32 – מות קדושים

ויהי מקץ ימים ויבא קין מרי האדמה מנחה ליהוה׃ והבל הביא גם הוא מבכרות צאנו ומחלבהן וישע יהוה אל הבל ואל מנחתו׃ ואל קין ואל מנחתו לא שעה ויחר לקין מאד וילו ניו׃ ויאמר יהוה אל קין למה חרה לך ולמה נלו ניך׃ הלוא אם תיטיב שאת ואם לא תיטיב לתח חטאת רבץ ואליך תשוקתו ואתה תמשל בו׃ ויאמר קין אל הבל אחיו ויהי בהיותם בשדה ויקם קין אל הבל אחיו ויהרגהו׃ ויאמר יהוה אל קין אי הבל אחיך ויאמר לא ידעתי השמר אחי אנכי׃ ויאמר מה עשית קול דמי אחיך צעקים אלי מן האדמה׃

ויהי אחר הדברים האלה והאלהים נה את אברהם ויאמר אליו אברהם ויאמר הנני׃ ויאמר קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת את יצחק ולך לך אל ארץ המריה והעלהו שם לעלה על אחד ההרים אשר אמר אליך׃ וישכם אברהם בבקר ויחבש את חמרו ויקח את שני נעריו אתו ואת יצחק בנו ויבקע עצי עלה ויקם וילך אל המקום אשר אמר לו האלהים׃ ביום השלישי וישא אברהם את עיניו וירא את המקום מרחק׃ ויאמר אברהם אל נעריו שבו לכם ה עם החמור ואני והנער נלכה עד כה ונשתחוה ונשובה אליכם׃ ויקח אברהם את עצי העלה וישם על יצחק בנו ויקח בידו את האש ואת המאכלת וילכו שניהם יחדו׃ ויאמר יצחק אל אברהם אביו ויאמר אבי ויאמר הנני בני ויאמר הנה האש והעצים ואיה השה לעלה׃ ויאמר אברהם אלהים יראה לו השה לעלה בני וילכו שניהם יחדו׃ ויבאו אל המקום אשר אמר לו האלהים ויבן שם אברהם את המזבח ויערך את העצים ויעקד את יצחק בנו וישם אתו על המזבח ממעל לעצים׃ וישלח אברהם את ידו ויקח את המאכלת לשחט את בנו׃ ויקרא אליו מלאך יהוה מן השמים ויאמר אברהם אברהם ויאמר הנני׃ ויאמר אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה כי עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה ולא חשכת את בנך את יחידך ממני׃ וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל אחר נאחז בבך בקרניו וילך אברהם ויקח את האיל ויעלהו לעלה תחת בנו׃

שה תמים זכר בן שנה יהיה לכם מן הכבשים ומן העזים תקחו׃

לא תרצח׃

הלוא צויתיך חזק ואמץ אל תערץ ואל תחת כי עמך יהוה אלהיך בכל אשר תלך׃

ויאמר המלך לרצים הנצבים עליו בו והמיתו כהני יהוה כי גם ידם עם דוד וכי ידעו כי ברח הוא ולא גלו את אזנו ולא אבו עבדי המלך לשלח את ידם לגע בכהני יהוה׃ ויאמר המלך לדויג ב אתה וגע בכהנים ויב דויג האדמי ויגע הוא בכהנים וימת ביום ההוא שמנים וחמשה איש נשא אוד בד׃ ואת נב עיר הכהנים הכה לי חרב מאיש ועד אשה מעולל ועד יונק ושור וחמור ושה לי חרב׃

ויהי בהכרית איזבל את נביאי יהוה ויקח עבדיהו מאה נבאים ויחביאם חמשים איש במערה וכלכלם לחם ומים׃

ויאמר קנא קנאתי ליהוה אלהי צבאות כי עזבו בריתך בני ישראל את מזבחתיך הרו ואת נביאיך הרגו בחרב ואותר אני לבדי ויבקשו את נשי לקחתה׃

דרשו יהוה ועזו בקשו ניו תמיד׃

ורוח אלהים לבשה את זכריה בן יהוידע הכהן ויעמד מעל לעם ויאמר להם כה אמר האלהים למה אתם עברים את מצות יהוה ולא תצליחו כי עזבתם את יהוה ויעזב אתכם׃ ויקשרו עליו וירגמהו אבן במצות המלך בחצר בית יהוה׃

וימרו וימרדו בך וישלכו את תורתך אחרי גום ואת נביאיך הרגו אשר העידו בם להשיבם אליך ויעשו נאצות גדולת׃

ויקם איוב ויקרע את מעלו ויגז את ראשו ויל ארצה וישתחו׃ ויאמר ערם יצתי מבטן אמי וערם אשוב שמה יהוה נתן ויהוה לקח יהי שם יהוה מברך׃

הן יקטלני לא איחל אך דרכי אל ניו אוכיח׃

ואני ידעתי גאלי חי ואחרון על ער יקום׃ ואחר עורי נקו זאת ומבשרי אחזה אלוה׃ אשר אני אחזה לי ועיני ראו ולא זר כלו כליתי בחקי׃

כי ידע דרך עמדי בחנני כזהב אצא׃ באשרו אחזה רגלי דרכו שמרתי ולא אט׃

למה רגשו גוים ולאמים יהגו ריק׃ יתיצבו מלכי ארץ ורוזנים נודו יחד על יהוה ועל משיחו׃ ננתקה את מורותימו ונשליכה ממנו עבתימו׃ יושב בשמים ישחק אדני ילעג למו׃

וישמחו כל חוי בך לעולם ירננו ותך עלימו ויעלצו בך אהבי שמך׃

שויתי יהוה לנגדי תמיד כי מימיני בל אמוט׃ לכן שמח לבי ויגל כבודי א בשרי ישכן לבטח׃ כי לא תעזב נשי לשאול לא תתן חידך לראות שחת׃ תודיעני ארח חיים שבע שמחות את ניך נעמות בימינך נצח׃

אני בצדק אחזה ניך אשבעה בהקיץ תמונתך׃

נשי ישובב ינחני במעגלי צדק למען שמו׃ גם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע כי אתה עמדי שבטך ומשענתך המה ינחמני׃

לדוד יהוה אורי וישעי ממי אירא יהוה מעוז חיי ממי אחד׃ בקרב עלי מרעים לאכל את בשרי צרי ואיבי לי המה כשלו ונלו׃ אם תחנה עלי מחנה לא יירא לבי אם תקום עלי מלחמה בזאת אני בוטח׃ אחת שאלתי מאת יהוה אותה אבקש שבתי בבית יהוה כל ימי חיי לחזות בנעם יהוה ולבקר בהיכלו׃ כי יצנני בכה ביום רעה יתרני בתר אהלו בצור ירוממני׃

שמחו ביהוה וגילו צדיקים והרנינו כל ישרי לב׃

זמם רשע לצדיק וחרק עליו שניו׃ אדני ישחק לו כי ראה כי יבא יומו׃ חרב תחו רשעים ודרכו קשתם להיל עני ואביון לטבוח ישרי דרך׃ חרבם תבוא בלבם וקשתותם תשברנה׃

כי עליך הרגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה׃

למנצח לבני קרח על עלמות שיר אלהים לנו מחה ועז עזרה בצרות נמצא מאד׃ על כן לא נירא בהמיר ארץ ובמוט הרים בלב ימים׃

כי זה אלהים אלהינו עולם ועד הוא ינהגנו על מות׃

השלך על יהוה יהבך והוא יכלכלך לא יתן לעולם מוט לצדיק׃

ואתה יהוה תשחק למו תלעג לכל גוים׃ עזו אליך אשמרה כי אלהים משגבי׃ אלהי חדו יקדמני אלהים יראני בשררי׃

אם זכרתיך על יצועי באשמרות אהגה בך׃ כי היית עזרתה לי ובצל כניך ארנן׃ דבקה נשי אחריך בי תמכה ימינך׃ והמה לשואה יבקשו נשי יבאו בתחתיות הארץ׃

וצדיקים ישמחו יעלצו לני אלהים וישישו בשמחה׃ שירו לאלהים זמרו שמו לו לרכב בערבות ביה שמו ועלזו לניו׃

ואני תמיד עמך אחזת ביד ימיני׃ בעצתך תנחני ואחר כבוד תקחני׃ מי לי בשמים ועמך לא חצתי בארץ׃ כלה שארי ולבבי צור לבבי וחלקי אלהים לעולם׃

אשרי העם יודעי תרועה יהוה באור ניך יהלכון׃ בשמך יגילון כל היום ובצדקתך ירומו׃

ישב בתר עליון בצל שדי יתלונן׃

רומה על שמים אלהים ועל כל הארץ כבודך׃

שמר תאים יהוה דלותי ולי יהושיע׃ שובי נשי למנוחיכי כי יהוה גמל עליכי׃ כי חלצת נשי ממות את עיני מן דמעה את רגלי מדחי׃ אתהלך לני יהוה בארצות החיים׃

יקר בעיני יהוה המותה לחידיו׃

יעלזו חידים בכבוד ירננו על משכבותם׃

בטח אל יהוה בכל לבך ואל בינתך אל תשען׃

טוב שם משמן טוב ויום המות מיום הולדו׃

בלע המות לנצח ומחה אדני יהוה דמעה מעל כל נים וחרת עמו ייר מעל כל הארץ כי יהוה דבר׃

יחיו מתיך נבלתי יקומון הקיצו ורננו שכני ער כי טל אורת טלך וארץ ראים תיל׃

ודויי יהוה ישבון ובאו ציון ברנה ושמחת עולם על ראשם ששון ושמחה ישיגו ונו יגון ואנחה׃

רנו שמים וגילי ארץ יצחו הרים רנה כי נחם יהוה עמו ועניו ירחם׃

גוי נתתי למכים ולחיי למרטים ני לא התרתי מכלמות ורק׃ ואדני יהוה יעזר לי על כן לא נכלמתי על כן שמתי ני כחלמיש ואדע כי לא אבוש׃

ודויי יהוה ישובון ובאו ציון ברנה ושמחת עולם על ראשם ששון ושמחה ישיגון נו יגון ואנחה׃

נבזה וחדל אישים איש מכאבות וידוע חלי וכמתר נים ממנו נבזה ולא חשבנהו׃ אכן חלינו הוא נשא ומכאבינו בלם ואנחנו חשבנהו נגוע מכה אלהים ומענה׃ והוא מחלל משענו מדכא מעונתינו מור שלומנו עליו ובחברתו נרא לנו׃ כלנו כצאן תעינו איש לדרכו נינו ויהוה הגיע בו את עון כלנו׃ נגש והוא נענה ולא יתח יו כשה לטבח יובל וכרחל לני גזזיה נאלמה ולא יתח יו׃ מעצר וממשט לקח ואת דורו מי ישוחח כי נגזר מארץ חיים משע עמי נגע למו׃ ויתן את רשעים קברו ואת עשיר במתיו על לא חמ עשה ולא מרמה ביו׃ ויהוה חץ דכאו החלי אם תשים אשם נשו יראה זרע יאריך ימים וחץ יהוה בידו יצלח׃ מעמל נשו יראה ישבע בדעתו יצדיק צדיק עבדי לרבים ועונתם הוא יבל׃ לכן אחלק לו ברבים ואת עצומים יחלק שלל תחת אשר הערה למות נשו ואת שעים נמנה והוא חטא רבים נשא ולשעים יגיע׃

כי בשמחה תצאו ובשלום תובלון ההרים והגבעות יצחו לניכם רנה וכל עצי השדה ימחאו כ׃

הצדיק אבד ואין איש שם על לב ואנשי חד נאים באין מבין כי מני הרעה נא הצדיק׃ יבוא שלום ינוחו על משכבותם הלך נכחו׃

