27 – סבל

ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו מות תמות׃

אל האשה אמר הרבה ארבה עצבונך והרנך בעצב תלדי בנים ואל אישך תשוקתך והוא ימשל בך׃ ולאדם אמר כי שמעת לקול אשתך ותאכל מן העץ אשר צויתיך לאמר לא תאכל ממנו ארורה האדמה בעבורך בעצבון תאכלנה כל ימי חייך׃ וקוץ ודרדר תצמיח לך ואכלת את עשב השדה׃ בזעת איך תאכל לחם עד שובך אל האדמה כי ממנה לקחת כי ער אתה ואל ער תשוב׃

ויאמר יהוה ראה ראיתי את עני עמי אשר במצרים ואת צעקתם שמעתי מני נגשיו כי ידעתי את מכאביו׃ וארד להצילו מיד מצרים ולהעלתו מן הארץ ההוא אל ארץ טובה ורחבה אל ארץ זבת חלב ודבש אל מקום הכנעני והחתי והאמרי והרזי והחוי והיבוי׃ ועתה הנה צעקת בני ישראל באה אלי וגם ראיתי את הלחץ אשר מצרים לחצים אתם׃

יהוה ילחם לכם ואתם תחרישון׃

ויאמר אם שמוע תשמע לקול יהוה אלהיך והישר בעיניו תעשה והאזנת למצותיו ושמרת כל חקיו כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני יהוה ראך׃

אם ענה תענה אתו כי אם צעק יצעק אלי שמע אשמע צעקתו׃

ועבדתם את יהוה אלהיכם וברך את לחמך ואת מימיך והרתי מחלה מקרבך׃

וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך והחזקת בו גר ותושב וחי עמך׃

ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד והשבתי חיה רעה מן הארץ וחרב לא תעבר בארצכם׃

ואם בחקתי תמאו ואם את משטי תגעל נשכם לבלתי עשות את כל מצותי להרכם את בריתי׃ א אני אעשה זאת לכם והקדתי עליכם בהלה את השחת ואת הקדחת מכלות עינים ומדיבת נש וזרעתם לריק זרעכם ואכלהו איביכם׃ ונתתי ני בכם ונגתם לני איביכם ורדו בכם שנאיכם ונתם ואין רד אתכם׃

בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים ושבת עד יהוה אלהיך ושמעת בקלו׃ כי אל רחום יהוה אלהיך לא ירך ולא ישחיתך ולא ישכח את ברית אבתיך אשר נשבע להם׃

והיר יהוה ממך כל חלי וכל מדוי מצרים הרעים אשר ידעת לא ישימם בך ונתנם בכל שנאיך׃

שמלתך לא בלתה מעליך ורגלך לא בצקה זה ארבעים שנה׃ וידעת עם לבבך כי כאשר ייר איש את בנו יהוה אלהיך מירך׃ ושמרת את מצות יהוה אלהיך ללכת בדרכיו וליראה אתו׃

עשה משט יתום ואלמנה ואהב גר לתת לו לחם ושמלה׃

ראה אנכי נתן לניכם היום ברכה וקללה׃ את הברכה אשר תשמעו אל מצות יהוה אלהיכם אשר אנכי מצוה אתכם היום׃ והקללה אם לא תשמעו אל מצות יהוה אלהיכם ורתם מן הדרך אשר אנכי מצוה אתכם היום ללכת אחרי אלהים אחרים אשר לא ידעתם׃

כי תצא למלחמה על איביך וראית ו ורכב עם רב ממך לא תירא מהם כי יהוה אלהיך עמך המעלך מארץ מצרים׃

והיה אם שמוע תשמע בקול יהוה אלהיך לשמר לעשות את כל מצותיו אשר אנכי מצוך היום ונתנך יהוה אלהיך עליון על כל גויי הארץ׃

העידתי בכם היום את השמים ואת הארץ החיים והמות נתתי לניך הברכה והקללה ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך׃ לאהבה את יהוה אלהיך לשמע בקלו ולדבקה בו כי הוא חייך וארך ימיך לשבת על האדמה אשר נשבע יהוה לאבתיך לאברהם ליצחק וליעקב לתת להם׃

חזקו ואמצו אל תיראו ואל תערצו מניהם כי יהוה אלהיך הוא ההלך עמך לא ירך ולא יעזבך׃

ויהוה הוא ההלך לניך הוא יהיה עמך לא ירך ולא יעזבך לא תירא ולא תחת׃

ראו עתה כי אני אני הוא ואין אלהים עמדי אני אמית ואחיה מחצתי ואני ארא ואין מידי מציל׃

הלוא צויתיך חזק ואמץ אל תערץ ואל תחת כי עמך יהוה אלהיך בכל אשר תלך׃

ויאמר אליהם יהושע אל תיראו ואל תחתו חזקו ואמצו כי ככה יעשה יהוה לכל איביכם אשר אתם נלחמים אותם׃

יהוה ממית ומחיה מוריד שאול ויעל׃ יהוה מוריש ומעשיר משיל א מרומם׃ מקים מער דל מאשת ירים אביון להושיב עם נדיבים וכא כבוד ינחלם כי ליהוה מצקי ארץ וישת עליהם תבל׃

ויבן שם דוד מזבח ליהוה ויעל עלות ושלמים ויעתר יהוה לארץ ותעצר המגה מעל ישראל׃

בימים ההם חלה חזקיהו למות ויבא אליו ישעיהו בן אמוץ הנביא ויאמר אליו כה אמר יהוה צו לביתך כי מת אתה ולא תחיה׃ ויב את ניו אל הקיר ויתלל אל יהוה לאמר׃ אנה יהוה זכר נא את אשר התהלכתי לניך באמת ובלבב שלם והטוב בעיניך עשיתי ויבך חזקיהו בכי גדול׃ ויהי ישעיהו לא יצא העיר התיכנה ודבר יהוה היה אליו לאמר׃ שוב ואמרת אל חזקיהו נגיד עמי כה אמר יהוה אלהי דוד אביך שמעתי את תלתך ראיתי את דמעתך הנני רא לך ביום השלישי תעלה בית יהוה׃ והתי על ימיך חמש עשרה שנה ומכ מלך אשור אצילך ואת העיר הזאת וגנותי על העיר הזאת למעני ולמען דוד עבדי׃

התהללו בשם קדשו ישמח לב מבקשי יהוה׃ דרשו יהוה ועזו בקשו ניו תמיד׃ זכרו נלאתיו אשר עשה מתיו ומשטי יהו׃

ויכנעו עמי אשר נקרא שמי עליהם ויתללו ויבקשו ני וישבו מדרכיהם הרעים ואני אשמע מן השמים ואלח לחטאתם וארא את ארצם׃ עתה עיני יהיו תחות ואזני קשבות לתלת המקום הזה׃

עמו זרוע בשר ועמנו יהוה אלהינו לעזרנו ולהלחם מלחמתנו וימכו העם על דברי יחזקיהו מלך יהודה׃

ומלאך בא אל איוב ויאמר הבקר היו חרשות והאתנות רעות על ידיהם׃ ותל שבא ותקחם ואת הנערים הכו לי חרב ואמלטה רק אני לבדי להגיד לך׃ עוד זה מדבר וזה בא ויאמר אש אלהים נלה מן השמים ותבער בצאן ובנערים ותאכלם ואמלטה רק אני לבדי להגיד לך׃ עוד זה מדבר וזה בא ויאמר כשדים שמו שלשה ראשים וישטו על הגמלים ויקחום ואת הנערים הכו לי חרב ואמלטה רק אני לבדי להגיד לך׃ עד זה מדבר וזה בא ויאמר בניך ובנותיך אכלים ושתים יין בבית אחיהם הבכור׃ והנה רוח גדולה באה מעבר המדבר ויגע בארבע נות הבית ויל על הנערים וימותו ואמלטה רק אני לבדי להגיד לך׃ ויקם איוב ויקרע את מעלו ויגז את ראשו ויל ארצה וישתחו׃

ויאמר ערם יצתי מבטן אמי וערם אשוב שמה יהוה נתן ויהוה לקח יהי שם יהוה מברך׃

ויען השטן את יהוה ויאמר עור בעד עור וכל אשר לאיש יתן בעד נשו׃ אולם שלח נא ידך וגע אל עצמו ואל בשרו אם לא אל ניך יברכך׃ ויאמר יהוה אל השטן הנו בידך אך את נשו שמר׃ ויצא השטן מאת ני יהוה ויך את איוב בשחין רע מכ רגלו עד קדקדו׃ ויקח לו חרש להתגרד בו והוא ישב בתוך האר׃

ותאמר לו אשתו עדך מחזיק בתמתך ברך אלהים ומת׃ ויאמר אליה כדבר אחת הנבלות תדברי גם את הטוב נקבל מאת האלהים ואת הרע לא נקבל בכל זאת לא חטא איוב בשתיו׃

וישמעו שלשת רעי איוב את כל הרעה הזאת הבאה עליו ויבאו איש ממקמו אליז התימני ובלדד השוחי וצור הנעמתי ויועדו יחדו לבוא לנוד לו ולנחמו׃ וישאו את עיניהם מרחוק ולא הכירהו וישאו קולם ויבכו ויקרעו איש מעלו ויזרקו ער על ראשיהם השמימה׃ וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר כי ראו כי גדל הכאב מאד׃

הנה אשרי אנוש יוכחנו אלוה ומור שדי אל תמא׃ כי הוא יכאיב ויחבש ימחץ וידו תרינה׃

ותהי עוד נחמתי ואלדה בחילה לא יחמול כי לא כחדתי אמרי קדוש׃ מה כחי כי איחל ומה קצי כי אאריך נשי׃

למ מרעהו חד ויראת שדי יעזוב׃

לבש בשרי רמה וגיש ער עורי רגע וימא׃

עד ימלה שחוק יך ושתיך תרועה׃

נקטה נשי בחיי אעזבה עלי שיחי אדברה במר נשי׃

כי אתה עמל תשכח כמים עברו תזכר׃ ומצהרים יקום חלד תעה כבקר תהיה׃ ובטחת כי יש תקוה וחרת לבטח תשכב׃ ורבצת ואין מחריד וחלו ניך רבים׃

ואולם אתם טלי שקר ראי אלל כלכם׃

הן יקטלני לא איחל אך דרכי אל ניו אוכיח׃

והוא כרקב יבלה כבגד אכלו עש׃

אך בשרו עליו יכאב ונשו עליו תאבל׃

בעורי ובבשרי דבקה עצמי ואתמלטה בעור שני׃

ואני ידעתי גאלי חי ואחרון על ער יקום׃ ואחר עורי נקו זאת ומבשרי אחזה אלוה׃

ועתה עלי תשתך נשי יאחזוני ימי עני׃ לילה עצמי נקר מעלי וערקי לא ישכבון׃

מעי רתחו ולא דמו קדמני ימי עני׃ קדר הלכתי בלא חמה קמתי בקהל אשוע׃ אח הייתי לתנים ורע לבנות יענה׃ עורי שחר מעלי ועצמי חרה מני חרב׃

והוכח במכאוב על משכבו וריב עצמיו אתן׃ וזהמתו חיתו לחם ונשו מאכל תאוה׃ יכל בשרו מראי ושי עצמותיו לא ראו׃ ותקרב לשחת נשו וחיתו לממתים׃

כי אל אל האמר נשאתי לא אחבל׃ בלעדי אחזה אתה הרני אם עול עלתי לא אי׃

ויהוה שב את שבית איוב בהתללו בעד רעהו וי יהוה את כל אשר לאיוב למשנה׃ ויבאו אליו כל אחיו וכל אחיתיו וכל ידעיו לנים ויאכלו עמו לחם בביתו וינדו לו וינחמו אתו על כל הרעה אשר הביא יהוה עליו ויתנו לו איש קשיטה אחת ואיש נזם זהב אחד׃

יתיצבו מלכי ארץ ורוזנים נודו יחד על יהוה ועל משיחו׃ ננתקה את מורותימו ונשליכה ממנו עבתימו׃ יושב בשמים ישחק אדני ילעג למו׃

ואתה יהוה מגן בעדי כבודי ומרים ראשי׃ קולי אל יהוה אקרא ויענני מהר קדשו לה׃ אני שכבתי ואישנה הקיצותי כי יהוה ימכני׃ לא אירא מרבבות עם אשר ביב שתו עלי׃

בשלום יחדו אשכבה ואישן כי אתה יהוה לבדד לבטח תושיבני׃

חנני יהוה כי אמלל אני ראני יהוה כי נבהלו עצמי׃ ונשי נבהלה מאד ואת יהוה עד מתי׃ שובה יהוה חלצה נשי הושיעני למען חדך׃

ויהי יהוה משגב לדך משגב לעתות בצרה׃ ויבטחו בך יודעי שמך כי לא עזבת דרשיך יהוה׃

חננני יהוה ראה עניי משנאי מרוממי משערי מות׃

ראתה כי אתה עמל וכע תביט לתת בידך עליך יעזב חלכה יתום אתה היית עוזר׃

עד אנה אשית עצות בנשי יגון בלבבי יומם עד אנה ירום איבי עלי׃ הביטה ענני יהוה אלהי האירה עיני ן אישן המות׃

שויתי יהוה לנגדי תמיד כי מימיני בל אמוט׃ לכן שמח לבי ויגל כבודי א בשרי ישכן לבטח׃ כי לא תעזב נשי לשאול לא תתן חידך לראות שחת׃ תודיעני ארח חיים שבע שמחות את ניך נעמות בימינך נצח׃

שמרני כאישון בת עין בצל כניך תתירני׃ מני רשעים זו שדוני איבי בנש יקיו עלי׃

למנצח לעבד יהוה לדוד אשר דבר ליהוה את דברי השירה הזאת ביום הציל יהוה אותו מכ כל איביו ומיד שאול ויאמר ארחמך יהוה חזקי׃ יהוה לעי ומצודתי ומלטי אלי צורי אחה בו מגני וקרן ישעי משגבי׃ מהלל אקרא יהוה ומן איבי אושע׃ אוני חבלי מות ונחלי בליעל יבעתוני׃ חבלי שאול בבוני קדמוני מוקשי מות׃ בצר לי אקרא יהוה ואל אלהי אשוע ישמע מהיכלו קולי ושועתי לניו תבוא באזניו׃

כי לא בזה ולא שקץ ענות עני ולא התיר ניו ממנו ובשועו אליו שמע׃

מזמור לדוד יהוה רעי לא אחר׃ בנאות דשא ירביצני על מי מנחות ינהלני׃ נשי ישובב ינחני במעגלי צדק למען שמו׃ גם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע כי אתה עמדי שבטך ומשענתך המה ינחמני׃ תערך לני שלחן נגד צררי דשנת בשמן ראשי כוי רויה׃ אך טוב וחד ירדוני כל ימי חיי ושבתי בבית יהוה לארך ימים׃

נה אלי וחנני כי יחיד ועני אני׃ צרות לבבי הרחיבו ממצוקותי הוציאני׃ ראה עניי ועמלי ושא לכל חטאותי׃

לדוד יהוה אורי וישעי ממי אירא יהוה מעוז חיי ממי אחד׃ בקרב עלי מרעים לאכל את בשרי צרי ואיבי לי המה כשלו ונלו׃ אם תחנה עלי מחנה לא יירא לבי אם תקום עלי מלחמה בזאת אני בוטח׃ אחת שאלתי מאת יהוה אותה אבקש שבתי בבית יהוה כל ימי חיי לחזות בנעם יהוה ולבקר בהיכלו׃ כי יצנני בכה ביום רעה יתרני בתר אהלו בצור ירוממני׃

כי אבי ואמי עזבוני ויהוה יאני׃

יהוה עזי ומגני בו בטח לבי ונעזרתי ויעלז לבי ומשירי אהודנו׃

יהוה אלהי שועתי אליך ותראני׃ יהוה העלית מן שאול נשי חייתני מיורדי בור׃ זמרו ליהוה חידיו והודו לזכר קדשו׃ כי רגע באו חיים ברצונו בערב ילין בכי ולבקר רנה׃

מה בצע בדמי ברדתי אל שחת היודך ער היגיד אמתך׃ שמע יהוה וחנני יהוה היה עזר לי׃ הכת מדי למחול לי תחת שקי ותאזרני שמחה׃ למען יזמרך כבוד ולא ידם יהוה אלהי לעולם אודך׃

הטה אלי אזנך מהרה הצילני היה לי לצור מעוז לבית מצודות להושיעני׃ כי לעי ומצודתי אתה ולמען שמך תנחני ותנהלני׃

חנני יהוה כי צר לי עששה בכע עיני נשי ובטני׃ כי כלו ביגון חיי ושנותי באנחה כשל בעוני כחי ועצמי עששו׃ מכל צררי הייתי חרה ולשכני מאד וחד למידעי ראי בחוץ נדדו ממני׃ נשכחתי כמת מלב הייתי ככלי אבד׃

בידך עתתי הצילני מיד אויבי ומרדי׃

כי החרשתי בלו עצמי בשאגתי כל היום׃ כי יומם ולילה תכבד עלי ידך נהך לשדי בחרבני קיץ לה׃

הנה עין יהוה אל יראיו למיחלים לחדו׃ להציל ממות נשם ולחיותם ברעב׃

חנה מלאך יהוה ביב ליראיו ויחלצם׃

עיני יהוה אל צדיקים ואזניו אל שועתם׃ ני יהוה בעשי רע להכרית מארץ זכרם׃ צעקו ויהוה שמע ומכל צרותם הצילם׃ קרוב יהוה לנשברי לב ואת דכאי רוח יושיע׃ רבות רעות צדיק ומכלם יצילנו יהוה׃ שמר כל עצמותיו אחת מהנה לא נשברה׃

ואני בחלותם לבושי שק עניתי בצום נשי ותלתי על חיקי תשוב׃ כרע כאח לי התהלכתי כאבל אם קדר שחותי׃

מה יקר חדך אלהים ובני אדם בצל כניך יחיון׃ ירוין מדשן ביתך ונחל עדניך תשקם׃ כי עמך מקור חיים באורך נראה אור׃

אדני ישחק לו כי ראה כי יבא יומו׃ חרב תחו רשעים ודרכו קשתם להיל עני ואביון לטבוח ישרי דרך׃ חרבם תבוא בלבם וקשתותם תשברנה׃

שמר תם וראה ישר כי אחרית לאיש שלום׃

אין מתם בבשרי מני זעמך אין שלום בעצמי מני חטאתי׃ כי עונתי עברו ראשי כמשא כבד יכבדו ממני׃ הבאישו נמקו חבורתי מני אולתי׃ נעויתי שחתי עד מאד כל היום קדר הלכתי׃ כי כלי מלאו נקלה ואין מתם בבשרי׃ נוגותי ונדכיתי עד מאד שאגתי מנהמת לבי׃ אדני נגדך כל תאותי ואנחתי ממך לא נתרה׃ לבי חרחר עזבני כחי ואור עיני גם הם אין אתי׃

הר מעלי נגעך מתגרת ידך אני כליתי׃ בתוכחות על עון ירת איש ותמ כעש חמודו אך הבל כל אדם לה׃ שמעה תלתי יהוה ושועתי האזינה אל דמעתי אל תחרש כי גר אנכי עמך תושב ככל אבותי׃

