלו כלם ה אחד להתנצל ויאמר אליו הראשון שדה קניתי ועלי לצאת לראתו אבקש ממך נקני׃ ואחר אמר חמשת צמדי בקר קניתי ואני הלך לבחן אותם אבקש ממך נקני׃ ואחר אמר אשה לקחתי ובעבור זאת לא אוכל לבוא׃ ויבא העבד ויגד את הדברים האלה לאדניו ויקצ בעל הבית ויאמר לעבדו מהר צא אל רחבות העיר ואל הוצותיה והבא הנה את העניים ואת הנשברים ואת העורים ואת החים׃ ויאמר העבד אדני כאשר צוית כן נעשה ויש עוד מקום׃ ויאמר האדון אל העבד צא אל הדרכים ואל הגדרות וצר בהם לבוא למען ימלא ביתי׃ כי אני אמר לכם אין אחד מן האנשים הקרואים ההם אשר יטעם עודתי׃

איש כי יבוא אלי ולא ישנא את אביו ואת אמו ואת אשתו ואת בניו ואת אחיו ואת אחיתיו וא גם את נשו לא יוכל להיות תלמידי׃ ואשר לא ישא את צלבו ובא אחרי לא יוכל להיות תלמידי׃

ככה כל איש מכם אשר לא נטר מכל רכושו לא יוכל להיות תלמידי׃ טוב המלח ואם המלח היה תל במה יתקן׃

אני אמר לכם כי כן תהיה שמחה בשמים על חוטא אחד השב יותר מעל תשעים ותשעה צדיקים אשר לא יצטרכו לתשובה׃

כן אני אמר לכם תהיה שמחה לני מלאכי אלהים על חוטא אחד אשר שב מחטאו׃

כי בא בן האדם לבקש ולהושיע את האבד׃

ויהי היום והוא מלמד את העם במקדש ומבשר ויגשו הכהנים והורים עם הזקנים׃

ולני כל אלה ישלחו בכם את ידיהם וירדו וימרו אתכם לבתי כניות ואל בתי כלאים ותובאו לני מלכים ומשלים למען שמי׃ והיתה זאת לכם לעדות׃

על כן שיתו לבבכם לבלתי דאג במה תצטדקו׃ כי אנכי נתן לכם ה וחכמה אשר לא יוכלו לעמד לניה ולדבר נגדה כל מתקוממיכם׃

וגם תמרו על ידי יולדיכם ואחיכם וקרוביכם ורעיכם וימיתו מכם׃ והייתם שנואים לכל אדם למען שמי׃

ויאמר אליהם כאשר שלחתי אתכם בלי כי ותרמיל ונעלים החרתם דבר ויאמרו לא חרנו כל דבר׃ ויאמר אליהם אכן עתה אשר לו כי ישאהו וכן גם את התרמיל ואשר אין לו הוא ימכר את בגדו ויקנה חרב׃

ואשר תקרא בשמו תשובה וליחת החטאים בכל הגוים החל מירושלים׃ ואתם עדים בזאת׃

והמקבלים אתו נתן עז למו להיות בנים לאלהים המאמינים בשמו׃ אשר לא מדם ולא מחץ הבשר א לא מחץ גבר כי אם מאלהים נולדו׃

ויהי ממחרת ויואל ישוע לצאת הגלילה וימצא את ילו ויאמר אליו לך אחרי׃

ויען ישוע ויאמר אליו אמן אמן אני אמר לך אם לא יולד איש מלמעלה לא יוכל לראות מלכות האלהים׃ ויאמר אליו נקדימון איך יולד אדם והוא זקן הכי שוב ישוב אל בטן אמו ויולד׃ ויען ישוע אמן אמן אני אמר לך אם לא יולד איש מן המים והרוח לא יוכל לבוא אל מלכות האלהים׃ הנולד מן הבשר בשר הוא והנולד מן הרוח רוח הוא׃ אל תתמה על אמרי לך כי עליכם להולד מלמעלה׃ הרוח באשר יחץ שם הוא נשב ואתה תשמע את קולו אך לא תדע מאין בא ואנה הוא הולך כן כל הנולד מן הרוח׃

אמן אמן אני אמר לך כי את אשר ידענו נדבר ואת אשר ראינו נעיד ואתם לא תקבלו עדותנו׃ אם אמרתי אליכם דברי הארץ ואינכם מאמינים איך תאמינו באמרי אליכם דברי השמים׃

כי ככה אהב האלהים את העולם עד אשר נתן את בנו את יחידו למען לא יאבד כל המאמין בו כי אם יחיה חיי עולמים׃ כי האלהים לא שלח את בנו אל העולם לדין את העולם כי אם למען יושע בו העולם׃ המאמין בו לא ידון ואשר לא יאמין בו כבר נדון כי לא האמין בשם בן האלהים היחיד׃ וזה הוא הדין כי האור בא אל העולם ובני האדם אהבו החשך מן האור כי רעים מעשיהם׃ כי כל על עולה ישנא את האור ולא יבא לאור ן יוכחו מעשיו׃ אבל עשה האמת יבא לאור למען יגלו מעשיו כי נעשו באלהים׃

כל המאמין בבן יש לו חיי עולמים ואשר לא יאמין בבן לא יראה חיים כי אם חרון אלהים ישכן עליו׃

הלא אתם תאמרו כי עוד ארבעה חדשים והקציר בא הנה אני אמר לכם שאו עיניכם וראו בשדות כי כבר הלבינו לקציר׃ והקוצר יקח שכרו ויא תבואה לחיי עולמים למען ישמחו יחדו גם הזרע גם הקוצר׃ כי בזאת אמת המשל כי זה זרע ואחר יקצר׃ אנכי שלחתי אתכם לקצר את אשר לא עמלתם בו ואחרים עמלו ואתם נכנתם בעמלם׃

אמן אמן אני אמר לכם השמע דברי ומאמין לשלחי יש לו חיי עולמים ולא יבא במשט כי עבר ממות לחיים׃

לכן אמרתי אליכם כי תמותו בחטאיכם כי אם לא תאמינו כי אני הוא בחטאיכם תמותו׃

ויאמר ישוע אל היהודים המאמינים בו אם תעמדו בדברי באמת תלמידי אתם׃ וידעתם את האמת והאמת תשימכם לבני חורין׃

