30 – ההילקחות

ואיבה אשית בינך ובין האשה ובין זרעך ובין זרעה הוא ישוך ראש ואתה תשונו עקב׃

ואני ידעתי גאלי חי ואחרון על ער יקום׃ ואחר עורי נקו זאת ומבשרי אחזה אלוה׃ אשר אני אחזה לי ועיני ראו ולא זר כלו כליתי בחקי׃

והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית יהוה בראש ההרים ונשא מגבעות ונהרו אליו כל הגוים׃ והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר יהוה אל בית אלהי יעקב וירנו מדרכיו ונלכה בארחתיו כי מציון תצא תורה ודבר יהוה מירושלם׃ ושט בין הגוים והוכיח לעמים רבים וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה׃

בוא בצור והטמן בער מני חד יהוה ומהדר גאנו׃ עיני גבהות אדם של ושח רום אנשים ונשגב יהוה לבדו ביום ההוא׃ כי יום ליהוה צבאות על כל גאה ורם ועל כל נשא ושל׃ ועל כל ארזי הלבנון הרמים והנשאים ועל כל אלוני הבשן׃ ועל כל ההרים הרמים ועל כל הגבעות הנשאות׃ ועל כל מגדל גבה ועל כל חומה בצורה׃ ועל כל אניות תרשיש ועל כל שכיות החמדה׃ ושח גבהות האדם ושל רום אנשים ונשגב יהוה לבדו ביום ההוא׃ והאלילים כליל יחל׃ ובאו במערות צרים ובמחלות ער מני חד יהוה ומהדר גאונו בקומו לערץ הארץ׃ ביום ההוא ישליך האדם את אלילי כו ואת אלילי זהבו אשר עשו לו להשתחות לחר רות ולעטלים׃ לבוא בנקרות הצרים ובעי הלעים מני חד יהוה ומהדר גאונו בקומו לערץ הארץ׃

אם רחץ אדני את צאת בנות ציון ואת דמי ירושלם ידיח מקרבה ברוח משט וברוח בער׃ וברא יהוה על כל מכון הר ציון ועל מקראה ענן יומם ועשן ונגה אש להבה לילה כי על כל כבוד חה׃

כי ילד ילד לנו בן נתן לנו ותהי המשרה על שכמו ויקרא שמו לא יועץ אל גבור אביעד שר שלום׃ למרבה המשרה ולשלום אין קץ על כא דוד ועל ממלכתו להכין אתה ולעדה במשט ובצדקה מעתה ועד עולם קנאת יהוה צבאות תעשה זאת׃

הילילו כי קרוב יום יהוה כשד משדי יבוא׃ על כן כל ידים תרינה וכל לבב אנוש ימ׃ ונבהלו צירים וחבלים יאחזון כיולדה יחילון איש אל רעהו יתמהו ני להבים ניהם׃ הנה יום יהוה בא אכזרי ועברה וחרון א לשום הארץ לשמה וחטאיה ישמיד ממנה׃ כי כוכבי השמים וכיליהם לא יהלו אורם חשך השמש בצאתו וירח לא יגיה אורו׃ וקדתי על תבל רעה ועל רשעים עונם והשבתי גאון זדים וגאות עריצים אשיל׃ אוקיר אנוש מז ואדם מכתם אויר׃ על כן שמים ארגיז ותרעש הארץ ממקומה בעברת יהוה צבאות וביום חרון או׃

בלע המות לנצח ומחה אדני יהוה דמעה מעל כל נים וחרת עמו ייר מעל כל הארץ כי יהוה דבר׃

כי קצ ליהוה על כל הגוים וחמה על כל צבאם החרימם נתנם לטבח׃ וחלליהם ישלכו וגריהם יעלה באשם ונמו הרים מדמם׃ ונמקו כל צבא השמים ונגלו כר השמים וכל צבאם יבול כנבל עלה מגן וכנבלת מתאנה׃ כי רותה בשמים חרבי הנה על אדום תרד ועל עם חרמי למשט׃ חרב ליהוה מלאה דם הדשנה מחלב מדם כרים ועתודים מחלב כליות אילים כי זבח ליהוה בבצרה וטבח גדול בארץ אדום׃ וירדו ראמים עמם ורים עם אבירים ורותה ארצם מדם וערם מחלב ידשן׃ כי יום נקם ליהוה שנת שלומים לריב ציון׃ ונהכו נחליה לזת וערה לגרית והיתה ארצה לזת בערה׃ לילה ויומם לא תכבה לעולם יעלה עשנה מדור לדור תחרב לנצח נצחים אין עבר בה׃

נו אלי והושעו כל אי ארץ כי אני אל ואין עוד׃ בי נשבעתי יצא מי צדקה דבר ולא ישוב כי לי תכרע כל ברך תשבע כל לשון׃

מגיד מראשית אחרית ומקדם אשר לא נעשו אמר עצתי תקום וכל חצי אעשה׃

קול ציך נשאו קול יחדו ירננו כי עין בעין יראו בשוב יהוה ציון׃

כי הנני בורא שמים חדשים וארץ חדשה ולא תזכרנה הראשנות ולא תעלינה על לב׃

כי כאשר השמים החדשים והארץ החדשה אשר אני עשה עמדים לני נאם יהוה כן יעמד זרעכם ושמכם׃

הוי כי גדול היום ההוא מאין כמהו ועת צרה היא ליעקב וממנה יושע׃

כי כה אמר אדני יהוה הנני אני ודרשתי את צאני ובקרתים׃ כבקרת רעה עדרו ביום היותו בתוך צאנו נרשות כן אבקר את צאני והצלתי אתהם מכל המקומת אשר נצו שם ביום ענן וערל׃ והוצאתים מן העמים וקבצתים מן הארצות והביאתים אל אדמתם ורעיתים אל הרי ישראל באיקים ובכל מושבי הארץ׃

לכן הנבא ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה הנה אני תח את קברותיכם והעליתי אתכם מקברותיכם עמי והבאתי אתכם אל אדמת ישראל׃ וידעתם כי אני יהוה בתחי את קברותיכם ובהעלותי אתכם מקברותיכם עמי׃

ברם איתי אלה בשמיא גלא רזין והודע למלכא נבוכדנצר מה די להוא באחרית יומיא חלמך וחזוי ראשך על משכבך דנה הוא׃

אנתה מלכא חזה הוית ואלו צלם חד שגיא צלמא דכן רב וזיוה יתיר קאם לקבלך ורוה דחיל׃ הוא צלמא ראשה די דהב טב חדוהי ודרעוהי די כ מעוהי וירכתה די נחש׃ שקוהי די רזל רגלוהי מנהון די רזל ומנהון די ח׃ חזה הוית עד די התגזרת אבן די לא בידין ומחת לצלמא על רגלוהי די רזלא וחא והדקת המון׃ באדין דקו כחדה רזלא חא נחשא כא ודהבא והוו כעור מן אדרי קיט ונשא המון רוחא וכל אתר לא השתכח להון ואבנא די מחת לצלמא הות לטור רב ומלת כל ארעא׃

דנה חלמא ושרה נאמר קדם מלכא׃ אנתה מלכא מלך מלכיא די אלה שמיא מלכותא חנא ותקא ויקרא יהב לך׃ ובכל די דארין בני אנשא חיות ברא ועו שמיא יהב בידך והשלטך בכלהון אנתה הוא ראשה די דהבא׃ ובתרך תקום מלכו אחרי ארעא מנך ומלכו תליתיא אחרי די נחשא די תשלט בכל ארעא׃

ומלכו רביעיה תהוא תקיה כרזלא כל קבל די רזלא מהדק וחשל כלא וכרזלא די מרעע כל אלין תדק ותרע׃ ודי חזיתה רגליא ואצבעתא מנהון ח די חר ומנהון רזל מלכו ליגה תהוה ומן נצבתא די רזלא להוא בה כל קבל די חזיתה רזלא מערב בח טינא׃ ואצבעת רגליא מנהון רזל ומנהון ח מן קצת מלכותא תהוה תקיה ומנה תהוה תבירה׃ די חזית רזלא מערב בח טינא מתערבין להון בזרע אנשא ולא להון דבקין דנה עם דנה הא כדי רזלא לא מתערב עם חא׃

וביומיהון די מלכיא אנון יקים אלה שמיא מלכו די לעלמין לא תתחבל ומלכותה לעם אחרן לא תשתבק תדק ותי כל אלין מלכותא והיא תקום לעלמיא׃ כל קבל די חזית די מטורא אתגזרת אבן די לא בידין והדקת רזלא נחשא חא כא ודהבא אלה רב הודע למלכא מה די להוא אחרי דנה ויציב חלמא ומהימן שרה׃

ענה דניאל ואמר חזה הוית בחזוי עם ליליא וארו ארבע רוחי שמיא מגיחן לימא רבא׃ וארבע חיון רברבן לקן מן ימא שנין דא מן דא׃ קדמיתא כאריה וגין די נשר לה חזה הוית עד די מריטו גיה ונטילת מן ארעא ועל רגלין כאנש הקימת ולבב אנש יהיב לה׃ וארו חיוה אחרי תנינה דמיה לדב ולשטר חד הקמת ותלת עלעין במה בין שניה וכן אמרין לה קומי אכלי בשר שגיא׃ באתר דנה חזה הוית וארו אחרי כנמר ולה גין ארבע די עו על גביה וארבעה ראשין לחיותא ושלטן יהיב לה׃ באתר דנה חזה הוית בחזוי ליליא וארו חיוה רביעיה דחילה ואימתני ותקיא יתירא ושנין די רזל לה רברבן אכלה ומדקה ושארא ברגליה רה והיא משניה מן כל חיותא די קדמיה וקרנין עשר לה׃ משתכל הוית בקרניא ואלו קרן אחרי זעירה לקת ביניהון ותלת מן קרניא קדמיתא אתעקרו מן קדמיה ואלו עינין כעיני אנשא בקרנא דא ום ממלל רברבן׃

חזה הוית עד די כרון רמיו ועתיק יומין יתב לבושה כתלג חור ושער ראשה כעמר נקא כריה שביבין די נור גלגלוהי נור דלק׃ נהר די נור נגד ונק מן קדמוהי אל אלים ישמשונה ורבו רבון קדמוהי יקומון דינא יתב ורין תיחו׃

חזה הוית באדין מן קל מליא רברבתא די קרנא ממללה חזה הוית עד די קטילת חיותא והובד גשמה ויהיבת ליקדת אשא׃ ושאר חיותא העדיו שלטנהון וארכה בחיין יהיבת להון עד זמן ועדן׃

חזה הוית בחזוי ליליא וארו עם ענני שמיא כבר אנש אתה הוה ועד עתיק יומיא מטה וקדמוהי הקרבוהי׃ ולה יהיב שלטן ויקר ומלכו וכל עממיא אמיא ולשניא לה ילחון שלטנה שלטן עלם די לא יעדה ומלכותה די לא תתחבל׃

אלין חיותא רברבתא די אנין ארבע ארבעה מלכין יקומון מן ארעא׃ ויקבלון מלכותא קדישי עליונין ויחנון מלכותא עד עלמא ועד עלם עלמיא׃

אדין צבית ליצבא על חיותא רביעיתא די הות שניה מן כלהון דחילה יתירה שניה די רזל וטריה די נחש אכלה מדקה ושארא ברגליה רה׃ ועל קרניא עשר די בראשה ואחרי די לקת ונלו מן קדמיה תלת וקרנא דכן ועינין לה ום ממלל רברבן וחזוה רב מן חברתה׃ חזה הוית וקרנא דכן עבדה קרב עם קדישין ויכלה להון׃ עד די אתה עתיק יומיא ודינא יהב לקדישי עליונין וזמנא מטה ומלכותא החנו קדישין׃

כן אמר חיותא רביעיתא מלכו רביעיא תהוא בארעא די תשנא מן כל מלכותא ותאכל כל ארעא ותדושנה ותדקנה׃ וקרניא עשר מנה מלכותה עשרה מלכין יקמון ואחרן יקום אחריהון והוא ישנא מן קדמיא ותלתה מלכין יהשל׃ ומלין לצד עליא ימלל ולקדישי עליונין יבלא ויבר להשניה זמנין ודת ויתיהבון בידה עד עדן ועדנין ולג עדן׃ ודינא יתב ושלטנה יהעדון להשמדה ולהובדה עד וא׃ ומלכותה ושלטנא ורבותא די מלכות תחות כל שמיא יהיבת לעם קדישי עליונין מלכותה מלכות עלם וכל שלטניא לה ילחון וישתמעון׃

ומן האחת מהם יצא קרן אחת מצעירה ותגדל יתר אל הנגב ואל המזרח ואל הצבי׃ ותגדל עד צבא השמים ותל ארצה מן הצבא ומן הכוכבים ותרמם׃ ועד שר הצבא הגדיל וממנו הרים התמיד והשלך מכון מקדשו׃ וצבא תנתן על התמיד בשע ותשלך אמת ארצה ועשתה והצליחה׃ ואשמעה אחד קדוש מדבר ויאמר אחד קדוש ללמוני המדבר עד מתי החזון התמיד והשע שמם תת וקדש וצבא מרמ׃ ויאמר אלי עד ערב בקר אלים ושלש מאות ונצדק קדש׃

