26 – ממשלה

וייצר יהוה אלהים את האדם ער מן האדמה ויח באיו נשמת חיים ויהי האדם לנש חיה׃

שך דם האדם באדם דמו ישך כי בצלם אלהים עשה את האדם׃

אלה משחת בני נח לתולדתם בגויהם ומאלה נרדו הגוים בארץ אחר המבול׃

ויהי כל הארץ שה אחת ודברים אחדים׃ ויהי בנעם מקדם וימצאו בקעה בארץ שנער וישבו שם׃ ויאמרו איש אל רעהו הבה נלבנה לבנים ונשרה לשרה ותהי להם הלבנה לאבן והחמר היה להם לחמר׃ ויאמרו הבה נבנה לנו עיר ומגדל וראשו בשמים ונעשה לנו שם ן נוץ על ני כל הארץ׃ וירד יהוה לראת את העיר ואת המגדל אשר בנו בני האדם׃ ויאמר יהוה הן עם אחד ושה אחת לכלם וזה החלם לעשות ועתה לא יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות׃ הבה נרדה ונבלה שם שתם אשר לא ישמעו איש שת רעהו׃ ויץ יהוה אתם משם על ני כל הארץ ויחדלו לבנת העיר׃ על כן קרא שמה בבל כי שם בלל יהוה שת כל הארץ ומשם היצם יהוה על ני כל הארץ׃

ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה׃

ויאמר לו אלהים אני אל שדי רה ורבה גוי וקהל גוים יהיה ממך ומלכים מחלציך יצאו׃

אתה תהיה על ביתי ועל יך ישק כל עמי רק הכא אגדל ממך׃ ויאמר רעה אל יו ראה נתתי אתך על כל ארץ מצרים׃ ויר רעה את טבעתו מעל ידו ויתן אתה על יד יו וילבש אתו בגדי שש וישם רבד הזהב על צוארו׃ וירכב אתו במרכבת המשנה אשר לו ויקראו לניו אברך ונתון אתו על כל ארץ מצרים׃ ויאמר רעה אל יו אני רעה ובלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו בכל ארץ מצרים׃

ויבא משה ואהרן אל רעה ויעשו כן כאשר צוה יהוה וישלך אהרן את מטהו לני רעה ולני עבדיו ויהי לתנין׃ ויקרא גם רעה לחכמים ולמכשים ויעשו גם הם חרטמי מצרים בלהטיהם כן׃ וישליכו איש מטהו ויהיו לתנינם ויבלע מטה אהרן את מטתם׃ ויחזק לב רעה ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה׃

ויאמר משה כה אמר יהוה כחצת הלילה אני יוצא בתוך מצרים׃ ומת כל בכור בארץ מצרים מבכור רעה הישב על כאו עד בכור השחה אשר אחר הרחים וכל בכור בהמה׃ והיתה צעקה גדלה בכל ארץ מצרים אשר כמהו לא נהיתה וכמהו לא ת׃ ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשנו למאיש ועד בהמה למען תדעון אשר ילה יהוה בין מצרים ובין ישראל׃ וירדו כל עבדיך אלה אלי והשתחוו לי לאמר צא אתה וכל העם אשר ברגליך ואחרי כן אצא ויצא מעם רעה בחרי א׃

ויהי בחצי הלילה ויהוה הכה כל בכור בארץ מצרים מבכר רעה הישב על כאו עד בכור השבי אשר בבית הבור וכל בכור בהמה׃ ויקם רעה לילה הוא וכל עבדיו וכל מצרים ותהי צעקה גדלה במצרים כי אין בית אשר אין שם מת׃

יהוה ימלך לעלם ועד׃

עתה שמע בקלי איעצך ויהי אלהים עמך היה אתה לעם מול האלהים והבאת אתה את הדברים אל האלהים׃ והזהרתה אתהם את החקים ואת התורת והודעת להם את הדרך ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון׃ ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל יראי אלהים אנשי אמת שנאי בצע ושמת עלהם שרי אלים שרי מאות שרי חמשים ושרי עשרת׃ ושטו את העם בכל עת והיה כל הדבר הגדל יביאו אליך וכל הדבר הקטן ישטו הם והקל מעליך ונשאו אתך׃

ויבחר משה אנשי חיל מכל ישראל ויתן אתם ראשים על העם שרי אלים שרי מאות שרי חמשים ושרי עשרת׃ ושטו את העם בכל עת את הדבר הקשה יביאון אל משה וכל הדבר הקטן ישוטו הם׃

ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש אלה הדברים אשר תדבר אל בני ישראל׃ ויבא משה ויקרא לזקני העם וישם לניהם את כל הדברים האלה אשר צוהו יהוה׃

אלהים לא תקלל ונשיא בעמך לא תאר׃

אל תטמאו בכל אלה כי בכל אלה נטמאו הגוים אשר אני משלח מניכם׃ ותטמא הארץ ואקד עונה עליה ותקא הארץ את ישביה׃ ושמרתם אתם את חקתי ואת משטי ולא תעשו מכל התועבת האלה האזרח והגר הגר בתוככם׃ כי את כל התועבת האל עשו אנשי הארץ אשר לניכם ותטמא הארץ׃ ולא תקיא הארץ אתכם בטמאכם אתה כאשר קאה את הגוי אשר לניכם׃

ושמרתם את כל חקתי ואת כל משטי ועשיתם אתם ולא תקיא אתכם הארץ אשר אני מביא אתכם שמה לשבת בה׃ ולא תלכו בחקת הגוי אשר אני משלח מניכם כי את כל אלה עשו ואקץ בם׃ ואמר לכם אתם תירשו את אדמתם ואני אתננה לכם לרשת אתה ארץ זבת חלב ודבש אני יהוה אלהיכם אשר הבדלתי אתכם מן העמים׃

אלה החקים והמשטים והתורת אשר נתן יהוה בינו ובין בני ישראל בהר יני ביד משה׃

כי תבא אל הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך וירשתה וישבתה בה ואמרת אשימה עלי מלך ככל הגוים אשר ביבתי׃ שום תשים עליך מלך אשר יבחר יהוה אלהיך בו מקרב אחיך תשים עליך מלך לא תוכל לתת עליך איש נכרי אשר לא אחיך הוא׃ רק לא ירבה לו וים ולא ישיב את העם מצרימה למען הרבות ו ויהוה אמר לכם לא תון לשוב בדרך הזה עוד׃ ולא ירבה לו נשים ולא יור לבבו וכ וזהב לא ירבה לו מאד׃

והיה כשבתו על כא ממלכתו וכתב לו את משנה התורה הזאת על ר מלני הכהנים הלוים׃ והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו למען ילמד ליראה את יהוה אלהיו לשמר את כל דברי התורה הזאת ואת החקים האלה לעשתם׃ לבלתי רום לבבו מאחיו ולבלתי ור מן המצוה ימין ושמאול למען יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו בקרב ישראל׃

בהנחל עליון גוים בהרידו בני אדם יצב גבלת עמים למר בני ישראל׃

ויאמרו איש ישראל אל גדעון משל בנו גם אתה גם בנך גם בן בנך כי הושעתנו מיד מדין׃ ויאמר אלהם גדעון לא אמשל אני בכם ולא ימשל בני בכם יהוה ימשל בכם׃

בימים ההם אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה׃

ויהי כאשר זקן שמואל וישם את בניו שטים לישראל׃ ויהי שם בנו הבכור יואל ושם משנהו אביה שטים בבאר שבע׃ ולא הלכו בניו בדרכו ויטו אחרי הבצע ויקחו שחד ויטו משט׃

וירע הדבר בעיני שמואל כאשר אמרו תנה לנו מלך לשטנו ויתלל שמואל אל יהוה׃ ויאמר יהוה אל שמואל שמע בקול העם לכל אשר יאמרו אליך כי לא אתך מאו כי אתי מאו ממלך עליהם׃

ועתה שמע בקולם אך כי העד תעיד בהם והגדת להם משט המלך אשר ימלך עליהם׃ ויאמר שמואל את כל דברי יהוה אל העם השאלים מאתו מלך׃ ויאמר זה יהיה משט המלך אשר ימלך עליכם את בניכם יקח ושם לו במרכבתו וברשיו ורצו לני מרכבתו׃ ולשום לו שרי אלים ושרי חמשים ולחרש חרישו ולקצר קצירו ולעשות כלי מלחמתו וכלי רכבו׃ ואת בנותיכם יקח לרקחות ולטבחות ולאות׃ ואת שדותיכם ואת כרמיכם וזיתיכם הטובים יקח ונתן לעבדיו׃ וזרעיכם וכרמיכם יעשר ונתן לרייו ולעבדיו׃ ואת עבדיכם ואת שחותיכם ואת בחוריכם הטובים ואת חמוריכם יקח ועשה למלאכתו׃ צאנכם יעשר ואתם תהיו לו לעבדים׃ וזעקתם ביום ההוא מלני מלככם אשר בחרתם לכם ולא יענה יהוה אתכם ביום ההוא׃

וימאנו העם לשמע בקול שמואל ויאמרו לא כי אם מלך יהיה עלינו׃ והיינו גם אנחנו ככל הגוים ושטנו מלכנו ויצא לנינו ונלחם את מלחמתנו׃

ושמואל ראה את שאול ויהוה ענהו הנה האיש אשר אמרתי אליך זה יעצר בעמי׃

ויקח שמואל את ך השמן ויצק על ראשו וישקהו ויאמר הלוא כי משחך יהוה על נחלתו לנגיד׃

ואתם היום מאתם את אלהיכם אשר הוא מושיע לכם מכל רעותיכם וצרתיכם ותאמרו לו כי מלך תשים עלינו ועתה התיצבו לני יהוה לשבטיכם ולאליכם׃

ויאמר שמואל אל כל העם הראיתם אשר בחר בו יהוה כי אין כמהו בכל העם וירעו כל העם ויאמרו יחי המלך׃ וידבר שמואל אל העם את משט המלכה ויכתב בר וינח לני יהוה וישלח שמואל את כל העם איש לביתו׃

וגם שאול הלך לביתו גבעתה וילכו עמו החיל אשר נגע אלהים בלבם׃ ובני בליעל אמרו מה ישענו זה ויבזהו ולא הביאו לו מנחה ויהי כמחריש׃

ותצלח רוח אלהים על שאול בשמעו את הדברים האלה ויחר או מאד׃ ויקח צמד בקר וינתחהו וישלח בכל גבול ישראל ביד המלאכים לאמר אשר איננו יצא אחרי שאול ואחר שמואל כה יעשה לבקרו ויל חד יהוה על העם ויצאו כאיש אחד׃

ויאמר העם אל שמואל מי האמר שאול ימלך עלינו תנו האנשים ונמיתם׃

וילכו כל העם הגלגל וימלכו שם את שאול לני יהוה בגלגל ויזבחו שם זבחים שלמים לני יהוה וישמח שם שאול וכל אנשי ישראל עד מאד׃

ותראו כי נחש מלך בני עמון בא עליכם ותאמרו לי לא כי מלך ימלך עלינו ויהוה אלהיכם מלככם׃ ועתה הנה המלך אשר בחרתם אשר שאלתם והנה נתן יהוה עליכם מלך׃ אם תיראו את יהוה ועבדתם אתו ושמעתם בקלו ולא תמרו את י יהוה והיתם גם אתם וגם המלך אשר מלך עליכם אחר יהוה אלהיכם׃ ואם לא תשמעו בקול יהוה ומריתם את י יהוה והיתה יד יהוה בכם ובאבתיכם׃

ויאמרו כל העם אל שמואל התלל בעד עבדיך אל יהוה אלהיך ואל נמות כי ינו על כל חטאתינו רעה לשאל לנו מלך׃ ויאמר שמואל אל העם אל תיראו אתם עשיתם את כל הרעה הזאת אך אל תורו מאחרי יהוה ועבדתם את יהוה בכל לבבכם׃

ואם הרע תרעו גם אתם גם מלככם תו׃

וייחל שבעת ימים למועד אשר שמואל ולא בא שמואל הגלגל ויץ העם מעליו׃ ויאמר שאול הגשו אלי העלה והשלמים ויעל העלה׃ ויהי ככלתו להעלות העלה והנה שמואל בא ויצא שאול לקראתו לברכו׃ ויאמר שמואל מה עשית ויאמר שאול כי ראיתי כי נץ העם מעלי ואתה לא באת למועד הימים ולשתים נאים מכמש׃ ואמר עתה ירדו לשתים אלי הגלגל וני יהוה לא חליתי ואתאק ואעלה העלה׃ ויאמר שמואל אל שאול נכלת לא שמרת את מצות יהוה אלהיך אשר צוך כי עתה הכין יהוה את ממלכתך אל ישראל עד עולם׃ ועתה ממלכתך לא תקום בקש יהוה לו איש כלבבו ויצוהו יהוה לנגיד על עמו כי לא שמרת את אשר צוך יהוה׃

ויאמר שמואל החץ ליהוה בעלות וזבחים כשמע בקול יהוה הנה שמע מזבח טוב להקשיב מחלב אילים׃ כי חטאת קם מרי ואון ותרים הצר יען מאת את דבר יהוה וימאך ממלך׃

ויאמר שאול אל שמואל חטאתי כי עברתי את י יהוה ואת דבריך כי יראתי את העם ואשמע בקולם׃ ועתה שא נא את חטאתי ושוב עמי ואשתחוה ליהוה׃ ויאמר שמואל אל שאול לא אשוב עמך כי מאתה את דבר יהוה וימאך יהוה מהיות מלך על ישראל׃

ויקח שמואל את קרן השמן וימשח אתו בקרב אחיו ותצלח רוח יהוה אל דוד מהיום ההוא ומעלה ויקם שמואל וילך הרמתה׃

ויהי אחרי כן ויך לב דוד אתו על אשר כרת את כנ אשר לשאול׃ ויאמר לאנשיו חלילה לי מיהוה אם אעשה את הדבר הזה לאדני למשיח יהוה לשלח ידי בו כי משיח יהוה הוא׃ וישע דוד את אנשיו בדברים ולא נתנם לקום אל שאול ושאול קם מהמערה וילך בדרך׃ ויקם דוד אחרי כן ויצא מן המערה ויקרא אחרי שאול לאמר אדני המלך ויבט שאול אחריו ויקד דוד אים ארצה וישתחו׃

ועתה הנה ידעתי כי מלך תמלוך וקמה בידך ממלכת ישראל׃ ועתה השבעה לי ביהוה אם תכרית את זרעי אחרי ואם תשמיד את שמי מבית אבי׃ וישבע דוד לשאול וילך שאול אל ביתו ודוד ואנשיו עלו על המצודה׃

ויאמר דוד אל אבישי אל תשחיתהו כי מי שלח ידו במשיח יהוה ונקה׃ ויאמר דוד חי יהוה כי אם יהוה יגנו או יומו יבוא ומת או במלחמה ירד ונה׃ חלילה לי מיהוה משלח ידי במשיח יהוה ועתה קח נא את החנית אשר מראשתו ואת צחת המים ונלכה לנו׃ ויקח דוד את החנית ואת צחת המים מראשתי שאול וילכו להם ואין ראה ואין יודע ואין מקיץ כי כלם ישנים כי תרדמת יהוה נלה עליהם׃

ויאמר אליו דוד איך לא יראת לשלח ידך לשחת את משיח יהוה׃ ויקרא דוד לאחד מהנערים ויאמר גש גע בו ויכהו וימת׃ ויאמר אליו דוד דמיך על ראשך כי יך ענה בך לאמר אנכי מתתי את משיח יהוה׃

ויבאו אנשי יהודה וימשחו שם את דוד למלך על בית יהודה ויגדו לדוד לאמר אנשי יביש גלעד אשר קברו את שאול׃

כי ימלאו ימיך ושכבת את אבתיך והקימתי את זרעך אחריך אשר יצא ממעיך והכינתי את ממלכתו׃ הוא יבנה בית לשמי וכננתי את כא ממלכתו עד עולם׃ אני אהיה לו לאב והוא יהיה לי לבן אשר בהעותו והכחתיו בשבט אנשים ובנגעי בני אדם׃ וחדי לא יור ממנו כאשר הרתי מעם שאול אשר הרתי מלניך׃ ונאמן ביתך וממלכתך עד עולם לניך כאך יהיה נכון עד עולם׃ ככל הדברים האלה וככל החזיון הזה כן דבר נתן אל דוד׃

וימלך דוד על כל ישראל ויהי דוד עשה משט וצדקה לכל עמו׃

אמר אלהי ישראל לי דבר צור ישראל מושל באדם צדיק מושל יראת אלהים׃

ויגידו למלך לאמר הנה נתן הנביא ויבא לני המלך וישתחו למלך על איו ארצה׃

ויקח צדוק הכהן את קרן השמן מן האהל וימשח את שלמה ויתקעו בשור ויאמרו כל העם יחי המלך שלמה׃ ויעלו כל העם אחריו והעם מחללים בחללים ושמחים שמחה גדולה ותבקע הארץ בקולם׃

ויאהב שלמה את יהוה ללכת בחקות דוד אביו רק בבמות הוא מזבח ומקטיר׃ וילך המלך גבענה לזבח שם כי היא הבמה הגדולה אל עלות יעלה שלמה על המזבח ההוא׃

בגבעון נראה יהוה אל שלמה בחלום הלילה ויאמר אלהים שאל מה אתן לך׃ ויאמר שלמה אתה עשית עם עבדך דוד אבי חד גדול כאשר הלך לניך באמת ובצדקה ובישרת לבב עמך ותשמר לו את החד הגדול הזה ותתן לו בן ישב על כאו כיום הזה׃ ועתה יהוה אלהי אתה המלכת את עבדך תחת דוד אבי ואנכי נער קטן לא אדע צאת ובא׃ ועבדך בתוך עמך אשר בחרת עם רב אשר לא ימנה ולא יר מרב׃ ונתת לעבדך לב שמע לשט את עמך להבין בין טוב לרע כי מי יוכל לשט את עמך הכבד הזה׃ וייטב הדבר בעיני אדני כי שאל שלמה את הדבר הזה׃ ויאמר אלהים אליו יען אשר שאלת את הדבר הזה ולא שאלת לך ימים רבים ולא שאלת לך עשר ולא שאלת נש איביך ושאלת לך הבין לשמע משט׃ הנה עשיתי כדבריך הנה נתתי לך לב חכם ונבון אשר כמוך לא היה לניך ואחריך לא יקום כמוך׃ וגם אשר לא שאלת נתתי לך גם עשר גם כבוד אשר לא היה כמוך איש במלכים כל ימיך׃ ואם תלך בדרכי לשמר חקי ומצותי כאשר הלך דויד אביך והארכתי את ימיך׃

ויעמד שלמה לני מזבח יהוה נגד כל קהל ישראל וירש כיו השמים׃ ויאמר יהוה אלהי ישראל אין כמוך אלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת שמר הברית והחד לעבדיך ההלכים לניך בכל לבם׃

ויגדל המלך שלמה מכל מלכי הארץ לעשר ולחכמה׃

והמלך שלמה אהב נשים נכריות רבות ואת בת רעה מואביות עמניות אדמית צדנית חתית׃ מן הגוים אשר אמר יהוה אל בני ישראל לא תבאו בהם והם לא יבאו בכם אכן יטו את לבבכם אחרי אלהיהם בהם דבק שלמה לאהבה׃ ויהי לו נשים שרות שבע מאות ולגשים שלש מאות ויטו נשיו את לבו׃ ויהי לעת זקנת שלמה נשיו הטו את לבבו אחרי אלהים אחרים ולא היה לבבו שלם עם יהוה אלהיו כלבב דויד אביו׃ וילך שלמה אחרי עשתרת אלהי צדנים ואחרי מלכם שקץ עמנים׃ ויעש שלמה הרע בעיני יהוה ולא מלא אחרי יהוה כדוד אביו׃ אז יבנה שלמה במה לכמוש שקץ מואב בהר אשר על ני ירושלם ולמלך שקץ בני עמון׃ וכן עשה לכל נשיו הנכריות מקטירות ומזבחות לאלהיהן׃