ויעלני מבור שאון מטיט היון ויקם על לע רגלי כונן אשרי׃ ויתן בי שיר חדש תהלה לאלהינו יראו רבים וייראו ויבטחו ביהוה׃

אתה יהוה לא תכלא רחמיך ממני חדך ואמתך תמיד יצרוני׃

יהוה יעדנו על ערש דוי כל משכבו הכת בחליו׃ אני אמרתי יהוה חנני ראה נשי כי חטאתי לך׃

מה תשתוחחי נשי ותהמי עלי הוחילי לאלהים כי עוד אודנו ישועות ניו׃ אלהי עלי נשי תשתוחח על כן אזכרך מארץ ירדן וחרמונים מהר מצער׃

ואבואה אל מזבח אלהים אל אל שמחת גילי ואודך בכנור אלהים אלהי׃ מה תשתוחחי נשי ומה תהמי עלי הוחילי לאלהים כי עוד אודנו ישועת ני ואלהי׃

למנצח לבני קרח על עלמות שיר אלהים לנו מחה ועז עזרה בצרות נמצא מאד׃ על כן לא נירא בהמיר ארץ ובמוט הרים בלב ימים׃

הרו ודעו כי אנכי אלהים ארום בגוים ארום בארץ׃ יהוה צבאות עמנו משגב לנו אלהי יעקב לה׃

כי זה אלהים אלהינו עולם ועד הוא ינהגנו על מות׃

וקראני ביום צרה אחלצך ותכבדני׃

תשמיעני ששון ושמחה תגלנה עצמות דכית׃

זבחי אלהים רוח נשברה לב נשבר ונדכה אלהים לא תבזה׃

ויראו צדיקים וייראו ועליו ישחקו׃ הנה הגבר לא ישים אלהים מעוזו ויבטח ברב עשרו יעז בהותו׃

דה בשלום נשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי׃

השלך על יהוה יהבך והוא יכלכלך לא יתן לעולם מוט לצדיק׃

יום אירא אני אליך אבטח׃ באלהים אהלל דברו באלהים בטחתי לא אירא מה יעשה בשר לי׃ כל היום דברי יעצבו עלי כל מחשבתם לרע׃ יגורו יצינו המה עקבי ישמרו כאשר קוו נשי׃

נדי רתה אתה שימה דמעתי בנאדך הלא ברתך׃

באלהים בטחתי לא אירא מה יעשה אדם לי׃ עלי אלהים נדריך אשלם תודת לך׃ כי הצלת נשי ממות הלא רגלי מדחי להתהלך לני אלהים באור החיים׃

למנצח אל תשחת לדוד מכתם בברחו מני שאול במערה חנני אלהים חנני כי בך חיה נשי ובצל כניך אחה עד יעבר הוות׃

ואתה יהוה תשחק למו תלעג לכל גוים׃ עזו אליך אשמרה כי אלהים משגבי׃

ואני אשיר עזך וארנן לבקר חדך כי היית משגב לי ומנו ביום צר לי׃ עזי אליך אזמרה כי אלהים משגבי אלהי חדי׃

למנצח על נגינת לדוד שמעה אלהים רנתי הקשיבה תלתי׃ מקצה הארץ אליך אקרא בעט לבי בצור ירום ממני תנחני׃ כי היית מחה לי מגדל עז מני אויב׃ אגורה באהלך עולמים אחה בתר כניך לה׃

למנצח על ידותון מזמור לדוד אך אל אלהים דומיה נשי ממנו ישועתי׃ אך הוא צורי וישועתי משגבי לא אמוט רבה׃

אך לאלהים דומי נשי כי ממנו תקותי׃ אך הוא צורי וישועתי משגבי לא אמוט׃ על אלהים ישעי וכבודי צור עזי מחי באלהים׃ בטחו בו בכל עת עם שכו לניו לבבכם אלהים מחה לנו לה׃

מזמור לדוד בהיותו במדבר יהודה אלהים אלי אתה אשחרך צמאה לך נשי כמה לך בשרי בארץ ציה ועי בלי מים׃ כן בקדש חזיתיך לראות עזך וכבודך׃ כי טוב חדך מחיים שתי ישבחונך׃ כן אברכך בחיי בשמך אשא כי׃ כמו חלב ודשן תשבע נשי ושתי רננות יהלל י׃ אם זכרתיך על יצועי באשמרות אהגה בך׃ כי היית עזרתה לי ובצל כניך ארנן׃ דבקה נשי אחריך בי תמכה ימינך׃

אבי יתומים ודין אלמנות אלהים במעון קדשו׃ אלהים מושיב יחידים ביתה מוציא אירים בכושרות אך וררים שכנו צחיחה׃

וגם עד זקנה ושיבה אלהים אל תעזבני עד אגיד זרועך לדור לכל יבוא גבורתך׃ וצדקתך אלהים עד מרום אשר עשית גדלות אלהים מי כמוך׃ אשר הראיתנו צרות רבות ורעות תשוב תחיינו ומתהמות הארץ תשוב תעלני׃ תרב גדלתי ותב תנחמני׃ גם אני אודך בכלי נבל אמתך אלהי אזמרה לך בכנור קדוש ישראל׃ תרננה שתי כי אזמרה לך ונשי אשר דית׃

ואני תמיד עמך אחזת ביד ימיני׃ בעצתך תנחני ואחר כבוד תקחני׃ מי לי בשמים ועמך לא חצתי בארץ׃ כלה שארי ולבבי צור לבבי וחלקי אלהים לעולם׃

שטו דל ויתום עני ורש הצדיקו׃

נכה וגם כלתה נשי לחצרות יהוה לבי ובשרי ירננו אל אל חי׃ גם צור מצאה בית ודרור קן לה אשר שתה ארחיה את מזבחותיך יהוה צבאות מלכי ואלהי׃ אשרי יושבי ביתך עוד יהללוך לה׃

ביום צרתי אקראך כי תענני׃

כי חדך גדול עלי והצלת נשי משאול תחתיה׃

זכר אני מה חלד על מה שוא בראת כל בני אדם׃ מי גבר יחיה ולא יראה מות ימלט נשו מיד שאול לה׃

תלה למשה איש האלהים אדני מעון אתה היית לנו בדר ודר׃

ישב בתר עליון בצל שדי יתלונן׃ אמר ליהוה מחי ומצודתי אלהי אבטח בו׃ כי הוא יצילך מח יקוש מדבר הוות׃ באברתו יך לך ותחת כניו תחה צנה וחרה אמתו׃ לא תירא מחד לילה מחץ יעו יומם׃ מדבר באל יהלך מקטב ישוד צהרים׃ יל מצדך אל ורבבה מימינך אליך לא יגש׃

כי אתה יהוה מחי עליון שמת מעונך׃ לא תאנה אליך רעה ונגע לא יקרב באהלך׃ כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך׃ על כים ישאונך ן תג באבן רגלך׃ על שחל ותן תדרך תרמ כיר ותנין׃ כי בי חשק ואלטהו אשגבהו כי ידע שמי׃ יקראני ואענהו עמו אנכי בצרה אחלצהו ואכבדהו׃ ארך ימים אשביעהו ואראהו בישועתי׃

ברב שרעי בקרבי תנחומיך ישעשעו נשי׃

ויהי יהוה לי למשגב ואלהי לצור מחי׃

מזמור לתודה הריעו ליהוה כל הארץ׃ עבדו את יהוה בשמחה באו לניו ברננה׃ דעו כי יהוה הוא אלהים הוא עשנו ולא אנחנו עמו וצאן מרעיתו׃ באו שעריו בתודה חצרתיו בתהלה הודו לו ברכו שמו׃ כי טוב יהוה לעולם חדו ועד דר ודר אמונתו׃

תלה לעני כי יעט ולני יהוה ישך שיחו יהוה שמעה תלתי ושועתי אליך תבוא׃ אל תתר ניך ממני ביום צר לי הטה אלי אזנך ביום אקרא מהר ענני׃ כי כלו בעשן ימי ועצמותי כמו קד נחרו׃ הוכה כעשב ויבש לבי כי שכחתי מאכל לחמי׃ מקול אנחתי דבקה עצמי לבשרי׃

ימי כצל נטוי ואני כעשב איבש׃ ואתה יהוה לעולם תשב וזכרך לדר ודר׃

לדוד ברכי נשי את יהוה וכל קרבי את שם קדשו׃ ברכי נשי את יהוה ואל תשכחי כל גמוליו׃ הלח לכל עונכי הרא לכל תחלאיכי׃ הגואל משחת חייכי המעטרכי חד ורחמים׃

כי הוא ידע יצרנו זכור כי ער אנחנו׃ אנוש כחציר ימיו כציץ השדה כן יציץ׃ כי רוח עברה בו ואיננו ולא יכירנו עוד מקומו׃ וחד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו וצדקתו לבני בנים׃

עמים רבות יצילם והמה ימרו בעצתם וימכו בעונם׃ וירא בצר להם בשמעו את רנתם׃ ויזכר להם בריתו וינחם כרב חדו׃ ויתן אותם לרחמים לני כל שוביהם׃

רעבים גם צמאים נשם בהם תתעט׃ ויצעקו אל יהוה בצר להם ממצוקותיהם יצילם׃

כי השביע נש שקקה ונש רעבה מלא טוב׃ ישבי חשך וצלמות אירי עני וברזל׃ כי המרו אמרי אל ועצת עליון נאצו׃ ויכנע בעמל לבם כשלו ואין עזר׃ ויזעקו אל יהוה בצר להם ממצקותיהם יושיעם׃ יוציאם מחשך וצלמות ומורותיהם ינתק׃

אולים מדרך שעם ומעונתיהם יתענו׃ כל אכל תתעב נשם ויגיעו עד שערי מות׃ ויזעקו אל יהוה בצר להם ממצקותיהם יושיעם׃ ישלח דברו ויראם וימלט משחיתותם׃

שובי נשי למנוחיכי כי יהוה גמל עליכי׃ כי חלצת נשי ממות את עיני מן דמעה את רגלי מדחי׃ אתהלך לני יהוה בארצות החיים׃

יקר בעיני יהוה המותה לחידיו׃

מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה׃ יהוה לי לא אירא מה יעשה לי אדם׃

טוב לחות ביהוה מבטח באדם׃ טוב לחות ביהוה מבטח בנדיבים׃

לא אמות כי אחיה ואר מעשי יה׃

יר ירני יה ולמות לא נתנני׃

דבקה לער נשי חיני כדברך׃

דלה נשי מתוגה קימני כדברך׃

זאת נחמתי בעניי כי אמרתך חיתני׃

טרם אענה אני שגג ועתה אמרתך שמרתי׃

טוב לי כי עניתי למען אלמד חקיך׃

ידעתי יהוה כי צדק משטיך ואמונה עניתני׃ יהי נא חדך לנחמני כאמרתך לעבדך׃ יבאוני רחמיך ואחיה כי תורתך שעשעי׃

לולי תורתך שעשעי אז אבדתי בעניי׃ לעולם לא אשכח קודיך כי בם חייתני׃

נעניתי עד מאד יהוה חיני כדברך׃

צר ומצוק מצאוני מצותיך שעשעי׃

עזרי מעם יהוה עשה שמים וארץ׃

יהוה ישמרך מכל רע ישמר את נשך׃ יהוה ישמר צאתך ובואך מעתה ועד עולם׃

הזרעים בדמעה ברנה יקצרו׃ הלוך ילך ובכה נשא משך הזרע בא יבוא ברנה נשא אלמתיו׃

קויתי יהוה קותה נשי ולדברו הוחלתי׃ נשי לאדני משמרים לבקר שמרים לבקר׃

למנצח מזמור לדוד חלצני יהוה מאדם רע מאיש חמים תנצרני׃ אשר חשבו רעות בלב כל יום יגורו מלחמות׃ שננו לשונם כמו נחש חמת עכשוב תחת שתימו לה׃

ידעת כי יעשה יהוה דין עני משט אבינים׃

משכיל לדוד בהיותו במערה תלה קולי אל יהוה אזעק קולי אל יהוה אתחנן׃ אשך לניו שיחי צרתי לניו אגיד׃ בהתעט עלי רוחי ואתה ידעת נתיבתי בארח זו אהלך טמנו ח לי׃ הביט ימין וראה ואין לי מכיר אבד מנו ממני אין דורש לנשי׃ זעקתי אליך יהוה אמרתי אתה מחי חלקי בארץ החיים׃ הקשיבה אל רנתי כי דלותי מאד הצילני מרדי כי אמצו ממני׃ הוציאה ממגר נשי להודות את שמך בי יכתרו צדיקים כי תגמל עלי׃

רשתי ידי אליך נשי כארץ עיה לך לה׃ מהר ענני יהוה כלתה רוחי אל תתר ניך ממני ונמשלתי עם ירדי בור׃

קרוב יהוה לכל קראיו לכל אשר יקראהו באמת׃ רצון יראיו יעשה ואת שועתם ישמע ויושיעם׃ שומר יהוה את כל אהביו ואת כל הרשעים ישמיד׃ תהלת יהוה ידבר י ויברך כל בשר שם קדשו לעולם ועד׃

עשה משט לעשוקים נתן לחם לרעבים יהוה מתיר אורים׃ יהוה קח עורים יהוה זק כוים יהוה אהב צדיקים׃ יהוה שמר את גרים יתום ואלמנה יעודד ודרך רשעים יעות׃

הרא לשבורי לב ומחבש לעצבותם׃

בטח אל יהוה בכל לבך ואל בינתך אל תשען׃ בכל דרכיך דעהו והוא יישר ארחתיך׃ אל תהי חכם בעיניך ירא את יהוה וור מרע׃ ראות תהי לשרך ושקוי לעצמותיך׃

דאגה בלב איש ישחנה ודבר טוב ישמחנה׃

לב שמח ייטב נים ובעצבת לב רוח נכאה׃

לב שמח ייטב גהה ורוח נכאה תיבש גרם׃

מגדל עז שם יהוה בו ירוץ צדיק ונשגב׃

רוח איש יכלכל מחלהו ורוח נכאה מי ישאנה׃

מות וחיים ביד לשון ואהביה יאכל ריה׃

התרית ביום צרה צר כחכה׃ הצל לקחים למות ומטים להרג אם תחשוך׃

תנו שכר לאובד ויין למרי נש׃ ישתה וישכח רישו ועמלו לא יזכר עוד׃ תח יך לאלם אל דין כל בני חלו׃

לכל זמן ועת לכל חץ תחת השמים׃ עת ללדת ועת למות עת לטעת ועת לעקור נטוע׃ עת להרוג ועת לרוא עת לרוץ ועת לבנות׃ עת לבכות ועת לשחוק עת וד ועת רקוד׃

טוב שם משמן טוב ויום המות מיום הולדו׃ טוב ללכת אל בית אבל מלכת אל בית משתה באשר הוא ו כל האדם והחי יתן אל לבו׃ טוב כע משחק כי ברע נים ייטב לב׃ לב חכמים בבית אבל ולב כילים בבית שמחה׃

ביום טובה היה בטוב וביום רעה ראה גם את זה לעמת זה עשה האלהים על דברת שלא ימצא האדם אחריו מאומה׃

על מה תכו עוד תויו רה כל ראש לחלי וכל לבב דוי׃ מכ רגל ועד ראש אין בו מתם צע וחבורה ומכה טריה לא זרו ולא חבשו ולא רככה בשמן׃

נחה שקטה כל הארץ צחו רנה׃

ונג יהוה את מצרים נג ורוא ושבו עד יהוה ונעתר להם וראם׃

על כן מלאו מתני חלחלה צירים אחזוני כצירי יולדה נעויתי משמע נבהלתי מראות׃

אבלה נבלה הארץ אמללה נבלה תבל אמללו מרום עם הארץ׃ והארץ חנה תחת ישביה כי עברו תורת חלו חק הרו ברית עולם׃ על כן אלה אכלה ארץ ויאשמו ישבי בה על כן חרו ישבי ארץ ונשאר אנוש מזער׃

כי היית מעוז לדל מעוז לאביון בצר לו מחה מזרם צל מחרב כי רוח עריצים כזרם קיר׃

בלע המות לנצח ומחה אדני יהוה דמעה מעל כל נים וחרת עמו ייר מעל כל הארץ כי יהוה דבר׃

יצר מוך תצר שלום שלום כי בך בטוח׃ בטחו ביהוה עדי עד כי ביה יהוה צור עולמים׃

יהוה תשת שלום לנו כי גם כל מעשינו עלת לנו׃

ולכן יחכה יהוה לחננכם ולכן ירום לרחמכם כי אלהי משט יהוה אשרי כל חוכי לו׃ כי עם בציון ישב בירושלם בכו לא תבכה חנון יחנך לקול זעקך כשמעתו ענך׃ ונתן לכם אדני לחם צר ומים לחץ ולא יכנ עוד מוריך והיו עיניך ראות את מוריך׃ ואזניך תשמענה דבר מאחריך לאמר זה הדרך לכו בו כי תאמינו וכי תשמאילו׃

חזקו ידים רות וברכים כשלות אמצו׃ אמרו לנמהרי לב חזקו אל תיראו הנה אלהיכם נקם יבוא גמול אלהים הוא יבוא וישעכם׃ אז תקחנה עיני עורים ואזני חרשים תתחנה׃ אז ידלג כאיל ח ותרן לשון אלם כי נבקעו במדבר מים ונחלים בערבה׃

והיה שם מלול ודרך ודרך הקדש יקרא לה לא יעברנו טמא והוא למו הלך דרך ואוילים לא יתעו׃ לא יהיה שם אריה וריץ חיות בל יעלנה לא תמצא שם והלכו גאולים׃ ודויי יהוה ישבון ובאו ציון ברנה ושמחת עולם על ראשם ששון ושמחה ישיגו ונו יגון ואנחה׃

נחמו נחמו עמי יאמר אלהיכם׃ דברו על לב ירושלם וקראו אליה כי מלאה צבאה כי נרצה עונה כי לקחה מיד יהוה כלים בכל חטאתיה׃

כרעה עדרו ירעה בזרעו יקבץ טלאים ובחיקו ישא עלות ינהל׃

הלוא ידעת אם לא שמעת אלהי עולם יהוה בורא קצות הארץ לא ייע ולא ייגע אין חקר לתבונתו׃ נתן ליע כח ולאין אונים עצמה ירבה׃ ויעו נערים ויגעו ובחורים כשול יכשלו׃ וקוי יהוה יחליו כח יעלו אבר כנשרים ירוצו ולא ייגעו ילכו ולא ייעו׃

אל תירא כי עמך אני אל תשתע כי אני אלהיך אמצתיך א עזרתיך א תמכתיך בימין צדקי׃

העניים והאביונים מבקשים מים ואין לשונם בצמא נשתה אני יהוה אענם אלהי ישראל לא אעזבם׃

ועתה כה אמר יהוה בראך יעקב ויצרך ישראל אל תירא כי גאלתיך קראתי בשמך לי אתה׃ כי תעבר במים אתך אני ובנהרות לא ישטוך כי תלך במו אש לא תכוה ולהבה לא תבער בך׃