ויהי בראתי אני דניאל את החזון ואבקשה בינה והנה עמד לנגדי כמראה גבר׃ ואשמע קול אדם בין אולי ויקרא ויאמר גבריאל הבן להלז את המראה׃ ויבא אצל עמדי ובבאו נבעתי ואלה על ני ויאמר אלי הבן בן אדם כי לעת קץ החזון׃ ובדברו עמי נרדמתי על ני ארצה ויגע בי ויעמידני על עמדי׃ ויאמר הנני מודיעך את אשר יהיה באחרית הזעם כי למועד קץ׃

ובאחרית מלכותם כהתם השעים יעמד מלך עז נים ומבין חידות׃ ועצם כחו ולא בכחו ונלאות ישחית והצליח ועשה והשחית עצומים ועם קדשים׃ ועל שכלו והצליח מרמה בידו ובלבבו יגדיל ובשלוה ישחית רבים ועל שר שרים יעמד ובא יד ישבר׃ ומראה הערב והבקר אשר נאמר אמת הוא ואתה תם החזון כי לימים רבים׃

שבעים שבעים נחתך על עמך ועל עיר קדשך לכלא השע ולחתם חטאות ולכר עון ולהביא צדק עלמים ולחתם חזון ונביא ולמשח קדש קדשים׃ ותדע ותשכל מן מצא דבר להשיב ולבנות ירושלם עד משיח נגיד שבעים שבעה ושבעים ששים ושנים תשוב ונבנתה רחוב וחרוץ ובצוק העתים׃ ואחרי השבעים ששים ושנים יכרת משיח ואין לו והעיר והקדש ישחית עם נגיד הבא וקצו בשט ועד קץ מלחמה נחרצת שממות׃ והגביר ברית לרבים שבוע אחד וחצי השבוע ישבית זבח ומנחה ועל כנ שקוצים משמם ועד כלה ונחרצה תתך על שמם׃

ובאתי להבינך את אשר יקרה לעמך באחרית הימים כי עוד חזון לימים׃

ושניהם המלכים לבבם למרע ועל שלחן אחד כזב ידברו ולא תצלח כי עוד קץ למועד׃ וישב ארצו ברכוש גדול ולבבו על ברית קדש ועשה ושב לארצו׃

למועד ישוב ובא בנגב ולא תהיה כראשנה וכאחרנה׃ ובאו בו ציים כתים ונכאה ושב וזעם על ברית קודש ועשה ושב ויבן על עזבי ברית קדש׃ וזרעים ממנו יעמדו וחללו המקדש המעוז והירו התמיד ונתנו השקוץ משומם׃ ומרשיעי ברית יחני בחלקות ועם ידעי אלהיו יחזקו ועשו׃ ומשכילי עם יבינו לרבים ונכשלו בחרב ובלהבה בשבי ובבזה ימים׃ ובהכשלם יעזרו עזר מעט ונלוו עליהם רבים בחלקלקות׃

ומן המשכילים יכשלו לצרו בהם ולברר וללבן עד עת קץ כי עוד למועד׃

ועשה כרצונו המלך ויתרומם ויתגדל על כל אל ועל אל אלים ידבר נלאות והצליח עד כלה זעם כי נחרצה נעשתה׃ ועל אלהי אבתיו לא יבין ועל חמדת נשים ועל כל אלוה לא יבין כי על כל יתגדל׃ ולאלה מעזים על כנו יכבד ולאלוה אשר לא ידעהו אבתיו יכבד בזהב ובכ ובאבן יקרה ובחמדות׃ ועשה למבצרי מעזים עם אלוה נכר אשר הכיר ירבה כבוד והמשילם ברבים ואדמה יחלק במחיר׃

ובעת קץ יתנגח עמו מלך הנגב וישתער עליו מלך הצון ברכב וברשים ובאניות רבות ובא בארצות ושט ועבר׃ ובא בארץ הצבי ורבות יכשלו ואלה ימלטו מידו אדום ומואב וראשית בני עמון׃ וישלח ידו בארצות וארץ מצרים לא תהיה לליטה׃ ומשל במכמני הזהב והכ ובכל חמדות מצרים ולבים וכשים במצעדיו׃ ושמעות יבהלהו ממזרח ומצון ויצא בחמא גדלה להשמיד ולהחרים רבים׃ ויטע אהלי אדנו בין ימים להר צבי קדש ובא עד קצו ואין עוזר לו׃

ובעת ההיא יעמד מיכאל השר הגדול העמד על בני עמך והיתה עת צרה אשר לא נהיתה מהיות גוי עד העת ההיא ובעת ההיא ימלט עמך כל הנמצא כתוב בר׃ ורבים מישני אדמת ער יקיצו אלה לחיי עולם ואלה לחרות לדראון עולם׃ והמשכלים יזהרו כזהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד׃ ואתה דניאל תם הדברים וחתם הר עד עת קץ ישטטו רבים ותרבה הדעת׃

וראיתי אני דניאל והנה שנים אחרים עמדים אחד הנה לשת היאר ואחד הנה לשת היאר׃ ויאמר לאיש לבוש הבדים אשר ממעל למימי היאר עד מתי קץ הלאות׃ ואשמע את האיש לבוש הבדים אשר ממעל למימי היאר וירם ימינו ושמאלו אל השמים וישבע בחי העולם כי למועד מועדים וחצי וככלות נץ יד עם קדש תכלינה כל אלה׃

ואני שמעתי ולא אבין ואמרה אדני מה אחרית אלה׃ ויאמר לך דניאל כי תמים וחתמים הדברים עד עת קץ׃ יתבררו ויתלבנו ויצרו רבים והרשיעו רשעים ולא יבינו כל רשעים והמשכלים יבינו׃

ומעת הור התמיד ולתת שקוץ שמם ימים אל מאתים ותשעים׃ אשרי המחכה ויגיע לימים אל שלש מאות שלשים וחמשה׃ ואתה לך לקץ ותנוח ותעמד לגרלך לקץ הימין׃

והיה ביום ההוא נאם יהוה תקראי אישי ולא תקראי לי עוד בעלי׃

תקעו שור בציון והריעו בהר קדשי ירגזו כל ישבי הארץ כי בא יום יהוה כי קרוב׃ יום חשך ואלה יום ענן וערל כשחר רש על ההרים עם רב ועצום כמהו לא נהיה מן העולם ואחריו לא יו עד שני דור ודור׃ לניו אכלה אש ואחריו תלהט להבה כגן עדן הארץ לניו ואחריו מדבר שממה וגם ליטה לא היתה לו׃ כמראה וים מראהו וכרשים כן ירוצון׃ כקול מרכבות על ראשי ההרים ירקדון כקול להב אש אכלה קש כעם עצום ערוך מלחמה׃ מניו יחילו עמים כל נים קבצו ארור׃ כגבורים ירצון כאנשי מלחמה יעלו חומה ואיש בדרכיו ילכון ולא יעבטון ארחותם׃ ואיש אחיו לא ידחקון גבר במלתו ילכון ובעד השלח ילו לא יבצעו׃ בעיר ישקו בחומה ירצון בבתים יעלו בעד החלונים יבאו כגנב׃ לניו רגזה ארץ רעשו שמים שמש וירח קדרו וכוכבים או נגהם׃ ויהוה נתן קולו לני חילו כי רב מאד מחנהו כי עצום עשה דברו כי גדול יום יהוה ונורא מאד ומי יכילנו׃

והיה אחרי כן אשוך את רוחי על כל בשר ונבאו בניכם ובנותיכם זקניכם חלמות יחלמון בחוריכם חזינות יראו׃ וגם על העבדים ועל השחות בימים ההמה אשוך את רוחי׃

ונתתי מותים בשמים ובארץ דם ואש ותימרות עשן׃ השמש יהך לחשך והירח לדם לני בוא יום יהוה הגדול והנורא׃ והיה כל אשר יקרא בשם יהוה ימלט כי בהר ציון ובירושלם תהיה ליטה כאשר אמר יהוה ובשרידים אשר יהוה קרא׃

שלחו מגל כי בשל קציר באו רדו כי מלאה גת השיקו היקבים כי רבה רעתם׃ המונים המונים בעמק החרוץ כי קרוב יום יהוה בעמק החרוץ׃ שמש וירח קדרו וכוכבים או נגהם׃ ויהוה מציון ישאג ומירושלם יתן קולו ורעשו שמים וארץ ויהוה מחה לעמו ומעוז לבני ישראל׃

וידעתם כי אני יהוה אלהיכם שכן בציון הר קדשי והיתה ירושלם קדש וזרים לא יעברו בה עוד׃ והיה ביום ההוא יטו ההרים עי והגבעות תלכנה חלב וכל איקי יהודה ילכו מים ומעין מבית יהוה יצא והשקה את נחל השטים׃ מצרים לשממה תהיה ואדום למדבר שממה תהיה מחמ בני יהודה אשר שכו דם נקיא בארצם׃ ויהודה לעולם תשב וירושלם לדור ודור׃ ונקיתי דמם לא נקיתי ויהוה שכן בציון׃

והיה באחרית הימים יהיה הר בית יהוה נכון בראש ההרים ונשא הוא מגבעות ונהרו עליו עמים׃ והלכו גוים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר יהוה ואל בית אלהי יעקב ויורנו מדרכיו ונלכה בארחתיו כי מציון תצא תורה ודבר יהוה מירושלם׃ ושט בין עמים רבים והוכיח לגוים עצמים עד רחוק וכתתו חרבתיהם לאתים וחניתתיהם למזמרות לא ישאו גוי אל גוי חרב ולא ילמדון עוד מלחמה׃ וישבו איש תחת גנו ותחת תאנתו ואין מחריד כי י יהוה צבאות דבר׃

קרוב יום יהוה הגדול קרוב ומהר מאד קול יום יהוה מר צרח שם גבור׃ יום עברה היום ההוא יום צרה ומצוקה יום שאה ומשואה יום חשך ואלה יום ענן וערל׃ יום שור ותרועה על הערים הבצרות ועל הנות הגבהות׃ והצרתי לאדם והלכו כעורים כי ליהוה חטאו ושך דמם כער ולחמם כגללים׃ גם כם גם זהבם לא יוכל להצילם ביום עברת יהוה ובאש קנאתו תאכל כל הארץ כי כלה אך נבהלה יעשה את כל ישבי הארץ׃

לכן חכו לי נאם יהוה ליום קומי לעד כי משטי לא גוים לקבצי ממלכות לשך עליהם זעמי כל חרון אי כי באש קנאתי תאכל כל הארץ׃

כי אז אהך אל עמים שה ברורה לקרא כלם בשם יהוה לעבדו שכם אחד׃

כי כה אמר יהוה צבאות עוד אחת מעט היא ואני מרעיש את השמים ואת הארץ ואת הים ואת החרבה׃ והרעשתי את כל הגוים ובאו חמדת כל הגוים ומלאתי את הבית הזה כבוד אמר יהוה צבאות׃ לי הכ ולי הזהב נאם יהוה צבאות׃ גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון אמר יהוה צבאות ובמקום הזה אתן שלום נאם יהוה צבאות׃

הנה יום בא ליהוה וחלק שללך בקרבך׃ ואתי את כל הגוים אל ירושלם למלחמה ונלכדה העיר ונשו הבתים והנשים תשגלנה ויצא חצי העיר בגולה ויתר העם לא יכרת מן העיר׃ ויצא יהוה ונלחם בגוים ההם כיום הלחמו ביום קרב׃

ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזתים אשר על ני ירושלם מקדם ונבקע הר הזיתים מחציו מזרחה וימה גיא גדולה מאד ומש חצי ההר צונה וחציו נגבה׃ ונתם גיא הרי כי יגיע גי הרים אל אצל ונתם כאשר נתם מני הרעש בימי עזיה מלך יהודה ובא יהוה אלהי כל קדשים עמך׃ והיה ביום ההוא לא יהיה אור יקרות יקאון׃ והיה יום אחד הוא יודע ליהוה לא יום ולא לילה והיה לעת ערב יהיה אור׃ והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלם חצים אל הים הקדמוני וחצים אל הים האחרון בקיץ ובחר יהיה׃

והיה יהוה למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה יהוה אחד ושמו אחד׃

יוב כל הארץ כערבה מגבע לרמון נגב ירושלם וראמה וישבה תחתיה למשער בנימן עד מקום שער הראשון עד שער הנים ומגדל חננאל עד יקבי המלך׃ וישבו בה וחרם לא יהיה עוד וישבה ירושלם לבטח׃ וזאת תהיה המגה אשר יג יהוה את כל העמים אשר צבאו על ירושלם המק בשרו והוא עמד על רגליו ועיניו תמקנה בחריהן ולשונו תמק ביהם׃ והיה ביום ההוא תהיה מהומת יהוה רבה בהם והחזיקו איש יד רעהו ועלתה ידו על יד רעהו׃ וגם יהודה תלחם בירושלם וא חיל כל הגוים ביב זהב וכ ובגדים לרב מאד׃ וכן תהיה מגת הו הרד הגמל והחמור וכל הבהמה אשר יהיה במחנות ההמה כמגה הזאת׃

והיה כל הנותר מכל הגוים הבאים על ירושלם ועלו מדי שנה בשנה להשתחות למלך יהוה צבאות ולחג את חג הכות׃ והיה אשר לא יעלה מאת משחות הארץ אל ירושלם להשתחות למלך יהוה צבאות ולא עליהם יהיה הגשם׃ ואם משחת מצרים לא תעלה ולא באה ולא עליהם תהיה המגה אשר יג יהוה את הגוים אשר לא יעלו לחג את חג הכות׃ זאת תהיה חטאת מצרים וחטאת כל הגוים אשר לא יעלו לחג את חג הכות׃