ויתאנ יהוה בשלמה כי נטה לבבו מעם יהוה אלהי ישראל הנראה אליו עמים׃ וצוה אליו על הדבר הזה לבלתי לכת אחרי אלהים אחרים ולא שמר את אשר צוה יהוה׃ ויאמר יהוה לשלמה יען אשר היתה זאת עמך ולא שמרת בריתי וחקתי אשר צויתי עליך קרע אקרע את הממלכה מעליך ונתתיה לעבדך׃

ויבו ירבעם וכל העם אל רחבעם ביום השלישי כאשר דבר המלך לאמר שובו אלי ביום השלישי׃ ויען המלך את העם קשה ויעזב את עצת הזקנים אשר יעצהו׃ וידבר אליהם כעצת הילדים לאמר אבי הכביד את עלכם ואני אי על עלכם אבי יר אתכם בשוטים ואני איר אתכם בעקרבים׃

ויעש את בית במות ויעש כהנים מקצות העם אשר לא היו מבני לוי׃ ויעש ירבעם חג בחדש השמיני בחמשה עשר יום לחדש כחג אשר ביהודה ויעל על המזבח כן עשה בבית אל לזבח לעגלים אשר עשה והעמיד בבית אל את כהני הבמות אשר עשה׃

ויהי כשמע המלך את דבר איש האלהים אשר קרא על המזבח בבית אל וישלח ירבעם את ידו מעל המזבח לאמר תשהו ותיבש ידו אשר שלח עליו ולא יכל להשיבה אליו׃ והמזבח נקרע וישך הדשן מן המזבח כמות אשר נתן איש האלהים בדבר יהוה׃

אחר הדבר הזה לא שב ירבעם מדרכו הרעה וישב ויעש מקצות העם כהני במות החץ ימלא את ידו ויהי כהני במות׃ ויהי בדבר הזה לחטאת בית ירבעם ולהכחיד ולהשמיד מעל ני האדמה׃

ותרע לעשות מכל אשר היו לניך ותלך ותעשה לך אלהים אחרים ומכות להכעיני ואתי השלכת אחרי גוך׃ לכן הנני מביא רעה אל בית ירבעם והכרתי לירבעם משתין בקיר עצור ועזוב בישראל ובערתי אחרי בית ירבעם כאשר יבער הגלל עד תמו׃

ויתן את ישראל בגלל חטאות ירבעם אשר חטא ואשר החטיא את ישראל׃

ובשנת שמנה עשרה למלך ירבעם בן נבט מלך אבים על יהודה׃ שלש שנים מלך בירושלם ושם אמו מעכה בת אבישלום׃ וילך בכל חטאות אביו אשר עשה לניו ולא היה לבבו שלם עם יהוה אלהיו כלבב דוד אביו׃

ויעש אא הישר בעיני יהוה כדוד אביו׃ ויעבר הקדשים מן הארץ ויר את כל הגללים אשר עשו אבתיו׃ וגם את מעכה אמו וירה מגבירה אשר עשתה מלצת לאשרה ויכרת אא את מלצתה וישר בנחל קדרון׃ והבמות לא רו רק לבב אא היה שלם עם יהוה כל ימיו׃

ונדב בן ירבעם מלך על ישראל בשנת שתים לאא מלך יהודה וימלך על ישראל שנתים׃ ויעש הרע בעיני יהוה וילך בדרך אביו ובחטאתו אשר החטיא את ישראל׃

על חטאות ירבעם אשר חטא ואשר החטיא את ישראל בכעו אשר הכעי את יהוה אלהי ישראל׃

בשנת שלש לאא מלך יהודה מלך בעשא בן אחיה על כל ישראל בתרצה עשרים וארבע שנה׃ ויעש הרע בעיני יהוה וילך בדרך ירבעם ובחטאתו אשר החטיא את ישראל׃

המת לבעשא בעיר יאכלו הכלבים והמת לו בשדה יאכלו עו השמים׃

וגם ביד יהוא בן חנני הנביא דבר יהוה היה אל בעשא ואל ביתו ועל כל הרעה אשר עשה בעיני יהוה להכעיו במעשה ידיו להיות כבית ירבעם ועל אשר הכה אתו׃

וישמד זמרי את כל בית בעשא כדבר יהוה אשר דבר אל בעשא ביד יהוא הנביא׃ אל כל חטאות בעשא וחטאות אלה בנו אשר חטאו ואשר החטיאו את ישראל להכעי את יהוה אלהי ישראל בהבליהם׃

ויהי כראות זמרי כי נלכדה העיר ויבא אל ארמון בית המלך וישר עליו את בית מלך באש וימת׃ על חטאתיו אשר חטא לעשות הרע בעיני יהוה ללכת בדרך ירבעם ובחטאתו אשר עשה להחטיא את ישראל׃

ויעשה עמרי הרע בעיני יהוה וירע מכל אשר לניו׃ וילך בכל דרך ירבעם בן נבט ובחטאתיו אשר החטיא את ישראל להכעי את יהוה אלהי ישראל בהבליהם׃

ויעש אחאב בן עמרי הרע בעיני יהוה מכל אשר לניו׃ ויהי הנקל לכתו בחטאות ירבעם בן נבט ויקח אשה את איזבל בת אתבעל מלך צידנים וילך ויעבד את הבעל וישתחו לו׃ ויקם מזבח לבעל בית הבעל אשר בנה בשמרון׃ ויעש אחאב את האשרה ויו אחאב לעשות להכעי את יהוה אלהי ישראל מכל מלכי ישראל אשר היו לניו׃

ויהי בהכרית איזבל את נביאי יהוה ויקח עבדיהו מאה נבאים ויחביאם חמשים איש במערה וכלכלם לחם ומים׃

ויהי כראות אחאב את אליהו ויאמר אחאב אליו האתה זה עכר ישראל׃ ויאמר לא עכרתי את ישראל כי אם אתה ובית אביך בעזבכם את מצות יהוה ותלך אחרי הבעלים׃ ועתה שלח קבץ אלי את כל ישראל אל הר הכרמל ואת נביאי הבעל ארבע מאות וחמשים ונביאי האשרה ארבע מאות אכלי שלחן איזבל׃

ויגד אחאב לאיזבל את כל אשר עשה אליהו ואת כל אשר הרג את כל הנביאים בחרב׃ ותשלח איזבל מלאך אל אליהו לאמר כה יעשון אלהים וכה יוון כי כעת מחר אשים את נשך כנש אחד מהם׃

ויהי דבר יהוה אל אליהו התשבי לאמר׃ קום רד לקראת אחאב מלך ישראל אשר בשמרון הנה בכרם נבות אשר ירד שם לרשתו׃ ודברת אליו לאמר כה אמר יהוה הרצחת וגם ירשת ודברת אליו לאמר כה אמר יהוה במקום אשר לקקו הכלבים את דם נבות ילקו הכלבים את דמך גם אתה׃ ויאמר אחאב אל אליהו המצאתני איבי ויאמר מצאתי יען התמכרך לעשות הרע בעיני יהוה׃ הנני מבי אליך רעה ובערתי אחריך והכרתי לאחאב משתין בקיר ועצור ועזוב בישראל׃ ונתתי את ביתך כבית ירבעם בן נבט וכבית בעשא בן אחיה אל הכע אשר הכעת ותחטא את ישראל׃ וגם לאיזבל דבר יהוה לאמר הכלבים יאכלו את איזבל בחל יזרעאל׃ המת לאחאב בעיר יאכלו הכלבים והמת בשדה יאכלו עו השמים׃

רק לא היה כאחאב אשר התמכר לעשות הרע בעיני יהוה אשר התה אתו איזבל אשתו׃ ויתעב מאד ללכת אחרי הגללים ככל אשר עשו האמרי אשר הוריש יהוה מני בני ישראל׃ ויהי כשמע אחאב את הדברים האלה ויקרע בגדיו וישם שק על בשרו ויצום וישכב בשק ויהלך אט׃ ויהי דבר יהוה אל אליהו התשבי לאמר׃ הראית כי נכנע אחאב מלני יען כי נכנע מני לא אבי הרעה בימיו בימי בנו אביא הרעה על ביתו׃

וישט את הרכב על ברכת שמרון וילקו הכלבים את דמו והזנות רחצו כדבר יהוה אשר דבר׃ ויתר דברי אחאב וכל אשר עשה ובית השן אשר בנה וכל הערים אשר בנה הלוא הם כתובים על ר דברי הימים למלכי ישראל׃

וילך בכל דרך אא אביו לא ר ממנו לעשות הישר בעיני יהוה אך הבמות לא רו עוד העם מזבחים ומקטרים בבמות׃ וישלם יהושט עם מלך ישראל׃

אחזיהו בן אחאב מלך על ישראל בשמרון בשנת שבע עשרה ליהושט מלך יהודה וימלך על ישראל שנתים׃ ויעש הרע בעיני יהוה וילך בדרך אביו ובדרך אמו ובדרך ירבעם בן נבט אשר החטיא את ישראל׃ ויעבד את הבעל וישתחוה לו ויכע את יהוה אלהי ישראל ככל אשר עשה אביו׃

וידבר אליו כה אמר יהוה יען אשר שלחת מלאכים לדרש בבעל זבוב אלהי עקרון המבלי אין אלהים בישראל לדרש בדברו לכן המטה אשר עלית שם לא תרד ממנה כי מות תמות׃ וימת כדבר יהוה אשר דבר אליהו וימלך יהורם תחתיו בשנת שתים ליהורם בן יהושט מלך יהודה כי לא היה לו בן׃

ויהורם בן אחאב מלך על ישראל בשמרון בשנת שמנה עשרה ליהושט מלך יהודה וימלך שתים עשרה שנה׃ ויעשה הרע בעיני יהוה רק לא כאביו וכאמו ויר את מצבת הבעל אשר עשה אביו׃ רק בחטאות ירבעם בן נבט אשר החטיא את ישראל דבק לא ר ממנה׃

ובשנת חמש ליורם בן אחאב מלך ישראל ויהושט מלך יהודה מלך יהורם בן יהושט מלך יהודה׃ בן שלשים ושתים שנה היה במלכו ושמנה שנה מלך בירושלם׃ וילך בדרך מלכי ישראל כאשר עשו בית אחאב כי בת אחאב היתה לו לאשה ויעש הרע בעיני יהוה׃

בן עשרים ושתים שנה אחזיהו במלכו ושנה אחת מלך בירושלם ושם אמו עתליהו בת עמרי מלך ישראל׃ וילך בדרך בית אחאב ויעש הרע בעיני יהוה כבית אחאב כי חתן בית אחאב הוא׃

ויבא והנה שרי החיל ישבים ויאמר דבר לי אליך השר ויאמר יהוא אל מי מכלנו ויאמר אליך השר׃ ויקם ויבא הביתה ויצק השמן אל ראשו ויאמר לו כה אמר יהוה אלהי ישראל משחתיך למלך אל עם יהוה אל ישראל׃ והכיתה את בית אחאב אדניך ונקמתי דמי עבדי הנביאים ודמי כל עבדי יהוה מיד איזבל׃ ואבד כל בית אחאב והכרתי לאחאב משתין בקיר ועצור ועזוב בישראל׃

ויבוא יהוא יזרעאלה ואיזבל שמעה ותשם בוך עיניה ותיטב את ראשה ותשק בעד החלון׃ ויהוא בא בשער ותאמר השלום זמרי הרג אדניו׃ וישא ניו אל החלון ויאמר מי אתי מי וישקיו אליו שנים שלשה ריים׃ ויאמר שמטהו וישמטוה ויז מדמה אל הקיר ואל הוים וירמנה׃ ויבא ויאכל וישת ויאמר קדו נא את הארורה הזאת וקברוה כי בת מלך היא׃ וילכו לקברה ולא מצאו בה כי אם הגלגלת והרגלים וכות הידים׃ וישבו ויגידו לו ויאמר דבר יהוה הוא אשר דבר ביד עבדו אליהו התשבי לאמר בחלק יזרעאל יאכלו הכלבים את בשר איזבל׃ והית נבלת איזבל כדמן על ני השדה בחלק יזרעאל אשר לא יאמרו זאת איזבל׃

ויקבץ יהוא את כל העם ויאמר אלהם אחאב עבד את הבעל מעט יהוא יעבדנו הרבה׃ ועתה כל נביאי הבעל כל עבדיו וכל כהניו קראו אלי איש אל יקד כי זבח גדול לי לבעל כל אשר יקד לא יחיה ויהוא עשה בעקבה למען האביד את עבדי הבעל׃ ויאמר יהוא קדשו עצרה לבעל ויקראו׃ וישלח יהוא בכל ישראל ויבאו כל עבדי הבעל ולא נשאר איש אשר לא בא ויבאו בית הבעל וימלא בית הבעל ה לה׃ ויאמר לאשר על המלתחה הוצא לבוש לכל עבדי הבעל ויצא להם המלבוש׃ ויבא יהוא ויהונדב בן רכב בית הבעל ויאמר לעבדי הבעל חשו וראו ן יש ה עמכם מעבדי יהוה כי אם עבדי הבעל לבדם׃ ויבאו לעשות זבחים ועלות ויהוא שם לו בחוץ שמנים איש ויאמר האיש אשר ימלט מן האנשים אשר אני מביא על ידיכם נשו תחת נשו׃

ויתצו את מצבת הבעל ויתצו את בית הבעל וישמהו למחראות עד היום׃

ויהוא לא שמר ללכת בתורת יהוה אלהי ישראל בכל לבבו לא ר מעל חטאות ירבעם אשר החטיא את ישראל׃

ותרא והנה המלך עמד על העמוד כמשט והשרים והחצצרות אל המלך וכל עם הארץ שמח ותקע בחצצרות ותקרע עתליה את בגדיה ותקרא קשר קשר׃

ויעש יהואש הישר בעיני יהוה כל ימיו אשר הורהו יהוידע הכהן׃ רק הבמות לא רו עוד העם מזבחים ומקטרים בבמות׃

בשנת עשרים ושלש שנה ליואש בן אחזיהו מלך יהודה מלך יהואחז בן יהוא על ישראל בשמרון שבע עשרה שנה׃ ויעש הרע בעיני יהוה וילך אחר חטאת ירבעם בן נבט אשר החטיא את ישראל לא ר ממנה׃

בשנת שלשים ושבע שנה ליואש מלך יהודה מלך יהואש בן יהואחז על ישראל בשמרון שש עשרה שנה׃ ויעשה הרע בעיני יהוה לא ר מכל חטאות ירבעם בן נבט אשר החטיא את ישראל בה הלך׃

בשנת שתים ליואש בן יואחז מלך ישראל מלך אמציהו בן יואש מלך יהודה׃ בן עשרים וחמש שנה היה במלכו ועשרים ותשע שנה מלך בירושלם ושם אמו יהועדין מן ירושלם׃ ויעש הישר בעיני יהוה רק לא כדוד אביו ככל אשר עשה יואש אביו עשה׃ רק הבמות לא רו עוד העם מזבחים ומקטרים בבמות׃

בשנת חמש עשרה שנה לאמציהו בן יואש מלך יהודה מלך ירבעם בן יואש מלך ישראל בשמרון ארבעים ואחת שנה׃ ויעש הרע בעיני יהוה לא ר מכל חטאות ירבעם בן נבט אשר החטיא את ישראל׃

בשנת עשרים ושבע שנה לירבעם מלך ישראל מלך עזריה בן אמציה מלך יהודה׃ בן שש עשרה שנה היה במלכו וחמשים ושתים שנה מלך בירושלם ושם אמו יכליהו מירושלם׃ ויעש הישר בעיני יהוה ככל אשר עשה אמציהו אביו׃ רק הבמות לא רו עוד העם מזבחים ומקטרים בבמות׃ וינגע יהוה את המלך ויהי מצרע עד יום מתו וישב בבית החשית ויותם בן המלך על הבית שט את עם הארץ׃

בשנת שלשים ושמנה שנה לעזריהו מלך יהודה מלך זכריהו בן ירבעם על ישראל בשמרון ששה חדשים׃ ויעש הרע בעיני יהוה כאשר עשו אבתיו לא ר מחטאות ירבעם בן נבט אשר החטיא את ישראל׃

שלום בן יביש מלך בשנת שלשים ותשע שנה לעזיה מלך יהודה וימלך ירח ימים בשמרון׃ ויעל מנחם בן גדי מתרצה ויבא שמרון ויך את שלום בן יביש בשמרון וימיתהו וימלך תחתיו׃

בשנת שלשים ותשע שנה לעזריה מלך יהודה מלך מנחם בן גדי על ישראל עשר שנים בשמרון׃ ויעש הרע בעיני יהוה לא ר מעל חטאות ירבעם בן נבט אשר החטיא את ישראל כל ימיו׃

בשנת חמשים שנה לעזריה מלך יהודה מלך קחיה בן מנחם על ישראל בשמרון שנתים׃ ויעש הרע בעיני יהוה לא ר מחטאות ירבעם בן נבט אשר החטיא את ישראל׃

בשנת חמשים ושתים שנה לעזריה מלך יהודה מלך קח בן רמליהו על ישראל בשמרון עשרים שנה׃ ויעש הרע בעיני יהוה לא ר מן חטאות ירבעם בן נבט אשר החטיא את ישראל׃

בשנת שתים לקח בן רמליהו מלך ישראל מלך יותם בן עזיהו מלך יהודה׃ בן עשרים וחמש שנה היה במלכו ושש עשרה שנה מלך בירושלם ושם אמו ירושא בת צדוק׃ ויעש הישר בעיני יהוה ככל אשר עשה עזיהו אביו עשה׃ רק הבמות לא רו עוד העם מזבחים ומקטרים בבמות הוא בנה את שער בית יהוה העליון׃

בשנת שבע עשרה שנה לקח בן רמליהו מלך אחז בן יותם מלך יהודה׃ בן עשרים שנה אחז במלכו ושש עשרה שנה מלך בירושלם ולא עשה הישר בעיני יהוה אלהיו כדוד אביו׃ וילך בדרך מלכי ישראל וגם את בנו העביר באש כתעבות הגוים אשר הוריש יהוה אתם מני בני ישראל׃ ויזבח ויקטר בבמות ועל הגבעות ותחת כל עץ רענן׃

בשנת שתים עשרה לאחז מלך יהודה מלך הושע בן אלה בשמרון על ישראל תשע שנים׃ ויעש הרע בעיני יהוה רק לא כמלכי ישראל אשר היו לניו׃

ויהי בשנת שלש להושע בן אלה מלך ישראל מלך חזקיה בן אחז מלך יהודה׃ בן עשרים וחמש שנה היה במלכו ועשרים ותשע שנה מלך בירושלם ושם אמו אבי בת זכריה׃ ויעש הישר בעיני יהוה ככל אשר עשה דוד אביו׃ הוא היר את הבמות ושבר את המצבת וכרת את האשרה וכתת נחש הנחשת אשר עשה משה כי עד הימים ההמה היו בני ישראל מקטרים לו ויקרא לו נחשתן׃ ביהוה אלהי ישראל בטח ואחריו לא היה כמהו בכל מלכי יהודה ואשר היו לניו׃ וידבק ביהוה לא ר מאחריו וישמר מצותיו אשר צוה יהוה את משה׃

וישלח חזקיה מלך יהודה אל מלך אשור לכישה לאמר חטאתי שוב מעלי את אשר תתן עלי אשא וישם מלך אשור על חזקיה מלך יהודה שלש מאות ככר כ ושלשים ככר זהב׃ ויתן חזקיה את כל הכ הנמצא בית יהוה ובאצרות בית המלך׃ בעת ההיא קצץ חזקיה את דלתות היכל יהוה ואת האמנות אשר צה חזקיה מלך יהודה ויתנם למלך אשור׃

