04 – יצירה

בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ׃ והארץ היתה תהו ובהו וחשך על ני תהום ורוח אלהים מרחת על ני המים׃ ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור׃ וירא אלהים את האור כי טוב ויבדל אלהים בין האור ובין החשך׃ ויקרא אלהים לאור יום ולחשך קרא לילה ויהי ערב ויהי בקר יום אחד׃

ויאמר אלהים יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים׃ ויעש אלהים את הרקיע ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע ויהי כן׃ ויקרא אלהים לרקיע שמים ויהי ערב ויהי בקר יום שני׃

ויאמר אלהים יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד ותראה היבשה ויהי כן׃ ויקרא אלהים ליבשה ארץ ולמקוה המים קרא ימים וירא אלהים כי טוב׃ ויאמר אלהים תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע עץ רי עשה רי למינו אשר זרעו בו על הארץ ויהי כן׃ ותוצא הארץ דשא עשב מזריע זרע למינהו ועץ עשה רי אשר זרעו בו למינהו וירא אלהים כי טוב׃ ויהי ערב ויהי בקר יום שלישי׃

ויאמר אלהים יהי מארת ברקיע השמים להבדיל בין היום ובין הלילה והיו לאתת ולמועדים ולימים ושנים׃ והיו למאורת ברקיע השמים להאיר על הארץ ויהי כן׃ ויעש אלהים את שני המארת הגדלים את המאור הגדל לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה ואת הכוכבים׃ ויתן אתם אלהים ברקיע השמים להאיר על הארץ׃ ולמשל ביום ובלילה ולהבדיל בין האור ובין החשך וירא אלהים כי טוב׃ ויהי ערב ויהי בקר יום רביעי׃

ויאמר אלהים ישרצו המים שרץ נש חיה ועו יעו על הארץ על ני רקיע השמים׃ ויברא אלהים את התנינם הגדלים ואת כל נש החיה הרמשת אשר שרצו המים למינהם ואת כל עו כנ למינהו וירא אלהים כי טוב׃ ויברך אתם אלהים לאמר רו ורבו ומלאו את המים בימים והעו ירב בארץ׃ ויהי ערב ויהי בקר יום חמישי׃

ויאמר אלהים תוצא הארץ נש חיה למינה בהמה ורמש וחיתו ארץ למינה ויהי כן׃ ויעש אלהים את חית הארץ למינה ואת הבהמה למינה ואת כל רמש האדמה למינהו וירא אלהים כי טוב׃

ויאמר אלהים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו וירדו בדגת הים ובעו השמים ובבהמה ובכל הארץ ובכל הרמש הרמש על הארץ׃ ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אתו זכר ונקבה ברא אתם׃ ויברך אתם אלהים ויאמר להם אלהים רו ורבו ומלאו את הארץ וכבשה ורדו בדגת הים ובעו השמים ובכל חיה הרמשת על הארץ׃ ויאמר אלהים הנה נתתי לכם את כל עשב זרע זרע אשר על ני כל הארץ ואת כל העץ אשר בו רי עץ זרע זרע לכם יהיה לאכלה׃ ולכל חית הארץ ולכל עו השמים ולכל רומש על הארץ אשר בו נש חיה את כל ירק עשב לאכלה ויהי כן׃ וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד ויהי ערב ויהי בקר יום הששי׃

ויכלו השמים והארץ וכל צבאם׃ ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה׃ ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אתו כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלהים לעשות׃

אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות יהוה אלהים ארץ ושמים׃ וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ וכל עשב השדה טרם יצמח כי לא המטיר יהוה אלהים על הארץ ואדם אין לעבד את האדמה׃ ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל ני האדמה׃ וייצר יהוה אלהים את האדם ער מן האדמה ויח באיו נשמת חיים ויהי האדם לנש חיה׃ ויטע יהוה אלהים גן בעדן מקדם וישם שם את האדם אשר יצר׃

זה ר תולדת אדם ביום ברא אלהים אדם בדמות אלהים עשה אתו׃ זכר ונקבה בראם ויברך אתם ויקרא את שמם אדם ביום הבראם׃ ויחי אדם שלשים ומאת שנה ויולד בדמותו כצלמו ויקרא את שמו שת׃

כי ששת ימים עשה יהוה את השמים ואת הארץ את הים ואת כל אשר בם וינח ביום השביעי על כן ברך יהוה את יום השבת ויקדשהו׃