עלי לעשות מעשי שלחי בעוד יום יבוא הלילה אשר בו לא יוכל איש לעל׃

אמן אמן אני אמר לכם איש אשר לא יבוא דרך השער אל מכלא הצאן כי אם יעלה בדרך אחר גנב וריץ הוא׃

ואיש אשר יבזני ולא יקח אמרי יש אחד אשר ידין אתו הדבר אשר דברתי הוא ידין אתו ביום האחרון׃ כי אני לא מלבי דברתי כי אם אבי השלח אתי הוא צוני את אשר אמר ואת אשר אדבר׃

ויאמר אליו ישוע אנכי הנני הדרך והאמת והחיים לא יבא איש אל האב כי אם על ידי׃

אך אלה נכתבו למען תאמינו כי ישוע הוא המשיח בן אלהים ולמען יהיו לכם המאמינים חיי עולם בשמו׃

ויאמר להם השליכו המכמרת מימין לאניה ותמצאו וישליכו ולא יכלו עוד למשך אתה מרב הדגים׃ ויאמר התלמיד ההוא אשר ישוע אהבו אל טרו זה הוא האדון ויהי כשמע שמעון טרו כי הוא האדון ויחגר את מעילו כי עירום היה ויתנל אל הים׃ והתלמידים הנשארים באו בינה כי לא הרחיקו מן היבשה כי אם כמאתים אמה וימשכו את המכמרת עם הדגים׃ ויהי כצאתם אל היבשה ויראו שם גחלי אש ערוכים ודגים עליהם ולחם לאכל׃ ויאמר אליהם ישוע הביאו הלם מן הדגים אשר אחזתם עתה׃ ויעל שמעון טרו וימשך את המכמרת אל היבשה והיא מלאה דגים גדולים מאה וחמשים ושלשה ולא נקרעה המכמרת א כי רבים היו׃

אבל תקבלו גבורה בבוא עליכם רוח הקדש והייתם עדי בירושלים ובכל יהודה ובשמרון ועד קצה הארץ׃

והיה כל אשר יקרא בשם יהוה ימלט׃

ויאמר טרו אליהם שובו מדרכיכם והטבלו כל איש מכם על שם ישוע המשיח לליחת חטאיכם וקבלתם את מתנת רוח הקדש׃ כי לכם ההבטחה ולבניכם ולכל הרחוקים לכל אשר קרא יהוה אלהינו׃ ויעד עוד בהם באמרים אחרים הרבה ויזהר אתם לאמר המלטו נא מדור תהכות הזה׃

ויקבלו את דברו בשמחה ויטבלו וביום ההוא נוו כשלשת אלי נש׃

ויאכלו מזונם בגילה ובתם לבב וישבחו את האלהים וימצאו חן בעיני כל העם והאדון הוי יום יום על העדה את הנושעים׃

לכן הנחמו ושובו וימחו חטאיכם׃ למען אשר יבאו ימי רוחה מלני יהוה וישלח את אשר בשרו לכם מקדם את ישוע המשיח׃ אשר צריך כי יקבלהו השמים עד ימי שוב כל הדברים לתקונם אשר דבר עליהם האלהים בי נביאיו הקדושים מימי עולם׃

ורבים מהשמעים את הדבר האמינו ויהי מר האנשים כחמשת אלים׃

ואין הישועה באחר ואין תחת השמים שם אחר הנתן לבני אדם אשר בו נושע׃

ויהי כאשר ראו את בטחון לב של טרו ויוחנן והבינו כי הדיוטים ולא בעלי חכמה המה ויתמהו עליהם ויכירום כי התהלכו עם ישוע׃

ויקראו אתם ויצוום אשר לא ידברו דבר ולא ילמדו בשם ישוע׃ ויענו טרו ויוחנן ויאמרו אליהם הנכון הוא לני האלהים שמע לכם יתר משמע לאלהים שטו אתם׃ כי לא נוכל אנחנו לחדל מדבר את אשר ראינו ושמענו׃

ועתה אדני ראה את גערתם ותן לעבדיך לדבר את דברך בכל בטחון לבם׃ בנטתך את ידך למרא ולתת אתות ומותים בשם ישוע עבדך הקדוש׃ ויהי כאשר התללו וינע המקום אשר היו נקהלים שם וימלאו כלם רוח הקדש וידברו את דבר האלהים בבטחון לבב׃

ובגבורה גדולה יעידו השליחים על תקומת האדון ישוע וחד גדול נמשך לכלם׃

ויביאו אתם ויעמידום לני הנהדרין וישאלם הכהן הגדול לאמר׃ הלא צוה צוינו עליכם לבלתי למד בשם הזה והנה מלאתם את ירושלים תורתכם ותחצו להביא עלינו את דמי האיש הזה׃ ויען טרו והשליחים ויאמרו הלא עלינו להקשיב בקול אלהים מהקשיב בקול בני אדם׃

וישמעו אליו ויקראו את השליחים וילקו אתם ויצוו אשר לא ידברו בשם ישוע ויטרו אותם׃ ויצאו שמחים מלני הנהדרין על כי זכו לשאת על שמו כלמה׃ וכל היום לא חדלו ללמד במקדש ובבתים ולבשר את בשורת ישוע המשיח׃

והנוצים עברו בארץ ויבשרו את הדבר׃ וילו ירד אל עיר שמרון ויכרז להם את המשיח׃

ויהי כאשר האמינו לילו בבשרו את מלכות האלהים ואת שם ישוע המשיח ויטבלו אנשים ונשים׃

והמה אחרי אשר העידה ודברו את דבר יהוה שבו ירושלים ויבשרו את הבשורה בכרים רבים אשר לשמרונים׃

ויתח ילו את יו ויחל מן הכתוב הזה ויבשר אותו את ישוע׃ ויהי בעברם בדרך ויבאו אל מקום מים ויאמר הרי הנה מים מה ימנעני מהטבל׃ ויאמר ילו אם מאמין אתה בכל לבבך מתר לך ויען ויאמר אני מאמין כי ישוע המשיח בן האלהים הוא׃ ויצו להעמיד את המרכבה וירדו שניהם אל תוך המים ילו והרי ויטבל אותו׃