לשום לאבלי ציון לתת להם אר תחת אר שמן ששון תחת אבל מעטה תהלה תחת רוח כהה וקרא להם אילי הצדק מטע יהוה להתאר׃

שוש אשיש ביהוה תגל נשי באלהי כי הלבישני בגדי ישע מעיל צדקה יעטני כחתן יכהן אר וככלה תעדה כליה׃

בכל צרתם לא צר ומלאך ניו הושיעם באהבתו ובחמלתו הוא גאלם וינטלם וינשאם כל ימי עולם׃

איתי גברין יהודאין די מנית יתהון על עבידת מדינת בבל שדרך מישך ועבד נגו גבריא אלך לא שמו עליך מלכא טעם לאלהיך לא לחין ולצלם דהבא די הקימת לא גדין׃ באדין נבוכדנצר ברגז וחמה אמר להיתיה לשדרך מישך ועבד נגו באדין גבריא אלך היתיו קדם מלכא׃ ענה נבכדנצר ואמר להון הצדא שדרך מישך ועבד נגו לאלהי לא איתיכון לחין ולצלם דהבא די הקימת לא גדין׃ כען הן איתיכון עתידין די בעדנא די תשמעון קל קרנא משרוקיתא קיתר שבכא נתרין וומניה וכל זני זמרא תלון ותגדון לצלמא די עבדת והן לא תגדון בה שעתה תתרמון לגוא אתון נורא יקדתא ומן הוא אלה די ישיזבנכון מן ידי׃

ענו שדרך מישך ועבד נגו ואמרין למלכא נבוכדנצר לא חשחין אנחנה על דנה תגם להתבותך׃ הן איתי אלהנא די אנחנא לחין יכל לשיזבותנא מן אתון נורא יקדתא ומן ידך מלכא ישיזב׃ והן לא ידיע להוא לך מלכא די לאלהיך לא איתנא לחין ולצלם דהבא די הקימת לא נגד׃

באדין נבוכדנצר התמלי חמא וצלם אנוהי אשתנו על שדרך מישך ועבד נגו ענה ואמר למזא לאתונא חד שבעה על די חזה למזיה׃ ולגברין גברי חיל די בחילה אמר לכתה לשדרך מישך ועבד נגו למרמא לאתון נורא יקדתא׃ באדין גבריא אלך כתו ברבליהון טישיהון וכרבלתהון ולבשיהון ורמיו לגוא אתון נורא יקדתא׃ כל קבל דנה מן די מלת מלכא מחצה ואתונא אזה יתירא גבריא אלך די הקו לשדרך מישך ועבד נגו קטל המון שביבא די נורא׃ וגבריא אלך תלתהון שדרך מישך ועבד נגו נלו לגוא אתון נורא יקדתא מכתין׃

אדין נבוכדנצר מלכא תוה וקם בהתבהלה ענה ואמר להדברוהי הלא גברין תלתא רמינא לגוא נורא מכתין ענין ואמרין למלכא יציבא מלכא׃ ענה ואמר הא אנה חזה גברין ארבעה שרין מהלכין בגוא נורא וחבל לא איתי בהון ורוה די רביעיא דמה לבר אלהין׃ באדין קרב נבוכדנצר לתרע אתון נורא יקדתא ענה ואמר שדרך מישך ועבד נגו עבדוהי די אלהא עליא קו ואתו באדין נקין שדרך מישך ועבד נגו מן גוא נורא׃ ומתכנשין אחשדרניא גניא וחותא והדברי מלכא חזין לגבריא אלך די לא שלט נורא בגשמהון ושער ראשהון לא התחרך ורבליהון לא שנו וריח נור לא עדת בהון׃ ענה נבוכדנצר ואמר בריך אלההון די שדרך מישך ועבד נגו די שלח מלאכה ושיזב לעבדוהי די התרחצו עלוהי ומלת מלכא שניו ויהבו גשמיהון די לא ילחון ולא יגדון לכל אלה להן לאלההון׃

ודניאל כדי ידע די רשים כתבא על לביתה וכוין תיחן לה בעליתה נגד ירושלם וזמנין תלתה ביומא הוא ברך על ברכוהי ומצלא ומודא קדם אלהה כל קבל די הוא עבד מן קדמת דנה׃ אדין גבריא אלך הרגשו והשכחו לדניאל בעא ומתחנן קדם אלהה׃ באדין קריבו ואמרין קדם מלכא על אר מלכא הלא אר רשמת די כל אנש די יבעה מן כל אלה ואנש עד יומין תלתין להן מנך מלכא יתרמא לגוב אריותא ענה מלכא ואמר יציבא מלתא כדת מדי ור די לא תעדא׃ באדין ענו ואמרין קדם מלכא די דניאל די מן בני גלותא די יהוד לא שם עליך מלכא טעם ועל ארא די רשמת וזמנין תלתה ביומא בעא בעותה׃ אדין מלכא כדי מלתא שמע שגיא באש עלוהי ועל דניאל שם בל לשיזבותה ועד מעלי שמשא הוא משתדר להצלותה׃ באדין גבריא אלך הרגשו על מלכא ואמרין למלכא דע מלכא די דת למדי ור די כל אר וקים די מלכא יהקים לא להשניה׃

באדין מלכא אמר והיתיו לדניאל ורמו לגבא די אריותא ענה מלכא ואמר לדניאל אלהך די אנתה לח לה בתדירא הוא ישיזבנך׃ והיתית אבן חדה ושמת על ם גבא וחתמה מלכא בעזקתה ובעזקת רברבנוהי די לא תשנא צבו בדניאל׃ אדין אזל מלכא להיכלה ובת טות ודחון לא הנעל קדמוהי ושנתה נדת עלוהי׃ באדין מלכא בשררא יקום בנגהא ובהתבהלה לגבא די אריותא אזל׃ וכמקרבה לגבא לדניאל בקל עציב זעק ענה מלכא ואמר לדניאל דניאל עבד אלהא חיא אלהך די אנתה לח לה בתדירא היכל לשיזבותך מן אריותא׃ אדין דניאל עם מלכא מלל מלכא לעלמין חיי׃ אלהי שלח מלאכה וגר ם אריותא ולא חבלוני כל קבל די קדמוהי זכו השתכחת לי וא קדמיך מלכא חבולה לא עבדת׃ באדין מלכא שגיא טאב עלוהי ולדניאל אמר להנקה מן גבא והק דניאל מן גבא וכל חבל לא השתכח בה די הימן באלהה׃

ומלין לצד עליא ימלל ולקדישי עליונין יבלא ויבר להשניה זמנין ודת ויתיהבון בידה עד עדן ועדנין ולג עדן׃

ובעת ההיא יעמד מיכאל השר הגדול העמד על בני עמך והיתה עת צרה אשר לא נהיתה מהיות גוי עד העת ההיא ובעת ההיא ימלט עמך כל הנמצא כתוב בר׃ ורבים מישני אדמת ער יקיצו אלה לחיי עולם ואלה לחרות לדראון עולם׃ והמשכלים יזהרו כזהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד׃

טוב יהוה למעוז ביום צרה וידע חי בו׃

ואני ביהוה אעלוזה אגילה באלהי ישעי׃

אשרי הנרדים על דבר הצדקה כי להם מלכות השמים׃ אשריכם אם יחרו וירדו אתכם וידברו בשקר עליכם כל רע בעבורי׃ שמחו וגילו כי שכרכם רב בשמים כי כן רדו את הנביאים אשר היו לניכם׃

אבל אני אמר לכם אהבו את איביכם ברכו את מקקליכם היטיבו לשנאיכם והתללו בעד מכאיביכם ורדיכם׃

אל תאצרו לכם אוצרות בארץ אשר יאכלום שם ורקב וגנבים יחתרו שם וגנבו׃ אבל תאצרו לכם אוצרות בשמים אשר ורקב לא יאכלום שם וגנבים לא יחתרו שם ולא יגנבו׃

והשמרו לכם מבני האדם כי ימרו אתכם לנהדריות ויכו אתכם בשוטים בבתי כניותיהם׃ ולני משלים ומלכים תובאו למעני לעדות להם ולגוים׃ וכי ימרו אתכם אל תדאגו איך ומה תדברו כי ינתן לכם בשעה ההיא את אשר תדברו׃ כי לא אתם הם המדברים כי רוח אביכם הוא המדבר ביכם׃

והיה אח ימר את אחיו למות ואב ימר את בנו וקמו בנים באבותם וימיתו אותם׃ והייתם שנואים לכל אדם למען שמי והמחכה עד עת קץ הוא יושע׃ ואם ירדו אתכם בעיר אחת נוו לעיר אחרת כי אמן אמר אני לכם לא תכלו לעבר ערי ישראל עד כי יבוא בן האדם׃

ואל תיראי מן ההרגים את הגו ואת הנש לא יוכלו להרג אך תיראו את אשר יוכל לאבד גם את הנש גם את הגו בגיהנם׃

ואשר לא יקח את צלבו והלך אחרי איננו כדי לי׃ המצא את נשו יאבדנה והמאבד את נשו למעני הוא ימצאנה׃

לכו אלי כל העמלים והטעונים ואני אניח לכם׃ קבלו עליכם את עלי ולמדו ממני כי ענו ושל רוח אנכי ותמצאו מרגוע לנשתיכם׃ כי עלי נעים הוא וקל משאי׃

ויצא הרושים ויתיעצו עליו לאבדו׃

והנזרע על הלע הוא השמע את הדבר וימהר ויקחנו בשמחה׃ אך אין לו שרש תחתיו ורק לשעה יעמד ובהיות צרה ורדיה על אדות הדבר מיד נכשל׃

עוד דומה מלכות השמים לאוצר טמון בשדה אשר מצאו איש ויטמנהו ובשמחתו ילך ומכר את כל אשר לו וקנה את השדה ההוא׃ עוד דומה מלכות השמים לחר המבקש מרגליות טבות׃ וכאשר מצא מרגלית אחת יקרה מאד הלך לו וימכר את כל אשר לו ויקן אתה׃

ויאמר אל נעריו זה הוא יוחנן המטביל והוא קם מן המתים על כן הגבורות עלות בו׃ כי הורדו תש את יוחנן ויארהו וישימהו בבית ההר בגלל הורודיה אשת ילו אחיו׃ כי יוחנן אמר אליו לא נכון היתה לך לאשה׃ ויבקש המיתו אך ירא את ההמון כי לנביא חשבו אתו׃ ויהי ביום הלדת הורדו ותרקד בת הורודיה בתוכם ותיטב בעיני הורדו׃ וישבע לה ויאמר מה תשאל נשך ואתן לך׃ ואמה שמה את הדברים ביה ותשאל לאמר תנה לי ה בקערה את ראש יוחנן המטביל׃ ויעצב המלך אך בעבור השבועה והמבים עמו צוה לתת לה׃ וישלח וישא את ראש יוחנן מעליו בבית ההר׃ ויביאו את ראשו בקערה ויתנו לנערה ותביאהו אל אמה׃ ויגשו תלמידיו וישאו את גויתו ויקברוה וילכו ויגידו לישוע׃

מן העת ההיא החל ישוע להורות את תלמידיו שהוא צריך ללכת ירושלים ויענה הרבה בידי הזקנים והכהנים הגדולים והורים ויהרג וביום השלישי קום יקום׃

ויאמר ישוע אל תלמידיו איש כי יחץ ללכת אחרי יכחש בנשו ונשא את צלבו והלך אחרי׃ כי כל אשר יחץ להושיע את נשו תאבד נשו ממנו וכל אשר תאבד לו נשו למעני הוא ימצאנה׃