יוצר אור ובורא חשך עשה שלום ובורא רע אני יהוה עשה כל אלה׃

ועד זקנה אני הוא ועד שיבה אני אבל אני עשיתי ואני אשא ואני אבל ואמלט׃

הנה צרתיך ולא בכ בחרתיך בכור עני׃

לא ירעבו ולא יצמאו ולא יכם שרב ושמש כי מרחמם ינהגם ועל מבועי מים ינהלם׃

רנו שמים וגילי ארץ יצחו הרים רנה כי נחם יהוה עמו ועניו ירחם׃

הן על כים חקתיך חומתיך נגדי תמיד׃

כי נחם יהוה ציון נחם כל חרבתיה וישם מדברה כעדן וערבתה כגן יהוה ששון ושמחה ימצא בה תודה וקול זמרה׃

ודויי יהוה ישובון ובאו ציון ברנה ושמחת עולם על ראשם ששון ושמחה ישיגון נו יגון ואנחה׃ אנכי אנכי הוא מנחמכם מי את ותיראי מאנוש ימות ומבן אדם חציר ינתן׃

מי האמין לשמעתנו וזרוע יהוה על מי נגלתה׃ ויעל כיונק לניו וכשרש מארץ ציה לא תאר לו ולא הדר ונראהו ולא מראה ונחמדהו׃ נבזה וחדל אישים איש מכאבות וידוע חלי וכמתר נים ממנו נבזה ולא חשבנהו׃ אכן חלינו הוא נשא ומכאבינו בלם ואנחנו חשבנהו נגוע מכה אלהים ומענה׃ והוא מחלל משענו מדכא מעונתינו מור שלומנו עליו ובחברתו נרא לנו׃ כלנו כצאן תעינו איש לדרכו נינו ויהוה הגיע בו את עון כלנו׃ נגש והוא נענה ולא יתח יו כשה לטבח יובל וכרחל לני גזזיה נאלמה ולא יתח יו׃ מעצר וממשט לקח ואת דורו מי ישוחח כי נגזר מארץ חיים משע עמי נגע למו׃ ויתן את רשעים קברו ואת עשיר במתיו על לא חמ עשה ולא מרמה ביו׃ ויהוה חץ דכאו החלי אם תשים אשם נשו יראה זרע יאריך ימים וחץ יהוה בידו יצלח׃ מעמל נשו יראה ישבע בדעתו יצדיק צדיק עבדי לרבים ועונתם הוא יבל׃ לכן אחלק לו ברבים ואת עצומים יחלק שלל תחת אשר הערה למות נשו ואת שעים נמנה והוא חטא רבים נשא ולשעים יגיע׃

אל תיראי כי לא תבושי ואל תכלמי כי לא תחירי כי בשת עלומיך תשכחי וחרת אלמנותיך לא תזכרי עוד׃

בצדקה תכונני רחקי מעשק כי לא תיראי וממחתה כי לא תקרב אליך׃

כל כלי יוצר עליך לא יצלח וכל לשון תקום אתך למשט תרשיעי זאת נחלת עבדי יהוה וצדקתם מאתי נאם יהוה׃

כי בשמחה תצאו ובשלום תובלון ההרים והגבעות יצחו לניכם רנה וכל עצי השדה ימחאו כ׃

יבוא שלום ינוחו על משכבותם הלך נכחו׃

כי כה אמר רם ונשא שכן עד וקדוש שמו מרום וקדוש אשכון ואת דכא ושל רוח להחיות רוח שלים ולהחיות לב נדכאים׃

דרכיו ראיתי ואראהו ואנחהו ואשלם נחמים לו ולאבליו׃ בורא נוב שתים שלום שלום לרחוק ולקרוב אמר יהוה וראתיו׃

הכזה יהיה צום אבחרהו יום ענות אדם נשו הלכ כאגמן ראשו ושק ואר יציע הלזה תקרא צום ויום רצון ליהוה׃ הלוא זה צום אבחרהו תח חרצבות רשע התר אגדות מוטה ושלח רצוצים חשים וכל מוטה תנתקו׃ הלוא ר לרעב לחמך ועניים מרודים תביא בית כי תראה ערם וכיתו ומבשרך לא תתעלם׃

אז יבקע כשחר אורך וארכתך מהרה תצמח והלך לניך צדקך כבוד יהוה יאך׃ אז תקרא ויהוה יענה תשוע ויאמר הנני אם תיר מתוכך מוטה שלח אצבע ודבר און׃ ותק לרעב נשך ונש נענה תשביע וזרח בחשך אורך ואלתך כצהרים׃ ונחך יהוה תמיד והשביע בצחצחות נשך ועצמתיך יחליץ והיית כגן רוה וכמוצא מים אשר לא יכזבו מימיו׃

רוח אדני יהוה עלי יען משח יהוה אתי לבשר ענוים שלחני לחבש לנשברי לב לקרא לשבוים דרור ולאורים קח קוח׃ לקרא שנת רצון ליהוה ויום נקם לאלהינו לנחם כל אבלים׃ לשום לאבלי ציון לתת להם אר תחת אר שמן ששון תחת אבל מעטה תהלה תחת רוח כהה וקרא להם אילי הצדק מטע יהוה להתאר׃

בכל צרתם לא צר ומלאך ניו הושיעם באהבתו ובחמלתו הוא גאלם וינטלם וינשאם כל ימי עולם׃

כי הנני בורא שמים חדשים וארץ חדשה ולא תזכרנה הראשנות ולא תעלינה על לב׃ כי אם שישו וגילו עדי עד אשר אני בורא כי הנני בורא את ירושלם גילה ועמה משוש׃ וגלתי בירושלם וששתי בעמי ולא ישמע בה עוד קול בכי וקול זעקה׃

כאיש אשר אמו תנחמנו כן אנכי אנחמכם ובירושלם תנחמו׃

ברוך הגבר אשר יבטח ביהוה והיה יהוה מבטחו׃ והיה כעץ שתול על מים ועל יובל ישלח שרשיו ולא ירא כי יבא חם והיה עלהו רענן ובשנת בצרת לא ידאג ולא ימיש מעשות רי׃

ראני יהוה וארא הושיעני ואושעה כי תהלתי אתה׃

כי אנכי ידעתי את המחשבת אשר אנכי חשב עליכם נאם יהוה מחשבות שלום ולא לרעה לתת לכם אחרית ותקוה׃ וקראתם אתי והלכתם והתללתם אלי ושמעתי אליכם׃ ובקשתם אתי ומצאתם כי תדרשני בכל לבבכם׃

כי אעלה ארכה לך וממכותיך אראך נאם יהוה כי נדחה קראו לך ציון היא דרש אין לה׃

כי הרויתי נש עיה וכל נש דאבה מלאתי׃ על זאת הקיצתי ואראה ושנתי ערבה לי׃

הנני מעלה לה ארכה ומרא וראתים וגליתי להם עתרת שלום ואמת׃

זכר עניי ומרודי לענה וראש׃ זכור תזכור ותשיח עלי נשי׃

חדי יהוה כי לא תמנו כי לא כלו רחמיו׃ חדשים לבקרים רבה אמונתך׃ חלקי יהוה אמרה נשי על כן אוחיל לו׃ טוב יהוה לקוו לנש תדרשנו׃ טוב ויחיל ודומם לתשועת יהוה׃

כי אם הוגה ורחם כרב חדו׃ כי לא ענה מלבו ויגה בני איש׃

קרבת ביום אקראך אמרת אל תירא׃ רבת אדני ריבי נשי גאלת חיי׃

עורנו כתנור נכמרו מני זלעות רעב׃

במרעה טוב ארעה אתם ובהרי מרום ישראל יהיה נוהם שם תרבצנה בנוה טוב ומרעה שמן תרעינה אל הרי ישראל׃ אני ארעה צאני ואני ארביצם נאם אדני יהוה׃ את האבדת אבקש ואת הנדחת אשיב ולנשברת אחבש ואת החולה אחזק ואת השמנה ואת החזקה אשמיד ארענה במשט׃

ענה נבוכדנצר ואמר בריך אלההון די שדרך מישך ועבד נגו די שלח מלאכה ושיזב לעבדוהי די התרחצו עלוהי ומלת מלכא שניו ויהבו גשמיהון די לא ילחון ולא יגדון לכל אלה להן לאלההון׃

אלהי שלח מלאכה וגר ם אריותא ולא חבלוני כל קבל די קדמוהי זכו השתכחת לי וא קדמיך מלכא חבולה לא עבדת׃ באדין מלכא שגיא טאב עלוהי ולדניאל אמר להנקה מן גבא והק דניאל מן גבא וכל חבל לא השתכח בה די הימן באלהה׃

משיזב ומצל ועבד אתין ותמהין בשמיא ובארעא די שיזיב לדניאל מן יד אריותא׃

לכו ונשובה אל יהוה כי הוא טר ויראנו יך ויחבשנו׃ יחינו מימים ביום השלישי יקמנו ונחיה לניו׃

מיד שאול אדם ממות אגאלם אהי דבריך מות אהי קטבך שאול נחם יתר מעיני׃

ושלמתי לכם את השנים אשר אכל הארבה הילק והחיל והגזם חילי הגדול אשר שלחתי בכם׃ ואכלתם אכול ושבוע והללתם את שם יהוה אלהיכם אשר עשה עמכם להליא ולא יבשו עמי לעולם׃

ויאמר קראתי מצרה לי אל יהוה ויענני מבטן שאול שועתי שמעת קולי׃

יהוה אלהיך בקרבך גבור יושיע ישיש עליך בשמחה יחריש באהבתו יגיל עליך ברנה׃

וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרא בכניה ויצאתם ושתם כעגלי מרבק׃

וירא הורדו כי התלו בו המגושים ויקצ מאד וישלח וימת את כל הילדים אשר בבית לחם ובכל גבוליה מבן שנתים ולמטה כי העת אשר חקרה מי המגושים׃ וימלא הדבר הנאמר בי ירמיה הנביא לאמר׃ קול ברמה נשמע נהי ובכי תמרורים רחל מבכה על בניה מאנה להנחם כי אינם׃

ויב ישוע בכל הגליל וילמד בבתי כניותיהם ויבשר בשורת המלכות וירא כל מחלה וכל מדוה בעם׃ ויצא שמעו בכל ארץ וריא ויביאו אליו את כל החולים המענים בכל חלים ומכאובים ואחוזי שדים ומכי ירח ונכי אברים ויראם׃

אשרי עניי רוח כי להם מלכות השמים׃ אשרי האבלים כי הם ינחמו׃

אשרי הנרדים על דבר הצדקה כי להם מלכות השמים׃ אשריכם אם יחרו וירדו אתכם וידברו בשקר עליכם כל רע בעבורי׃ שמחו וגילו כי שכרכם רב בשמים כי כן רדו את הנביאים אשר היו לניכם׃

אבל אני אמר לכם אהבו את איביכם ברכו את מקקליכם היטיבו לשנאיכם והתללו בעד מכאיביכם ורדיכם׃

על כן אמר אני לכם אל תדאגו לנשכם מה תאכלו ומה תשתו ולגוכם מה תלבשו הלא הנש היא יקרה מן המזון והגו יקר מן המלבוש׃ הביטו וראו את עו השמים אשר אינם זרעים ואינם קצרים ואינם אים לאמים ואביכם שבשמים מכלכל אתם הלא אתם נעליתם עליהם מאד׃ ומי זה מכם אשר בדאגתו יוכל להוי על קומתו אמה אחת׃ וללבוש למה תדאגו התבוננו נא אל שושני השדה הצמחות אינן עמלות ואינן טות׃ ואני אמר לכם כי גם שלמה בכל הדרו לא היה לבוש כאחת מהנה׃ ואם ככה מלביש האלהים את חציר השדה אשר היום צמח ומחר ישלך לתוך התנור א כי אתכם קטני האמונה׃ לכן אל תדאגו לאמר מה נאכל ומה נשתה ומה נלבש׃ כי את כל אלה מבקשים הגוים הלא ידע אביכם אשר בשמים כי אתם צריכים לכל אלה׃ אך בקשו בראשונה את מלכות אלהים ואת צדקתו ונו לכם כל אלה׃ לכן אל תדאגו ליום מחר כי יום מחר הוא ידאג לעצמו ודיו ליום צרתו׃

שאלו וינתן לכם דרשו ותמצאו דקו ויתח לכם׃ כי כל השאל יקבל והדרש ימצא והדק יתח לו׃

והנה איש מצרע בא וישתחו לו ויאמר אדני אם תרצה תוכל לטהרני׃ וישלח ישוע את ידו ויגע בו ויאמר חץ אנכי טהר ומיד נראה צרעתו׃

ויהי כבאו אל כר נחום ויגש אליו שר מאה אחד ויתחנן לו לאמר׃ אדני הנה נערי נל למשכב בביתי והוא נכה אברים ומענה עד מאד׃ ויאמר ישוע אליו אבא ואראהו׃ ויען שר המאה ויאמר אדני נקלתי מבאך בצל קורתי אך דבר נא רק דבר ונרא נערי׃ כי אנכי איש נתון תחת השלטון וגם יש תחת ידי אנשי צבא ואמרתי לזה לך והלך ולזה בוא ובא ולעבדי עשה זאת ועשה׃ וישמע ישוע ויתמה ויאמר אל ההלכים אחריו אמן אמר אני לכם גם בישראל לא מצאתי אמונה גדולה כזאת׃ ואני אמר לכם רבים יבאו ממזרח וממערב ויבו עם אברהם ויצחק ויעקב במלכות השמים׃ אבל בני המלכות המה יגרשו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרוק השנים׃ ויאמר ישוע אל שר המאה לך וכאמונתך כן יהיה לך וירא נערו בשעה ההיא׃

ויבא ישוע ביתה טרו וירא את חמותו נלת למשכב כי אחזתה הקדחת׃ ויגע בידה ותר ממנה הקדחת ותקם ותשרתם׃

ויהי לעת ערב ויביאו אליו רבים אחוזי שדים ויגרש את הרוחות בדבר וירא את כל החולים׃ למלאת את אשר דבר ישעיהו הנביא לאמר חלינו הוא נשא ומכאבינו בלם׃

והנה ער גדול היה בים ותכה האניה בגלים והוא ישן׃ ויגשו אליו תלמידיו ויעירו אותו לאמר הושיענו אדנינו אבדנו׃ ויאמר אליהם קטני האמונה למה זה יראתם ויקם ויגער ברוחות ובים ותהי דממה גדולה׃

ויהי כבאו אל עבר הים אל ארץ הגרגשים ויגשוהו שני אנשים אחוזי שדים יצאים מבתי הקברות והמה רגונים מאד עד אשר לא יכל איש לעבר בדרך ההוא׃ והנה הם צעקים לאמר מה לנו ולך ישוע בן האלהים הבאת הלם לענותנו בלא עתנו׃ ועדר חזירים רבים היה שם במרעה הרחק מהם׃ ויתחננו אליו השדים לאמר אם תגרשנו שלחנו בעדר החזירים׃ ויאמר אליהם לכו לכם ויצאו ויבאו בעדר החזירים והנה השתער כל עדר החזירים מן המורד על הים וימותו במים׃

והנה הם מביאים אליו איש נכה אברים והוא משכב על המטה ויהי כראות ישוע את אמונתם ויאמר אל נכה האברים חזק בני נלחו לך חטאתיך׃ והנה אנשים מן הורים אמרו בלבבם מגד הוא׃ וירא ישוע את מחשבתם ויאמר למה תחשבו רעה בלבבכם׃ כי מה הנקל האמר נלחו לך חטאתיך אם אמר קום התהלך׃ אך למען תדעון כי בן האדם יש לו השלטן בארץ ללח חטאים ויאמר אל נכה האברים קום שא את מטתך ולך לך אל ביתך׃ ויקם וילך לביתו׃

וישמע זאת ישוע ויאמר אליהם החזקים אינם צריכים לרא כי אם החולים׃

והנה אשה זבת דם שתים עשרה שנה נגשה מאחריו ותגע בציצת בגדו׃ כי אמרה בלבה אך אם אגע בבגדו אושע׃ וין ישוע וירא אותה ויאמר חזקי בתי אמונתך הושיעה לך ותושע האשה מן השעה ההיא׃

ויבא ישוע אל בית השר וירא את המחללים בחלילים ואת העם ההומה ויאמר׃ ורו מה כי לא מתה הילדה אך ישנה היא וישחקו לו׃ ויהי אחרי גרש העם ויבא הביתה ויאחז בידה ותקם הנערה׃

ויעבר ישוע משם וילכו אחריו שני אנשים עורים והמה צעקעם ואמרים חננו בן דוד׃ וכבואו הביתה נגשו אליו העורים ויאמר אליהם ישוע המאמינים אתם כי יש לאל ידי לעשות זאת ויאמרו אליו כן אדנינו׃ ויגע בעיניהם ויאמר יעשה לכם כאמונתכם׃ ותקחנה עיניהם ויגער בם ישוע ויאמר ראו ן יודע לאיש׃

המה יצאו והנה הביאו אליו איש אלם אחוז שד׃ וכאשר גרש השד וידבר האלם ויתמה המון האנשים ויאמרו מעולם לא נראתה כזאת בישראל׃

ויב ישוע בכל הערים והכרים וילמד בבתי כניותיהם ויבשר בשורת המלכות וירא כל מחלה וכל מדוה בעם׃

ויקרא אליו את שנים עשר תלמידיו ויתן להם שלטן על רוחות הטמאה לגרשם ולרוא כל חלי וכל מדוה׃

ראו את החולים טהרו את המצרעים הקימו את המתים ואת השדים גרשו חנם לקחתם חנם תתנו׃

ואל תיראי מן ההרגים את הגו ואת הנש לא יוכלו להרג אך תיראו את אשר יוכל לאבד גם את הנש גם את הגו בגיהנם׃ הלא תמכרנה שתי צרים באר ואחת מהנה לא תול ארצה מבלעדי אביכם׃ ואתם גם שערות ראשכם נמנות כלן׃ לכן אל תיראו הנכם יקרים מצרים רבות׃

המצא את נשו יאבדנה והמאבד את נשו למעני הוא ימצאנה׃

עורים ראים וחים מתהלכים מצרעים מטהרים וחרשים שומעין ומתים קמים ועניים מתבשרי ישועה הם׃

לכו אלי כל העמלים והטעונים ואני אניח לכם׃ קבלו עליכם את עלי ולמדו ממני כי ענו ושל רוח אנכי ותמצאו מרגוע לנשתיכם׃ כי עלי נעים הוא וקל משאי׃

והנה שם איש אשר ידו יבשה וישאלוהו לאמר המתר לרא בשבת למען ימצאו עליו שטנה׃ ויאמר אליהם מי האיש בכם אשר לו כבש אחד ונל בבור בשבת ולא יחזיק בו ויעלנו׃ ומה יקר אדם מן הכבש לכן מתר להיטיב בשבת׃ ויאמר אל האיש שט את ידך וישט אתה ותרא ותשב כידו האחרת׃