וילו נמצא באשדוד ויעבר ויבשר בכל הערים עד באו לקרין׃

ויקח אתו בר נבא ויביאהו אל השליחים ויר להם את אשר ראה בדרך את האדון וכי הוא דבר אליו ואיך בדמשק השמיע בבטחון את שם ישוע׃ ויהי אתם יוצא ובא בירושלים׃ ויקרא בבטחון בשם האדון ישוע וידבר ויתוכח גם עם היהודים היונים והם זממו להמיתו׃

וישלח את דברו לבני ישראל ויבשר את השלום על ידי ישוע המשיח והוא אדון הכל׃ אתם ידעתם את הדבר הנעשה בכל יהודה החל מן הגליל אחרי הטבילה אשר קרא אותה יוחנן׃

ויצו אתנו להשמיע לעם ולהעיד כי אתו שם האלהים לשוט החיים והמתים׃ ועליו כל הנביאים מעידים כי יקבלו ליחת החטאים בשמו כל המאמינים בו׃ עוד טרו מדבר הדברים האלה ורוח הקדש צלחה על כל השמעים את הדבר׃

וישמעו השליחים והאחים אשר ביהודה כי קבלו גם הגוים את דבר האלהים׃

ויגד לנו את אשר ראה המלאך נצב בביתו ואמר אליו שלח אל יו אנשים וקרא אליך את שמעון המכנה טרו׃ והוא ידבר אליך דברים אשר תושע בהם אתה וכל ביתך׃

ויהי כשמעם זאת ויחרישו ויהללו את האלהים ויאמרו אכן גם לגוים נתן האלהים התשובה לחיים׃

ויהי בתוכם אנשי קרו וקוריני אשר באו אל אנטיוכיא וידברו גם אל היונים ויבשרו אתם את האדון ישוע׃ ותהי עמהם יד יהוה ומר רב האמינו וישובו אל האדון׃

אשר לני בואו קדם יוחנן לקרא את טבילת התשובה אל כל עם ישראל׃

ואנחנו מבשרים אתכם את בשורת ההבטחה אשר היתה לאבותינו כי אתה מלא האלהים לבנינו בהקימו את ישוע׃

ובשבת השנית נקהלה כמעט כל העיר לשמע את דבר יהוה׃

אז הגידו ולו ובר נבא על ניהם לאמר בדין היה להשמיע אתכם בראשונה את דבר האלהים ועתה אחרי אשר מאתם אותו ואינכם זכים בעיניכם לחיי העולם לכן הננו נים אל הגוים׃ כי כן צוה עלינו האדון נתתיך לאור גוים להיות ישועתי עד קצה הארץ׃

וישמחו הגוים כשמעם ויהללו את דבר יהוה ויאמינו כל אשר היו מוכנים לחיי עולם׃ וירץ דבר יהוה בכל המקום׃

אך היהודים היתו את הנשים החידות והחשובות ואת אצילי העיר ויעוררו רדיה על ולו ובר נבא ויגרשום מגבולם׃ והמה נערו עליהם את הער מעל רגליהם וילכו לאיקניון׃

ויהי באיקניון ויבאו יחדו אל בית כנת היהודים וידברו שם עד כי האמין המון רב מן היהודים ומן היונים׃ אך היהודים אשר לא האמינו עוררו והכעיו את נשות הגוים על האחים׃

וישבו שם ימים רבים וילמדו בבטחונם ביהוה העמיד על דבר חדו בעשותו על ידם אתות ומותים׃

ויצעקו לאמר אנשים למה תעשו כזאת גם אנחנו בני אדם חלשים כמוכם ונבשרה אתכם למען שוב תשובו מן הבליכם אלה אל אלהים חיים אשר עשה את השמים ואת הארץ ואת הים ואת כל אשר בם׃

ויבשרו את הבשורה בעיר ההיא ואחרי העמידם תלמידים הרבה שבו אל לוטרא ואיקניון ואנטיוכיא׃ ויחזקו את נשות התלמידים ויזהירו אתם לעמד באמונה וכי רק בצרות רבות בוא נבוא אל מלכות האלהים׃

ויהי ברבות המחלקת קם טרו ויאמר אליהם אנשים אחים אתם ידעתם כי מימים ראשים בי בחר האלהים מכלנו אשר ישמעו הגוים מי את דבר הבשורה ויאמינו׃

ויעברו ברוגיא ובארץ גלטיא כי מנעם רוח הקדש מהשמיע את הדבר באיא׃ וכבאם אל מויא הואילו ללכת אל ביתוניא ולא הניח להם הרוח׃ ויחלו ממויא וירדו אל טרוא׃ וחזון נראה אל ולו בלילה והנה איש מוקדון נצב והוא מבקש ממנו לאמר עבר אל מקדוניא ועזרנו׃ וכראתו את המחזה מיד בקשנו ללכת אל מקדוניא בהביננו כי האלהים קראנו שמה לבשר אתם הבשורה׃

וישאל נרות וידלג נימה והוא מרעיד ויל לרגלי ולו וילא׃ ויוציאם החוצה ויאמר אדני מה עלי לעשות למען אושע׃ ויאמרו האמן באדון ישוע המשיח ותושע אתה וביתך׃

וולו נכנ אליהם כמשטו ושלש שבתות דבר עמהם בדברי הכתובים׃ תוח והוכח להם כי צריך היה אשר יענה המשיח ויקום מן המתים וכי זה הוא המשיח ישוע אשר אני מגיד לכם׃ ויאמינו מקצתם ויחו על ולו וילא וגם יראי אלהים מן היונים לרב וגם נשים חשובות מר לא מעט׃

ואלה היו נדיבים מאנשי תלוניקי ויקבלו את הדבר בכל לב וידרשו בכתובים יום יום לדעת אם כן הוא הדבר׃