ויען טרו ויאמר אליו הן אנחנו עזבנו את הכל ונלך אחריך מה יהיה לנו׃

הננו עלים ירושלימה ובן האדם ימר לראשי הכהנים ולורים והרשיעהו למות׃ ומרו אותו לגוים להתל בו ולהכות אותו בשוטים ולצלב אותו וביום השלישי קום יקום׃

משל אחר שמעו איש בעל בית היה ויטע האיש כרם ויעש גדר ביב לו ויחצב יקב ויבן מגדל בתוכו ויתנהו אל כרמים וילך בדרך מרחוק׃ ויהי בהגיע עת האי וישלח עבדיו אל הכרמים לקחת את ריו׃ ויחזיקו הכרמים בעבדיו את זה הכו ואת זה הרגו ואת זה קלו׃ ויו שלח עבדים אחרים רבים מן הראשונים ויעשו ככה גם להם׃ ובאחרונה שלח אליהם את בנו באמרו מני בני יגורו׃ ויהי כראות הכרמים את הבן ויאמרו איש אל אחיו זה הוא היורש לכו ונהרגהו ונאחזה בנחלתו׃ ויחזיקו בו וידחוהו אל מחוץ לכרם ויהרגו אתו׃

לכן הנני שלח לכם נביאים וחכמים וורים ומהם תהרגו ותצלבו ומהם תכו בשוטים בבתי כניותיכם ותרדום מעיר לעיר׃ למען יבא עליכם כל דם נקי הנשך בארץ מדם הבל הצדיק עד דם זכריה בן ברכיה אשר רצחתם אותו בין ההיכל ולמזבח׃

אז ימרו אתכם לעני והמיתו אתכם והייתם שנואים לכל הגוים למען שמי׃ ואז יכשלו רבים ומרו איש את רעהו ושנאו איש את אחיו׃

והמחכה עד עת קץ הוא יושע׃

כי אז תהיה צרה גדולה אשר כמוה לא נהיתה מראשית העולם עד עתה וכמוה לא תהיה עוד׃ ולולא נקצרו הימים ההם לא יושע כל בשר אך למען הבחירים יקצרו הימים ההם׃

ויועצו יחדו לתש את ישוע בערמה ולהמיתו׃

ויאמר אליו טרו גם כי יהיה עלי למות אתך כחש לא אכחש בך וכן אמרו גם כל התלמידים׃

והכהנים הגדולים והורים וכל הנהדרין בקשו עדות שקר בישוע להמיתו ולא מצאו׃

וירקו בניו ויכהו באגרו ואחרים הכהו על הלחי׃

ויהי לנות הבקר ויתיעצו כל ראשי הכהנים וזקני העם על ישוע להמיתו׃ ויארו אתו ויוליכהו משם וימרהו אל ונטיו ילטו ההגמון׃

אז טר להם את בר אבא ואת ישוע הכה בשוטים וימר אותו להצלב׃

וירקו בו ויקחו את הקנה ויכהו על ראשו׃ ואחרי התלוצצם בו השיטו אותו את המעיל וילבישהו את בגדיו ויוליכהו לצלב׃

ויהי כאשר צלבו אותו ויחלקו להם את בגדיו וגורל הילו למלאת את אשר נאמר בי הנביא יחלקו בגדי להם ועל לבושי יילו גורל׃

וכן הנזרעים על מקמות הלע הם השמעים את הדבר ומהר בשמחה יקחהו׃ אך אין להם שרש בקרבם ורק לשעה יעמדו ואחר כן בהיות צרה ורדיה על אדות הדבר מהרה יכשלו׃

וישמע עליו המלך הורדו כי נודע שמו ויאמר יוחנן הטובל קם מן המתים ועל כן עלות בו הגבורות׃ ואחרים אמרו כי הוא אליהו ואחרים אמרו כי נביא הוא או כאחד הנביאים׃ וישמע הורדו ויאמר יוחנן אשר אנכי נשאתי את ראשו מעליו הוא קם מן המתים׃ כי הוא הורוד שלח לתש את יוחנן ויארהו בבית ההר בגלל הורודיה אשת ילו אחיו כי אתה לקח לו לאשה׃ יען אשר אמר יוחנן אל הורדו אשת אחיך איננה מתרת לך׃ ותשטם אותו הורודיה ותבקש המיתו ולא יכלה׃ כי הורדו ירא את יוחנן בדעתו כי הוא איש צדיק וקדוש ויגן בעדו והרבה עשה בשמעו אליו ויאהב לשמע אתו׃ ויבא היום המכשר כי הורדו ביום הלדת אתו עשה משתה לגדוליו ולשרי האלים ולראשי הגליל׃ ותבא בת הורודיה ותרקד ותיטב בעיני הורדו ובעיני המבים עמו ויאמר המלך אל הנערה שאלי ממני את אשר תחצי ואתן לך׃ וישבע לה לאמר כל אשר תשאלי ממני אתן לך עד חצי מלכותי׃ ותצא ותאמר לאמה מה אשאל ותאמר את ראש יוחנן המטביל׃ ותמהר מאד לבוא אל המלך ותשאל לאמר רצוני אשר תתן לי עתה בקערה את ראש יוחנן המטביל׃ ויתעצב המלך מאד אך בעבור השבועה והמבים עמו לא רצה להשיב ניה׃ ומיד שלח המלך אחד הטבחים ויצוהו להביא את ראשו׃ וילך ויכרת את ראשו בבית ההר ויביאהו בקערה ויתנהו לנערה והנערה נתנה אתו אל אמה׃ וישמעו תלמידיו ויבאו וישאו את גויתו וישימוה בקבר׃

ויחל ללמדם כי צריך בן האדם לענות הרבה וימא על ידי הזקנים והכהנים הגדולים והורים ויומת ומקצה שלשת ימים קום יקום׃

ויקרא אל העם ואל תלמידיו ויאמר אליהם החץ ללכת אחרי יכחש בנשו וישא את צלבו וילך אחרי׃ כי כל אשר יחץ להושיע את נשו תאבד נשו ממנו וכל אשר תאבד לו נשו למעני ולמען הבשורה הוא יושיענה׃

כי היה מלמד את תלמידיו לאמר אליהם כי עתיד בן האדם להמר בידי בני אדם ויהרגהו ואחרי אשר נהרג יקום ביום השלישי׃

הנה אנחנו עלים ירושלימה ובן האדם ימר לראשי הכהנים ולורים וירשיעהו למות וימרו אתו לגוים׃ ויהתלו בו ויכהו בשוטים וירקו בניו וימיתהו וביום השלישי קום יקום׃

ויחל לדבר אליהם במשלים לאמר איש נטע כרם ויעש גדר ביבותיו ויחצב יקב ויבן מגדל ויתנהו אל כרמים וילך למרחקים׃ ולמועד שלח אל הכרמים עבד לקחת מאת הכרמים מרי הכרם׃ ויחזיקו בו ויכהו וישלחהו ריקם׃ וי לשלח אליהם עבד אחר ואתו קלו באבנים ומחקו ראשו וישלחהו נכלם׃ וי וישלח אחר וגם אתו הרגו וכן עשו ברבים אחרים מהם הכו ומהם הרגו׃ ויהי לו עוד בן יחיד אשר אהבו וישלח גם אתו אליהם באחרנה לאמר מני בני יגורו׃ והכרמים ההם אמרו איש אל רעהו הנה זה הוא היורש לכו ונהרגהו ולנו תהיה הירשה׃ ויחזיקו בו ויהרגו אותו וישליכהו אל מחוץ לכרם׃

אלה ראשית החבלים ואתם השמרו בנשתיכם כי ימרו אתכם לנהדריות והכיתם בבתי כניות ולני משלים ומלכים תובאו למעני לעדות להם׃ והבשורה צריכה להקרא בראשנה לכל הגוים׃ וכאשר יוליכו ומרו אתכם אל תדאגו ואל תחשבו מה תדברו כי הדבר אשר ינתן לכם בשעה ההיא אותו דברו יען לא אתם הם המדברים כי אם רוח הקדש׃ ואח ימר את אחיו למות ואב את בנו וקמו בנים באבותם והמיתו אותם׃ והייתם שנואים לכל אדם למען שמי והמחכה עד עת קץ הוא יושע׃

ויהי יומים לני חג הח והמצות ויבקשו הכהנים הגדולים והורים איך יתשהו בערמה להמיתו׃

והוא התחזק ויו לדבר ויאמר גם כי יהיה עלי למות אתך כחש לא אכחש בך וכן אמרו גם כלם׃

וראשי הכהנים וכל הנהדרין בקשו עדות על ישוע להמיתו ולא מצאו׃

שמעתם את הגדו מה דעתכם וירשיעהו כלם כי חיב מיתה הוא׃ ויחלו מהם לרק בו ויחו את ניו ויכהו באגר ויאמרו אליו הנבא והמשרתים הכאיבהו בהכותם אותו על הלחי׃

ויויו לצעק הצלב אותו׃ ויאמר אליהם ילטו מה אוא עשה רעה והם הרבו עוד לצעק הצלב אותו׃ ויואל ילטו לעשות כרצון העם ויטר להם את בר אבא ואת ישוע הכה בשוטים וימר אותו להצלב׃

ואחרי התלוצצם בו השיטו אותו את הארגמן וילבישהו את בגדיו ויוציאהו לצלב אותו׃

ויהי כאשר צלבו אותו ויחלקו בגדיו להם בהילם עליהם גורל מה יקח איש איש׃ ותהי השעה השלישית ויצלבהו׃

וישוע נתן קול גדול ויח את נשו׃

ותגל רוחי באלהי ישעי׃

אשריכם אם ישנאו אתכם האנשים ואם ינדו אתכם וחרו והדיחו את שמכם כשם רע בעבור בן האדם׃ שמחו ביום ההוא ורקדו כי הנה שכרכם רב בשמים כי כזאת עשו אבתיהם לנביאים׃

אבל אליכם השמעים אני אמר אהבו את איביכם היטיבו לשנאיכם׃ ברכו את מקלליכם והתללו בעד מכלימיכם׃

אבל אהבו את איביכם והיטיבו והלוו מבלי תוחלת ויהי שכרכם רב והייתם בני עליון כי טוב הוא גם לשכחי טובה ולרעים׃

וישמע הורדו שר הרבע את כל אשר נעשה על ידו ותעם רוחו כי יש אשר אמרו יוחנן קם מן המתים׃ ויש שאמרו אליהו נראה ואחרים אמרו נביא קם מן הקדמונים׃ ויאמר הורדו הן אנכי נשאתי את ראש יוחנן מעליו ומי אוא הוא אשר אני שמע עליו כזאת ויבקש לראותו׃

ויאמר מן הצרך הוא אשר בן האדם יענה הרבה וימא מן הזקנים והכהנים הגדולים והורים ויהרג וביום השלישי קום יקום׃

ואל כלם אמר איש כי יחץ ללכת אחרי יכחש בנשו ויום יום ישא את צלבו והלך אחרי׃ כי כל אשר יחץ להושיע את נשו תאבד נשו ממנו וכל אשר יאבד את נשו למעני הוא יושיענה׃

אוי לכם כי בונים אתם את קברות הנביאים ואבותיכם הרגו אותם׃ וכן אתם מעידים ורוצים במעשי אבותיכם כי המה הרגו אותם ואתם בונים את קבריהם׃ בעבור זאת גם אמרה חכמת האלהים אשלח אליהם נביאים ושליחים ומהם יהרגו וירדו׃ למען ידרש מן הדור הזה דם כל הנביאים אשר נשך למן הוד הארץ׃ מדם הבל עד דם זכריהו אשר נהרג בין המזבח ולבית הן אמר אני לכם דרוש ידרש מן הדור הזה׃

ואני אמר לכם ידידי אל תיראו מן הממיתים את הגו ואחרי זאת אין לאל ידם לעשות עוד דבר׃ אבל אורה אתכם את אשר תיראו יראו את אשר יש לו שלטן אחרי המיתו להשליך אל גיהנם הן אני אמר לכם אותו תיראון׃

