18 – מורי שקר

והנחש היה ערום מכל חית השדה אשר עשה יהוה אלהים ויאמר אל האשה א כי אמר אלהים לא תאכלו מכל עץ הגן׃ ותאמר האשה אל הנחש מרי עץ הגן נאכל׃ ומרי העץ אשר בתוך הגן אמר אלהים לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו ן תמתון׃ ויאמר הנחש אל האשה לא מות תמתון׃ כי ידע אלהים כי ביום אכלכם ממנו ונקחו עיניכם והייתם כאלהים ידעי טוב ורע׃

ויאמר יהוה אלהים לאשה מה זאת עשית ותאמר האשה הנחש השיאני ואכל׃ ויאמר יהוה אלהים אל הנחש כי עשית זאת ארור אתה מכל הבהמה ומכל חית השדה על גחנך תלך וער תאכל כל ימי חייך׃ ואיבה אשית בינך ובין האשה ובין זרעך ובין זרעה הוא ישוך ראש ואתה תשונו עקב׃

לא תשתחוה להם ולא תעבדם כי אנכי יהוה אלהיך אל קנא קד עון אבת על בנים על שלשים ועל רבעים לשנאי׃ ועשה חד לאלים לאהבי ולשמרי מצותי׃

לא תשא שמע שוא אל תשת ידך עם רשע להית עד חמ׃ לא תהיה אחרי רבים לרעת ולא תענה על רב לנטת אחרי רבים להטת׃

לא תגנבו ולא תכחשו ולא תשקרו איש בעמיתו׃

לא תלך רכיל בעמיך לא תעמד על דם רעך אני יהוה׃ לא תשנא את אחיך בלבבך הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא׃

לא איש אל ויכזב ובן אדם ויתנחם ההוא אמר ולא יעשה ודבר ולא יקימנה׃

עיניכם הראת את אשר עשה יהוה בבעל עור כי כל האיש אשר הלך אחרי בעל עור השמידו יהוה אלהיך מקרבך׃

ושמרתם לעשות כאשר צוה יהוה אלהיכם אתכם לא תרו ימין ושמאל׃

וזכרת את כל הדרך אשר הליכך יהוה אלהיך זה ארבעים שנה במדבר למען ענתך לנתך לדעת את אשר בלבבך התשמר מצותו אם לא׃ ויענך וירעבך ויאכלך את המן אשר לא ידעת ולא ידעון אבתיך למען הודעך כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא י יהוה יחיה האדם׃

וידעת עם לבבך כי כאשר ייר איש את בנו יהוה אלהיך מירך׃ ושמרת את מצות יהוה אלהיך ללכת בדרכיו וליראה אתו׃

השמרו לכם ן יתה לבבכם ורתם ועבדתם אלהים אחרים והשתחויתם להם׃

את כל הדבר אשר אנכי מצוה אתכם אתו תשמרו לעשות לא ת עליו ולא תגרע ממנו׃

כי יקום בקרבך נביא או חלם חלום ונתן אליך אות או מות׃ ובא האות והמות אשר דבר אליך לאמר נלכה אחרי אלהים אחרים אשר לא ידעתם ונעבדם׃ לא תשמע אל דברי הנביא ההוא או אל חולם החלום ההוא כי מנה יהוה אלהיכם אתכם לדעת הישכם אהבים את יהוה אלהיכם בכל לבבכם ובכל נשכם׃

אך הנביא אשר יזיד לדבר דבר בשמי את אשר לא צויתיו לדבר ואשר ידבר בשם אלהים אחרים ומת הנביא ההוא׃

וכי תאמר בלבבך איכה נדע את הדבר אשר לא דברו יהוה׃ אשר ידבר הנביא בשם יהוה ולא יהיה הדבר ולא יבוא הוא הדבר אשר לא דברו יהוה בזדון דברו הנביא לא תגור ממנו׃

כי חטאת קם מרי ואון ותרים הצר יען מאת את דבר יהוה וימאך ממלך׃

ויצא הרוח ויעמד לני יהוה ויאמר אני אתנו ויאמר יהוה אליו במה׃ ויאמר אצא והייתי רוח שקר בי כל נביאיו ויאמר תתה וגם תוכל צא ועשה כן׃ ועתה הנה נתן יהוה רוח שקר בי כל נביאיך אלה ויהוה דבר עליך רעה׃

ויצא הרוח ויעמד לני יהוה ויאמר אני אתנו ויאמר יהוה אליו במה׃ ויאמר אצא והייתי לרוח שקר בי כל נביאיו ויאמר תתה וגם תוכל צא ועשה כן׃ ועתה הנה נתן יהוה רוח שקר בי נביאיך אלה ויהוה דבר עליך רעה׃

וישלח יהוה אלהי אבותיהם עליהם ביד מלאכיו השכם ושלוח כי חמל על עמו ועל מעונו׃ ויהיו מלעבים במלאכי האלהים ובוזים דבריו ומתעתעים בנבאיו עד עלות חמת יהוה בעמו עד לאין מרא׃

ואולם אתם טלי שקר ראי אלל כלכם׃

למה רגשו גוים ולאמים יהגו ריק׃ יתיצבו מלכי ארץ ורוזנים נודו יחד על יהוה ועל משיחו׃ ננתקה את מורותימו ונשליכה ממנו עבתימו׃ יושב בשמים ישחק אדני ילעג למו׃

תאבד דברי כזב איש דמים ומרמה יתעב יהוה׃

כי אין ביהו נכונה קרבם הוות קבר תוח גרונם לשונם יחליקון׃

למנצח לדוד אמר נבל בלבו אין אלהים השחיתו התעיבו עלילה אין עשה טוב׃ יהוה משמים השקי על בני אדם לראות היש משכיל דרש את אלהים׃ הכל ר יחדו נאלחו אין עשה טוב אין גם אחד׃

תאלמנה שתי שקר הדברות על צדיק עתק בגאוה ובוז׃

נצר לשונך מרע ושתיך מדבר מרמה׃

ולרשע אמר אלהים מה לך לר חקי ותשא בריתי עלי יך׃ ואתה שנאת מור ותשלך דברי אחריך׃

הוות תחשב לשונך כתער מלטש עשה רמיה׃ אהבת רע מטוב שקר מדבר צדק לה׃ אהבת כל דברי בלע לשון מרמה׃ גם אל יתצך לנצח יחתך ויחך מאהל ושרשך מארץ חיים לה׃

חלקו מחמאת יו וקרב לבו רכו דבריו משמן והמה תחות׃

חטאת ימו דבר שתימו וילכדו בגאונם ומאלה ומכחש ירו׃

לא ישב בקרב ביתי עשה רמיה דבר שקרים לא יכון לנגד עיני׃

לית כל שוגים מחקיך כי שקר תרמיתם׃

שקר שנאתי ואתעבה תורתך אהבתי׃

יראת יהוה ראשית דעת חכמה ומור אוילים בזו׃

עד מתי תים תאהבו תי ולצים לצון חמדו להם וכילים ישנאו דעת׃ תשובו לתוכחתי הנה אביעה לכם רוחי אודיעה דברי אתכם׃

בטח אל יהוה בכל לבך ואל בינתך אל תשען׃ בכל דרכיך דעהו והוא יישר ארחתיך׃ אל תהי חכם בעיניך ירא את יהוה וור מרע׃

הר ממך עקשות ה ולזות שתים הרחק ממך׃

עיניך לנכח יביטו ועעיך יישרו נגדך׃ ל מעגל רגלך וכל דרכיך יכנו׃ אל תט ימין ושמאול הר רגלך מרע׃

שש הנה שנא יהוה ושבע תועבות נשו׃ עינים רמות לשון שקר וידים שכות דם נקי׃ לב חרש מחשבות און רגלים ממהרות לרוץ לרעה׃ ייח כזבים עד שקר ומשלח מדנים בין אחים׃

יר לץ לקח לו קלון ומוכיח לרשע מומו׃ אל תוכח לץ ן ישנאך הוכח לחכם ויאהבך׃ תן לחכם ויחכם עוד הודע לצדיק ויו לקח׃

תחלת חכמה יראת יהוה ודעת קדשים בינה׃

שת אמת תכון לעד ועד ארגיעה לשון שקר׃

תועבת יהוה שתי שקר ועשי אמונה רצונו׃

עד אמונים לא יכזב וייח כזבים עד שקר׃ בקש לץ חכמה ואין ודעת לנבון נקל׃ לך מנגד לאיש כיל ובל ידעת שתי דעת׃

מציל נשות עד אמת ויח כזבים מרמה׃

לא יאהב לץ הוכח לו אל חכמים לא ילך׃

מרע מקשיב על שת און שקר מזין על לשון הות׃

עד שקרים לא ינקה וייח כזבים לא ימלט׃

עד שקרים לא ינקה וייח כזבים יאבד׃

גרש לץ ויצא מדון וישבת דין וקלון׃

אל תהי עד חנם ברעך והתית בשתיך׃

טובה תוכחת מגלה מאהבה מתרת׃ נאמנים צעי אוהב ונעתרות נשיקות שונא׃

משל מקשיב על דבר שקר כל משרתיו רשעים׃

כל אמרת אלוה צרוה מגן הוא לחים בו׃ אל תו על דבריו ן יוכיח בך ונכזבת׃

טוב שם משמן טוב ויום המות מיום הולדו׃

שמעו שמים והאזיני ארץ כי יהוה דבר בנים גדלתי ורוממתי והם שעו בי׃ ידע שור קנהו וחמור אבו בעליו ישראל לא ידע עמי לא התבונן׃ הוי גוי חטא עם כבד עון זרע מרעים בנים משחיתים עזבו את יהוה נאצו את קדוש ישראל נזרו אחור׃ על מה תכו עוד תויו רה כל ראש לחלי וכל לבב דוי׃

ושבר שעים וחטאים יחדו ועזבי יהוה יכלו׃

הוי האמרים לרע טוב ולטוב רע שמים חשך לאור ואור לחשך שמים מר למתוק ומתוק למר׃ הוי חכמים בעיניהם ונגד ניהם נבנים׃

את יהוה צבאות אתו תקדישו והוא מוראכם והוא מערצכם׃ והיה למקדש ולאבן נג ולצור מכשול לשני בתי ישראל לח ולמוקש ליושב ירושלם׃

לתורה ולתעודה אם לא יאמרו כדבר הזה אשר אין לו שחר׃

איך נלת משמים הילל בן שחר נגדעת לארץ חולש על גוים׃ ואתה אמרת בלבבך השמים אעלה ממעל לכוכבי אל ארים כאי ואשב בהר מועד בירכתי צון׃ אעלה על במתי עב אדמה לעליון׃ אך אל שאול תורד אל ירכתי בור׃ ראיך אליך ישגיחו אליך יתבוננו הזה האיש מרגיז הארץ מרעיש ממלכות׃