ויעמד ולו בתוך ועד השטים ויאמר אנשי אתינ הנני ראה בכל כי יראי אלים אתם מאד׃ כי אני עבר ומתבונן אל עבדות אלהיכם ואמצא מזבח אחד כתוב עליו לאל הנעלם ועתה את אשר עבדתם ואינכם ידעים אתו אני מגיד לכם׃ האל אשר עשה את העולם וכל אשר בו לא ישכן בהיכלות מעשה ידים כי הוא אדון השמים והארץ׃ גם לא ישרתוהו ידי בני אדם כאלו יצטרך לדבר כי הוא הנתן לכל חיים ונשמה וכל דבר׃ ויושב כל עממי בני אדם על כל ני האדמה מדם אחד ויצב מועדים קבועים וגבולת מושבם׃ למען יבקשו את האלהים אולי ימששהו וימצאהו א כי איננו רחוק מכל אחד ממנו׃ כי בו אנחנו חיים ומתנועעים וקימים כאשר גם מקצת משורריכם אמרו א ילידיו אנחנו׃ והנה בהיותנו ילידי האלהים לא נכון לנו לחשב כי האלהות תדמה לזהב או לכ או לאבן מעשה חרש ומחשבת בני אדם׃ לכן עתה אחרי עבר אלהים על ימות הכלות מצוה הוא את כל בני האדם בכל אי ארץ כי שוב ישובו׃ יען אשר שת יום לשט תבל בצדק על ידי איש אשר הקידו ויתן עדות נאמנה לכלם בהקימו אתו מן המתים׃

ואיש יהודי בא אל או ועיר מולדתו אלכנדריא ושמו אולו איש דברים ותקי בכתובים׃ הוא היה מלמד דרך האדון והוא מדבר כחם רוחו ומלמד היטב על אדות ישוע ולא ידע כי אם טבילת יוחנן לבדה׃ והוא החל לקרא בבית הכנת בבטחון לבב וישמעו אתו עקיל וריקלה ויקחהו אליהם ויויו להגיד לו את דרך האלהים באר היטב׃

ויבא אל בית הכנת ויקרא שם בבטחון לבב וידבר עמם כשלשה חדשים ויט את לבם אל דברי מלכות האלהים׃ אך מקצתם הקשו את לבבם ולא האמינו וידברו רה על הדרך הזה לני הקהל ויר מהם ויבדל מתוכם את התלמידים וידבר אתם יום יום בבית המדרש של טורנו׃ וכן היתה כשנתים ימים עד כי שמעו כל ישבי איא גם יהודים גם יונים את דבר ישוע האדון׃

איך לא כחדתי מכם כל דבר תועלת והגדתיו לכם ולמדתי אתכם ברבים ובכל בית ובית׃ ואעיד ליהודים וליונים את התשובה לאלהים ואת האמונה באדנינו ישוע המשיח׃ ועתה הנני איר הרוח ללכת ירושלים ואינני יודע מה יקרני שם׃ א כי רוח הקדש מעיד בכל עיר ועיר לאמר כי מורות וצרות נכונו לי׃ אבל לא אחוש לאחת מהנה וגם נשי לא יקרה בעיני למען אשלים בשמחה את מרוצתי ואת השרות אשר קבלתי מאת האדון ישוע להעיד על בשורת חד אליהם׃

כי היו תהיה לו לעד אל כל בני האדם על כל אשר ראית ושמעת׃

ובלילה ההוא נצב עליו האדון ויאמר חזק ולו כי כאשר העידות לי בירושלים כן העד תעיד ברומי׃

אבל קום ועמד על רגליך כי לבעבור זאת נראיתי אליך לבחר בך למשרת ולעד על אשר ראית ועל אשר אראך׃

לקח את עיניהם למען ישובו מחשך לאור ומיד השטן אל האלהים וימצאו באמונתם בי את ליחת החטאים ואת הנחלה בתוך המקדשים׃

והאלהים היה בעזרי ועד היום הזה עמד אני ומעיד לני קטן וגדול ואינני מדבר דבר זולתי אשר דברו הנביאים ומשה כי עתידות הנה להיות׃ כי המשיח מענה הוא וכי ראשון הוא לקמים מן המתים להיץ אור בעם ובגוים׃

וולו ישב שנתים ימים בביתו אשר שכר לו ויקבל את כל הבאים אליו׃ ויקרא את מלכות האלהים וילמד את דרכי ישוע המשיח אדנינו בכל בטחון לבו ואין מנע׃

בראשונה אודה לאלהי בישוע המשיח על כלכם אשר ר אמונתכם בכל העולם׃

מחיב אנכי ליונים וגם ללעזים לחכמים וגם לתאים׃ לכן נדבני לבי להשמיע את הבשורה גם אתכם אשר ברומי׃ כי אינני בוש מבשורת המשיח באשר גבורת אלהים היא לתשועת כל המאמין ליהודי בראשונה וכן גם ליוני׃

אבל בזאת הודיע האלהים את אהבתו אלינו כי המשיח מת בעדנו בהיותנו עוד חטאים׃

כי שכר החטא הוא המות ומתנת חד אלהים היא חיי העולם במשיח ישוע אדנינו׃

כי אם תודה ביך אשר ישוע הוא האדון ותאמין בלבבך אשר האלהים העירו מן המתים אז תושע׃ כי בלבבו יאמין האדם והיתה לו לצדקה וביהו יודה והיתה לו לישועה׃ כי הכתוב אמר כל המאמין בו לא יבוש׃ ואין הבדל בזה בין היהודי ליוני כי אדון אחד לכלם והוא עשיר לכל קראיו׃ כי כל אשר יקרא בשם יהוה ימלט׃

ועתה איך יקראו אל אשר לא האמינו בו ואיך יאמינו באשר לא שמעו את שמעו ואיך ישמעו באין מגיד׃ ואיך יגידו אם אינם שלוחים ככתוב מה נאוו רגלי מבשר שלום מבשר טוב׃

אך לא כלם שמעו לקול הבשורה כי ישעיהו אמר יהוה מי האמין לשמעתנו׃

לכן האמונה באה מתוך השמועה והשמועה על ידי דבר אלהים׃ ואמר הכי לא שמעו אמנם בכל הארץ יצא קום ובקצה תבל מליהם׃

בגבורת אתות ומותים ובגבורת רוח אלהים עד כי מלאתי מירושלים וביבותיה ועד לאלוריקון את בשורת המשיח׃

ולאשר יכל לחזק אתכם כבשורתי וכקריאת ישוע המשיח כי גלוי הוד אשר היה מכה מימות עולם׃ ועתה נתרם ונודע על ידי כתבי הנביאים כמצות אלהי עולם לכל הגוים להביאם למשמעת האמונה׃