אל תירא העדר הקטן כי רצה אביכם לתת לכם את המלכות׃ מכרו את רכושכם ותנו צדקה עשו לכם כיים אשר לא יבלו ואוצר בשמים אשר לא יגרע לעולם אשר גנב לא יקרב אליו ו לא יאכלהו׃

איש כי יבוא אלי ולא ישנא את אביו ואת אמו ואת אשתו ואת בניו ואת אחיו ואת אחיתיו וא גם את נשו לא יוכל להיות תלמידי׃ ואשר לא ישא את צלבו ובא אחרי לא יוכל להיות תלמידי׃

ככה כל איש מכם אשר לא נטר מכל רכושו לא יוכל להיות תלמידי׃

המבקש למלט את נשו יאבדנה ואשר יאבד אתה יהיה׃

כי ימר לגוים ויהתלו בו ויתעללו בו וירקו בניו׃ ואחרי הכותם אתו בשוטים ימיתוהו וביום השלישי קום יקום׃

ויחל לדבר אל העם את המשל הזה איש אחד נטע כרם ויתן אתו אל כרמים וילך בדרך מרחוק לימים רבים׃ ולמועד שלח עבד אל הכרמים לתת לו מרי הכרם והכרמים הכהו וישלחהו ריקם׃ וי שלח עבד אחר ויכו גם אתו ויחרהו וישלחהו ריקם׃ וי לשלח שלישי וגם אתו צעו ויגרשהו וידחהו חוצה׃ ויאמר בעל הכרם מה אעשה אשלחה את בני את ידידי כראותם אותו אולי יגורו מניו׃ וכראות אתו הכרמים נועצו יחדו לאמר זה הוא היורש לכו ונהרגהו ותהי לנו הירשה׃ ויגרשו אותו אל מחוץ לכרם ויהרגהו ועתה מה יעשה להם בעל הכרם׃

והזכים לנחל את העולם הבא ואת תחית המתים לא ישאו נשים ולא תנשאנה׃ כי לא יוכלו עוד למות כי שוים הם למלאכים ובני אלהים המה בהיותם בני התקומה׃

ולני כל אלה ישלחו בכם את ידיהם וירדו וימרו אתכם לבתי כניות ואל בתי כלאים ותובאו לני מלכים ומשלים למען שמי׃ והיתה זאת לכם לעדות׃ על כן שיתו לבבכם לבלתי דאג במה תצטדקו׃ כי אנכי נתן לכם ה וחכמה אשר לא יוכלו לעמד לניה ולדבר נגדה כל מתקוממיכם׃ וגם תמרו על ידי יולדיכם ואחיכם וקרוביכם ורעיכם וימיתו מכם׃ והייתם שנואים לכל אדם למען שמי׃

בתוחלתכם קנו לכם את נשתיכם׃

והכהנים הגדולים והורים מבקשים איך יהרגהו כי יראו מני העם׃

ואתם הם העמדים עמדי עד עתה בניונתי׃

והוא אמר אליו אדני הנני נכון ללכת אתך גם לבית האורים גם למות׃

והאנשים אשר אחזו את ישוע התעללו בו ויכהו׃ ויחו את ראשו ויכהו על ניו וישאלהו לאמר הנבא מי הוא ההלם אותך׃

והמה צעקו אליו לאמר הצלב אותו הצלב׃ ויאמר אליהם עם שלישית מה אוא עשה זה רעה כל אשמת מות לא מצאתי בו על כן אירנו ואטרנו׃ ויצרו בו בקול גדול ויבקשו כי יצלב ויחזק קולם וקול הכהנים הגדולים׃

ויהי כאשר באו אל המקום הנקרא גלגלתא ויצלבו אתו שם ואת אנשי הבליעל זה לימינו וזה לשמאלו׃ ויאמר ישוע אבי לח להם כי לא ידעו מה הם עשים ויחלקו בגדיו להם ויילו גורל׃

ויאמר ישוע אליו אמן אמר אני לך כי היום תהיה עמדי בגן עדן׃

ויקרא ישוע בקול גדול ויאמר אבי בידך אקיד רוחי ובאמרו זאת נח נשו׃

ואת אשר כהנינו הגדולים וזקנינו הגירהו למשט מות ויצלבהו׃

אמן אמן אני אמר לכם השמע דברי ומאמין לשלחי יש לו חיי עולמים ולא יבא במשט כי עבר ממות לחיים׃ אמן אמן אני אמר לכם כי תבוא שעה ועתה היא אשר ישמעו המתים את קול בן האלהים והשמעים חיה יחיו׃

אל תתמהו על זאת כי הנה שעה באה אשר כל שכני קבר את קולו ישמעון׃ ויצאו עשי הטוב לתקומת החיים ועשי הרע לתקומת המשט׃

זה הוא הלחם הירד מן השמים למען יאכל איש ממנו ולא ימות׃ אנכי הלחם החי הירד מן השמים איש כי יאכל מן הלחם הזה יחיה לעולם והלחם אשר אתננו הוא בשרי אשר אני נתן בעד חיי העולם׃

הלא משה נתן לכם את התורה ואין איש מכם עשה התורה מדוע תבקשו להרגני׃

אמן אמן אני אמר לכם אם ישמר איש את דברי לא יראה מות לנצח׃

אנכי הוא הרעה הטוב הרעה הטוב יתן את נשו בעד צאנו׃

כאשר האב ידעני ואני ידעתי את האב ואת נשי אתן בעד הצאן׃ וצאן אחרות יש לי אשר אינן מן המכלה הזאת ועלי לנהל גם אתן ותשמענה קולי והיה עדר אחד ורעה אחד׃ על כן אהב אתי אבי כי את נשי אתן למען אשוב ואקחה׃ ואיש לא יקחנה מאתי כי אם אני מעצמי אתננה יש בידי לתת אתה ובידי לשוב לקחתה את המצוה הזאת לקחתי מעם אבי׃

ויאמר אליה ישוע אנכי התקומה והחיים המאמין בי יחיה גם כי ימות׃ וכל החי אשר יאמין בי לא ימות לעולם התאמיני זאת׃

ויועצו יחדו להמיתו מהיום ההוא והלאה׃

וראשי הכהנים התיעצו להרג גם את לעזר׃

אמן אמן אני אמר לכם אם לא יל גרגר החטא אל תוך האדמה ומת ישאר לבדו וכאשר מת יעשה רי הרבה׃ האהב את נשו יאבדנה והשנא את נשו בעולם הזה ינצרה לחיי נצח׃ החץ לשרתני ילך אחרי ובאשר אהיה שם יהיה גם משרתי ואיש אשר ישרתני אתו יכבד אבי׃

ויאמר אליו טרו מדוע לא אוכל עתה ללכת אחריך הן נשי בעד נשך אתן׃

אין לאיש אהבה יתרה מתתו את נשו בעד ידידיו׃

אם העולם שנא אתכם דעו כי אתי שנא ראשונה׃ אלו מן העולם הייתם כי אז אהב העולם את אשר לו ויען כי אינכם מן העולם כי אם בחרתי אתכם מתוך העולם לכן העולם ישנא אתכם׃ זכרו את דברי אשר דברתי אליכם העבד איננו גדול מאדניו אם רדו אתי גם אתכם ירדו אם שמרו את דברי גם את דברכם ישמרו׃ אבל כל זאת יעשו לכם בעבור שמי כי לא ידעו את שלחי׃

הנה ינדו אתכם וא באה השעה אשר כל הרג אתכם ידמה להקריב עבודה לאלהים׃ וכזאת יעשו לכם יען גם את אבי וגם אתי לא ידעו׃ אבל הגדתי לכם את אלה למען אשר בבא השעה תזכרום כי אנכי אמרתי אליכם וכאלה לא אמרתי אליכם מראש כי הייתי עמכם׃

וגם אתם כעת תתעצבו אך אשוב אראה אתכם ושש לבכם ואין לקח שמחתכם מכם׃

את אלה דברתי אליכם למען בי יהיה לכם שלום בעולם יהיה לכם עני אך יאמץ לבבכם אני נצחתי את העולם׃

אני נתתי להם את דברך והעולם שנא אתם יען כי לא מן העולם המה כאשר גם אנכי לא מן העולם אני׃

אז לקח ילטו את ישוע ויירהו בשוטים׃ וישרגו אנשי הצבא עטרת קצים וישימו אתו על ראשו ויעטהו לבוש ארגמן׃ ויאמרו שלום לך מלך היהודים ויכהו על הלחי׃

ויהי כאשר ראהו הכהנים הגדולים והמשרתים ויצעקו לאמר הצלב הצלב ויאמר אליהם ילטו קחהו אתם והצליבהו כי אנכי לא מצאתי בו אשמה׃

ויען ישוע לא היתה לך רשות עלי לולא נתן לך מלמעלה לכן עון המגיר אתי אליך גדול מעונך׃

ויאמר אליהם ילטו הצלב אצלב את מלככם ויענו ראשי הכהנים אין לנו מלך כי אם הקיר׃ אז מרו אליהם להצליבו ויקחו את ישוע ויוליכהו׃ וישא את צלבו ויצא אל המקום הנקרא מקום הגלגלת ובלשונם גלגלתא׃ ויצלבו אתו שמה ושני אנשים אחרים עמו מזה אחד ומזה אחד וישוע בתוך׃

ויקח ישוע את החמץ ויאמר כלה ויט את ראשו ויקד את רוחו׃

אמן אמן אני אמר לך בהיותך צעיר לימים אתה חגרת את עצמך ותלך אל אשר חצת והיה כאשר תזקן ורשת כיך ואחר יחגרך ונשאך אל אשר לא תחץ׃ וכל זאת דבר לרמז על המיתה אשר יכבד בה את האלהים ויהי ככלותו לדבר ויאמר אליו לך אחרי׃

ויאמר אליו ישוע אם חצי כי ישאר עד באי מה לך ולזאת אתה לך אחרי׃ על כן יצא הדבר הזה בין האחים כי התלמיד ההוא לא ימות וישוע לא אמר לו כי לא ימות אך אמר אם חצי כי ישאר עד באי מה זה לך׃

אתו הנמר על י עצת האלהים הנחרצה וידיעתו מקום לקחתם ובידי רשעים הוקעתם והרגתם אתו׃ והאלהים הקימו מן המתים בהתיר את חבלי המות באשר נמנע מן המות לעצר אתו׃

וישלחו יד בשליחים ויתנום במשמר העיר׃

ויהי כשמעם ויתרגזו ויתיעצו להרוג אתם׃

וישמעו אליו ויקראו את השליחים וילקו אתם ויצוו אשר לא ידברו בשם ישוע ויטרו אותם׃ ויצאו שמחים מלני הנהדרין על כי זכו לשאת על שמו כלמה׃

קשי ער וערלי לב ואזנים ממרים הייתם תמיד ברוח הקדש כאבותיכם גם אתם׃ מי מהנביאים אשר לא רדוהו אבותיכם א המיתו את המבשרים מקדם ביאת הצדיק אשר עתה הייתם אתם מוריו ומרצחיו׃ אתם אשר קבלתם את התורה על ידי מלאכות המלאכים ולא שמרתם אותה׃ ויהי כשמעם את אלה התרגזו בלבבם ויחרקו עליו שניהם׃ והוא מלא רוח הקדש ויבט השמימה וירא את כבוד אלהים ואת ישוע נצב לימין האלהים׃ ויאמר הנני ראה את השמים נתחים ואת בן האדם נצב לימין האלהים׃