וישמע עליהם חזקיהו ויראם את כל בית נכתה את הכ ואת הזהב ואת הבשמים ואת שמן הטוב ואת בית כליו ואת כל אשר נמצא באוצרתיו לא היה דבר אשר לא הראם חזקיהו בביתו ובכל ממשלתו׃ ויבא ישעיהו הנביא אל המלך חזקיהו ויאמר אליו מה אמרו האנשים האלה ומאין יבאו אליך ויאמר חזקיהו מארץ רחוקה באו מבבל׃ ויאמר מה ראו בביתך ויאמר חזקיהו את כל אשר בביתי ראו לא היה דבר אשר לא הראיתם באצרתי׃ ויאמר ישעיהו אל חזקיהו שמע דבר יהוה׃ הנה ימים באים ונשא כל אשר בביתך ואשר אצרו אבתיך עד היום הזה בבלה לא יותר דבר אמר יהוה׃

בן שתים עשרה שנה מנשה במלכו וחמשים וחמש שנה מלך בירושלם ושם אמו חצי בה׃ ויעש הרע בעיני יהוה כתועבת הגוים אשר הוריש יהוה מני בני ישראל׃ וישב ויבן את הבמות אשר אבד חזקיהו אביו ויקם מזבחת לבעל ויעש אשרה כאשר עשה אחאב מלך ישראל וישתחו לכל צבא השמים ויעבד אתם׃ ובנה מזבחת בבית יהוה אשר אמר יהוה בירושלם אשים את שמי׃ ויבן מזבחות לכל צבא השמים בשתי חצרות בית יהוה׃ והעביר את בנו באש ועונן ונחש ועשה אוב וידענים הרבה לעשות הרע בעיני יהוה להכעי׃ וישם את ל האשרה אשר עשה בבית אשר אמר יהוה אל דוד ואל שלמה בנו בבית הזה ובירושלם אשר בחרתי מכל שבטי ישראל אשים את שמי לעולם׃

וגם דם נקי שך מנשה הרבה מאד עד אשר מלא את ירושלם ה לה לבד מחטאתו אשר החטיא את יהודה לעשות הרע בעיני יהוה׃

בן עשרים ושתים שנה אמון במלכו ושתים שנים מלך בירושלם ושם אמו משלמת בת חרוץ מן יטבה׃ ויעש הרע בעיני יהוה כאשר עשה מנשה אביו׃ וילך בכל הדרך אשר הלך אביו ויעבד את הגללים אשר עבד אביו וישתחו להם׃ ויעזב את יהוה אלהי אבתיו ולא הלך בדרך יהוה׃

בן שמנה שנה יאשיהו במלכו ושלשים ואחת שנה מלך בירושלם ושם אמו ידידה בת עדיה מבצקת׃ ויעש הישר בעיני יהוה וילך בכל דרך דוד אביו ולא ר ימין ושמאול׃

ויאמר חלקיהו הכהן הגדול על שן הר ר התורה מצאתי בבית יהוה ויתן חלקיה את הר אל שן ויקראהו׃ ויבא שן הר אל המלך וישב את המלך דבר ויאמר התיכו עבדיך את הכ הנמצא בבית ויתנהו על יד עשי המלאכה המקדים בית יהוה׃ ויגד שן הר למלך לאמר ר נתן לי חלקיה הכהן ויקראהו שן לני המלך׃ ויהי כשמע המלך את דברי ר התורה ויקרע את בגדיו׃ ויצו המלך את חלקיה הכהן ואת אחיקם בן שן ואת עכבור בן מיכיה ואת שן הר ואת עשיה עבד המלך לאמר׃ לכו דרשו את יהוה בעדי ובעד העם ובעד כל יהודה על דברי הר הנמצא הזה כי גדולה חמת יהוה אשר היא נצתה בנו על אשר לא שמעו אבתינו על דברי הר הזה לעשות ככל הכתוב עלינו׃

ואת המזבחות אשר על הגג עלית אחז אשר עשו מלכי יהודה ואת המזבחות אשר עשה מנשה בשתי חצרות בית יהוה נתץ המלך וירץ משם והשליך את ערם אל נחל קדרון׃ ואת הבמות אשר על ני ירושלם אשר מימין להר המשחית אשר בנה שלמה מלך ישראל לעשתרת שקץ צידנים ולכמוש שקץ מואב ולמלכם תועבת בני עמון טמא המלך׃ ושבר את המצבות ויכרת את האשרים וימלא את מקומם עצמות אדם׃

וגם את האבות ואת הידענים ואת התרים ואת הגללים ואת כל השקצים אשר נראו בארץ יהודה ובירושלם בער יאשיהו למען הקים את דברי התורה הכתבים על הר אשר מצא חלקיהו הכהן בית יהוה׃ וכמהו לא היה לניו מלך אשר שב אל יהוה בכל לבבו ובכל נשו ובכל מאדו ככל תורת משה ואחריו לא קם כמהו׃ אך לא שב יהוה מחרון או הגדול אשר חרה או ביהודה על כל הכעים אשר הכעיו מנשה׃

בן עשרים ושלש שנה יהואחז במלכו ושלשה חדשים מלך בירושלם ושם אמו חמוטל בת ירמיהו מלבנה׃ ויעש הרע בעיני יהוה ככל אשר עשו אבתיו׃

בן עשרים וחמש שנה יהויקים במלכו ואחת עשרה שנה מלך בירושלם ושם אמו זבידה בת דיה מן רומה׃ ויעש הרע בעיני יהוה ככל אשר עשו אבתיו׃

בן שמנה עשרה שנה יהויכין במלכו ושלשה חדשים מלך בירושלם ושם אמו נחשתא בת אלנתן מירושלם׃ ויעש הרע בעיני יהוה ככל אשר עשה אביו׃

ויוצא משם את כל אוצרות בית יהוה ואוצרות בית המלך ויקצץ את כל כלי הזהב אשר עשה שלמה מלך ישראל בהיכל יהוה כאשר דבר יהוה׃ והגלה את כל ירושלם ואת כל השרים ואת כל גבורי החיל עשרה אלים גולה וכל החרש והמגר לא נשאר זולת דלת עם הארץ׃ ויגל את יהויכין בבלה ואת אם המלך ואת נשי המלך ואת רייו ואת אולי הארץ הוליך גולה מירושלם בבלה׃ ואת כל אנשי החיל שבעת אלים והחרש והמגר אל הכל גבורים עשי מלחמה ויביאם מלך בבל גולה בבלה׃

בן עשרים ואחת שנה צדקיהו במלכו ואחת עשרה שנה מלך בירושלם ושם אמו חמיטל בת ירמיהו מלבנה׃ ויעש הרע בעיני יהוה ככל אשר עשה יהויקים׃ כי על א יהוה היתה בירושלם וביהודה עד השלכו אתם מעל ניו וימרד צדקיהו במלך בבל׃

ויתשו את המלך ויעלו אתו אל מלך בבל רבלתה וידברו אתו משט׃ ואת בני צדקיהו שחטו לעיניו ואת עיני צדקיהו עור ויארהו בנחשתים ויבאהו בבל׃

וימת שאול במעלו אשר מעל ביהוה על דבר יהוה אשר לא שמר וגם לשאול באוב לדרוש׃ ולא דרש ביהוה וימיתהו ויב את המלוכה לדויד בן ישי׃

ויקבצו כל ישראל אל דויד חברונה לאמר הנה עצמך ובשרך אנחנו׃ גם תמול גם שלשום גם בהיות שאול מלך אתה המוציא והמביא את ישראל ויאמר יהוה אלהיך לך אתה תרעה את עמי את ישראל ואתה תהיה נגיד על עמי ישראל׃

ויבחר יהוה אלהי ישראל בי מכל בית אבי להיות למלך על ישראל לעולם כי ביהודה בחר לנגיד ובבית יהודה בית אבי ובבני אבי בי רצה להמליך על כל ישראל׃ ומכל בני כי רבים בנים נתן לי יהוה ויבחר בשלמה בני לשבת על כא מלכות יהוה על ישראל׃

ויאמר לי שלמה בנך הוא יבנה ביתי וחצרותי כי בחרתי בו לי לבן ואני אהיה לו לאב׃ והכינותי את מלכותו עד לעולם אם יחזק לעשות מצותי ומשטי כיום הזה׃ ועתה לעיני כל ישראל קהל יהוה ובאזני אלהינו שמרו ודרשו כל מצות יהוה אלהיכם למען תירשו את הארץ הטובה והנחלתם לבניכם אחריכם עד עולם׃

ודויד בן ישי מלך על כל ישראל׃ והימים אשר מלך על ישראל ארבעים שנה בחברון מלך שבע שנים ובירושלם מלך שלשים ושלוש׃ וימת בשיבה טובה שבע ימים עשר וכבוד וימלך שלמה בנו תחתיו׃

ויתחזק שלמה בן דויד על מלכותו ויהוה אלהיו עמו ויגדלהו למעלה׃ ויאמר שלמה לכל ישראל לשרי האלים והמאות ולשטים ולכל נשיא לכל ישראל ראשי האבות׃ וילכו שלמה וכל הקהל עמו לבמה אשר בגבעון כי שם היה אהל מועד האלהים אשר עשה משה עבד יהוה במדבר׃ אבל ארון האלהים העלה דויד מקרית יערים בהכין לו דויד כי נטה לו אהל בירושלם׃

ויעמד לני מזבח יהוה נגד כל קהל ישראל וירש כיו׃ כי עשה שלמה כיור נחשת ויתנהו בתוך העזרה חמש אמות ארכו וחמש אמות רחבו ואמות שלוש קומתו ויעמד עליו ויברך על ברכיו נגד כל קהל ישראל וירש כיו השמימה׃ ויאמר יהוה אלהי ישראל אין כמוך אלהים בשמים ובארץ שמר הברית והחד לעבדיך ההלכים לניך בכל לבם׃

וככלות שלמה להתלל והאש ירדה מהשמים ותאכל העלה והזבחים וכבוד יהוה מלא את הבית׃ ולא יכלו הכהנים לבוא אל בית יהוה כי מלא כבוד יהוה את בית יהוה׃ וכל בני ישראל ראים ברדת האש וכבוד יהוה על הבית ויכרעו אים ארצה על הרצה וישתחוו והודות ליהוה כי טוב כי לעולם חדו׃ והמלך וכל העם זבחים זבח לני יהוה׃ ויזבח המלך שלמה את זבח הבקר עשרים ושנים אל וצאן מאה ועשרים אל ויחנכו את בית האלהים המלך וכל העם׃

וירא יהוה אל שלמה בלילה ויאמר לו שמעתי את תלתך ובחרתי במקום הזה לי לבית זבח׃ הן אעצר השמים ולא יהיה מטר והן אצוה על חגב לאכול הארץ ואם אשלח דבר בעמי׃ ויכנעו עמי אשר נקרא שמי עליהם ויתללו ויבקשו ני וישבו מדרכיהם הרעים ואני אשמע מן השמים ואלח לחטאתם וארא את ארצם׃

ויתחזק המלך רחבעם בירושלם וימלך כי בן ארבעים ואחת שנה רחבעם במלכו ושבע עשרה שנה מלך בירושלם העיר אשר בחר יהוה לשום את שמו שם מכל שבטי ישראל ושם אמו נעמה העמנית׃ ויעש הרע כי לא הכין לבו לדרוש את יהוה׃

ויכו בהם אביה ועמו מכה רבה וילו חללים מישראל חמש מאות אל איש בחור׃

ולא עצר כח ירבעם עוד בימי אביהו ויגהו יהוה וימת׃

ויעש אא הטוב והישר בעיני יהוה אלהיו׃ ויר את מזבחות הנכר והבמות וישבר את המצבות ויגדע את האשרים׃ ויאמר ליהודה לדרוש את יהוה אלהי אבותיהם ולעשות התורה והמצוה׃ ויר מכל ערי יהודה את הבמות ואת החמנים ותשקט הממלכה לניו׃

והבמות לא רו מישראל רק לבב אא היה שלם כל ימיו׃

ויכע אא אל הראה ויתנהו בית המהכת כי בזע עמו על זאת וירצץ אא מן העם בעת ההיא׃

ויחלא אא בשנת שלושים ותשע למלכותו ברגליו עד למעלה חליו וגם בחליו לא דרש את יהוה כי בראים׃

ויהי יהוה עם יהושט כי הלך בדרכי דויד אביו הראשנים ולא דרש לבעלים׃ כי לאלהי אביו דרש ובמצותיו הלך ולא כמעשה ישראל׃ ויכן יהוה את הממלכה בידו ויתנו כל יהודה מנחה ליהושט ויהי לו עשר וכבוד לרב׃ ויגבה לבו בדרכי יהוה ועוד היר את הבמות ואת האשרים מיהודה׃

ויאמר לכן שמעו דבר יהוה ראיתי את יהוה יושב על כאו וכל צבא השמים עמדים על ימינו ושמאלו׃ ויאמר יהוה מי יתה את אחאב מלך ישראל ויעל ויל ברמות גלעד ויאמר זה אמר ככה וזה אמר ככה׃ ויצא הרוח ויעמד לני יהוה ויאמר אני אתנו ויאמר יהוה אליו במה׃ ויאמר אצא והייתי לרוח שקר בי כל נביאיו ויאמר תתה וגם תוכל צא ועשה כן׃ ועתה הנה נתן יהוה רוח שקר בי נביאיך אלה ויהוה דבר עליך רעה׃

ויגש צדקיהו בן כנענה ויך את מיכיהו על הלחי ויאמר אי זה הדרך עבר רוח יהוה מאתי לדבר אתך׃ ויאמר מיכיהו הנך ראה ביום ההוא אשר תבוא חדר בחדר להחבא׃ ויאמר מלך ישראל קחו את מיכיהו והשיבהו אל אמון שר העיר ואל יואש בן המלך׃ ואמרתם כה אמר המלך שימו זה בית הכלא והאכלהו לחם לחץ ומים לחץ עד שובי בשלום׃ ויאמר מיכיהו אם שוב תשוב בשלום לא דבר יהוה בי ויאמר שמעו עמים כלם׃

ואיש משך בקשת לתמו ויך את מלך ישראל בין הדבקים ובין השרין ויאמר לרכב הך ידיך והוצאתני מן המחנה כי החליתי׃ ותעל המלחמה ביום ההוא ומלך ישראל היה מעמיד במרכבה נכח ארם עד הערב וימת לעת בוא השמש׃

ואחריכן אתחבר יהושט מלך יהודה עם אחזיה מלך ישראל הוא הרשיע לעשות׃ ויחברהו עמו לעשות אניות ללכת תרשיש ויעשו אניות בעציון גבר׃ ויתנבא אליעזר בן דדוהו ממרשה על יהושט לאמר כהתחברך עם אחזיהו רץ יהוה את מעשיך וישברו אניות ולא עצרו ללכת אל תרשיש׃

בן שלשים ושתים שנה יהורם במלכו ושמונה שנים מלך בירושלם׃ וילך בדרך מלכי ישראל כאשר עשו בית אחאב כי בת אחאב היתה לו אשה ויעש הרע בעיני יהוה׃

ויער יהוה על יהורם את רוח הלשתים והערבים אשר על יד כושים׃ ויעלו ביהודה ויבקעוה וישבו את כל הרכוש הנמצא לבית המלך וגם בניו ונשיו ולא נשאר לו בן כי אם יהואחז קטן בניו׃ ואחרי כל זאת נגו יהוה במעיו לחלי לאין מרא׃ ויהי לימים מימים וכעת צאת הקץ לימים שנים יצאו מעיו עם חליו וימת בתחלאים רעים ולא עשו לו עמו שרה כשרת אבתיו׃

בן ארבעים ושתים שנה אחזיהו במלכו ושנה אחת מלך בירושלם ושם אמו עתליהו בת עמרי׃ גם הוא הלך בדרכי בית אחאב כי אמו היתה יועצתו להרשיע׃ ויעש הרע בעיני יהוה כבית אחאב כי המה היו לו יועצים אחרי מות אביו למשחית לו׃

ויבקש את אחזיהו וילכדהו והוא מתחבא בשמרון ויבאהו אל יהוא וימתהו ויקברהו כי אמרו בן יהושט הוא אשר דרש את יהוה בכל לבבו ואין לבית אחזיהו לעצר כח לממלכה׃

ותשמע עתליהו את קול העם הרצים והמהללים את המלך ותבוא אל העם בית יהוה׃ ותרא והנה המלך עומד על עמודו במבוא והשרים והחצצרות על המלך וכל עם הארץ שמח ותוקע בחצצרות והמשוררים בכלי השיר ומודיעים להלל ותקרע עתליהו את בגדיה ותאמר קשר קשר׃

ויכרת יהוידע ברית בינו ובין כל העם ובין המלך להיות לעם ליהוה׃ ויבאו כל העם בית הבעל ויתצהו ואת מזבחתיו ואת צלמיו שברו ואת מתן כהן הבעל הרגו לני המזבחות׃ וישם יהוידע קדת בית יהוה ביד הכהנים הלוים אשר חלק דויד על בית יהוה להעלות עלות יהוה ככתוב בתורת משה בשמחה ובשיר על ידי דויד׃

בן שבע שנים יאש במלכו וארבעים שנה מלך בירושלם ושם אמו צביה מבאר שבע׃ ויעש יואש הישר בעיני יהוה כל ימי יהוידע הכהן׃

ורוח אלהים לבשה את זכריה בן יהוידע הכהן ויעמד מעל לעם ויאמר להם כה אמר האלהים למה אתם עברים את מצות יהוה ולא תצליחו כי עזבתם את יהוה ויעזב אתכם׃ ויקשרו עליו וירגמהו אבן במצות המלך בחצר בית יהוה׃ ולא זכר יואש המלך החד אשר עשה יהוידע אביו עמו ויהרג את בנו וכמותו אמר ירא יהוה וידרש׃

בן עשרים וחמש שנה מלך אמציהו ועשרים ותשע שנה מלך בירושלם ושם אמו יהועדן מירושלים׃ ויעש הישר בעיני יהוה רק לא בלבב שלם׃

ומעת אשר ר אמציהו מאחרי יהוה ויקשרו עליו קשר בירושלם וינ לכישה וישלחו אחריו לכישה וימיתהו שם׃

בן שש עשרה שנה עזיהו במלכו וחמשים ושתים שנה מלך בירושלם ושם אמו יכיליה מן ירושלם׃ ויעש הישר בעיני יהוה ככל אשר עשה אמציהו אביו׃ ויהי לדרש אלהים בימי זכריהו המבין בראת האלהים ובימי דרשו את יהוה הצליחו האלהים׃

וכחזקתו גבה לבו עד להשחית וימעל ביהוה אלהיו ויבא אל היכל יהוה להקטיר על מזבח הקטרת׃ ויבא אחריו עזריהו הכהן ועמו כהנים ליהוה שמונים בני חיל׃ ויעמדו על עזיהו המלך ויאמרו לו לא לך עזיהו להקטיר ליהוה כי לכהנים בני אהרן המקדשים להקטיר צא מן המקדש כי מעלת ולא לך לכבוד מיהוה אלהים׃ ויזע עזיהו ובידו מקטרת להקטיר ובזעו עם הכהנים והצרעת זרחה במצחו לני הכהנים בבית יהוה מעל למזבח הקטרת׃ וין אליו עזריהו כהן הראש וכל הכהנים והנה הוא מצרע במצחו ויבהלוהו משם וגם הוא נדח לצאת כי נגעו יהוה׃ ויהי עזיהו המלך מצרע עד יום מותו וישב בית החשות מצרע כי נגזר מבית יהוה ויותם בנו על בית המלך שוט את עם הארץ׃