ביני ובין בני ישראל אות הוא לעלם כי ששת ימים עשה יהוה את השמים ואת הארץ וביום השביעי שבת וינש׃

ואולם חי אני וימלא כבוד יהוה את כל הארץ׃

כי שאל נא לימים ראשנים אשר היו לניך למן היום אשר ברא אלהים אדם על הארץ ולמקצה השמים ועד קצה השמים הנהיה כדבר הגדול הזה או הנשמע כמהו׃

הן ליהוה אלהיך השמים ושמי השמים הארץ וכל אשר בה׃

מקים מער דל מאשת ירים אביון להושיב עם נדיבים וכא כבוד ינחלם כי ליהוה מצקי ארץ וישת עליהם תבל׃

ויראו אקי ים יגלו מדות תבל בגערת יהוה מנשמת רוח או׃

ויתלל חזקיהו לני יהוה ויאמר יהוה אלהי ישראל ישב הכרבים אתה הוא האלהים לבדך לכל ממלכות הארץ אתה עשית את השמים ואת הארץ׃

לך יהוה הגדלה והגבורה והתארת והנצח וההוד כי כל בשמים ובארץ לך יהוה הממלכה והמתנשא לכל לראש׃

אתה הוא יהוה לבדך את עשית את השמים שמי השמים וכל צבאם הארץ וכל אשר עליה הימים וכל אשר בהם ואתה מחיה את כלם וצבא השמים לך משתחוים׃

המרגיז ארץ ממקומה ועמודיה יתלצון׃ האמר לחר ולא יזרח ובעד כוכבים יחתם׃ נטה שמים לבדו ודורך על במתי ים׃ עשה עש כיל וכימה וחדרי תמן׃ עשה גדלות עד אין חקר ונלאות עד אין מר׃

ואולם שאל נא בהמות ותרך ועו השמים ויגד לך׃ או שיח לארץ ותרך וירו לך דגי הים׃ מי לא ידע בכל אלה כי יד יהוה עשתה זאת׃ אשר בידו נש כל חי ורוח כל בשר איש׃

נטה צון על תהו תלה ארץ על בלי מה׃ צרר מים בעביו ולא נבקע ענן תחתם׃ מאחז ני כה רשז עליו עננו׃ חק חג על ני מים עד תכלית אור עם חשך׃ עמודי שמים ירוו ויתמהו מגערתו׃

רוח אל עשתני ונשמת שדי תחיני׃

ויען יהוה את איוב מן הערה ויאמר׃ מי זה מחשיך עצה במלין בלי דעת׃ אזר נא כגבר חלציך ואשאלך והודיעני׃ איה היית בידי ארץ הגד אם ידעת בינה׃ מי שם ממדיה כי תדע או מי נטה עליה קו׃ על מה אדניה הטבעו או מי ירה אבן נתה׃ ברן יחד כוכבי בקר ויריעו כל בני אלהים׃ ויך בדלתים ים בגיחו מרחם יצא׃ בשומי ענן לבשו וערל חתלתו׃ ואשבר עליו חקי ואשים בריח ודלתים׃ ואמר עד ה תבוא ולא תי וא ישית בגאון גליך׃

הנה נא בהמות אשר עשיתי עמך חציר כבקר יאכל׃ הנה נא כחו במתניו ואנו בשרירי בטנו׃ יחץ זנבו כמו ארז גידי חדו ישרגו׃

כי אראה שמיך מעשי אצבעתיך ירח וכוכבים אשר כוננתה׃

ויראו איקי מים ויגלו מודות תבל מגערתך יהוה מנשמת רוח אך׃

למנצח מזמור לדוד השמים מרים כבוד אל ומעשה ידיו מגיד הרקיע׃

בכל הארץ יצא קום ובקצה תבל מליהם לשמש שם אהל בהם׃

לדוד מזמור ליהוה הארץ ומלואה תבל וישבי בה׃ כי הוא על ימים ידה ועל נהרות יכוננה׃

בדבר יהוה שמים נעשו וברוח יו כל צבאם׃

לך שמים א לך ארץ תבל ומלאה אתה ידתם׃ צון וימין אתה בראתם תבור וחרמון בשמך ירננו׃

בטרם הרים ילדו ותחולל ארץ ותבל ומעולם עד עולם אתה אל׃

אשר לו הים והוא עשהו ויבשת ידיו יצרו׃ באו נשתחוה ונכרעה נברכה לני יהוה עשנו׃

לנים הארץ ידת ומעשה ידיך שמים׃ המה יאבדו ואתה תעמד וכלם כבגד יבלו כלבוש תחלים ויחלו׃