ויצעקו בקול גדול ויאטמו את אזניהם ויתנלו עליו כלם יחד׃ וידחהו חוצה לעיר ויקלו אתו באבנים והעדים שטו את בגדיהם לרגלי בחור אחד ושמו שאול׃ ויקלו את אטנו והוא משוע ואמר אדני ישוע קבל את רוחי׃ ויכרע על ברכיו ויצעק בקול גדול יהוה אל תשמר להם את החטא הזה ויהי אחרי דברו כדבר הזה ויישן׃

ושאול גם הוא היה רצה בהרגתו ותהי ביום ההוא רדיה גדולה על הקהלה אשר בירושלים ויצו כלם בערי יהודה ושמרון לבד מן השליחים׃ וישאו אנשים חידים את אטנו ויקברהו וידו עליו מד גדול׃ ושאול החריב את הקהלה וישוטט בבתים ויחב משם אנשים ונשים ויגירם לכלא׃

וענין הכתוב אשר קרא זה הוא כשה לטבח יובל וכרחל לני גוזזיה נאלמה ולא יתח יו׃ בעצר משטו לקח ואת דורו מי ישוחח כי נגזרו מארץ חייו׃

ושאול עודנו יח זעם ורצח על תלמידי האדון ויבא אל הכהן הגדול׃ וישאל מאתו מכתבים לדמשק אל בתי הכניות למען אשר יאר את אשר ימצא בדרך ההיא אנשים או נשים ויביאם ירושלים׃ ויהי הוא הלך וקרב לדמשק והנה תאם נגה עליו מביב אור מן השמים׃ ויל ארצה וישמע קול מדבר אליו שאול שאול למה תרדני׃ ויאמר מי אתה אדני ויאמר האדון אנכי ישוע אשר אתה רוד קשה לך לבעט בדרבנות׃

ויהי כי ארכו לו שם הימים ויועצו היהודים יחדו להמיתו׃ ויודע לשאול ארבם והמה שמרו את השערים יומם ולילה למען ימיתהו׃

ויקרא בבטחון בשם האדון ישוע וידבר ויתוכח גם עם היהודים היונים והם זממו להמיתו׃

בעת ההיא שלח המלך הורדו את ידו להרע לאנשים מן הקהל׃ וימת את יעקב אחי יוחנן בחרב׃ וירא כי טוב הדבר בעיני היהודים ויו לתש גם את טרו והימים ימי חג המצות׃ ויאחז אתו ויתנהו במשמר וימרהו לארבע מחלקות של ארבעה אנשי צבא לשמרו כי אמר להעלותו אחרי הח לני העם׃

ויהי רגשת הגוים והיהודים עם ראשיהם להתעלל בהם ולקלם׃ ויודע להם ויברחו לערי לוקוניא אל לוטרא ודרבי וביבותן׃

ויחזקו את נשות התלמידים ויזהירו אתם לעמד באמונה וכי רק בצרות רבות בוא נבוא אל מלכות האלהים׃

אנשים אשר מרו נשם על שם אדנינו ישוע המשיח׃

ויקם גם העם עליהם והשרים קרעו את בגדיהם מעליהם ויצוו להכותם בשוטים׃ ויהי אחרי הכות אתם מכה רבה וישליכום במשמר ויצוו את שומר האורים לשמרם היטב׃ והוא כאשר צוה כן השליכם בחדר המשמר הנימי וישם את רגליהם בד׃

ויושב כל עממי בני אדם על כל ני האדמה מדם אחד ויצב מועדים קבועים וגבולת מושבם׃ למען יבקשו את האלהים אולי ימששהו וימצאהו א כי איננו רחוק מכל אחד ממנו׃ כי בו אנחנו חיים ומתנועעים וקימים כאשר גם מקצת משורריכם אמרו א ילידיו אנחנו׃

ועתה הנני איר הרוח ללכת ירושלים ואינני יודע מה יקרני שם׃ א כי רוח הקדש מעיד בכל עיר ועיר לאמר כי מורות וצרות נכונו לי׃ אבל לא אחוש לאחת מהנה וגם נשי לא יקרה בעיני למען אשלים בשמחה את מרוצתי ואת השרות אשר קבלתי מאת האדון ישוע להעיד על בשורת חד אליהם׃

ויען ולו ויאמר מה לכם אשר תבכו ותשברו לבבי כי נכון אנכי לא לבד להאר כי גם למות בירושלים על שם ישוע האדון׃ ולא אבה שמע ונר ממנו לאמר רצון יהוה יעשה׃

והמה מבקשים להמיתו והשמועה באה אל שר האל של הגדוד כי כל ירושלים נבוכה׃

וארד את הדרך הזאת עד מות ואהי אר ומגיר לכלא אנשים ונשים׃ כאשר גם יעיד עלי הכהן הגדול וכל בית הזקנים אשר מהם לקחתי מכתבים ואלך אל האחים לדמשק לאר א את הנמצאים שמה להביאם ירושלים למען יורו׃

ואמר הלא הם יודעים את אשר השלכתי אל הכלא והלקיתי בבתי הכניות את המאמינים בך׃ ובהשך דם אטנו עדך א אני עמדתי שם חץ בהרגתו ושומר את בגדי הרגיו׃

ויהי לנות הבקר ויתחברו היהודים ויארו אר על נשם לאמר כי לא יאכלו ולא ישתו עד אם יהרגו את ולו׃ ומר הבאים באלה הזאת היה יותר מארבעים׃ ויגשו לא ראשי הכהנים ואל הזקנים לאמר אר ארנו על נשנו לבלתי טעם מאומה עד אם הרגנו את ולו׃ ועתה הודיעו אתם והנהדרין את שר האל ויורידהו מחר אליכם כאלו תחצו לדרש היטב את ענינו ואנחנו נכונים להמיתו בטרם יקרב אליכם׃

הן לנים אני חשבתי צדקה לצרר את שם ישוע הנצרי עד מאד׃ כאשר עשיתי בירושלים וגם קדושים רבים אני הגרתי לבתי כלאים ברשיון אשר קבלתי מאת הכהנים הגדולים וכשנהרגו הכמתי׃ ובכל בתי הכניות ירתי אתם עמים רבות ואנתים לגד ואתהוללה בם עד מאד וארדם עד לערים אשר חוצה לארץ׃

ובגלל הדבר הזה תשו אתי היהודים במקדש ויבקשו להמיתני׃

למתמידים בעשות הטוב ומבקשים את הכבוד וההדר ואת אשר איננו עבד יתן את חיי העולמים׃

ולא זאת בלבד כי א נתהלל בצרות יען אשר ידענו כי הצרה מביאה לידי בלנות׃

כי המשיח בעודנו חלשים מת בעתו בעד הרעשים׃ הן בעד הצדיק יקשה לאיש למות אכן למות בעד הטוב אולי ישאהו לבו׃ אבל בזאת הודיע האלהים את אהבתו אלינו כי המשיח מת בעדנו בהיותנו עוד חטאים׃ ועתה אשר נצדקנו בדמו מה מאד נושע בו מן הקצ׃ כי אם נרצינו לאלהים במות בנו בהיותנו איבים א כי נושע עתה בחייו אחרי אשר נרצינו׃

או האינכם ידעים כי כלנו הנטבלים למשיח ישוע למותו נטבלנו׃ לכן נקברנו אתו בטבילה למות למען כאשר נעור המשיח מן המתים בכבוד האב כן נתהלך גם אנחנו בחיים מחדשים׃ כי אם נדבקנו בדמיון מותו אכן גם נהיה דבוקים לתחיתו׃ באשר ידעים אנחנו כי נצלב אתו האדם הישן אשר בנו למען תבטל גוית החטא לבלתי היותנו עוד עבדים לחטא׃ כי אשר מת הוא נקה מן החטא׃

והנה אם מתנו עם המשיח נאמין כי גם נחיה עמו׃ באשר ידענו כי המשיח אחרי אשר נעור מן המתים לא ימות עוד והמות לא ישלט בו עוד׃ כי אשר מת מת לחטא עם אחת ואשר חי חי הוא לאלהים׃ וכן גם אתם חשבו אתכם מתים לחטא וחיים לאלהים במשיח ישוע אדנינו׃

כי אם תחיו לי הבשר מות תמתון ואם על ידי הרוח תמותתו את מעללי הבשר חיה תחיו׃ כי כל אשר רוח אלהים ינהגם בני אלהים המה׃

ואם בנים אנחנו גם ירשים נהיה ירשי אלהים וחברי המשיח בירשה אם אמנם נתענה אתו למען גם אתו נכבד׃ כי אחשב אשר ענויי הזמן הזה אינם שקולים כנגד הכבוד העתיד להגלות עלינו׃

כי ידענו אשר הבריאה כלה יחד תאנח ותחיל עד הנה׃ ולא זאת בלבד כי גם אנחנו א אם יש לנו בכורי הרוח נאנח בנשנו ונחכה למשט הבנים דות גויתנו׃

והנה ידענו כי לאהבי אלהים הקרואים בעצתו הכל יעזר לטוב להם׃ כי את אשר ידעם מקדם אתם גם יעד מקדם להיות דומים לדמות בנו למען יהיה הבכור בתוך אחים רבים׃ ואת אשר יעדם מקדם אתם גם קרא ואת אשר קראם אתם גם הצדיק ואת אשר הצדיקם אתם גם אר׃

ועתה מה נאמר על זאת אם האלהים לנו מי יריב אתנו׃ אשר על בנו יחידו לא ח כי אם נתנו בעד כלנו הלא גם יתן לנו עמו את הכל׃

מי ירידנו מאהבת המשיח הצרה או מצוקה או משטמה או רעב אם עריה או כנה או חרב׃ ככתוב כי עליך הרגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה׃ אבל בכל אלה גברנו מאד על ידי האהב אתנו׃ ובטוח אנכי כי לא המות ולא החיים לא מלאכים ולא שררות ולא גבורות לא ההוה ולא העתיד׃ לא הרוח ולא העמק ולא כל בריה אחרת יוכלו להרידנו מאהבת האלהים אשר היא במשיח ישוע אדנינו׃

יהוה את נביאיך הרגו ואת מזבחתיך הרו ואותר אני לבדי ויבקשו את נשי׃ אבל מה ענה אתו מענה אלהים השארתי לי שבעת אלים איש אשר לא כרעו לבעל׃ וכן גם בעת הזאת נותרה שארית על י בחירת החד׃

ועתה הנני מזהיר אתכם אחי ברחמי אלהים אשר תשימו את גויותיכם קרבן חי וקדוש ונרצה לאלהים והיתה זאת עבודתכם השכלית׃ ואל תשתוו לעולם הזה כי אם התחלו בהתחדש דעתכם למען תבחנו לדעת מה הוא רצון האלהים הטוב והחמד והשלם׃

שמחו בתוחלת בלו בצרה שקדו על התלה׃ השתתו בצרכי הקדושים רדו הכנת ארחים׃ ברכו את רדיכם ברכו ואל תקללו׃

אם תוכלו ככל אשר תמצא ידכם היו בשלום עם כל אדם׃ אל תנקמו נקם ידידי כי אם תנו מקום לרגז כי כתוב לי נקם ושלם אמר יהוה׃ לכן אם רעב שנאך האכילהו לחם ואם צמא השקהו מים כי גחלים אתה חתה על ראשו׃

כל נש תכנע לגדלת הרשיות כי אין רשות כי אם מאת האלהים והרשיות הנמצאות על יד אלהים נתמנו׃ לכן כל המתקומם לרשות מרד הוא בצווי האלהים והמרדים ישאו את דינם׃ כי השליטים אינם לחד למעשים הטובים כי אם להרעים ועל כן אם רצונך שלא תירא מן הרשות עשה הטוב והיה לך שבח ממנה׃ כי משמשת אלהים היא לטוב לך אך אם הרע תעשה ירא כי לא לחנם חגרת חרב היא כי משמשת אלהים היא נקמת בקצ מכל עשה הרע׃