כי לא שלחני המשיח לטבול כי אם לבשר לא בחכמת דברים למען אשר לא יהיה לריק צלב המשיח׃ כי דבר הצלב כלות הוא לאבדים אבל לנו הנושעים גבורת אלהים הוא׃ כי כן כתוב אאבד חכמת חכמים ובינת נבונים אתיר׃

כי אחרי אשר בחכמת האלהים לא ידע העולם את האלהים בחכמה היה רצון לניו להושיע בכלות הקריאה את המאמינים׃ כי היהודים שאלים להם אות והיונים מבקשים חכמה׃ ואנחנו משמיעים את המשיח הצלוב מכשול ליהודים וכלות ליונים׃ אבל למקראים הן מיהודים הן מיונים את המשיח אשר הוא גבורת אלהים וחכמת אלהים׃ יען כי כלות האל חכמה היא מאדם וחלשת האל חזקה היא מאדם׃

וגם אנכי בבאי אליכם אחי לא באתי בגאות הדבור והחכמה בהגידי לכם את עדות האלהים׃ כי לא חשבתי לדעת בתוככם דבר בלתי אם ישוע המשיח והוא הנצלב׃ ואהי אצלכם בחלשה וביראה ובחלחלה רבה׃ ודברי וקריאתי לא לתות באמרי חכמת בני אדם כי אם בתוכחת הרוח והגבורה׃ למען אשר לא תהיה אמונתכם בחכמת בני אדם כי אם בגבורת אלהים׃

אכן חכמה נדבר בין השלמים לא חכמת העולם הזה גם לא של שרי העולם הזה אשר יאבדו׃ כי אם בוד נדבר חכמת האלהים הנתרה אשר האלהים יעדה לכבודנו לני ימי העולם׃ אשר לא ידעה איש משרי העולם הזה כי לו ידעוה לא צלבו את אדון הכבוד׃ אלא ככתוב אשר עין לא ראתה ואזן לא שמעה ולא עלה על לב אנוש את אשר הכין האלהים לאהביו׃

ולנו גלה האלהים ברוחו כי הרוח חוקר את הכל גם את מעמקי האלהים׃ כי מי הוא בבני אדם הידע את אשר באדם בלתי אם רוח האדם אשר בקרבו כן גם לא ידע איש את אשר באלהים בלתי אם רוח האלהים׃ ואנחנו לא קבלנו את רוח העולם כי אם הרוח מאת האלהים למען נדע את אשר נתן לנו מאת האלהים בחדו׃ ואת זאת נדבר לא בדברים אשר תלמדם חכמת בני אדם כי אם בדברים אשר רוח הקדש תלמדם ונבאר דברים רוחניים על י הרוח׃

הן האדם הנשי איננו מקבל את דברי רוח אלהים כי המה כלות לו ולא יוכל להבינם באשר המה נדונים בדרך הרוח׃ אבל האדם הרוחני ידין את הכל ואותו לא ידין איש׃ כי מי תכן את רוח יהוה ומי יודיענו ואנחנו הנה יש לנו רוח המשיח׃

ואני לא יכלתי לדבר עמכם אחי כעם רוחניים כי עודכם של הבשר וכמו עוללים במשיח׃ חלב השקיתי אתכם ולא מאכל כי אז לא יכלתם וגם עתה לא תוכלו יען היתכם עוד של הבשר׃

אני נטעתי ואולו השקה אבל האלהים הוא הצמיח׃ על כן הנטע איננו מאומה והמשקה איננו מאומה כי אם האלהים המצמיח׃ והנטע והמשקה כאחד המה ואיש איש יקבל את שכרו כי עמלו׃ כי עזרי אל אנחנו ואתם שדה אלהים ובנין אלהים אתם׃

]11-01[ ואני כי חד אלהים הנתן לי כבני חכם שתי יוד ואחר בונה עליו אך ירא כל איש לשית יוד אחר חוץ מן המוד שהוא ישוע המשיח׃ ]11-01[׃ ואם יבנה הבונה על היוד הזה זהב או כ או אבנים יקרות או עץ או חציר או קש׃ מעשה כל איש יגלה כי היום הוא יבררהו כי באש יראה ואת מה מעשה כל איש ואיש האש תבחננו׃ אם יעמד מעשה איש אשר בנה עליו יקבל שכרו׃ ואם ישר מעשהו יידנו והוא יושע אך כמו מצל מאש׃

אם אבשר את הבשורה אין לי תהלה כי החובה מטלת עלי ואוי לי אם לא אבשר׃

כי אם ברצוני אעשה כן יהיה לי שכר ואם בעל כרחי קדת משמרתי היא׃ ועתה מה הוא שכרי הלא זה שאבשר בשורת המשיח בלא מחיר לבלתי השתמש להנאת עצמי ברשיון הנתן לי בבשורה׃

כי בהיותי חשי מכל עשיתי עצמי עבד לכל אדם למען אקנא את הרבים׃ ואהי ליהודים כיהודי לקנות היהודים ואשר הם תחת התורה הייתי להם כמו תחת התורה למען קנות אותם אשר תחת התורה׃ לאלה אשר בלי תורה הייתי כבלי תורה א כי אינני בלי תורת האלהים כי אם תחת תורת המשיח אנכי למען קנות אותם אשר בלי תורה׃ ולחלשים הייתי כחלש לקנות את החלשים הכל לכלם נהייתי למען בכל דרך אושיע אחדים׃

וכי תהיה לי נבואה ואדע כל הודות וכל הדעת וכי תהיה לי כל האמונה עד כי אעתיק הרים ואין בי האהבה הייתי כאין׃ ואם אחלק את כל הוני ואם אתן את גוי לשרה ואין בי האהבה כל זאת לא תועילני׃

ואני אחי אודיעכם את הבשורה אשר בשרתי אתכם אשר גם קבלתם אתה וגם עמדתם בה׃ אשר גם תושעו בה אם תחזיקו בדבר אשר בשרתי אתכם אך אם לא לשוא האמנתם׃

אבל בחד אלהים הייתי מה שהייתי וחדו עלי לא היה לריק כי יותר מכלם עבדתי ולא אני כי אם חד אלהים אשר עמדי׃ והנה גם אני גם המה ככה משמיעים וככה האמנתם׃

אתה הכל הן מה שתזרע לא יחיה בלתי אם ימות׃ ומה שתזרע אינך זרע את הגו אשר יהיה כי אם כגרגר ערם של חטה או של אחד הזרעים׃