ביום ההוא יהיה על מצלות הו קדש ליהוה והיה הירות בבית יהוה כמזרקים לני המזבח׃ והיה כל יר בירושלם וביהודה קדש ליהוה צבאות ובאו כל הזבחים ולקחו מהם ובשלו בהם ולא יהיה כנעני עוד בבית יהוה צבאות ביום ההוא׃

ומי מכלכל את יום בואו ומי העמד בהראותו כי הוא כאש מצר וכברית מכבים׃ וישב מצר ומטהר כ וטהר את בני לוי וזקק אתם כזהב וככ והיו ליהוה מגישי מנחה בצדקה׃

והשדה הוא העולם והזרע הטוב בני המלכות הם והזונין בני הרע המה׃ והאיב אשר זרעם הוא השטן והקציר הוא קץ העולם והקצרים הם המלאכים׃ והנה כאשר ילקטו הזונין ונשרו באש כן יהיה בקץ העולם הזה׃ בן האדם ישלח את מלאכיו ולקטו ממלכותו את כל המכשלות ואת כל עלי האון׃ והשליכו אתם אל תנור האש שם תהיה היללה וחרק השנים׃ אז יזהירו הצדיקים כשמש במלכות אביהם מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃

עוד דומה מלכות השמים למכמרת אשר הורדה לים ומינים שונים יאו לתוכה׃ וכאשר נמלאה העלו אתה אל שת הים וישבו וילקטו את המינים הטובים לתוך הכלים ואת המשחתים השליכו חוצה׃ כן יהיה בקץ העולם יצאו המלאכים והבדילו את הרשעים מתוך הצדיקים׃ והשליכום אל תנור האש שם תהיה היללה וחרק השנים׃

ויען ויאמר להם בערב תאמרו יום צח יהיה כי אדמו השמים׃ ובבקר תאמרו היום ער כי אדמו והתקדרו השמים חנים אתם את ני השמים ידעתם לבחן ואתות העתים לא תוכלו׃

כי עתיד בן האדם לבוא בכבוד אביו עם מלאכיו ואז ישלם לכל איש כמעשהו׃ אמן אמר אני לכם כי יש מן העמדים ה אשר לא יטעמו מות עד כי יראו את בן האדם בא במלכותו׃

ויאמר ישוע אליהם אמן אמר אני לכם אתם ההלכים אחרי בהתחדש הבריאה כאשר ישב בן האדם על כא כבודו תשבו גם אתם על שנים עשר כאות לשט את שנים עשר שבטי ישראל׃

וישב על הר הזיתים ויגשו אליו התלמידים לבדם ויאמרו אמר נא לנו מתי תהיה זאת ומה הוא אות בואך ואות קץ העולם׃ ויען ישוע ויאמר להם ראו ן יתעה אתכם איש׃ כי רבים יבאו בשמי לאמר אני הוא המשיח והתעו רבים׃ ואתם עתידים לשמע מלחמות ושמעות מלחמה ראו ן תבהלו כי היו תהיה כל זאת אך עדן אין הקץ׃ כי יקום גוי על גוי וממלכה על ממלכה והיה רעב ודבר ורעש הנה והנה׃ וכל אלה רק ראשית החבלים׃

אז ימרו אתכם לעני והמיתו אתכם והייתם שנואים לכל הגוים למען שמי׃ ואז יכשלו רבים ומרו איש את רעהו ושנאו איש את אחיו׃ ונביאי שקר רבים יקומו והתעו רבים׃ ומני אשר ירבה הרשע תוג אהבת רבים׃ והמחכה עד עת קץ הוא יושע׃ ותקרא בשורת המלכות הזאת בתבל כלה לעדות לכל הגוים ואחר יבוא הקץ׃

לכן כאשר תראו שקוץ משמם האמור על ידי דניאל הנביא עומד במקום קדש הקרא יבין׃ אז נו ינוו אנשי יהודה אל ההרים׃ ואשר על הגג אל ירד לשאת דבר מביתו׃ ואשר בשדה אל ישב הביתה לשאת את מלבושו׃ ואוי להרות ולמיניקות בימים ההם׃ אך התללו אשר מנותכם לא תהיה בחר ולא בשבת׃ כי אז תהיה צרה גדולה אשר כמוה לא נהיתה מראשית העולם עד עתה וכמוה לא תהיה עוד׃ ולולא נקצרו הימים ההם לא יושע כל בשר אך למען הבחירים יקצרו הימים ההם׃

וכי יאמר אליכם איש בעת ההיא הנה ה המשיח או הנו שם אל תאמינו׃ כי יקומו משיחי שקר ונביאי שקר ויתנו אתות גדלות ומותים למען התעות א את הבחירים אם יוכלו׃ הנה מראש הגדתי לכם׃ לכן כי יאמרו אליכם הנו במדבר אל תצאו הנו בחדרים אל תאמינו׃ כי כברק היוצא ממזרח ומאיר עד מערב כן יהיה גם בואו של בן האדם׃ כי באשר החלל שם יקבצו הנשרים׃

ומיד אחרי צרת הימים ההם תחשך השמש והירח לא יגיה אורו והכוכבים ילו מן השמים וכחות השמים יתמוטטו׃ אז אות בן האדם יראה בשמים ודו כל משחות הארץ וראו את בן האדם בא עם ענני השמים בגבורה וכבוד רב׃ וישלח את מלאכיו בקול שור גדול ויקבצו את בחיריו מארבע הרוחות למקצה השמים ועד קצה השמים׃

למדו נא את משל התאנה כאשר ירטב ענה ורחו עליה ידעתם כי קרוב הקיץ׃ כן גם אתם בראותכם את כל אלה דעו כי קרוב הוא לתח׃ אמן אמר אני לכם כי לא יעבר הדור הזה עד אשר יהיו כל אלה׃ השמים והארץ יעברו ודברי לא יעברון׃ אך היום ההוא והשעה ההיא אין איש יודע אתה גם לא מלאכי השמים בלתי אבי לבדו׃ וכימי נח כן יהיה גם בואו של בן האדם׃ כי כאשר בימי המבול היו אכלים ושתים נשאים נשים ונתנים אתן לאנשים עד היום אשר בא נח אל התבה׃ ולא ידעו עד בוא המבול וישחת את כלם כן יהיה גם בואו של בן האדם׃

אז יהיו שנים בשדה אחד יא ואחד יעזב׃ שתים טוחנות ברחים אחת תא ואחת תעזב׃ לכן שקדו כי אינכם יודעים באי זו שעה יבא אדניכם׃ ואת זאת הבינו אשר לו ידע בעל הבית באי זו אשמורה יבא הגנב כי עתה שקד ולא הניח לחתר את ביתו׃ לכן היו נכונים גם אתם כי בשעה אשר לא תדמו יבוא בן האדם׃

מי הוא אוא העבד הנאמן והנבון אשר הקידו אדניו על בני ביתו לתת להם את אכלם בעתו׃ אשרי העבד אשר אדניו בבואו ימצאהו עשה כן׃ אמן אמר אני לכם כי יקידהו על כל אשר לו׃ ואם העבד הרע יאמר בלבו בשש אדני לבוא׃ ויחל להכות את חבריו ואכל ושתה עם הובאים׃ בוא יבוא אדני העבד ההוא ביום לא יצה ובשעה לא ידע׃ ויש אתו וישים את חלקו עם החנים שם תהיה היללה וחרק השנים׃

אז תדמה מלכות השמים לעשר עלמות אשר לקחו את נרותיהן ותצאנה לקראת החתן׃ חמש מהן היו חכמות וחמש כילות׃ הכילות לקחו את הנרות ולא לקחו עמהן שמן׃ והחכמות לקחו שמן בכליהן ואת נרותיהן׃ וכאשר בשש החתן לבוא ותנמנה כלן ותרדמנה׃ ויהי בחצות הלילה ותהי צוחה הנה החתן צאינה לקראתו׃ אז התעוררו כל העלמות ההן ותיטבנה את נרותיהן׃ ותאמרנה הכילות אל החכמות תנה לנו משמנכן כי יכבו נרותינו׃ ותענינה החכמות לאמר לא כן ן יחר לנו ולכן כי אם לכנה אל המוכרים וקנינה לכן׃ ויהי בעת לכתן לקנות ויבוא החתן והנכנות ללכת באו אתו אל החתנה ותגר הדלת׃ ואחרי כן באו גם שאר העלמות ותאמרנה אדנינו אדנינו תח לנו׃ ויען ויאמר אמן אמר אני לכן לא ידעתי אתכן׃ לכן שקדו כי אינכם יודעים את היום ואת השעה אשר יבא בה בן האדם׃

והיה כי יבוא בן האדם בכבודו וכל המלאכים הקדשים עמו וישב על כא כבודו׃ ונאו לניו כל הגוים והריד בינותם כאשר יריד הרעה את הכבשים מן העתודים׃ והציב את הכבשים לימינו ואת העתודים לשמאלו׃

אז יאמר המלך אל הנצבים לימינו באו ברוכי אבי ורשו את המלכות המוכנה לכם למן הוד העולם׃ כי רעב הייתי ותאכילני צמא הייתי ותשקוני גר הייתי ותאוני׃ ערום ותכוני חולה ותבקרוני במשמר הייתי ותבאו אלי׃ וענו הצדיקים ואמרו אדנינו מתי ראינוך רעב ונכלכלך או צמא ונשקה אותך׃ ומתי ראינוך גר ונאך או ערם ונכך׃ ומתי ראינוך חולה או במשמר ונבא אליך׃ והמלך יענה ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם מה שעשיתם לאחד מאחי הצעירים האלה לי עשיתם׃

ואז יאמר גם אל הנצבים לשמאלו לכו מעלי אתם הארורים אל אש עולם המוכנה לשטן ולמלאכיו׃ כי רעב הייתי ולא האכלתם אותי צמא הייתי ולא השקיתם אותי׃ גר הייתי ולא אתם אותי ערום ולא כיתם אותי חולה ובמשמר ולא בקרתם אותי׃ וענו גם הם ואמרו אדנינו מתי ראינוך רעב או צמא או גר או ערום או חולה או במשמר ולא שרתנוך׃ אז יענה אתם לאמר אמן אמר אני לכם מה שלא עשיתם לאחד מן הצעירים האלה גם לי לא עשיתם׃ וילכו אלה למעצבת עולם והצדיקים לחיי עולם׃

ויאמר אליו ישוע אתה אמרת אבל אני אמר לכם כי מעתה תראו את בן האדם ישב לימין הגבורה ובא עם ענני השמים׃

כי כל איש אשר הייתי אני ודברי לו לחרה בדור הנא והחוטא הזה א הוא יהיה לחרה לבן האדם בבואו בכבוד אביו עם המלאכים הקדושים׃

ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם כי יש מן העמדים ה אשר לא יטעמו מות עד כי יראו מלכות האלהים באה בגבורה׃

אמר נא לנו מתי תהיה זאת ומה הוא האות בבא העת אשר תעשה בה כל זאת׃ ויען אתם ישוע ויחל לדבר ראו ן יתעה אתכם איש׃ כי רבים יבאו בשמי לאמר אני הוא ויתעו רבים׃ ובשמעכם מלחמות ושמעות מלחמה אל תבהלו כי היו תהיה זאת אך לא זאת היא הקץ׃ כי יקום גוי על גוי וממלכה על ממלכה והיה רעש כה וכה והיה רעב ומהומה׃

אלה ראשית החבלים ואתם השמרו בנשתיכם כי ימרו אתכם לנהדריות והכיתם בבתי כניות ולני משלים ומלכים תובאו למעני לעדות להם׃ והבשורה צריכה להקרא בראשנה לכל הגוים׃ וכאשר יוליכו ומרו אתכם אל תדאגו ואל תחשבו מה תדברו כי הדבר אשר ינתן לכם בשעה ההיא אותו דברו יען לא אתם הם המדברים כי אם רוח הקדש׃ ואח ימר את אחיו למות ואב את בנו וקמו בנים באבותם והמיתו אותם׃ והייתם שנואים לכל אדם למען שמי והמחכה עד עת קץ הוא יושע׃

וכי תראו את שקוץ משמם הנאמר ביד דניאל הנביא עמד במקום אשר לא לו הקורא יבין אז נו ינוו אנשי יהודה אל ההרים׃ ואשר על הגג אל ירד הביתה ואל יבא נימה לשאת דבר מביתו׃ ואשר בשדה אל ישב הביתה לשאת מלבושו׃ ואוי להרות ולמיניקות בימים ההמה׃ אך התללו אשר לא תהיה מנותכם בחר׃ כי הימים ההם יהיו עת צרה אשר לא נהיתה כמוה מראשית הבריאה אשר ברא אלהים עד עתה וכמוה לא תהיה עוד׃ ולולי קצר יהוה את הימים ההם לא יושע כל בשר אך למען הבחירים אשר בחר בם קצר את הימים׃

ואז אם יאמר איש אליכם הנה ה המשיח או הנהו שם אל תאמינו׃ כי יקומו משיחי שקר ונביאי שקר ונתנו אתות ומותים להתעות א את הבחירים אם יוכלו׃ ואתם ראו הנה מראש הגדתי לכם את כל׃

והיה בימים ההם אחרי הצרה ההיא תחשך השמש והירח לא יגיה אורו׃ והכוכבים ילו מן השמים וכחות השמים יתמוטטו׃ ואז יראו את בן האדם בא בעננים בגבורה רבה ובכבוד׃ ואז ישלח את מלאכיו ויקבץ את בחיריו מארבע הרוחות מקצה הארץ עד קצה השמים׃