וידע ישוע ויר משם וילך אחריו המון עם רב ויראם כלם׃

אז הובא אליו איש עור ואלם אשר אחזו שד ויראהו וידבר האלם וגם ראה׃

והנזרע על הלע הוא השמע את הדבר וימהר ויקחנו בשמחה׃ אך אין לו שרש תחתיו ורק לשעה יעמד ובהיות צרה ורדיה על אדות הדבר מיד נכשל׃

ויצא ישוע וירא המון עם רב ויהמו מעיו עליהם וירא את החלשים אשר בהם׃

ויכירו אתו אנשי המקום ההוא וישלחו אל כל ביבותיהם ויביאו אליו את כל החולים׃ ויבקשו ממנו כי יגעו רק בציצת בגדו וכל הנגעים נושעו׃

והנה אשה כנענית יצאה מן הגבולות ההם ותצעק אליו לאמר חנני אדני בן דוד כי בתי מענה מאד על ידי שד׃ והוא לא ענה אתה דבר ויגשו תלמידיו ויבקשו ממנו לאמר שלחה כי צעקת היא אחרינו׃ ויען ויאמר לא שלחתי כי אם אל הצאן האבדות לבית ישראל׃ והיא באה ותשתחו לו לאמר אדני עזרני׃ ויען ויאמר לא טוב לקחת את לחם הבנים ולהשליכו לצעירי הכלבים׃ ותאמר כן אדני א כי גם צעירי הכלבים יאכלו מרורים הנלים מעל שלחן אדניהם׃ ויען ישוע ויאמר אליה אשה גדלה אמונתך יהי לך כרצונך ותרא בתה מן השעה ההיא׃

ויבאו אליו המון עם רב ועמהם חים עורים חרשים קטעים ורבים כהמה ויילום לרגלי ישוע ויראם׃ ויתמהו העם בראותם את האלמים מדברים והקטעים בריאים והחים מתהלכים והעורים ראים וישבחו את אלהי ישראל׃

ויהי כבואם אל המון העם ויגש אליו איש ויכרע על ברכיו לנגדו׃ ויאמר אדני רחם נא על בני כי מכה ירח הוא וחליו רע כי עמים רבות הוא נל באש ועמים רבות אל תוך המים׃ ואביא אתו אל תלמידיך ולא יכלו לרא לו׃ ויען ישוע ויאמר הוי דור בלתי מאמין ותלתל עד מתי אהיה עמכם עד מתי אבל אתכם הביאו אותו אלי הנה׃ ויגער בו ישוע ויצא השד ממנו וירא הנער מן השעה ההיא׃

ויאמר ישוע אליהם מני אשר אינכם מאמינים כי אמן אמר אני לכם אם יש לכם אמונה כגרגר החרדל ואמרתם אל ההר הזה העתק מזה שמה ונעתק ממקומו ואין דבר אשר יבצר מכם׃

ואם תכשילך ידך או רגלך קצץ אותה והשלך ממך טוב לך לבוא לחיים ח או קטע מהיות לך שתי ידים או שתי רגלים ותשלך אל אש עולם׃ ואם עינך תכשליך נקר אותה והשלך ממך טוב לך לבוא לחיים בעין אחת מהיות לך שתי עינים ותשלך אל אש גיהנם׃

כן איננו רצון מלני אביכם שבשמים כי יאבד אחד מן הקטנים האלה׃

והנה שני עורים ישבים על יד הדרך וישמעו כי ישוע עבר ויצעקו לאמר חננו נא אדנינו בן דוד׃ ויגער בם העם להשתיקם והם הרבו לצעק ויאמרו אדנינו חננו נא בן דוד׃ ויעמד ישוע ויקרא להם ויאמר מה תחצו ואעשה לכם׃ ויאמרו אליו אדנינו עשה שתקחנה עינינו׃ ורחמי ישוע נכמרו ויגע בעיניהם ותאם החלו עיניהם לראות וילכו אחריו׃

ויגשו אליו עורים וחים במקדש ויראם׃

ויען ישוע ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם אם תהיה לכם אמונה ואינכם מתקים לא לבד כמעשה התאנה הזאת תעשו כי גם באמרכם אל ההר הזה הנשא והעתק אל תוך הים היו תהיה׃ וכל אשר תשאלו בתלה ואתם מאמינים תקחהו׃

אז ימרו אתכם לעני והמיתו אתכם והייתם שנואים לכל הגוים למען שמי׃ ואז יכשלו רבים ומרו איש את רעהו ושנאו איש את אחיו׃ ונביאי שקר רבים יקומו והתעו רבים׃ ומני אשר ירבה הרשע תוג אהבת רבים׃ והמחכה עד עת קץ הוא יושע׃

כי אז תהיה צרה גדולה אשר כמוה לא נהיתה מראשית העולם עד עתה וכמוה לא תהיה עוד׃ ולולא נקצרו הימים ההם לא יושע כל בשר אך למען הבחירים יקצרו הימים ההם׃

ערום ותכוני חולה ותבקרוני במשמר הייתי ותבאו אלי׃

ויאמר אליו טרו גם כי יהיה עלי למות אתך כחש לא אכחש בך וכן אמרו גם כל התלמידים׃

ויקח אתו את טרו ואת שני בני זבדי ויחל להעצב ולמוג׃ ויאמר להם נשי מרה לי עד מות עמדו ה ושקדו עמי׃ וילך מעט האלה ויל על ניו ויתלל לאמר אבי אם יוכל להיות תעבר נא מעלי הכו הזאת אך לא כרצוני כי אם כרצונך׃

אז טר להם את בר אבא ואת ישוע הכה בשוטים וימר אותו להצלב׃

ויהי כאשר צלבו אותו ויחלקו להם את בגדיו וגורל הילו למלאת את אשר נאמר בי הנביא יחלקו בגדי להם ועל לבושי יילו גורל׃

וכעת השעה התשיעית ויצעק ישוע בקול גדול אלי אלי למה שבקתני ותרגומו אלי אלי למה עזבתני׃

ואיש היה בבית כנתם אשר רוח טמאה בו ויצעק לאמר׃ אהה מה לנו ולך ישוע הנצרי באת להאבידנו ידעתי מי אתה קדוש האלהים׃ ויגער בו ישוע לאמר האלם וצא ממנו׃ ויחבהו רוח הטמאה ויצעק בקול גדול ויצא ממנו׃

וחמות שמעון שכבה אחוזת הקדחת וימהרו לדבר אליו עליה׃ ויגש ויאחז בידה ויקימה ותר ממנה הקדחת תאם ותשרת אותם׃

ויהי בערב כבוא השמש ויביאו אליו את כל החולים ואת אחוזי השדים׃ וכל העיר נאו יחדו תח הבית׃ וירא רבים אשר היו חולים חליים שונים ויגרש שדים הרבה ולא נתן את השדים לדבר כי ידעהו׃

ויהי קרא בבתי כניותיהם בכל הגליל ויגרש את השדים׃ ויבוא אליו איש מצרע ויתחנן אליו ויכרע על ברכיו ויאמר לו אם תרצה תוכל לטהרני׃ וירחם עליו וישלח את ידו ויגע בו ויאמר רצה אנכי טהר׃ עודנו מדבר והצרעת רה ממנו ויטהר׃

ויבאו אליו אנשים נשאים איש נכה אברים וישאהו בארבעה׃ ולא יכלו לגשת אליו מני העם ויירו את הגג במקום אשר היה שם ויחתרו חתירה ויורידו את המשכב אשר שכב עליה נכה האברים׃ ויהי כראות ישוע את אמונתם ויאמר אל נכה האברים בני נלחו לך חטאתיך׃ ויהיו מן הורים ישבים שם וחשבים בלבם לאמר׃ מה ידבר זה גדוים כאלה מי יוכל ללח חטאים בלתי האלהים לבדו׃ וידע ישוע ברוחו כי ככה חשבו בלבבם ויאמר אליהם מדוע תחשבו כאלה בלבבכם׃ מה הנקל האמר אל נכה האברים נלחו לך חטאתיך אם אמור קום שא את משכבך והתהלך׃ אך למען תדעון כי לבן האדם יש השלטן ללח חטאים בארץ ויאמר אל נכה האברים׃ לך אני אמר קום שא את משכבך ולך אל ביתך׃ ויקם תאם וישא את משכבו ויצא לעיני כלם עד כי השתממו כלם וישבחו את האלהים לאמר מעולם לא ראינו כזאת׃

וישמע ישוע ויאמר החזקים אינם צריכים לרא כי אם החלים לא באתי לקרא הצדיקים כי אם החטאים לתשובה׃

וישב ויבאו אל בית הכנת ושם איש אשר ידו יבשה׃ ויתבוננו בו אם יראהו בשבת למען ימצאו עליו שטנה׃ ויאמר אל האיש אשר יבשה ידו קום עמד בתוך׃ ויאמר אליהם הנכון בשבת להיטיב או להרע להציל נש או לאבדה ויחרישו׃ ויבט אליהם ביב בחמה ויתעצב על טמטום לבבם ויאמר אל האיש שט את ידך וישט ידו ותרא ותשב כאחרת׃

כי רא לרבים עד כי התנלו עליו כל המנגעים לנגע בו׃ והרוחות הטמאות כראותן אתו נלו לניו ותצעקנה לאמר אתה הוא בן אלהים׃

וישם שנים עשר איש למען יהיו אתו ולמען ישלחם לקרא׃ והיה להם השלטן לרא את התחלאים ולגרש את השדים׃

וכן הנזרעים על מקמות הלע הם השמעים את הדבר ומהר בשמחה יקחהו׃ אך אין להם שרש בקרבם ורק לשעה יעמדו ואחר כן בהיות צרה ורדיה על אדות הדבר מהרה יכשלו׃

ותקם רוח ערה גדולה וישטו הגלים אל תוך האניה עד אשר כמעט נמלאה׃ והוא ישן על הכת באחרי האניה ויעירו אותו ויאמרו אליו רבי האינך דאג לנו כי נאבד׃ ויעור ויגער ברוח ויאמר אל הים ה ודם ותשך הרוח ותהי דממה גדולה׃ ויאמר אליהם למה ככה אתם חרדים איך אין לכם אמונה׃

והוא יצא מן האניה והנה איש בא לקראתו מבין הקברים אשר רוח טמאה בו׃ ומושבו בקברים וגם בעבתים לא יכל איש לארו׃ כי עמים הרבה ארוהו בכבלים ובעבתים וינתק את העבתים וישבר את הכבלים ואין איש יכל לכבשו׃ ותמיד לילה ויומם היה בהרים ובקברים צעק וצע את עצמו באבנים׃ ויהי כראותו את ישוע מרחוק וירץ וישתחו לו׃ ויצעק בקול גדול ויאמר מה לי ולך ישוע בן אל עליון באלהים אני משביעך אשר לא תענני׃ כי הוא אמר אליו צא רוח טמא מן האדם הזה׃ וישאל אתו מה שמך ויען ויאמר לגיון שמי כי רבים אנחנו׃ ויתחנן אליו מאד לבלתי שלחם אל מחוץ לארץ׃ ועדר חזירים רבים היה שם במרעה ההרים׃ ויתחננו לו כל השדים לאמר שלחנו אל החזירים ונבאה אל תוכם׃ וינח להם ויצאו רוחות הטמאה ויבאו בחזירים וישתער העדר מן המורד אל הים כאלים במר ויטבעו בים׃

ואשה היתה זבת דם שתים עשרה שנה׃ והיא בלה הרבה תחת ידי ראים רבים והוציאה את כל אשר לה ולא להועיל ויהי חליה חזק מאד׃ ויהי כשמעה את שמע ישוע ותבוא בהמון העם מאחריו ותגע בבגדו׃ כי אמרה רק אם אגע בבגדיו אושע׃ וייבש מקור דמיה תאם ותבן בבשרה כי נרא נגעה׃

עודנו מדבר והנה באים מבית ראש הכנת לאמר בתך מתה למה תטריח עוד את המורה׃ וכשמע ישוע את הדבר אשר דברו ויאמר אל ראש הכנת אל תירא רק האמינה׃ ולא הניח לאיש ללכת אתו בלתי אם לטרו וליעקב וליוחנן אחי יעקב׃ ויבא בית ראש הכנת וירא המון הבכים והמיללים הרבה׃ ובבאו אמר אליהם מה תהמו ותבכו הנערה לא מתה אך ישנה היא׃ וישחקו לו והוא גרש את כלם ויקח את אבי הנערה ואת אמה ואת אשר אתו ויבא החדרה אשר שם שכבת הנערה׃ ויאחז ביד הנערה ויאמר אליה טליתא קומי אשר רושו הילדה אני אמר לך קומי נא׃ ומיד קמה הילדה ותתהלך והיא בת שתים עשרה שנה וישמו שמה גדולה׃

ולא יכל לעשות שם לא רק על חלשים מעטים שם את ידיו ויראם׃

ויגרשו שדים רבים ויוכו בשמן חלשים רבים ויראום׃

וירוצו בכל ביבותיהם ויחלו לשאת את החולים במשכבות אל כל מקום אשר שמעו כי שם הוא׃ ובכל מקום אשר יבא אל הכרים או הערים ואל השדות שם שמו את החולים בחוצות ויתחננו לו כי יגעו רק בציצת בגדו והיה כל אשר נגעו ונושעו׃

כי אשה אשר רוח טמאה נכנה בבתה הקטנה שמעה את שמעו ותבא ותל לרגליו׃ והאשה יונית וארץ מולדתה כנען אשר לוריא ותבקש ממנו לגרש אר השד מבתה׃ ויאמר אליה ישוע הניחו לשבע בראשונה הבנים כי לא טוב לקחת לחם הבנים ולהשליכו לצעירי הכלבים׃ ותען ותאמר אליו כן אדני אבל גם צעירי הכלבים יאכלו תחת השלחן מרורי לחם הבנים׃ ויאמר אליה בגלל דברך זה לכי לך יצא השד מבתך׃ ותבא אל ביתה ותמצא את הילדה משכבת על חמטה והשד יצא ממנה׃

ויביאו אליו איש אשר היה חרש ואלם ויתחננו לו לשום עליו את ידו׃ ויקח אתו לבדו מקרב ההמון וישם את אצבעותיו באזניו וירק ויגע על לשנו׃ ויבט השמימה ויאנח ויאמר אליו אתח ורושו התח׃ וברגע נתחו אזניו ויתר קשר לשונו וידבר בשה ברורה׃ ויזהר אותם כי לא ירו לאיש וכאשר יזהירם כן ירבו להכריז׃ וישתוממו עד מאד ויאמרו את הכל עשה יה גם החרשים הוא עשה לשמעים גם האלמים למדברים׃

ויבא אל בית צידה ויביאו אליו איש עור ויתחננו לו לגעת בו׃ ויאחז ביד העור ויוליכהו אל מחוץ לכר וירק בעיניו וישם את ידיו עליו וישאלהו לאמר הראה אתה דבר׃ ויבט ויאמר אראה את בני האדם כי מתהלכים כאילנות אני ראה׃ ויו לשום את ידיו על עיניו ותקחנה עיניו וירא וירא הכל היטב עד למרחוק׃

ויען אחד מן העם ויאמר רבי הבאתי אליך את בני אשר רוח אלם בקרבו׃ והיה בכל מקום אשר יאחזהו הוא מרצץ אתו וירד רירו וחרק את שניו ויבש גוו ואמר אל תלמידיך לגרשו ולא יכלו׃ ויען ויאמר להם הוי דור בלתי מאמין עד מתי אהיה עמכם עד מתי אבל אתכם הביאו אתו לני׃ ויביאהו לניו ויהי כאשר ראהו הרוח וירוצצנו תאם ויל ארצה ויתגולל ויורד רירו׃ וישאל את אביו כמה ימים היתה לו זאת ויאמר מימי נעוריו׃ ועמים רבות היל אתו גם באש גם במים להאבידו אך אם יכל תוכל רחם עלינו ועזרנו׃ ויאמר אליו ישוע לאמר אם תוכל להאמין כל יוכל המאמין׃ ויתן אבי הילד את קלו בבכי ויאמר אני מאמין עזר נא לחרון אמונתי׃ וירא ישוע את העם מתקבץ אליו ויגער ברוח הטמא לאמר רוח אלם וחרש אני מצוך צא ממנו ואל ת לבוא בו עוד׃ ויצעק וירצץ אתו מאד ויצא ויהי כמת עד אשר אמרו רבים כי גוע׃ ויחזק ישוע בידו ויניעהו ויקם׃

ואם ידך תכשילך קצץ אתה טוב לך לבוא קטע לחיים מהיות לך שתי ידים ותלך אל גיהנם אל האש אשר לא תכבה׃ אשר שם תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה׃ ואם רגלך תכשילך קצץ אתה טוב לך לבוא ח לחיים מהיות לך שתי רגלים ותשלך לגיהנם אל האש אשר לא תכבה׃ אשר שם תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה׃ ואם עינך תכשילך עקר אתה טוב לך לבוא אל מלכות האלהים בעין אחת מהיות לך שתי עינים ותשלך לגיהנם׃ אשר שם תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה׃

ויבאו יריחו ויהי כצאתו מיריחו הוא ותלמידיו והמון עם רב והנה ברטימי בן טימי איש עור ישב על יד הדרך לשאל נדבות׃ וישמע כי הוא ישוע הנצרי ויחל לצעק ויאמר אנא בן דוד ישוע חנני׃ ויגערו בו רבים להשתיקו והוא הרבה לצעק בן דוד חנני׃ ויעמד ישוע ויאמר קראו לו ויקראו לעור ויאמרו אליו חזק קום קרא לך׃ וישלך את שמלתו מעליו ויקם ויבא אל ישוע׃ ויען ישוע ויאמר אליו מה חצת ואעשה לך ויאמר אליו העור רבוני כי אראה׃ ויאמר ישוע אליו לך לך אמונתך הושיעה לך ותאם ראה וילך אחרי ישוע בדרך׃

ויען ישוע ויאמר אליהם תהי נא בכם אמונת אלהים׃ כי אמן אמר אני לכם כל אשר יאמר אל ההר הזה הנשא והעתק אל תוך הים ואין ק בלבבו כי אם יאמין כי יהיה כאשר אמר כן גם יהיה לו׃ על כן אני אמר לכם כל אשר תשאלו בהתללכם האמינו כי תקחו ויהי לכם׃

אלה ראשית החבלים ואתם השמרו בנשתיכם כי ימרו אתכם לנהדריות והכיתם בבתי כניות ולני משלים ומלכים תובאו למעני לעדות להם׃ והבשורה צריכה להקרא בראשנה לכל הגוים׃ וכאשר יוליכו ומרו אתכם אל תדאגו ואל תחשבו מה תדברו כי הדבר אשר ינתן לכם בשעה ההיא אותו דברו יען לא אתם הם המדברים כי אם רוח הקדש׃ ואח ימר את אחיו למות ואב את בנו וקמו בנים באבותם והמיתו אותם׃ והייתם שנואים לכל אדם למען שמי והמחכה עד עת קץ הוא יושע׃

והוא התחזק ויו לדבר ויאמר גם כי יהיה עלי למות אתך כחש לא אכחש בך וכן אמרו גם כלם׃