בן עשרים וחמש שנה יותם במלכו ושש עשרה שנה מלך בירושלם ושם אמו ירושה בת צדוק׃ ויעש הישר בעיני יהוה ככל אשר עשה עזיהו אביו רק לא בא אל היכל יהוה ועוד העם משחיתים׃

בן עשרים שנה אחז במלכו ושש עשרה שנה מלך בירושלם ולא עשה הישר בעיני יהוה כדויד אביו׃ וילך בדרכי מלכי ישראל וגם מכות עשה לבעלים׃ והוא הקטיר בגיא בן הנם ויבער את בניו באש כתעבות הגוים אשר הריש יהוה מני בני ישראל׃

ובעת הצר לו ויו למעול ביהוה הוא המלך אחז׃ ויזבח לאלהי דרמשק המכים בו ויאמר כי אלהי מלכי ארם הם מעזרים אותם להם אזבח ויעזרוני והם היו לו להכשילו ולכל ישראל׃ ויא אחז את כלי בית האלהים ויקצץ את כלי בית האלהים ויגר את דלתות בית יהוה ויעש לו מזבחות בכל נה בירושלם׃ ובכל עיר ועיר ליהודה עשה במות לקטר לאלהים אחרים ויכע את יהוה אלהי אבתיו׃

יחזקיהו מלך בן עשרים וחמש שנה ועשרים ותשע שנה מלך בירושלם ושם אמו אביה בת זכריהו׃ ויעש הישר בעיני יהוה ככל אשר עשה דויד אביו׃ הוא בשנה הראשונה למלכו בחדש הראשון תח את דלתות בית יהוה ויחזקם׃

ויתלל יחזקיהו המלך וישעיהו בן אמוץ הנביא על זאת ויזעקו השמים׃ וישלח יהוה מלאך ויכחד כל גבור חיל ונגיד ושר במחנה מלך אשור וישב בבשת נים לארצו ויבא בית אלהיו ומיציאו מעיו שם הילהו בחרב׃ ויושע יהוה את יחזקיהו ואת ישבי ירושלם מיד נחריב מלך אשור ומיד כל וינהלם מביב׃ ורבים מביאים מנחה ליהוה לירושלם ומגדנות ליחזקיהו מלך יהודה וינשא לעיני כל הגוים מאחרי כן׃

וכן במליצי שרי בבל המשלחים עליו לדרש המות אשר היה בארץ עזבו האלהים לנותו לדעת כל בלבבו׃

בן שתים עשרה שנה מנשה במלכו וחמשים וחמש שנה מלך בירושלם׃ ויעש הרע בעיני יהוה כתועבות הגוים אשר הוריש יהוה מני בני ישראל׃ וישב ויבן את הבמות אשר נתץ יחזקיהו אביו ויקם מזבחות לבעלים ויעש אשרות וישתחו לכל צבא השמים ויעבד אתם׃ ובנה מזבחות בבית יהוה אשר אמר יהוה בירושלם יהיה שמי לעולם׃ ויבן מזבחות לכל צבא השמים בשתי חצרות בית יהוה׃ והוא העביר את בניו באש בגי בן הנם ועונן ונחש וכש ועשה אוב וידעוני הרבה לעשות הרע בעיני יהוה להכעיו׃ וישם את ל המל אשר עשה בבית האלהים אשר אמר אלהים אל דויד ואל שלמה בנו בבית הזה ובירושלם אשר בחרתי מכל שבטי ישראל אשים את שמי לעילום׃ ולא אוי להיר את רגל ישראל מעל האדמה אשר העמדתי לאבתיכם רק אם ישמרו לעשות את כל אשר צויתים לכל התורה והחקים והמשטים ביד משה׃ ויתע מנשה את יהודה וישבי ירושלם לעשות רע מן הגוים אשר השמיד יהוה מני בני ישראל׃

וידבר יהוה אל מנשה ואל עמו ולא הקשיבו׃ ויבא יהוה עליהם את שרי הצבא אשר למלך אשור וילכדו את מנשה בחחים ויארהו בנחשתים ויוליכהו בבלה׃ וכהצר לו חלה את ני יהוה אלהיו ויכנע מאד מלני אלהי אבתיו׃ ויתלל אליו ויעתר לו וישמע תחנתו וישיבהו ירושלם למלכותו וידע מנשה כי יהוה הוא האלהים׃

ויר את אלהי הנכר ואת המל מבית יהוה וכל המזבחות אשר בנה בהר בית יהוה ובירושלם וישלך חוצה לעיר׃ ויכן את מזבח יהוה ויזבח עליו זבחי שלמים ותודה ויאמר ליהודה לעבוד את יהוה אלהי ישראל׃ אבל עוד העם זבחים בבמות רק ליהוה אלהיהם׃

בן עשרים ושתים שנה אמון במלכו ושתים שנים מלך בירושלם׃ ויעש הרע בעיני יהוה כאשר עשה מנשה אביו ולכל הילים אשר עשה מנשה אביו זבח אמון ויעבדם׃ ולא נכנע מלני יהוה כהכנע מנשה אביו כי הוא אמון הרבה אשמה׃

בן שמונה שנים יאשיהו במלכו ושלשים ואחת שנה מלך בירושלם׃ ויעש הישר בעיני יהוה וילך בדרכי דויד אביו ולא ר ימין ושמאול׃ ובשמונה שנים למלכו והוא עודנו נער החל לדרוש לאלהי דויד אביו ובשתים עשרה שנה החל לטהר את יהודה וירושלם מן הבמות והאשרים והלים והמכות׃ וינתצו לניו את מזבחות הבעלים והחמנים אשר למעלה מעליהם גדע והאשרים והלים והמכות שבר והדק ויזרק על ני הקברים הזבחים להם׃

ויען חלקיהו ויאמר אל שן הור ר התורה מצאתי בבית יהוה ויתן חלקיהו את הר אל שן׃ ויבא שן את הר אל המלך וישב עוד את המלך דבר לאמר כל אשר נתן ביד עבדיך הם עשים׃ ויתיכו את הכ הנמצא בבית יהוה ויתנוהו על יד המקדים ועל יד עושי המלאכה׃ ויגד שן הור למלך לאמר ר נתן לי חלקיהו הכהן ויקרא בו שן לני המלך׃ ויהי כשמע המלך את דברי התורה ויקרע את בגדיו׃ ויצו המלך את חלקיהו ואת אחיקם בן שן ואת עבדון בן מיכה ואת שן הור ואת עשיה עבד המלך לאמר׃ לכו דרשו את יהוה בעדי ובעד הנשאר בישראל וביהודה על דברי הר אשר נמצא כי גדולה חמת יהוה אשר נתכה בנו על אשר לא שמרו אבותינו את דבר יהוה לעשות ככל הכתוב על הר הזה׃

כה אמר יהוה הנני מביא רעה על המקום הזה ועל יושביו את כל האלות הכתובות על הר אשר קראו לני מלך יהודה׃ תחת אשר עזבוני ויקטירו לאלהים אחרים למען הכעיני בכל מעשי ידיהם ותתך חמתי במקום הזה ולא תכבה׃ ואל מלך יהודה השלח אתכם לדרוש ביהוה כה תאמרו אליו כה אמר יהוה אלהי ישראל הדברים אשר שמעת׃ יען רך לבבך ותכנע מלני אלהים בשמעך את דבריו על המקום הזה ועל ישביו ותכנע לני ותקרע את בגדיך ותבך לני וגם אני שמעתי נאם יהוה׃

ויעמד המלך על עמדו ויכרת את הברית לני יהוה ללכת אחרי יהוה ולשמור את מצותיו ועדותיו וחקיו בכל לבבו ובכל נשו לעשות את דברי הברית הכתובים על הר הזה׃ ויעמד את כל הנמצא בירושלם ובנימן ויעשו ישבי ירושלם כברית אלהים אלהי אבותיהם׃ ויר יאשיהו את כל התועבות מכל הארצות אשר לבני ישראל ויעבד את כל הנמצא בישראל לעבוד את יהוה אלהיהם כל ימיו לא רו מאחרי יהוה אלהי אבותיהם׃

בן שלוש ועשרים שנה יואחז במלכו ושלשה חדשים מלך בירושלם׃

בן עשרים וחמש שנה יהויקים במלכו ואחת עשרה שנה מלך בירושלם ויעש הרע בעיני יהוה אלהיו׃

בן שמונה שנים יהויכין במלכו ושלשה חדשים ועשרת ימים מלך בירושלם ויעש הרע בעיני יהוה׃

ולתשובת השנה שלח המלך נבוכדנאצר ויבאהו בבלה עם כלי חמדת בית יהוה וימלך את צדקיהו אחיו על יהודה וירושלם׃

בן עשרים ואחת שנה צדקיהו במלכו ואחת עשרה שנה מלך בירושלם׃ ויעש הרע בעיני יהוה אלהיו לא נכנע מלני ירמיהו הנביא מי יהוה׃ וגם במלך נבוכדנאצר מרד אשר השביעו באלהים ויקש את ערו ויאמץ את לבבו משוב אל יהוה אלהי ישראל׃ גם כל שרי הכהנים והעם הרבו למעול מעל ככל תעבות הגוים ויטמאו את בית יהוה אשר הקדיש בירושלם׃

ויהיו מלעבים במלאכי האלהים ובוזים דבריו ומתעתעים בנבאיו עד עלות חמת יהוה בעמו עד לאין מרא׃ ויעל עליהם את מלך כשדיים ויהרג בחוריהם בחרב בבית מקדשם ולא חמל על בחור ובתולה זקן וישש הכל נתן בידו׃ וכל כלי בית האלהים הגדלים והקטנים ואצרות בית יהוה ואצרות המלך ושריו הכל הביא בבל׃ וישרו את בית האלהים וינתצו את חומת ירושלם וכל ארמנותיה שרו באש וכל כלי מחמדיה להשחית׃ ויגל השארית מן החרב אל בבל ויהיו לו ולבניו לעבדים עד מלך מלכות ר׃ למלאות דבר יהוה בי ירמיהו עד רצתה הארץ את שבתותיה כל ימי השמה שבתה למלאות שבעים שנה׃

ובשנת אחת לכורש מלך ר לכלות דבר יהוה בי ירמיהו העיר יהוה את רוח כורש מלך ר ויעבר קול בכל מלכותו וגם במכתב לאמר׃ כה אמר כורש מלך ר כל ממלכות הארץ נתן לי יהוה אלהי השמים והוא קד עלי לבנות לו בית בירושלם אשר ביהודה מי בכם מכל עמו יהוה אלהיו עמו ויעל׃

ובשנת אחת לכורש מלך ר לכלות דבר יהוה מי ירמיה העיר יהוה את רוח כרש מלך ר ויעבר קול בכל מלכותו וגם במכתב לאמר׃ כה אמר כרש מלך ר כל ממלכות הארץ נתן לי יהוה אלהי השמים והוא קד עלי לבנות לו בית בירושלם אשר ביהודה׃ מי בכם מכל עמו יהי אלהיו עמו ויעל לירושלם אשר ביהודה ויבן את בית יהוה אלהי ישראל הוא האלהים אשר בירושלם׃

יעמדו נא שרינו לכל הקהל וכל אשר בערינו ההשיב נשים נכריות יבא לעתים מזמנים ועמהם זקני עיר ועיר ושטיה עד להשיב חרון א אלהינו ממנו עד לדבר הזה׃

אחר הדברים האלה גדל המלך אחשורוש את המן בן המדתא האגגי וינשאהו וישם את כאו מעל כל השרים אשר אתו׃ וכל עבדי המלך אשר בשער המלך כרעים ומשתחוים להמן כי כן צוה לו המלך ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה׃ ויאמרו עבדי המלך אשר בשער המלך למרדכי מדוע אתה עובר את מצות המלך׃ ויהי באמרם אליו יום ויום ולא שמע אליהם ויגידו להמן לראות היעמדו דברי מרדכי כי הגיד להם אשר הוא יהודי׃

ויקראו רי המלך בחדש הראשון בשלושה עשר יום בו ויכתב ככל אשר צוה המן אל אחשדרני המלך ואל החות אשר על מדינה ומדינה ואל שרי עם ועם מדינה ומדינה ככתבה ועם ועם כלשונו בשם המלך אחשורש נכתב ונחתם בטבעת המלך׃ ונשלוח רים ביד הרצים אל כל מדינות המלך להשמיד להרג ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן ט ונשים ביום אחד בשלושה עשר לחדש שנים עשר הוא חדש אדר ושללם לבוז׃ תשגן הכתב להנתן דת בכל מדינה ומדינה גלוי לכל העמים להיות עתדים ליום הזה׃ הרצים יצאו דחוים בדבר המלך והדת נתנה בשושן הבירה והמלך והמן ישבו לשתות והעיר שושן נבוכה׃

ויהי ביום השלישי ותלבש אתר מלכות ותעמד בחצר בית המלך הנימית נכח בית המלך והמלך יושב על כא מלכותו בבית המלכות נכח תח הבית׃ ויהי כראות המלך את אתר המלכה עמדת בחצר נשאה חן בעיניו ויושט המלך לאתר את שרביט הזהב אשר בידו ותקרב אתר ותגע בראש השרביט׃ ויאמר לה המלך מה לך אתר המלכה ומה בקשתך עד חצי המלכות וינתן לך׃

ארץ נתנה ביד רשע ני שטיה יכה אם לא אוא מי הוא׃

הא שונא משט יחבוש ואם צדיק כביר תרשיע׃

האמר למלך בליעל רשע אל נדיבים׃

למה רגשו גוים ולאמים יהגו ריק׃ יתיצבו מלכי ארץ ורוזנים נודו יחד על יהוה ועל משיחו׃ ננתקה את מורותימו ונשליכה ממנו עבתימו׃ יושב בשמים ישחק אדני ילעג למו׃

ואני נכתי מלכי על ציון הר קדשי׃ ארה אל חק יהוה אמר אלי בני אתה אני היום ילדתיך׃ שאל ממני ואתנה גוים נחלתך ואחזתך אי ארץ׃ תרעם בשבט ברזל ככלי יוצר תנצם׃ ועתה מלכים השכילו הורו שטי ארץ׃ עבדו את יהוה ביראה וגילו ברעדה׃

ישובו רשעים לשאולה כל גוים שכחי אלהים׃ כי לא לנצח ישכח אביון תקות ענוים תאבד לעד׃ קומה יהוה אל יעז אנוש ישטו גוים על ניך׃ שיתה יהוה מורה להם ידעו גוים אנוש המה לה׃

יהוה מלך עולם ועד אבדו גוים מארצו׃

יהוה צדיק יבחן ורשע ואהב חמ שנאה נשו׃

יזכרו וישבו אל יהוה כל אי ארץ וישתחוו לניך כל משחות גוים׃ כי ליהוה המלוכה ומשל בגוים׃

מי הוא זה מלך הכבוד יהוה צבאות הוא מלך הכבוד לה׃

יהוה היר עצת גוים הניא מחשבות עמים׃ עצת יהוה לעולם תעמד מחשבות לבו לדר ודר׃ אשרי הגוי אשר יהוה אלהיו העם בחר לנחלה לו׃

כי יהוה עליון נורא מלך גדול על כל הארץ׃ ידבר עמים תחתינו ולאמים תחת רגלינו׃ יבחר לנו את נחלתנו את גאון יעקב אשר אהב לה׃ עלה אלהים בתרועה יהוה בקול שור׃ זמרו אלהים זמרו זמרו למלכנו זמרו׃ כי מלך כל הארץ אלהים זמרו משכיל׃ מלך אלהים על גוים אלהים ישב על כא קדשו׃

כי אל גדול יהוה ומלך גדול על כל אלהים׃

בחצצרות וקול שור הריעו לני המלך יהוה׃

וייראו גוים את שם יהוה וכל מלכי הארץ את כבודך׃

בי מלכים ימלכו ורוזנים יחקקו צדק׃ בי שרים ישרו ונדיבים כל שטי צדק׃

צדקה תרומם גוי וחד לאמים חטאת׃ רצון מלך לעבד משכיל ועברתו תהיה מביש׃

קם על שתי מלך במשט לא ימעל יו׃ ל ומאזני משט ליהוה מעשהו כל אבני כי׃ תועבת מלכים עשות רשע כי בצדקה יכון כא׃ רצון מלכים שתי צדק ודבר ישרים יאהב׃ חמת מלך מלאכי מות ואיש חכם יכרנה׃ באור ני מלך חיים ורצונו כעב מלקוש׃

לא נאוה לכיל תענוג א כי לעבד משל בשרים׃ שכל אדם האריך או ותארתו עבר על שע׃ נהם ככיר זע מלך וכטל על עשב רצונו׃

נהם ככיר אימת מלך מתעברו חוטא נשו׃

מלך יושב על כא דין מזרה בעיניו כל רע׃

לגי מים לב מלך ביד יהוה על כל אשר יחץ יטנו׃

ירא את יהוה בני ומלך עם שונים אל תתערב׃ כי תאם יקום אידם ויד שניהם מי יודע׃

כבד אלהים התר דבר וכבד מלכים חקר דבר׃ שמים לרום וארץ לעמק ולב מלכים אין חקר׃ הגו יגים מכ ויצא לצר כלי׃ הגו רשע לני מלך ויכון בצדק כאו׃ אל תתהדר לני מלך ובמקום גדלים אל תעמד׃ כי טוב אמר לך עלה הנה מהשילך לני נדיב אשר ראו עיניך׃

ארי נהם ודב שוקק משל רשע על עם דל׃ נגיד חר תבונות ורב מעשקות שנאי בצע יאריך ימים׃

ברבות צדיקים ישמח העם ובמשל רשע יאנח עם׃ איש אהב חכמה ישמח אביו ורעה זונות יאבד הון׃ מלך במשט יעמיד ארץ ואיש תרומות יהרנה׃

משל מקשיב על דבר שקר כל משרתיו רשעים׃ רש ואיש תככים נגשו מאיר עיני שניהם יהוה׃ מלך שוט באמת דלים כאו לעד יכון׃

אל למלכים למואל אל למלכים שתו יין ולרוזנים או שכר׃ ן ישתה וישכח מחקק וישנה דין כל בני עני׃

אני י מלך שמור ועל דברת שבועת אלהים׃ אל תבהל מניו תלך אל תעמד בדבר רע כי כל אשר יחץ יעשה׃ באשר דבר מלך שלטון ומי יאמר לו מה תעשה׃

גם במדעך מלך אל תקלל ובחדרי משכבך אל תקלל עשיר כי עו השמים יוליך את הקול ובעל הכנים יגיד דבר׃

ארצכם שממה עריכם שרות אש אדמתכם לנגדכם זרים אכלים אתה ושממה כמהכת זרים׃ ונותרה בת ציון ככה בכרם כמלונה במקשה כעיר נצורה׃ לולי יהוה צבאות הותיר לנו שריד כמעט כדם היינו לעמרה דמינו׃ שמעו דבר יהוה קציני דם האזינו תורת אלהינו עם עמרה׃

לא תויו הביא מנחת שוא קטרת תועבה היא לי חדש ושבת קרא מקרא לא אוכל און ועצרה׃ חדשיכם ומועדיכם שנאה נשי היו עלי לטרח נלאיתי נשא׃

ושט בין הגוים והוכיח לעמים רבים וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה׃

לא תאמרון קשר לכל אשר יאמר העם הזה קשר ואת מוראו לא תיראו ולא תעריצו׃

כי ילד ילד לנו בן נתן לנו ותהי המשרה על שכמו ויקרא שמו לא יועץ אל גבור אביעד שר שלום׃ למרבה המשרה ולשלום אין קץ על כא דוד ועל ממלכתו להכין אתה ולעדה במשט ובצדקה מעתה ועד עולם קנאת יהוה צבאות תעשה זאת׃

והיתה בבל צבי ממלכות תארת גאון כשדים כמהכת אלהים את דם ואת עמרה׃ לא תשב לנצח ולא תשכן עד דור ודור ולא יהל שם ערבי ורעים לא ירבצו שם׃