למדו נא את משל התאנה כשירטב ענה ורח עלה ידעתם כי קרוב הקיץ׃ כן א אתם בראתכם כי היו כל אלה דעו כי קרוב הוא לתח׃ אמן אמר אני לכם לא יעבר הדור הזה עד אשר יהיו כל אלה׃ השמים והארץ יעברו ודברי לא יעברון׃ אך עת בוא היום ההוא והשעה ההיא אין איש יודע אותה גם לא מלאכי השמים גם לא הבן מבלעדי האב׃ ראו שקדו והתללו כי לא ידעתם מתי תהיה העת׃ והיה כאיש הולך למרחק אשר עזב את ביתו ויתן שלטן לעבדיו ולאיש איש את מלאכתו וגם את השוער צוה לשקד׃ לכן שקדו כי לא ידעתם מתי יבוא בעל הבית אם לעת ערב או בחצות הלילה אם בעת קריאת הגבר או בבקר׃ ן יבוא תאם ומצא אתכם ישנים׃ ואת אשר אמרתי לכם אמר אני לכל שקדו׃

ויאמר ישוע אני הוא ואתם תראו את בן האדם יושב לימין הגבורה ובא עם ענני השמים׃

כי כל אשר הייתי אני ודברי לו לחרה הוא יהיה לחרה לבן האדם כאשר יבא בכבודו ובכבוד האב והמלאכים הקדושים׃ ובאמת אני אמר לכם יש מן העמדים ה אשר לא יטעמו מות עד כי יראו את מלכות האלהים׃

מתניכם יהיו חגורים והנרות דלקים׃ ואתם היו דמים לאנשים המחכים לאדניהם מתי ישוב מן החתנה וכאשר יבוא ודק יתחו לו כרגע׃ אשרי העבדים ההם אשר בבוא האדון ימצאם שקדים אמן אמר אני לכם כי יתאזר ויושיבם וילך לשרת אותם׃ ואם יבוא באשמרה השנית או באשמרה השלישית וכן ימצא אשרי העבדים ההם׃ וזאת דעו אשר אם ידע ידע בעל הבית באי זו שעה יבוא הגנב כי עתה שקד שקוד ולא יתן לחתר את ביתו׃ לכן גם אתם היו נכונים כי בשעה אשר לא ללתם יבוא בן האדם׃

אשרי העבד ההוא אשר בבא אדניו ימצאהו עשה כן׃ אמת אמר אני לכם כי על כל אשר יש לו יקידהו׃ והעבד ההוא אם יאמר בלבו בשש אדני לבוא והחל להכות את העבדים ואת השחות ולאכל ולשתות ולשכר׃ בוא יבוא אדני העבד ההוא ביום לא יצה ובשעה לא ידע ויש אותו וישים את חלקו עם הוררים׃ ]84-74[ והעבד ההוא אשר ידע את רצון אדניו ולא הכין ולא עשה כרצונו יכה מכות רבות, ואשר לא ידע ועשה דברים אשר עליהם בן הכות הוא לא יכה כי אם מעט כי כל איש אשר נתן לו הרבה דרוש ידרש ממנו הרבה ואשר הקידו בידו הרבה ישאלו מאתו יותר׃

ויאמר גם אל המון העם כראתכם את הענן עלה במערב ואמרתם גשם בא וכן יהיה׃ ואם נשבה רוח הנגב תאמרו הנה חם בא וגם יבוא׃ החנים את ני הארץ והשמים ידעתם לבחן ואת העת הזאת איך לא תבחנו׃

ויאמר אל התלמידים ימים באים והתאויתם לראות יום אחד מימי בן האדם ולא תראו׃ ואם יאמרו אליכם הנה שם הנה ה אל תלכו ואל תרוצו אחריהם׃ כי כברק אשר יברק מקצה השמים ויאיר עד קצה השמים כן יהיה בן האדם ביומו׃

אך בראשונה צריך הוא לבל הרבה ולהמא מן הדור הזה׃ וכאשר היה נח כן יהיה בימי בן האדם׃ אכלו ושתו נשאו נשים והשיאו נשים לאנשים עד היום אשר בא נח אל התבה ויבא המבול וישחת את כלם׃ וכאשר היה בימי לוט אכל ושתה קנה ומכר נטע ובנה׃ ויהי ביום אשר יצא לוט מדום וימטר אש וגרית מן השמים וישחת את כלם׃ ככה יהיה ביום אשר יגלה בן האדם׃

ביום ההוא איש אשר יהיה על הגג וכליו בבית אל ירד לשאת אתם ואיש אשר בשדה אל ישב הביתה׃ זכרו את אשת לוט׃ המבקש למלט את נשו יאבדנה ואשר יאבד אתה יהיה׃

אני אמר לכם בלילה ההוא שנים יהיו במטה אחת האחד יא והאחר יעזב׃ שתים תהיינה טחנות יחד האחת תא והאחרת תעזב׃ שנים יהיו בשדה ונא האחד והאחר יעזב׃ ויענו ויאמרו אליו איה זאת אדנינו ויאמר אליהם באשר הגר שם יקבצו הנשרים׃

והאלהים הלא הוא יעשה דין בחיריו הקראים אליו יומם ולילה גם כי יתמהמה להושיעם׃ אני אמר לכם כי יעשה את דינם במהרה אך בן האדם בבאו הימצא אמונה בארץ׃

וי דבר אליהם לאמר יקום גוי על גוי וממלכה על ממלכה׃ והיה רעש גדול כה וכה ורעב ודבר וגם מוראים ואתות גדלות מן השמים׃

ולני כל אלה ישלחו בכם את ידיהם וירדו וימרו אתכם לבתי כניות ואל בתי כלאים ותובאו לני מלכים ומשלים למען שמי׃ והיתה זאת לכם לעדות׃ על כן שיתו לבבכם לבלתי דאג במה תצטדקו׃ כי אנכי נתן לכם ה וחכמה אשר לא יוכלו לעמד לניה ולדבר נגדה כל מתקוממיכם׃ וגם תמרו על ידי יולדיכם ואחיכם וקרוביכם ורעיכם וימיתו מכם׃ והייתם שנואים לכל אדם למען שמי׃ אך לא יל משערת ראשכם ארצה׃ בתוחלתכם קנו לכם את נשתיכם׃

וכאשר תראו מחנות ובבים את ירושלים ידע תדעו כי קרב חרבנה׃ אז ינוו אנשי יהודה אל ההרים ואשר הם בתוכה יצאו ואשר הם ברזות אל יבואו בה׃ כי ימי נקם המה למלאת כל הכתוב׃ ואוי להרות ולמיניקות בימים ההם כי תהיה צרה גדולה בארץ וקצ על העם הזה׃ ונלו לי חרב והגלו אל כל הגוים וירושלים תרמ ברגלי גוים עד כי ימלאו עתות הגוים׃

והיו אתות בשמש ובירח ובכוכבים ועל הארץ מצוקה לגוים ומבוכה מהמית הים ודכיו׃ וימוגו בני האדם מאימה ומחרדת הבאות על כל הארץ כי כחות השמים יתמוטטו׃ ואז יראו את בן האדם בא בענן בגבורה ובכבוד רב׃ וכאשר תחל להיות זאת התעודדו ושאו ראשיכם כי קרובה גאלתכם לבוא׃

וידבר אליהם משל ראו את התאנה ואת כל העצים׃ כי תראו אתם מוציאים את רחם הלא ידעתם כי קרב הקיץ׃ ככה א אתם בבא אלה לעיניכם דעו כי קרובה מלכות האלהים׃ אמן אמר אני לכם לא יעבר הדור הזה עד כי יהיה הכל׃ השמים והארץ יעברו ודברי לא יעברון׃ רק השמרו לכם ן יכבד לבבכם בבא ובשכרון ובדאגות המחיה ובא עליכם היום ההוא תאם׃ כי כמו ח יבוא על כל הישבים על ני כל הארץ׃ לכן שקדו בכל עת והתללו למען תעצרו כח להמלט מכל העתידות האלה ולהתיצב לני בן האדם׃

אמן אמן אני אמר לכם כי תבוא שעה ועתה היא אשר ישמעו המתים את קול בן האלהים והשמעים חיה יחיו׃ כי כאשר לאב יש חיים בעצמו כן נתן גם לבן להיות לו חיים בעצמו׃ וא שלטן נתן לו לעשות משט כי בן אדם הוא׃ אל תתמהו על זאת כי הנה שעה באה אשר כל שכני קבר את קולו ישמעון׃ ויצאו עשי הטוב לתקומת החיים ועשי הרע לתקומת המשט׃

בבית אבי מעונות רבות ואם לא כן הוא כי עתה הגדתי לכם הנני הלך להכין מקום לכם׃ והיה כי הלכתי והכינותי לכם מקום שוב אשוב ולקחתי אתכם אלי למען באשר אהיה שם תהיו גם אתם׃

ויהי כדברו זאת העלה והם ראים וישאהו ענן מנגד עיניהם׃ ויביטו אחריו השמימה בעברו והנה שני אנשים לבושי בדים נצבים עליהם׃ ויאמרו אתם אנשי הגליל מה תעמדו ה ועיניכם השמימה ישוע זה אשר לקח מאתכם השמימה כן בוא יבוא כאשר ראיתם אתו עלה השמימה׃

כי אחשב אשר ענויי הזמן הזה אינם שקולים כנגד הכבוד העתיד להגלות עלינו׃ כי הבריאה תערג ועיניה תלויות להתגלות בני אלהים׃

כי כתוב חי אני נאם יהוה כי לי תכרע כל ברך וכל לשון תודה לאלהים׃

ואלהי השלום הוא ידכא את השטן במהרה תחת רגליכם חד אדנינו ישוע המשיח עמכם׃

ואם יבנה הבונה על היוד הזה זהב או כ או אבנים יקרות או עץ או חציר או קש׃ מעשה כל איש יגלה כי היום הוא יבררהו כי באש יראה ואת מה מעשה כל איש ואיש האש תבחננו׃ אם יעמד מעשה איש אשר בנה עליו יקבל שכרו׃ ואם ישר מעשהו יידנו והוא יושע אך כמו מצל מאש׃

על כן אל תשטו שוט לני העת עד כי יבוא האדון אשר גם יוציא לאור את תעלמות החשך ויגלה את עצת הלבבות ואז תהיה תהלה לכל איש מאת האלהים׃

למר את האיש ההוא לשטן לאבדן הבשר למען יושע הרוח ביום האדון ישוע׃ לא טוב התהללכם הלא ידעתם כי מעט שאר מחמץ את כל העה׃

וזאת אני אמר אחי כי בשר ודם לא יוכל לרשת את מלכות האלהים ואשר יכלה לא יירש את אשר לא יכלה׃ הנה וד אגידה לכם הן לא כלנו נישן המות אבל כלנו נתחל׃ ברגע אחד כהר עין כתקע השור האחרון כי יתקע בשור והמתים יחיו בלי כליון ואנחנו נתחל׃

למען אשר בשם ישוע תכרע כל ברך אשר בשמים ובארץ ומתחת לארץ׃ וכל לשון תודה כי אדון הוא ישוע המשיח לכבוד אלהים האב׃

בעת הגלות המשיח אשר הוא חייכם גם אתם תגלו עמו בכבוד׃

ולחכות לבנו מן השמים אשר העירו מן המתים לישוע מצילנו מן החרון הבא׃

ועל דבר הישנים אחי לא נכחד מכם דבר למען לא תעצבו כאחרים אשר אין להם תקוה׃ כי אם נאמין אשר מת ישוע ויחי כן יביא האלהים על ידי ישוע גם את הישנים אתו׃ כי את זאת נאמר לכם בדבר יהוה כי אנחנו החיים הנותרים עד בא האדון לא נקדם את הישנים׃

כי הוא האדון ירד מן השמים בתרועה בקול שר המלאכים ובשור אלהים ואז יקומו ראשונה המתים במשיח׃ אחרי כן אנחנו החיים הנשארים נלקח אתם יחדו בעננים לקראת האדון לרקיע ובכן נהיה תמיד עם האדון׃

ועל דבר העתים והזמנים אין צרך לכתב אליכם אחי׃ הלא א אתם ידעתם היטב כי יום יהוה כגנב בלילה כן בוא יבוא׃ כי בעת אמרם שלום ושלוה יבא עליהם השבר תאם כחבלים על ההרה ולא יוכלו להמלט׃ אבל אתם אחי אינכם בחשך שישיג אתכם היום כגנב׃

יען אשר לא יעדנו האלהים לחרון כי אם לנחל את הישועה על ידי אדנינו ישוע המשיח׃ אשר מת בעדנו למען אם נשקד ואם נישן חיה נחיה עמו יחד׃

עד כי נתהלל בכם א אנחנו בקהלות אלהים על בלנותכם ועל אמונתכם בכל הרדיות ובכל הלחץ אשר בלתם׃ לאות צדקת משט אלהים למען תמצאו ראוים למלכות האלהים אשר בעבורה גם תענו׃ באשר צדיק האלהים לגמל לחץ ללחציכם׃ ולכם הנלחצים רוחה אתנו יחד בהגלות האדון ישוע מן השמים עם מלאכי עזו׃ באש להבה להשיב נקם לאשר לא ידעו את האלהים ולא שמעו לבשורת אדנינו ישוע המשיח׃ אשר ישאו משט אבדן עולם מאת ני האדון ומהדר גאונו׃ בבאו ביום ההוא להכבד בקדשיו ולהתלא בכל המאמינים כי האמנתם לעדותנו אליכם׃