ונבקה רוח מצרים בקרבו ועצתו אבלע ודרשו אל האלילים ואל האטים ואל האבות ואל הידענים׃

וגם אלה ביין שגו ובשכר תעו כהן ונביא שגו בשכר נבלעו מן היין תעו מן השכר שגו בראה קו ליליה׃

ויאמר אדני יען כי נגש העם הזה ביו ובשתיו כבדוני ולבו רחק ממני ותהי יראתם אתי מצות אנשים מלמדה׃

הככם אם כחמר היצר יחשב כי יאמר מעשה לעשהו לא עשני ויצר אמר ליוצרו לא הבין׃

וידעו תעי רוח בינה ורוגנים ילמדו לקח׃

כי עם מרי הוא בנים כחשים בנים לא אבו שמוע תורת יהוה׃

אשר אמרו לראים לא תראו ולחזים לא תחזו לנו נכחות דברו לנו חלקות חזו מהתלות׃ ורו מני דרך הטו מני ארח השביתו מנינו את קדוש ישראל׃ לכן כה אמר קדוש ישראל יען מאכם בדבר הזה ותבטחו בעשק ונלוז ותשענו עליו׃ לכן יהיה לכם העון הזה כרץ נל נבעה בחומה נשגבה אשר תאם לתע יבוא שברה׃

מר אתות בדים וקמים יהולל משיב חכמים אחור ודעתם ישכל׃

צו עורים כלם לא ידעו כלם כלבים אלמים לא יוכלו לנבח הזים שכבים אהבי לנום׃ והכלבים עזי נש לא ידעו שבעה והמה רעים לא ידעו הבין כלם לדרכם נו איש לבצעו מקצהו׃

על מי תתענגו על מי תרחיבו ה תאריכו לשון הלוא אתם ילדי שע זרע שקר׃

כי בגוד בגדו בי בית ישראל ובית יהודה נאם יהוה׃ כחשו ביהוה ויאמרו לא הוא ולא תבוא עלינו רעה וחרב ורעב לוא נראה׃ והנביאים יהיו לרוח והדבר אין בהם כה יעשה להם׃

שמה ושערורה נהיתה בארץ׃ הנביאים נבאו בשקר והכהנים ירדו על ידיהם ועמי אהבו כן ומה תעשו לאחריתה׃

כי מקטנם ועד גדולם כלו בוצע בצע ומנביא ועד כהן כלו עשה שקר׃ ויראו את שבר עמי על נקלה לאמר שלום שלום ואין שלום׃

ואיש ברעהו יהתלו ואמת לא ידברו למדו לשונם דבר שקר העוה נלאו׃ שבתך בתוך מרמה במרמה מאנו דעת אותי נאם יהוה׃

חץ שוחט לשונם מרמה דבר ביו שלום את רעהו ידבר ובקרבו ישים ארבו׃

ויאמר יהוה אלי שקר הנבאים נבאים בשמי לא שלחתים ולא צויתים ולא דברתי אליהם חזון שקר וקם ואלול ותרמות לבם המה מתנבאים לכם׃ לכן כה אמר יהוה על הנבאים הנבאים בשמי ואני לא שלחתים והמה אמרים חרב ורעב לא יהיה בארץ הזאת בחרב וברעב יתמו הנבאים ההמה׃

כה אמר יהוה ארור הגבר אשר יבטח באדם ושם בשר זרעו ומן יהוה יור לבו׃

עקב הלב מכל ואנש הוא מי ידענו׃ אני יהוה חקר לב בחן כליות ולתת לאיש כדרכו כרי מעלליו׃

לנבאים נשבר לבי בקרבי רחו כל עצמותי הייתי כאיש שכור וכגבר עברו יין מני יהוה ומני דברי קדשו׃

כי גם נביא גם כהן חנו גם בביתי מצאתי רעתם נאם יהוה׃ לכן יהיה דרכם להם כחלקלקות באלה ידחו ונלו בה כי אביא עליהם רעה שנת קדתם נאם יהוה׃

ובנבאי ירושלם ראיתי שערורה נאו והלך בשקר וחזקו ידי מרעים לבלתי שבו איש מרעתו היו לי כלם כדם וישביה כעמרה׃ לכן כה אמר יהוה צבאות על הנבאים הנני מאכיל אותם לענה והשקתים מי ראש כי מאת נביאי ירושלם יצאה חנה לכל הארץ׃

כה אמר יהוה צבאות אל תשמעו על דברי הנבאים הנבאים לכם מהבלים המה אתכם חזון לבם ידברו לא מי יהוה׃ אמרים אמור למנאצי דבר יהוה שלום יהיה לכם וכל הלך בשררות לבו אמרו לא תבוא עליכם רעה׃

לא ישוב א יהוה עד עשתו ועד הקימו מזמות לבו באחרית הימים תתבוננו בה בינה׃ לא שלחתי את הנבאים והם רצו לא דברתי אליהם והם נבאו׃

שמעתי את אשר אמרו הנבאים הנבאים בשמי שקר לאמר חלמתי חלמתי׃ עד מתי היש בלב הנבאים נבאי השקר ונביאי תרמת לבם׃ החשבים להשכיח את עמי שמי בחלומתם אשר ירו איש לרעהו כאשר שכחו אבותם את שמי בבעל׃ הנביא אשר אתו חלום יר חלום ואשר דברי אתו ידבר דברי אמת מה לתבן את הבר נאם יהוה׃ הלוא כה דברי כאש נאם יהוה וכטיש יצץ לע׃

הנני על הנביאם נאם יהוה הלקחים לשונם וינאמו נאם׃ הנני על נבאי חלמות שקר נאם יהוה וירום ויתעו את עמי בשקריהם ובחזותם ואנכי לא שלחתים ולא צויתים והועיל לא יועילו לעם הזה נאם יהוה׃

והנביא והכהן והעם אשר יאמר משא יהוה וקדתי על האיש ההוא ועל ביתו׃ כה תאמרו איש על רעהו ואיש אל אחיו מה ענה יהוה ומה דבר יהוה׃ ומשא יהוה לא תזכרו עוד כי המשא יהיה לאיש דברו והכתם את דברי אלהים חיים יהוה צבאות אלהינו׃

ואם משא יהוה תאמרו לכן כה אמר יהוה יען אמרכם את הדבר הזה משא יהוה ואשלח אליכם לאמר לא תאמרו משא יהוה׃ לכן הנני ונשיתי אתכם נשא ונטשתי אתכם ואת העיר אשר נתתי לכם ולאבותיכם מעל ני׃ ונתתי עליכם חרת עולם וכלמות עולם אשר לא תשכח׃

ואתם אל תשמעו אל נביאיכם ואל קמיכם ואל חלמתיכם ואל ענניכם ואל כשיכם אשר הם אמרים אליכם לאמר לא תעבדו את מלך בבל׃ כי שקר הם נבאים לכם למען הרחיק אתכם מעל אדמתכם והדחתי אתכם ואבדתם׃

ואל תשמעו אל דברי הנבאים האמרים אליכם לאמר לא תעבדו את מלך בבל כי שקר הם נבאים לכם׃ כי לא שלחתים נאם יהוה והם נבאים בשמי לשקר למען הדיחי אתכם ואבדתם אתם והנבאים הנבאים לכם׃ ואל הכהנים ואל כל העם הזה דברתי לאמר כה אמר יהוה אל תשמעו אל דברי נביאיכם הנבאים לכם לאמר הנה כלי בית יהוה מושבים מבבלה עתה מהרה כי שקר המה נבאים לכם׃

כי כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל אל ישיאו לכם נביאיכם אשר בקרבכם וקמיכם ואל תשמעו אל חלמתיכם אשר אתם מחלמים׃ כי בשקר הם נבאים לכם בשמי לא שלחתים נאם יהוה׃

צאן אבדות היה עמי רעיהם התעום הרים שובבים מהר אל גבעה הלכו שכחו רבצם׃

באמרי לרשע מות תמות ולא הזהרתו ולא דברת להזהיר רשע מדרכו הרשעה לחיתו הוא רשע בעונו ימות ודמו מידך אבקש׃ ואתה כי הזהרת רשע ולא שב מרשעו ומדרכו הרשעה הוא בעונו ימות ואתה את נשך הצלת׃ ובשוב צדיק מצדקו ועשה עול ונתתי מכשול לניו הוא ימות כי לא הזהרתו בחטאתו ימות ולא תזכרן צדקתו אשר עשה ודמו מידך אבקש׃ ואתה כי הזהרתו צדיק לבלתי חטא צדיק והוא לא חטא חיו יחיה כי נזהר ואתה את נשך הצלת׃

כי לא יהיה עוד כל חזון שוא ומקם חלק בתוך בית ישראל׃

ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ בן אדם הנבא אל נביאי ישראל הנבאים ואמרת לנביאי מלבם שמעו דבר יהוה׃ כה אמר אדני יהוה הוי על הנביאים הנבלים אשר הלכים אחר רוחם ולבלתי ראו׃

כשעלים בחרבות נביאיך ישראל היו׃ לא עליתם ברצות ותגדרו גדר על בית ישראל לעמד במלחמה ביום יהוה׃ חזו שוא וקם כזב האמרים נאם יהוה ויהוה לא שלחם ויחלו לקים דבר׃ הלוא מחזה שוא חזיתם ומקם כזב אמרתם ואמרים נאם יהוה ואני לא דברתי׃

לכן כה אמר אדני יהוה יען דברכם שוא וחזיתם כזב לכן הנני אליכם נאם אדני יהוה׃

והיתה ידי אל הנביאים החזים שוא והקמים כזב בוד עמי לא יהיו ובכתב בית ישראל לא יכתבו ואל אדמת ישראל לא יבאו וידעתם כי אני אדני יהוה׃ יען וביען הטעו את עמי לאמר שלום ואין שלום והוא בנה חיץ והנם טחים אתו תל׃ אמר אל טחי תל ויל היה גשם שוט ואתנה אבני אלגביש תלנה ורוח ערות תבקע׃ והנה נל הקיר הלוא יאמר אליכם איה הטיח אשר טחתם׃ לכן כה אמר אדני יהוה ובקעתי רוח ערות בחמתי וגשם שט באי יהיה ואבני אלגביש בחמה לכלה׃ והרתי את הקיר אשר טחתם תל והגעתיהו אל הארץ ונגלה ידו ונלה וכליתם בתוכה וידעתם כי אני יהוה׃ וכליתי את חמתי בקיר ובטחים אתו תל ואמר לכם אין הקיר ואין הטחים אתו׃ נביאי ישראל הנבאים אל ירושלם והחזים לה חזון שלם ואין שלם נאם אדני יהוה׃