כי כאשר נחיה נחיה לאדון וכאשר נמות נמות לאדון לכן אם נחיה ואם נמות לאדון הננו׃ כי לזאת מת המשיח ויקם ויחי למען יהיה אדון גם על המתים גם על החיים׃

כי אם בוד נדבר חכמת האלהים הנתרה אשר האלהים יעדה לכבודנו לני ימי העולם׃ אשר לא ידעה איש משרי העולם הזה כי לו ידעוה לא צלבו את אדון הכבוד׃ אלא ככתוב אשר עין לא ראתה ואזן לא שמעה ולא עלה על לב אנוש את אשר הכין האלהים לאהביו׃

הלא ידעתם כי היכל אלהים אתם ורוח אלהים שכן בקרבכם׃

כי אחשב שהאלהים הציג אתנו השליחים שלי השלים כבני תמותה כי היינו לראוה לעולם גם למלאכים גם לבני אדם׃

ועד השעה הזאת הננו רעבים גם צמאים וערמים ומכים באגר ואין מנוח לנו׃ ויגעים אנחנו בעמל ידינו קללונו ונברך חרונו ונבל׃ גדו אתנו ותנחנן ונהי כגללי העולם ולחי לכלם עד עתה׃

או הלא ידעתם כי גוכם הוא היכל רוח הקדש השכן בקרבכם אשר קבלתם מאת האלהים וכי לא לעצמכם אתם׃ כי במחיר נקניתם על כן כבדו את האלהים בגוכם וברוחכם אשר לאלהים המה׃

כי בכל עת שתאכלו את הלחם הזה ותשתו את הכו הזאת הזכר תזכירו את מות אדנינו עד כי יבוא׃

ואם אחלק את כל הוני ואם אתן את גוי לשרה ואין בי האהבה כל זאת לא תועילני׃ האהבה מארכת א ועשה חד האהבה לא תקנא האהבה לא תתאר ולא תתרומם׃ לא תעשה דבר תלה ולא תבקש את אשר לה ולא תתמרמר ולא תחשב הרעה׃ לא תשמח בעולה כי שמחתה עם האמת׃ את כל תשא את כל תאמין את כל תקוה ואת כל תבל׃

ועתה המשיח הוקם מן המתים ויהי לראשית הישנים׃

ואחרון האיבים אשר יבטל הוא המות׃

בתהלתנו אשר יש לי במשיח ישוע אדנינו מעיד אני עלי כי מת אנכי בכל יום ויום׃

אתה הכל הן מה שתזרע לא יחיה בלתי אם ימות׃

וכן גם בתחיה המתים הן יזרע בכליון ויקום בלא כליון׃ יזרע בבזיון ויקום בכבוד יזרע בחלשה ויקום בגבורה׃ יזרע גו נשי ויקום גו רוחני יש גו נשי ויש גו רוחני׃

כי מה שעתה לכליון לבוש ילבש אל כליון ואמר ימות יבוש ילבש אל מות׃ וכשילבש מה שעתה לכליון אל כליון ומה שעתה למות ילבש אל מות אז יהיה דבר הכתוב בלע המות לנצח׃ איה עקצ המות איה שאול בצחונך׃

ברוך האלהים ואבי אדנינו ישוע המשיח אב הרחמים ואלהי כל הנחמה׃ המנחם אתנו בכל לחצנו עד שנוכל לנחם הנלחצים בכל לחץ בנחמה אשר אנחנו מנחמים בה מאת האלהים׃ כי כרב ענויי המשיח בנו כן תרבה נחמתנו על ידי המשיח׃ והנה אם נלחץ הוא לנחמתכם ולישועתכם אשר יראה כחה בבלכם הענוים אשר נבל אתן גם אנחנו ואם ננחם גם הוא לנחמתכם ולישועתכם׃ ותקותנו בעדכם נכונה היא באשר ידענו כי כאשר חלק לכם בענוים כן גם חלק לכם בנחמה׃

כי לא נכחד מכם אחי את צרתנו אשר מצאתנו באיא אשר כבדה עלינו עד למאד ויותר מכחנו עד כי נואשנו מן החיים׃ ואנחנו בלבבנו חרצנו לנו את המות למען לא נהיה בטחים בנשנו כי אם באלהים המחיה את המתים׃ אשר הצילנו ממות כזה ועודנו מציל ולו אנחנו מקוים כי יוי להצילנו׃

אבל יש לנו האוצר הזה בכלי חרש למען אשר תהיה הגבורה היתרה לאלהים ולא מאתנו׃ נחלצים אנחנו בכל ולא נדכאים דאגים ולא נואשים׃ נרדים ולא נטושים משלכים ולא אבדים׃ ונשאים בכל עת מיתת האדון ישוע בגויתנו למען יגלו גם חיי ישוע בגויתנו׃ כי אנחנו החיים נמרים תמיד למות בעבור ישוע למען יגלו גם חיי ישוע בבשרנו בשר התמותה׃ לכן בנו יאמץ המות ובכם החיים׃

ובעבור זאת לא נחת וא אם יכלה בנו האדם החיצון הנה האדם הנימי יתחדש יום יום׃ כי לחצנו אשר הוא קל ואך לרגע יביא לנו כבוד עולמים גדול ורב עד למאד׃ אשר לא נביט אל הדברים הנראים כי אם אל אשר אינם נראים כי הנראים לשעה המה ואשר אינם נראים הם לעולם׃

הן ידענו כי בהר בית אהלנו אשר בארץ יש לנו בנין מאת האלהים בית אשר איננו מעשה ידים והוא לעולם בשמים׃ כי גם עתה נאנחים ונכים אנחנו להתעט בביתנו אשר מן השמים׃ באשר אחרי לבשנהו לא נמצא ערמים׃ כי גם עתה באהלנו זה נאנח מני הכבד ולא חצנו להתשט כי אם להתעט למען יבלע המות על ידי החיים׃ והמכין אתנו לזאת הוא האלהים אשר א נתן לנו את ערבון הרוח׃

לכן בטוחים אנחנו בכל עת וידעים כי כל עוד שמושבנו בגו רחוקים אנחנו מן האדון׃ כי באמונה נתהלך ולא בראות עינים׃ אמנם בטוחים אנחנו ונבחרה לנו להתרחק מן הגו ולהיות קרובים אל האדון׃ על כן גם נשתדל אם קרובים אם רחוקים להיות לו לרצון׃

כי אהבת המשיח דחקת אתנו בהיותנו דנים אשר אם מת אחד בעד כלם כלם מתו׃ ובעד כלם מת למען לא יחיו החיים עוד לנשם כי אם לאשר מת ויקם בעדם׃

לכן מעתה אנחנו לא נדע איש לי הבשר וגם אם ידענו את המשיח לי הבשר מעתה לא נדעהו עוד׃ ובכן מי שהוא במשיח בריאה חדשה הוא הישנות עברו והנה הכל נהיה לחדש׃

ואין אנחנו נתנים מכשול במאומה ן יהיה שרותנו לנאצה׃ כי אם נראה בכל דבר כמשרתי אלהים בבלנות רבה בלחץ ובצרות ובמצוקות׃ במכות ובמורות ובמהומות בתלאות בשקידות ובצומות׃ בטהרה ובדעת ובארך רוח ובחד וברוח הקדש ובאהבה לא צבועה׃ בדבר האמת ובגבורת אלהים בכלי נשק הצדקה מימין ומשמאל׃ בכבוד ובקלון בשם רע ובשם טוב כמתעים ובכל זאת נאמנים׃ כאינם ידועים וגם ידועים כמתים והננו חיים כמירים ולא מומתים׃ כנעצבים ובכל עת שמחים כרשים ומעשירי רבים כאשר אין להם מאומה ויש להם כל׃

לא לחיב אתכם אני מדבר הלא הקדמתי לאמר כי אתם בלבנו יחד למות ויחד לחיות׃ רב בטחוני עליכם רבה תהלתי בכם מלאתי נחמה שבעתי שמחות בכל לחצנו׃

כי ברב ניון הלחץ רבתה שמחתם ושלות רישם העדיה להראות עשר תמתם׃

משרתי המשיח הם כמתהולל אמר אנכי יותר מהם יותר ביגיעות יותר למאד במכות יותר במורות ורב עמים במצוקות מות׃ חמש עמים גתי בידי היהודים ארבעים חר אחת׃ שלש עמים ירתי בשוטים עם אחת קלתי ושלש עמים נשברה לי הינה ואהי במצולות ים לילה ויום׃ במעות רבות בכנות נהרות בכנות שדדים בכנות מצד בני עמי בכנות מצד הגוים כנות בעיר כנות במדבר כנות בים כנות בתוך אחי שקר׃ בעמל ובתלאה בשקידות הרבה ברעב ובצמא בצומות הרבה בקר ובעירום׃ מלבד שאר הדברים הבאים עלי יום יום והדאגה לכל הקהלות׃

ולמען אשר לא אתרומם ברב גדל החזינות נתן לי לון בבשרי מלאך השטן להכתני באגרו למען לא אתרומם׃ על זאת התחננתי שלש עמים אל האדון להירו ממני׃ ויאמר אלי די לך חדי כי בחלשה תשלם גבורתי על כן שמח לבי להתהלל בחלשותי למען תשרה עלי גבורת המשיח׃ לכן רצתה נשי בחלשות ובחרות ובצרות וברדיות ובמצוקות בעד המשיח כי כאשר חלשתי אז גבור אני׃

כי הלא שמעתם את דרכי אשר התהלכתי מלנים בין היהודים ואת אשר רדתי על יתר את עדת אלהים ואבדתיה׃

עם המשיח נצלבתי ואין עוד אנכי החי כי אם המשיח הוא חי בקרבי ואשר אני חי עתה בבשר אחיה באמונת בן אלהים אשר אהבני ויתן את נשו בעדי׃

וכאשר הנולד לי הבשר אז היה רד את הנולד לי הרוח כן הוא גם עתה׃

ואשר הם למשיח צלבו את בשרם עם כל תשוקתיו ותאותיו׃

הזרע בבשרו יקצר כליון משברו והזרע ברוח יקצר מן הרוח חיי עולם׃

ואנכי חלילה מהתהלל זולתי בצלב אדנינו ישוע המשיח אשר בו העולם נצלב לי ואני נצלב לעולם׃

בעבור זאת אני ולו איר המשיח למענכם הגוים׃

בעבור זאת אבקש שלא תחתו בצרותי למענכם יען כי היא תארתכם׃ על כן אכרעה על ברכי לאבי אדנינו ישוע המשיח׃

לכן אזהירכם אני האור באדון להתהלך כאשר יאתה למשמרתכם אשר נקראתם לה׃ בכל נמיכות וענוה ובארך רוח לשאת איש את רעהו באהבה׃

והתהלכו באהבה כאשר גם המשיח אהב אתנו והקריב את נשו בעדנו לקרבן וזבח לאלהים לריח ניחוח׃

והנני מודיע אתכם אחי כי אשר מצאתני היתה אך ליתרון הבשורה׃ עד אשר נגלו מורותי במשיח בכל שער המלך ולכל הנשארים׃ ורב האחים באדנינו הויו אמץ במורותי והתחזקו יותר בלבבם לדבר את הדבר בלי חד׃

ואוחיל ואקוה שלא אבוש בכל דבר כי אם בכל בטחון כאשר מאז כן גם עתה יתגדל המשיח בגוי אם בחיי אם במותי׃

כי המשיח הוא חיי והמות רוח לי׃ אולם אם לחיות בבשר עוד יוי לי רי עמלי אין לי להגיד במה אבחר׃ כי משוך אני מן השנים נשי אותה להטר ולהיות עם המשיח כי זה המבחר׃