והננו מבקשים מכם אחי על אדות ביאת אדנינו ישוע המשיח ואיתנו אליו׃ אשר לא תטר דעתכם תאם ואשר לא תבהלו לא ברוח ולא בדבור ולא באגרת כמו שלוחה מאתנו כאלו הגיע יום המשיח׃ אל יתעה אתכם איש בשום און כי לא יבא בטרם יהיה בראשונה המרד ונגלה איש החטאה בן האבדון׃ המתקומם והמתרומם על כל הנקרא אל או עבודה עד כי גם ישב בהיכל האלהים כאלהים ומראה את עצמו כי אלהים הוא׃

הלא תזכרו כי בעוד היותי אתכם דברתי אלה אליכם׃ ועתה ידעתם מה שימנעהו מלהגלות בעתו׃ כי וד הרשע כבר החל לעל רק שיור מתוך המנע עד כה׃ ואז יגלה הרשע אשר ימיתנו האדון ברוח שתיו וישביתנו בהועת ביאתו׃ את אשר יבוא כחזקת השטן ברב כח ובאתות ובמותי שקר׃ ובכל מרמת און באבדים תחת אשר לא קבלו את אהבת האמת להושע׃ ובעבור זאת ישלח להם האלהים מדוחי שוא להאמין בשקר׃ למען ידונו בל אשר לא האמינו באמת כי אם רצו בעולה׃

כי שמור תשמר את המצוה באין שמץ ודי עד הועת המשיח ישוע אדנינו׃ אשר יראנה בעתה המברך והשליט לבדו מלך המלכים ואדני האדנים׃ אשר הוא לבדו חי וקים והוא הדר באור נשגב ואיש לא ראהו ולא יוכל לראונו ולו הכבוד וגבורת עולמים אמן׃

וזאת תדע כי באחרית הימים יבאו עתים קשות׃ כי יהיו האנשים אהבי עצמם ואהבי בצע והוללים וגאים ומגדים וממרים באבותם וכויי טובה ולא חידים׃ חרי אהבה ובוגדים ומלשינים וזוללים ואכרזים ושנאי טוב׃ ומרים וחזים וגבהי רוח והלכים אחרי תענוגים יותר מאחרי האלהים׃ ואשר דמיון חידות להם ומכחשים בכחה ואתה ור מאלה׃

לכן אני מעיד בך נגד האלהים ונגד אדנינו ישוע המשיח הבא לשט את החיים ואת המתים בהועתו ובמלכותו׃ הכרז את הדבר והתמד בין בעתו בין שלא בעתו הוכח וגער והזהר בכל ארך רוח והוראה׃ כי בוא תבא העת אשר לא יכילו את הלקח הבריא כי אם כאות נשם יקבצו להם מורים לשעשעי אזנים׃ ויטו אזניהם מן האמת וינו אל ההגדות׃ אבל אתה היה ער בכל בל הרעות ועשה מלאכת המבשר ומלא את שרותך׃

ומעתה שמור לי כתר הצדקה אשר ביום ההוא יתננו לי האדון השט הצדיק ולא לי לבדי כי גם לכל אהבי הועתו׃

ונחכה לתקוה המאשרת ולהועת כבוד אלהינו הגדול ומושיענו ישוע המשיח׃

ועוד אתה אדני לנים הארץ ידת ומעשה ידיך שמים׃ המה יאבדו ואתה תעמד וכלם כבגד יבלו׃ כלבוש תחלים ויחלו ואתה הוא ושנותיך לא יתמו׃

לכן דמיוני הדברים שבשמים צריכים להטהר באלה והדברים שבשמים בעצמם צריכים להטהר בזבחים טובים מאלה׃ כי המשיח לא בא אל הקדש הנעשה בידים שהוא רק דמות האמתי כי אם בא אל עצם השמים לראות עתה בעדנו את ני האלהים׃ א לא להקריב את נשו עמים רבות ככהן הגדול אשר בא שנה בשנה אל הקדש בדם אחרים׃ כי אם כן הוא הלא היה לו לענות עמים רבות מראשית העולם ועתה בקץ העתים נגלה בעם אחת כדי לבטל את החטא בזבח נשו׃ וכאשר נגזר על בני אדם עם אחת המות ואחריו הדין׃ כן הקרב המשיח עם אחת למען שאת חטאי רבים ועם שנית יראה בלי חטא לישועה למחכים לו׃

ואל נעזב את כנאיתנו כמנהג קצת אנשים כי אם נוכיח איש את אחיו וביותר בראתכם כי קרוב היום׃

נשים לקחו מתחיה את מתיהן ואחרים רטשו בענוים ולא אבו להנצל למען יזכו לתחיה טובה ממנה׃

הוי העשירים בכו והילילו על הצרות אשר תבאנה עליכם׃ עשרכם בלה ובגדיכם אכלם עש׃ זהבכם וככם כתם חלאה והיתה חלאתם בכם לעדות ואכלה כמו אש את בשרכם אצרתם לכם אוצרות בקץ הימים׃

לכן אחי דמו והוחילו עד בוא האדון הנה האכר מחכה לטוב תבואת האדמה בהוחילו כי ירד עליה גשם יורה ומלקוש׃ כן הוחילו גם אתם ואמצו לבבכם כי קרוב האדון לבא׃

ודעו זאת לכם ראשנה כי באחרית הימים יבאו לצים ההלכים אחרי תאות נשם ויתלוצצו לאמר׃ איה הבטחת באו כי מאז שכבו האבות הכל עמד כמו מראשית הבריאה׃ ונתר מהם באשר לא יאבו לדעת כי מקדם קמו השמים והארץ בדבר אלהים מן המים ועל ידי המים׃ ובמים אבדה תבל מאז כי נשטה במי המבול׃ גם השמים והארץ אשר לנינו נצנו בדברו והם שמורים לאש ליום הדין ואבד אנשי הרשע׃

וזאת האחת אל תעלם מכם אהובים כי יום אחד כאל שנים בעיני יהוה ואל שנים כיום אחד׃ ולא יאחר יהוה את אשר הבטיח כאשר יש חשבים אתה לאחור כי אך האריך או בעבורנו ולא יחץ באבד איש כי אם בנות כלם לתשובה׃

בא יבא יום יהוה כגנב בלילה אז השמים בשאון יחלו והידות יבערו והתמגגו והארץ והמעשים אשר עליה ישרו׃ ועתה אם כל אלה ימוגו מה מאד חיבים אתם להתהלך בקדשה ובחידות׃ ולחכות לבא יום יהוה ולהחיש אתו אשר בגללו השמים ימוגו באש והידות יבערו ונמו׃ ואנחנו כי הבטחתו מחכים לשמים חדשים ולארץ חדשה אשר צדק ילין בם׃

והחלד עבור יעבר עם תאותיו והעשה רצון אלהים יעמד לעד׃ ילדי הנה השעה האחרונה באה וכאשר שמעתם כי יבא צר המשיח כן עתה רבו צרי המשיח ובזאת נדע כי היא השעה האחרונה׃ מאתנו יצאו אך לא משלנו היו כי אלו היו משלנו כי אז היו עמדים עמנו אבל למען יגלו כי לא כלם משלנו המה׃

אהובי אל תאמינו לכל רוח כי אם בחנו הרוחות אם מאלהים המה כי נביאי שקר רבים יצאו לעולם׃ בזאת תכירו את רוח אלהים כל רוח המודה בישוע המשיח כי בא בבשר מאלהים הוא׃ וכל רוח אשר איננו מודה בישוע האדון כי בא בבשר לא מאלהים הוא וזה הוא רוח צר המשיח אשר שמעתם עליו כי בוא יבא ועתה הנה הוא בעולם׃ אתם הבנים הנכם מאלהים ונצחתם אתם כי אשר בכם גדול הוא מאשר בעולם׃ המה מן העולם על כן מהעולם ידברו והעולם ישמע אליהם׃ ואנחנו מאלהים הננו היודע את האלהים ישמע אלינו ואשר איננו מאלהים לא ישמע אלינו בזאת נכיר את רוח האמת ואת רוח התועה׃

כי מתעים רבים באו לעולם אשר אינם מודים בישוע המשיח כי בא בבשר זה הוא המתעה וצר המשיח׃ השמרו לכם ן תאבד ממנו עלתנו כי אם נקח משכרתנו שלמה׃ כל העבר על תורת המשיח ואיננו עמד בה אין לו אלהים והעמד בתורת המשיח יש לו גם האב גם הבן׃ כל הבא אליכם ולא יביא את התורה הזאת לא תאו אתו הביתה ולא תשאלו לו לשלום׃ כי השאל בשלומו הוא משתת במעשיו הרעים׃

וגם חנוך השביעי לאדם נבא לאלה לאמר הנה יהוה בא ברבבת קדשיו׃ לעשות משט בכלם ולהוכיח כל רשעי ארץ על כל מעשי רשעתם ועל כל הקשות אשר דברו עליו חטאים אנשי רשע׃

חזון ישוע המשיח אשר נתן לו האלהים להראות את עבדיו את אשר היה יהיה במהרה והוא הודיע בשלחו ביד מלאכו לעבדו יוחנן׃

הנה הוא בא עם העננים וראתה אתו כל עין גם אלה אשר דקרהו ודו עליו כל משחות הארץ כן יהיה אמן׃

יען שמרת דבר בלנותי אשמרך גם אנכי משעת הניון העתידה לבוא על תבל כלה לנות את ישבי הארץ׃ הנני בא מהרה החזק באשר לך למען לא יקח איש את נזרך׃ המנצח אתננו לעמוד בהיכל אלהי ולא יצא עוד החוצה וכתבתי עליו את שם אלהי ואת שם עיר אלהי ירושלים החדשה הירדת משמים מעם אלהי ואת שמי החדש׃

ידעתי את מעשיך כי לא קר ולא חם אתה מי יתן והיית קר או חם׃ כי עתה ושר אתה ולא קר ולא חם על כן אקיאך מי׃ כי אמרת אך עשרתי מצאתי און לי ולא חרתי כל ולא ידעת כי אמלל אתה ודוי ועני ועור וערם׃ אני איעצך לנות מאתי זהב צרו באש למען תעשיר ובגדים לבנים למען תתכה בהם ולא תראה בשת ערותות ולמשח עיניך קלורית למען תראה׃ ]12-02[ אני את כל אשר אהב אוכיחם ואירם לכן תשקד ותשוב, הנני עמד לתח ודק והיה כי ישמע איש לקולי ותח התח אבוא אליו לעוד עמו והוא עמדי׃

ויהי אחר הדברים האלה וארא והנה תח נתח בשמים והקול הראשון אשר שמעתיו כקול שור מדבר אלי אמר עלה הנה ואראך את אשר היה יהיה אחרי כן׃

וארא בימין הישב על הכא ר כתוב נים ואחור וחתום בשבעה חתמות׃ וארא מלאך אביר קורא בקול גדול מי הוא הזכה לתח הר ולהתיר את חותמיו׃ ולא יכל איש גם בשמים גם בארץ גם מתחת לארץ לתח את הר או להביט אליו׃ ואבך בכי גדול על אשר לא נמצא איש זכה לתח את הר ולקרא בו או להביט אליו׃ ויאמר אלי אחד מן הזקנים אל תבכה הנה נצח האריה אשר הוא משבט יהודה שרש דוד לתח את הר ולהתיר שבעת חותמיו׃ וארא והנה בין הכא וארבע החיות ובין הזקנים שה עמד כמו טבוח ולו שבע קרנים ושבעה עינים אשר הם שבעה רוחות האלהים השלוחים אל כל הארץ׃ ויבא ויקח את הר מימין הישב על הכא׃ ויהי בקחתו את הר וילו לני השה ארבע החיות ועשרים וארבעה הזקנים ואיש איש כנור בידו וקערות זהב מלאת קטרת אשר הנה תלות הקדושים׃ וישירו שיר חדש לאמר לך נאה לקחת את הר ולתח את חותמיו כי אתה נשחטת ובדמך קניתנו לאלהים מכל משחה ולשון וכל עם וגוי׃ ותעש אתם מלכים וכהנים לאלהינו וימלכו על הארץ׃

וארא ואשמע קול מלאכים רבים ביב לכא ולחיות ולזקנים מרם רבו רבבות ואלי אלים׃ קראים בקול גדול נאה לשה הטבוח לקחת עז ועשר וחכמה וגבורה והדר וכבוד וברכה׃ וכל בריה אשר בשמים ובארץ ומתחת לארץ ואשר על הים וכל אשר בהם את כלם שמעתי אמרים לאמר לישב על הכא ולשה הברכה וההדר והכבוד והעז לעולמי עולמים׃ ותאמרנה ארבע החיות אמן ועשרים וארבעה הזקנים נלו על ניהם וישתחוו לחי עולמי העולמים׃

וארא כאשר תח השה אחד מן שבעה החתמות ואשמע אחת מארבע החיות מדברת כקול רעם לאמר בא וראה׃ ואביט והנה ו לבן והרכב עליו קשת בידו ותנתן לו עטרה ויצא מנצח ולמען ינצח׃

וכתחו את החותם השני ואשמע את החיה השנית אמרת בא וראה׃ ויצא ו שני והוא אדם ולרכב עליו נתן לשאת את השלום מן הארץ למען יהרגו איש את אחיו ותנתן לו חרב גדולה׃