ויקח אתו את טרו ואת יעקב ואת יוחנן ויחל להשמים ולמוג׃ ויאמר אליהם נשי מרה לי עד מות עמדו ה ושקדו׃ ויעבר משם מעט והלאה ויל ארצה ויתלל אשר אם יוכל היות תעבר נא מעליו השעה הזאת׃ ויאמר אבא אבי הכל תוכל העבר נא מעלי את הכו הזאת אך לא את אשר אני רוצה כי אם את אשר אתה׃

ויואל ילטו לעשות כרצון העם ויטר להם את בר אבא ואת ישוע הכה בשוטים וימר אותו להצלב׃

ויהי כאשר צלבו אותו ויחלקו בגדיו להם בהילם עליהם גורל מה יקח איש איש׃ ותהי השעה השלישית ויצלבהו׃

ובשעה התשיעית ויצעק ישוע בקול גדול אלהי אלהי למה שבקתני אשר רושו אלי אלי למה עזבתני׃

ואלה האתות אשר ילוו אל המאמינים יגרשו שדים בשמי ובלשנות חדשות ידברו׃ נחשים ישאו בידיהם ואם ישתו ם המות לא יזיקם על חולים ישימו את ידיהם וייטב להם׃

רוח אדני עלי יען משח אתי לבשר ענוים׃

ואיש היה בבית הכנת ובו רוח שד טמא ויצעק בקול גדול לאמר׃ אתה מה לנו ולך ישוע הנצרי באת להאבידנו ידעתיך מי אתה קדוש האלהים׃ ויגער בו ישוע לאמר האלם וצא ממנו ויילהו השד בתוכם ויצא ממנו לא הרע לו׃ ותל אימה על כלם וידברו איש אל רעהו לאמר מה הדבר הזה כי בשלטן ובגבורה מצוה לרוחות הטמאה והמה יצאים׃

ויקם מבית הכנת ויבא ביתה שמעון וחמות שמעון אחזתה קדחת חזקה וישאלהו בעדה׃ ויתיצב עליה ויגער בקדחת ותר ממנה ותקם מהרה ותשרת אתם׃

וכבוא השמש הביאו אליו כל אשר להם חלים חליים שונים וירא אותם בשומו את ידיו על כל אחד מהם׃

ויהי בהיותו באחת הערים והנה איש מלא צרעת וירא את ישוע ויל על ניו ויתחנן אליו לאמר אדני אם תחץ תוכל לטהרני׃ וישלח את ידו ויגע בו ויאמר חץ אנכי טהר ותאם רה ממנו הצרעת׃

ושמעו הולך הלוך וגדל ויקבצו עם רב לשמוע ולהרא בידו מתחלואיהם׃

ויהי באחד הימים והוא מלמד וישבו שם רושים ומורי התורה אשר באו מכל כרי הגליל ומיהודה וירושלים וגבורת יהוה היתה בו לרוא׃ והנה אנשים נושאים איש במטה והוא נכה אברים ויבקשו להביאו הביתה ולשום לניו׃ ולא מצאו דרך להכניו מרב העם ויעלו הגגה ויורידהו ואת ערשו בין הרעים לתוך הבית לני ישוע׃ וירא את אמונתם ויאמר אליו בן אדם נלחו לך חטאתיך׃ ויחלו הורים והרושים לחשב מחשבות לאמר מי הוא זה המדבר גדוים מי יוכל ללח חטאים מבלעדי האלהים לבדו׃ וידע ישוע את מחשבותם ויען ויאמר אליהם מה אתם חשבים בלבבכם׃ מה הוא הנקל האמר נלחו לך חטאתיך אם אמר קום והתהלך׃ אך למען תדעון כי בן האדם יש לו השלטן בארץ ללח חטאים ויאמר אל נכה האברים אמר אני אליך קום ושא את ערשך ולך לך אל ביתך׃ וימהר ויקם לעיניהם וישא את משכבו וילך לו אל ביתו מהלל את האלהים וישא את משכבו וילך לו אל ביתו מהלל את האלהים׃

]13-03[׃ לא באתי לקרוא הצדיקים כי אם החטאים לתשובה׃

ויהי בשבת אחרת בא אל בית הכנת וילמד ושם איש אשר יבשה ידו הימנית׃ ויארבו לו הורים והרושים לראות אם ירא בשבת למען ימצאו עליו שטנה׃ והוא ידע את מחשבותם ויאמר אל האיש אשר ידו יבשה קום ועמוד בתוך ויקם ויעמד׃ ויאמר אליהם ישוע אשאלה אתכם דבר הנכון בשבת להיטיב אם להרע להציל נש אם לאבד׃ ויבט ביב אל כלם ויאמר לאיש שט את ידך ויעש כן ותרא ידו ותשב כאחרת׃

וירד אתם ויעמד במקום מישור והמון תלמידיו וקהל עם רב מכל יהודה וירושלים ומחו ים צר וצידון אשר באו לשמע אתו ולהרא מחלייהם׃ וגם הנלחצים ברוחות טמאות ויראו׃ וכל ההמון מבקשים לגעת בו כי גבורה יצאה מאתו וראה את כלם׃

אשריכם הרעבים כעת כי תשבעו אשריכם הבכים כעת כי תשחקו׃ אשריכם אם ישנאו אתכם האנשים ואם ינדו אתכם וחרו והדיחו את שמכם כשם רע בעבור בן האדם׃ שמחו ביום ההוא ורקדו כי הנה שכרכם רב בשמים כי כזאת עשו אבתיהם לנביאים׃

ועבד לאחד משרי המאות חלה למות והוא יקר לו מאד׃ וישמע את שמע ישוע וישלח אליו מזקני היהודים וישאל מאתו לבוא ולהושיע את עבדו׃ ויבאו אל ישוע ויתחננו לו מאד ויאמרו ראוי הוא אשר תעשה בקשתו׃ כי אהב עמנו הוא והוא בנה לנו את בית הכנת׃ וילך אתם ישוע ויהי כאשר קרב אל הבית וישלח אליו שר המאה על ידי רעיו לאמר לו בי אדני אל נא תטריח את עצמך כי אינני כדי שתבוא בצל קורתי׃ ובעבור זאת גם את עצמי לא חשבתי ראוי לבוא אליך אך דבר נא דבר וירא נערי׃ כי גם אנכי איש נתון תחת השלטון יש תחת ידי אנשי צבא ואמרתי לזה לך והלך ולזה בוא ובא ולעבדי עשה זאת ועשה׃ וישמע ישוע את דבריו ויתמה עליו וין ויאמר אל ההמון ההלך אחריו אמר אני לכם גם בישראל לא מצאתי אמונה גדולה כזאת׃ וישובו השלוחים אל הבית וימצאו את העבד החלה והוא נרא׃

הוא קרב אל שער העיר והנה מוציאים מת בן יחיד לאמו והיא אלמנה ועמה רבים מעם העיר׃ וכראות אתה האדון נכמרו רחמיו עליה ויאמר לה אל תבכי׃ ויגש ויגע בארון והנשאים עמדו ויאמר עלם אמר אני אליך קומה׃ ויתעודד המת ויחל לדבר ויתנהו לאמו׃

בעת ההיא רא רבים מחליים ומנגעים ומרוחות רעות ולעורים רבים נתן ראות עינים׃ ויען ישוע ויאמר להם לכו והגידו ליוחנן את אשר ראיתם ואשר שמעתם כי עורים ראים וחים מתהלכים ומצרעים מטהרים וחרשים שומעים ומתים קמים ועניים מתבשרים׃

ונשים אשר נראו מרוחות רעות ומחליים מרים הנקראה מגדלית אשר גרשו ממנה שבעה שדים׃

ויהי בלכתם באניה וישכב ויישן ורוח ערה ירדה על הים וישטו עליהם המים ויהיו בכנה׃ ויגשו ויעירו אותו לאמר מורה מורה אבדנו ויעור ויגער ברוח ובמשברי ים וישתקו ותהי דממה׃ ויאמר אליהם איה אמונתכם וייראו ויתמהו ויאמרו איש אל רעהו מי אוא הוא המצוה גם את הרוחות ואת המים וישמעו לו׃

ויעברו ויבאו אל ארץ הגדריים אשר ממול הגליל׃ ויצא אל היבשה ויגשהו איש מן העיר אשר שדים בו מימים רבים ובגד לא לבש ובבית לא ישב כי אם בקברים׃ וירא את ישוע ויל לניו ויקרא בקול גדול מה לי ולך ישוע בן אל עליון מבקש אני ממך אשר לא תענני׃ כי צוה את הרוח הטמא לצאת מן האיש כי ימים רבים חט אתו ונאר בזיקים ונשמר בכבלים והיה בנתקו את המורות ונדח ביד השד אל המדברות׃ וישאל אתו ישוע לאמר מה שמך ויאמר לגיון שמי כי שדים רבים נכנו בו׃ ויתחנן לו לבלתי צות אתם לרדת אל התהום׃ ויהי שם עדר חזירים רבים על המרעה בהר ויתחננו לו כי יניח להם לבוא אל תוכם וינח להם׃ ויצאו השדים מן האדם ההוא ויבאו בחזירים וישתער העדר מן המורד אל הים ויטבע׃

ואשה זבת דם שתים עשרה שנה אשר הוציאה כל קנינה לראים ואין איש יכל לראתה׃ היא קרבה מאחריו ותגע בציצת בגדו וזוב דמה עמד תאם׃

עודנו מדבר ואיש בא מבית ראש הכנת ויאמר מתה בתך אל תטריח את המורה׃ וישמע ישוע ויען ויאמר לו אל תירא אך האמן והיא תושע׃ ויבא הביתה ולא הניח לאיש לבוא אתו בלתי אם לטרו וליעקב וליוחנן ולאבי הילדה ולאמה׃ וכלם בכים ודים לה ויאמר אל תבכו כי לא מתה אך ישנה היא׃ וישחקו עליו באשר ידעו כי מתה׃ והוא אחז בידה ויקרא לאמר הילדה קומי׃ ותשב רוחה ותקם תאם ויצו לתת לה לאכול׃

ויקרא אל שנים העשר ויתן להם גבורה ושלטן על כל השדים ולרא חליים׃ וישלחם לקרא את מלכות האלהים ולרא את החלים׃

ויצאו ויעברו בכרים מבשרים את הבשורה ומראים בכל מקום׃

והמון העם כאשר ידעו את זאת הלכו אחריו ויקבלם וידבר אליהם על מלכות האלהים וירא את הצריכים לרואה׃

והנה איש אחד מן העם צעק לאמר אנא רבי נה נא אל בני כי יחיד הוא לי׃ והנה רוח אחז בו ותאם הוא מצעק והרוח מרוצץ אתו בהוריד רירו ומקשה לור ממנו ובורו ידכא אתו׃ ואבקש מתלמידיך לגרשו ולא יכלו׃ ויען ישוע ויאמר הוי דור חר אמונה ותלתל עד מתי אהיה עמכם ואבל אתכם הבא הנה את בנך׃ ויהי אך הקריב לבוא וירעצהו השד וירוצצהו וישוע גער ברוח הטמא וירא את הנער וישיבהו לאביו׃

וראו את החולים אשר בקרבה ואמרו להם קרבה אליכם מלכות האלהים׃

הנה השלטתי אתכם לדרך על נחשים ועקרבים ועל כל גבורת האיב וכל דבר לא יזיק לכם׃

ויען ישוע ויאמר איש אחד ירד מירושלים ליריחו ונל בידי שדדים והם השיטהו וגם צעהו ויעזבו אותו בין חיים למות וילכו להם׃ ויקר המקרה כי ירד כהן אחד בדרך ההוא וירא אתו ויעבר מעליו׃ וכן גם איש לוי גע במקום ויגש וירא אתו ויעבר מעליו׃ ואיש שמרוני הלך בדרך ויבא עליו וירא אתו ויהמו רחמיו׃ ויגש אליו ויחבש את צעיו ויוכם בשמן ויין ויעלהו על בהמתו ויוליכהו אל המלון ויכלכלהו׃

ויהי היום ויגרש שד והוא אלם ויהי אחרי צאת השד וידבר האלם ויתמהו העם׃

הלא חמש צרים תמכרנה בשני ארים ואין אחת מהן נשכחת לני האלהים׃ ואתם גם שערות ראשכם נמנות כלן לכן אל תיראו יקרתם מצרים רבות׃

ויאמר אל תלמידיו לכן אני אמר לכם אל תדאגו לנשכם מה תאכלו ולגוכם מה תלבשו׃ הנש יקרה היא מן המזון והגו יקר מן המלבוש׃ התבוננו אל הערבים אשר אינם זרעים ואינם קצרים וגם אין להם מגורה ואוצר והאלהים מכלכל אותם ומה מעלים אתם מן העו׃ ומי זה מכם אשר בדאגתו יוכל להוי אמה אחת על קומתו׃ ועתה הן מעט מזער אין ביכלתכם וליותר מה תדאגו׃ התבוננו אל השושנים הצמחות ואינן טות ואינן ארגות ואני אמר לכם כי גם שלמה בכל הדרו לא היה לבוש כאחת מהנה׃ ואם ככה ילביש אלהים את חציר השדה אשר היום ישנו ומחר ישלך לתוך התנור א כי אתכם קטני האמונה׃ גם אתם אל תדרשו מה תאכלו ומה תשתו ואל תהלכו בגדלות׃ כי את כל אלה מבקשים גויי הארץ ואביכם הוא יודע כי צריכים אתם לאלה׃ אך בקשו את מלכות האלהים ונו לכם כל אלה׃ אל תירא העדר הקטן כי רצה אביכם לתת לכם את המלכות׃

מכרו את רכושכם ותנו צדקה עשו לכם כיים אשר לא יבלו ואוצר בשמים אשר לא יגרע לעולם אשר גנב לא יקרב אליו ו לא יאכלהו׃ כי במקום אשר אוצרכם בו שם יהיה גם לבבכם׃

והנה אשה טעונת רוח חלי כשמנה עשרה שנה ותהי כוה ולא יכלה לקום קומה זקוה׃ ויהי בראות אתה ישוע ויקרא אליה ויאמר לה אשה החלצי מחליך׃ וישם את ידיו עליה וכרגע קמה ותתעודד ותשבח את האלהים׃

וזאת אשר היא בת אברהם ואשר השטן ארה זה שמנה עשרה שנה הלא תתר ממורותיה ביום השבת׃

ויאמר אליהם לכו ואמרו אל השועל הזה הנני מגרש שדים ועל רואות היום ומחר ובשלישי אבא עד קצי׃

והנה איש אחד לניו אשר גוו צבה ממים׃ ויען ישוע ויאמר אל בעלי התורה ואל הרושים לאמר המתר לרא בשבת אם לא ויחרישו׃ ויאחז בו ויראהו וישלחהו׃

אבל כי תעשה משתה קרא לעניים ולנשברים ולחים ולעורים׃

איש עשיר היה והוא לבוש ארגמן ושש ויתעגג וישמח יום יום׃ ואיש אביון ושמו לעזר משכב תח שער ביתו והוא מלא אבעבעות׃ ויתאו לשבע מן הרורים הנלים מעל שלחן העשיר וגם הכלבים באו וילקו אבעבעותיו׃ ויהי כאשר מת האביון ויובל על ידי המלאכים אל חיק אברהם וימת גם העשיר ויקבר׃ ובהיותו במכאבות בשאול וישא את עיניו וירא את אברהם מרחוק ואת לעזר בחיקו׃ ויצעק ויאמר אבי אברהם חנני ושלח נא את לעזר ויטבל את קצה אצבעו במים למען קרר את לשוני כי עניתי במוקד הזה׃ ויאמר אברהם בני זכר כי לקחת טובך בחייך וגם לעזר לקח את הרעות ועתה הוא ינחם ואתה תצטער׃ ומלבד כל זאת שוחה גדולה מקת בינינו וביניכם לבלתי יוכלו עבור החצים ללכת מה אליכם ולבלתי יעברו משם אלינו׃ ויאמר אם כן אבי שאל אני מאתך כי תשלח אתו אל בית אבי׃ כי יש לי חמשה אחים למען יעיד בהם ן יבאו גם הם אל מקום המעצבה הזה׃ ויאמר אברהם יש להם משה והנביאים אליהם ישמעון׃ ויאמר לא כן אבי אברהם אך אם ילך אליהם אחד מן המתים אז ישובו׃ ויאמר אליו אם לא ישמעו אל משה ואל הנביאים גם כי יקום אחד מן המתים לא יאמינו׃

ויבא אל כר אחד ויגעהו עשרה אנשים מצרעים והם עמדים מרחוק׃ וישאו את קולם לאמר ישוע מורה חננו׃ וירא אותם ויאמר אליהם לכו והראו אל הכהנים ויהי בלכתם ויטהרו׃ ואחד מהם בראתו כי נרא וישב וישבח את האלהים בקול גדול׃

המבקש למלט את נשו יאבדנה ואשר יאבד אתה יהיה׃

ויהי בקרבו אל יריחו והנה איש עור ישב על הדרך והוא משאל׃ וישמע את קול העם העבר וידרש לדעת מה זאת׃ ויגידו לו כי ישוע הנצרי עובר׃ ויצעק לאמר ישוע בן דוד חנני׃ וההלכים בראשנה גערו בו להחשתו והוא הרבה עוד לצעק ישוע בן דוד חנני׃ ויעמד ישוע ויצו להביאו אליו ויהי כאשר קרב וישאלהו לאמר׃ מה חצך כי אעשה לך ויאמר אדני כי אראה׃ ויאמר אליו ראה אמונתך הושיעה לך׃ ותאם ראה וילך אחריו הלך ושבח את האלהים וכל העם בראותם זאת נתנו תודה לאלהים׃

כי בא בן האדם לבקש ולהושיע את האבד׃

כי לא יוכלו עוד למות כי שוים הם למלאכים ובני אלהים המה בהיותם בני התקומה׃

ולני כל אלה ישלחו בכם את ידיהם וירדו וימרו אתכם לבתי כניות ואל בתי כלאים ותובאו לני מלכים ומשלים למען שמי׃ והיתה זאת לכם לעדות׃ על כן שיתו לבבכם לבלתי דאג במה תצטדקו׃ כי אנכי נתן לכם ה וחכמה אשר לא יוכלו לעמד לניה ולדבר נגדה כל מתקוממיכם׃ וגם תמרו על ידי יולדיכם ואחיכם וקרוביכם ורעיכם וימיתו מכם׃ והייתם שנואים לכל אדם למען שמי׃ אך לא יל משערת ראשכם ארצה׃

ואתם הם העמדים עמדי עד עתה בניונתי׃

ויאמר האדון שמעון שמעון הנה תבע אתכם השטן לזרותכם כחטים׃ ואני התללתי בעדך אשר לא תכלה אמונתך ואתה כאשר תשוב חזק את אחיך׃ והוא אמר אליו אדני הנני נכון ללכת אתך גם לבית האורים גם למות׃

ויבאו עליו חבלי מות ויו להתלל בחזקה ותהי זעתו כנטי דם ירדים לארץ׃

ויהי כאשר באו אל המקום הנקרא גלגלתא ויצלבו אתו שם ואת אנשי הבליעל זה לימינו וזה לשמאלו׃ ויאמר ישוע אבי לח להם כי לא ידעו מה הם עשים ויחלקו בגדיו להם ויילו גורל׃