ואינכם חרדים מאומה מני המתקוממים אשר זאת להם אות לאבדם ולכם לישועתכם ומאת האלהים היא׃ כי נתן לכם בעד המשיח לא לבד להאמין בו כי אם גם להתענות בעדו׃

וישל את נשו ויכנע עד מות עד מיתת הצליבה׃

אבל אם גם אך על זבח אמונתכם ועבודתה הנני שמח וגם שש עם כלכם׃

כי בעבור מעשה המשיח הגיע עד מות ותקל נשו בעיניו למען ימלא את אשר חרתם בשרתכם אותי׃

כי אנחנו בני המילה העבדים את האלהים ברוח ומתארים במשיח ישוע ואיננו בטחים בבשר׃

אך היתרנות האלה כלן חשבתי לי לחרנות למען המשיח׃ וגם עודני חשב את כלן לחרון לעמת מעלת ידיעת ישוע המשיח אדני אשר בעבורו חרתי את נשי מכל אלה ואחשבם לחי להרויח את המשיח ולהמצא בו׃ ולא תהיה לי צדקתי מתוך התורה כי אם באמונת המשיח הצדקה הבאה מאת האלהים באמונה׃ לדעת אתו ואת גבורת תחיתו והתחברות ענוייו ולהדמות למותו׃ להגיע אם אוכל אל תחית המתים׃

אשר אחריתם האבדון אשר כרם אלהיהם וכבודם בבשתם וקרבם הבלי חלד׃ כי אזרחותנו בשמים היא ומשם מחכים אנחנו למושיענו אדנינו ישוע המשיח׃ [

שמחו באדנינו בכל עת ועוד העם אמר אני שמחו׃

אל תדאגו כי אם בתלה ובתחנונים עם תודה תודיעו בכל דבר את משאלותיכם לאלהינו׃ ושלום אלהים הנשגב מכל שכל ינצר את לבבכם ואת מחשבותיכם במשיח ישוע׃

עתה הנני שמח בענויי אשר אני בל למענכם ואמלא את החר ביורי המשיח בבשרי בעד גוו היא העדה׃

לכן אם קמתם עם המשיח בקשו את אשר למעלה אשר המשיח ישב שם לימין האלהים׃ את אשר למעלה יהגה לבבכם לא את אשר בארץ׃ כי מתם וחייכם צונים עם המשיח באלהים׃ בעת הגלות המשיח אשר הוא חייכם גם אתם תגלו עמו בכבוד׃ על כן תמותתו את אבריכם בארץ את הזנות והטמאה והזמה והתאות הרעות ונטות אחרי הבצע אשר היא עבודת אלילים׃

וידעתם כי תקבלו מאת יהוה גמול הירשה כי את אדנינו המשיח עבדים אתם׃

ואתם הייתם הלכים בעקבותינו ובעקבות אדנינו בקבלכם את הדבר בתוך עני רב עם חדות רוח הקדש׃

אשר א המיתו את האדון ישוע ואת נביאיהם ואותנו רדו ואינם טובים בעיני אלהים ואיבים לכל אדם׃

שלא ימוט איש במצוקות האלה כי ידעתם א אתם כי לזאת יעדנו׃ הלא כבד אמרנו אליכם בהיותנו אצלכם כי עתידים אנחנו להלחץ כאשר גם היה ואתם ידעתם׃

ועל דבר הישנים אחי לא נכחד מכם דבר למען לא תעצבו כאחרים אשר אין להם תקוה׃ כי אם נאמין אשר מת ישוע ויחי כן יביא האלהים על ידי ישוע גם את הישנים אתו׃ כי את זאת נאמר לכם בדבר יהוה כי אנחנו החיים הנותרים עד בא האדון לא נקדם את הישנים׃

אשר מת בעדנו למען אם נשקד ואם נישן חיה נחיה עמו יחד׃

היו שמחים בכל עת׃ התמידו בתלה׃ הודו על הכל כי זה רצון האלהים אליכם במשיח ישוע׃

עד כי נתהלל בכם א אנחנו בקהלות אלהים על בלנותכם ועל אמונתכם בכל הרדיות ובכל הלחץ אשר בלתם׃ לאות צדקת משט אלהים למען תמצאו ראוים למלכות האלהים אשר בעבורה גם תענו׃ באשר צדיק האלהים לגמל לחץ ללחציכם׃ ולכם הנלחצים רוחה אתנו יחד בהגלות האדון ישוע מן השמים עם מלאכי עזו׃ באש להבה להשיב נקם לאשר לא ידעו את האלהים ולא שמעו לבשורת אדנינו ישוע המשיח׃ אשר ישאו משט אבדן עולם מאת ני האדון ומהדר גאונו׃ בבאו ביום ההוא להכבד בקדשיו ולהתלא בכל המאמינים כי האמנתם לעדותנו אליכם׃

ויאצרו להם אוצר ליוד טוב לעתיד שישיגו את חיי העולם׃

כי האלהים לא נתן לנו רוח אימה כי אם רוח גבורה ואהבה ומור׃ לכן אל תבוש לא מעדות אדנינו ולא ממני אירו כי אם תבל הרעות גם אתה כמוני על הבשורה כי כח האלהים׃ אשר הוא הושיענו וקראנו בקריאה קדושה לא לי מעשינו כי אם לי עצתו וחדו הנתן לנו במשיח ישוע לני ימות עולם׃ ועתה נגלה בהראות מושיענו ישוע המשיח אשר בטל את המות ויוצא לאור על ידי הבשורה את החיים ואת אשר איננו עובר׃

ובעבור זאת אבל כאלה ולא אבוש כי יודע אנכי במי האמנתי ומבטח אנכי כי היכלת לו לשמר את קדוני עד היום ההוא׃

ובל הרעות כאיש חיל בצבא מלחמת ישוע המשיח׃ איש יצא לצבא לא יתערב בעשקי החיים למען יהיה רצוי לשר הצבא׃

זכור תזכר את ישוע המשיח הנעור מן המתים אשר הוא מזרע דוד כי בשורתי׃ אשר בעבורה אני נשא רעות עד למורות כעשה עול אבל דבר האלהים איננו נאר׃ ועל כן אבל את כל למען הבחירים למען ישיגו גם המה את התשועה במשיח ישוע עם כבוד עולמים׃ נאמן הדבר הזה כי אם מתנו אתו גם אתו נחיה׃ אם נבל גם נמלך אתו ואם ננכר גם הוא ינכר אתנו׃

אבל אתה הלכת אחרי בהוראה ובהנהגה וברצון ובאמונה ובארך הרוח ובאהבה ובבלנות׃ וברדיות ובענוים אשר מצאוני באנטיוכיא ובאקוניא ובלוטרא ואלה הרדיות בלתי ומכלן הצילני האדון׃ וגם כל החצים לחיות חיי חידות במשיח ישוע המה ירדו׃

אבל אתה היה ער בכל בל הרעות ועשה מלאכת המבשר ומלא את שרותך׃ כי עתה זה אך נך ועת טירתי הגיעה׃ המלחמה הטובה נלחמתי את המרוצה השלמתי את האמונה שמרתי׃ ומעתה שמור לי כתר הצדקה אשר ביום ההוא יתננו לי האדון השט הצדיק ולא לי לבדי כי גם לכל אהבי הועתו׃

ולו איר המשיח ישוע וטימותיו האח אל ילימון החביב והעזר אתנו׃

כאשר הנה אנכי ולו איש זקן ועתה גם איר ישוע המשיח׃

אבל ישוע המחר מעט ממלאכים אותו ראינו מעטר בכבוד והדר מני ענותו עד מות למען אשר יטעם בחד אלהים את המות בעד כלם׃ כי נאה היה לו אשר הכל למענו והכל על ידו בהנחתו בנים רבים לכבוד להשלים בענוים את שר ישועתם׃

ויען כי הילדים כלם יחדו בשר ודם א הוא לבש בשר ודם כמוהם למען אשר יבטל על ידי המות את אשר לו ממשלת המות הוא השטן׃ ולהתיר את אלה אשר מאימת המות היו נתנים לעבדות כל ימי חייהם׃

על כן נשארה עוד מנוחת שבת לעם אלהים׃ כי הבא אל מנוחתו גם הוא שבת ממלאכתו כמו האלהים משלו׃ לכן נשקדה נא לבוא אל המנוחה ההיא למען אשר לא יכשל איש והיה ממרה כמוהם׃

אשר בימי היותו בבשר הקריב תלות ותחנונים בצעקה גדולה ובדעות לני מי שיכול להושיעו ממות ויעתר לו מני יראתו׃ וא כי היה הבן למד מענותו לשמוע׃ ואחרי אשר השלם היה ממציא תשועת עולמים לכל שמעיו׃

אבל זכרו נא את הימים הראשונים כי אז אחרי ארו עיניכם נשאתם כבד ענוים רבים׃ עם בהיותכם לראי בחרה ותוגה עם בהשתת לאשר הגיע אליהם כזאת׃ כי הצטערתם על מורי וגזלת רכושכם בלתם בשמחה מדעתכם בנשכם שיש לכם בשמים קנין טוב ממנו וקים לעד׃ לכן אל תשליכו את בטחונכם כי יש לו שכר רב׃

כי אמונה מתו כל אלה ולא השיגו את ההבטחות רק מרחוק ראו אותן ויבטחו וישמחו לקראתן ויודו כי גרים הם ותושבים בארץ׃ הלא המדברים כזאת יודיעו כי הם מבקשי ארץ מושב׃ ואם היתה דעתם על הארץ ההיא אשר יצאו ממנה הלא היה בידם לשוב אליה׃ אכן נכו למושב טוב ממנו והוא בשמים ועל כן לא בוש האלהים להקרא אלהיהם כי הכין להם עיר׃

ויבחר לבל את עני עם אלהים מלהתענג לשעה בתענוגי החטא׃ בחשבו את חרת המשיח לעשר גדול מאצרות מצרים כי הביט אל הגמול׃ באמונה עזב את ארץ מצרים ולא ירא מחמת המלך כי היה כראה אשר איננו נראה ויתחזק׃

ומה אמר עוד הן תקצר לי העת אם אר מעשי גדעון וברק ושמשון ויתח ודוד ושמואל והנביאים׃ אשר באמונה כבשו ממלכות ועלו צדק והשגו הבטחות וכרו י אריות׃ וכבו גבורת האש ונמלטו מי החרב והתחזקו מחלים ועשו חיל במלחמה והילו מחנות זרים׃ נשים לקחו מתחיה את מתיהן ואחרים רטשו בענוים ולא אבו להנצל למען יזכו לתחיה טובה ממנה׃ מהם נו בתעלולים ובמכות וגם נמרו לכבל ומגר׃ נקלו באבנים נרו במגרה נבחנו ביורים מתו לי חרב וינעו עטוי עורת כבשים ועזים בחר ובעצר רעה ויגון׃ אשר העולם לא היה כדי להם הם תעו במדבר ובהרים ובמערות ובנקיקי הארץ׃

לכן גם אנחנו אשר ענן עדים רב כזה בב אתנו נשליכה ממנו כל טרח והחטא המקי עלינו ונרוצה בתוחלת את המרוצה הערוכה לנינו׃

ונביטה אל ישוע ראש האמונה ומשלימה אשר בעד השמחה השמורה לו בל את הצלב ויבז החרה וישב לימין כא האלהים׃ התבוננו אליו אשר נשא כלמת חטאים גדולה כזאת למען לא תיעו ולא תיגעו בנשותיכם׃ עדין לא עמדתם עד לדם במלחמתכם עם החטא׃

בעבור זאת גם ישוע למען קדש בדמו את העם ענה מחוץ לשער׃ לכן נצאה נא אליו אל מחוץ למחנה ונשא את חרתו׃ כי ה אין לנו עיר עמדת כי את העתידה אנחנו מבקשים׃