ואתה בן אדם שים ניך אל בנות עמך המתנבאות מלבהן והנבא עליהן׃

יען הכאות לב צדיק שקר ואני לא הכאבתיו ולחזק ידי רשע לבלתי שוב מדרכו הרע להחיתו׃ לכן שוא לא תחזינה וקם לא תקמנה עוד והצלתי את עמי מידכן וידעתן כי אני יהוה׃

ונביאיה טחו להם תל חזים שוא וקמים להם כזב אמרים כה אמר אדני יהוה ויהוה לא דבר׃

לכן כה אמר אדני יהוה יען תתך את לבבך כלב אלהים׃ לכן הנני מביא עליך זרים עריצי גוים והריקו חרבותם על יי חכמתך וחללו יעתך׃

וראה את החרב באה על הארץ ותקע בשור והזהיר את העם׃ ושמע השמע את קול השור ולא נזהר ותבוא חרב ותקחהו דמו בראשו יהיה׃ את קול השור שמע ולא נזהר דמו בו יהיה והוא נזהר נשו מלט׃ והצה כי יראה את החרב באה ולא תקע בשור והעם לא נזהר ותבוא חרב ותקח מהם נש הוא בעונו נלקח ודמו מיד הצה אדרש׃

ואתה בן אדם צה נתתיך לבית ישראל ושמעת מי דבר והזהרת אתם ממני׃ באמרי לרשע רשע מות תמות ולא דברת להזהיר רשע מדרכו הוא רשע בעונו ימות ודמו מידך אבקש׃ ואתה כי הזהרת רשע מדרכו לשוב ממנה ולא שב מדרכו הוא בעונו ימות ואתה נשך הצלת׃

ובאמרי לרשע מות תמות ושב מחטאתו ועשה משט וצדקה׃ חבל ישיב רשע גזלה ישלם בחקות החיים הלך לבלתי עשות עול חיו יחיה לא ימות׃

ואמרו בני עמך לא יתכן דרך אדני והמה דרכם לא יתכן׃ בשוב צדיק מצדקתו ועשה עול ומת בהם׃ ובשוב רשע מרשעתו ועשה משט וצדקה עליהם הוא יחיה׃ ואמרתם לא יתכן דרך אדני איש כדרכיו אשוט אתכם בית ישראל׃

בן אדם הנבא על רועי ישראל הנבא ואמרת אליהם לרעים כה אמר אדני יהוה הוי רעי ישראל אשר היו רעים אותם הלוא הצאן ירעו הרעים׃ את החלב תאכלו ואת הצמר תלבשו הבריאה תזבחו הצאן לא תרעו׃ את הנחלות לא חזקתם ואת החולה לא ראתם ולנשברת לא חבשתם ואת הנדחת לא השבתם ואת האבדת לא בקשתם ובחזקה רדיתם אתם וברך׃ ותוצינה מבלי רעה ותהיינה לאכלה לכל חית השדה ותוצינה׃ ישגו צאני בכל ההרים ועל כל גבעה רמה ועל כל ני הארץ נצו צאני ואין דורש ואין מבקש׃

חי אני נאם אדני יהוה אם לא יען היות צאני לבז ותהיינה צאני לאכלה לכל חית השדה מאין רעה ולא דרשו רעי את צאני וירעו הרעים אותם ואת צאני לא רעו׃ לכן הרעים שמעו דבר יהוה׃ כה אמר אדני יהוה הנני אל הרעים ודרשתי את צאני מידם והשבתים מרעות צאן ולא ירעו עוד הרעים אותם והצלתי צאני מיהם ולא תהיין להם לאכלה׃

ואתנה צאני כה אמר אדני יהוה הנני שט בין שה לשה לאילים ולעתודים׃

לכן כה אמר אדני יהוה אליהם הנני אני ושטתי בין שה בריה ובין שה רזה׃ יען בצד ובכת תהדו ובקרניכם תנגחו כל הנחלות עד אשר היצותם אותנה אל החוצה׃ והושעתי לצאני ולא תהיינה עוד לבז ושטתי בין שה לשה׃

ותגדילו עלי ביכם והעתרתם עלי דבריכם אני שמעתי׃

נדמו עמי מבלי הדעת כי אתה הדעת מאת ואמאאך מכהן לי ותשכח תורת אלהיך אשכח בניך גם אני׃

עמי בעצו ישאל ומקלו יגיד לו כי רוח זנונים התעה ויזנו מתחת אלהיהם׃

כה אמר יהוה על הנביאים המתעים את עמי הנשכים בשניהם וקראו שלום ואשר לא יתן על יהם וקדשו עליו מלחמה׃ לכן לילה לכם מחזון וחשכה לכם מקם ובאה השמש על הנביאים וקדר עליהם היום׃ ובשו החזים וחרו הקמים ועטו על שם כלם כי אין מענה אלהים׃

ראשיה בשחד ישטו וכהניה במחיר יורו ונביאיה בכ יקמו ועל יהוה ישענו לאמר הלוא יהוה בקרבנו לא תבוא עלינו רעה׃

אלה הדברים אשר תעשו דברו אמת איש את רעהו אמת ומשט שלום שטו בשעריכם׃ ואיש את רעת רעהו אל תחשבו בלבבכם ושבעת שקר אל תאהבו כי את כל אלה אשר שנאתי נאם יהוה׃

כי התרים דברו און והקומים חזו שקר וחלמות השוא ידברו הבל ינחמון על כן נעו כמו צאן יענו כי אין רעה׃

הוי רעי האליל עזבי הצאן חרב על זרועו ועל עין ימינו זרעו יבוש תיבש ועין ימינו כהה תכהה׃

והיה ביום ההוא נאם יהוה צבאות אכרית את שמות העצבים מן הארץ ולא יזכרו עוד וגם את הנביאים ואת רוח הטמאה אעביר מן הארץ׃ והיה כי ינבא איש עוד ואמרו אליו אביו ואמו ילדיו לא תחיה כי שקר דברת בשם יהוה ודקרהו אביהו ואמו ילדיו בהנבאו׃ והיה ביום ההוא יבשו הנביאים איש מחזינו בהנבאתו ולא ילבשו אדרת שער למען כחש׃ ואמר לא נביא אנכי איש עבד אדמה אנכי כי אדם הקנני מנעורי׃

כי שתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מיהו כי מלאך יהוה צבאות הוא׃ ואתם רתם מן הדרך הכשלתם רבים בתורה שחתם ברית הלוי אמר יהוה צבאות׃ וגם אני נתתי אתכם נבזים ושלים לכל העם כי אשר אינכם שמרים את דרכי ונשאים נים בתורה׃

אשרי הנרדים על דבר הצדקה כי להם מלכות השמים׃ אשריכם אם יחרו וירדו אתכם וידברו בשקר עליכם כל רע בעבורי׃ שמחו וגילו כי שכרכם רב בשמים כי כן רדו את הנביאים אשר היו לניכם׃

אל תחשבו כי באתי להר את התורה או את דברי הנביאים לא באתי להר כי אם למלאת׃ כי אמן אמר אני לכם עד כי יעברו השמים והארץ לא תעבר יוד אחת או קוץ אחד מן התורה עד אשר יעשה הכל׃ לכן מי אשר יר אחת מן המצות הקטנות האלה וכן ילמד את בני האדם קטון יקרא במלכות השמים ואשר יעשה וילמד אותן הוא גדול יקרא במלכות השמים׃

ולמה זה אתה ראה את הקם בעין אחיך ואת הקורה אשר בעינך לא תביט׃ ואיך תאמר אל אחיך הניחה לי ואירה את הקם מעינך והנה הקורה בעינך׃ החנ הר בראשונה את הקורה מעינך ואחרי כן ראה תראה להיר את הקם מעין אחיך׃ אל תתנו את הקדש לכלבים ואל תשליכו ניניכם לני החזירים ן ירמום ברגליהם ונו וטרו אתכם׃

באו בתח הצר כי רחב התח ומרוח הדרך המביא לאבדון ורבים אשר יבאו בו׃ ומה צר התח ומוצק הדרך המביא לחיים ומעטים הם אשר ימצאוהו׃

השמרו לכם מנביאי השקר הבאים אליכם בלבוש כבשים ובקרבם זאבים טרים המה׃

וכל עץ אשר לא יעשה רי טוב יגדע וישלך באש׃ לכן ברים תכירו אותם׃

לא כל האמר לי אדני אדני יבוא אל מלכות השמים כי אם העשה רצון אבי שבשמים׃ והיה ביום ההוא יאמרו רבים אלי אדנינו אדנינו הלא בשמך נבאנו ובשמך גרשנו שדים ובשמך עשינו גבורות רבות׃ אז אענה בם לאמר מעולם לא ידעתי אתכם ורו ממני עלי האון׃

וכל אשר ידבר דבר חרה על בן האדם ילח לו והמחר את רוח הקדש לא ילח לו לא בעולם הזה ולא בעולם הבא׃

על כן במשלים אדבר אליהם כי בראתם לא יראו ובשמעם לא ישמעו א לא יבינו׃ ותקים בהם נבואת ישעיהו האמרת שמעו שמוע ואל תבינו וראו ראו ואל תדעו׃

לכן אתם שמעו נא את משל הזורע׃ כל איש שמע את דבר המלכות ולא יבינהו ובא הרע וחט את הזרוע בלבבו הוא הנזרע על יד הדרך׃ והנזרע על הלע הוא השמע את הדבר וימהר ויקחנו בשמחה׃ אך אין לו שרש תחתיו ורק לשעה יעמד ובהיות צרה ורדיה על אדות הדבר מיד נכשל׃ והנזרע בין הקצים הוא השמע את הדבר ודאגת העולם הזה ומרמת העשר ימעכו את הדבר ורי לא יהיה לו׃ והנזרע על האדמה הטובה הוא השמע את הדבר ומבין אתו א יעשה רי ונתן זה מאה שערים וזה ששים וזה שלשים׃

ויען ויאמר אליהם מדוע גם אתם עברים את מצות אלהים בעבור קבלתכם׃

העם הזה נגש ביו ובשתיו כבדוני ולבו רחק ממני׃ ותהו יראתם אתי מצות אנשים מלמדים׃

ויען ויאמר כל מטע אשר לא נטע אבי שבשמים עקור יעקר׃ הניחו אותם מנהלים עורים המה לעורים וכי יוליך עור את העור ונלו שניהם בתוך הבור׃

איך לא תבינו כי לא על הלחם אמרתי אליכם השמרו לכם משאר הרושים והצדוקים׃ אז הבינו כי לא אמר להשמר משאר הלחם כי אם מלמוד הרושים והצדוקים׃