ונשאת המשל הזה על מלך בבל ואמרת איך שבת נגש שבתה מדהבה׃ שבר יהוה מטה רשעים שבט משלים׃

והארץ חנה תחת ישביה כי עברו תורת חלו חק הרו ברית עולם׃ על כן אלה אכלה ארץ ויאשמו ישבי בה על כן חרו ישבי ארץ ונשאר אנוש מזער׃

הן לצדק ימלך מלך ולשרים למשט ישרו׃

כי יהוה שטנו יהוה מחקקנו יהוה מלכנו הוא יושיענו׃

האמר לכורש רעי וכל חצי ישלם ולאמר לירושלם תבנה והיכל תוד׃

כה אמר יהוה למשיחו לכורש אשר החזקתי בימינו לרד לניו גוים ומתני מלכים אתח לתח לניו דלתים ושערים לא יגרו׃

כי הגוי והממלכה אשר לא יעבדוך יאבדו והגוים חרב יחרבו׃

ראה הקדתיך היום הזה על הגוים ועל הממלכות לנתוש ולנתוץ ולהאביד ולהרו לבנות ולנטוע׃

כי בגוד בגדו בי בית ישראל ובית יהודה נאם יהוה׃

הנני מביא עליכם גוי ממרחק בית ישראל נאם יהוה גוי איתן הוא גוי מעולם הוא גוי לא תדע לשנו ולא תשמע מה ידבר׃

כי מקטנם ועד גדולם כלו בוצע בצע ומנביא ועד כהן כלו עשה שקר׃

ויהוה אלהים אמת הוא אלהים חיים ומלך עולם מקצו תרעש הארץ ולא יכלו גוים זעמו׃

ואם לא ישמעו ונתשתי את הגוי ההוא נתוש ואבד נאם יהוה׃

ויהי דבר יהוה אלי לאמור׃ הכיוצר הזה לא אוכל לעשות לכם בית ישראל נאם יהוה הנה כחמר ביד היוצר כן אתם בידי בית ישראל׃ רגע אדבר על גוי ועל ממלכה לנתוש ולנתוץ ולהאביד׃ ושב הגוי ההוא מרעתו אשר דברתי עליו ונחמתי על הרעה אשר חשבתי לעשות לו׃ ורגע אדבר על גוי ועל ממלכה לבנת ולנטע׃ ועשה הרעה בעיני לבלתי שמע בקולי ונחמתי על הטובה אשר אמרתי להיטיב אותו׃

ואת כל מלכי הצון הקרבים והרחקים איש אל אחיו ואת כל הממלכות הארץ אשר על ני האדמה ומלך ששך ישתה אחריהם׃ ואמרת אליהם כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל שתו ושכרו וקיו ונלו ולא תקומו מני החרב אשר אנכי שלח ביניכם׃

כה אמר יהוה צבאות הנה רעה יצאת מגוי אל גוי וער גדול יעור מירכתי ארץ׃ והיו חללי יהוה ביום ההוא מקצה הארץ ועד קצה הארץ לא ידו ולא יאו ולא יקברו לדמן על ני האדמה יהיו׃ הילילו הרעים וזעקו והתלשו אדירי הצאן כי מלאו ימיכם לטבוח ותוצותיכם ונלתם ככלי חמדה׃ ואבד מנו מן הרעים וליטה מאדירי הצאן׃ קול צעקת הרעים ויללת אדירי הצאן כי שדד יהוה את מרעיתם׃

ודרשו את שלום העיר אשר הגליתי אתכם שמה והתללו בעדה אל יהוה כי בשלומה יהיה לכם שלום׃

איך נגדע וישבר טיש כל הארץ איך היתה לשמה בבל בגוים׃

נו מתוך בבל ומלטו איש נשו אל תדמו בעונה כי עת נקמה היא ליהוה גמול הוא משלם לה׃ כו זהב בבל ביד יהוה משכרת כל הארץ מיינה שתו גוים על כן יתהללו גוים׃

כי תעלה בבל השמים וכי תבצר מרום עזה מאתי יבאו שדדים לה נאם יהוה׃

והשכרתי שריה וחכמיה חותיה וגניה וגבוריה וישנו שנת עולם ולא יקיצו נאם המלך יהוה צבאות שמו׃ כה אמר יהוה צבאות חמות בבל הרחבה ערער תתערער ושעריה הגבהים באש יצתו ויגעו עמים בדי ריק ולאמים בדי אש ויעו׃

והוא מהשנא עדניא וזמניא מהעדה מלכין ומהקים מלכין יהב חכמתא לחכימין ומנדעא לידעי בינה׃

דנה חלמא ושרה נאמר קדם מלכא׃ אנתה מלכא מלך מלכיא די אלה שמיא מלכותא חנא ותקא ויקרא יהב לך׃ ובכל די דארין בני אנשא חיות ברא ועו שמיא יהב בידך והשלטך בכלהון אנתה הוא ראשה די דהבא׃ ובתרך תקום מלכו אחרי ארעא מנך ומלכו תליתיא אחרי די נחשא די תשלט בכל ארעא׃ ומלכו רביעיה תהוא תקיה כרזלא כל קבל די רזלא מהדק וחשל כלא וכרזלא די מרעע כל אלין תדק ותרע׃ ודי חזיתה רגליא ואצבעתא מנהון ח די חר ומנהון רזל מלכו ליגה תהוה ומן נצבתא די רזלא להוא בה כל קבל די חזיתה רזלא מערב בח טינא׃ ואצבעת רגליא מנהון רזל ומנהון ח מן קצת מלכותא תהוה תקיה ומנה תהוה תבירה׃ די חזית רזלא מערב בח טינא מתערבין להון בזרע אנשא ולא להון דבקין דנה עם דנה הא כדי רזלא לא מתערב עם חא׃ וביומיהון די מלכיא אנון יקים אלה שמיא מלכו די לעלמין לא תתחבל ומלכותה לעם אחרן לא תשתבק תדק ותי כל אלין מלכותא והיא תקום לעלמיא׃ כל קבל די חזית די מטורא אתגזרת אבן די לא בידין והדקת רזלא נחשא חא כא ודהבא אלה רב הודע למלכא מה די להוא אחרי דנה ויציב חלמא ומהימן שרה׃

באדין מלכא נבוכדנצר נל על אנוהי ולדניאל גד ומנחה וניחחין אמר לנכה לה׃ ענה מלכא לדניאל ואמר מן קשט די אלהכון הוא אלה אלהין ומרא מלכין וגלה רזין די יכלת למגלא רזה דנה׃ אדין מלכא לדניאל רבי ומתנן רברבן שגיאן יהב לה והשלטה על כל מדינת בבל ורב גנין על כל חכימי בבל׃ ודניאל בעא מן מלכא ומני על עבידתא די מדינת בבל לשדרך מישך ועבד נגו ודניאל בתרע מלכא׃

נבוכדנצר מלכא עבד צלם די דהב רומה אמין שתין תיה אמין שת אקימה בבקעת דורא במדינת בבל׃ ונבוכדנצר מלכא שלח למכנש לאחשדרניא גניא וחותא אדרגזריא גדבריא דתבריא תתיא וכל שלטני מדינתא למתא לחנכת צלמא די הקים נבוכדנצר מלכא׃ באדין מתכנשין אחשדרניא גניא וחותא אדרגזריא גדבריא דתבריא תתיא וכל שלטני מדינתא לחנכת צלמא די הקים נבוכדנצר מלכא וקאמין לקבל צלמא די הקים נבוכדנצר׃ וכרוזא קרא בחיל לכון אמרין עממיא אמיא ולשניא׃ בעדנא די תשמעון קל קרנא משרוקיתא קיתר בכא נתרין ומניה וכל זני זמרא תלון ותגדון לצלם דהבא די הקים נבוכדנצר מלכא׃ ומן די לא יל ויגד בה שעתא יתרמא לגוא אתון נורא יקדתא׃ כל קבל דנה בה זמנא כדי שמעין כל עממיא קל קרנא משרוקיתא קיתר שבכא נטרין וכל זני זמרא נלין כל עממיא אמיא ולשניא גדין לצלם דהבא די הקים נבוכדנצר מלכא׃

כל קבל דנה בה זמנא קרבו גברין כשדאין ואכלו קרציהון די יהודיא׃ ענו ואמרין לנבוכדנצר מלכא מלכא לעלמין חיי׃ אנתה מלכא שמת טעם די כל אנש די ישמע קל קרנא משרקיתא קיתר שבכא נתרין ויניה וכל זני זמרא יל ויגד לצלם דהבא׃ ומן די לא יל ויגד יתרמא לגוא אתון נורא יקדתא׃ איתי גברין יהודאין די מנית יתהון על עבידת מדינת בבל שדרך מישך ועבד נגו גבריא אלך לא שמו עליך מלכא טעם לאלהיך לא לחין ולצלם דהבא די הקימת לא גדין׃ באדין נבוכדנצר ברגז וחמה אמר להיתיה לשדרך מישך ועבד נגו באדין גבריא אלך היתיו קדם מלכא׃ ענה נבכדנצר ואמר להון הצדא שדרך מישך ועבד נגו לאלהי לא איתיכון לחין ולצלם דהבא די הקימת לא גדין׃ כען הן איתיכון עתידין די בעדנא די תשמעון קל קרנא משרוקיתא קיתר שבכא נתרין וומניה וכל זני זמרא תלון ותגדון לצלמא די עבדת והן לא תגדון בה שעתה תתרמון לגוא אתון נורא יקדתא ומן הוא אלה די ישיזבנכון מן ידי׃

ענו שדרך מישך ועבד נגו ואמרין למלכא נבוכדנצר לא חשחין אנחנה על דנה תגם להתבותך׃ הן איתי אלהנא די אנחנא לחין יכל לשיזבותנא מן אתון נורא יקדתא ומן ידך מלכא ישיזב׃ והן לא ידיע להוא לך מלכא די לאלהיך לא איתנא לחין ולצלם דהבא די הקימת לא נגד׃ באדין נבוכדנצר התמלי חמא וצלם אנוהי אשתנו על שדרך מישך ועבד נגו ענה ואמר למזא לאתונא חד שבעה על די חזה למזיה׃ ולגברין גברי חיל די בחילה אמר לכתה לשדרך מישך ועבד נגו למרמא לאתון נורא יקדתא׃ באדין גבריא אלך כתו ברבליהון טישיהון וכרבלתהון ולבשיהון ורמיו לגוא אתון נורא יקדתא׃ כל קבל דנה מן די מלת מלכא מחצה ואתונא אזה יתירא גבריא אלך די הקו לשדרך מישך ועבד נגו קטל המון שביבא די נורא׃ וגבריא אלך תלתהון שדרך מישך ועבד נגו נלו לגוא אתון נורא יקדתא מכתין׃

אדין נבוכדנצר מלכא תוה וקם בהתבהלה ענה ואמר להדברוהי הלא גברין תלתא רמינא לגוא נורא מכתין ענין ואמרין למלכא יציבא מלכא׃ ענה ואמר הא אנה חזה גברין ארבעה שרין מהלכין בגוא נורא וחבל לא איתי בהון ורוה די רביעיא דמה לבר אלהין׃ באדין קרב נבוכדנצר לתרע אתון נורא יקדתא ענה ואמר שדרך מישך ועבד נגו עבדוהי די אלהא עליא קו ואתו באדין נקין שדרך מישך ועבד נגו מן גוא נורא׃ ומתכנשין אחשדרניא גניא וחותא והדברי מלכא חזין לגבריא אלך די לא שלט נורא בגשמהון ושער ראשהון לא התחרך ורבליהון לא שנו וריח נור לא עדת בהון׃

ענה נבוכדנצר ואמר בריך אלההון די שדרך מישך ועבד נגו די שלח מלאכה ושיזב לעבדוהי די התרחצו עלוהי ומלת מלכא שניו ויהבו גשמיהון די לא ילחון ולא יגדון לכל אלה להן לאלההון׃ ומני שים טעם די כל עם אמה ולשן די יאמר שלה על אלההון די שדרך מישך ועבד נגוא הדמין יתעבד וביתה נולי ישתוה כל קבל די לא איתי אלה אחרן די יכל להצלה כדנה׃ באדין מלכא הצלח לשדרך מישך ועבד נגו במדינת בבל׃

נבוכדנצר מלכא לכל עממיא אמיא ולשניא די דארין בכל ארעא שלמכון ישגא׃ אתיא ותמהיא די עבד עמי אלהא עליא שר קדמי להחויה׃ אתוהי כמה רברבין ותמהוהי כמה תקיין מלכותה מלכות עלם ושלטנה עם דר ודר׃

בגזרת עירין תגמא ומאמר קדישין שאלתא עד דברת די ינדעון חייא די שליט עליא במלכות אנושא ולמן די יצבא יתננה ושל אנשים יקים עליה׃

ולך טרדין מן אנשא ועם חיות ברא להוה מדרך ועשבא כתורין לך יטעמון ומטל שמיא לך מצבעין ושבעה עדנין יחלון עליך עד די תנדע די שליט עליא במלכות אנשא ולמן די יצבא יתננה׃

להן מלכא מלכי ישר עליך וחטיך בצדקה רק ועויתך במחן ענין הן תהוא ארכה לשלותך׃

כלא מטא על נבוכדנצר מלכא׃ לקצת ירחין תרי עשר על היכל מלכותא די בבל מהלך הוה׃ ענה מלכא ואמר הלא דא היא בבל רבתא די אנה בניתה לבית מלכו בתק חני וליקר הדרי׃ עוד מלתא בם מלכא קל מן שמיא נל לך אמרין נבוכדנצר מלכא מלכותה עדת מנך׃ ומן אנשא לך טרדין ועם חיות ברא מדרך עשבא כתורין לך יטעמון ושבעה עדנין יחלון עליך עד די תנדע די שליט עליא במלכות אנשא ולמן די יצבא יתננה׃ בה שעתא מלתא ת על נבוכדנצר ומן אנשא טריד ועשבא כתורין יאכל ומטל שמיא גשמה יצטבע עד די שערה כנשרין רבה וטרוהי כצרין׃

ולקצת יומיה אנה נבוכדנצר עיני לשמיא נטלת ומנדעי עלי יתוב ולעליא ברכת ולחי עלמא שבחת והדרת די שלטנה שלטן עלם ומלכותה עם דר ודר׃ וכל דארי ארעא כלה חשיבין וכמצביה עבד בחיל שמיא ודארי ארעא ולא איתי די ימחא בידה ויאמר לה מה עבדת׃ בה זמנא מנדעי יתוב עלי וליקר מלכותי הדרי וזוי יתוב עלי ולי הדברי ורברבני יבעון ועל מלכותי התקנת ורבו יתירה הות לי׃ כען אנה נבוכדנצר משבח ומרומם ומהדר למלך שמיא די כל מעבדוהי קשט וארחתה דין ודי מהלכין בגוה יכל להשלה׃

איתי גבר במלכותך די רוח אלהין קדישין בה וביומי אבוך נהירו ושכלתנו וחכמה כחכמת אלהין השתכחת בה ומלכא נבכדנצר אבוך רב חרטמין אשין כשדאין גזרין הקימה אבוך מלכא׃

אנתה מלכא אלהא עליא מלכותא ורבותא ויקרא והדרה יהב לנבכדנצר אבוך׃ ומן רבותא די יהב לה כל עממיא אמיא ולשניא הוו זאעין ודחלין מן קדמוהי די הוה צבא הוא קטל ודי הוה צבא הוה מחא ודי הוה צבא הוה מרים ודי הוה צבא הוה משיל׃ וכדי רם לבבה ורוחה תקת להזדה הנחת מן כרא מלכותה ויקרה העדיו מנה׃ ומן בני אנשא טריד ולבבה עם חיותא שוי ועם ערדיא מדורה עשבא כתורין יטעמונה ומטל שמיא גשמה יצטבע עד די ידע די שליט אלהא עליא במלכות אנשא ולמן די יצבה יהקים עליה׃

ואנתה ברה בלשאצר לא השלת לבבך כל קבל די כל דנה ידעת׃ ועל מרא שמיא התרוממת ולמאניא די ביתה היתיו קדמיך ואנתה ורברבניך שגלתך ולחנתך חמרא שתין בהון ולאלהי כא ודהבא נחשא רזלא אעא ואבנא די לא חזין ולא שמעין ולא ידעין שבחת ולאלהא די נשמתך בידה וכל ארחתך לה לא הדרת׃ באדין מן קדמוהי שליח א די ידא וכתבא דנה רשים׃ ודנה כתבא די רשים מנא מנא תקל ורין׃ דנה שר מלתא מנא מנה אלהא מלכותך והשלמה׃ תקל תקילתה במאזניא והשתכחת חיר׃ ר רית מלכותך ויהיבת למדי ור׃ באדין אמר בלשאצר והלבישו לדניאל ארגונא והמונכא די דהבא על צוארה והכרזו עלוהי די להוא שליט תלתא במלכותא׃ בה בליליא קטיל בלאשצר מלכא כשדיא׃ ודריוש מדיא קבל מלכותא כבר שנין שתין ותרתין׃

שר קדם דריוש והקים על מלכותא לאחשדרניא מאה ועשרין די להון בכל מלכותא׃ ועלא מנהון רכין תלתא די דניאל חד מנהון די להון אחשדרניא אלין יהבין להון טעמא ומלכא לא להוא נזק׃ אדין דניאל דנה הוא מתנצח על רכיא ואחשדרניא כל קבל די רוח יתירא בה ומלכא עשית להקמותה על כל מלכותא׃ אדין רכיא ואחשדרניא הוו בעין עלה להשכחה לדניאל מצד מלכותא וכל עלה ושחיתה לא יכלין להשכחה כל קבל די מהימן הוא וכל שלו ושחיתה לא השתכחת עלוהי׃ אדין גבריא אלך אמרין די לא נהשכח לדניאל דנה כל עלא להן השכחנה עלוהי בדת אלהה׃ אדין רכיא ואחשדרניא אלן הרגשו על מלכא וכן אמרין לה דריוש מלכא לעלמין חיי׃ אתיעטו כל רכי מלכותא גניא ואחשדרניא הדבריא וחותא לקימה קים מלכא ולתקה אר די כל די יבעה בעו מן כל אלה ואנש עד יומין תלתין להן מנך מלכא יתרמא לגב אריותא׃ כען מלכא תקים ארא ותרשם כתבא די לא להשניה כדת מדי ור די לא תעדא׃ כל קבל דנה מלכא דריוש רשם כתבא וארא׃

ודניאל כדי ידע די רשים כתבא על לביתה וכוין תיחן לה בעליתה נגד ירושלם וזמנין תלתה ביומא הוא ברך על ברכוהי ומצלא ומודא קדם אלהה כל קבל די הוא עבד מן קדמת דנה׃ אדין גבריא אלך הרגשו והשכחו לדניאל בעא ומתחנן קדם אלהה׃ באדין קריבו ואמרין קדם מלכא על אר מלכא הלא אר רשמת די כל אנש די יבעה מן כל אלה ואנש עד יומין תלתין להן מנך מלכא יתרמא לגוב אריותא ענה מלכא ואמר יציבא מלתא כדת מדי ור די לא תעדא׃ באדין ענו ואמרין קדם מלכא די דניאל די מן בני גלותא די יהוד לא שם עליך מלכא טעם ועל ארא די רשמת וזמנין תלתה ביומא בעא בעותה׃ אדין מלכא כדי מלתא שמע שגיא באש עלוהי ועל דניאל שם בל לשיזבותה ועד מעלי שמשא הוא משתדר להצלותה׃ באדין גבריא אלך הרגשו על מלכא ואמרין למלכא דע מלכא די דת למדי ור די כל אר וקים די מלכא יהקים לא להשניה׃