ויאמר ישוע אליו אמן אמר אני לך כי היום תהיה עמדי בגן עדן׃

ויקרא ישוע בקול גדול ויאמר אבי בידך אקיד רוחי ובאמרו זאת נח נשו׃

כי ככה אהב האלהים את העולם עד אשר נתן את בנו את יחידו למען לא יאבד כל המאמין בו כי אם יחיה חיי עולמים׃

ויבא ישוע עוד העם אל קנה אשר בגליל מקום שומו המים ליין ואיש היה מעבדי המלך ובנו חלה בכר נחום׃ ויהי כשמעו כי בא ישוע מיהודה לארץ הגליל וילך אליו וישאל מאתו לרדת ולרא את בנו כי קרב למות׃ ויאמר אליו ישוע אם לא תראו אתות ומותים לא תאמינו׃ ויאמר אליו האיש אשר מעבדי המלך אדני רדה נא בטרם ימות בני׃ ויאמר אליו ישוע לך לך בנך חי והאיש האמין לדבר אשר דבר אליו ישוע וילך׃ ויהי ברדתו ויגעו בו עבדיו ויבשרו אתו כי חי בנו׃ וידרש מאתם את השעה אשר בה רוח לו ויאמרו אליו תמול בשעה השביעית עזבתו הקדחת׃ וידע אביהו כי היתה השעה אשר דבר לו ישוע בנך חי ויאמן הוא וכל ביתו׃

שמה שכבו חולים ועורים וחים ויבשי כח לרב והמה מיחלים לתנועת המים׃ כי מלאך ירד במועדו אל הברכה וירעש את מימיה והיה הירד ראשון אל תוכה אחרי התגעשו המים הוא נרא מכל מחלה אשר דבקה בו׃ ואיש היה שם אשר חלה חליו זה שלשים ושמנה שנה׃ וירא אתו ישוע שכב וידע כי ארכו לו ימי חליו ויאמר אליו התחץ להרא׃ ויען החולה אדני אין איש אתי אשר ישליכני בהרעש המים אל הברכה ובטרם אבא וירד אחר לני׃ ויאמר אליו ישוע קום שא את משכבך והתהלך׃ וכרגע שב האיש לאיתנו וישא את משכבו ויתהלך והיום ההוא יום שבת היה׃

ויהי אחרי כן וימצאהו ישוע בבית המקדש ויאמר אליו הנה נרא לך אל תוי לחטא ן תאנה אליך רעה גדולה מזאת׃

וילכו אחריו המון עם רב כי ראו אותתיו אשר עשה עם החולים׃

ויאמר להם ישוע אנכי הוא לחם החיים כל הבא אלי לא ירעב ואשר יאמין בי לא יצמא עוד׃ ואני הנה אמרתי לכם כי גם חזיתם אתי ולא תאמינו׃ כל אשר יתננו לי אבי יבוא אלי והבא אלי לא אהדנו החוצה׃

וי ישוע וידבר אליהם לאמר אני אור העולם כל ההלך אחרי לא יתהלך בחשכה כי אור החיים יהיה לו׃

ויהי בעברו וירא איש והוא עור מיום הולדו׃ וישאלו אתו תלמידיו לאמר רבי מי הוא אשר חטא הזה אם ילדיו כי נולד עור׃ ויען ישוע לא זה חטא ולא יולדיו אך למען יגלו בו מעללי אל׃ עלי לעשות מעשי שלחי בעוד יום יבוא הלילה אשר בו לא יוכל איש לעל׃ בהיותי בעולם אור העולם אני׃ ויהי כדברו זאת וירק על הארץ ויעש טיט מן הרוק וימרח את הטיט על עיני העור׃ ויאמר אליו לך ורחץ בברכת השלח רושו שלוח וילך וירחץ ויבא ועיניו ראות׃

מעולם לא נשמע כי קח איש עיני עור מרחם׃

הגנב לא יבוא כי אם לגנוב ולהרוג ולאבד ואני באתי לבעבור הביא להם חיים ומלא קם׃ אנכי הוא הרעה הטוב הרעה הטוב יתן את נשו בעד צאנו׃

ואני אתן להן חיי עולמים ולא תאבדנה לנצח ואיש לא יחט אתהן מידי׃ האב אשר נתנן לי גדול הוא על כל ואיש לא יחט אתהן מיד האב׃

ויאמר אליה ישוע אנכי התקומה והחיים המאמין בי יחיה גם כי ימות׃ וכל החי אשר יאמין בי לא ימות לעולם התאמיני זאת׃

ותבא מרים אל המקום אשר ישוע עמד שם ותרא אתו ותל לרגליו ותאמר לו אדני אלו היית ה כי אז לא מת אחי׃ ויהי כראות ישוע אתה בכיה וגם היהודים אשר באו אתה בכים ותזעם רוחו ויהי מרעיד׃ ויאמר איה שמתם אתו ויאמרו אליו אדני בא וראה׃ ויבך ישוע׃ ויאמרו היהודים הנה מה גדלה אהבתו אתו׃

ויאמר ישוע שאו את האבן מעליה ותאמר אליו מרתא אחות המת אדני הנה כבר באש כי ארבעה ימים לו׃ ויאמר אליה ישוע הלא אמרתי לך כי אם תאמיני תחזי את כבוד האלהים׃ וישאו את האבן אשר המת הושם שם וישוע נשא את עיניו למרום ויאמר אודך אבי כי עניתני׃ ואני ידעתי כי בכל עת תענני אולם בעבור העם הזה אשר ביבותי דברתי למען יאמינו בי כי אתה שלחתני׃ ויהי ככלותו לדבר ויקרא בקול גדול לעזר קום צא׃ ויצא המת וידיו ורגליו כרוכת בתכריכין ויו לוטים בודר ויאמר אליהם ישוע התירו אתו וילך לדרכו׃

אל יבהל לבבכם האמינו באלהים ובי האמינו׃ בבית אבי מעונות רבות ואם לא כן הוא כי עתה הגדתי לכם הנני הלך להכין מקום לכם׃

וכל אשר תשאלו בשמי אעשנו למען יכבד האב בבנו׃ כי תשאלו דבר בשמי אני אעשנו׃

שלום אניח לכם את שלומי אתן לכם לא כאשר יתן העולם אנכי נתן לכם אל יבהל לבבכם ואל יחת׃

והיה אם תעמדו בי ודברי יהיו בכם ככל חצכם תשאלו ויעשה לכם׃ בזאת נכבד אבי בעשותכם רי לרב והייתם לי לתלמידים׃

את אלה דברתי אליכם בעבור תהיה שמחתי בכם ותמלא שמחתכם׃

וגם אתם כעת תתעצבו אך אשוב אראה אתכם ושש לבכם ואין לקח שמחתכם מכם׃ וביום ההוא לא תשאלוני דבר אמן אמן אני אמר לכם כי כל אשר תשאלו מאת אבי בשמי יתננו לכם׃ עד עתה לא שאלתם דבר בשמי שאלו ותקחו למען תמלא שמחתכם׃

את אלה דברתי אליכם למען בי יהיה לכם שלום בעולם יהיה לכם עני אך יאמץ לבבכם אני נצחתי את העולם׃

אז לקח ילטו את ישוע ויירהו בשוטים׃

אז מרו אליהם להצליבו ויקחו את ישוע ויוליכהו׃ וישא את צלבו ויצא אל המקום הנקרא מקום הגלגלת ובלשונם גלגלתא׃ ויצלבו אתו שמה ושני אנשים אחרים עמו מזה אחד ומזה אחד וישוע בתוך׃

ויקח ישוע את החמץ ויאמר כלה ויט את ראשו ויקד את רוחו׃

ועוד כתוב אחר אמר והביט אליו את אשר דקרו׃

והיה כל אשר יקרא בשם יהוה ימלט׃

לכן שמח לבי ויגל כבודי א בשרי ישכן לבטח׃ כי לא תעזב נשי לשאול לא תתן חידך לראות שחת׃ תודיעני ארחות חיים שבע שמחות את ניך׃

ויאמר טרו כ וזהב אין לי אבל את אשר בידי אתננו לך בשם ישוע המשיח הנצרי קום התהלך׃ ויאחז ביד ימינו ויקם אותו ויתחזקו תאם רגליו וקרליו׃ ויקץ ויתהלך ויבא אתם אל המקדש מתהלך ומרקד ומשבח את האלהים׃ ויראהו כל העם מתהלך ומשבח את האלהים׃

עד כי נשאו את החולים אל הרחבות וישימום על מטות ומשכבות למען אשר ילך טרו ונל אך צלו על אחד מהם׃ וגם המון עם הערים אשר מביב נקבצו ירושלים מביאים את החולים ואת הנלחצים מרוחות טמאות ויראו כלם׃

ויקם הכהן הגדול וכל אשר אתו והם אנשי כת הצדוקים וימלאו קנאה׃ וישלחו יד בשליחים ויתנום במשמר העיר׃ ויהי בלילה ויתח מלאך יהוה את דלתי בית הכלא ויוציאם לאמר׃ לכו והתיצבו במקדש ודברו אל העם את כל דברי החיים האלה׃

ויצאו שמחים מלני הנהדרין על כי זכו לשאת על שמו כלמה׃

ושאול החריב את הקהלה וישוטט בבתים ויחב משם אנשים ונשים ויגירם לכלא׃ והנוצים עברו בארץ ויבשרו את הדבר׃

ויקשב המון העם בלב אחד אל אמרי ילו בשמעם ובראותם את האתות אשר עשה׃ כי רבים היו אחוזי רוחות הטמאה והרוחות יצאו מהם צעקות בקול גדול ורבים נכי אברים וחים ויראו׃ ותהי שמחה גדולה בעיר ההיא׃

את אשר משח האלהים את ישוע הנצרי ברוח הקדש ובגבורה ויעבר בארץ עשה חד ורא את כל הנכבשים תחת יד השטן כי האלהים היה עמו׃

ויאחז אתו ויתנהו במשמר וימרהו לארבע מחלקות של ארבעה אנשי צבא לשמרו כי אמר להעלותו אחרי הח לני העם׃ טרו היה עצור במשמר והקהלה העתירה בעדו בחזקה אל האלהים׃ ויהי בלילה ההוא אשר אמר הורדו להביאו מחר לדין ויישן טרו בין שני אנשי צבא והוא אור בשנים זקים ושמרי התח שמרים את המשמר׃ והנה מלאך יהוה נצב עליו ואור נגה בחדר ויק על ירך טרו ויעירהו לאמר קום מהרה וילו מורותיו מעל ידיו׃ ויאמר אליו המלאך חגר מתניך והנעל את רגליך ויעש כן ויאמר אליו עטה מעילך ולך אחרי׃ ויצא וילך אחריו ולא ידע אם אמת הוא הנעשה לו על ידי המלאך כי כמראה היה בעיניו׃ ויעברו דרך המשמרת הראשונה והשניה ויבאו עד שער הברזל אשר יצאו בו העירה ויתח השער לניהם מאליו ויצאו החוצה וילכו מהלך רחוב אחד והמלאך ר מעליו תאם׃

ויחזקו את נשות התלמידים ויזהירו אתם לעמד באמונה וכי רק בצרות רבות בוא נבוא אל מלכות האלהים׃

ויקם גם העם עליהם והשרים קרעו את בגדיהם מעליהם ויצוו להכותם בשוטים׃ ויהי אחרי הכות אתם מכה רבה וישליכום במשמר ויצוו את שומר האורים לשמרם היטב׃

והוא כאשר צוה כן השליכם בחדר המשמר הנימי וישם את רגליהם בד׃ ויהי כחצות הלילה ויתללו ולו וילא ויזמרו לאלהים והאורים מקשיבים אליהם׃ ותאם היה רעש גדול עד אשר זעו מודות בית הכלא וכרגע נתחו כל הדלתות ומורות כלם נתקו׃ ושומר האורים נעור משנתו ויהי כראתו את דלתות המשמר נתחות וישל חרבו ויבקש לאבד את עצמו בחשבו כי ברחו האורים׃ ויקרא ולו בקול גדול לאמר אל תעש לך מאומה רע כי ה אנחנו כלנו׃ וישאל נרות וידלג נימה והוא מרעיד ויל לרגלי ולו וילא׃ ויוציאם החוצה ויאמר אדני מה עלי לעשות למען אושע׃

וגבורות גדלות עשה האלהים על ידי ולו׃ עד כי גם הניחו ודרים וחגרת מעל עור בשרו על החולים ויורו מהם תחלאיהם וגם הרוחות הרעות יצאו׃

אשר עבדתי את האדון בכל ענוה ובדמעות הרבה ובמות המצאות אתי בנכלי היהודים׃

ועתה הנני איר הרוח ללכת ירושלים ואינני יודע מה יקרני שם׃ א כי רוח הקדש מעיד בכל עיר ועיר לאמר כי מורות וצרות נכונו לי׃ אבל לא אחוש לאחת מהנה וגם נשי לא יקרה בעיני למען אשלים בשמחה את מרוצתי ואת השרות אשר קבלתי מאת האדון ישוע להעיד על בשורת חד אליהם׃

ובכל הראיתי אתכם כי כן עלינו לעמל ולתמך את החלשים ולזכר את דברי האדון ישוע כי הוא אמר טוב אשר תתן משתקח׃

ויען ולו ויאמר מה לכם אשר תבכו ותשברו לבבי כי נכון אנכי לא לבד להאר כי גם למות בירושלים על שם ישוע האדון׃ ולא אבה שמע ונר ממנו לאמר רצון יהוה יעשה׃

ואבי ובליו מוטל למשכב בקדחת ובמחלה המעים ויבא אליו ולו ויתלל וישם עליו את ידיו ויראהו׃ ואחרי המעשה הזה באו גם החלים האחרים אשר באי ויראו׃

ולא זאת בלבד כי א נתהלל בצרות יען אשר ידענו כי הצרה מביאה לידי בלנות׃ והבלנות לידי עמידה בניון והעמידה בניון לידי תקוה׃ והתקוה היא לא תביש כי הוצק בלבבנו אהבת אל על ידי רוח הקדש הנתן לנו׃

אבל בזאת הודיע האלהים את אהבתו אלינו כי המשיח מת בעדנו בהיותנו עוד חטאים׃ ועתה אשר נצדקנו בדמו מה מאד נושע בו מן הקצ׃ כי אם נרצינו לאלהים במות בנו בהיותנו איבים א כי נושע עתה בחייו אחרי אשר נרצינו׃ ולא זאת בלבד כי גם מתהללים אנחנו באלהים על יד אדנינו ישוע המשיח אשר בו עתה קבלנו את הרצוי׃

לכן כאשר על ידי אדם אחד בא החטא לעולם והמות בעקב החטא וכן עבר המות על כל בני אדם מני אשר כלם חטאו׃

או האינכם ידעים כי כלנו הנטבלים למשיח ישוע למותו נטבלנו׃ לכן נקברנו אתו בטבילה למות למען כאשר נעור המשיח מן המתים בכבוד האב כן נתהלך גם אנחנו בחיים מחדשים׃ כי אם נדבקנו בדמיון מותו אכן גם נהיה דבוקים לתחיתו׃ באשר ידעים אנחנו כי נצלב אתו האדם הישן אשר בנו למען תבטל גוית החטא לבלתי היותנו עוד עבדים לחטא׃ כי אשר מת הוא נקה מן החטא׃

והנה אם מתנו עם המשיח נאמין כי גם נחיה עמו׃ באשר ידענו כי המשיח אחרי אשר נעור מן המתים לא ימות עוד והמות לא ישלט בו עוד׃ כי אשר מת מת לחטא עם אחת ואשר חי חי הוא לאלהים׃ וכן גם אתם חשבו אתכם מתים לחטא וחיים לאלהים במשיח ישוע אדנינו׃ אם כן אוא אל תמלך החטאת בגוכם אשר ימות לנטות אחריה בתאותיו׃ ]31-21[ גם אל תכינו את אבריכם להיות כלי עול לחטא אך תכינו את נשכם לאלהים כחיים מעם המתים ואבריכם כלי צדקה לאלהים כי החטא לא יוכל למשל עוד בכם יען אינכם תחת יד התורה כי אם תחת יד החד׃

ומה אוא הרי שהיה לכם אז מן המעשים אשר עתה תבשו מהם כי אחריתם המות׃ אכן עתה בהיותכם משחררים מידי החטא ומשעבדים לאלהים יש לכם ריכם לקדשה ואחריתו חיי עולם׃

כי שכר החטא הוא המות ומתנת חד אלהים היא חיי העולם במשיח ישוע אדנינו׃

אוי לי האדם העני מי יצילני מגו המות הזה׃

על כן אין אשמה באלה אשר הם במשיח ישוע המתהלכים בלא כבשר כי אם לי הרוח׃ כי תורת רוח החיים במשיח ישוע שחררה אתי מתורת החטא והמות׃ כי מה שלא יכלה התורה לעשות הנחלשה על יד הבשר עשה האלהים בשלחו את בנו בתואר בשר החטא ובעד החטא וירשיע את החטא בבשר׃ למען תמלא חקת התורה בנו המתהלכים בלא כבשר כי אם לי הרוח׃ כי אשר המה לבשר בעניני הבשר יחשבו ואשר לרוח בעניני הרוח יחשבו׃ כי מחשבת הבשר היא המות ומחשבת הרוח היא החיים והשלום׃ יען מחשבת הבשר רק שנאת אלהים היא באשר לא תשתעבד לתורת האלהים וא איננה יכולה׃ ואשר המה בבשר לא יוכלו להיות רצוים לאלהים׃

ואתם אינכם בבשר כי אם ברוח אם אמנם רוח האלהים שכן בקרבכם כי מי שאין בו רוח המשיח איננו שלו׃ ואם המשיח בקרבכם אז הגו מת הוא בדבר החטא והרוח חיים הוא בדבר הצדקה׃ ואם ישכן בקרבכם רוח המעיר את ישוע מן המתים הוא אשר העיר את המשיח מן המתים גם את גויותיכם המתות יחיה על ידי רוחו השכן בקרבכם׃

לכן אחי חיבים אנחנו לא לבשר לחיות לי הבשר׃ כי אם תחיו לי הבשר מות תמתון ואם על ידי הרוח תמותתו את מעללי הבשר חיה תחיו׃ כי כל אשר רוח אלהים ינהגם בני אלהים המה׃ כי לא קבלתם רוח עבדות לשוב לירא כי אם קבלתם רוח משט בנים אשר בו קראים אנחנו אבא אבינו׃ והרוח ההוא מעיד ברוחנו כי בני אלהים אנחנו׃ ואם בנים אנחנו גם ירשים נהיה ירשי אלהים וחברי המשיח בירשה אם אמנם נתענה אתו למען גם אתו נכבד׃