וין ויאמר לטרו ור מעלי השטן למכשול אתה לי כי אין לבך לדברי אלהים כי אם לדברי בני אדם׃

וכי יחטא לך אחיך לך והוכחת אותו בינך ובינו לבדו ואם ישמע אליך קנית לך אחיך׃ ואם לא ישמע קח עמך עוד אחד או שנים למען על י שנים או שלשה עדים יקום כל דבר׃ ואם לא ישמע אליהם הגד אל הקהל ואם לא ישמע גם אל הקהל והיה לך כגוי וכמוכ׃

וישוע ידע את רשעתם ויאמר החנים מה תנוני׃

אז ידבר ישוע אל המון העם ואל תלמידיו לאמר׃ על כא משה ישבו הורים והרושים׃ לכן כל אשר יאמרו לכם תשמרו לעשות אך כמעשיהם לא תעשו כי אמרים הם ואינם עשים׃ כי ארים משאת כבדים ועמים על שכם האנשים ולא יאבו להניעם א באצבעם׃ ועשים את כל מעשיהם להראות בהם לבני אדם כי מרחיבים את תליהם ומגדילים את ציציותיהם׃

ואהבים את הבת הראש בעודות ואת מושבי הראש בבתי הכניות׃ ואת שאלות שלומם בשוקים ואת אשר יקראו להם בני האדם רבי רבי׃ אולם אתם אל תקראו רבי כי אחד הוא רבכם המשיח ואתם אחים כלכם׃ ואל תקראו אב לאיש מכם על האדמה כי אחד הוא אביכם אשר בשמים׃ גם אל תקראו מנהיגים כי אחד הוא מנהיגכם המשיח׃ והגדול בכם יהי לכם למשרת׃ כל המרומם את עצמו ישל והמשיל את עצמו ירומם׃

אך אוי לכם הורים והרושים החנים כי גרים אתם לני האדם את מלכות השמים הן אתם לא תבאו בה ואת הבאים לא תניחו לבוא׃ אוי לכם הורים והרושים החנים כי בלעים אתם את בתי האלמנות ומאריכים בתלה למראה עין תחת זאת משט על יתר תקחו׃ אוי לכם הורים והרושים החנים כי ובבים אתם בים וביבשה למען גיר גר אחד וכי יתגיר תעשו אותו לבן גיהנם כלים יותר מכם׃

אוי לכם הורים והרושים החנים כי מעשרים אתם את המנתא ואת השבת ואת הכמן ותניחו את החמורות בתורה את המשט ואת החד ואת האמונה והיה לכם לעשות את אלה ולא להניח גם את אלה׃ מנהלים עורים המננים את היתוש ובלעים את הגמל׃ אוי לכם הורים והרושים החנים כי מטהרים אתם ני הכו והקערה מחוץ ותוכן מלא גזל וריצות׃ רוש עור טהר בראשונה את תוך הכו למען תטהר גם מחוץ׃ אוי לכם הורים והרושים החנים כי דמים אתם לקברים המידים הנראים נאים מחוץ ותוכם מלא עצמות מתים וכל טמאה׃ ככה גם אתם מחוץ נראים כצדיקים אל בני אדם ותוככם מלא חנה ואון׃

אוי לכם הורים והרושים החנים כי בונים אתם את קברי הנביאים ותיו את מצבות קברות הצדיקים׃ ואמרתם אם היינו בימי אבותינו לא היתה ידנו עמהם לשך דם הנביאים׃ ובכן תעידו על נשכם כי בנים אתם לרוצחי הנביאים׃ א אתם מלאו את אבותיכם׃ נחשים אתם ילדי הצעונים איכה תמלטו מדין גיהנם׃ לכן הנני שלח לכם נביאים וחכמים וורים ומהם תהרגו ותצלבו ומהם תכו בשוטים בבתי כניותיכם ותרדום מעיר לעיר׃ למען יבא עליכם כל דם נקי הנשך בארץ מדם הבל הצדיק עד דם זכריה בן ברכיה אשר רצחתם אותו בין ההיכל ולמזבח׃

ויען ישוע ויאמר להם ראו ן יתעה אתכם איש׃ כי רבים יבאו בשמי לאמר אני הוא המשיח והתעו רבים׃

ואז יכשלו רבים ומרו איש את רעהו ושנאו איש את אחיו׃ ונביאי שקר רבים יקומו והתעו רבים׃ ומני אשר ירבה הרשע תוג אהבת רבים׃

כי יקומו משיחי שקר ונביאי שקר ויתנו אתות גדלות ומותים למען התעות א את הבחירים אם יוכלו׃ הנה מראש הגדתי לכם׃

השמים והארץ יעברו ודברי לא יעברון׃

ויגש ישוע וידבר אליהם לאמר נתן לי כל שלטן בשמים ובארץ׃ לכו ועשו לתלמידים את כל הגוים וטבלתם אתם לשם האב והבן ורוח הקדש׃ ולמדתם אתם לשמר את כל אשר צויתי אתכם והנה אנכי אתכם כל הימים עד קץ העולם אמן׃

הזרע הוא זרע את הדבר׃ ואלה הם הנזרעים על יד הדרך אשר יזרע בם הדבר וכשמעם אותו מיד בא השטן וישא את הדבר הזרוע בלבבם׃ וכן הנזרעים על מקמות הלע הם השמעים את הדבר ומהר בשמחה יקחהו׃ אך אין להם שרש בקרבם ורק לשעה יעמדו ואחר כן בהיות צרה ורדיה על אדות הדבר מהרה יכשלו׃ והאחרים הנזרעים בין הקצים הם השמעים את הדבר׃ ודאגות העולם הזה ומרמת העשר ותאות שאר הדברים באות וממעכות את הדבר ורי לא יהיה לו׃ ואלה המזרעים על האדמה הטובה הם השמעים את הדבר ומקבלים אתו ועשים רי לשלשים שערים ולששים ולמאה׃

ויען ויאמר אליהם היטב נבא ישעיהו עליכם החנים ככתוב העם הזה בשתיו כבדוני ולבו רחק ממני׃ ותהו יראתם אתי מצות אנשים מלמדים׃

כי עזבתם את מצות אלהים לאחז בקבלת בני אדם טבילות כדים וכות וכאלה רבות אתם עשים׃ ויאמר אליהם מה יה עשיתם אשר בטלתם את מצות האלהים כדי שתשמרו את קבלתכם׃

כי יקומו משיחי שקר ונביאי שקר ונתנו אתות ומותים להתעות א את הבחירים אם יוכלו׃ ואתם ראו הנה מראש הגדתי לכם את כל׃

השמים והארץ יעברו ודברי לא יעברון׃

ויען אתו ישוע הן כתוב כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא י יהוה׃

אוי לכם אם כל האנשים משבחים אתכם כי כזאת עשו אבותיהם לנביאי השקר׃

וישא משלו ויאמר אליהם היוכל עור לנהל את העור הלא ילו שניהם אל החת׃ אין תלמיד נעלה על רבו ודי לכל תלמיד שלם להיות כרבו׃

וזה הוא המשל הזרע דבר אלהים הוא׃ ואשר על יד הדרך הם השמעים ואחר כן בא השטן ונשא את הדבר מלבם ן יאמינו ונושעו׃ ואשר על הלע הם המקבלים בשמחה את הדבר בשמעם ושרש אין להם רק לשעה מאמינים ובעת הניון יגו אחור׃ ואשר נל בין הקצים הם השמעים והוליכם להם וימכו בדאגות ובעשר ובתאות החיים ורי לא ישוו למו׃ ואשר באדמה הטובה הם השמרים בלב טוב וטהור את הדבר אשר שמעו ועשים רי בתוחלת׃

כי אין דבר נעלם אשר לא יגלה ואין גנוז אשר לא יודע ובא לאור׃ לכן ראו איך תשמעון כי כל אשר יש לו נתון ינתן לו וכל אשר אין לו גם את אשר הוא חשב להיות לו יקח ממנו׃

אבל נקל כי יעברו השמים והארץ מאשר יל קוץ אחד מן התורה׃

ויאמר ראו ן תתעו כי רבים יבאו בשמי לאמר אני הוא והעת קרובה ואתם אל תלכו אחריהם׃

השמים והארץ יעברו ודברי לא יעברון׃

והוא ישוע לא הקיד את עצמו בידם על אשר ידע את כלם׃ ולא הצטרך לעדות איש על האדם כי הוא ידע מה בקרב האדם׃

המאמין בו לא ידון ואשר לא יאמין בו כבר נדון כי לא האמין בשם בן האלהים היחיד׃ וזה הוא הדין כי האור בא אל העולם ובני האדם אהבו החשך מן האור כי רעים מעשיהם׃ כי כל על עולה ישנא את האור ולא יבא לאור ן יוכחו מעשיו׃

אולם תבוא שעה ועתה היא אשר עבדי אל האמתים ישתחוו לאב ברוח ובאמת כי במשתחוים כאלה חץ האב׃ האלהים רוח הוא והמשתחוים לו צריכים להשתחות ברוח ובאמת׃

ויען אתם ישוע ויאמר לקחי לא שלי הוא כי אם לאשר שלחני׃ האיש החץ לעשות רצונו ידע לקחי אם מאת אלהים הוא ואם מנשי אדבר׃

הלא משה נתן לכם את התורה ואין איש מכם עשה התורה מדוע תבקשו להרגני׃ ויען העם ויאמר שד בקרבך מי מבקש להרגך׃

אל תשטו למראה עין כי אם משט צדק שטו׃

וי ישוע וידבר אליהם לאמר אני אור העולם כל ההלך אחרי לא יתהלך בחשכה כי אור החיים יהיה לו׃

ויאמר ישוע אל היהודים המאמינים בו אם תעמדו בדברי באמת תלמידי אתם׃ וידעתם את האמת והאמת תשימכם לבני חורין׃

מדוע לא תבינו לשוני יען לא תוכלון לשמע את דברי׃ אתם מן אביכם השטן ולעשות את תאות אביכם חצתם הוא רוצח נש היה מראש ובאמת לא עמד כי אמת אין בו מדי דברי כזב משלו ידבר כי כזב הוא ואבי הכזב׃

אשר מאת האלהים הוא ישמע את דברי האלהים על כן אתם לא שמעתם כי אינכם מאת האלהים׃

ויאמר ישוע אני לדין באתי לעולם הזה למען יראו העורים והראים יכו בעורון׃ ואשר היו עמו מן הרושים שמעו דבריו ויאמרו אליו הגם אנחנו עורים׃ ויאמר אליהם אם עורים הייתם לא היה בכם חטא ועתה כי אמרתם קחים אנחנו חטאתכם תעמד׃