ברכי נשי את יהוה יהוה אלהי גדלת מאד הוד והדר לבשת׃ עטה אור כשלמה נוטה שמים כיריעה׃ המקרה במים עליותיו השם עבים רכובו המהלך על כני רוח׃ עשה מלאכיו רוחות משרתיו אש להט׃ יד ארץ על מכוניה בל תמוט עולם ועד׃

מה רבו מעשיך יהוה כלם בחכמה עשית מלאה הארץ קנינך׃ זה הים גדול ורחב ידים שם רמש ואין מר חיות קטנות עם גדלות׃

גדלים מעשי יהוה דרושים לכל חציהם׃

ברוכים אתם ליהוה עשה שמים וארץ׃ השמים שמים ליהוה והארץ נתן לבני אדם׃

זה היום עשה יהוה נגילה ונשמחה בו׃

עזרי מעם יהוה עשה שמים וארץ׃

עזרנו בשם יהוה עשה שמים וארץ׃

כל אשר חץ יהוה עשה בשמים ובארץ בימים וכל תהומות׃

לעשה השמים בתבונה כי לעולם חדו׃ לרקע הארץ על המים כי לעולם חדו׃ לעשה אורים גדלים כי לעולם חדו׃ את השמש לממשלת ביום כי לעולם חדו׃ את הירח וכוכבים לממשלות בלילה כי לעולם חדו׃

כי אתה קנית כליתי תכני בבטן אמי׃ אודך על כי נוראות נליתי נלאים מעשיך ונשי ידעת מאד׃

עשה שמים וארץ את הים ואת כל אשר בם השמר אמת לעולם׃

מונה מר לכוכבים לכלם שמות יקרא׃

יהוה בחכמה יד ארץ כונן שמים בתבונה׃

יהוה קנני ראשית דרכו קדם מעליו מאז׃ מעולם נכתי מראש מקדמי ארץ׃ באין תהמות חוללתי באין מעינות נכבדי מים׃ בטרם הרים הטבעו לני גבעות חוללתי׃ עד לא עשה ארץ וחוצות וראש ערות תבל׃ בהכינו שמים שם אני בחוקו חוג על ני תהום׃ באמצו שחקים ממעל בעזוז עינות תהום׃ בשומו לים חקו ומים לא יעברו יו בחוקו מודי ארץ׃ ואהיה אצלו אמון ואהיה שעשעים יום יום משחקת לניו בכל עת׃ משחקת בתבל ארצו ושעשעי את בני אדם׃

אזן שמעת ועין ראה יהוה עשה גם שניהם׃

וקרא זה אל זה ואמר קדוש קדוש קדוש יהוה צבאות מלא כל הארץ כבודו׃

לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי כי מלאה הארץ דעה את יהוה כמים לים מכים׃

הככם אם כחמר היצר יחשב כי יאמר מעשה לעשהו לא עשני ויצר אמר ליוצרו לא הבין׃

יהוה צבאות אלהי ישראל ישב הכרבים אתה הוא האלהים לבדך לכל ממלכות הארץ אתה עשית את השמים ואת הארץ׃

מי מדד בשעלו מים ושמים בזרת תכן וכל בשלש ער הארץ ושקל בל הרים וגבעות במאזנים׃

הלוא תדעו הלוא תשמעו הלוא הגד מראש לכם הלוא הבינתם מודות הארץ׃ הישב על חוג הארץ וישביה כחגבים הנוטה כדק שמים וימתחם כאהל לשבת׃

שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה המוציא במר צבאם לכלם בשם יקרא מרב אונים ואמיץ כח איש לא נעדר׃

הלוא ידעת אם לא שמעת אלהי עולם יהוה בורא קצות הארץ לא ייע ולא ייגע אין חקר לתבונתו׃

כה אמר האל יהוה בורא השמים ונוטיהם רקע הארץ וצאצאיה נתן נשמה לעם עליה ורוח להלכים בה׃

כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו א עשיתיו׃

כה אמר יהוה גאלך ויצרך מבטן אנכי יהוה עשה כל נטה שמים לבדי רקע הארץ מי אתי׃

כה אמר יהוה קדוש ישראל ויצרו האתיות שאלוני על בני ועל על ידי תצוני׃ אנכי עשיתי ארץ ואדם עליה בראתי אני ידי נטו שמים וכל צבאם צויתי׃