אבל תודות לאלהים הנתן לנו בכל עת נצחון במשיח ומיץ על ידינו את ריח דעתו בכל מקום׃ כי ריח ניחח המשיח אנחנו לאלהים גם בתוך הנושעים וגם בתוך האבדים׃ לאלה ריח מות למות ולאלה ריח חיים לחיים ומי זה ראוי לכך׃

כי אנחנו איננו כמו הרבים העשים חורה בדבר האלהים כי אם מתוך ישר לבב ומאלהים לני אלהים נדבר במשיח׃

ואם שרות המות החרות באותיות על האבן נראה בכבוד עד שלא יכלו בני ישראל להביט אל ני משה מני כבוד ניו העמד להבטל׃ כמה יגדל כבוד שרות הרוח׃ כי אם השרות אשר לחיב כבוד הוא כמה יעד בכבוד השרות אשר לזכות׃ כי א הנכבד איננו נחשב לכבוד לעמת הכבוד הנעלה הזה׃ כי אם הדבר העמד להבטל יש לו כבוד הדבר הקים על אחת כמה וכמה׃

על כן בהיות לנו תקוה כזאת תחון ינו רב הוא׃

והכל מאת האלהים המרצה אתנו לעצמו על ידי ישוע המשיח ויתן לנו שרות הרצוי׃ יען אשר אלהים היה במשיח מרצה את העולם לעצמו ולא חשב להם את שעיהם וישם בנו את דבר הרצוי׃

לכן מליצי המשיח אנחנו וכאלו האלהים מזהיר אתכם על ידנו נבקש מכם בעד המשיח התרצו נא אל האלהים׃

כי הוא אומר בעת רצון עניתיך וביום ישועה עזרתיך הנה עתה עת רצון הנה עתה יום ישועה׃

ואין אנחנו נתנים מכשול במאומה ן יהיה שרותנו לנאצה׃

כי העצבת שהיא כרצון אלהים תעל תשובה לישועה אשר איש לא יתחרט עליה אבל עצבת העולם עלת את המות׃

כי הנה הזרע בצמצום גם יקצר בצמצום והזרע בברכות גם יקצר בברכות׃

והנתן זרע לזרע ולחם לאכל יתן וירבה את זרעכם ויריא תנובות צדקתכם׃

כדי לבשר הבשורה גם להלאה מכם ולא להתהלל במה שמוכן כבר בגבול אחרים׃

או החטא חטאתי בהשילי את עצמי למען הגביהכם כי בשרתי אתכם בלא מחיר את בשורת האלהים׃

אבל גם אנחנו או מלאך מן השמים אם יבוא לבשר אתכם בשורה מבלעדי זאת אשר בשרנו אתכם חרם יהיה׃ כמו שאמרנו כבר כן אמר עתה עוד העם איש כי יבשר אתכם בשורה מבלעדי אשר קבלתם חרם יהיה׃

ועתה המתרצה אנכי אל בני אדם אם אל האלהים או המבקש אנכי למצא חן בעיני בני אדם כי במצאי חן בעיני בני אדם לא אהיה עוד עבד המשיח׃ אבל מודיע אני אתכם אחי כי הבשורה אשר בשרתי לא לי דרך אדם היא׃

עם המשיח נצלבתי ואין עוד אנכי החי כי אם המשיח הוא חי בקרבי ואשר אני חי עתה בבשר אחיה באמונת בן אלהים אשר אהבני ויתן את נשו בעדי׃

אל תתעו לא יתן אלהים להתל בו כי מה שזרע האדם אתו יקצר׃ הזרע בבשרו יקצר כליון משברו והזרע ברוח יקצר מן הרוח חיי עולם׃

ויבא ויבשר שלום לכם הרחוקים והקרובים׃

והוא נתן את אלה שליחים ואת אלה נביאים ואת אלה מבשרים ואת אלה רעים ומלמדים׃ להשלים את הקדשים למעשה העבודה לבנין גו המשיח׃ עד כי נגיע כלנו לאחדות האמונה ודעת בן האלהים כאיש אחד שלם לשעור קומת מלוא המשיח׃ ולא נהיה עוד ילדים נגרשים ונדים בכל רוח הלמוד בתרמית בני אדם ומקשותם אשר שתו להתעות׃

והתהלכו באהבה כאשר גם המשיח אהב אתנו והקריב את נשו בעדנו לקרבן וזבח לאלהים לריח ניחוח׃

וגם בעדי למען ינתן לי הדבר בתחי י להגיד בבטחון את וד הבשורה אשר אנכי ציר לה במורות׃ למען אדבר בה בבטחה כאשר מטל עלי לדבר׃

ורב האחים באדנינו הויו אמץ במורותי והתחזקו יותר בלבבם לדבר את הדבר בלי חד׃ הן יש מגידים את המשיח מקנאה וריב ויש מגידים בכונה טובה׃ אלה ממריבה מגידים את המשיח לא בלב טהור כי חשבים להוי צרה על מורי׃ ואלה מאהבה באשר הם ידעים כי נתון אנכי להצדיק את הבשורה׃ אך מה בכך הלא בכל און אם בעלילה או באמת יגד המשיח ואני הנני שמח בזאת וגם אשמח׃

אם תעמדו מידים ונכונים באמונה ולא תזועו מתוחלת הבשורה אשר שמעתם ואשר נשמעה לכל הנברא תחת השמים ואני ולו הייתי לה למשרת׃ עתה הנני שמח בענויי אשר אני בל למענכם ואמלא את החר ביורי המשיח בבשרי בעד גוו היא העדה׃ אשר הייתי לה למשרת כי קדת אלהים אשר נתנה לי עליכם למלאת את דבר האלהים׃ את הוד אשר היה נתר מעולמים ומדור ודור ועתה נגלה לקדושיו׃ אשר רצה האלהים להודיעם אי זה הוא עשר כבוד הוד ההוא בגוים והוא המשיח אשר בכם אשר הוא תקות הכבוד׃ ואותו משמיעים אנחנו בהוכיחנו כל איש ובלמדנו כל איש בכל חכמה למען העמיד כל איש שלם במשיח ישוע׃