וכתחו את החותם השלישי ואשמע את החיה השלישית אמרת בא וראה ואביט והנה ו שחר והרכב עליו מאזנים בידו׃ ואשמע קול מתוך ארבע החיות לאמר קב חטים בדינר ושלשה קבים שערים בדינר ואת השמן והיין אל תשחת׃

וכתחו את החותם הרביעי ואשמע את החיה הרביעית אמרת בא וראה׃ וארא והנה ו ירקרק והרכב עליו שמו המות ושאול יוצאת לרגליו וינתן להם שלטן על רביעית הארץ להמית בחרב וברעב ובדבר ובחית הארץ׃

וכתחו החותם החמישי וארא מתחת למזבח את נשות הטבוחים על דבר האלהים ועל העדות אשר היתה להם׃ ויזעקו בקול גדול ויאמרו עד מתי אדני הקדוש והאמתי לא תשט ולא תקום את דמינו מישבי הארץ׃ ויתן לאיש איש מהם שמלות לבנות ויאמר אליהם לנוח עוד זמן מעט עד מלאת מר העבדים חברים ואחיהם העתידים להרג כמוהם׃

וארא בתחו את החותם הששי והנה רעש גדול היה ויקדר השמש כשק שער והירח נהך לדם׃ וכוכבי השמים נלו ארצה כאשר תנוע תאנה ברוח חזקה והשליכה גיה׃ והשמים משו כר נגלל וכל הר ואי הנתקו ממקומם׃ ומלכי הארץ והרזנים ושרי האלים והעשירים והתקיים וכל עבד וכל בן חרים התחבאו במערות ובלעי ההרים׃ ויאמרו אל ההרים ואל הלעים נלו עלינו וכונו מני הישב על הכא ומני חמת השה׃ כי בא יום עברתו הגדול ומי יוכל להתיצב׃

ואחרי כן ראיתי ארבעה מלאכים עמדים בארבע כנות הארץ ויעצרו את ארבע רוחות הארץ למען לא תשב רוח לא בארץ ולא בים ולא בכל עץ׃ וארא מלאך אחר עלה ממרח שמש ובידו חתמת אלהים חיים ויקרא בקול גדול אל ארבעה המלאכים אשר נתן להם לחבל הארץ והים לאמר׃ אל תחבלו את הארץ ואת הים ואת העץ עד אם חתמנו את עבדי אלהינו על מצחותם׃

ואשמע מר החתומים מאה אל וארבעים וארבעה אל והם חתומים מכל שבטי בני ישראל׃ לשבט יהודה חתומים שנים עשר אל לשבט ראובן חתומים שנים עשר אל לשבט גד חתומים שנים עשר אל׃ לשבט אשר חתומים שנים עשר אל לשבט נתלי חתומים שנים עשר אל לשבט מנשה חתומים שנים עשר אל׃ לשבט שמעון חתומים שנים עשר אל לשבט לוי חתומים שנים עשר אל לשבט יששכר חתומים שנים עשר אל׃ לשבט זבלון חתומים שנים עשר אל לשבט יו חתומים שנים עשר אל לשבט בנימן חתומים שנים עשר אל׃

אחרי כן ראיתי והנה המון רב אשר לא יכל איש למנותו מכל הגוים והמשחות והעמים והלשנות ויעמדו לני הכא ולני השה מלבשים שמלות לבנות וכות תמרים בידיהם׃ ויקראו בקול גדול לאמר הישועה לאלהינו הישב על הכא ולשה׃ וכל המלאכים עמדו ביב לכא וביב לזקנים ולארבע החיות וילו על ניהם לני הכא וישתחוו לאלהים׃ ויאמרו אמן הברכה והכבוד והחכמה והתודה וההדר והכח והעז לאלהינו לעולמי עולמים אמן׃ ויען אחד מן הזקנים ויאמר אלי אלה המלבשים בגדי לבן מי המה ומאין באו׃ ואמר אליו אדני אתה ידעת ויאמר אלי אלה הם הבאים מן הצרה הגדולה ויכבו את שמלתם וילבינום בדם השה׃ לכן הנם לני כא האלהים ומשרתים אותו בהיכלו יומם ולילה והישב על הכא יתן משכנו עליהם׃ לא ירעבו עוד ולא יצמאו ולא יכם שמש ושרב׃ כי השה אשר בתוך הכא הוא ירעם ועל מבועי מים חיים ינהלם ומחה אליהם כל דמעה מעיניהם׃

וכתחו החותם השביעי ותהי דממה בשמים כחצי שעה׃ וארא את שבעת המלאכים אשר עמדו לני האלהים וינתנו להם שבעה שורות׃ ויבא מלאך אחר ויגש אל המזבח ומחתת זהב בידו ותנתן לו קטרת הרבה לתתה עם תלות כל הקדשים על מזבח הזהב אשר לני הכא׃ ויעל עשן הקטרת עם תלות הקדשים מיד המלאך לני אלהים׃ ויקח המלאך את המחתה וימלאה אש מעל המזבח וישלך על הארץ ויהי קולות ורעמים וברקים ורעש׃ ושבעה המלאכים ההם אשר בידם שבעת השורות התעתדו לתקע׃

והמלאך הראשון תקע בשור ויהי ברד ואש בלולים בדם ותשלך ארצה ותשר שלישית העץ וכל ירק עשב נשר׃

והמלאך השני תקע בשור והנה כדמות הר גדול בער באש השלך אל תוך הים ותהי שלישית הים לדם׃ ותמת שלישית כל נש חיה אשר בים ושלישית האניות נשחתה׃

והמלאך השלישי תקע בשור ויל מן השמים כוכב גדול בער כליד ויל על שלישית הנהרות ועל מעינות המים׃ ושם הכוכב נקרא לענה ותהי שלישית המים ללענה ורבים מבני אדם מתו מן המים כי מרים היו׃

והמלאך הרביעי תקע בשור ותכה שלישית השמש ושלישית הירח ושלישית הכוכבים למען תחשך שלישיתם והיום לא יאיר שלישיתו וכן גם הלילה׃ וארא ואשמע מלאך אחד מעו במרום הרקיע הקורא בקול גדול אוי אוי אוי לישבי הארץ משאר קלות שור שלשת המלאכים העתידים לתקע׃

והמלאך החמישי תקע בשור וארא כוכב נל מן השמים לארץ וינתן לו מתח באר התהום׃ ויתח את באר התהום ויעל עשן מן הבאר כעשן כבשן גדול ויחשך השמש והרקיע מקיטר הבאר׃ ומן הקיטר יצא ארבה על הארץ וינתן להם שלטן כשלטן עקרבי הארץ׃ ויאמר אליהם אשר לא ישחיתו את עשב הארץ ולא כל ירק ולא כל עץ כי אם את בני האדם אשר אין להם חותם אלהים במצחותם׃ ולא נתן להם להמיתם רק להכאיבם חמשה חדשים וכאבם ככאב איש אשר יכהו העקרב׃ ובימים ההם יבקשו בני אדם את המות ולא ימצאהו וישאלו את נשם למות והמות יברח מהם׃ ויהי מראה הארבה כדמות וים ערוכי מלחמה ועל ראשיהם כעטרות כעין זהב וניהם כני אדם׃ ושער להם כשער נשים ושניהם שני אריה׃ ושרינים להם כשריני ברזל וקול כניהם כקול מרכבות וים רבים הרצים למלחמה׃ וזנבות להם כזנבות עקרבים ועקצים בזנבותם והשלטו לענות את בני האדם חמשה חדשים׃ ומלאך התהום הוא מלך עליהם ושמו אבדון בעברית והוא אוליון בלשון יון׃ הצרה האחת חלה הלכה לה והנה באות אחריה עוד צרות שתים׃

והמלאך הששי תקע בשור ואשמע קול אחד מארבע קרנות מזבח הזהב אשר לני אלהים׃ ויאמר למלאך הששי אשר השור בידו התר את ארבעה המלאכים ההם האורים על הנהר הגדול נהר רת׃ ויתרו ארבעה המלאכים אשר היו נכונים לשעה וליום ולחדש ולשנה להמית שלישית בני האדם׃ ויהי מר צבאות הרשים שתי רבוא רבבות ואני שמעתי מרם׃ וכן ראיתי במראה את הוים ורכביהם אשר שרינותיהם כעין אש ותכלת וגרית וראשי הוים כראשי אריות ותצא מיהם אש וקיטור וגרית׃ ותומת שלישית בני אדם בשלש האלה באש ובקיטור ובגרית היצאות מיהם׃ כי כח הוים ביהם כי זנבותם דומים לנחשים ויש להם ראשים ובהם ישחיתו׃ ושאר בני אדם אשר לא נהרגו במגות האלה בכל זאת לא שבו ממעשי ידיהם מהשתחות עוד לשדים ולעצבי זהב וכ ונחשת ואבן ועץ אשר לא יראו ולא ישמעו ולא יהלכו׃ ולא שבו מדרכם לרצח ולכש ולזנות ולגנב׃

וארא מלאך אחר אביר יורד מן השמים והוא עטה ענן ועל ראשו כמראה קשת הענן וניו כשמש ורגליו כעמודי אש׃ ובידו ר קטן תוח וישם את רגל ימינו על הים ואת שמאלו על הארץ׃ ויקרא בקול גדול כאשר ישאג האריה ובקראו דברו שבעת הרעמים בקולתיהם׃ וכדבר שבעת הרעמים בקולתיהם חצתי לכתב ואשמע קול מן השמים לאמר חתום את אשר דברו שבעת הרעמים ואל תכתב זאת׃ והמלאך אשר ראיתיו עמד על הים ועל הארץ הרים ידו אל השמים׃ וישבע בחי עולמי העולמים אשר ברא את השמים וכל אשר בהם והארץ וכל אשר בה והים וכל אשר בו כי לא יהיה עוד זמן׃ אך בימי קול המלאך השביעי בעת עמדו לתקוע ונשלם וד האלהים כאשר בשר את עבדיו הנביאים׃

והקול אשר שמעתי מן השמים שב לדבר אלי לאמר לך וקח את הר הקטן התוח אשר ביד המלאך העמד על הים ועל הארץ׃ ואבא אל המלאך ואמר לו תנה לי את הר ויאמר אלי קח ואכל אתו וימר לבטנך אבל ביך יהיה מתוק כדבש׃ ואקח את הר מיד המלאך ואכלהו ויהי בי כדבש למתוק ואחרי אכלי אתו וימלא בטני מרורים׃ ויאמר אלי עליך לשוב להנבא עוד על עמים וגוים ולשנות ומלכים רבים׃

וינתן לי קנה דומה למטה ויעמד המלאך ויאמר קום ומד את היכל יהוה ואת המזבח ואת המשתחוים בו׃ ואת החצר אשר לנימה להיכל השלך חוצה ואל תמדנה כי נתנה לגוים ורמו את העיר הקדשה ארבעים ושנים חדשים׃ ואתן לשני עדי ונבאו ימים אל ומאתים וששים מתכים בשקים׃ אלה הם שני הזיתים ושתי המנרות העמדים לני אלהי הארץ׃ וכי יבקש איש להרע להם תצא אש מיהם ואכלה את איביהם וכן כל המבקש להרע להם מות יומת׃ ולהם השלטן לעצר את השמים ולא יהיה מטר בימי נבואתם וישלטו על המים להכם לדם ועל הארץ להכתה בכל נגע מדי יחצו׃

ואחרי השלימם עדותם החיה העלה מן התהום תעשה עמהם מלחמה ותוכל להם והרגתם׃ והיתה נבלתם ברהוב העיר הגדולה הנקראת כי הרוח בשם דום ומצרים אשר שם נצלב גם אדנינו׃ ורבים מן העמים והמשחות והלשנות והגוים יראו את נבלתם ימים שלשה וחצי ולא יתנו את גויתם לשום בקברים׃ וישבי הארץ ישמחו עליהם ויעלזו וישלחו מנות זה לזה כי שני הנביאים האלה הכאיבו את ישבי הארץ׃

ויהי אחרי ימים שלשה וחצי ותבא בהם רוח חיים מאת האלהים ויעמדו על רגליהם ואימה גדולה נלה על כל ראיהם׃ וישמעו קול גדול מן השמים מדבר אליהם לאמר עלו הנה ויעלו בענן השמימה ושנאיהם ראים אתם׃ ובשעה ההיא היה רעש גדול ותל עשירית העיר ושבעת אלים שמות בני אדם נהרגו ברעש והנשארים רעדה אחזתם ויתנו כבוד לאלהי השמים׃ הצרה השנית חלה הלכה לה והנה הצרה השלישית מהרה תבוא׃

והמלאך השביעי תקע בשור ויהי קלות גדולים בשמים ויאמרו הנה ממלכת העולם היתה לאדיניו ולמשיחו והוא ימלך לעולמי עולמים׃ ועשרים וארבעה הזקנים הישבים לני האלהים על כאותם נלו על ניהם וישתחוו לאלהים׃ ויאמרו מודים אנחנו לך יהוה אלהים צבאות ההוה והיה ויבוא כי לבשת עזך הגדול ותמלך׃ והגוים קצו ויבא קצך ועת המתים להשט ולתת שכר לעבדיך הנביאים ולקדשים וליראי שמך למקטנם ועד גדולם ולהשחית את משחיתי הארץ׃ ויתח היכל יהוה בשמים וירא ארון בריתו בהיכל ויהי ברקים וקלות ורעמים ורעש וברד כבד׃