כי כה אמר יהוה בורא השמים הוא האלהים יצר הארץ ועשה הוא כוננה לא תהו בראה לשבת יצרה אני יהוה ואין עוד׃

שמע אלי יעקב וישראל מקראי אני הוא אני ראשון א אני אחרון׃ א ידי ידה ארץ וימיני טחה שמים קרא אני אליהם יעמדו יחדו׃

ותשכח יהוה עשך נוטה שמים ויד ארץ ותחד תמיד כל היום מני חמת המציק כאשר כונן להשחית ואיה חמת המציק׃

ועתה יהוה אבינו אתה אנחנו החמר ואתה יצרנו ומעשה ידך כלנו׃

כה אמר יהוה השמים כאי והארץ הדם רגלי אי זה בית אשר תבנו לי ואי זה מקום מנוחתי׃ ואת כל אלה ידי עשתה ויהיו כל אלה נאם יהוה ואל זה אביט אל עני ונכה רוח וחרד על דברי׃

ויהוה אלהים אמת הוא אלהים חיים ומלך עולם מקצו תרעש הארץ ולא יכלו גוים זעמו׃ כדנה תאמרון להום אלהיא די שמיא וארקא לא עבדו יאבדו מארעא ומן תחות שמיא אלה׃ עשה ארץ בכחו מכין תבל בחכמתו ובתבונתו נטה שמים׃

אנכי עשיתי את הארץ את האדם ואת הבהמה אשר על ני הארץ בכחי הגדול ובזרועי הנטויה ונתתיה לאשר ישר בעיני׃

אהה אדני יהוה הנה אתה עשית את השמים ואת הארץ בכחך הגדול ובזרעך הנטויה לא ילא ממך כל דבר׃

עשה ארץ בכחו מכין תבל בחכמתו ובתבונתו נטה שמים׃

עשה כימה וכיל והך לבקר צלמות ויום לילה החשיך הקורא למי הים וישכם על ני הארץ יהוה שמו׃

הבונה בשמים מעלותו ואגדתו על ארץ ידה הקרא למי הים וישכם על ני הארץ יהוה שמו׃

ויאמר אליהם עברי אנכי ואת יהוה אלהי השמים אני ירא אשר עשה את הים ואת היבשה׃

כי תמלא הארץ לדעת את כבוד יהוה כמים יכו על ים׃

משא דבר יהוה על ישראל נאם יהוה נטה שמים ויד ארץ ויצר רוח אדם בקרבו׃

אבל מראשית הבריאה זכר ונקבה עשה אתם אלהים׃

בן אנוש בן שת בן אדם בן אלהים׃

בראשית היה הדבר והדבר היה את האלהים ואלהים היה הדבר׃ הוא היה בראשית אצל האלהים׃ הכל נהיה על ידו ומבלעדיו לא נהיה כל אשר נהיה׃

בעולם היה ועל ידו נהיה העולם והעולם לא הכירו׃

ויטעם רב המבה את המים אשר נהכו ליין ולא ידע מאין הוא ואולם המשרתים אשר שאבו את המים ידעו ויקרא רב המבה אל החתן׃ ויאמר אליו כל איש יתן בראשונה את היין הטוב וכאשר ישכרו יתן להם את הגרוע ואתה צנת היין הטוב עד עתה׃

השמים כאי והארץ הדם רגלי אי זה בית אשר תבנו לי אמר יהוה ואי זה מקום מנוחתי׃

ויצעקו לאמר אנשים למה תעשו כזאת גם אנחנו בני אדם חלשים כמוכם ונבשרה אתכם למען שוב תשובו מן הבליכם אלה אל אלהים חיים אשר עשה את השמים ואת הארץ ואת הים ואת כל אשר בם׃

האל אשר עשה את העולם וכל אשר בו לא ישכן בהיכלות מעשה ידים כי הוא אדון השמים והארץ׃ גם לא ישרתוהו ידי בני אדם כאלו יצטרך לדבר כי הוא הנתן לכל חיים ונשמה וכל דבר׃ ויושב כל עממי בני אדם על כל ני האדמה מדם אחד ויצב מועדים קבועים וגבולת מושבם׃ למען יבקשו את האלהים אולי ימששהו וימצאהו א כי איננו רחוק מכל אחד ממנו׃ כי בו אנחנו חיים ומתנועעים וקימים כאשר גם מקצת משורריכם אמרו א ילידיו אנחנו׃