אך לשמחה חשבו לכם אחי כאשר תבאו בנינות שונים׃ בדעתכם כי בחן אמונתכם מביא לידי בלנות׃ והבלנות שלמה תהיה בעלה להיותכם שלמים ותמימים ולא תחרו כל דבר׃

אשרי האיש העמד בניונו כי כאשר נבחן ישא עטרת החיים אשר הבטיח יהוה לאהביו׃

אחי הנביאים אשר דברו בשם יהוה הם יהיו לכם למות העני והתוחלת׃ הנה מאשרים אנחנו את הבלים את בלנות איוב שמעתכם ואת אחרית האדון ראיתם כי רחום וחנון יהוה׃

לנחלה אשר לא תשחת ולא תגאל ולא תבל הצונה בשמים לכם׃ הנשמרים בעז אלהים על יד האמונה לתשועה העתידה להגלות בעת קץ׃

אשר נגשתם אליו אל אבן חיה אשר מאו בה בני האדם והיא נבחרה ויקרה לאלהים׃ ונבניתם גם אתם כאבנים חיות לבית רוחני לכהנת קדש להעלות זבחי רוח לרצון לאלהים בישוע המשיח׃

כי לזאת נקראתם כי גם המשיח ענה בעבורכם והשאיר לכם מות ללכת בעקבותיו׃ אשר חטא לא עשה ולא מרמה ביו׃ אשר שמע חרתו ולא השיב נענה ולא גער כי אם מר דינו לשט צדק ואת חטאתנו הוא נשא בגויתו על העץ׃

אבל אשריכם גם אם תענו למען הצדקה אך מוראם לא תיראו ולא תעריצו׃

כי גם המשיח ענה עם אחת על חטאתינו הצדיק בעד הרשעים לקרב אתנו אל האלהים הומת לי הבשר ויחי ברוח׃

אהובים בבאכם בתוך כור עני למען נתכם אל נא תתמהו כאלו קרה לכם דבר זר׃ כי אם שמחו על אשר חלק לכם בענויי המשיח למען גם תשמחו ותעלצו בהגלות כבודו׃ אם יחרו אתכם למען שם המשיח אשריכם כי נחה עליכם רוח הכבוד רוח אלהים אצלם מנאץ הוא ואצלכם נכבד׃

ואם יענה כאחד המשיחיים אל יבוש כי אם יודה לאלהים על הדבר הזה׃

לכן גם המענים כרצון אלהים יקידו את נשותם ביד אלהים הברא הנאמן ויויו לעשות הטוב׃

והיה בהגלות שר הרעים תשאו עטרת הכבוד אשר לא תבל׃

השילו נשכם תחת יד אלהים החזקה למען ירומם אתכם בעתו׃ השליכו עליו כל יהבכם כי הוא ידאג לכם׃ התעוררו שקדו כי מריבכם השטן משוטט כאריה שאג ומבקש את אשר יבלע׃ ועמדתם נגדו חזקים באמונה ודעו כי ענוים כאלה באו גם על אחיכם אשר בעולם׃ ואלהי כל החד אשר קראנו לכבודו הנצחי במשיח ישוע אחרי ענותכם מעט הוא ישלים ויחזק ויגבר וייד אתכם׃

לא כקין אשר היה מן הרע והרג את אחיו ומדוע הרגו יען כי מעשיו היו רעים ומעשי אחיו מעשי צדק׃

אל תתמהו אחי אם ישנא אתכם העולם׃ אנחנו ידענו כי עברנו מן המות אל החיים על כי נאהב את אחינו איש אשר לא יאהב את אחיו ישאר במות׃ כל השנא את אחיו רצח נש הוא וידעתם כי כל רצח נש לא יתקימו בו חיי עולמים׃ בזאת הכרנו את האהבה כי הוא נתן את נשו בעדנו גם אנחנו חיבים לתת את נשתינו בעד אחינו׃

אתם הבנים הנכם מאלהים ונצחתם אתם כי אשר בכם גדול הוא מאשר בעולם׃

כי כל הנולד מאת האלהים מנצח את העולם ואמונתנו הנצחון המנצח את העולם׃ מי הוא זה המנצח את העולם אם לא המאמין בישוע שהוא בן האלהים׃

הנה הוא בא עם העננים וראתה אתו כל עין גם אלה אשר דקרהו ודו עליו כל משחות הארץ כן יהיה אמן׃ אני האל ואני התו ראש וו נאם יהוה אלהים ההוה והיה ויבוא אלהי צבאות׃

ואהי מת והנני חי לעולמי עולמים אמן ובידי מתחות שאול ומות׃

מי אשר אזן לו ישמע את אשר הרוח אמר לקהלות המנצח אתן לו לאכל מעץ החיים אשר בתוך גן עדן לאלהים׃

ואל מלאך קהל זמירנא כתב כה אמר הראשון והאחרון אשר מת ויחי׃ ידעתי את מעשיך ואת צרתך ואת רישך ואולם עשיר אתה ואת גדו האמרים יהודים אנחנו ואינם כי אם כנית השטן׃ אל תירא את אשר עליך לבל הנה עתיד המלשין להשליך מכם לבית המשמר למען תנו והייתם בצרה עשרת ימים היה נאמן עד מות ואתנה לך עטרת החיים׃

מי אשר אזן לו ישמע את אשר הרוח אמר לקהלות המנצח לא ינזק במות השני׃

ידעתי את מעשיך ואת מקום שבתך אשר שם כא השטן ותדבק בשמי ולא שקרת באמונתי גם בימי אנטי עדי הנאמן אשר נהרג אצלכם מקום מושב השטן׃

מי אשר אזן לו ישמע את אשר הרוח אמר לקהלות המנצח אאכילנו מן המן הגנוז ונתתי לו אבן לבנה ועל האבן מתח שם חדש אשר לא ידענו איש זולתי המקבל׃

והמנצח ושמר את מעשי עד עת קץ אתן לו שלטן על הגוים׃ ורעם בשבט ברזל ככלי יוצר ינצו כאשר קבלתי גם אנכי מאת אבי׃ ונתתי לו כוכב השחר׃ מי אשר אזן לו ישמע את אשר הרוח אמר לקהלות׃

המנצח ילבש בגדים לבנים ולא אמחה את שמו מר החיים ואודה שמו לני אבי ולני מלאכיו׃ מי אשר אזן לו ישמע את אשר הרוח אמר לקהלות׃

המנצח אתננו לעמוד בהיכל אלהי ולא יצא עוד החוצה וכתבתי עליו את שם אלהי ואת שם עיר אלהי ירושלים החדשה הירדת משמים מעם אלהי ואת שמי החדש׃ מי אשר אזן לו ישמע את אשר הרוח אמר לקהלות׃

המנצח אתננו לשבת אתי על כאי כאשר נצחתי גם אנכי ואשב את אבי על כאו׃ מי אשר אזן לו ישמע את אשר הרוח אמר לקהלות׃

וכתחו החותם החמישי וארא מתחת למזבח את נשות הטבוחים על דבר האלהים ועל העדות אשר היתה להם׃ ויזעקו בקול גדול ויאמרו עד מתי אדני הקדוש והאמתי לא תשט ולא תקום את דמינו מישבי הארץ׃ ויתן לאיש איש מהם שמלות לבנות ויאמר אליהם לנוח עוד זמן מעט עד מלאת מר העבדים חברים ואחיהם העתידים להרג כמוהם׃

אחרי כן ראיתי והנה המון רב אשר לא יכל איש למנותו מכל הגוים והמשחות והעמים והלשנות ויעמדו לני הכא ולני השה מלבשים שמלות לבנות וכות תמרים בידיהם׃

ויען אחד מן הזקנים ויאמר אלי אלה המלבשים בגדי לבן מי המה ומאין באו׃ ואמר אליו אדני אתה ידעת ויאמר אלי אלה הם הבאים מן הצרה הגדולה ויכבו את שמלתם וילבינום בדם השה׃ לכן הנם לני כא האלהים ומשרתים אותו בהיכלו יומם ולילה והישב על הכא יתן משכנו עליהם׃ לא ירעבו עוד ולא יצמאו ולא יכם שמש ושרב׃ כי השה אשר בתוך הכא הוא ירעם ועל מבועי מים חיים ינהלם ומחה אליהם כל דמעה מעיניהם׃

והגוים קצו ויבא קצך ועת המתים להשט ולתת שכר לעבדיך הנביאים ולקדשים וליראי שמך למקטנם ועד גדולם ולהשחית את משחיתי הארץ׃

והם נצחהו למען דם השה ולמען דבר עדותם ולא אהבו את נשם עד למות׃

ויקצ התנין על האשה וילך לעשות מלחמה עם יתר זרעה השמרים קודי אלהים ואשר להם עדות ישוע׃

וינתן לה לעשות מלחמה עם הקדשים ולנצחם ותנתן לה ממשלה על כל משחה ועם ולשון וגוי׃

וינתן לה לתת רוח בצלם החיה למען דבר ידבר צלם החיה ועשתה כי כל אשר אימן משתחוים לצלם החיה מות יומתו׃ ותעש כי כלם למקטן ועד גדול אם אביון ואם עשיר גם בני החרים גם העבדים יתוו תו על די ימינם או על מצחתם׃ וכי לא יוכל איש לקנות או למכר כי אם בהיות עליו תו החיה או שמה או מר שמה׃ בזה החכמה מי אשר לו תבונה יחשב מר החיה כי מר בן אדם הוא ומרו שש מאות וששים ושש׃

בזה בלנות הקדשים בזה השמרים את מצות האלהים ואת אמונת ישוע׃ ואשמע קול מן השמים מדבר אלי כתב אשרי המתים אשר ימותו באדון מעתה אמנם כן אמר הרוח למען ינוחו מעמלם ומעשיהם הלך ילכו אחריהם׃

וארא את האשה שכורה מדם הקדשים ומדם עדי ישוע ואשתומם על המראה שמה גדולה׃

ואור נר לא יאיר לך עוד וקול חתן וקול כלה לא ישמע בך עוד כי כנעניך היו נכבדי ארץ ובכשיך תעו כל הגוים׃ ובה נמצא דם הנביאים והקדשים וכל הרוגי ארץ׃

והוא לבוש בלבוש מאדם בדם ושמו נקרא דבר האלהים׃ וצבאות השמים יצאים אחריו על וים לבנים מלבשים בגדי בוץ לבן וטהור׃

וארא כאות וישבו עליהם והמשט נתן בידם ונשות ההרוגים על עדות ישוע ועל דבר האלהים ואשר לא השתחוו לחיה ולצלמה ולא קבלו את תוה על מצחותם ועל ידם ויקומו ויחיו וימלכו עם המשיח אל שנים׃ ושאר המתים לא קמו לחיים עד כלות אל השנים זאת היא התחיה הראשונה׃ אשרי האיש וקדוש הוא אשר חלקו לקום בתחיה הראשונה באלה לא ישלט המות השני כי אם יהיו כהנים לאלהים ולמשיחו וימלכו אתו אל שנים׃

ומחה אלהים כל דמעה מעיניהם והמות לא יהיה עוד וגם אבל וזעקה וכאב לא יהיה עוד כי הראשנות עברו׃ ויאמר הישב על הכא הנני עשה הכל חדש ויאמר אלי כתב כי הדברים האלה אמתים ונאמנים הם׃ ויאמר אלי היה נהיתה אני האל והתו הראש והו אני אתן לצמא ממעין מים חיים חנם׃

המנצח יירש הכל ואני אהיה לו לאלהים והוא יהיה לי לבן׃

והנני בא מהר ושכרי אתי לשלם לכל איש כמעשהו׃ אני האל והתו הראש והו הראשון והאחרון׃