וידעתם כי תקבלו מאת יהוה גמול הירשה כי את אדנינו המשיח עבדים אתם׃

והתללו גם בעדנו למען יתח לנו האלהים את שער הדבור לחות את וד המשיח אשר בעבורו אור אנכי׃ למען אשר אגלה אתו כמשט עלי לחות׃ התהלכו בחכמה עם אשר בחוץ והוקירו את העת׃ דבריכם יהיו נעימים בכל עת וממלחים במלח למען תדעו להשיב דבר לכל אדם׃

באשר בשורתנו לא היתה לכם בדבור לבד כי גם בגבורה וברוח הקדש ובדעת נאמנה מאד כאשר ידעתם גם אתם את אשר היינו בתוככם למענכם׃ ואתם הייתם הלכים בעקבותינו ובעקבות אדנינו בקבלכם את הדבר בתוך עני רב עם חדות רוח הקדש׃

אך אחרי אשר ענינו ולחרות היינו בילי כאשר ידעתם התחזקנו באלהינו להגיד גם לכם את הבשורה בנתולים רבים׃ כי תוכחתנו איננה מתוך טעות וגם לא מתוך טמאה ולא ברמיה׃ כי אם כאשר נחשבנו נאמנים לאלהים להקיד בידנו את הבשורה כן נדבר ולא כחצים להיות רצוים לבני אדם כי אם לאלהים הבחן לבותנו׃ כי מעולם לא דברנו בשת חלקות כאשר ידעתם וגם לא למען בצע בצע האלהים עד׃ גם לא בקשנו מן האדם כבוד לא מכם ולא מאחרים א כי היה לנו מקום להתכבד כשליחי המשיח׃ אבל הלכנו לאט בתוככם כאמנת מנקת את בניה׃ ובחבבנו ככה אתכם חצנו לתת לכם לא לבד את בשורת האלהים כי גם את נשתינו יען כי הייתם חביבים עלינו׃ הלא תזכרו אחי את יגיעתנו ואת תלאתנו אשר היינו עמלים לילה ויומם לבלתי היות למשא לאיש בבשרנו בקרבכם את בשורת האלהים׃

בבאו ביום ההוא להכבד בקדשיו ולהתלא בכל המאמינים כי האמנתם לעדותנו אליכם׃

לזאת קרא אתכם בבשורתנו לנחלת כבוד אדנינו ישוע המשיח׃ לכן אחי עמדו והחזיקו בקבלות אשר למדתם אם בדברנו אם באגרתנו׃

הלחם המלחמה הטובה של האמונה ואחז חיי עולמים אשר נקראת להם והודית הודאה יה בני עדים רבים׃

לכן אל תבוש לא מעדות אדנינו ולא ממני אירו כי אם תבל הרעות גם אתה כמוני על הבשורה כי כח האלהים׃ אשר הוא הושיענו וקראנו בקריאה קדושה לא לי מעשינו כי אם לי עצתו וחדו הנתן לנו במשיח ישוע לני ימות עולם׃ ועתה נגלה בהראות מושיענו ישוע המשיח אשר בטל את המות ויוצא לאור על ידי הבשורה את החיים ואת אשר איננו עובר׃ אשר הקדתי להיות לה כרוז ושליח ומורה הגוים׃ ובעבור זאת אבל כאלה ולא אבוש כי יודע אנכי במי האמנתי ומבטח אנכי כי היכלת לו לשמר את קדוני עד היום ההוא׃

ואת אשר שמעת ממני בני עדים רבים תקידנו בידי אנשים נאמנים אשר הם כשרים ללמד גם את האחרים׃

ועל כן אבל את כל למען הבחירים למען ישיגו גם המה את התשועה במשיח ישוע עם כבוד עולמים׃ נאמן הדבר הזה כי אם מתנו אתו גם אתו נחיה׃ אם נבל גם נמלך אתו ואם ננכר גם הוא ינכר אתנו׃

זאת הזכר להם והעד לני האדון שלא לעשק במחלקת מלים אשר לא להועיל רק לעות דעת השמעים׃ היה שקוד להתיצב נאמן לני אלהים וכעל אשר לא יבוש המחלק על נכון דבר האמת׃ אבל תרחק מדברי הבל הולים כי יויו הרבות רשע׃

הכרז את הדבר והתמד בין בעתו בין שלא בעתו הוכח וגער והזהר בכל ארך רוח והוראה׃ כי בוא תבא העת אשר לא יכילו את הלקח הבריא כי אם כאות נשם יקבצו להם מורים לשעשעי אזנים׃ ויטו אזניהם מן האמת וינו אל ההגדות׃ אבל אתה היה ער בכל בל הרעות ועשה מלאכת המבשר ומלא את שרותך׃

אבל האדון הוא עזרני וחזקני למען תשלם על ידי הבשורה וישמעוה כל הגוים ואנצל מי אריה׃

כי הויע חד אלהים להושיע את כל בני האדם׃

למען אשר תאמץ התחברות אמונתך בדעת כל טוב אשר בכם לשם המשיח׃ כי שמחה גדולה ונחמה יש לנו באהבתך באשר היתה רוחה למעי הקדושים אחי על ידיך׃ לכן א כי יש לי בטחון רב במשיח לצותך את הראוי לך הנה בחרתי למען האהבה לחלות את ניך׃

על כן נירא נא בהמצא עוד ההבטחה לבוא אל מנוחתו ן יראה איש מכם מאחר עמיו׃ כי גם אלינו באה הבשורה כמו אליהם אך לא הועיל להם דבר השמועה מני אשר לא התערב באמונה לשמעים׃ כי באי המונה אנחנו המאמינים כמו שאמר אשר נשבעתי באי אם יבאון אל מנוחתי א כי נגמרו מעשי יהוה מעת הוד העולם׃

כי דבר האלהים חי הוא ועל גבורות וחד מחרב ייות ונכנ עד להבדיל בין נש לרוח ובין הדבקים למוח ובחן מחשבות לבב ומזמותיו׃ ואין כל נברא נתר מנגדו כי הכל חשו וגלוי לעיני בעל דברים שלנו׃

לכן אל תשליכו את בטחונכם כי יש לו שכר רב׃

ובלי אמונה לא יוכל איש להיות רצוי אל האלהים כי כל הקרב אליו צריך להאמין כי יש אלהים וגמול הוא משיב לדרשיו׃