כי מהותו הנעלמה היא כחו הנצחי ואלהותו מעת נברא העולם תודע במעשים ותראה לבלתי היות להם להתנצל׃

ככתוב כי אב המון גוים נתתיך והוא האמין בהביט אל אל המחיה את המתים והקורא את אשר לא היה כמו הוה׃

לכן כאשר על ידי אדם אחד בא החטא לעולם והמות בעקב החטא וכן עבר המות על כל בני אדם מני אשר כלם חטאו׃

כי הבריאה תערג ועיניה תלויות להתגלות בני אלהים׃ כי נכבשה הבריאה להבל לא מרצונה כי אם למען הכבש אתה אלי תקוה׃ אשר הבריאה גם היא תשחרר מעבדות הכליון אל חרות כבוד בני האלהים׃ כי ידענו אשר הבריאה כלה יחד תאנח ותחיל עד הנה׃

הלא הכל ממנו והכל בו והכל אליו אשר לו הכבוד לעולמים אמן׃

אמנם לנו אך לא אחד האב אשר הכל ממנו ואנחנו אליו ואדון אחד ישוע המשיח אשר הכל על ידו ונחנו על ידו׃

והאלהים יתן לו גו כי רצונו ולכל זרע וזרע את גוו למינהו׃ לא כל הבשר באשר אחד הוא כי מין אחר הוא בשר האדם ומין אחר בשר הבהמה ומין אחר בשר הדגה ומין אחר בשר העו׃

כן גם כתוב ויהי האדם הוא אדם הראשון לנש חיה אדם האחרון לרוח מחיה׃ אבל לא של הרוח היא הראשונה אלא של הנש ואחרי כן של הרוח׃ האדם הראשון מן האדמה הוא של ער והאדם השני הוא האדון מן השמים׃ וכמו אשר הוא מער ככה גם אשר הם מער וכמו אשר הוא מן השמים ככה גם אשר הם מן השמים׃

כי האלהים אשר אמר ויע אור מחשך הוא הויע בלבנו להיץ אור דעת כבוד האלהים אשר בני המשיח׃

ולהאיר עיני כל מה היא הנהגת הוד הנתר מדרת עולם באלהים יוצר הכל על ידי ישוע המשיח׃

והוא צלם האלהים הנעלם ובכור כל נברא׃ כי בו נברא כל אשר בשמים ואשר בארץ כל הנראה וכל אשר איננו נראה הן כאות וממשלות הן שררות ורשיות הכל נברא על ידי ולמענהו׃ והוא לני הכל והכל קים בו׃

אשר נתנו ליורש כל וגם עשה בידו את העולמות׃ והוא זהר כבודו וצלם ישותו ונושא כל בדבר גבורתו ואחרי עשתו בנשו טהרת חטאתינו ישב לימין הגדלה במרומים׃

ועוד אתה אדני לנים הארץ ידת ומעשה ידיך שמים׃

כי כל בית יש לו בנה אבל בונה כל הוא האלהים׃

באמונה נבין כי העולמות נעשו בדבר האלהים למען אשר יצא הנראה מן הנעלם׃

ודעו זאת לכם ראשנה כי באחרית הימים יבאו לצים ההלכים אחרי תאות נשם ויתלוצצו לאמר׃ איה הבטחת באו כי מאז שכבו האבות הכל עמד כמו מראשית הבריאה׃ ונתר מהם באשר לא יאבו לדעת כי מקדם קמו השמים והארץ בדבר אלהים מן המים ועל ידי המים׃ ובמים אבדה תבל מאז כי נשטה במי המבול׃ גם השמים והארץ אשר לנינו נצנו בדברו והם שמורים לאש ליום הדין ואבד אנשי הרשע׃ וזאת האחת אל תעלם מכם אהובים כי יום אחד כאל שנים בעיני יהוה ואל שנים כיום אחד׃

לך נאה אדנינו לקחת כבוד והדר ועז כי אתה בראת הכל והכל ברצונך היו ונבראו׃

וישבע בחי עולמי העולמים אשר ברא את השמים וכל אשר בהם והארץ וכל אשר בה והים וכל אשר בו כי לא יהיה עוד זמן׃

וארא מלאך אחר מעו במרום הרקיע אשר היה לו בשורת עולם לבשר את ישבי הארץ ואת כל גוי ונשחה ולשון ועם׃ ויאמר בקול גדול יראו את האלהים והבו לו כבוד כי באה עת משטו והשתחוו לעשה שמים וארץ את הים ומעינות המים׃