אמן אמן אני אמר לכם איש אשר לא יבוא דרך השער אל מכלא הצאן כי אם יעלה בדרך אחר גנב וריץ הוא׃ ואשר יבוא דרך השער הוא רעה הצאן׃ לו יתח שמר ה והצאן את קלו תשמענה והוא לצאנו בשם יקרא ויוציאם׃ ואחרי הוציאו את צאנו הוא יעבר לניהן והצאן הלכות אחריו כי ידעו את קולו׃ ואחרי זר לא תלכנה כי אם ינוו מניו כי את קול הזרים לא ידעו׃

והשכיר אשר לא רעה הוא והצאן לא לו הנה בראותו כי בא הזאב יעזב את הצאן ונ והזאב יחט וייץ את הצאן׃ השכיר ינו כי שכיר הוא ולא ידאג לצאן׃

רבים האתות אשר עשה לעיניהם ובכל זאת לא האמינו בו׃ למלאת דבר ישעיהו הנביא אשר אמר יהוה מי האמין לשמעתנו וזרוע יהוה על מי נגלתה׃ על כן לא יכלו להאמין כי עוד אמר ישעיהו׃ השע עיניהם והשמין לבבם ן יראו בעיניהם ולבבם יבין ושבו וראתי להם׃

ואיש אשר יבזני ולא יקח אמרי יש אחד אשר ידין אתו הדבר אשר דברתי הוא ידין אתו ביום האחרון׃

ויאמר אליו ישוע אנכי הנני הדרך והאמת והחיים לא יבא איש אל האב כי אם על ידי׃

אם אהבתם אתי את מצותי תשמרו׃

את רוח האמת אשר לא יכל העולם להשיגו באשר לא יראהו ולא ידעהו ואתם ידעתם אתו כי אתכם שכן הוא א יהיה בתוככם׃

והרקליט תוח הקדש אשר ישלחנו אבי בשמי הוא ילמדכם את כל ויזכירכם את כל אשר הגדתי לכם׃

ובבוא הרקליט אשר אשלחנו לכם מאת אבי רוח האמת היוצא מאת אבי הוא יעיד עלי׃

ורוח האמת בבאו הוא ידריך אתכם אל כל האמת כי לא ידבר מעצמו כי אם אשר ישמע ידבר והאתיות יגיד לכם׃

קדש אתם באמתך דברך אמת הוא׃

ויאמר טרו חנניה למה זה מלא השטן את לבבך לשקר ברוח הקדש ולהתיר ממחיר השדה׃ הלא שלך היה טרם המכרו וגם אחרי נמכר היה בידך ולמה שמת על לבבך הדבר הזה לא שקרת בבני אדם כי אם באלהים׃

קשי ער וערלי לב ואזנים ממרים הייתם תמיד ברוח הקדש כאבותיכם גם אתם׃

לכן שמרו את נשותיכם ואת כל העדר אשר הקים אתכם רוח הקדש לקידים בו לרעות את עדת האלהים אשר קנה לו בדם נשו׃

כי ידע אני אשר אחרי צאתי יבואו בתוככם זאבים עזים אשר לא יחוו על העדר׃ וגם מקרבכם יקומו אנשים דברי תהכות להטות אחריהם את התלמידים׃ על כן שקדו וזכרו כי שלש שנים יומם ולילה לא חדלתי לדבר על לב כל אחד מכם בדמעות׃

לקח את עיניהם למען ישובו מחשך לאור ומיד השטן אל האלהים וימצאו באמונתם בי את ליחת החטאים ואת הנחלה בתוך המקדשים׃

כי נגלה חרון אלהים מן השמים על כל רשעת בני אדם ועולתם אשר יעצרו את האמת בעולה׃

כי מהותו הנעלמה היא כחו הנצחי ואלהותו מעת נברא העולם תודע במעשים ותראה לבלתי היות להם להתנצל׃ יען בדעתם את האלהים לא כבדהו כאלהים וגם לא הודו לו כי אם הלכו אחרי ההבל במועצותיהם ויחשך לבם הנבער׃

ובאמרם חכמים אנחנו היו לכילים׃

אשר המירו אמת האלהים בכזב ויכבדו ויעבדו את הבריה תחת בראה המברך לעולמים אמן׃

כי לא שמעי התורה צדיקים לני האלהים כי אם עשי התורה הם יצדקו׃

חלילה אבל יהי האל הוא הנאמן וכל האדם כזב ככתוב למען תצדק בדברך תזכה בשטך׃

אין משכיל אין דרש את אלהים׃ הכל ר יחדו נאלחו אין עשה טוב אין גם אחד׃ קבר תוח גרונם לשונם יחליקון חמת עכשוב תחת שתימו׃

ובכן התורה היא קדושה והמצוה קדושה וישרה וטובה׃

אמת אני מדבר במשיח ולא אשק ודעתי מעידה לי ברוח הקדש׃

כי מעיד אני עליהם שיש להם קנאה לאלהים אך לא בדעת׃ כי את צדקת אלהים לא ידעו ויבקשו להקים את צדקתם ובעבור זאת לצדקת אלהים לא נכנעו׃ כי המשיח ו התורה לצדקה לכל המאמין בו׃

לכן האמונה באה מתוך השמועה והשמועה על ידי דבר אלהים׃

ככתוב נתן להם האלהים רוח תרדמה עינים לא לראות ואזנים לא לשמע עד היום הזה׃

ואת החלוש באמונה אותו קבלו ולא לדין את המחשבות׃

ואני מזהיר אתכם אחי לשום ניכם בעשי מחלקות ומכשולים לנגד הלקח אשר למדתם וורו מהם׃ כי אנשים אשר כאלה אינם עבדים את אדנינו ישוע המשיח כי אם את כרשם ובאמרי נעם ושת חלקות יתעו את לב התאים׃

כי אחרי אשר בחכמת האלהים לא ידע העולם את האלהים בחכמה היה רצון לניו להושיע בכלות הקריאה את המאמינים׃ כי היהודים שאלים להם אות והיונים מבקשים חכמה׃ ואנחנו משמיעים את המשיח הצלוב מכשול ליהודים וכלות ליונים׃ אבל למקראים הן מיהודים הן מיונים את המשיח אשר הוא גבורת אלהים וחכמת אלהים׃ יען כי כלות האל חכמה היא מאדם וחלשת האל חזקה היא מאדם׃

וגם אנכי בבאי אליכם אחי לא באתי בגאות הדבור והחכמה בהגידי לכם את עדות האלהים׃ כי לא חשבתי לדעת בתוככם דבר בלתי אם ישוע המשיח והוא הנצלב׃ ואהי אצלכם בחלשה וביראה ובחלחלה רבה׃ ודברי וקריאתי לא לתות באמרי חכמת בני אדם כי אם בתוכחת הרוח והגבורה׃ למען אשר לא תהיה אמונתכם בחכמת בני אדם כי אם בגבורת אלהים׃

אכן חכמה נדבר בין השלמים לא חכמת העולם הזה גם לא של שרי העולם הזה אשר יאבדו׃ כי אם בוד נדבר חכמת האלהים הנתרה אשר האלהים יעדה לכבודנו לני ימי העולם׃ אשר לא ידעה איש משרי העולם הזה כי לו ידעוה לא צלבו את אדון הכבוד׃

כי מי הוא בבני אדם הידע את אשר באדם בלתי אם רוח האדם אשר בקרבו כן גם לא ידע איש את אשר באלהים בלתי אם רוח האלהים׃ ואנחנו לא קבלנו את רוח העולם כי אם הרוח מאת האלהים למען נדע את אשר נתן לנו מאת האלהים בחדו׃ ואת זאת נדבר לא בדברים אשר תלמדם חכמת בני אדם כי אם בדברים אשר רוח הקדש תלמדם ונבאר דברים רוחניים על י הרוח׃

הן האדם הנשי איננו מקבל את דברי רוח אלהים כי המה כלות לו ולא יוכל להבינם באשר המה נדונים בדרך הרוח׃ אבל האדם הרוחני ידין את הכל ואותו לא ידין איש׃ כי מי תכן את רוח יהוה ומי יודיענו ואנחנו הנה יש לנו רוח המשיח׃

]11-01[׃

אל ירמה איש את עצמו והחשב את עצמו חכם בעולם הזה יהי לכל למען יחכם׃ כי חכמת העולם הזה כלות היא לני האלהים ככתוב לכד חכמים בערמם׃ ועוד כתוב יהוה ידע מחשבות חכמים כי המה הבל׃

ועתה מה הוא שכרי הלא זה שאבשר בשורת המשיח בלא מחיר לבלתי השתמש להנאת עצמי ברשיון הנתן לי בבשורה׃

ולא ננה את המשיח כאשר נוהו מקצתם ויאבדום הנחשים׃

ואם יחשב איש לערער עלינו אין לנו מנהג כזה ולא לקהלות האלהים׃

כי בראשונה שמעתי שיש מחלקות ביניכם כאשר תועדו בקהל ומקצתו אני מאמין׃ כי א צריכות כתות להיות ביניכם למען יודעו הנאמנים בכם׃

לכן מי שיאכל מן הלחם הזה או ישתה מכו האדון שלא כראוי יאשם לגו אדנינו ולדמו׃ יבחן האיש את נשו ואז יאכל מן הלחם וישתה מן הכו׃ כי האכל והשתה שלא כראוי אכל ושתה דין לנשו יען אשר לא הלה את גו האדון׃ בעבור זאת יש בכם חולים וחלשים רבים והרבה ישנו המות׃ כי אם נבחן את נשנו לא נהיה נדונים׃ וכאשר נדון נור על יד האדון למען לא נחיב עם העולם׃

אכן בקהל אבחר לדבר חמש מלין בשכלי למען הורת גם את האחרים מלדבר רבבות מלין בלשון׃ אחי אל תהיו ילדים בבינה רק לרע היו עללים ובבינה היו שלמים׃ הן כתוב בתורה כי בלעגי שה ובלשון אחרת אדבר אל העם הזה וגם בזאת לא אבו שמע לי אמר יהוה׃

כי לא אלהי מבוכה האלהים כי אם אלהי השלום כאשר בכל קהלות הקדשים׃ נשיכם בכניות תשתקנה כי לא נתנה להן רשות לדבר כי אם להכנע כאשר גם אמרה התורה׃ ואם חצן ללמד דבר תשאלנה את בעליהן בבית כי חרה היא לנשים לדבר בקהל׃ או המכם יצא דבר אלהים אם אליכם לבדכם הגיע׃ כי יתברך איש בלבבו להיות נביא או איש הרוח בין יבין את אשר אני כתב לכם כי מצות האדון הנה׃ ומי אשר לא ידע אל ידע׃

ואני אחי אודיעכם את הבשורה אשר בשרתי אתכם אשר גם קבלתם אתה וגם עמדתם בה׃ אשר גם תושעו בה אם תחזיקו בדבר אשר בשרתי אתכם אך אם לא לשוא האמנתם׃