כי אחשב אשר ענויי הזמן הזה אינם שקולים כנגד הכבוד העתיד להגלות עלינו׃ כי הבריאה תערג ועיניה תלויות להתגלות בני אלהים׃ כי נכבשה הבריאה להבל לא מרצונה כי אם למען הכבש אתה אלי תקוה׃ אשר הבריאה גם היא תשחרר מעבדות הכליון אל חרות כבוד בני האלהים׃ כי ידענו אשר הבריאה כלה יחד תאנח ותחיל עד הנה׃ ולא זאת בלבד כי גם אנחנו א אם יש לנו בכורי הרוח נאנח בנשנו ונחכה למשט הבנים דות גויתנו׃ כי נושענו בתקוה אך התקוה הנראה לעינים איננה תקוה כי איך ייחל איש לדבר אשר הוא ראה׃ אבל אם נקוה לאשר לא ראינהו נחכה לו בבלנות׃

וכן גם הרוח תמך אתנו בחלשותינו כי לא ידענו מה להתלל כראוי אכן הרוח הוא מגיע בעדנו באנחות עמקות מדבר׃ והחקר לבבות יודע את אשר יחשב הרוח כי כרצון האלהים יגיע בעד הקדושים׃

והנה ידענו כי לאהבי אלהים הקרואים בעצתו הכל יעזר לטוב להם׃ כי את אשר ידעם מקדם אתם גם יעד מקדם להיות דומים לדמות בנו למען יהיה הבכור בתוך אחים רבים׃ ואת אשר יעדם מקדם אתם גם קרא ואת אשר קראם אתם גם הצדיק ואת אשר הצדיקם אתם גם אר׃

ועתה מה נאמר על זאת אם האלהים לנו מי יריב אתנו׃ אשר על בנו יחידו לא ח כי אם נתנו בעד כלנו הלא גם יתן לנו עמו את הכל׃ מי יענה בבחירי אלהים הן אלהים הוא המצדיק׃ ומי הוא יאשימם הן המשיח אשר מת וביותר אשר נעור מעם המתים הוא לימין האלהים והוא יגיע בעדנו׃

מי ירידנו מאהבת המשיח הצרה או מצוקה או משטמה או רעב אם עריה או כנה או חרב׃ ככתוב כי עליך הרגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה׃

אבל בכל אלה גברנו מאד על ידי האהב אתנו׃ ובטוח אנכי כי לא המות ולא החיים לא מלאכים ולא שררות ולא גבורות לא ההוה ולא העתיד׃ לא הרוח ולא העמק ולא כל בריה אחרת יוכלו להרידנו מאהבת האלהים אשר היא במשיח ישוע אדנינו׃

אמת אני מדבר במשיח ולא אשק ודעתי מעידה לי ברוח הקדש׃ כי גדול עצבוני ואין קץ לדאבון לבי׃ כי מי יתן היתי אני מחרם מן המשיח בעד אחי שארי ובשרי׃

ככתוב הנני יד בציון אבן נג וצור מכשול וכל המאמין בו לא יבוש׃

כי הכתוב אמר כל המאמין בו לא יבוש׃ ואין הבדל בזה בין היהודי ליוני כי אדון אחד לכלם והוא עשיר לכל קראיו׃ כי כל אשר יקרא בשם יהוה ימלט׃

ועתה הנני מזהיר אתכם אחי ברחמי אלהים אשר תשימו את גויותיכם קרבן חי וקדוש ונרצה לאלהים והיתה זאת עבודתכם השכלית׃

שמחו בתוחלת בלו בצרה שקדו על התלה׃ השתתו בצרכי הקדושים רדו הכנת ארחים׃ ברכו את רדיכם ברכו ואל תקללו׃ שמחו עם השמחים ובכו עם הבכים׃

כי כאשר נחיה נחיה לאדון וכאשר נמות נמות לאדון לכן אם נחיה ואם נמות לאדון הננו׃ כי לזאת מת המשיח ויקם ויחי למען יהיה אדון גם על המתים גם על החיים׃

ואלהי התקוה הוא ימלא אתכם כל שמחה ושלום באמונה למען תעד תקותכם בגבורת רוח הקדש׃

ולחלשים הייתי כחלש לקנות את החלשים הכל לכלם נהייתי למען בכל דרך אושיע אחדים׃

וכאשר נדון נור על יד האדון למען לא נחיב עם העולם׃

למען לא תהיה מחלקת בגו כי אם ידאגו כל האברים יחד זה לזה׃ ואם יכאב אבר אחד יכאבו אתו כל האברים ואם יכבד אבד אחד ישמחו אתו כל האברים׃

כי לא אלהי מבוכה האלהים כי אם אלהי השלום כאשר בכל קהלות הקדשים׃

כי כאשר באדם מתים כלם כן גם יחיו כלם במשיח׃

ואחרון האיבים אשר יבטל הוא המות׃

כי מה שעתה לכליון לבוש ילבש אל כליון ואמר ימות יבוש ילבש אל מות׃ וכשילבש מה שעתה לכליון אל כליון ומה שעתה למות ילבש אל מות אז יהיה דבר הכתוב בלע המות לנצח׃ איה עקצ המות איה שאול בצחונך׃

ברוך האלהים ואבי אדנינו ישוע המשיח אב הרחמים ואלהי כל הנחמה׃ המנחם אתנו בכל לחצנו עד שנוכל לנחם הנלחצים בכל לחץ בנחמה אשר אנחנו מנחמים בה מאת האלהים׃ כי כרב ענויי המשיח בנו כן תרבה נחמתנו על ידי המשיח׃ והנה אם נלחץ הוא לנחמתכם ולישועתכם אשר יראה כחה בבלכם הענוים אשר נבל אתן גם אנחנו ואם ננחם גם הוא לנחמתכם ולישועתכם׃ ותקותנו בעדכם נכונה היא באשר ידענו כי כאשר חלק לכם בענוים כן גם חלק לכם בנחמה׃

כי לא נכחד מכם אחי את צרתנו אשר מצאתנו באיא אשר כבדה עלינו עד למאד ויותר מכחנו עד כי נואשנו מן החיים׃ ואנחנו בלבבנו חרצנו לנו את המות למען לא נהיה בטחים בנשנו כי אם באלהים המחיה את המתים׃ אשר הצילנו ממות כזה ועודנו מציל ולו אנחנו מקוים כי יוי להצילנו׃

אבל יש לנו האוצר הזה בכלי חרש למען אשר תהיה הגבורה היתרה לאלהים ולא מאתנו׃ נחלצים אנחנו בכל ולא נדכאים דאגים ולא נואשים׃ נרדים ולא נטושים משלכים ולא אבדים׃ ונשאים בכל עת מיתת האדון ישוע בגויתנו למען יגלו גם חיי ישוע בגויתנו׃ כי אנחנו החיים נמרים תמיד למות בעבור ישוע למען יגלו גם חיי ישוע בבשרנו בשר התמותה׃ לכן בנו יאמץ המות ובכם החיים׃

ובעבור זאת לא נחת וא אם יכלה בנו האדם החיצון הנה האדם הנימי יתחדש יום יום׃ כי לחצנו אשר הוא קל ואך לרגע יביא לנו כבוד עולמים גדול ורב עד למאד׃ אשר לא נביט אל הדברים הנראים כי אם אל אשר אינם נראים כי הנראים לשעה המה ואשר אינם נראים הם לעולם׃

הן ידענו כי בהר בית אהלנו אשר בארץ יש לנו בנין מאת האלהים בית אשר איננו מעשה ידים והוא לעולם בשמים׃ כי גם עתה נאנחים ונכים אנחנו להתעט בביתנו אשר מן השמים׃

לכן בטוחים אנחנו בכל עת וידעים כי כל עוד שמושבנו בגו רחוקים אנחנו מן האדון׃ כי באמונה נתהלך ולא בראות עינים׃ אמנם בטוחים אנחנו ונבחרה לנו להתרחק מן הגו ולהיות קרובים אל האדון׃

כי אהבת המשיח דחקת אתנו בהיותנו דנים אשר אם מת אחד בעד כלם כלם מתו׃ ובעד כלם מת למען לא יחיו החיים עוד לנשם כי אם לאשר מת ויקם בעדם׃ לכן מעתה אנחנו לא נדע איש לי הבשר וגם אם ידענו את המשיח לי הבשר מעתה לא נדעהו עוד׃

ובכן מי שהוא במשיח בריאה חדשה הוא הישנות עברו והנה הכל נהיה לחדש׃

כי אם נראה בכל דבר כמשרתי אלהים בבלנות רבה בלחץ ובצרות ובמצוקות׃ במכות ובמורות ובמהומות בתלאות בשקידות ובצומות׃ בטהרה ובדעת ובארך רוח ובחד וברוח הקדש ובאהבה לא צבועה׃

כאינם ידועים וגם ידועים כמתים והננו חיים כמירים ולא מומתים׃ כנעצבים ובכל עת שמחים כרשים ומעשירי רבים כאשר אין להם מאומה ויש להם כל׃

לא לחיב אתכם אני מדבר הלא הקדמתי לאמר כי אתם בלבנו יחד למות ויחד לחיות׃ רב בטחוני עליכם רבה תהלתי בכם מלאתי נחמה שבעתי שמחות בכל לחצנו׃

כי גם בבאנו אל מקדוניא לא היתה מרגעה לבשרנו רק נלחצנו בכל מחוץ מלחמות ומחדרים אימה׃ אבל האלהים המנחם את השלים נחם אתנו בבוא טיטו׃

כי העצבת שהיא כרצון אלהים תעל תשובה לישועה אשר איש לא יתחרט עליה אבל עצבת העולם עלת את המות׃ כי ראו נא את אשר נעצבתם כרצון אלהים כמה הביא אתכם זה לידי זריזות גם להתנצלות גם לרגז גם ליראה גם לתשוקה גם לקנאה גם לנקמה ובכל הוכחתם כי נקיים אתם בדבר ההוא׃

כי ברב ניון הלחץ רבתה שמחתם ושלות רישם העדיה להראות עשר תמתם׃

ואלהים יכל להשיע עליכם כל חד עד כי יהיה לכם בכל עת די וקכם בכל ותותירו בכל מעשה טוב׃ ככתוב זר נתן לאביונים צדקתו עמדת לעד׃ והנתן זרע לזרע ולחם לאכל יתן וירבה את זרעכם ויריא תנובות צדקתכם׃ למען תעשירו בכל לכל התמימות העלת תודה לאלהים על ידינו׃

משרתי המשיח הם כמתהולל אמר אנכי יותר מהם יותר ביגיעות יותר למאד במכות יותר במורות ורב עמים במצוקות מות׃ חמש עמים גתי בידי היהודים ארבעים חר אחת׃ שלש עמים ירתי בשוטים עם אחת קלתי ושלש עמים נשברה לי הינה ואהי במצולות ים לילה ויום׃ במעות רבות בכנות נהרות בכנות שדדים בכנות מצד בני עמי בכנות מצד הגוים כנות בעיר כנות במדבר כנות בים כנות בתוך אחי שקר׃ בעמל ובתלאה בשקידות הרבה ברעב ובצמא בצומות הרבה בקר ובעירום׃ מלבד שאר הדברים הבאים עלי יום יום והדאגה לכל הקהלות׃ מי יחלש ואני לא אחלש מי יכשל ולא יבער לבי׃ אם יש להתהלל אתהלל בחלשתי׃

על איש כמוהו אתהלל אך על עצמי לא אתהלל זולתי בחלשותי׃

ולמען אשר לא אתרומם ברב גדל החזינות נתן לי לון בבשרי מלאך השטן להכתני באגרו למען לא אתרומם׃ על זאת התחננתי שלש עמים אל האדון להירו ממני׃ ויאמר אלי די לך חדי כי בחלשה תשלם גבורתי על כן שמח לבי להתהלל בחלשותי למען תשרה עלי גבורת המשיח׃ לכן רצתה נשי בחלשות ובחרות ובצרות וברדיות ובמצוקות בעד המשיח כי כאשר חלשתי אז גבור אני׃

ואין עוד לא יהודי ולא יוני לא עבד ולא בן חורין לא זכר ולא נקבה כי אתם כלכם אחד במשיח ישוע׃ ואם אתם למשיח הנכם זרע אברהם ונחלים כי ההבטחה׃

ורי הרוח אהבה שמחה ושלום ארך רוח ונדיבות וחד ואמונה׃

שאו איש את משא רעהו בזאת תמלאו את תורת המשיח׃

ויעירנו אתו א הושיבנו במרומים במשיח ישוע׃

בעבור זאת אני ולו איר המשיח למענכם הגוים׃

לכן אזהירכם אני האור באדון להתהלך כאשר יאתה למשמרתכם אשר נקראתם לה׃ בכל נמיכות וענוה ובארך רוח לשאת איש את רעהו באהבה׃

כי לא עם בשר ודם מלחמתנו כי עם שרים ושליטים עם המשלים בחשכת העולם הזה עם הרוחות הרעות אשר במרומים׃ על כן אחזו בכלי נשק אלהים למען תוכלו לקום ביום הרע ולמלא צבאכם ולעמוד׃

והתללו תמיד בכל עת בתלה ותחנונים ברוח ושקדו והתאמצו על זאת להעתיר תמיד בעד כל הקדשים׃ וגם בעדי למען ינתן לי הדבר בתחי י להגיד בבטחון את וד הבשורה אשר אנכי ציר לה במורות׃ למען אדבר בה בבטחה כאשר מטל עלי לדבר׃

כי המשיח הוא חיי והמות רוח לי׃ אולם אם לחיות בבשר עוד יוי לי רי עמלי אין לי להגיד במה אבחר׃ כי משוך אני מן השנים נשי אותה להטר ולהיות עם המשיח כי זה המבחר׃

כי נתן לכם בעד המשיח לא לבד להאמין בו כי אם גם להתענות בעדו׃

אמנם חלה חלה וגם נטה למות אבל האלהים רחם עליו ולא עליו בלבד כי גם עלי רחם שלא יבוא עלי יגון על יגון׃

כי אנחנו בני המילה העבדים את האלהים ברוח ומתארים במשיח ישוע ואיננו בטחים בבשר׃

לדעת אתו ואת גבורת תחיתו והתחברות ענוייו ולהדמות למותו׃

אשר אחריתם האבדון אשר כרם אלהיהם וכבודם בבשתם וקרבם הבלי חלד׃ כי אזרחותנו בשמים היא ומשם מחכים אנחנו למושיענו אדנינו ישוע המשיח׃ [

שמחו באדנינו בכל עת ועוד העם אמר אני שמחו׃ ענות רוחכם תודע לכל איש קרב הוא האדון׃ אל תדאגו כי אם בתלה ובתחנונים עם תודה תודיעו בכל דבר את משאלותיכם לאלהינו׃ ושלום אלהים הנשגב מכל שכל ינצר את לבבכם ואת מחשבותיכם במשיח ישוע׃

ידעתי לענות א ידעתי להותיר מחנך אני בכל ענין ואון הן לשבע הן לרעב הן להותיר הן לחר׃ כל זאת אוכל בעזרת המשיח הנותן כח בקרבי׃ אבל היטבתם לעשות בהתחברכם אלי בצרתי׃

ואלהי הוא ימלא את כל צרככם כעשר כבודו במשיח ישוע׃

להתחזק בכל כח כגבורת כבודו לכל בלנות וארך רוח עם שמחה׃ ולתת תודה לאבינו העשה אתנו ראוים לחלק נחלת הקדשים באור׃ אשר הוא חלצנו מממשלת החשך והעבירנו למלכות בן אהבתו׃

עתה הנני שמח בענויי אשר אני בל למענכם ואמלא את החר ביורי המשיח בבשרי בעד גוו היא העדה׃

לכן אם קמתם עם המשיח בקשו את אשר למעלה אשר המשיח ישב שם לימין האלהים׃ את אשר למעלה יהגה לבבכם לא את אשר בארץ׃ כי מתם וחייכם צונים עם המשיח באלהים׃ בעת הגלות המשיח אשר הוא חייכם גם אתם תגלו עמו בכבוד׃

וישלט בלבבכם שלום האלהים אשר נקראתם לו בגו אחד וזבחו תודה׃

אך אחרי אשר ענינו ולחרות היינו בילי כאשר ידעתם התחזקנו באלהינו להגיד גם לכם את הבשורה בנתולים רבים׃

שלא ימוט איש במצוקות האלה כי ידעתם א אתם כי לזאת יעדנו׃ הלא כבד אמרנו אליכם בהיותנו אצלכם כי עתידים אנחנו להלחץ כאשר גם היה ואתם ידעתם׃ ובעבור כן לא יכלתי עוד להתאק ואשלח לדעת אמונתכם כי אמרתי ן נה אתכם המנה והיתה לריק יגיעתנו׃

ועל דבר הישנים אחי לא נכחד מכם דבר למען לא תעצבו כאחרים אשר אין להם תקוה׃ כי אם נאמין אשר מת ישוע ויחי כן יביא האלהים על ידי ישוע גם את הישנים אתו׃ כי את זאת נאמר לכם בדבר יהוה כי אנחנו החיים הנותרים עד בא האדון לא נקדם את הישנים׃

היו שמחים בכל עת׃ התמידו בתלה׃ הודו על הכל כי זה רצון האלהים אליכם במשיח ישוע׃

והוא אלהי השלום יקדש אתכם קדשה שלמה וכל רוחכם ונשכם וגוכם ישמר תמים בבוא אדנינו ישוע המשיח׃ נאמן הקורא אתכם אשר גם יעשה׃

עד כי נתהלל בכם א אנחנו בקהלות אלהים על בלנותכם ועל אמונתכם בכל הרדיות ובכל הלחץ אשר בלתם׃ לאות צדקת משט אלהים למען תמצאו ראוים למלכות האלהים אשר בעבורה גם תענו׃ באשר צדיק האלהים לגמל לחץ ללחציכם׃ ולכם הנלחצים רוחה אתנו יחד בהגלות האדון ישוע מן השמים עם מלאכי עזו׃

והוא אדנינו ישוע המשיח ואלהינו אבינו אשר אהב אתנו ויתן לנו בחדו נחמת עולם ותקוה טובה׃ הוא ינחם את לבבכם ויכונן אתכם בכל דבר ומעשה טוב׃

והוא אדון השלום הוא יתן לכם את השלום תמיד ובכל נים׃

אל תרבה לשתות עוד מים כי אם קח מעט יין בעבור בטנך ואשר עמים רבות חלה אתה׃

כי לא הבאנו מאומה לעולם בידוע שגם לא נוכל להוציא ממנו מאומה׃ ועל כן אם יש לנו מזון וכות נתקה בהם׃

כי האלהים לא נתן לנו רוח אימה כי אם רוח גבורה ואהבה ומור׃

לכן אל תבוש לא מעדות אדנינו ולא ממני אירו כי אם תבל הרעות גם אתה כמוני על הבשורה כי כח האלהים׃ אשר הוא הושיענו וקראנו בקריאה קדושה לא לי מעשינו כי אם לי עצתו וחדו הנתן לנו במשיח ישוע לני ימות עולם׃ ועתה נגלה בהראות מושיענו ישוע המשיח אשר בטל את המות ויוצא לאור על ידי הבשורה את החיים ואת אשר איננו עובר׃ אשר הקדתי להיות לה כרוז ושליח ומורה הגוים׃ ובעבור זאת אבל כאלה ולא אבוש כי יודע אנכי במי האמנתי ומבטח אנכי כי היכלת לו לשמר את קדוני עד היום ההוא׃