באדין מלכא אמר והיתיו לדניאל ורמו לגבא די אריותא ענה מלכא ואמר לדניאל אלהך די אנתה לח לה בתדירא הוא ישיזבנך׃ והיתית אבן חדה ושמת על ם גבא וחתמה מלכא בעזקתה ובעזקת רברבנוהי די לא תשנא צבו בדניאל׃ אדין אזל מלכא להיכלה ובת טות ודחון לא הנעל קדמוהי ושנתה נדת עלוהי׃

באדין מלכא בשררא יקום בנגהא ובהתבהלה לגבא די אריותא אזל׃ וכמקרבה לגבא לדניאל בקל עציב זעק ענה מלכא ואמר לדניאל דניאל עבד אלהא חיא אלהך די אנתה לח לה בתדירא היכל לשיזבותך מן אריותא׃ אדין דניאל עם מלכא מלל מלכא לעלמין חיי׃ אלהי שלח מלאכה וגר ם אריותא ולא חבלוני כל קבל די קדמוהי זכו השתכחת לי וא קדמיך מלכא חבולה לא עבדת׃ באדין מלכא שגיא טאב עלוהי ולדניאל אמר להנקה מן גבא והק דניאל מן גבא וכל חבל לא השתכח בה די הימן באלהה׃

ואמר מלכא והיתיו גבריא אלך די אכלו קרצוהי די דניאל ולגב אריותא רמו אנון בניהון ונשיהון ולא מטו לארעית גבא עד די שלטו בהון אריותא וכל גרמיהון הדקו׃ באדין דריוש מלכא כתב לכל עממיא אמיא ולשניא די דארין בכל ארעא שלמכון ישגא׃ מן קדמי שים טעם די בכל שלטן מלכותי להון זאעין ודחלין מן קדם אלהה די דניאל די הוא אלהא חיא וקים לעלמין ומלכותה די לא תתחבל ושלטנה עד וא׃ משיזב ומצל ועבד אתין ותמהין בשמיא ובארעא די שיזיב לדניאל מן יד אריותא׃ ודניאל דנה הצלח במלכות דריוש ובמלכות כורש ריא׃

ולה יהיב שלטן ויקר ומלכו וכל עממיא אמיא ולשניא לה ילחון שלטנה שלטן עלם די לא יעדה ומלכותה די לא תתחבל׃

אלין חיותא רברבתא די אנין ארבע ארבעה מלכין יקומון מן ארעא׃ ויקבלון מלכותא קדישי עליונין ויחנון מלכותא עד עלמא ועד עלם עלמיא׃

אדין צבית ליצבא על חיותא רביעיתא די הות שניה מן כלהון דחילה יתירה שניה די רזל וטריה די נחש אכלה מדקה ושארא ברגליה רה׃ ועל קרניא עשר די בראשה ואחרי די לקת ונלו מן קדמיה תלת וקרנא דכן ועינין לה ום ממלל רברבן וחזוה רב מן חברתה׃

כן אמר חיותא רביעיתא מלכו רביעיא תהוא בארעא די תשנא מן כל מלכותא ותאכל כל ארעא ותדושנה ותדקנה׃ וקרניא עשר מנה מלכותה עשרה מלכין יקמון ואחרן יקום אחריהון והוא ישנא מן קדמיא ותלתה מלכין יהשל׃

ומלין לצד עליא ימלל ולקדישי עליונין יבלא ויבר להשניה זמנין ודת ויתיהבון בידה עד עדן ועדנין ולג עדן׃ ודינא יתב ושלטנה יהעדון להשמדה ולהובדה עד וא׃

ומלכותה ושלטנא ורבותא די מלכות תחות כל שמיא יהיבת לעם קדישי עליונין מלכותה מלכות עלם וכל שלטניא לה ילחון וישתמעון׃

ושניהם המלכים לבבם למרע ועל שלחן אחד כזב ידברו ולא תצלח כי עוד קץ למועד׃

ובעת ההיא יעמד מיכאל השר הגדול העמד על בני עמך והיתה עת צרה אשר לא נהיתה מהיות גוי עד העת ההיא ובעת ההיא ימלט עמך כל הנמצא כתוב בר׃

הם המליכו ולא ממני השירו ולא ידעתי כם וזהבם עשו להם עצבים למען יכרת׃

שחתך ישראל כי בי בעזרך׃ אהי מלכך אוא ויושיעך בכל עריך ושטיך אשר אמרת תנה לי מלך ושרים׃ אתן לך מלך באי ואקח בעברתי׃

ויאמינו אנשי נינוה באלהים ויקראו צום וילבשו שקים מגדולם ועד קטנם׃ ויגע הדבר אל מלך נינוה ויקם מכאו ויעבר אדרתו מעליו ויכ שק וישב על האר׃ ויזעק ויאמר בנינוה מטעם המלך וגדליו לאמר האדם והבהמה הבקר והצאן אל יטעמו מאומה אל ירעו ומים אל ישתו׃ ויתכו שקים האדם והבהמה ויקראו אל אלהים בחזקה וישבו איש מדרכו הרעה ומן החמ אשר בכיהם׃

ואמר שמעו נא ראשי יעקב וקציני בית ישראל הלוא לכם לדעת את המשט׃ שנאי טוב ואהבי רעה גזלי עורם מעליהם ושארם מעל עצמותם׃ ואשר אכלו שאר עמי ועורם מעליהם השיטו ואת עצמתיהם צחו ורשו כאשר ביר וכבשר בתוך קלחת׃

שמעו נא זאת ראשי בית יעקב וקציני בית ישראל המתעבים משט ואת כל הישרה יעקשו׃ בנה ציון בדמים וירושלם בעולה׃

ושט בין עמים רבים והוכיח לגוים עצמים עד רחוק וכתתו חרבתיהם לאתים וחניתתיהם למזמרות לא ישאו גוי אל גוי חרב ולא ילמדון עוד מלחמה׃

ואתה בית לחם ארתה צעיר להיות באלי יהודה ממך לי יצא להיות מושל בישראל ומוצאתיו מקדם מימי עולם׃

והיה יהוה למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה יהוה אחד ושמו אחד׃

והיה כל הנותר מכל הגוים הבאים על ירושלם ועלו מדי שנה בשנה להשתחות למלך יהוה צבאות ולחג את חג הכות׃ והיה אשר לא יעלה מאת משחות הארץ אל ירושלם להשתחות למלך יהוה צבאות ולא עליהם יהיה הגשם׃ ואם משחת מצרים לא תעלה ולא באה ולא עליהם תהיה המגה אשר יג יהוה את הגוים אשר לא יעלו לחג את חג הכות׃ זאת תהיה חטאת מצרים וחטאת כל הגוים אשר לא יעלו לחג את חג הכות׃

ויהי כאשר נולד ישוע בבית לחם יהודה בימי הורדו המלך ויבאו מגושים מארץ מזרח ירושלימה לאמר׃ איה מלך היהודים הנולד כי ראינו את כוכבו במזרח ונבא להשתחות לו׃ ויהי כשמע הורדו המלך את דבריהם ויבהל הוא וכל ירושלים עמו׃ ויקהל את כל ראשי הכהנים וורי העם וידרש מאתם לאמר איה יולד המשיח׃ ויאמרו לו בבית לחם יהודה כי כן כתוב ביד הנביא׃ ואתה בית לחם ארץ יהודה אינך צעיר באלי יהודה כי ממך יצא מושל אשר ירעה את עמי ישראל׃

הם הלכו משם והנה מלאך יהוה נראה אל יו בחלום לאמר קום קח את הילד ואת אמו וברח לך מצרימה והיה שם עד אשר אמר אליך כי הורדו צדה את הילד לאבדו׃ ויקם ויקח את הילד ואת אמו בלילה ויברח מצרימה׃ ויהי שם עד מות הורדו למלאת את אשר דבר יהוה ביד הנביא לאמר ממצרים קראתי לבני׃

וירא הורדו כי התלו בו המגושים ויקצ מאד וישלח וימת את כל הילדים אשר בבית לחם ובכל גבוליה מבן שנתים ולמטה כי העת אשר חקרה מי המגושים׃

ויו השטן וישאהו אל הר גבה מאד ויראהו את כל ממלכות תבל וכבודן׃ ויאמר אליו את כל זאת לך אתננה אם תקד ותשתחוה לי׃ ויאמר אליו ישוע ור ממני השטן כי כתוב ליהוה אלהיך תשתחוה ואותו לבדו תעבד׃

לא יוכל איש לעבד שני אדנים כי אם ישנא את האחד ויאהב את האחר או ידבק באחד ויבזה את האחר לא תוכלו עבוד את האלהים ואת הממון׃

לכן כל אשר תחצו כי יעשו לכם בני האדם עשו להם גם אתם כי זאת היא התורה והנביאים׃

והשמרו לכם מבני האדם כי ימרו אתכם לנהדריות ויכו אתכם בשוטים בבתי כניותיהם׃ ולני משלים ומלכים תובאו למעני לעדות להם ולגוים׃ וכי ימרו אתכם אל תדאגו איך ומה תדברו כי ינתן לכם בשעה ההיא את אשר תדברו׃ כי לא אתם הם המדברים כי רוח אביכם הוא המדבר ביכם׃

ואם ירדו אתכם בעיר אחת נוו לעיר אחרת כי אמן אמר אני לכם לא תכלו לעבר ערי ישראל עד כי יבוא בן האדם׃

בעת ההיא שמע הורדו שר רבע המדינה את שמע ישוע׃ ויאמר אל נעריו זה הוא יוחנן המטביל והוא קם מן המתים על כן הגבורות עלות בו׃

כי הורדו תש את יוחנן ויארהו וישימהו בבית ההר בגלל הורודיה אשת ילו אחיו׃ כי יוחנן אמר אליו לא נכון היתה לך לאשה׃ ויבקש המיתו אך ירא את ההמון כי לנביא חשבו אתו׃ ויהי ביום הלדת הורדו ותרקד בת הורודיה בתוכם ותיטב בעיני הורדו׃ וישבע לה ויאמר מה תשאל נשך ואתן לך׃ ואמה שמה את הדברים ביה ותשאל לאמר תנה לי ה בקערה את ראש יוחנן המטביל׃ ויעצב המלך אך בעבור השבועה והמבים עמו צוה לתת לה׃ וישלח וישא את ראש יוחנן מעליו בבית ההר׃ ויביאו את ראשו בקערה ויתנו לנערה ותביאהו אל אמה׃

ויהי כבואם אל כר נחום ויגשו אל טרו גבי מחצית השקל ויאמרו הלא יתן רבכם את מחצית השקל׃ ויאמר הן ובבואו הביתה קדם אתו ישוע לשאל מה דעתך שמעון מלכי הארץ ממי יקחו מכ ומ מאת בניהם או מאת הזרים׃ ויאמר טרו אליו מאת הזרים ויאמר לו ישוע אם כן אוא הבנים חשים המה׃ אך למען לא נהיה להם למכשול לך אל הים והשלכת אל תוכו חכה ואת הדג הראשון אשר יעלה שאהו וכאשר תתח את יו תמצא בו אתירא אותו קח לך ונתת להם בעדי ובעדך׃

לכן הגידה נא לנו את דעתך הנכון לנו לתת מ אל הקיר אם לא׃ וישוע ידע את רשעתם ויאמר החנים מה תנוני׃ הראוני את מטבע המ ויביאו לו דינר׃ ויאמר אליהם של מי הצורה הזאת והמכתב אשר עליו׃ ויאמרו אליו של הקיר ויאמר אליהם לכן תנו לקיר את אשר לקיר ולאלהים את אשר לאלהים׃

לכן הנני שלח לכם נביאים וחכמים וורים ומהם תהרגו ותצלבו ומהם תכו בשוטים בבתי כניותיכם ותרדום מעיר לעיר׃

ואתם עתידים לשמע מלחמות ושמעות מלחמה ראו ן תבהלו כי היו תהיה כל זאת אך עדן אין הקץ׃ כי יקום גוי על גוי וממלכה על ממלכה והיה רעב ודבר ורעש הנה והנה׃ וכל אלה רק ראשית החבלים׃ אז ימרו אתכם לעני והמיתו אתכם והייתם שנואים לכל הגוים למען שמי׃

והכהנים הגדולים והורים וכל הנהדרין בקשו עדות שקר בישוע להמיתו ולא מצאו׃ וא בעמד שם עדי שקר רבים לא מצאו ובאחרונה נגשו שני עדי שקר׃

וירקו בניו ויכהו באגרו ואחרים הכהו על הלחי׃ ויאמרו הנבא לנו המשיח מי הוא המכה אותך׃

וישוע העמד לני ההגמון וישאלהו ההגמון לאמר האתה הוא מלך היהודים ויאמר ישוע אתה אמרת׃ וידברו עליו שטנה הכהנים הגדולים והזקנים והוא לא ענה דבר׃ ויאמר אליו ילטו האינך שמע כמה הם מעידים בך׃ ולא ענהו א דבר אחד ויתמה ההגמון עד מאד׃

ויקחו אנשי הצבא אשר להגמון את ישוע ויביאהו אל בית המשט ויאו עליו את כל הגדוד׃ וישיטו אותו את בגדיו ויעטהו מעיל שני׃ וישרגו קצים ויעשו עטרת וישימו על ראשו וקנה בימינו ויכרעו לניו ויתלוצצו בו לאמר שלום לך מלך היהודים׃ וירקו בו ויקחו את הקנה ויכהו על ראשו׃ ואחרי התלוצצם בו השיטו אותו את המעיל וילבישהו את בגדיו ויוליכהו לצלב׃

וישימו את דבר אשמתו כתוב ממעל לראשו זה הוא ישוע מלך היהודים׃

את אחרים הושיע ולעצמו לא יוכל להושיע אם מלך ישראל הוא ירד נא עתה מן הצלב ונאמין בו׃

ויגש ישוע וידבר אליהם לאמר נתן לי כל שלטן בשמים ובארץ׃

ואחרי אשר הגר יוחנן בא ישוע הגלילה ויקרא את בשורת מלכות האלהים לאמר׃ מלאה העת והגיעה מלכות האלהים שובו והאמינו בבשורה׃

וישמע עליו המלך הורדו כי נודע שמו ויאמר יוחנן הטובל קם מן המתים ועל כן עלות בו הגבורות׃ ואחרים אמרו כי הוא אליהו ואחרים אמרו כי נביא הוא או כאחד הנביאים׃ וישמע הורדו ויאמר יוחנן אשר אנכי נשאתי את ראשו מעליו הוא קם מן המתים׃

כי הוא הורוד שלח לתש את יוחנן ויארהו בבית ההר בגלל הורודיה אשת ילו אחיו כי אתה לקח לו לאשה׃ יען אשר אמר יוחנן אל הורדו אשת אחיך איננה מתרת לך׃ ותשטם אותו הורודיה ותבקש המיתו ולא יכלה׃ כי הורדו ירא את יוחנן בדעתו כי הוא איש צדיק וקדוש ויגן בעדו והרבה עשה בשמעו אליו ויאהב לשמע אתו׃ ויבא היום המכשר כי הורדו ביום הלדת אתו עשה משתה לגדוליו ולשרי האלים ולראשי הגליל׃ ותבא בת הורודיה ותרקד ותיטב בעיני הורדו ובעיני המבים עמו ויאמר המלך אל הנערה שאלי ממני את אשר תחצי ואתן לך׃ וישבע לה לאמר כל אשר תשאלי ממני אתן לך עד חצי מלכותי׃ ותצא ותאמר לאמה מה אשאל ותאמר את ראש יוחנן המטביל׃ ותמהר מאד לבוא אל המלך ותשאל לאמר רצוני אשר תתן לי עתה בקערה את ראש יוחנן המטביל׃ ויתעצב המלך מאד אך בעבור השבועה והמבים עמו לא רצה להשיב ניה׃ ומיד שלח המלך אחד הטבחים ויצוהו להביא את ראשו׃ וילך ויכרת את ראשו בבית ההר ויביאהו בקערה ויתנהו לנערה והנערה נתנה אתו אל אמה׃

ויבאו ויאמרו אליו רבי ידענו כי איש אמת אתה ולא תגור מני איש כי לא תכיר נים כי אם באמת מורה אתה את דרך האלהים הנכון לתת מ אל הקיר אם לא נתן׃ והוא ידע את חנתם ויאמר אליהם מה תנוני הביאו אלי דינר ואראה׃ ויביאו ויאמר אליהם של מי הצורה הזאת והמכתב אשר עליו ויאמרו אליו של הקיר׃ ויאמר ישוע אליהם את אשר לקיר תנו לקיר ואת אשר לאלהים תנו לאלהים ויתמהו עליו׃

ובשמעכם מלחמות ושמעות מלחמה אל תבהלו כי היו תהיה זאת אך לא זאת היא הקץ׃ כי יקום גוי על גוי וממלכה על ממלכה והיה רעש כה וכה והיה רעב ומהומה׃

אלה ראשית החבלים ואתם השמרו בנשתיכם כי ימרו אתכם לנהדריות והכיתם בבתי כניות ולני משלים ומלכים תובאו למעני לעדות להם׃ והבשורה צריכה להקרא בראשנה לכל הגוים׃ וכאשר יוליכו ומרו אתכם אל תדאגו ואל תחשבו מה תדברו כי הדבר אשר ינתן לכם בשעה ההיא אותו דברו יען לא אתם הם המדברים כי אם רוח הקדש׃

ויוליכו את ישוע אל הכהן הגדול ויקהלו אתו כל הכהנים הגדולים והזקנים והורים׃ וטרו הלך אחריו מרחוק עד לחצר הכהן הגדול נימה וישב שם עם המשרתים ויתחמם נגד האור׃ וראשי הכהנים וכל הנהדרין בקשו עדות על ישוע להמיתו ולא מצאו׃ כי רבים ענו בו עדות שקר אך העדיות לא היו שות׃

ויקרע הכהן הגדול את בגדיו ויאמר מה לנו עוד לבקש עדים׃ שמעתם את הגדו מה דעתכם וירשיעהו כלם כי חיב מיתה הוא׃ ויחלו מהם לרק בו ויחו את ניו ויכהו באגר ויאמרו אליו הנבא והמשרתים הכאיבהו בהכותם אותו על הלחי׃

וישכימו ראשי הכהנים עם הזקנים והורים וכל הנהדרין בבקר ויתיעצו ויארו את ישוע ויוליכהו משם וימרהו אל ילטו׃ וישאל אותו ילטו האתה מלך היהודים ויען ויאמר אליו אתה אמרת׃ וראשי הכהנים הרבו לשטנו׃ ויו ילטו וישאלהו לאמר האינך משיב דבר ראה כמה הם מעידים בך׃ וישוע לא השיב עוד א דבר אחד ויתמה ילטו׃

ויען אתם ילטו ויאמר התחצו כי אטר לכם את מלך היהודים׃

וי ילטו ויען ויאמר להם ומה אוא חצתם ואעשה לאשר אתם קראים מלך היהודים׃ ויויו לצעק הצלב אותו׃

ויואל ילטו לעשות כרצון העם ויטר להם את בר אבא ואת ישוע הכה בשוטים וימר אותו להצלב׃ ויוליכהו אנשי הצלב אל החצר הנימית הוא בית המשט ויזעיקו את כל הגדוד׃ וילבישהו ארגמן וישרגו עטרת קצים ויעטרהו׃ ויחלו לברכו לאמר שלום לך מלך היהודים׃ ויכו על ראשו בקנה וירקו בו ויכרעו על ברכיהם וישתחוו לו׃ ואחרי התלוצצם בו השיטו אותו את הארגמן וילבישהו את בגדיו ויוציאהו לצלב אותו׃