אל נא תתעו חברת אנשים רעים משחתת מדות טבות׃ הקיצו במישרים משכרון ואל תחטאו כי יש אנשים אשר אין בהם דעת אלהים לבשתכם אני אמר זאת׃

ן יונה אתנו השטן כי לא נעלמו מאתנו מזמותיו׃

אבל תודות לאלהים הנתן לנו בכל עת נצחון במשיח ומיץ על ידינו את ריח דעתו בכל מקום׃ כי ריח ניחח המשיח אנחנו לאלהים גם בתוך הנושעים וגם בתוך האבדים׃ לאלה ריח מות למות ולאלה ריח חיים לחיים ומי זה ראוי לכך׃ כי אנחנו איננו כמו הרבים העשים חורה בדבר האלהים כי אם מתוך ישר לבב ומאלהים לני אלהים נדבר במשיח׃

אשר הכשיר אתנו למשרתי ברית חדשה לא של האותיות אלא של הרוח כי האות ימית והרוח יחיה׃

אבל נטמטמו דעותיהם כי עד היום הזה בקראם הברית הישנה נשאר ולא גלה המוה ההוא אשר לא יור כי אם במשיח׃ אבל עד היום הזה בקראם את משה מונח מוה על לבם׃ וכשינו אל האדון יור המוה׃

כי אם מאנו בתרי הבשת שלא להתהלך בערמה ולא לזי את דבר האלהים אלא בהראות האמת נזכיר אתנו לטוב נגד דעת כל בני אדם לני האלהים׃ וגם כי נעלמה בשורתנו נעלמה היא מן האבדים׃ אשר אלהי העולם הזה עור בהם את דעות הוררים לבלתי זרח להם נגה בשורת כבוד המשיח אשר הוא צלם האלהים׃

כי כלי מלחמתנו אינם של הבשר כי אם חזקים הם לאלהים להר מבצרים׃ באשר הרים אנחנו תחבלות וכל מרום המתנשא נגד דעת האלהים ושובים כל מזמה למשמעת המשיח׃ ונכונים לנקם נקמה מאת כל מרי אם תשלם משמעתכם׃

אך ירא אנכי ן כאשר השיא הנחש בערמתו את חוה כן תשטינה גם מחשבותיכם מן התמימות אשר עם המשיח׃ כי אם יבא הבא והגיד לכם ישוע אחר אשר לא הגדנהו או אם תקחו רוח אחר אשר לא לקחתם אתו או בשורה אחרת אשר לא קבלתם אתה כי עתה היטב תשאהו׃

כי אנשים כאלה שליחי שקר הם עלי רמיה מתחשים לשליחי המשיח׃ ואיננו לא הלא השטן גם הוא מתחש למלאך האור׃ לכן אין זה דבר גדול אם גם משרתיו יתחשו למשרתי הצדק אשר אחריתם תהיה לי מעלליהם׃

נו נא אתכם אם באמונה אתם בחנו אתכם או האינכם ידעים את נשכם כי ישוע המשיח בכם אם לא כי נמאים אתם׃

תמה אני כי רתם מהר מאחרי הקרא אתכם בחד המשיח אל בשורה זרה׃ והיא איננה אחרת רק שיש אנשים העכרים אתכם וחצים להך את בשורת המשיח׃

אבל גם אנחנו או מלאך מן השמים אם יבוא לבשר אתכם בשורה מבלעדי זאת אשר בשרנו אתכם חרם יהיה׃ כמו שאמרנו כבר כן אמר עתה עוד העם איש כי יבשר אתכם בשורה מבלעדי אשר קבלתם חרם יהיה׃

ועתה המתרצה אנכי אל בני אדם אם אל האלהים או המבקש אנכי למצא חן בעיני בני אדם כי במצאי חן בעיני בני אדם לא אהיה עוד עבד המשיח׃ אבל מודיע אני אתכם אחי כי הבשורה אשר בשרתי לא לי דרך אדם היא׃ כי גם אנכי לא קבלתיה מאדם ולא למדוני אתה כי אם בחזיון ישוע המשיח׃

מני אחי השקר הנכנים בתר בתוכנו אשר באו לרגל את חרותנו אשר לנו בישוע המשיח למען העבידנו׃ אשר לא רנו למשמעתם א לא שעה אחת למען אשר תעמד בקרבכם אמתה של הבשורה׃

וכאשר בא כיא לאנטיוכיא הוכחתי אל ניו דרכו מני שהיה בו אשם׃ כי לני בא אנשים מאת יעקב היה אכל עם הגוים יחדו וכבאם היה מתרחק וורש מהם מיראתו את בני המילה׃ ויכחשו עמו גם שאר היהודים עד כי בר נבא גם הוא נדח אחרי כחשם׃ אכן בראותו את אשר לא ישרו לכת כאמתה של הבשורה אמרתי אל כיא בני כל אם אתה היהודי תתנהג כנכרי ולא כיהודי למה תכריח את הגוים להתנהג כיהודים׃

אהה גלטים חרי דעת מי התעה אתכם בכשיו משמע את האמת אחרי אשר ציר בתוככם ישוע המשיח הצלוב לנגד עיניכם׃

אחי גם כי יתש איש מכם בעברה אתם אנשי הרוח תקימהו ברוח ענוה והשמר לנשך ן תבא לידי ניון גם אתה׃ שאו איש את משא רעהו בזאת תמלאו את תורת המשיח׃ כי החשב את עצמו להיות מה ואיננו מאומה את נשו הוא מרמה׃

המלמד בדבר יחלק מכל טובו למלמדהו׃ אל תתעו לא יתן אלהים להתל בו כי מה שזרע האדם אתו יקצר׃ הזרע בבשרו יקצר כליון משברו והזרע ברוח יקצר מן הרוח חיי עולם׃

ולא נהיה עוד ילדים נגרשים ונדים בכל רוח הלמוד בתרמית בני אדם ומקשותם אשר שתו להתעות׃ כי אם נדבר האמת באהבה ונגדלה בכל דבר לו למשיח שהוא הראש׃

והנה זאת אני אמר ומעיד באדון כי מעתה לא תלכו עוד כיתר הגוים ההלכים בהבלי שכלם׃ חשכי הדעת ומוזרים לחיי אלהים מני אולתם אשר בהם כי טח מהשכיל לבבם׃

על כן הירו מכם את השקר ודברו אמת איש את רעהו כי אברים כלנו יחד איש לאיש׃

כל דבר נבול לא יצא מיכם כי אם הטוב והמועיל לבנות לי הצרך למען יתן חן לשמעיו׃

אל ישיא איש אתכם בדברי ריק כי בגלל אלה חרון אלהים בא על בני המרי׃

כי מלנים הייתם חשך ועתה הנכם אור באדנינו התהלכו נא כבני אור׃ כי רי הרוח כל מעשי חד וצדק ואמת׃ ובחנו מה הוא רצוי בעיני אדנינו׃

ואל תשתתו עם מעשי החשך אשר לא יעשו רי כי אם הוכח תוכיחו אותם׃

כי לא עם בשר ודם מלחמתנו כי עם שרים ושליטים עם המשלים בחשכת העולם הזה עם הרוחות הרעות אשר במרומים׃

עמדו נא חגורי מתנים באמת ומלבשים בשריון הצדק׃ ורגליכם מנעלות להיותכם מוכנים לבשורת השלום׃ ועל כל אלה תשו את מגן האמונה אשר תוכלו לכבות בו את חצי הרשע הבערים׃ וקחו את כובע הישועה וחרב הרוח שהיא דבר האלהים׃

ועל זאת מתלל אנכי כי תרבה ותגדל אהבתכם בהשכל ובכל דעת׃ למען תבחנו את המבחרות והייתם זכים ובלי מכשול עד יום המשיח׃

וזאת אמר אני לכם למען אשר לא יטעה אתכם איש בשתי חלקות׃

הזהרו ן יוליך איש אתכם שולל בילויה ובמדוחי שוא לי קבלת בני האדם וידות העולם ולא על י המשיח׃

אל תתנו לאיש לעקב אתכם על ידי שלות רוח ועבודה מלאכים המהלך בדברים אשר לא ראו עיניו ומלא רוח גאוה על לא דבר משכל בשרו׃

לכן אם מתם עם המשיח ליודת העולם למה תשתעבדו לחקים כאלו עדכם חיים בעולם׃ אל תאחז אל תטעם אל תגע׃ והם כלם לכליון בתשמישם לי מצות אנשים ולמודיהם׃ הנראים כעין חכמה בעבודה בדויה מלב ובשלות רוח ובענוי הגו שלא כהגן רק להשביע הבשר׃

ואל תשקרו איש בעמיתו כי שטתם את האדם הישן עם עלותיו׃ ולבשתם את האדם החדש המתחדש בדעת כצלם בראו׃

בחנו כל דבר ובטוב אחזו׃

אל יתעה אתכם איש בשום און כי לא יבא בטרם יהיה בראשונה המרד ונגלה איש החטאה בן האבדון׃

את אשר יבוא כחזקת השטן ברב כח ובאתות ובמותי שקר׃ ובכל מרמת און באבדים תחת אשר לא קבלו את אהבת האמת להושע׃ ובעבור זאת ישלח להם האלהים מדוחי שוא להאמין בשקר׃ למען ידונו בל אשר לא האמינו באמת כי אם רצו בעולה׃

לכן אחי עמדו והחזיקו בקבלות אשר למדתם אם בדברנו אם באגרתנו׃

והננו מצוים אתכם אחים בשם אדנינו ישוע המשיח אשר תבדלו מכל אח מעקש דרכיו ואיננו מתהלך על י הקבלה אשר קבל מאתנו׃

הנה בלכתי למקדוניא בקשתי ממך לשבת באו למען תזהיר מקצת אנשים שלא יורו תורה זרה׃ ולא ישימו לבם להגדות וללמודי תולדות אין קץ המביאים יותר לשאלות מלבנות בית אלהים באמונה׃ כי תכלית המצוה היא האהבה בלב טהור וברוח טובה ובאמונה לא צבועה׃ יש אשר תעו ממנה וינו אחרי למודי תהו׃ בחשבם להיות מורי תורה ואינם מבינים מה הם אמרים ומה הם מחליטים׃

אשר חצו שיושעו כל בני האדם ויגיעו להכרת האמת׃ כי אחד הוא האלהים ואחד הוא העמד בין אלהים ובין בני אדם הוא בן אדם המשיח ישוע׃ אשר נתן את נשו כר בעד כל וזאת העדות הבאה בעתה׃ אשר אני הקדתי לה לכרוז ולשליח אמת אני אמר במשיח ולא אשקר מורה הגוים באמונה ובאמת׃