ואיש מכם כי יחר חכמה יבקשנה מאלהים הנותן לכל בנדיבה ובאין גערה ותנתן לו׃

איש מכם אם ידמה להיות עבד אלהים ואיננו שם רן ללשנו כי אם מתעה הוא את לבבו עבדתו אך לריק תהיה׃

אחי כי יתעה איש בכם מן האמת ואיש אחר ישיבנו׃ ידוע ידע כי המשיב את החוטא מעקשות דרכו הוא יושיע את נשו ממות ויכה על המון שעים׃

ונגלה להם כי לא לנשם כי אם לנו שרתו בדברים ההם אשר הגד לכם עתה על י המבשרים אתכם ברוח הקדש השלוח משמים דברים אשר מלאכי אלהים חמדו להשקי אל תוכם׃

כנולדים מחדש לא מזרע נשחת כי אם מזרע לא ישחת במאמר אלהים החי והקים לעולם׃ כי כל בשר חציר וכל כבוד איש כציץ השדה יבש חציר נבל ציץ׃ ודבר יהוה יקום לעולם וזה הוא הדבר אשר בשר לכם׃

וכעללים אשר מקרוב נולדו התאוו לחלב השכלי והזך למען תגדלו בו׃ אם אמנם טעמתם כי טוב האדון׃

לכן לכם המאמינים היקר אבל לוררים האבן אשר מאו הבונים היתה לראש נה ולאבן נג ולצור מכשל׃ והם נכשלו יען לא שמעו לדבר ולזאת גם נועדו׃

ואתם הנכם זרע נבחר ממלכת כהנים וגוי קדוש ועם גלה למען תרו תהלות הקורא אתכם מחשך אל אורו הנלא׃

את יהוה אלהים אתו תקדישו בלבבכם והיו נכנים תמיד להשיב דבר בענוה וביראה לכל שאל אתכם חשבון התוחלת אשר בקרבכם׃ רוח שלמה תהי לכם למען יבשו המנאצים דרככם הטובה במשיח בהלשינם אתכם כעלי און׃

כי הודענו אתכם גבורת אדנינו ישוע המשיח ובאו לא בלכתנו אחרי הגדות מחכמות כי אם ראות היו עינינו את גדלתו׃

ולא יאחר יהוה את אשר הבטיח כאשר יש חשבים אתה לאחור כי אך האריך או בעבורנו ולא יחץ באבד איש כי אם בנות כלם לתשובה׃

ואם נתודה את חטאתינו נאמן הוא וצדיק ללח לנו את חטאתינו ולטהרנו מכל עון׃

כל הנולד מאלהים לא יחטא כי זרעו בו יקום ולא יוכל לחטא כי מאלהים נולד׃ ונודעו בזאת בני האלהים ובני השטן כל איש אשר לא יעשה צדקה איננו מאלהים וכן כל אשר לא יאהב את אחיו׃

ואנחנו מאלהים הננו היודע את האלהים ישמע אלינו ואשר איננו מאלהים לא ישמע אלינו בזאת נכיר את רוח האמת ואת רוח התועה׃

אם נקבל עדות בני אדם הנה עדות האלהים גדולה ממנה כי זאת היא עדות האלהים אשר העיד על בנו׃ המאמין בבן האלהים יש לו העדות בנשו ואשר לא יאמין לאלהים לכזב שמהו יען לא האמין בעדות אשר העיד האלהים על בנו׃ וזאת היא העדות כי חיי עולמים נתן לנו האלהים והחיים האלה בבנו המה׃

אשר העיד דבר האלהים ועדות ישוע המשיח ואת כל אשר ראה׃

]12-02[׃

ויקראו בקול גדול לאמר הישועה לאלהינו הישב על הכא ולשה׃

ואתן לשני עדי ונבאו ימים אל ומאתים וששים מתכים בשקים׃ אלה הם שני הזיתים ושתי המנרות העמדים לני אלהי הארץ׃ וכי יבקש איש להרע להם תצא אש מיהם ואכלה את איביהם וכן כל המבקש להרע להם מות יומת׃ ולהם השלטן לעצר את השמים ולא יהיה מטר בימי נבואתם וישלטו על המים להכם לדם ועל הארץ להכתה בכל נגע מדי יחצו׃

ואחרי השלימם עדותם החיה העלה מן התהום תעשה עמהם מלחמה ותוכל להם והרגתם׃ והיתה נבלתם ברהוב העיר הגדולה הנקראת כי הרוח בשם דום ומצרים אשר שם נצלב גם אדנינו׃ ורבים מן העמים והמשחות והלשנות והגוים יראו את נבלתם ימים שלשה וחצי ולא יתנו את גויתם לשום בקברים׃ וישבי הארץ ישמחו עליהם ויעלזו וישלחו מנות זה לזה כי שני הנביאים האלה הכאיבו את ישבי הארץ׃ ויהי אחרי ימים שלשה וחצי ותבא בהם רוח חיים מאת האלהים ויעמדו על רגליהם ואימה גדולה נלה על כל ראיהם׃

והם נצחהו למען דם השה ולמען דבר עדותם ולא אהבו את נשם עד למות׃

ויקצ התנין על האשה וילך לעשות מלחמה עם יתר זרעה השמרים קודי אלהים ואשר להם עדות ישוע׃

ותרמית לא נמצאה ביהם כי תמימים המה לני כא האלהים׃

אחרי כן שמעתי קול גדול כקול המון רב בשמים האמרים הללויה הישועה והכבוד והעז ליהוה אלהינו׃

ויאמר אלי כתב אשרי הקרואים אל משתה חתנת השה ויאמר אלי אלה הדברים אמת הם דברי אלהים׃ ואל לני רגליו להשתחות לו ויאמר אלי ראה אל תעשה זאת עבד כמוך אנכי וחבר לך ולאחיך אשר להם עדות ישוע השתחוה לאלהים כי עדות ישוע היא רוח הנבואה׃

וארא כאות וישבו עליהם והמשט נתן בידם ונשות ההרוגים על עדות ישוע ועל דבר האלהים ואשר לא השתחוו לחיה ולצלמה ולא קבלו את תוה על מצחותם ועל ידם ויקומו ויחיו וימלכו עם המשיח אל שנים׃

והנני בא מהר ושכרי אתי לשלם לכל איש כמעשהו׃