ומכתב דבר אשמתו כתוב למעלה מלך היהודים׃

המשיח מלך ישראל ירד נא מן הצלב למען נראה ונאמין וגם הנצלבים אתו חרוהו׃

והוא גדול יהיה ובן עליון יקרא ויהוה אלהים יתן לו את כא דוד אביו׃ ועל בית יעקב ימלך לעולם ועד ולמלכותו אין קץ׃

ויהי בימים ההם ותצא דת מאת הקיר אוגוטו לר את כל ישבי תבל׃ וזה המקד היה הראשון בהיות קוריניו שליט בוריא׃ וילכו כלם להתקד איש לעירו׃

בשנת חמש עשרה למלכות הקיר טיבריו בהיות ונטיו ילטו הגמון ביהודה והורדו שר רבע על הגליל ואחיו ילו שר רבע על מדינות יטור וטרכונה ולוני שר רבע על אבילין׃ בימי הכהנים הגדולים חנן וקיא היה דבר אלהים אל יוחנן בן זכריה במדבר׃

והורדו שר רבע המדינה אשר הוכח על ידו על אדות הורודיה אשת אחיו ילו ועל אדות כל הרע אשר עשה הורדו׃ הוי על כל אלה גם את זאת ויגר את יוחנן במשמר׃

וישמע הורדו שר הרבע את כל אשר נעשה על ידו ותעם רוחו כי יש אשר אמרו יוחנן קם מן המתים׃ ויש שאמרו אליהו נראה ואחרים אמרו נביא קם מן הקדמונים׃ ויאמר הורדו הן אנכי נשאתי את ראש יוחנן מעליו ומי אוא הוא אשר אני שמע עליו כזאת ויבקש לראותו׃

בעבור זאת גם אמרה חכמת האלהים אשלח אליהם נביאים ושליחים ומהם יהרגו וירדו׃ למען ידרש מן הדור הזה דם כל הנביאים אשר נשך למן הוד הארץ׃

כי כאשר תלך אל השר עם איש ריבך בעודך בדרך השתדל להנצל ממנו ן יחב אותך אל השט והשט ימרך אל השוטר והשוטר ישליכך אל בית הכלא׃

אין עבד אשר יוכל לעבד שני אדנים כי ישנא את האחד ויאהב את האחר או ידבק באחד ואת האחר יבזה לא תוכלו עבד את האלהים ואת הממון׃

הן אני אמר לכם כי כל איש שיש לו ינתן לו ואשר אין לו יקח ממנו גם את אשר לו׃ אבל את איבי ההם אשר לא חצו מלכי עליהם הביאו אתם הנה והרגו אתם לני׃

המתר לנו לתת מ אל הקיר אם לא׃ ויכר את נכליהם ויאמר להם׃ מה תנוני הראוני דינר של מי הצורה והמכתב אשר עליו ויענו ויאמרו של הקיר׃ ויאמר אליהם לכן תנו לקיר את אשר לקיר ולאלהים את אשר לאלהים׃

ולני כל אלה ישלחו בכם את ידיהם וירדו וימרו אתכם לבתי כניות ואל בתי כלאים ותובאו לני מלכים ומשלים למען שמי׃

למען תאכלו ותשתו על שלחני במלכותי וישבתם על כאות לשט את שנים עשר שבטי ישראל׃

והאנשים אשר אחזו את ישוע התעללו בו ויכהו׃ ויחו את ראשו ויכהו על ניו וישאלהו לאמר הנבא מי הוא ההלם אותך׃ ועוד גדוים אחרים הרבו עליו׃ ובהית הבקר נקהלו זקני העם והכהנים הגדולים והורים ויעלהו לני הנהדרין שלהם ויאמרו האתה הוא המשיח אמר לנו׃ ויאמר אליהם כי אגיד לכם לא תאמינו׃

ויחלו לדבר עליו שטנה לאמר את זה מצאנו מית את העם ומנע אתו מתת מ אל הקיר באמרו כי הוא מלך המשיח׃ וישאלהו ילטו לאמר האתה הוא מלך היהודים ויען אתו ויאמר אתה אמרת׃ ויאמר ילטו אל ראשי הכהנים ואל המון העם לא מצאתי דבר אשם באיש הזה׃

ויהתלו בו אנשי הצבא ויגשו ויביאו לו חמץ׃ ויאמרו אם אתה הוא מלך היהודים הושע את נשך׃ וגם מכתב היה ממעל לו בכתב יוני ורומי ועברי זה הוא מלך היהודים׃

כי התורה נתנה ביד משה והחד והאמת באו על ידי ישוע המשיח׃

ויען נתנאל ויאמר אליו רבי אתה בן אלהים אתה הוא מלך ישראל׃

ויהי איש אחד בתוך הרושים ושמו נקדימון שר ליהודים׃ ויבא אל ישוע לילה ויאמר אליו רבי ידענו כי אתה מורה מאת אלהים באת כי לא יוכל איש לעשות האתות אשר אתה עשה בלתי אם האלהים עמו׃ ויען ישוע ויאמר אליו אמן אמן אני אמר לך אם לא יולד איש מלמעלה לא יוכל לראות מלכות האלהים׃

ועל כן רדו היהודים את ישוע ויבקשו המיתו על כי עשה כזאת בשבת׃

וידע ישוע כי יבאו ויתשהו להמליך אותו וימלט עוד העם אל ההר הוא לבדו׃

ויהי ממחרת כשמוע המון רב אשר באו לחג החג כי יבא ישוע ירושלים׃ ויקחו בידם כות תמרים ויצאו לקראתו ויריעו לאמר הושע נא ברוך הבא בשם יהוה מלך ישראל׃

וישב ילטו אל בית המשט ויקרא אל ישוע ויאמר אליו האתה הוא מלך היהודים׃ ויען אתו ישוע המלבך תדבר זאת או אחרים הגידו לך עלי׃ ויען ילטו הא אנכי יהודי הלא עמך וראשי הכהנים הגירוך אלי מה עשית׃ ויען ישוע מלכותי איננה מן העולם הזה אם היתה מלכותי מן העולם הזה כי אז נלחמו לי משרתי לבלתי המר ביד היהודים ועתה מלכותי איננה מה׃ ויאמר אליו ילטו אם כן אוא מלך אתה ויען ישוע אתה אמרת כי מלך אנכי לזה נולדתי ולזה באתי בעולם להעיד לאמת כל אשר הוא מן האמת ישמע בקולי׃ ויאמר אליו ילטו מה היא האמת ואחרי דברו זאת יצא שנית אל היהודים ויאמר אליהם אני לא מצאתי בו כל עון׃ הן מנהג הוא בכם כי אשלח לכם איש אחד חשי בח היש את נשכם כי אשלח לכם את מלך היהודים׃

ויאמרו שלום לך מלך היהודים ויכהו על הלחי׃

ויהי כשמע ילטו את הדבר הזה ויא לרא עוד׃ וישב ויבא אל בית המשט ויאמר אל ישוע מאין אתה ולא השיבו ישוע דבר׃ ויאמר אליו ילטו אלי לא תדבר הלא ידעת כי יש לאל ידי לצלבך ויש לאל ידי לשלחך׃ ויען ישוע לא היתה לך רשות עלי לולא נתן לך מלמעלה לכן עון המגיר אתי אליך גדול מעונך׃ אז יבקש ילטו לשלחו והיהודים צעקו ויאמרו אם תשלח את זה אינך אהב לקיר כי כל המתנשא להיות מלך מרד הוא בקיר׃

ואז היתה הכנת הח והשעה כשעה הששית ויאמר אל היהודים הנה מלככם והם צעקו טול טול צלב אתו׃ ויאמר אליהם ילטו הצלב אצלב את מלככם ויענו ראשי הכהנים אין לנו מלך כי אם הקיר׃

וילטו כתב על לוח וישם על הצלב וזה מכתבו ישוע הנצרי מלך היהודים׃ ויהודים רבים קראו את המכתב הזה כי המקום אשר נצלב שם ישוע היה קרוב אל העיר והמכתב היה בלשון עבר יון ורומי׃ ויאמרו ראשי כהני היהודים אל ילטו אל נא תכתב מלך היהודים כי אם אשר אמר אני מלך היהודים׃ ויען ילטו ויאמר את אשר כתבתי כתבתי׃

ויקראו אתם ויצוום אשר לא ידברו דבר ולא ילמדו בשם ישוע׃ ויענו טרו ויוחנן ויאמרו אליהם הנכון הוא לני האלהים שמע לכם יתר משמע לאלהים שטו אתם׃ כי לא נוכל אנחנו לחדל מדבר את אשר ראינו ושמענו׃ ויויו לגער בם ויטרו אתם באשר לא מצאו דבר לענוש אתם מני העם כי כלם מהללים את האלהים על הנעשה׃

ואחרי הטרם באו אל אחיהם וירו להם את אשר אמרו אליהם הכהנים הגדולים והזקנים׃ ויהי כאשר שמעו את זאת וישאו את קולם בלב אחד לאלהים ויאמרו אדני אתה האל העשה את השמים ואת הארץ ואת הים ואת כל אשר בם׃ אשר אמרת בי עבדך דוד למה רגשו גוים ולאמים יהגו ריק׃ יתיצבו מלכי ארץ ורוזנים נודו יחד על יהוה ועל משיחו׃ כי אמנם נודו הורדו ונטיו ילטו עם הגוים ולאמי ישראל על ישוע עבדך הקדוש אשר משחת׃ לעשות את אשר ידך ועצתך מקדם גזרה להיות׃ ועתה אדני ראה את גערתם ותן לעבדיך לדבר את דברך בכל בטחון לבם׃

ויקם הכהן הגדול וכל אשר אתו והם אנשי כת הצדוקים וימלאו קנאה׃ וישלחו יד בשליחים ויתנום במשמר העיר׃

ויהי בלילה ויתח מלאך יהוה את דלתי בית הכלא ויוציאם לאמר׃ לכו והתיצבו במקדש ודברו אל העם את כל דברי החיים האלה׃ והם כשמעם את זאת באו אל המקדש בהית הבקר וילמדו שם ויבא הכהן הגדול ואשר אתו ויקראו אל הנהדרין ואל כל זקני בני ישראל וישלחו אל בית האורים להביא אתם׃ וילכו המשרתים ולא מצאום בבית הכלא וישובו ויגידו לאמר׃ את בית האורים מצאנו גור ומגר והשמרים עמדים על הדלתות וכאשר תחנו לא נמצא בו אדם׃ ויהי כשמע הכהן ונגיד המקדש וראשי הכהנים את הדברים האלה ויבהלו עליהם ויאמרו איך יל הדבר הזה׃ ואיש אחד בא ויגד להם לאמר הנה האנשים אשר שמתם במשמר עמדים הם במקדש ומלמדים את העם׃ וילך שמה הנגיד עם משרתיו ויקחם אך לא בחזקה כי יראו מני העם ן יקלו׃ ויביאו אתם ויעמידום לני הנהדרין וישאלם הכהן הגדול לאמר׃ הלא צוה צוינו עליכם לבלתי למד בשם הזה והנה מלאתם את ירושלים תורתכם ותחצו להביא עלינו את דמי האיש הזה׃ ויען טרו והשליחים ויאמרו הלא עלינו להקשיב בקול אלהים מהקשיב בקול בני אדם׃

ויצאו שמחים מלני הנהדרין על כי זכו לשאת על שמו כלמה׃

בעת ההיא שלח המלך הורדו את ידו להרע לאנשים מן הקהל׃ וימת את יעקב אחי יוחנן בחרב׃ וירא כי טוב הדבר בעיני היהודים ויו לתש גם את טרו והימים ימי חג המצות׃ ויאחז אתו ויתנהו במשמר וימרהו לארבע מחלקות של ארבעה אנשי צבא לשמרו כי אמר להעלותו אחרי הח לני העם׃ טרו היה עצור במשמר והקהלה העתירה בעדו בחזקה אל האלהים׃

ויהי בלילה ההוא אשר אמר הורדו להביאו מחר לדין ויישן טרו בין שני אנשי צבא והוא אור בשנים זקים ושמרי התח שמרים את המשמר׃ והנה מלאך יהוה נצב עליו ואור נגה בחדר ויק על ירך טרו ויעירהו לאמר קום מהרה וילו מורותיו מעל ידיו׃ ויאמר אליו המלאך חגר מתניך והנעל את רגליך ויעש כן ויאמר אליו עטה מעילך ולך אחרי׃ ויצא וילך אחריו ולא ידע אם אמת הוא הנעשה לו על ידי המלאך כי כמראה היה בעיניו׃ ויעברו דרך המשמרת הראשונה והשניה ויבאו עד שער הברזל אשר יצאו בו העירה ויתח השער לניהם מאליו ויצאו החוצה וילכו מהלך רחוב אחד והמלאך ר מעליו תאם׃ ויהי בשובו אל דעתו ויאמר טרו עתה זה ידעתי באמת כי האלהים שלח את מלאכו וילטני מיד הורדו ומכל מזמת עם היהודים׃ הוא חשב כזאת והוא בא עד בית מרים אם יוחנן המכנה מרקו אשר נקהלו שם רבים והם מתללים יחד׃ וידק על דלת השער ותגש נערה להקשיב ושמה רודי׃ ותכר את קול טרו ומשמחתה לא תחה לו אם דלת השער ותרץ הביתה ותגד להם כי טרו עמד על השער׃ ויאמרו אליה משגעת את והיא מתאמצת כי כן הוא ויאמרו מלאכו הוא׃ וטרו הרבה לדק ויתחו ויראהו וישתוממו׃ והוא רמז להם בידו לחשות ויר להם את אשר הוציאו האדון מן המשמר ויאמר הגידו את זאת ליעקב ולאחים ויצא וילך לו למקום אחר׃

הבקר אור ומבוכה לא קטנה היתה בין אנשי הצבא על טרו מה היה לו׃ ויהי כאשר בקש אותו הורדו ולא מצאו חקר את השמרים ויצו להוציאם למות וירד מיהודה אל קרין וישב שם׃

ואיבה היתה בין הורדו ובין בני צור וצידון ויבאו אליו בלב אחד ויתו את בלטו אשר על חדר המלך ויבקשו שלום יען לקחו מחית ארצותם מארץ המלך׃ ויהי ביום המועד וילבש הורדו לבוש מלכות וישב על כא המשט ויט אליהם אמרתו׃ ויריעו לו העם לאמר קול אלהים הוא ולא קול אדם׃ ויכהו מלאך יהוה תאם עקב אשר לא נתן הכבוד לאלהים ויאכלהו תולעים ויגוע׃

ויקם גם העם עליהם והשרים קרעו את בגדיהם מעליהם ויצוו להכותם בשוטים׃ ויהי אחרי הכות אתם מכה רבה וישליכום במשמר ויצוו את שומר האורים לשמרם היטב׃ והוא כאשר צוה כן השליכם בחדר המשמר הנימי וישם את רגליהם בד׃

ויהי כחצות הלילה ויתללו ולו וילא ויזמרו לאלהים והאורים מקשיבים אליהם׃ ותאם היה רעש גדול עד אשר זעו מודות בית הכלא וכרגע נתחו כל הדלתות ומורות כלם נתקו׃ ושומר האורים נעור משנתו ויהי כראתו את דלתות המשמר נתחות וישל חרבו ויבקש לאבד את עצמו בחשבו כי ברחו האורים׃ ויקרא ולו בקול גדול לאמר אל תעש לך מאומה רע כי ה אנחנו כלנו׃ וישאל נרות וידלג נימה והוא מרעיד ויל לרגלי ולו וילא׃ ויוציאם החוצה ויאמר אדני מה עלי לעשות למען אושע׃

ובחית הבקר שלחו השרים את השוטרים לאמר שלח את האנשים ההם׃ ויגד שמר האורים לולו את הדברים האלה לאמר שלחו השרים לטר אתכם ועתה צאו ולכו בשלום׃ ויאמר ולו אליהם הכה הכונו נגד כל העם בלא דין ומשט ואנחנו אנשים רומיים וישליכו אתנו במשמר ועתה נתר יגרשונו אל נא כי אם יבאו המה ויוציאונו׃ ויגידו השטרים לשרים את הדברים האלה ויהי כשמעם כי רומיים הם וייראו׃ ויבאו ויחלו ניהם ויוציאום וישאלו מהם לצאת מן העיר׃ ויצאו מן המשמר ויבאו אל בית לודיא ויראו את האחים ויזהירום וילכו לדרכם׃

וכאשר לא מצאו אותם חבו את יון ואנשים מן האחים לני ראשי העיר ויצעקו לאמר הנה המדיחים את כל ישבי תבל באו גם הלום׃ ויון א אתם אל ביתו והם כלם עשים נגד דתי הקיר באמרם כי יש מלך אחר והוא ישוע׃ ויחרידו את העם ואת ראשי העיר אשר שמעו את זאת׃

ויושב כל עממי בני אדם על כל ני האדמה מדם אחד ויצב מועדים קבועים וגבולת מושבם׃

ויצו שר האל להוליכו אל המצד ויאמר לבדקו במלקות למען ידע מדוע המה ככה צעקים עליו׃ ויהי כאשר אר להכותו ברצועות ויאמר אל שר המאה העמד עליו הא רשיון לכם להכות איש רומי בלא דין ומשט׃ וילך שר המאה כשמעו את הדבר הזה ויגד לשר האל לאמר ראה מה תעשה כי האיש הזה רומי הוא׃ ויבא שר האל ויאמר אמר לי הרומי אתה ויאמר הן׃ ויען שר האל אני בכ רב קניתי לי משט האזרחות הזאת ויאמר ולו ואני א נולדתי בה׃ אז הרו ממנו האנשים אשר באו לבדקו וגם שר האל ירא בדעתו כי רומי הוא והוא אר אותו׃ וממחרת בקש לדעת אל נכון על מה שטנים אותו היהודים ויתר מורותיו ויצו להביא את ראשי הכהנים ואת כל הנהדרין ויורד את ולו ויעמידהו בתוכם׃

ויבט ולו אל הנהדרין ויאמר אנשים אחים בכל תמת לבבי התהלכתי לני אלהים עד היום הזה׃ ויצו חנניה הכהן הגדול את העמדים עליו להכותו על יו׃ ויאמר אליו ולו יככה אלהים הקיר המיד האמנם ישב אתה לדין אתי כתורה ואתה מצוה להכותי שלא כתורה׃ ויאמרו העמדים שם את הכהן הגדול לאלהים תחר׃ ויאמר ולו אחי לא ידעתי אשר הוא הכהן הגדול כי כתוב נשיא בעמך לא תאר׃

וולו ידע כי מקצתם צדוקים ומקצתם רושים ויצעק בתוך הנהדרין אנשים אחים רוש בן רוש אנכי ועל תקות המתים ותחיתם אני נדין׃ ובדברו הדבר הזה היה ריב בין הצדוקים ובין הרושים ויחלק ההמון׃ כי הצדוקים אמרים אין תחיה ואין מלאך ורוח והרושים מודים בשניהם׃ ותהי המלה גדולה ויקומו הורים אשר מכת הרושים ויתוכחו לאמר לא מצאנו דבר רע באיש הזה ואם רוח דבר אליו או מלאך אל נלחמה באלהים׃ והריב הולך וחזק ושר האל דאג ן ישעו את ולו ויצו את אנשי הצבא לרדת ולחט אתו מתוכם ולהכיאו אל המצד׃

וישב בתוכם יותר מימים עשרה וירד אל קרין וממחרת ישב על כא המשט ויצו להביא את ולו׃ הוא בא והיהודים אשר ירדו מירושלים בבהו ויאשימו את ולו באשמות רבות וקשות אשר לא יכלו להוכיח׃ והוא הצטדק לאמר לא חטאתי במאומה לא לדת היהודים ולא למקדש ולא לקיר׃ וטו חץ להתרצות אל היהודים ויען את ולו ויאמר התחץ לעלות ירושלים להשט על אלה לני שמה׃ ויאמר ולו לני כא משט הקיר אני עמד ושם נכון לי להשט לא הרעתי ליהודים כאשר ידעת היטב גם אתה׃ אם הרעתי ויש בי דבר משט מות בל אחשך נשי ממות ואם אין בי מאומה מכל אשר הם ענים בי איש לא יוכל להגירני אל ידם את הקיר אני קורא לדיני׃ ויועץ טו עם יועציו ויען אתו לאמר את הקיר קראת אל הקיר תלך׃