ואות גדולה נראתה בשמים אשה אשר השמש לבושה והירח תחת רגליה ועל ראשה עטרת שנים עשר כוכבים׃ והיא הרה ותזעק בחבליה ותקש בלדתה׃ ותרא אות אחרת בשמים והנה תנין גדול אדם כאש ולו שבעה ראשים ועשר קרנים ועל ראשיו שבעה כתרים׃ וזנבו חב מן השמים שלישית הכוכבים וישליכם ארצה ויתיצב התנין לני האשה החלה ללדת למען בלע את בנה בלדתה׃ ותלד בן זכר העתיד לרעות כל הגוים בשבט ברזל וילקח בנה אל האלהים ואל כאו׃ והאשה ברחה המדברה אשר שם הוכן לה מקום מאת אלהים למען יכלכלוה שם ימים אל ומאתים וששים׃

ותהי מלחמה בשמים מיכאל ומלאכיו נלחמים בתנין והתנין נלחם ומלאכיו׃ ולא התחזקו וגם מקומם לא נמצא עוד בשמים׃ ויוטל התנין הגדול הנחש הקדמוני אשר נקרא שמו מלשין ושטן המדיח תבל כלה הוא הוטל ארצה ומלאכיו עמו הוטלו׃ ואשמע קול גדול בשמים ויאמר עתה באה ישועת אלהינו ועזו ומלכותו וממשלת משיחו כי הורד שוטן אחינו העמד לשטנם לני אלהינו יומם ולילה׃ והם נצחהו למען דם השה ולמען דבר עדותם ולא אהבו את נשם עד למות׃ רנו על זאת שמים ושכניהם אוי לישבי ארץ וים כי ירד אליכם המלשין בחמה גדולה מדעתו כי קצרה עתו׃

ויהי כאשר ראה התנין כי הוטל ארצה וירד את האשה אשר ילדה את הזכר׃ ויתנו לאשה שתי כני הנשר הגדול לעו המדברה אל מקומה אשר תכלכל שם מועד מועדים וחצי מני הנחש׃ וישלח הנחש נהר מים מיו אחרי האשה לשטה בנהר׃ ותעזר הארץ את האשה ותתח הארץ את יה ותבלע את הנהר אשר שלח התנין מיהו׃ ויקצ התנין על האשה וילך לעשות מלחמה עם יתר זרעה השמרים קודי אלהים ואשר להם עדות ישוע׃

ואהי עמד על חול הים וארא חיה עלה מן הים ולה שבעה ראשים ועשר קרנים ועל קרניה עשרה כתרים ועל ראשיה שם גדוים׃ והחיה אשר ראיתי מראה כנמר ורגליה כרגלי דב ויה כי אריה ויתן לה התנין את כחו ואת כאו וממשל רב׃ וארא והנה אחד מראשיה כצוע עד מות ומכת מות אשר לו נראה ותשתומם כל הארץ אחרי החיה׃ וישתחוו לתנין אשר נתן ממשלה לחיה וישתחוו לחיה ויאמרו מי ידמה לחיה ומי יוכל להלחם אתה׃ וינתן לה ה ממלל גדלות ונאצות ושלטן נתן לה להלחם ארבעים ושנים חדשים׃ ותתח את יה לנאצה אל האלהים ותנאץ את שמו ואת משכנו ואת החנים בשמים׃

וינתן לה לעשות מלחמה עם הקדשים ולנצחם ותנתן לה ממשלה על כל משחה ועם ולשון וגוי׃ וישתחוו לה כל ישבי הארץ אשר לא נכתבו שמותם בר החיים אשר לשה הטבוח מיום הוד תבל׃ כל אשר אזן לו ישמע׃ כל המוליך לשבי ילך בשבי וכל ההרג בחרב הרג יהרג בחרב בזה בלנות ואמונת הקדשים׃

וארא חיה אחרת עלה מן האדמה ולה קרנים כקרני שה ומדברת כתנין׃ והיא עשה כל קודי החיה הראשונה בניה ומביאה את הארץ וישביה להשתחות לחיה הראשונה אשר נראה מכת מות אשר לה׃ ונתנת אותות גדלות וגם אש מן השמים תוריד ארצה לעיני בני אדם׃ ותתעה את ישבי הארץ על ידי האותות אשר נתן לה לעשות בני החיה באמרה אל ישבי הארץ לעשות צלם לחיה אשר הכתה מכת חרב ותחי׃ וינתן לה לתת רוח בצלם החיה למען דבר ידבר צלם החיה ועשתה כי כל אשר אימן משתחוים לצלם החיה מות יומתו׃

ותעש כי כלם למקטן ועד גדול אם אביון ואם עשיר גם בני החרים גם העבדים יתוו תו על די ימינם או על מצחתם׃ וכי לא יוכל איש לקנות או למכר כי אם בהיות עליו תו החיה או שמה או מר שמה׃ בזה החכמה מי אשר לו תבונה יחשב מר החיה כי מר בן אדם הוא ומרו שש מאות וששים ושש׃

וארא והנה שה עמד על הר ציון ועמו מאת אל וארבעים וארבעה אלים הנשאים שם אביו כתוב על מצחותם׃ ואשמע קול מן השמים כקול מים רבים וכקול רעם גדול ואשמע קול תשי כנור המנגנים בכנורותיהם׃ וישירו כשיר חדש לני הכא ולני ארבע החיות ולני הזקנים ואין איש אשר יכל ללמד את השיר זולתי מאת האל וארבעים וארבעת האלים ההם אשר נקנו מן הארץ׃ אלה הם אשר לא נגאלו בנשים כי בתולות המה אלה הם ההלכים אחרי השה אל כל אשר ילך אלה נקנו מתוך בני האדם לראשית בכורים לאלהים ולשה׃ ותרמית לא נמצאה ביהם כי תמימים המה לני כא האלהים׃

וארא מלאך אחר מעו במרום הרקיע אשר היה לו בשורת עולם לבשר את ישבי הארץ ואת כל גוי ונשחה ולשון ועם׃ ויאמר בקול גדול יראו את האלהים והבו לו כבוד כי באה עת משטו והשתחוו לעשה שמים וארץ את הים ומעינות המים׃ ומלאך אחר בא אחריו ויאמר נלה נלה בבל העיר הגדולה כי השקתה כל הגוים מיין חמת תזנתה׃

ומלאך שלישי בא אחריהם ויאמר בקול גדול כל אשר ישתחוה לני החיה ולני צלמה ונשא את תוה על מצחו או על ידו׃ גם הוא שתה ישתה מיין חמת אלהים יין בלתי מהול הנמך בכו זעמו ויענה באש וגרית לני המלאכים הקדשים ולני השה׃ ועשן ענוים יעלה לעולמי עד ולא ימצאו מנוחה יומם ולילה המשתחוים לחיה ולצלמה ואשר ישא את תו שמה׃ בזה בלנות הקדשים בזה השמרים את מצות האלהים ואת אמונת ישוע׃

ואשמע קול מן השמים מדבר אלי כתב אשרי המתים אשר ימותו באדון מעתה אמנם כן אמר הרוח למען ינוחו מעמלם ומעשיהם הלך ילכו אחריהם׃

וארא והנה ענן בהיר ועל הענן ישב כדמות בן אדם ועל ראשו עטרת זהב ובידו מגל מלטש׃ ומלאך אחר יצא מן ההיכל ויזעק בקול גדול אל הישב על הענן לאמר שלח מגלך וקצר כי באה העת לקצר כי יבש קציר הארץ׃ וישלח הישב בענן את מגלו בארץ והארץ נקצרה׃

ומלאך אחר יצא מן ההיכל אשר בשמים וגם לו מגל מלטש בידו׃ ויצא מלאך אחר מן המזבח וממשלתו על האש ויקרא קול גדול אל אשר בידו המגל המלטש לאמר שלח מגלך המלטש ובצר את גן הארץ כי בשלו ענביהם׃ וינ המלאך את מגלו על הארץ ויבצר את אשכלת גן הארץ וישליכם בגת חמת אלהים הגדולה׃ ותדרך הגת מחוץ לעיר ויצא דם מן הגת עד רני הוים דרך אל ושש מאות רי׃

וארא אות אחרת בשמים גדולה ונלאה שבעה מלאכים הנשאים את שבע המכות האחרנות כי בהן כלה זעם אלהים׃

וארא כים זכוכית בלול באש ואת המתגברים על החיה ועל צלמה ועל תוה ועל מר שמה עמדים על ים הזכוכית וכנרות אלהים בידיהם׃ וישירו את שירת משה עבד אלהים ושירת השה לאמר גדולים מעשיך ונלאים יהוה אלהים צבאות צדק ואמת דרכיך מלך הגוים׃ מי לא ייראך יהוה ולא יכבד את שמך כי קדוש אתה לבדך כי כל הגוים יבאו וישתחוו לניך כי נגלו משטי צדקך׃

ואחרי כן ראיתי והנה נתח היכל משכן העדות בשמים׃ ויצאו מן ההיכל שבעה המלאכים הנשאים את שבע המכות מלבשים בד טהור וצח וחגורים אזורי זהב על לבביהם׃ ואחת מארבע החיות נתנה אל שבעת המלאכים שבע קערת זהב מלאות חמת האלהים החי לעולמי העולמים׃ וימלא ההיכל עשן מכבוד אלהים ועזו ולא יכל איש לבוא אל ההיכל עד אשר כלו שבע המכות אשר בידי שבעה המלאכים׃

ואשמע קול גדול מן ההיכל האמר אל שבעת המלאכים לכו ושכו את קערת חמת האלהים ארצה׃

וילך הראשון וישך את קערתו על הארץ ויהי שהין רע ומכאיב באנשים אשר עליהם תו החיה ובמשתחוים לצלמה׃

וישך השני את קערתו על הים ויהי לדם כדם חלל ותמת כל נש חיה אשר בים׃

וישך השלישי את קערתו בנהרות ובמעינות המים ויהיו לדם׃ ואשמע את מלאך המים אמר צדיק אתה ההוה והיה והקדוש כי כן שטת׃ כי דם קדשים ונביאים שכו ודם השקיתם כי גמול ידם הוא׃ ואשמע את המזבח אמר אמנם כן יהוה אלהים צבאות אמת וצדק משטיך׃

וישך המלאך הרביעי את קערתו על השמש וינתן לו לצרב את בני אדם באש׃ ויצרבו בני אדם בחם גדול ויגדו את שם אלהים אשר לו הממשלה על המכות האלה ולא שבו לתת לו הכבוד׃

וישך החמישי את קערתו על כא החיה ותחשך מלכותה וינשכו מכאב לב את לשונם׃ ויגדו את אלהי השמים ממכאבם ושחינם ולא שבו ממעשיהם׃

וישך הששי את קערתו על הנהר הגדול נהר רת ויחרבו מימיו למען תישר מלה למלכים אשר ממזרח שמש׃

וארא והנה מי התנין ומי החיה ומי נביא השקר יצאות שלש רוחות טמאות דומת לצרדעים׃ כי רוחות השדים הנה עשות אותות ויצאות אל מלכי ארץ ותבל כלה לאם למלחמה היום ההוא הגדול יום אלהי הצבאות׃ הנני בא כגנב אשרי השקד ושמר את בגדיו למען לא ילך ערם וראו את ערותו׃ ויא אתם אל המקום הנקרא בעברית הר מגדון׃

וישך המלאך השביעי את קערתו על האור ויצא קול גדול מהיכל השמים מן הכא ויאמר היה נהיתה׃ ויהיו קלות ורעמים וברקים ויהי רעש גדול אשר לא היה כמהו למן היות אדם על הארץ רעש כזה גדול עד מאד׃ והעיר הגדולה נחלקה לשלשה חלקים ותלנה ערי הגוים ותזכר בבל הגדולה לני אלהים לתת לה כו יין חמת או׃ וינ כל אי וההרים לא נמצאו׃ וברד כבד כככר ירד מן השמים על בני האדם ויגדו בני האדם את האלהים על אדות מכת הברד כי כבדה מכתו מאד׃

ויבא אחד מן שבעה המלאכים הנשאים שבע הקערות וידבר אלי לאמר בא ואראך את משט הזונה הגדולה הישבת על מים רבים׃ אשר זנו אתה מלכי האדמה וישכרו שכני תבל מיין תזנותה׃ ויוליכני ברוח המדברה וארא והנה אשה ישבת על חיה אדמה כתולע מלאת שמות גדוים ולה שבעה ראשים ועשר קרנים׃ והאשה לבושה ארגמן ושני והיא מכללה בזהב ואבן יקרה ונינים ובידה כו זהב מלאה תועבות וטמאת תזנותה׃ ועל מצחה כתוב שם וד בבל הגדולה אם הזנות ותועבות האדמה׃ וארא את האשה שכורה מדם הקדשים ומדם עדי ישוע ואשתומם על המראה שמה גדולה׃ ויאמר אלי המלאך למה זה השתוממת אני אמר לך את וד האשה והחיה הנשאת אתה בעלת שבעת הראשים ועשרת הקרנים׃

החיה אשר ראיתה היתה ואיננה ועתידה לעלות מן התהום וללכת לאבדון וישבי הארץ אשר שמם איננו נכתב בר החיים מיום הוד תבל ישתוממו בראתם את החיה אשר היתה ואיננה ותבוא׃ בזה להבין לאשר לו חכמה שבעת הראשים שבעת הרים המה אשר האשה ישבת עליהם׃ ושבעה מלכים המה חמשה מהם נלו והאחד ישנו והאחר עוד לא בא והיה כי יבוא עמד יעמד לעת מעט׃ והחיה אשר היתה ואיננה הוא השמיני והוא מן השבעה וילך לאבדון׃ ועשר הקרנים אשר ראית עשרה מלכים הם אשר לא קבלו מלכות עד הנה רק לשעה אחת ממשלה כמלכים יקבלו עם החיה׃ ולאלה עצה אחת ואת כחם ואת ממשלתם יתנו לחיה׃