האשה תלמד דומם בכל הכנעה׃ ואינני נתן רשות לאשה ללמד א לא להתנשא על האיש אלא תדום׃ כי אדם נוצר בראשונה ואחריו חוה׃ ואדם לא נתה כי האשה שמעה לקול המשיא ותבא לידי עברה׃

אבל הרוח אמר ברוש כי באחרית הימים יהיו אנשים אשר יורו מן האמונה בנותם אל הרוחות המטעות ואל תורת השדים׃ דברי שקרים בחנה ונכוים הם במדעת׃

אם תשים כזאת לני אחיך משרת טוב תהיה לישוע המשיח מגדל בדברי האמונה ובלקח הטוב אשר דבקת אחריו׃ אך התרחק מהגדות ולות ובלות והרגל עצמך בחידות׃

את זאת תצוה ותלמד׃ אל יבוז איש את בחורותיך אך היה מות למאמינים בדבור במעשה באהבה ברוח באמונה ובטהרה׃ והיה שקוד לקרות ולהוכיח ולהורת עד כי אבוא׃ ואל תקל בעיניך מתנת החד אשר בך הנתונה לך בנבואה עם מיכת ידי הזקנים׃ לאלה תשית לבך ובהם היה למען תראה הצלחתך לכל׃ שית לבך לנשך ולהוראה והחזק בזה כי בעשותך כן תושיע את נשך ואת נש השמעים אליך׃

הזקנים המיטיבים לנהל ראוים הם למשנה כבוד וביותר העמלים בדבר ובהוראה׃ כי הכתוב אמר לא תחם שור בדישו ועוד נאמר העל שוה בשכרו׃

אל תקבל שטנה על הזקן בלתי אם על י שנים או שלשה עדים׃ את החטאים תוכיח בני כל למען ייראו גם האחרים׃ הנני מעיד בך נגד האלהים ואדנינו ישוע המשיח ונגד בחירי המלאכים אשר שמור תשמר את זאת בלי משט נמהר ולא תעשה דבר במשא נים׃ אל תהי נמהר במיכת ידיך על אדם ולא תשתת לחטאת אחרים שמר את נשך בטהרה׃

האיש אשר יורה תורה אחרת ולא יעמד בדברים הבריאים של אדנינו ישוע המשיח ובלקח החידות׃ נשו עלה ולא ידע מאומה כי אם חלה הוא בשאלות ומחלקות מלים המביאים לידי קנאה ומריבה וגדוים וחשד רע׃ וכוחי הבל של אנשים נשחתי דעת ומחרי אמת השמים את החידות לדבר בצע ור מאנשים כאלה׃

אתה טימותיו שמר את הקדון והתרחק מדברי הבל הולים ומן וכוחי המדע הנקרא כן בשקר׃ אשר יש מתארים בו ויתעו מן האמונה׃ [

זאת הזכר להם והעד לני האדון שלא לעשק במחלקת מלים אשר לא להועיל רק לעות דעת השמעים׃

היה שקוד להתיצב נאמן לני אלהים וכעל אשר לא יבוש המחלק על נכון דבר האמת׃ אבל תרחק מדברי הבל הולים כי יויו הרבות רשע׃

ושיחתם כרקב תאכל ביב אשר מהם הומניו ויליטו׃ אשר תעו מן האמת באמרם כי תחית המתים כבר היתה ויבלבלו אמונת קצת אנשים׃ אך איתן הוא יוד האלהים וזה חותמו ידע יהוה את אשר לו ועוד יור מעול כל הקורא את שם המשיח׃

ותרחק מן השאלות התלות באין מור באשר תדע כי אך קטטה מולידות הנה׃ ועבד האדון לא יתקוטט אלא יהי נוח לכל ומבין ללמד ובלן׃ ומיר בנמיכות רוח את המתנגדים אולי יתן האלהים בלבבם לשוב להכרת האמת׃ ויעירו ממוקשי השטן אשר צדם בהם לרצונו׃

כי יהיו האנשים אהבי עצמם ואהבי בצע והוללים וגאים ומגדים וממרים באבותם וכויי טובה ולא חידים׃ חרי אהבה ובוגדים ומלשינים וזוללים ואכרזים ושנאי טוב׃ ומרים וחזים וגבהי רוח והלכים אחרי תענוגים יותר מאחרי האלהים׃ ואשר דמיון חידות להם ומכחשים בכחה ואתה ור מאלה׃

כי יש בהם הבאים בלאט אל הבתים ושבים נשים טעונות חטאים ונתעות בתאות שנות׃ הלמדות תמיד ולעולם אינן יכלות לבוא לידיעת האמת׃

כי כמו יני וימברי אשר קמו על משה כן גם אלה מתקוממים אל האמת אנשים אשר נשחתה דעתם ונמאים בדבר האמונה׃ אכן לא יויו להצליח כי שגעונם יגלה לכל כאשר קרה גם את האנשים ההם׃

וגם כל החצים לחיות חיי חידות במשיח ישוע המה ירדו׃ ואנשים רעים וקמים יויו רה מתעים ונתעים׃

אבל אתה עמד במה שלמדת והבטחת כי יודע אתה מי הוא אשר למדת ממנו׃ ומנעוריך ידעת את כתבי הקדש היכלים להחכימך אל הישועה על ידי האמונה במשיח ישוע׃ כי כל הכתוב נכתב ברוח אלהים גם מועיל להורת ולהוכיח ולישר וליר בצדק׃ למען אשר יהיה איש האלהים תמים ומהיר לכל מעשה טוב׃

הכרז את הדבר והתמד בין בעתו בין שלא בעתו הוכח וגער והזהר בכל ארך רוח והוראה׃ כי בוא תבא העת אשר לא יכילו את הלקח הבריא כי אם כאות נשם יקבצו להם מורים לשעשעי אזנים׃ ויטו אזניהם מן האמת וינו אל ההגדות׃

ומחזיק בדבר הנאמן כי ההוראה למען יהיה בכחו להזהיר בלקח הבריא ולהוכיח את המריבים׃ כי יש הרבה מרדים מדברי הבל ומתעי נש וברט מן המולים׃ אשר כור יכר יהם ההכים בתים כלם בהורותם דברים לא כנים עקב בצע׃ וכבר אמר אחד מהם נביאם אשר בתוכם בני קריטי כזבים הם מעולם וחיות רעות וכרשים עצלים׃ והעדות הזאת אמת היא ובעבור כן תוכיחם תוכחה קשה למען יהיו בריאים באמונה׃ ולא ישימו לב אל הגדות היהודים ואל מצות האנשים הרים מן האמת׃ הן הכל טהור לטהורים אבל לנטמאים ולאינם מאמינים אין דבר טהור כי נטמאה גם דעתם גם רוחם׃ אמרים המה כי ידעו את האלהים ובמעשיהם כורים בו כי מתעבים וממרים הם ולא יצלחו לכל מעשה טוב׃

ואתה דבר את הנאה ללקח הבריא׃ שיהיו הזקנים משלים ברוחם ומכבדים וצנועים ובריאים באמונה ובאהבה ובבלנות׃

וכן הזקנות תהי הנהגתן כאשר נאוה לקדש לא תהיינה מלשינות ולא נכבשות לבוא יין כי אם מלמדות טוב׃ ומישרות את הצעירות לאהב את בעליהן ולאהב את בניהן׃ ולהיות צנועות וטהרות צויות הליכות ביתן וטבות ונכנעות לבעליהן למען לא יחלל דבר האלהים׃

ככה תזהיר גם את הבחורים שיהיו צנועים׃ ובכל דבר היה אתה למות במעשים טובים בהוראה צרוה ונהדרה׃ ובדבר בריא ומום אין בו למען יבוש המתקומם ולא ימצא לדבר עליכם רע׃

העבדים יכנעו לאדניהם ויתרצו להם בכל דבר ולא ימרו את דבריהם׃ ולא ימעלו מעל כי אם יראו כל אמונה טובה למען יארו בכל את לקח אלהינו מושיענו׃

אבל תרחק מן השאלות התלות ומלמודי תולדות ומן הקטטות ומחלקות בעניני החקים כי אין בהן מועיל והבל הנה׃ ואיש החולק על האמונה אם הוכח עם ושתים שטה מעליו׃ ודע כי איש כזה איש תהכות הוא וחוטא בהרשיע את נשו׃

לכן אנחנו חיבים ביותר להכין לבבנו אל אשר שמענו ן ילוז ויאבד ממנו׃ כי אם הדבר הנאמר על ידי המלאכים היה קים וכל שע ומרי נשא את ענשו כמשט׃ איך נמלט אנחנו אם לא נשים לב לתשועה גדולה אשר כזאת הנאמרה מתחלה בי האדון ותקים לנו על ידי שמעיה׃

ראו עתה אחי ן יש באחד מכם לב רע וחר אמונה לור מאלהים חיים׃

ולמי נשבע לבלתי בא אל מנוחתו אם לא לוררים׃ ואנחנו ראים כי לא יכלו לבוא על אשר לא האמינו׃

כי דבר האלהים חי הוא ועל גבורות וחד מחרב ייות ונכנ עד להבדיל בין נש לרוח ובין הדבקים למוח ובחן מחשבות לבב ומזמותיו׃ ואין כל נברא נתר מנגדו כי הכל חשו וגלוי לעיני בעל דברים שלנו׃

כי אלה אשר נגה עליהם האור וטעמו ממתנת השמים ונתן להם חלקם ברוח הקדש׃ וטעמו את דבר אלהים הטוב וכחות העולם הבא וימעלו מעל׃ נמנעו מהתחדש עוד לתשובה כי צלבו להם מחדש את בן האלהים ויתנוהו למשל׃

כי אם נחטא בזדון אחרי אשר קבלנו דעת האמת לא ישאר עוד זבח קרבן לכר על החטא׃ כי אם בעותי הדין העתיד ואש קנאה אשר תאכל את הצררים׃ הן איש כי יר תורת משה מות ימות בלי חמלה על י שנים עדים או שלשה׃ מה תחשבו כמה יגדל הענש הראוי לרמ ברגלו את בן האלהים וחשב לחל את דם הברית אשר הוא מקדש בו ומחר את רוח החד׃

והזהרו ן יש בכם איש מתאחר מחד אלהים ן יוגיעכם שרש רה לענה ויטמאו בו רבים׃ ן ימצא בכם זנה או חלל כעשו אשר בנזיד אחד מכר את בכורתו׃ הלא ידעתם כי גם נמא אחרי כן כאשר רצה לרשת את הברכה כי לא מצא מקום לתשובה א בקש אותה בדמעות׃

אל תנועו בתורות שנות וזרות כי טוב לכונן לבנו בחד ולא בעניני מאכל אשר לא הועילו למתהלכים בהם׃