ותכבד בעיני השאלה הזאת ואמר החץ אתה ללכת ירושלים ולהשט שם על אלה׃ אבל ולו שאל להניחו במשמר עד צאת משטו מלני אגוטו ואצוה לשמרו עד אשר אשלח אתו אל הקיר׃

ויאמר ולו אינני משגע טו האדיר כי אם דברי אמת וטעם אביע׃ כי המלך יודע את אלה ועל זאת גם בבטחון אני מדבר אליו יען אשר לא אאמין כי נעלם ממנו דבר מן הדברים האלה כי לא בקרן זוית נעשתה זאת׃ המלך אגר המאמין אתה בנביאים ידעתי כי מאמין אתה׃ ויאמר אגר אל ולו עוד מעט ותיתני להיות נצרי׃ ויאמר ולו אבקשה מאלהים אשר אם במעט ואם בהרבה לא אתה לבדך כי גם כל השמעים אותי יהיו כמוני זולתי המורות האלה׃ ויהי בדברו הדבר הזה ויקם המלך וההגמון וברניקה והישבים אתם׃ ויורו החדרה וידברו איש אל רעהו לאמר האיש הזה לא עשה דבר אשר יהיה עליו חיב מיתה או מורות׃ ויאמר אגר אל טו האיש הזה יוכל להטר לולא קרא את הקיר לדינו׃

כי בלילה הזה נצב עלי מלאך האלהים אשר לו אנכי ואשר אני עבד אתו׃ ויאמר אל תירא ולו עליך עוד לעמד לני הקיר ועתה הנה נתן לך האלהים את כל ההלכים אתך באניה׃

ואחר באנו אל רומי העביר שר המאה את האירים אל שר הצבא ולולו הניחו לשבת לבדו עם איש הצבא השמר אותו׃ ויהי אחרי שלשת ימים ויקרא ולו אליו את ראשי היהודים ויקהלו אליו ויאמר אליהם אנשים אחים א כי לא מעלתי מעל בעמנו ובחקות אבותינו ארוני בירושלים וימרוני לידי הרומיים׃ והם אחרי חקרם אתי אמרו לטרני כי לא נמצא בי משט מות׃ והיהודים קמו בי ואאנ לקרא את הקיר לדיני אך אין נשי לשטון את עמי בדבר׃

כל נש תכנע לגדלת הרשיות כי אין רשות כי אם מאת האלהים והרשיות הנמצאות על יד אלהים נתמנו׃ לכן כל המתקומם לרשות מרד הוא בצווי האלהים והמרדים ישאו את דינם׃ כי השליטים אינם לחד למעשים הטובים כי אם להרעים ועל כן אם רצונך שלא תירא מן הרשות עשה הטוב והיה לך שבח ממנה׃ כי משמשת אלהים היא לטוב לך אך אם הרע תעשה ירא כי לא לחנם חגרת חרב היא כי משמשת אלהים היא נקמת בקצ מכל עשה הרע׃ על כן עלינו להכנע לא לבד בעבור הקצ כי גם בעבור דעת חובתנו׃ כי לזאת א משלמים אתם את המ כי משרתי אלהים המה השקדים על זאת׃ לכן תנו לכל איש כחובתכם המ לאשר לו המ המכ לאשר לו המכ והמורא לאשר לו המורא והכבוד לאשר לו הכבוד׃

אכן חכמה נדבר בין השלמים לא חכמת העולם הזה גם לא של שרי העולם הזה אשר יאבדו׃ כי אם בוד נדבר חכמת האלהים הנתרה אשר האלהים יעדה לכבודנו לני ימי העולם׃ אשר לא ידעה איש משרי העולם הזה כי לו ידעוה לא צלבו את אדון הכבוד׃

הכל הוא ברשותי אך לא כל דבר יועיל הכל הוא ברשותי אך לא ישעבדני דבר׃

הכל ברשותי אבל אין הכל מועיל הכל ברשותי אבל אין הכל בנה׃

ואחרי כן הקץ כשימר את המלכות אל האלהים האב אחרי בטלו כל משרה וכל שלטן וגבורה׃ כי הוא מלך ימלך עד כי ישית את כל איביו תחת רגליו׃

ואין עוד לא יהודי ולא יוני לא עבד ולא בן חורין לא זכר ולא נקבה כי אתם כלכם אחד במשיח ישוע׃ ואם אתם למשיח הנכם זרע אברהם ונחלים כי ההבטחה׃

אבל הכתוב מה הוא אמר גרש האמה ואת בנה כי לא יירש בן האמה עם בן החשיה׃ על כן אחי לא בני האמה אנחנו כי אם בני החשיה׃

ועתה עמדו נא בחרות אשר שחרר אתנו המשיח ואל תשובו להלכד בעל העבדות׃

כי כל התורה כלולה במצוה אחת והיא ואהבת לרעך כמוך׃

ורי הרוח אהבה שמחה ושלום ארך רוח ונדיבות וחד ואמונה׃ וענוה ורישות אין תורה לנגד עשי אלה׃

ממעל לכל שררה ושלטן וגבורה וממשלה וכל הנקרא בשם לא לבד בעולם הזה כי אם גם בעולם הבא׃ וישת כל תחת רגליו ויתן אתו לראש על הכל אל העדה׃

כי אתם בעת ההיא הייתם בלי משיח מוזרים לעדת ישראל ונכרים לבריתות ההבטחה באין תקוה ובאין לכם אלהים בעולם׃

לכן אינכם עוד גרים ותושבים כי אתם בני עיר אחת עם הקדשים ובני בית אלהים׃

כי לא עם בשר ודם מלחמתנו כי עם שרים ושליטים עם המשלים בחשכת העולם הזה עם הרוחות הרעות אשר במרומים׃

על כן גם האלהים הגביהו מאד ויתן לו שם נעלה על כל שם׃ למען אשר בשם ישוע תכרע כל ברך אשר בשמים ובארץ ומתחת לארץ׃ וכל לשון תודה כי אדון הוא ישוע המשיח לכבוד אלהים האב׃

אשר אחריתם האבדון אשר כרם אלהיהם וכבודם בבשתם וקרבם הבלי חלד׃

כי בו נברא כל אשר בשמים ואשר בארץ כל הנראה וכל אשר איננו נראה הן כאות וממשלות הן שררות ורשיות הכל נברא על ידי ולמענהו׃

הזהרו ן יוליך איש אתכם שולל בילויה ובמדוחי שוא לי קבלת בני האדם וידות העולם ולא על י המשיח׃

אבל ידענו כי התורה טובה היא אם יתנהג בה האדם כתורה׃ בדעתו זאת כי חק לא הושם בעבור הצדיק אלא בעבור הוררים והמרדים הרשעים והחטאים עשי זמה ונבלה מכי אב ומכי אם ומרצחים׃ וזנים ושכבים את זכר וגנבי נש וכזבים ונשבעים לשקר וכל מעשה הך מן הלקח הבריא׃

ולמלך עולמים לאלהים הקים לעד והנעלם מעין והחכם לבדו לו הכבוד וההדר לעולמי עולמים אמן׃

ועתה קדם כל דבר אבקשה מכם לשאת תלות ותחנונים ובקשות ותודות בעד כל בני אדם׃ בעד המלכים וכל השליטים למען נחיה חיי השקט ובטח בכל חידות וישר׃

אשר יראנה בעתה המברך והשליט לבדו מלך המלכים ואדני האדנים׃

אם נבל גם נמלך אתו ואם ננכר גם הוא ינכר אתנו׃

הזכר אתם להכנע ולשמע לשרים ולשלטונים ולהיות נכונים לכל מעשה טוב׃ ולבלתי גד אדם ולחדל מריב ולהכריע לכ זכות ולהתנהג בכל ענוה לני כל אדם׃

אך על הבן אמר כאך אלהים עולם ועד שבט מישר שבט מלכותך׃

וזה ראש הנאמרים כי יש לנו כהן גדול היושב לימין כא הגבורה בשמים׃ והוא משרת הקדש והמשכן האמתי אשר כוננו אדני ולא אדם׃

מהם נו בתעלולים ובמכות וגם נמרו לכבל ומגר׃ נקלו באבנים נרו במגרה נבחנו ביורים מתו לי חרב וינעו עטוי עורת כבשים ועזים בחר ובעצר רעה ויגון׃ אשר העולם לא היה כדי להם הם תעו במדבר ובהרים ובמערות ובנקיקי הארץ׃

שמעו אל מנהיגיכם והכנעו מניהם כי שקדים הם על נשתיכם כעתידים לתת חשבון למען יעשו זאת בשמחה ולא באנחה כי זאת לא להועיל לכם׃

ואתם הנכם זרע נבחר ממלכת כהנים וגוי קדוש ועם גלה למען תרו תהלות הקורא אתכם מחשך אל אורו הנלא׃

אהובים אזהירכם כגרים ותושבים הנזרו מתאות הבשר המתגרות בנש׃ והיטיבו דרככם בגוים למען יביטו אל מעשיכם הטובים והיה תחת אשר חרו אתכם כעלי און יכבדו את האלהים ביום הקדה׃ והכנעו לכל קדת אדם בגלל האדון אם למלך כראוי לראש׃ אם למשלים כראוי לשלוחים מאתו לנקמת עלי און ולתהלת עשי טוב׃ כי כן הוא חץ אלהים אשר בעשותכם הטוב תכרו את י אולת האנשים אשר אין בם דעת׃ כחשים ולא כאלו היתה לכם החשה למכה הרעה כי אם כעבדי אלהים׃ נהגו כבוד בכל איש אהבו את האחים יראו את אלהים כבדו את המלך׃ העבדים הכנעו לני אדניכם בכל יראה לא לני הטובים והענוים לבד כי אם גם לני העקשים׃

ואת ערי דום ועמרה הך לאר והאשימם במהכה וישימם למשל לאשר עתידים לעשות זמה׃ ויצל את לוט הצדיק אשר הלאוהו אנשי בליעל ההם בדרך זמתם׃ כי הצדיק הזה בשבתו בתוכם האדיב את נשו הישרה יום יום בראותו ובשמעו מעשי רשעם׃

וביותר את ההלכים אחרי הבשר בתאות תבל ובזים את הממשלה עזי נים הלכים בשרירות לבם ולא יחרדו מחר את השררות׃ אשר א המלאכים הגדולים מהם בעז וכח לא יגדום לני יהוה במשטם׃

כל העשה חטא גם שע בתורה הוא והחטא הוא שע בתורה׃

וכן גם בעלי החלמות האלה מטמאים את הבשר ואת הממשלה ינאצו ואת השררות יחרו׃

יוחנן אל שבע הקהלות אשר באיא חד לכם ושלום מאת ההוה והיה ויבוא ומן שבעת הרוחות אשר לני כאו׃ ומאת ישוע המשיח העד הנאמן ובכור מן המתים ועליון למלכי ארץ לו אשר אהב אתנו ובדמו גאלנו מחטאתינו׃ ויעש אתנו למלכים וכהנים לאלהים אביו הכבוד והעז לעולמי עולמים אמן׃

המנצח אתננו לשבת אתי על כאי כאשר נצחתי גם אנכי ואשב את אבי על כאו׃

וכרגע הייתי ברוח והנה כא נראה בשמים ואחד ישב על הכא׃ והישב מראהו כמראה אבן ישה ואדם וקשת ביב לכא ומראיה כעין ברקת׃ וביב לכא ארבעה ועשרים כאות ועל הכאות ראיתי את ארבעה ועשרים הזקנים ישבים והם לבשי בגדים לבנים ועטרות זהב בראשיהם׃ ומן הכא יוצאים ברקים ורעמים וקולות ושבעה לידי אש בערים לני הכא אשר הם שבעה רוחות האלהים׃ ולני הכא ים זכוכית כעין הקרח ובין הכא וביב לכא ארבע חיות מלאות עינים מלניהם ומאחריהם׃

ומדי תת החיות כבוד והדר ותודה לישב על הכא אשר הוא חי לעולמי עולמים׃ אז ילו עשרים וארבעה הזקנים על ניהם לני הישב על הכא והשתחוו לחי עולמי העולמים ושמו את עטרותיהם לני הכא לאמר׃

ותעש אתם מלכים וכהנים לאלהינו וימלכו על הארץ׃ וארא ואשמע קול מלאכים רבים ביב לכא ולחיות ולזקנים מרם רבו רבבות ואלי אלים׃ קראים בקול גדול נאה לשה הטבוח לקחת עז ועשר וחכמה וגבורה והדר וכבוד וברכה׃ וכל בריה אשר בשמים ובארץ ומתחת לארץ ואשר על הים וכל אשר בהם את כלם שמעתי אמרים לאמר לישב על הכא ולשה הברכה וההדר והכבוד והעז לעולמי עולמים׃

אחרי כן ראיתי והנה המון רב אשר לא יכל איש למנותו מכל הגוים והמשחות והעמים והלשנות ויעמדו לני הכא ולני השה מלבשים שמלות לבנות וכות תמרים בידיהם׃ ויקראו בקול גדול לאמר הישועה לאלהינו הישב על הכא ולשה׃ וכל המלאכים עמדו ביב לכא וביב לזקנים ולארבע החיות וילו על ניהם לני הכא וישתחוו לאלהים׃

לכן הנם לני כא האלהים ומשרתים אותו בהיכלו יומם ולילה והישב על הכא יתן משכנו עליהם׃

והמלאך השביעי תקע בשור ויהי קלות גדולים בשמים ויאמרו הנה ממלכת העולם היתה לאדיניו ולמשיחו והוא ימלך לעולמי עולמים׃ ועשרים וארבעה הזקנים הישבים לני האלהים על כאותם נלו על ניהם וישתחוו לאלהים׃ ויאמרו מודים אנחנו לך יהוה אלהים צבאות ההוה והיה ויבוא כי לבשת עזך הגדול ותמלך׃ והגוים קצו ויבא קצך ועת המתים להשט ולתת שכר לעבדיך הנביאים ולקדשים וליראי שמך למקטנם ועד גדולם ולהשחית את משחיתי הארץ׃

ואהי עמד על חול הים וארא חיה עלה מן הים ולה שבעה ראשים ועשר קרנים ועל קרניה עשרה כתרים ועל ראשיה שם גדוים׃ והחיה אשר ראיתי מראה כנמר ורגליה כרגלי דב ויה כי אריה ויתן לה התנין את כחו ואת כאו וממשל רב׃

ומלאך אחר בא אחריו ויאמר נלה נלה בבל העיר הגדולה כי השקתה כל הגוים מיין חמת תזנתה׃

והעיר הגדולה נחלקה לשלשה חלקים ותלנה ערי הגוים ותזכר בבל הגדולה לני אלהים לתת לה כו יין חמת או׃ וינ כל אי וההרים לא נמצאו׃

ויבא אחד מן שבעה המלאכים הנשאים שבע הקערות וידבר אלי לאמר בא ואראך את משט הזונה הגדולה הישבת על מים רבים׃ אשר זנו אתה מלכי האדמה וישכרו שכני תבל מיין תזנותה׃

בזה להבין לאשר לו חכמה שבעת הראשים שבעת הרים המה אשר האשה ישבת עליהם׃ ושבעה מלכים המה חמשה מהם נלו והאחד ישנו והאחר עוד לא בא והיה כי יבוא עמד יעמד לעת מעט׃ והחיה אשר היתה ואיננה הוא השמיני והוא מן השבעה וילך לאבדון׃ ועשר הקרנים אשר ראית עשרה מלכים הם אשר לא קבלו מלכות עד הנה רק לשעה אחת ממשלה כמלכים יקבלו עם החיה׃ ולאלה עצה אחת ואת כחם ואת ממשלתם יתנו לחיה׃

המה ילחמו בשה והשה יכול יוכל להם כי הוא אדני האדנים ומלך המלכים ועמו הקרואים והבחירים והנאמנים׃ ויאמר אלי המים ההם אשר ראית אשר הזונה ישבת עליהם עמים והמנים המה וגוים ולשנות׃ ועשר הקרנים אשר ראית והחיה המה ישנאו את הזונה ועשוה גלמודה וערמה ואכלו את בשרה ואתה ישרו באש׃ כי האלהים נתן בלבם לעשות את עצתו ולעשות עצה אחת ולתת את ממשלתם לחיה עד כי ישלמו דברי האלהים׃ והאשה אשר ראית היא העיר הגדולה אשר היא נברת ממלכות הארץ׃

ויקרא בקול עז לאמר נלה נלה בבל הגדולה ותהי נוה שערים ומשמר לכל רוח טמא ומשמר לכל עו טמא ונמא׃ כי מיין חמת זנותה שתו כל הגוים ומלכי ארץ זנו עמה וחרי ארץ משעת תענגיה העשירו׃

ויבכו וידו עליה מלכי ארץ אשר זנו והתענגו עמה בראתם את עשן שרתה׃ ומרחוק יעמדו מני אימת ענויה ואמרו אוי אוי לך בבל העיר הגדולה העיר החזקה כי בשעה אחת בא משטך׃

וישא מלאך נורא אבן גדולה כלח רכב וישליכה אל תוך הים לאמר ככה תשלך במערצה בבל העיר הגדולה ולא תמצא עוד׃

ומיו יצאת חרב חדה להכות בה את הגוים והוא ירעם בשבט ברזל והוא דרך ורת יין חמת א אלהי הצבאות׃

ועל בגדו ועל ירכו כתוב שם מלך המלכים ואדני האדנים׃

וארא מלאך אחד עמד בשמש ויצעק בקול גדול ויאמר אל צור כל כנ אשר תעו במרום הרקיע באו והאו על זבח האלהים הגדול׃ ואכלתם בשר מלכים ובשר שרי אלים ובשר גבורים ובשר וים ורכביהם ובשר כל בני חורים ועבדים הקטנים עם הגדולים׃ וארא את החיה ומלכי הארץ ואגיהם נקהלים לעשות מלחמה עם הרכב על הו ובצבאו׃

אשרי האיש וקדוש הוא אשר חלקו לקום בתחיה הראשונה באלה לא ישלט המות השני כי אם יהיו כהנים לאלהים ולמשיחו וימלכו אתו אל שנים׃

וארא כא לבן וגדול ואת הישב עליו אשר מניו נו ארץ ושמים ולא נמצא להם מקום׃ וארא את המתים הקטנים עם הגדלים עמדים לני הכא ורים נתחים ויתח ר אחר אשר הוא ר החיים וישטו המתים על י הכתוב ברים כמעשיהם׃ ויתן הים את מתיו והמות והשאול נתנו את מתיהם וישטו איש איש כמעשיהם׃

ויאמר הישב על הכא הנני עשה הכל חדש ויאמר אלי כתב כי הדברים האלה אמתים ונאמנים הם׃ ויאמר אלי היה נהיתה אני האל והתו הראש והו אני אתן לצמא ממעין מים חיים חנם׃

ויראני נחל של מים חיים זך מבהיק כעין הקרח יצא מכא האלהים והשה׃ ובתוך רחוב העיר ואל שת הנחל מזה ומזה עץ חיים עשה רי שנים עשר כי מדי חדש בחדשו יתן את ריו ועלה העץ לתרות הגוים׃ וכל חרם לא יהיה עוד וכא האלהים והשה יהיה בה ועבדיו ישרתהו׃ והמה יראו את ניו ושמו על מצחותם׃ ולילה לא יהיה עוד ולא יצטרכו עוד לאור נר ולאור שמש כי יהוה אלהים הוא יאיר להם וימלכו עד עולמי עולמים׃