המה ילחמו בשה והשה יכול יוכל להם כי הוא אדני האדנים ומלך המלכים ועמו הקרואים והבחירים והנאמנים׃ ויאמר אלי המים ההם אשר ראית אשר הזונה ישבת עליהם עמים והמנים המה וגוים ולשנות׃ ועשר הקרנים אשר ראית והחיה המה ישנאו את הזונה ועשוה גלמודה וערמה ואכלו את בשרה ואתה ישרו באש׃ כי האלהים נתן בלבם לעשות את עצתו ולעשות עצה אחת ולתת את ממשלתם לחיה עד כי ישלמו דברי האלהים׃ והאשה אשר ראית היא העיר הגדולה אשר היא נברת ממלכות הארץ׃

אחרי כן ראיתי מלאך אחר יורד מן השמים אשר לו שלטן גדול והארץ האירה מכבדו׃ ויקרא בקול עז לאמר נלה נלה בבל הגדולה ותהי נוה שערים ומשמר לכל רוח טמא ומשמר לכל עו טמא ונמא׃ כי מיין חמת זנותה שתו כל הגוים ומלכי ארץ זנו עמה וחרי ארץ משעת תענגיה העשירו׃

ואשמע קול אחר מן השמים האמר צאו ממנה עמי ן תתחברו אל חטאתיה ון תקחו ממכותיה׃ כי חטאתיה הגיעו עד לשמים ויזכר אלהים את עונותיה׃ שלמו לה גמולה שגמלה לכם ועשו לה כלים כעלה בכו אשר מכה מכו לה כלים׃ כאשר התרוממה והתענגה כן תנו לה חבל ואבל כי אמרה התרוממה והתענגה כן תנו לה חבל ואבל כי אמרה בלבבה אני ישבתי מלכה ולא אהיה אלמנה ואבל לא אראה׃ על כן רגע ביום אחד תבאנה מכותיה מות ואבל ורעב ותשר במו אש כי חזק יהוה אלהים השט אתה׃

ויבכו וידו עליה מלכי ארץ אשר זנו והתענגו עמה בראתם את עשן שרתה׃ ומרחוק יעמדו מני אימת ענויה ואמרו אוי אוי לך בבל העיר הגדולה העיר החזקה כי בשעה אחת בא משטך׃ וחרי הארץ בכים ומתאבלים עליה כי עתה לא יקנה עוד איש את משא אניותם׃ את משא זהב וכ ואבן יקרה ונינים ובוץ וארגמן ומשי ושני וכל עצי בשם וכל כלי שנהבים וכל כלי עץ יקר וכלי נחשת וברזל ושיש׃ וקנמון וקטרת מים ומר ולבונה ויין ושמן ולת וחטים ומקנה וצאן ווים ומרכבות וגויות ונש אדם׃ והמגדים מחמד נשך אזלו ממך וכל שמן ומצהיר אבד ממך ולא תמצאם עוד׃ ורכליהם אשר העשירו ממנה יעמדו מרחוק מני אימת ענויה ובכו והתאבלו׃ ואמרו אוי אוי העיר הגדולה המכה בשש וארגמן ושני ומכללה בזהב ואבן יקרה ונינים כי בשעה אחת החרב עשר גדול כזה׃ וכל חבל וכל בעל מעברת והמלחים וכל עשי מלאכה בים עמדו מרחוק׃ ויצעקו בראתם עשן שרתה לאמר מי בערים כעיר הגדולה׃ ויזרקו ער על ראשיהם ויצעקו בכה ווד לאמר אוי אוי העיר הגדולה אשר בה העשירו מהונה כל אשר להם אניות בים כי בשעה אחת החרבה׃ רנו עליה השמים והשליחים הקדשים והנביאים כי שט אלהים את משטכם ממנה׃ וישא מלאך נורא אבן גדולה כלח רכב וישליכה אל תוך הים לאמר ככה תשלך במערצה בבל העיר הגדולה ולא תמצא עוד׃ וקול המנגנים בכנור והמזמרים ומחללים בחלילים ומחצרים בחצצרות בל ישמע עוד בתוכך וכל חרש וחשב בל ימצא בך עוד וקול רחים בל ישמע עוד בקרבך׃

ואור נר לא יאיר לך עוד וקול חתן וקול כלה לא ישמע בך עוד כי כנעניך היו נכבדי ארץ ובכשיך תעו כל הגוים׃ ובה נמצא דם הנביאים והקדשים וכל הרוגי ארץ׃

אחרי כן שמעתי קול גדול כקול המון רב בשמים האמרים הללויה הישועה והכבוד והעז ליהוה אלהינו׃ כי אמת וישר משטיו כי שט את הזונה הגדולה אשר השחיתה את הארץ בתזנתה וידרש מידה טאת דם עבדיו׃ וישנו ויאמרו הללויה ועשנה יעלה לעולמי עולמים׃ ועשרים וארבעה הזקנים וארבע החיות נלו על ניהם וישתחוו לאלהים הישב על הכא ויאמרו אמן הללויה׃ וקול יוצא מן הכא ויאמר הללו את אלהינו כל עבדיו ויראיו הקטנים עם הגדולים׃ ואשמע כקול המון רב וכקול מים רבים וכקול רעמים חזקים ויאמרו הללויה כי מלך אלהינו יהוה צבאות׃

נשמחה ונגילה ונתנה לו הכבוד כי באה חתנת השה ואשתו התקדשה׃ וינתן לה ללבש בוץ טהור וצח כי הבוץ הוא צדקות הקדשים׃ ויאמר אלי כתב אשרי הקרואים אל משתה חתנת השה ויאמר אלי אלה הדברים אמת הם דברי אלהים׃ ואל לני רגליו להשתחות לו ויאמר אלי ראה אל תעשה זאת עבד כמוך אנכי וחבר לך ולאחיך אשר להם עדות ישוע השתחוה לאלהים כי עדות ישוע היא רוח הנבואה׃

וארא את השמים נתחים והנה ו לבן והרכב עליו נקרא נאמן ואמתי ובצדק הוא שט ולחם׃ ועיניו כלבת אש ועטרות הרבה על ראשו ויש לו שם כתוב אשר לא ידע איש כי אם הוא לבדו׃ והוא לבוש בלבוש מאדם בדם ושמו נקרא דבר האלהים׃ וצבאות השמים יצאים אחריו על וים לבנים מלבשים בגדי בוץ לבן וטהור׃ ומיו יצאת חרב חדה להכות בה את הגוים והוא ירעם בשבט ברזל והוא דרך ורת יין חמת א אלהי הצבאות׃ ועל בגדו ועל ירכו כתוב שם מלך המלכים ואדני האדנים׃

וארא מלאך אחד עמד בשמש ויצעק בקול גדול ויאמר אל צור כל כנ אשר תעו במרום הרקיע באו והאו על זבח האלהים הגדול׃ ואכלתם בשר מלכים ובשר שרי אלים ובשר גבורים ובשר וים ורכביהם ובשר כל בני חורים ועבדים הקטנים עם הגדולים׃

וארא את החיה ומלכי הארץ ואגיהם נקהלים לעשות מלחמה עם הרכב על הו ובצבאו׃ ותתש החיה ונביא השקר אתה אשר עשה האותות לניה אשר הדיח בהן את נשאי תו החיה והמשתחוים לצלמה וחיים השלכו שניהם באגם האש הבער בגרית׃ והנשארית נהרגו בחרב היוצאת מי הרכב על הו וכל העו שבעו מבשרם׃

וארא מלאך יורד מן השמים ובידו מתח התהום וכבל גדול׃ ויתש את התנין את הנחש הקדמוני הוא המלשין והוא השטן ויארהו לאל שנים׃ וישליכהו בתהום ויגר בעדו ויחתם עליו למען לא ידיח עוד את הגוים עד כלות אל השנים ואחרי כן יתר לזמן מצער׃

וארא כאות וישבו עליהם והמשט נתן בידם ונשות ההרוגים על עדות ישוע ועל דבר האלהים ואשר לא השתחוו לחיה ולצלמה ולא קבלו את תוה על מצחותם ועל ידם ויקומו ויחיו וימלכו עם המשיח אל שנים׃ ושאר המתים לא קמו לחיים עד כלות אל השנים זאת היא התחיה הראשונה׃ אשרי האיש וקדוש הוא אשר חלקו לקום בתחיה הראשונה באלה לא ישלט המות השני כי אם יהיו כהנים לאלהים ולמשיחו וימלכו אתו אל שנים׃

ואחרי כלות אל השנים יתר השטן מבית משמרו׃ ויצא להדיח את הגוים בארבע כנות הארץ את גוג ומגוג ולקבצם למלחמה אשר מרם כחול הים׃ ויעלו על מרחבי ארץ ויבו את מחנה הקדשים ואת העיר החביבה ותרד אש מאת האלהים מן השמים ותאכל אתם׃

והשטן אשר הדיחם השלך באגם אש וגרית אשר שם גם החיה ונביא השקר וירו יומם ולילה לעולמי עולמים׃

וארא כא לבן וגדול ואת הישב עליו אשר מניו נו ארץ ושמים ולא נמצא להם מקום׃ וארא את המתים הקטנים עם הגדלים עמדים לני הכא ורים נתחים ויתח ר אחר אשר הוא ר החיים וישטו המתים על י הכתוב ברים כמעשיהם׃ ויתן הים את מתיו והמות והשאול נתנו את מתיהם וישטו איש איש כמעשיהם׃ והמות והשאול השלכו באגם האש והוא המות השני׃ וכל איש אשר לא נמצא כתוב בר החיים השלך באגם האש׃

וארא שמים חדשים וארץ חדשה כי השמים הראשנים והארץ הראשונה עברו והים איננו עוד׃ וארא את העיר הקדושה ירושלים החדשה ירדת מאת האלהים מן השמים נכונה ככלה המקשטת לבעלה׃

ואשמע קול גדול מן השמים לאמר הנה משכן אלהים עם בני האדם ושכן בתוכם והמה יהיו לו לעם והוא האלהים יהיה אתם אלהיהם׃ ומחה אלהים כל דמעה מעיניהם והמות לא יהיה עוד וגם אבל וזעקה וכאב לא יהיה עוד כי הראשנות עברו׃ ויאמר הישב על הכא הנני עשה הכל חדש ויאמר אלי כתב כי הדברים האלה אמתים ונאמנים הם׃ ויאמר אלי היה נהיתה אני האל והתו הראש והו אני אתן לצמא ממעין מים חיים חנם׃ המנצח יירש הכל ואני אהיה לו לאלהים והוא יהיה לי לבן׃ אבל רכי הלב ואשר אינם מאמינים והמגאלים והמרצחים והזנים והמכשים ועבדי האלילים וכל המכזבים חלקם יהיה באגם הבער באש וגרית אשר הוא המות השני׃ ויבא אלי אחד משבעת המלאכים הנשאים שבע הקערות המלאות שבע המכות האחרנות וידבר אלי לאמר בא ואראך את הכלה אשת השה׃

ויוליכני ברוח על הר גדול וגבה ויראני העיר הגדולה ירושלים הקדושה ירדת מן השמים מאת האלהים׃ ויש לה כבוד אלהים ואור נגהה כאבן יקרה מאד כאבן ישה המבהקת כעין הקרח׃ ויש לה חומה גדולה וגבהה ושנים עשר שערים לה ועל השערים שנים עשר מלאכים ושמות כתובים עליהם אשר הם שמות שנים עשר שבטי בני ישראל׃ שערים שלשה ממזרח שערים שלשה מצון שערים שלשה מנגב ושערים שלשה ממערב׃ ולחומת העיר שנים עשר מודות ועליהם שנים עשר שמות לשנים עשר שליחי השה׃ וביד המדבר אלי היה קנה זהב למד בו את העיר ואת שעריה ואת חומתה׃ ומושב העיר מרבע וארכה כרחבה וימד את העיר בקנה המדה שנים עשר אל רי ארכה ורחבה וקומתה שוים המה׃ וימד את חומתה על מאה וארבעים וארבע אמות במדת איש אשר היא מדת המלאך׃ ובנין חומתה אבן ישה והעיר זהב מוז דומה לזכוכית זכה׃ ומודות חומת העיר מרבצות בכל אבני חץ המוד הראשון ישה השני יר השלישי שבו הרביעי ברקת׃ החמישי יהלם הששי אדם השביעי תרשיש השמיני שהם התשיעי טדה העשירי נך אחד העשר לשם שנים העשר אחלמה׃ ושנים עשר השערים הם שתים עשרה מרגליות כל שער ושער מרגלית אחת ורחוב העיר זהב מוז כזכוכית בהירה׃

והיכל לא ראיתי בה כי יהוה אלהים צבאות היכלה הוא והשה׃ והעיר איננה צריכה לאור השמש ולנגה הירח כי כבוד אלהים האיר לה ונרה הוא השה׃ והגוים ילכו לאורה ומלכי ארץ מביאים כבודם ותארתם אליה׃ ושעריה יומם לא יגרו כי לילה לא יהיה שם׃ והביאו בה כבוד הגוים ותארתם׃ ולא יבוא בה כל טמא ועשה תועבה ושקר כי אם הכתובים בר החיים של השה׃

והנני בא מהר ושכרי אתי לשלם לכל איש כמעשהו׃