אשר בעבורה אני נשא רעות עד למורות כעשה עול אבל דבר האלהים איננו נאר׃ ועל כן אבל את כל למען הבחירים למען ישיגו גם המה את התשועה במשיח ישוע עם כבוד עולמים׃ נאמן הדבר הזה כי אם מתנו אתו גם אתו נחיה׃ אם נבל גם נמלך אתו ואם ננכר גם הוא ינכר אתנו׃

אבל אתה הלכת אחרי בהוראה ובהנהגה וברצון ובאמונה ובארך הרוח ובאהבה ובבלנות׃ וברדיות ובענוים אשר מצאוני באנטיוכיא ובאקוניא ובלוטרא ואלה הרדיות בלתי ומכלן הצילני האדון׃ וגם כל החצים לחיות חיי חידות במשיח ישוע המה ירדו׃

אבל אתה היה ער בכל בל הרעות ועשה מלאכת המבשר ומלא את שרותך׃

כי עתה זה אך נך ועת טירתי הגיעה׃ המלחמה הטובה נלחמתי את המרוצה השלמתי את האמונה שמרתי׃ ומעתה שמור לי כתר הצדקה אשר ביום ההוא יתננו לי האדון השט הצדיק ולא לי לבדי כי גם לכל אהבי הועתו׃

בהתנצלותי הראשונה לא היה איש לעזרני כי כלם עזבוני אל יחשב להם עון׃ אבל האדון הוא עזרני וחזקני למען תשלם על ידי הבשורה וישמעוה כל הגוים ואנצל מי אריה׃ ויצילני האדון מכל מעשה רע ויושיעני אל מלכותו שבשמים לו הכבוד לעולמי עולמים אמן׃

עלי תקות חיי העולם אשר הבטיח לני ימות עולם האל אשר לא ישקר׃

ולו איר המשיח ישוע וטימותיו האח אל ילימון החביב והעזר אתנו׃

כאשר הנה אנכי ולו איש זקן ועתה גם איר ישוע המשיח׃

ויען כי הילדים כלם יחדו בשר ודם א הוא לבש בשר ודם כמוהם למען אשר יבטל על ידי המות את אשר לו ממשלת המות הוא השטן׃ ולהתיר את אלה אשר מאימת המות היו נתנים לעבדות כל ימי חייהם׃

כי באשר הוא בעצמו ענה ונתנה יכל לעזר את המנים׃

על כן נירא נא בהמצא עוד ההבטחה לבוא אל מנוחתו ן יראה איש מכם מאחר עמיו׃ כי גם אלינו באה הבשורה כמו אליהם אך לא הועיל להם דבר השמועה מני אשר לא התערב באמונה לשמעים׃ כי באי המונה אנחנו המאמינים כמו שאמר אשר נשבעתי באי אם יבאון אל מנוחתי א כי נגמרו מעשי יהוה מעת הוד העולם׃ כי על היום השביעי אמר במקום אחד וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו׃ ובמקום הזה אמר עוד אם יבאון אל מנוחתי׃ ויען כי יש עוד מקום לבוא אליה ואשר התבשרו בראשונה המה לא באו שם בעבור המרי׃ לכן הוי לקבוע יום באמרו היום על ידי דוד מקץ ימים רבים כמו שנאמר היום אם בקלו תשמעו אל תקשו לבבכם׃ כי אלו יהושע הניח להם לא היה מדבר אחרי זאת על יום אחר׃ על כן נשארה עוד מנוחת שבת לעם אלהים׃

כי אין לנו כהן גדול אשר לא יוכל להצטער על חליינו כי אם המנה בכל כמונו אך בלי חטא׃ על כן נקרבה בבטחון אל כא החד לשאת רחמים ולמצא חד לעזרה בעתה׃

אשר בימי היותו בבשר הקריב תלות ותחנונים בצעקה גדולה ובדעות לני מי שיכול להושיעו ממות ויעתר לו מני יראתו׃ וא כי היה הבן למד מענותו לשמוע׃

אבל זכרו נא את הימים הראשונים כי אז אחרי ארו עיניכם נשאתם כבד ענוים רבים׃ עם בהיותכם לראי בחרה ותוגה עם בהשתת לאשר הגיע אליהם כזאת׃ כי הצטערתם על מורי וגזלת רכושכם בלתם בשמחה מדעתכם בנשכם שיש לכם בשמים קנין טוב ממנו וקים לעד׃ לכן אל תשליכו את בטחונכם כי יש לו שכר רב׃ כי צריכים אתם לבלנות למען תעשו רצון אלהים ונשאתם את ההבטחה׃ כי עוד מעט רגע והבא יבא לא יאחר׃ הצדיק באמונתו יחיה ואם יג אחור לא רצתה נשי בו׃

על כן מאחד אשר כמעט מת גוו יצאו ככוכבי השמים לרב וכחול על שת הים אשר לא יר׃

כי אמונה מתו כל אלה ולא השיגו את ההבטחות רק מרחוק ראו אותן ויבטחו וישמחו לקראתן ויודו כי גרים הם ותושבים בארץ׃

באמונה מאן משה כאשר גדל להקרא בן לבת רעה׃ ויבחר לבל את עני עם אלהים מלהתענג לשעה בתענוגי החטא׃ בחשבו את חרת המשיח לעשר גדול מאצרות מצרים כי הביט אל הגמול׃ באמונה עזב את ארץ מצרים ולא ירא מחמת המלך כי היה כראה אשר איננו נראה ויתחזק׃

ומה אמר עוד הן תקצר לי העת אם אר מעשי גדעון וברק ושמשון ויתח ודוד ושמואל והנביאים׃ אשר באמונה כבשו ממלכות ועלו צדק והשגו הבטחות וכרו י אריות׃ וכבו גבורת האש ונמלטו מי החרב והתחזקו מחלים ועשו חיל במלחמה והילו מחנות זרים׃ נשים לקחו מתחיה את מתיהן ואחרים רטשו בענוים ולא אבו להנצל למען יזכו לתחיה טובה ממנה׃ מהם נו בתעלולים ובמכות וגם נמרו לכבל ומגר׃ נקלו באבנים נרו במגרה נבחנו ביורים מתו לי חרב וינעו עטוי עורת כבשים ועזים בחר ובעצר רעה ויגון׃ אשר העולם לא היה כדי להם הם תעו במדבר ובהרים ובמערות ובנקיקי הארץ׃ וכל אלה א היתה להם העדות בגלל אמונתם לא קבלו את ההבטחה׃ למען אשר לא ישלמו בלעדינו כי צה לנו אלהים מקדם טובה יתרה׃

לכן גם אנחנו אשר ענן עדים רב כזה בב אתנו נשליכה ממנו כל טרח והחטא המקי עלינו ונרוצה בתוחלת את המרוצה הערוכה לנינו׃ ונביטה אל ישוע ראש האמונה ומשלימה אשר בעד השמחה השמורה לו בל את הצלב ויבז החרה וישב לימין כא האלהים׃ התבוננו אליו אשר נשא כלמת חטאים גדולה כזאת למען לא תיעו ולא תיגעו בנשותיכם׃

עדין לא עמדתם עד לדם במלחמתכם עם החטא׃ ותשכחו דבר הנחומים המדבר אליכם כמו אל בנים לאמר מור יהוה בני אל תמא ואל תקץ בתוכחתו׃ כי את אשר יאהב יהוה יוכיח יכאב את בן ירצה׃ אם בלים אתם מור דעו כי כאב עם בניו כן מתנהג אלהים עמכם כי איה הבן אשר אביו לא יירנו׃ אך אם תהיו באין מור אשר היה מנת כלם אז ממזרים אתם ולא בנים׃ ועוד אם אבות בשרנו היו מירים אתנו ונירא מהם א כי נכנע לני אבי הרוחות ונחיה׃ כי המה ירונו כטוב בעיניהם לימים מעטים אבל זה להועיל למען יהיה לנו חלק בקדשתו׃ וכל מור בעת עברו עלינו איננו שמחה בעינינו כי אם יגון אולם באחריתו יתן רי שלום לצדקה למלמדים בו׃

על כן חזקו ידים רות וברכים כשלות׃ ומעגל רגליכם לו למען לא תטה הצלעה מן הדרך כי אם תרא׃

זכרו את האורים כאלו אתם אורים עמהם ואת הנלחצים באשר גם אתם בבשר׃

רחקו מאהבת כ ושמחו בחלקכם כי הוא אמר לא ארך ולא אעזבך׃ על כן נבטח ונאמר יהוה לי בעזרי לא אירא מה יעשה לי אדם׃

בעבור זאת גם ישוע למען קדש בדמו את העם ענה מחוץ לשער׃ לכן נצאה נא אליו אל מחוץ למחנה ונשא את חרתו׃ כי ה אין לנו עיר עמדת כי את העתידה אנחנו מבקשים׃

לכן נקריב על ידו בכל עת זבח תודה לאלהים היא רי שתים המודות לשמו׃ ואל תשכחו לגמל חד ולתת לאביונים כי זבחים כאלה יערבו לאלהים׃

אך לשמחה חשבו לכם אחי כאשר תבאו בנינות שונים׃ בדעתכם כי בחן אמונתכם מביא לידי בלנות׃ והבלנות שלמה תהיה בעלה להיותכם שלמים ותמימים ולא תחרו כל דבר׃

אשרי האיש העמד בניונו כי כאשר נבחן ישא עטרת החיים אשר הבטיח יהוה לאהביו׃

אחי הנביאים אשר דברו בשם יהוה הם יהיו לכם למות העני והתוחלת׃ הנה מאשרים אנחנו את הבלים את בלנות איוב שמעתכם ואת אחרית האדון ראיתם כי רחום וחנון יהוה׃

כי יצר לאיש בכם הוא יתלל ואשר ייטב לבו הוא יזמר׃ איש כי יחלה בכם יקרא את זקני הקהלה ויתללו בעדו ויוכהו שמן בשם יהוה׃ ותלת האמונה תושיע את החולה ויהוה יקימנו ואשר חטא ילח לו׃ התודו עונותיכם איש לני רעהו והתללו איש בעד רעהו למען תראו כי גדול כח תלת הצדיק הקרא אל אלהים בחזקה׃

אשר בה תגילו אתם המתעצבים עתה מעט לי הצרך במת שנות׃ למען תמצא אמונתכם המזקקה יקרה הרבה מן הזהב האבד הצרו באש לתהלה ולכבוד ולתארת בהתגלות ישוע המשיח׃

כי חד הוא לאיש אם ישבע ממררים ויענה חנם למען דעת האלהים׃ כי אם חטא תחטאו ובלתם מכות אגרו מה תתהללו אך אם תענו ובלתם בעשותכם הטוב חד הוא מלני אלהים׃ כי לזאת נקראתם כי גם המשיח ענה בעבורכם והשאיר לכם מות ללכת בעקבותיו׃ אשר חטא לא עשה ולא מרמה ביו׃ אשר שמע חרתו ולא השיב נענה ולא גער כי אם מר דינו לשט צדק ואת חטאתנו הוא נשא בגויתו על העץ׃ למען נחיה לצדקה מאחר שנטרנו מן החטאים׃

אבל אשריכם גם אם תענו למען הצדקה אך מוראם לא תיראו ולא תעריצו׃

כי טוב לכם אם חץ אלהים הוא אשר תענו בעשותכם הטוב משתענו בעשותכם רע׃ כי גם המשיח ענה עם אחת על חטאתינו הצדיק בעד הרשעים לקרב אתנו אל האלהים הומת לי הבשר ויחי ברוח׃

ועתה כאשר ענה המשיח בעדנו בבשר כן היו גם אתם מזינים במחשבה ההיא כי המענה בבשר חדל מחטוא׃

אהובים בבאכם בתוך כור עני למען נתכם אל נא תתמהו כאלו קרה לכם דבר זר׃ כי אם שמחו על אשר חלק לכם בענויי המשיח למען גם תשמחו ותעלצו בהגלות כבודו׃ אם יחרו אתכם למען שם המשיח אשריכם כי נחה עליכם רוח הכבוד רוח אלהים אצלם מנאץ הוא ואצלכם נכבד׃ רק אל יענה איש מכם כרצח או כגנב או כעל און או כנכנ בקדת אחרים׃ ואם יענה כאחד המשיחיים אל יבוש כי אם יודה לאלהים על הדבר הזה׃

לכן גם המענים כרצון אלהים יקידו את נשותם ביד אלהים הברא הנאמן ויויו לעשות הטוב׃

את הזקנים אשר בקרבכם אזהיר אנכי עמיתם הזקן ועד ענויי המשיח וגם חבר לכבוד העתיד להגלות׃

השילו נשכם תחת יד אלהים החזקה למען ירומם אתכם בעתו׃ השליכו עליו כל יהבכם כי הוא ידאג לכם׃ התעוררו שקדו כי מריבכם השטן משוטט כאריה שאג ומבקש את אשר יבלע׃ ועמדתם נגדו חזקים באמונה ודעו כי ענוים כאלה באו גם על אחיכם אשר בעולם׃ ואלהי כל החד אשר קראנו לכבודו הנצחי במשיח ישוע אחרי ענותכם מעט הוא ישלים ויחזק ויגבר וייד אתכם׃

באשר גבורתו האלהית נתנה לנו את כל אשר לחיים ולחידות על ידי דעת הקורא אתנו בכבודו וחילו׃

כי יודע יהוה להציל את חידיו מניון ולחשך את הרשעים ליום המשט להשיב גמולם להם׃

וזאת האחת אל תעלם מכם אהובים כי יום אחד כאל שנים בעיני יהוה ואל שנים כיום אחד׃ ולא יאחר יהוה את אשר הבטיח כאשר יש חשבים אתה לאחור כי אך האריך או בעבורנו ולא יחץ באבד איש כי אם בנות כלם לתשובה׃

אתם הבנים הנכם מאלהים ונצחתם אתם כי אשר בכם גדול הוא מאשר בעולם׃

ואנחנו ידענו ונאמן באהבה אשר אלהים אהב אתנו האלהים הוא אהבה והעמד באהבה עמד באלהים והאלהים עמד בו׃ ובזאת נשלמה בנו האהבה בהיות לנו בטחון ביום הדין כי כמהו כן גם אנחנו בעולם הזה׃ אין אימה באהבה כי אם האהבה השלמה תגרש את האימה כי באימה מעצבה ואשר באימה איננו שלם באהבה׃

כי כל הנולד מאת האלהים מנצח את העולם ואמונתנו הנצחון המנצח את העולם׃ מי הוא זה המנצח את העולם אם לא המאמין בישוע שהוא בן האלהים׃

וזה הוא בטחוננו אליו אשר אם נשאל דבר כי רצונו ישמענו׃ ומדעתנו כי ישמענו לכל אשר נשאל נדע גם זאת כי נשיג את המשאלות אשר שאלנו ממנו׃

חביבי חצי הוא כי ייטב לך בכל דבר ותחזק כאשר טוב לך בנשך׃

ואהי מת והנני חי לעולמי עולמים אמן ובידי מתחות שאול ומות׃

מי אשר אזן לו ישמע את אשר הרוח אמר לקהלות המנצח אתן לו לאכל מעץ החיים אשר בתוך גן עדן לאלהים׃

ואל מלאך קהל זמירנא כתב כה אמר הראשון והאחרון אשר מת ויחי׃ ידעתי את מעשיך ואת צרתך ואת רישך ואולם עשיר אתה ואת גדו האמרים יהודים אנחנו ואינם כי אם כנית השטן׃ אל תירא את אשר עליך לבל הנה עתיד המלשין להשליך מכם לבית המשמר למען תנו והייתם בצרה עשרת ימים היה נאמן עד מות ואתנה לך עטרת החיים׃

מי אשר אזן לו ישמע את אשר הרוח אמר לקהלות המנצח לא ינזק במות השני׃

מי אשר אזן לו ישמע את אשר הרוח אמר לקהלות המנצח אאכילנו מן המן הגנוז ונתתי לו אבן לבנה ועל האבן מתח שם חדש אשר לא ידענו איש זולתי המקבל׃

והמנצח ושמר את מעשי עד עת קץ אתן לו שלטן על הגוים׃ ורעם בשבט ברזל ככלי יוצר ינצו כאשר קבלתי גם אנכי מאת אבי׃ ונתתי לו כוכב השחר׃ מי אשר אזן לו ישמע את אשר הרוח אמר לקהלות׃

המנצח ילבש בגדים לבנים ולא אמחה את שמו מר החיים ואודה שמו לני אבי ולני מלאכיו׃ מי אשר אזן לו ישמע את אשר הרוח אמר לקהלות׃

המנצח אתננו לעמוד בהיכל אלהי ולא יצא עוד החוצה וכתבתי עליו את שם אלהי ואת שם עיר אלהי ירושלים החדשה הירדת משמים מעם אלהי ואת שמי החדש׃ מי אשר אזן לו ישמע את אשר הרוח אמר לקהלות׃

המנצח אתננו לשבת אתי על כאי כאשר נצחתי גם אנכי ואשב את אבי על כאו׃ מי אשר אזן לו ישמע את אשר הרוח אמר לקהלות׃

ואמר אליו אדני אתה ידעת ויאמר אלי אלה הם הבאים מן הצרה הגדולה ויכבו את שמלתם וילבינום בדם השה׃ לכן הנם לני כא האלהים ומשרתים אותו בהיכלו יומם ולילה והישב על הכא יתן משכנו עליהם׃ לא ירעבו עוד ולא יצמאו ולא יכם שמש ושרב׃ כי השה אשר בתוך הכא הוא ירעם ועל מבועי מים חיים ינהלם ומחה אליהם כל דמעה מעיניהם׃

והם נצחהו למען דם השה ולמען דבר עדותם ולא אהבו את נשם עד למות׃

בזה בלנות הקדשים בזה השמרים את מצות האלהים ואת אמונת ישוע׃ ואשמע קול מן השמים מדבר אלי כתב אשרי המתים אשר ימותו באדון מעתה אמנם כן אמר הרוח למען ינוחו מעמלם ומעשיהם הלך ילכו אחריהם׃

ובה נמצא דם הנביאים והקדשים וכל הרוגי ארץ׃

וארא כאות וישבו עליהם והמשט נתן בידם ונשות ההרוגים על עדות ישוע ועל דבר האלהים ואשר לא השתחוו לחיה ולצלמה ולא קבלו את תוה על מצחותם ועל ידם ויקומו ויחיו וימלכו עם המשיח אל שנים׃

ומחה אלהים כל דמעה מעיניהם והמות לא יהיה עוד וגם אבל וזעקה וכאב לא יהיה עוד כי הראשנות עברו׃ ויאמר הישב על הכא הנני עשה הכל חדש ויאמר אלי כתב כי הדברים האלה אמתים ונאמנים הם׃ ויאמר אלי היה נהיתה אני האל והתו הראש והו אני אתן לצמא ממעין מים חיים חנם׃ המנצח יירש הכל ואני אהיה לו לאלהים והוא יהיה לי לבן׃