בדעתכם כי בחן אמונתכם מביא לידי בלנות׃ והבלנות שלמה תהיה בעלה להיותכם שלמים ותמימים ולא תחרו כל דבר׃ ואיש מכם כי יחר חכמה יבקשנה מאלהים הנותן לכל בנדיבה ובאין גערה ותנתן לו׃

והיו עשי הדבר ולא שמעיו לבד לרמות את נשכם׃ כי האיש אשר רק שמע את הדבר ולא עשהו נמשל לאיש מביט את תאר הויתו במראה׃ כי הביט אל מראהו וילך לו וברגע שכח מה תארו׃

אחי אל יהיו רבים מכם למורים באשר ידעתם כי בזאת נכביד עלינו את הדין׃ כי כלנו מרבים להכשל ואשר לא יכשל בדבור הוא איש תמים וביכלתו לשום רן גם לכל גוו׃

ראה מה גדול היער ואש קטנה תבעירנו גם הלשון אש היא עולם מלא עולה׃ כן הלשון נצבת בין אברינו המגאלת את כל הגו ומלהטת את גלגל הויתנו והיא להוטה באש גיהנם׃

לכן לכם המאמינים היקר אבל לוררים האבן אשר מאו הבונים היתה לראש נה ולאבן נג ולצור מכשל׃ והם נכשלו יען לא שמעו לדבר ולזאת גם נועדו׃

כי האיש החץ חיים אהב ימים לראות טוב יצר לשונו מרע ושתיו מדבר מרמה׃

את יהוה אלהים אתו תקדישו בלבבכם והיו נכנים תמיד להשיב דבר בענוה וביראה לכל שאל אתכם חשבון התוחלת אשר בקרבכם׃ רוח שלמה תהי לכם למען יבשו המנאצים דרככם הטובה במשיח בהלשינם אתכם כעלי און׃

התעוררו שקדו כי מריבכם השטן משוטט כאריה שאג ומבקש את אשר יבלע׃ ועמדתם נגדו חזקים באמונה ודעו כי ענוים כאלה באו גם על אחיכם אשר בעולם׃

וזאת תדעו ראשונה אשר כל נבואת המקרא איננה תלה בתרון אדם מלבו׃ כי מעולם לא יצאה נבואה ברצון האדם כי אם ברוח הקדש אשר נשאם דברו אנשי אלהים הקדושים׃

וגם נביאי שקר היו בעם כאשר יהיו גם בכם מורי שקר אשר יכניו כתות משחיתות ובכחשם במשל אשר קנם יביאו על נשם כליון תאם׃ ורבים ילכו אחרי תועבותם ובעבורם יתן דרך האמת לגדוים׃ ובדברי בדוי יעשו אתכם למחר להם למען בצע בצע אשר משטם מעולם לא יתמהמה ושברם לא ינום׃

כי אחרי המלטם מטמאת העולם בדעת אדנינו ומושיענו ישוע המשיח אם שבו והטבעו בתוכן ונכבשו אחריתם תהיה רעה מראשיתם׃ טוב היה להם לא לדעת את דרך הצדקה מאשר ידעהו ונגו אחור מן המצוה הקדושה המורה להם׃

וכן בכל אגרותיו בדברו שם על אלה ובהם יש דברים קשי ההבנה והבערים והתאים יהכו אתם כאשר גם יעשו לכתבים האחרים לאבדן נשם׃

ואתם אהובים אשר ידעתם זאת השמרו לנשתיכם ן תמשכו אחרי טעות אנשי בליעל ונלתם ממעזכם׃ ורבו בחד ובדעת אדנינו ומושיענו ישוע המשיח אשר לו הכבוד גם היום וגם ליום העולם אמן׃

וזאת היא השמועה אשר שמענו ממנו ונגד לכם כי האלהים אור הוא וכל חשך אין בו׃ אם נאמר כי יש לנו התחברות עמו ונתהלך בחשך הננו כזבים ועלתנו איננה אמת׃

ובזאת נדע כי הכרנו אותו אם נשמר את מצותיו׃ האמר הכרתיו ואת מצותיו לא ישמר כזב הוא והאמת אין בו׃ אבל השמר את דברו בו נשלמה באמת אהבת אלהים ובזאת נדע כי בו אנחנו׃ האמר כי בו יעמד עליו להתהלך בדרך אשר גם הוא הלך׃

זאת כתבתי אליכם מני המתעים אתכם׃ ואתם המשחה אשר קבלתם מאתו עמדת בכם ולא תצטרכו לאיש אשר ילמדכם כי אם כאשר תלמד אתכם המשחה בכל דבר היא האמת ואיננה כזב וכאשר למדה אתכם כן תעמדו בו׃

אהובי אל תאמינו לכל רוח כי אם בחנו הרוחות אם מאלהים המה כי נביאי שקר רבים יצאו לעולם׃ בזאת תכירו את רוח אלהים כל רוח המודה בישוע המשיח כי בא בבשר מאלהים הוא׃ וכל רוח אשר איננו מודה בישוע האדון כי בא בבשר לא מאלהים הוא וזה הוא רוח צר המשיח אשר שמעתם עליו כי בוא יבא ועתה הנה הוא בעולם׃

המה מן העולם על כן מהעולם ידברו והעולם ישמע אליהם׃ ואנחנו מאלהים הננו היודע את האלהים ישמע אלינו ואשר איננו מאלהים לא ישמע אלינו בזאת נכיר את רוח האמת ואת רוח התועה׃

וזאת היא האהבה אשר נתהלך במצותיו זאת היא המצוה אשר שמעתם מראש להתהלך בה׃

כי מתעים רבים באו לעולם אשר אינם מודים בישוע המשיח כי בא בבשר זה הוא המתעה וצר המשיח׃ השמרו לכם ן תאבד ממנו עלתנו כי אם נקח משכרתנו שלמה׃

כל העבר על תורת המשיח ואיננו עמד בה אין לו אלהים והעמד בתורת המשיח יש לו גם האב גם הבן׃ כל הבא אליכם ולא יביא את התורה הזאת לא תאו אתו הביתה ולא תשאלו לו לשלום׃ כי השאל בשלומו הוא משתת במעשיו הרעים׃

אני כתבתי אל הקהלה אך דיוטרי המתאוה להיות עליהם לראש איננו מקבל אתנו׃ על כן בבאי אזכיר את מעשיו אשר הוא עשה ברו עלינו דברים רעים ולא דיו שלא יקבל את האחים כי גם ימנע את החצים לקבל ויגרשם מתוך הקהלה׃

אהובי בהשתדלי לכתב אליכם על דבר התשועה האחת לכלנו חובה היא בעיני לזרזכם במכתב אשר תלחמו לאמונה המורה עם אחת לקדושים׃ כי התגנבו לבוא מקצת אנשים הכתובים מאז למשט הזה אנשי רשע ההכים את חד אלהינו לזמה וכרים באלהים המשל היחיד ובאדנינו ישוע המשיח׃

ידעתי את מעשיך ואת עמלך ואת בלך וכי לא תוכל שאת את הרשעים ותנה את האמרים שליחים אנחנו ואינם ותמצאם כזבים׃

ידעתי את מעשיך ואת צרתך ואת רישך ואולם עשיר אתה ואת גדו האמרים יהודים אנחנו ואינם כי אם כנית השטן׃

אך מעט יש לי עליך כי שם עמך אנשים דבקים בתורת בלעם אשר הורה את בלק לתת מכשול לני בני ישראל לאכל מזבחי אלילים ולזנות׃ כן נמצאו גם בך אנשים דבקים בתורת הניקליים אשר שנאתי׃ שובה ואם לא כי עתה אבוא עליך מהרה ונלחמתי בם בחרב י׃

אך מעט יש לי עליך כי תניח את האשה איזבל האמרת כי היא נביאה ללמד ולהתעות את עבדי לזנות ולאכל זבחי אלילים׃

ידעתי את מעשיך כי לא קר ולא חם אתה מי יתן והיית קר או חם׃ כי עתה ושר אתה ולא קר ולא חם על כן אקיאך מי׃ כי אמרת אך עשרתי מצאתי און לי ולא חרתי כל ולא ידעת כי אמלל אתה ודוי ועני ועור וערם׃

]12-02[ אני את כל אשר אהב אוכיחם ואירם לכן תשקד ותשוב, הנני עמד לתח ודק והיה כי ישמע איש לקולי ותח התח אבוא אליו לעוד עמו והוא עמדי׃

ויוטל התנין הגדול הנחש הקדמוני אשר נקרא שמו מלשין ושטן המדיח תבל כלה הוא הוטל ארצה ומלאכיו עמו הוטלו׃ ואשמע קול גדול בשמים ויאמר עתה באה ישועת אלהינו ועזו ומלכותו וממשלת משיחו כי הורד שוטן אחינו העמד לשטנם לני אלהינו יומם ולילה׃ והם נצחהו למען דם השה ולמען דבר עדותם ולא אהבו את נשם עד למות׃

ואשמע קול אחר מן השמים האמר צאו ממנה עמי ן תתחברו אל חטאתיה ון תקחו ממכותיה׃

ואור נר לא יאיר לך עוד וקול חתן וקול כלה לא ישמע בך עוד כי כנעניך היו נכבדי ארץ ובכשיך תעו כל הגוים׃

ותתש החיה ונביא השקר אתה אשר עשה האותות לניה אשר הדיח בהן את נשאי תו החיה והמשתחוים לצלמה וחיים השלכו שניהם באגם האש הבער בגרית׃

ויתש את התנין את הנחש הקדמוני הוא המלשין והוא השטן ויארהו לאל שנים׃ וישליכהו בתהום ויגר בעדו ויחתם עליו למען לא ידיח עוד את הגוים עד כלות אל השנים ואחרי כן יתר לזמן מצער׃

והשטן אשר הדיחם השלך באגם אש וגרית אשר שם גם החיה ונביא השקר וירו יומם ולילה לעולמי עולמים׃

אבל רכי הלב ואשר אינם מאמינים והמגאלים והמרצחים והזנים והמכשים ועבדי האלילים וכל המכזבים חלקם יהיה באגם הבער באש וגרית אשר הוא המות השני׃

ולא יבוא בה כל טמא ועשה תועבה ושקר כי אם הכתובים בר החיים של השה׃

ומחוץ לה הכלבים והמכשים והזנים והמרצחים ועבדי האלילים וכל אהב שקר ועשהו׃

מעיד אני בכל השמע דברי נבואת הר הזה אם יוי איש עליהם יוי עליו האלהים את המכות הכתובות בר הזה׃ ואם יגרע איש מדברי ר הנבואה הזאת יגרע האלהים את לחקו מעץ החיים ומעיר הקדש הכתובים בר הזה׃